פיגוע ההתאבדות בפתח תקווה (2002)

פיגוע ההתאבדות בפתח תקווה בוצע בידי מחבל מתאבד ב-27 במאי 2002 (ט"ז בסיוון ה'תשס"ב), במרכז המסחרי אם המושבות בפתח תקווה, ישראל. בפיגוע נרצחו רותי פלד ונכדתה סיני קינן בת השנה, ונפצעו כחמישים בני אדם נוספים, ארבעה מהם באורח קשה ורובם באורח קל עד בינוני. זהו הפיגוע הקטלני הראשון שהתרחש בפתח תקווה בזמן האינתיפאדה השנייה.[1]

פיגוע ההתאבדות בפתח תקווה
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 27 במאי 2002
תאריך עברי ט"ז בסיוון ה'תשס"ב
קואורדינטות 32°06′08″N 34°52′24″E / 32.102222°N 34.873333°E / 32.102222; 34.873333
סוג פיגוע התאבדות עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 2 אזרחים
פצועים 50 (ארבעה באורח קשה)
מבצע גדודי חללי אל-אקצא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרקע לפיגוע עריכה

  ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה

הפיגוע בוצע 17 ימים לאחר סיום מבצע חומת מגן, אשר הופעל במטרה למגר את קיני הטרור הפלסטיני בשטחי יהודה ושומרון. ביום שלאחר הפיגוע נרצח אלברט אברהם מלול, תושב ירושלים, בפיגוע ירי סמוך ליישובים בית אל ועפרה שבוצע בידי מחבלים פלסטינים,[2] וכן אירע הפיגוע בישיבת חיצים בו נרצחו שלושה בני נוער.

לאחר הפיגוע צוטטו גורמים במערכת הביטחון, לפיהם לא הייתה התרעה ממוקדת על פיגוע אפשרי בפתח תקווה. במקביל דווח כי במערכת הביטחון התקבלה התרעה על שני מחבלים שחדרו באותו יום לתוך ישראל, במטרה לבצע פיגוע.[3]

הפיגוע עריכה

ביום שני ה-27 במאי 2002 (ט"ז בסיוון ה'תשס"ב), סמוך לשעה 18:40 לפנות ערב, הגיע ג'יהאד איברהים סעוד טיטי, מחבל פלסטיני איש הפת"ח כבן 18, תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, אל הגלידרייה "ברוויסימו" במרכז המסחרי אם המושבות בפתח תקווה. סמוך לגלידרייה ישבו בני אדם רבים. חוליית מרצחים הובילה את המחבל המתאבד מאזור שכם אל פאתי ראש העין, משם נסע במונית ישראלית לפתח תקווה.[4] עדי ראייה סיפרו כי לבש חולצה אפורה ומכנסי ג'ינס, ולא נראה חריג.[5]

עם הגיעו סמוך לגלידרייה הפעיל המחבל המרצח חגורת נפץ שנשא על גופו וחולל פיצוץ אדיר, שגרם להדף עז והתפזרות אלפי רסיסי מתכת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו במקום שתיים ונפצעו כ-50 איש, ארבעה מהם באורח קשה – ביניהם פעוטה כבת 3 – ורובם באורח קל עד בינוני. הפצועים פונו לבתי החולים בילינסון, תל השומר ושניידר לילדים. בפיגוע נפצעו עשרה תינוקות וילדים ששיחקו בגן משחקים סמוך.[6]

לאחר הפיגוע ערכו כוחות הביטחון סריקות במרכז המסחרי מחשש למטענים נוספים. כמו כן, ביציאה מהעיר פתח תקווה הוקמו מחסומים בניסיון ללכוד שותפים אפשריים למחבל, זאת, בשל התרעה על פיגוע כפול. כמו כן נבדקו מכוניות חשודות שנראו באזור. היחידה האווירית של משטרת ישראל חיפשה במשך שעות באמצעות מסוקים סייענים לפיגוע.[7] מרכזיות הטלפון הסלולרי קרסו באזור הפיגוע בפתח תקווה.[8]

הנרצחות בפיגוע עריכה

בפיגוע ההתאבדות בפתח תקווה נרצחו רותי פלד ונכדתה סיני קינן בת השנה.[9] רותי פלד, בת 56, נשואה ואם לשלושה, תושבת הרצליה, עבדה במשך שנים כחוקרת בחברת מודיעין אזרחי, כמזכירה רפואית במרכז הרפואי מור, ובשנותיה האחרונות טיפלה בילדיה. השתיים הובאו למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שפיים, זו לצד זו.

אחריות הרשות הפלסטינית לפיגוע עריכה

גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור פת"ח הפועל תחת אש"ף והרשות הפלסטינית, קיבלה על עצמה האחריות לפיגוע בהודעה רשמית באל-מנאר, רשת הטלוויזיה הרשמית של ארגון הטרור חזבאללה. לפי ההודעה, הפיגוע בוצע כנקמה על חיסול פעילי פת"ח שבוע קודם לכן בשכם.[10][11]

עוד נמסר כי המחבל המרצח ג'יהאד טיטי הוא בן דודו של מחמוד טיטי, בכיר מפקד מבוקשי התנזים בשומרון, מפקד גדודי אל אקצה באזור שכם וממקורבי מרואן ברגותי,[12] אשר היה אחראי לרצח של 11 ישראלים וחוסל בידי טנק צה"ל כשבוע קודם לפיגוע, בירי מהר גריזים.[13][14][15] לפי דיווח, חגורת הנפץ שנשא המחבל הורכבה בין השאר מרסיסים של הפגז שחיסל את בן דודו הטרוריסט.[16]

יום קודם לפיגוע אמר מנהיג הפת"ח ביהודה ושומרון, חוסיין א-שייח, בריאיון לאל-ג'זירה, כי תנועתו תמשיך בפיגועים נגד ישראל וכי הוא גאה בזרוע הצבאית שלה. עוד אמר כי אם יתנער מהזרוע הצבאית של התנועה, יהיה זה כאילו התנער מהמאבק בכיבוש ונכנע ללחץ האמריקני. לשאלה האם יאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית, אחראי להמשך הפיגועים, השיב א-שייח כי האחראי להמשך הפיגועים הוא ראש ממשלת ישראל אריאל שרון.[17]

עם זאת, לאחר הפיגוע פרסמה הרשות הפלסטינית הודעת גינוי, בה נטען כי הרשות מגנה פגיעה באזרחים חפים מפשע וכי תעשה כל שביכולתה לאתר את האחראים לו. בתגובה לכך אמרו גורמים מדיניים ישראליים לכתבים, כי בפועל הרשות אינה עושה דבר לסיכול פיגועים.[18]

הריסת ביתו של המחבל המתאבד עריכה

בתחילת יוני 2002, מעט יותר מחודש לאחר הפיגוע, במסגרת הריסת בתי מחבלים, הרס צה"ל את ביתו של המחבל ג'יהאד טיטי במחנה הפליטים בלאטה בשכם.[19] הריסת הבית לוותה בעימותים. בין השאר התבצרה בתוך הבית פעילת השמאל הקיצוני נטע גולן, אשר הייתה בעלת קשרים עם יאסר ערפאת, במטרה למנוע את ההריסה.[20] כן התבצרו בו אנדרו מונסי מבריטניה, ואנדריאס קונינק משוודיה, פעילי תנועת הסולידריות הבין-לאומית (ISM), שנעצרו וגורשו מהארץ כשנה לאחר מכן בתום מאבק משפטי.[21]

חוליית הפת"ח האחראית לפיגוע עריכה

באוקטובר 2002 עצר שירות הביטחון הכללי את חברי חוליית הפת"ח משכם ששיגרה את המחבל המתאבד לפיגוע. מפקד החוליה הוא איברהים עדנאן נג'יב עבד אל-חי, תושב מחנה הפליטים בלאטה. הוא היה אחראי גם לפיגוע הירי בסי פוד מרקט ב-5 במרץ 2002, בו נרצחו שלושה – שני אזרחים ושוטר, וכן לפיגוע הירי ברחוב יפו בירושלים ב-24 בינואר 2002, בו נרצחו שרה המבורגר ואורה סווטלנה סנדלר.[22] החוליה פעלה תחת הנחיות ישירות של נאסר עוויס, מפקד אזור שכם וצפון השומרון של התנזים ומפקד גדודי חללי אל-אקצא, אשר היה כפוף ישירות למרואן ברגותי ונלכד אף הוא באפריל 2002.[23]

באוגוסט 2003 גזר בית המשפט הצבאי בשומרון שני מאסרי עולם על וודאח אל-ביזרה (ביזאהי), חבר נוסף בחוליה בן 22 תושב שכם, שבביתו תוכנן הפיגוע, וצולם סרטון ההתאבדות של המחבל המתאבד. ביום הפיגוע הסיע ביזאהי את חגורת הנפץ לכיוון קו התפר, ומשם לקח אותה המחבל המתאבד. ביזאהי הורשע גם בניסיון להוציא פיגועי התאבדות לפועל וכן בפעילות חבלנית, ונידון ל-50 שנות מאסר נוספות. ביזאהי לא היה חבר רשמי בארגוני טרור, עובדה שהקשתה על איתורו מבעוד מועד.[24]

חבר חוליה נוסף, כמאל ח'טיב, שירת כשוטר במשטרה הפלסטינית בשכם.[4]

תמיכת הרשות בחבר החוליה עריכה

בספטמבר 2012 ערכה הטלוויזיה הפלסטינית, גוף התקשורת הרשמי של הרשות הפלסטינית, ביקור בביתו של וודאח אל-ביזרה, חבר החוליה שביצעה את הפיגוע, הכלוא בישראל. במסגרת התוכנית בירכה המנחה אל-ביזרה. כן הוצג פוסטר ובו תמונתו לצד תמונת אחיו באסל, הכלוא אף הוא בישראל בשל פעולות טרור, ומתחת לתמונת כל אסיר: "האסיר המפקד הגיבור". לצדם הופיע סמל ארגון הטרור פת"ח.[25]

במאי 2020 פרסם ארגון מבט לתקשורת פלסטינית, כי במסגרת תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם, ב-18 השנים שחלפו מאז הפיגוע שילמה הרשות הפלסטינית למשלח המחבל המתאבד סכום מצטבר של 756,200 ש"ח, וכן מאות אלפי שקלים למשפחת המחבל המתאבד.[26]

תביעת פיצויים עריכה

בנובמבר 2003 הגישו אמה, בעלה וילדיה של רותי פלד, שנרצחה בפיגוע, וכן ליאור קינן אביה של הפעוטה סיני קינן, שנרצחה בפיגוע, תביעת נזיקין בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בסכום של 230 מיליון שקלים נגד הרשות הפלסטינית כמי שהייתה אחראית לפיגוע.

באפריל 2004, משלא הגישה הרשות הפלסטינית כתב הגנה אף שהומצא לה,[27] חייב השופט ד"ר עדי אזר את הרשות לשלם פיצויים בסך של 72 מיליון שקלים לבני המשפחה, 12 מיליון שקלים לכל תובע ו-2 מיליון שקלים הוצאות משפט. בפסק דינו ציין השופט את הסבל העז של בני המשפחה, ואת הרמה הנפשעת והגבוהה ביותר של מעשה הטרור, אולם הדגיש כי סכומי פיצויים בסכומים שנתבקשו אומנם מקובלים בארצות הברית, אך לא במדינת ישראל.[28] ערעורים מאוחרים יותר על פסק הדין נדחו בידי בית המשפט העליון.[29]

לאחר הפיגוע עריכה

התגובות לפיגוע עריכה

הקבינט המדיני-הביטחוני בראשות ראש הממשלה אריאל שרון לא כונס לאחר הפיגוע, ומקורות מדיניים בירושלים אמרו כי התגובה הישראלית לפיגוע תיעשה בהתאם לפרמטרים שאושרו בעבר על ידיו.

שר הביטחון בנימין בן אליעזר אמר בעקבות הפיגוע כי "כמו שצה"ל ידע לשים את ידו על החוליה שהכינה וביצעה את הפיגוע בראשון לציון, כך הוא ידע להניח את ידו על כל חוליות המחבלים". השר לביטחון פנים עוזי לנדאו הגיעו למקום הפיגוע ואמר כי יש להתכונן למבצע "חומת מגן" 2 ולהיכנס לכל שטחי הרשות הפלסטינית, כולל רצועת עזה. עוד קרא לפרק את הרשות הפלסטינית מנשקה. שר החוץ שמעון פרס אמר כי "המערכה טרם תמה והיא בעיצומה. יש לאחוז בכל האמצעים הצבאיים והמדיניים כדי להביא לסיום המערכה".[6]

מאוחר יותר עריכה

חן וליאור קינן, הוריה של סיני, נפצעו בפיגוע,[30] ובהמשך היגרו לארצות הברית.[31]

הגלידרייה "ברוויסימו" שבפתחה התפוצץ המרצח, וכן בית קפה ומשחקיה הסמוכים לו נסגרו ברבות השנים.[32] במקום הפיגוע ישנה אנדרטה בולטת ממתכת, ובה שמות הנרצחות בעברית ובאנגלית.[33]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מזל טלבי לוי, טל סרוסי, לירון סובול ואור בוקר, האנשים והאירועים שעשו את העיר: ה-70 של פתח תקוה, פרויקט עצמאות מיוחד, באתר SchokenGroup, ‏4 במרץ 2018
  2. ^ הנרצח בפיגוע הירי ליד עפרה הוא אלברט מלול, בן 50 מירושלים, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2002
  3. ^ הארץ, 2 הרוגות בפיגוע בפתח תקוה, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2002
  4. ^ 1 2 טרור המתאבדים המתאבדים בשנות העימות הישראלי הישראלי פלסטיני פלסטיני (ספטמבר 2000 - דצמבר 2005), המרכז למורשת המודיעין, ינואר 2006, עמ' 157
  5. ^ ההרוגות בפיגוע בפתח תקווה - סבתא ונכדתה, באתר וואלה!‏, 27 במאי 2002
  6. ^ 1 2 ורד כהן-ברזילי ומוטי גל‏, סבתא ונכדתה נהרגו בפיגוע התאבדות בפתח תקווה, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2002
  7. ^ יפעת גליק, ‏במרדף אחרי פצצות מתקתקות, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוגוסט 2002
  8. ^ בפיגוע ההתאבדות אתמול בפתח תקווה נרצחו סבתא ונכדתה התינוקת, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2002
  9. ^ התינוקת סיני קינן וסבתה רותי פלד, שנהרגו בפיגוע בפתח תקוה, נקברו בשפיים, באתר הארץ, 30 במאי 2002
  10. ^ מזל מועלם, תינוקת וסבתה נהרגו בפיגוע התאבדות בבית קפה בפ"ת, באתר הארץ, 28 במאי 2002
  11. ^ עמירה הס, הפתח נטל אחריות; הרשות: נפעל נגד טרור, באתר הארץ, 28 במאי 2002
  12. ^ מעורבות ערפאת ומנגנוני "הרשות הפלסטינית" בטרור (על פי מסמכי שלל), המרכז למורשת המודיעין, 10 באפריל 2002, עמ' 17
  13. ^ ישראל חיסלה מחבל מבכירי הפת"ח שהיה אחראי לרצח 11 ישראלים, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2002
  14. ^ צה"ל התנקש במפקד הפתח במחנה בלאטה, באתר הארץ, 22 במאי 2002
  15. ^ עמירה הס, הפתח נטל אחריות; הרשות: נפעל נגד טרור, באתר הארץ, 28 במאי 2002
  16. ^ שאול קמחי ושמואל אבן, 'מי הם מתאבדי הטרור? טיפולוגיה של מחבלים מתאבדים פלסטינים', עדכן אסטרטגי, כרך 6 גיליון 2, ספטמבר 2003, עמ' 26
  17. ^ הנרצחות בפתח תקווה: הסבתא רותי פלד הי\"ד ונכדתה סיני קינן הי\"ד, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2002
  18. ^ אלון חכמון ואטילה שומפלבי, תינוקת וסבתה נהרגו בפיגוע תופת בפתח תקווה, באתר ynet, 28 במאי 2002
  19. ^ פליקס פריש, סוף שבוע בשטחים: 3,000 עצורים, באתר ynet, 2 ביוני 2002
  20. ^ פעילת שמאל תיחקר בעקבות שהותה עם ערפאת, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2003
  21. ^ תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), מרכז המידע למודיעין ולטרור, דצמבר 2010, עמ' 42
  22. ^ אפרת וייס ויהונתן ליס, מתו שתיים מפצועות הפיגוע; שתי פצועות נוספות במצב קשה, באתר ynet, 23 בינואר 2002
  23. ^ מאת עמוס הראל, השב"כ עצר את משלחי המתאבד בפיגוע בקניון המושבות בפ"ת, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
  24. ^ פליקס פריש, שני מאסרי עולם נגזרו על מתכנן הפיגוע בפתח תקווה, באתר ynet, 20 באוגוסט 2003
  25. ^ אל-חיאת אל-ג'דידה, הטלוויזיה הפלסטינית מבקרת אסיר שתכנן פיגוע התאבדות ומאדירה אותו, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, ‏06/09/2012
  26. ^ עמי רוחקס דומבה, בורסת המוות: רצח תינוקת ישראלית - הרש"פ שילמה לו כ-750,000 ש"ח, ישראל דיפנס, 27 במאי 2020; ציוץ של מוריס הירש ברשת החברתית טוויטר, 27 במאי 2020
  27. ^ ע"א 1331-05
  28. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש חייב את הרשות הפלשתינית לשלם פיצויים בסכום של 72 מיליון ש' לקרובים של נפגעי טרור, באתר גלובס, 19 באפריל 2004; נוסח פסק הדין
  29. ^ רע"א 8274/05 - נתן פלד ואח' נ' הרשות הפלסטינית ואח'
  30. ^ מאת אביבה לורי, החלום המשפחתי נקטע ב"אם המושבות", באתר הארץ, 29 במאי 2002
  31. ^ עד היום לא נפרדו - חלק ג' - הקשר הרב דורי, באתר הקשר הרב דורי, ‏3 באפריל 2016
  32. ^ נסלונה - הבלוגריות של סלונה מספרות על הנס המיוחד שקרה להן. | סלונה, באתר סלונה, ‏2 באוקטובר 2013
  33. ^ קניון אם המושבות, באתר "ארץ זוכרת יושביה"