ויקיפדיה

עסקאות שחרור שבויים ישראלים

רשימת ערכים

עסקאות שחרור שבויים ישראלים מתייחסות לחילופי שבויים במהלך הסכסוך הישראלי-ערבי. מדינת ישראל החליפה שבויים עם שכנותיה הערביות, וכן שחררה כ-7,000 אסירים פלסטינים כדי להבטיח חופש עבור 19 שבויי צה"ל וחטופים ישראלים, וכדי להשיב את גופותיהם של שמונה אחרים.

העסקאות עריכה

שנות הארבעים והחמישים עריכה

עסקת חילופי השבויים הראשונים התרחשה לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948, אז החליפה ישראל שבויי מלחמה מצבאות ערב, בתמורה לכל החיילים והאזרחים הישראלים שנפלו בשבי במהלך המלחמה.[1]

ב-8 בדצמבר 1954 נחטפו ועונו על ידי צבא סוריה חמישה חיילי צה"ל שפעלו בגבול סוריה. אחד החיילים, אורי אילן, התאבד כשהוא בשבי לאחר שנודע לו כוזב על ידי שוביו כי חבריו ליחידה נהרגו. ארבעת השבויים שנותרו בחיים וגופתו של אילן הוחזרו ב-29 במרץ 1956 בתמורה ל-40 חיילים סורים שנתפסו במהלך פעולות צבאיות שונות בישראל.[2]

בעקבות מלחמת סיני בשנת 1956 החליפה ישראל 5,500 אסירים מצרים שנשבו במהלך הלחימה ו-77 אחרים שנשבו במהלך פעולות צבאיות מלפני המלחמה, בתמורה לטייס ישראלי שנשבה בשבי במהלך המלחמה, ושלושה חיילים שנשבו בשבי לפני המלחמה.

ב-23 בספטמבר 1957 עצר חיל הים המצרי, את ספינת הדייג הישראלית דורון, שעסקה בדייג מול חופי אל עריש. על סיפונה היו שישה מלחים, חמישה ישראלים ורב חובל איטלקי. ולאחר מכן עצרה ישראל, מול חוף זיקים ספינת דייג מצרית עליה שישה מלחים. ב-28 בינואר 1958 שוחררו מלחי הדורון בתמורה לשחרור המלחים המצריים.[3]

ב-6 ביוני 1958 הוחלף עם ירדן האזרח עזרא סוריאנו, שחצה בטעות את הגבול באזור הכפר מלחה בירושלים, תמורת מוחמד עבדול האדי אלגסאס, שנתפס בשנת 1955 באזור בית גוברין ונשפט למאסר בגין הסתננות.[4]

שנות השישים עריכה

ב-1 בפברואר 1962 החליפה סוריה את גופתו של חייל ישראלי בתמורה לחייל סורי בשבי שנשבה בשבי הישראלי.[1]

ב-21 בדצמבר 1963 הוחלפו 11 חיילים ואזרחים ישראלים שנתפסו על ידי סוריה לאורך כל השנים מאז עצמאות ישראל ב-18 אסירים סורים בישראל.[1]

במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, שבתה ישראל 4,338 חיילים מצרים ו-899 אזרחים, 553 חיילים ירדנים ו-366 אזרחים, 367 חיילים סורים ו-205 אזרחים, בעוד 15 חיילים ישראלים וגופות של שניים נוספים נפלו בשבי הערבי. כולם שוחררו לאחר המלחמה. מרגלים ישראלים שנכלאו במצרים מאז שנות החמישים, שני מפקדים ימיים שנתפסו זמן קצר לאחר המלחמה, וגופת חייל ישראלי שנחטף שנה לפני המלחמה ומת לאחר מכן בכלא שוחררו.[1]

ב-2 באפריל 1968 שוחררו 12 חיילים ירדנים שנפלו בשבי בפעולת כראמה בתמורה לגופתו של חייל ישראלי שנעלם. הירדנים היו אמורים להחזיר שתי גופות נוספות, אך בארונות הקבורה נמצא כי הם מכילים אבק בלבד, והחיילים עדיין נעדרים.[1]

ב-7 בדצמבר 1969. הוחלפו שני אזרחים שמטוסם נחטף לדמשק, ושני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי שהופלו בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה, תמורת 71 שבויים מצרים וסוריים וביניהם טייסים, אנשי צבא, אזרחים ומחבלים.

שנות השבעים עריכה

ב-1 בינואר 1970 נחטף שומר לילה במטולה, שמואל רוזנווסר, על ידי הפת"ח. יותר משנה לאחר מכן שוחרר רוזנווסר בתמורה למחמוד חיג'אזי, אסיר פת"ח בישראל. חיג'אזי נפצע ונשבה בהתקפה הצבאית הראשונה של פת"ח על ישראל, ב-1 בינואר 1965, ונידון ל-30 שנות מאסר.[5]

ב-9 ביוני 1972 לכד כוח צה"ל 5 קצינים סורים שסיירו בסמוך לגבול ישראל–לבנון. הם הוחלפו מאוחר יותר בתמורה לשלושה טייסים ישראלים ששהו בשבי הסורי.[1]

ב-3 ביוני 1973 הוחלפו 3 טייסי חיל האוויר הישראלי שהיו בשבי הסורי במשך שלוש שנים בתמורה ל-46 אסירים סורים.[1]

במהלך מלחמת יום כיפור באוקטובר 1973, מצרים וסוריה לקחו בשבי 293 שבויים ישראלים, ואילו ישראל שבתה 8,372 מצרים, 392 סורים, 13 עיראקים ו-6 מרוקאים. כל האסירים הללו הוחלפו בין התאריכים 15–22 בנובמבר 1973. במהלך חילופי הדברים החליפו שני הצדדים גם שבויים ממלחמת ההתשה.[1]

ב-4 באפריל 1975 החזירה מצרים את גופותיהם של 39 חיילי צה"ל שנהרגו במהלך מלחמת יום כיפור תמורת 92 מחבלים ואסירים ביטחוניים שהוחזקו בישראל.

בחודש יוני 1975, שחררה ישראל 20 אסירים תושבי רצועת עזה לבין חצי האי סיני. בתמורה, מצרים העניקה לישראל את גופותיהם של אליהו חכים ואליהו בית צורי, שני לוחמים יהודים מהלח"י.

ב-5 באפריל 1978, אירעה תקרית שבה מספר חיילים יצאו עם רכב לטיול בדרום לבנון. באותה עת טרם השלים צה"ל את נסיגתו לאחר מבצע ליטני. הרכב חצה את קווי צה"ל ובהיתקלות עם מחבלים, נהרגו 4 מהחיילים, אזרח וחייל חמקו מהמחבלים וחזרו בשלום ונשבה חייל המילואים אברהם עמרם. לאחר כמעט שנה בשבי ארגונו של אחמד ג'בריל, הוחזר עמרם תמורת 76 מחבלים שפוטים, בהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה.

שנות השמונים עריכה

ב-3 בספטמבר 1982, ארבעה לוחמי פת"ח פלסטינים הפתיעו מאחז צה"ל ליד בהמדון שבמרכז לבנון. מפקד החוליה הפלסטינית היה אייסה חג'ו. שמונה חיילי צה"ל מחטיבת הנח"ל נכנעו ללא קרב ונלקחו בשבי הפלסטינים. התנהגותם נחשבה ל"לא מקובלת" על ידי הרמטכ"ל משה לוי. החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, הפרו-סורית, בראשות אחמד ג'יבריל, עזרה ללוחמי פת"ח ושבוייהם והחזיקה בשניים מהשבויים הישראלים. ב-23 בנובמבר 1983 התרחשה החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,765 מחבלים. עסקה זו מכונה לעיתים עסקת ג'יבריל הראשונה.

בשנת 1984 החליפה ישראל 291 אסירים סורים וגופות של 72 אחרים בתמורה לשישה ישראלים וחמש גופות.[6]

עסקת ג'יבריל בשנת 1985 - במסגרתה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שישבו בבתי כלא בישראל בתמורה לשחרור שלושה חיילי צה"ל שנתפסו בלבנון בידי ארגונו של אחמד ג'יבריל - יוסף גרוף, ניסים סאלם וחזי שי.[7]

ביולי 1985 ישראל שחררה יותר מ-700 עצורים לבנונים. מנהיגי השיעים אומרים כי חופשם הובטח בתמורה להחזרתם של 39 נוסעים זרים מחטיפת טיסה 847 של TWA. ישראל מכחישה דבר זה עד היום.

שנות התשעים עריכה

ב-12 בספטמבר 1991, גופתו של החייל הדרוזי הישראלי סמיר אסד, הוחזרה לישראל תמורת שני חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. אסד נהרג סמוך לצידון בשנת 1983.[1]

שני חיילים ישראלים, יוסף פינק ורחמים אלשיך, נהרגו בפיגוע של חזבאללה במחסום צה"ל בבית יהון שבדרום לבנון ב-17 ביולי 1986. גופותיהם הוחזקו על ידי הלבנונים ושוחררו רק ב-21 ביולי 1996, בתמורה לגופותיהם של 123 לוחמים לבנונים שהוחזקו על ידי ישראל. ארגון חזבאללה שחרר 17 חיילים מצבא דרום לבנון (צד"ל) ואילו צד"ל שחרר 45 עצורים של חזבאללה מכלא אל-ח'יאם.[8]

ב-25 במאי 1998 הוחלפו שרידיו של חייל צה"ל איתמר איליה בתמורה ל-65 אסירים לבנונים וגופותיהם של 40 לוחמי חזבאללה וחיילי לבנון שנתפסו על ידי ישראל. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שנהרג בעימות עם צה"ל בשנה שקדמה לה במבצע נוף פראי. איליה נהרג במבצע שירת הצפצפה, שם נהרגו ב-5 בספטמבר 1997 12 חיילים מיחידת הקומנדו הישראלית "שייטת 13".[1]

שנות האלפיים עריכה

בשנת 2003 שחררה ישראל את שרידיהם של שני חברי חזבאללה, ובתמורה תאפשר החזבאללה למתווך גרמני לבקר את אל"ם אלחנן טננבאום שהוחזק על ידי חזבאללה, לאחר שנחטף בדובאי בשנת 2000.[8]

בשנת 2004 התקיימה עסקת שבויים במסגרת פרשת טננבוים עם חזבאללה במסגרתה שוחררו 450 מחבלים, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לאלחנן טננבאום וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב - עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד.

באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע בשנת 2005 ונשטף לחוף בלבנון.[9][10]

בינואר 2008 ערך מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה נאום בחגיגת העשוראא השנתית בביירות בה האשים את ישראל בגרירת רגליים במשא ומתן להחלפת האסירים. הוא גם גילה כי הארגון, מלבד שני חיילים שבויים, מחזיק גם בשרידים חלקיים של כמה חיילים אחרים שנהרגו במלחמה.[11]

ב-1 ביוני 2008 שחררה ישראל את האסיר הלבנוני נסים נסר, בתמורה לכך חזבאללה העביר שרידים חלקיים של עד 20 חיילים ישראלים שנהרגו במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.[12]

ביולי 2008 שחררה ישראל לאחר שנים רבות את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 וגופותיהם של 199 מחבלים פלסטינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים האחרונים. קונטאר הורשע בתפקידו בפיגוע בנהריה בשנת 1979, שהביאה למותם של ארבעה ישראלים, בהם שני ילדים קטנים. על פי דיווחי עדי ראייה, קונטאר ירה למוות בילדה בת ארבע.[13] בתמורה שחרר חזבאללה את גופותיהם של שני חיילים ישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שנתפסו בפשיטה חוצה גבולות ב-12 ביולי 2006, וכן תמורת דו"ח של החזבאללה על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד ככל הנראה אינו בין החיים.[14]

שנות העשרה עריכה

ב-18 באוקטובר 2011 שוחרר חייל חיל השריון גלעד שליט, שנשבה בידי הארגון הפלסטיני חמאס בשנת 2006, בתמורה ל-1027 אסירים פלסטינים שהוחזקו בישראל.[15] זאת לאחר עסקה מקדימה שבמסגרתה ב-2 באוקטובר 2009 שוחררו 20 מחבלות בתמורה לסרטון וידאו בו נראה החייל.

מאז מבצע צוק איתן בשנת 2014 מנהלת ישראל משא ומתן עם חמאס על עסקה שבמסגרתה יוחזרו לידיה גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול והאזרחים הישראלים שנכנסו לרצועת עזה.[16][17][18]

שנות העשרים עריכה

מאז אוקטובר 2023 מנהלת ישראל משא ומתן עם חמאס גם על עסקה לשחרור הישראלים שנחטפו לעזה במתקפת הפתע בתחילת מלחמת חרבות ברזל. ב-22 בנובמבר 2023 אישרה ממשלת ישראל עסקה לפיה ישוחררו חמישים חטופים משבי חמאס בתמורה לשחרורם של 150 אסירים והפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה.[19][20]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
  2. ^ משה רום, זאב ח' ארליך, אורי אילן - מסר נוסף בפתקים, באתר הארץ, 12 בינואר 2005
  3. ^ יהודה הגדרתי, דייגי "דורון" ששוחררו מספרים: על עינויים בכלא המצרי, הַבֹּקֶר, 28 בינואר 1958
  4. ^ חילופי שבויים ישראל-ירדן, הארץ, 8 ביוני 1958
  5. ^ The slippery slope of prisoner swaps, Haaretz.com (באנגלית)
  6. ^ Timeline: Past prisoner swaps, www.aljazeera.com (באנגלית)
  7. ^ Lebanese Celebrate Return Of Five Prisoners, NPR.org (באנגלית)
  8. ^ 1 2 "سجل لعمليات تبادل الاسرى بين العرب واسرائيل" (באנגלית בריטית). 2008-07-13. נבדק ב-2021-04-07.
  9. ^ אחיה ראב"ד ורוני סופר, עסקה בלבנון: גופת ישראלי ומידע תמורת גופות, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
  10. ^ Israel frees one of 5 Hezbollah guerillas, two bodies of militants, Haaretz.com (באנגלית)
  11. ^ רועי נחמיאס והסוכנויות, נסראללה: יש בידינו גופה כמעט בשלמותה, באתר ynet, 19 בינואר 2008
  12. ^ Retrieved remains: Forensic Institute identifies body tissue of 5 IDF soldiers, Ynetnews, ‏2 ביוני 2008 (באנגלית)
  13. ^ Days before swap deal, Kuntar starts bidding cellmates good-bye, Haaretz.com (באנגלית)
  14. ^ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
  15. ^ גלעד שליט שוחרר מהשבי אחרי 1,941 ימים, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011
  16. ^ אסף גבור, ‏חמאס מאותתים להתקדמות בעסקת חילופי שבויים עם ישראל, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2021
  17. ^ שחר קליימן, דיווח: בכיר בזרוע הצבאית בחמאס הגיע לקהיר כדי לדון בעסקת חילופי שבויים, באתר ישראל היום
  18. ^ ג'קי חורי, דיווח: ישראל ביקשה ממצרים לסייע בקידום עסקת חילופי שבויים עם חמאס, באתר הארץ, 20 בפברואר 2021
  19. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפחות 50 ישוחררו, 4 ימי הפוגה בלחימה: עסקת החטופים אושרה בממשלה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
  20. ^ החלטת ממשלה 1077, באתר משרד ראש הממשלה, ‏22 בנובמבר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עסקאות_שחרור_שבויים_ישראלים&oldid=38342634"