פלפלים צהובים

סדרת דרמה ישראלית

פלפלים צהובים היא סדרת דרמה ישראלית העוסקת במשפחה המגדלת ילד אוטיסט, במושב בערבה, המרוחק מכל שירות טיפולי היכול לעזור לילד. הבמאים של הסדרה הם אמנון קוטלר וקרן מרגלית, שגם כתבה והפיקה את הסדרה. בסדרה משחקים, בין היתר, עלמה זק, יוסי מרשק, אורי פפר, מיכל שטמלר ויהודה ברקן.

פלפלים צהובים
סוגה דרמה
יוצרים קרן מרגלית
מירב בן גוריון
כותבים קרן מרגלית
בימוי קרן מרגלית
אמנון קוטלר
שחקנים עלמה זק
יוסי מרשק
אורי פפר
יהודה ברקן
מיכאל זפסוצקי
מיכל שטמלר
נעה פרידמן
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה
פסקול רן בגנו
ארץ מקור ישראל
שפות עברית ומעט אנגלית ותאילנדית
מספר עונות 2
מספר פרקים 26
הפקה
מפיקים בפועל אילון רצ'קובסקי
יוחנן קרדו
חברת הפקה יולי אוגוסט הפקות
עורכים עינת גלזר-זרחין
אריק לייבוביץ
אתר צילומים מושב חצבה
צלמים איציק פורטל
אורך פרק 40-45 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל קשת, ערוץ 2
תקופת שידור מקורית 18 בדצמבר 20103 באפריל 2014
קישורים חיצוניים
אתר הסדרה
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסדרה עלתה לשידור ב-18 בדצמבר 2010, ושודרה בשידורי קשת בערוץ 2. היא זכתה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה במספר פרסים, בהם התסריט, הבימוי, השחקנית (עלמה זק) וסדרת הדרמה הטובים ביותר. בשנת 2012 החלו הצילומים לעונה השנייה של הסדרה, והיא עלתה ב-15 בינואר 2014 ושודרה עד לאפריל באותה השנה.

עלילה עריכה

הסדרה מגוללת את סיפורה של משפחה המתגוררת במושב חצבה בדרום הערבה, ומנהלת חווה חקלאית בה מגדלים פלפלים צהובים. ראש המשפחה הוא מאיר רוטנברג, חקלאי ותיק ואיש יחידה 101 בעברו, המתגורר סמוך לבתו, איילת אוחיון, בעלה יניב וילדיהם: נתי, בת עשרה, בתה של איילת מנישואים קודמים, ועומרי בן ה-5. אל המושב חוזר בנו של מאיר, אבישי רוטנברג ובת זוגו, יעל, שעוזבת את עבודתה בתל אביב כדי להישאר עם אבישי ולשקם את הקשר ביניהם. יעל היא רופאה המנסה להתקבל להתמחות ולעבודה במרפאה במושב.

יעל שמה לב לכך שהילד, עומרי, אינו נענה להוראות פשוטות ומציעה לשלוח אותו לאבחון. אף על פי שההורים חושדים כי התפתחותו של עומרי אינה תקינה, איילת טוענת שהחריגות של עומרי נובעת מהיותו גאון מוזיקלי. בן המשפחה היחיד המשתכנע לאבחן את הילד הוא מאיר. מאיר לוקח את עומרי לשלב האבחון הראשון בלא הסכמת הוריו. איילת זועמת על יעל ועל מאיר, אולם ממשיכה בהליך האבחון, שבסופו מתברר כי עומרי הוא אוטיסט.

איילת אינה מעוניינת בשליחתו לטיפול במקום מרוחק, אצל זרים, והמשפחה המורחבת מתארגנת לטיפול מאומץ למען שיפור תפקודו של הילד בחיק המשפחה. איילת דורשת מהמשפחה לשמור על אבחונו של עומרי כסוד. עומרי מפסיק ללכת לגן הילדים, הן כדי לפנות זמן לטיפול בו והן כדי לשמור על הסוד. זאת למרות שהסוד מתחיל להיות ברור לגננת, משום שעומרי אינו מצליח לשחק עם הילדים האחרים והוא עסוק בשמיעת מוזיקה באופן כפייתי.

הטיפול בילד במסגרת ביתית מלא אתגרים ודורש מכל בני המשפחה ויתורים. נתי זוכה לפחות תשומת לב הורית, איילת מפסיקה לעבוד וההון המשפחתי אינו מספיק להמשך הקמת המסעדה של יניב. יניב חוזר לעבוד בחממות ואבישי מפוטר מהן. המשפחה נאלצת להמשיך ולשכור עובדת זרה מפוקפקת בשם טאסאני, משום שזו משתלבת בטיפול. המשפחה נאלצת גם להיות בקשר עם הפסיכולוגית היחידה שמוכנה להגיע לערבה, רחלי, למרות שלזו יש צורך עז להתחשבן עם איילת על עניינים מילדותן.

יניב אינו מצליח להשתלב בטיפול בבנו ולוחץ על איילת להכיר בעובדה, שלמרות שניתן וצריך לשפר את תפקודו של עומרי, הוא לעולם לא יהיה "ילד רגיל". יניב לוחץ על איילת להיכנס שוב להריון והיא, שההורות הפכה עבורה למעין עבדות, מסרבת. היא גם מודה בפחד שיש לה מפני גידול ילד אוטיסט נוסף. יניב משלים עם העובדה, שהילד היחיד שאי פעם יהיה לו, הוא ילד עם לקות. יניב חוזר ללחוץ על איילת להפסיק לשמור על לקותו של עומרי בסוד ולאפשר לעומרי להתערות בחברת הילדים - עד כמה שהוא יכול. בפרק האחרון בעונה הראשונה עומרי הולך לאיבוד ויניב כופה על איילת לגלות למשטרה ולבני המושב הרבים המחפשים אחריו, כי עומרי אוטיסט. עומרי נמצא בסופו של דבר בגן הילדים, אליו רצה לחזור.

עלילות משנה עריכה

מאיר מנהל רומן עם אריאלה, המלמדת את ילדי הכפר נגינה בפסנתר. התנהגותה של אריאלה נראית מוזרה הן כלפי מאיר, אליו היא מתייחסת בקשיחות ובחביבות לחלופין והן אל יעלי שאותה היא מסרבת לקבל לשעורי הנגינה. יעלי סוברת שאריאלה היא טיפוס מוזר, כמו גם רופא המושב, ומכנה את שניהם "קוקוריקו". בהמשך מתברר שעומרי מצליח לצאת לטיולים רק עם אריאלה ומאיר. אריאלה גם מצליחה לשמור בקלות את סוד לקותו של עומרי ולא מספרת על כך לאיש במושב. בפרק האחרון מתברר כי יחסה של אריאלה אל זולתה נובע מסיבה דומה לסיבת ההתרחקות וההתקרבות של איילת אל אנשי המושב שאינם ממשפחתה. גם אריאלה מסתירה את העובדה שלבן שלה, המכונה גברי, יש לקות נוירולוגית.

מאז אבחונו של עומרי כאוטיסט, איילת ויניב משקיעים בו את מרבית תשומת לבם ונתי, אחותו בת העשרה, זוכה מהם כמעט להתעלמות מוחלטת. חדרה, כמו כל חדרי הבית, מתמלא במכשירי ריפוי בעיסוק והיא חשה זרה בו. היא מעוניינת לבלות יותר זמן במחיצת אביה הביולוגי, הגרוש של איילת, ולספר לו על יחסי האהבה-שנאה המתסכלים שיש לה עם בן כיתתה, יהונתן. אולם, איילת מסכלת את התקרבות הגרוש שלה אל בתהּ, מפחד שלגרוש יוודע שעומרי אוטיסט. נתי ויעלי מוצאות זו אצל זו אוזן קשבת ותנאים של חיבה.

יחסי יעלי ואבישי מעורערים כבר מתחילת הסדרה. הזוג מגיע לכפר כשכולם כבר מודעים לבעיות ביניהם. כל המושב יודע שיעל בגדה באבישי ובאה אחריו לכפר כדי לשקם את יחסיהם. יעלי ויתרה על התמחות כרופאה ועברה לעבוד כאחות אצל רופא הכפר, שאותו היא אינה מעריכה ואינה מחבבת. למרות אי נעימויות חוזרות בין בני הזוג, נראה כי היחסים שלהם משתקמים, עד שאבישי מפוטר מהחממות ונכנס לדיכאון.

אבישי שוכר דירת חדר במושב, אצל חברתו לשעבר, גלי (האדריכלית) ומבקש מיעל שתחזור אל חייה שלה בתל אביב. יעל ממשיכה לגור במושב, לעבוד במרפאה ולהשתתף בתוכנית הטיפולית של עומרי, בשאיפה שיחסיה עם אבישי ישתקמו. אבישי מעודד על ידי טאסאני להתרחק מיעלי, כשהיא משמיעה לו מה שהוא רוצה לשמוע בעת שהיא סוחטת ממנו כסף באיום לעזוב את איילת ועומרי. התפנית מתרחשת כאשר אביה של יעל מבקר ושמח לראות שהיא ויתרה על שאיפותיה להגשמה עצמית, בהתאם לתפיסת עולמו השוביניסטית של האב.

יעל ואבישי מחליטים לפרק את הקשר ביניהם. הם מבינים, שכזוג הם לא עומדים במשברים ושבניגוד לאיילת ויניב, הם לעולם לא היו מצליחים לגדל ילד כמו עומרי. יעל מבהירה למשפחה שהיא אינה מנתקת קשר עם נתי ועומרי. היא תבקר אותם בכל שבוע כי עליהם היא אינה מוכנה לוותר.

דמויות עריכה

שחקן/ית דמות עונה תיאור
עלמה זק איילת אוחיון 1+2 אמא במשרה מלאה לעומרי, אינה עובדת, נשואה ליניב
יוסי מרשק יניב אוחיון אב לעומרי, בעל מסעדה
מיכאל זפסוצקי עומרי אוחיון הילד האוטיסט של איילת ויניב
יהודה ברקן מאיר רוטנברג ראש המשפחה, אביה של איילת וסבו של עמרי
מיכל שטמלר יעלי רוטנברג בת זוגו של אבישי, גיסתה של איילת, רופאה במושב
אורי פפר אבישי רוטנברג אחיה של איילת, נשוי ליעלי ובהמשך לגלי
נעה פרידמן נתי רוטנברג-הלר בתה הגדולה של איילת מנישואין קודמים
מאיה מעוז רחלי שחק-סחייק הפסיכולוגית של עומרי. מכירה את איילת מילדות
בני אבני ד"ר עודד דניאל רופא במרפאת המושב. עובד עם יעלי
רוזינה קמבוס אריאלה 1 ידידה של מאיר רוטנברג
שגיא שחר יונתן ידיד של נתי מבית הספר
ויקי בהיר דורית דובר בעלת צימר
מיכל לוי גלי חברה לשעבר של אבישי, אדריכלית המסעדה
אייר טאסאני עובדת תאילנדית שמוחזקת על ידי אבישי, ובהמשך על ידי יניב ואיילת
אליענה שכטר ד"ר אשל נוירולוגית ילדים
אילן גנני גברי בנה של אריאלה
דורין כספי דבי הגננת
הרצל טובי בנג'י השוטר
סנדרה שדה דליק'ה 2 מכירה את מאיר ומתיידדת איתו במהלך העונה השנייה. מנהלת מקהלה בקיבוץ
יובל סגל ד"ר גביש רופא בבית החולים סורוקה, העובד לצידה של יעלי בעונה השנייה
לירית בלבן ויקי עובדת בבית החולים סורוקה
אור בן מלך אבני חבר של נתי בעונה השנייה
ישראל ברייט עופר הגרוש של איילת וחבר טוב שלה, אביה של נתי
אלכסנדר סנדרוביץ' ד"ר רוזין הרופא הצמוד של איילת בזמן ההריון

אתרי הצילומים עריכה

הסדרה צולמה ביישובים שונים, בעיקר בערבה. מבני הציבור של היישוב הדמיוני שבסדרה צולמו בקיבוץ סמר, הטקסים והמסיבות בקיבוץ גרופית, צילומי הכבישים באליפז והרחובות בחצבה וערד. צילומי הפנים נעשו באזור המרכז.[1] כאשר המשפחה נוסעת בדרך לבאר שבע, המכונית מצולמת כשהיא חוצה את גשר נחל צין.

ההשראה לתסריט עריכה

מרגלית הציעה ל"קשת" את הרעיון לסדרה בערך בשנת 2007. אלמנטים שונים בסדרה שאובים מחייה של מרגלית:

יש לי ילד אוטיסט בבית, ברור שאני מכירה את העולם הזה, את האבחנות והטיפול וההרגשה, וברור שאני כותבת מהחוויה הזאת. אבל הסיפור העלילתי, זה לא הסיפור שלי ולא הסיפור של הילד שלי. מתוקף היותי אמא לילד אוטיסט, אני מכירה הרבה הורים אחרים לילדים אוטיסטים והרבה סיפורים. אצל הילד שלי זה לא התגלה בגיל חמש וזה לא נראה ככה, אבל כן יש משהו בעולם המוזיקלי.

קרן מרגלית בראיון[2]

פסקול ושמות הפרקים עריכה

עומרי מתקשר עם סביבתו בעיקר באמצעות המוזיקה, וכיוון שכך לפסקול יש תפקיד בולט ומשמעותי במהלך הסדרה.

שיר הנושא של הסדרה הוא גרסת כיסוי לשיר "ברוש" של אהוד מנור ואריאל זילבר, בביצועה של עלמה זהר.

בין השירים המלווים את הפסקול של הסדרה או מוזכרים בה יותר מפעם אחת: "לא ציפיתי" של קרולינה, "סאן חוזה" של מוניקה סקס, "וואו" של ג'ירפות, "שמש שמש", "ישראלים מצחיקים" ו"ואיך שלא" של אריאל זילבר, "ציפי פרימו" של גזוז, "פנקס הקטן" של ששי קשת, "גבעת התחמושת" של להקת פיקוד מרכז, "עירומים" של שחר אבן צור, "תראו אותי" של מופע הארנבות של ד"ר קספר, "קלינט איסטווד" של גורילז, "ניו יורק-רפיח" של שייגעצ, "השיר החי של הזמר המת" של שמוליק קראוס, "אני טקסט פוליטי?" של נושאי המגבעת, "Yes Sir, I Can Boogie" של להקת באקארה, "שיר אהבה אינדיאני (Miguel)" של עלמה זהר, "רוחות הצפון" של אהוד בנאי, "המנון ליום חול" (כולנו בולגרים) של להקת גזוז ו"אין קץ לילדות" של הצמד פורטיסחרוף. בעונה הראשונה חלק משמותיהם של הפרקים מבוסס על שמות השירים או שורות מצוטטות מהם, ואילו בעונה השנייה שמות רוב הפרקים מתבססים על מצבים ומחשבות שעליהם חושבת איילת לאורך אותו פרק.

ביקורות והצלחה עריכה

העונה הראשונה של הסדרה זכתה בעיקר לביקורות אוהדות ממבקרי הטלוויזיה.

אריאנה מלמד מאתר ynet כתבה על "פלפלים צהובים" שהוא ”עוסק בנושא קשה ומורכב של גידול ילד אוטיסט, ועושה זאת ברגישות, תבונה, ותסריט כתוב היטב”. מבקר האתר וואלה!, פז חסדאי, היה מסויג יותר בביקורתו: ”אמנם לפרקים התפתחות האירועים נעשית בקצב איטי מדי, ולא פעם הסדרה נוטה ליבשושיות קלה”, אך ”הסדרה מצליחה לפרוט במיומנות על אלמנטים קלאסיים ששובים כל אחד מאתנו: ילד מקסים עם בעיות, הורים מבולבלים ומלאי חשש, ומשפחה תומכת ואוהבת.”

חגית גינזבורג מאתר עכבר העיר, הארץ, כתבה כי הסדרה פלפלים צהובים, ובמיוחד בעונתה השנייה, מדגימה כיצד הרצף האוטיסטי חל על כולם, הן על הילד עומרי המאובחן כאוטיסט, והן על בני משפחתו והסובבים אותו. לכל אחד ואחת מהם יש כשלי תקשורת כאלה ואחרים: לקויות חברתיות, היעדר טאקט, קשיים בתקשורת בין בני זוג, וחוסר יכולת לפענח סיטואציות חברתיות פשוטות או מורכבות. התובנה הזאת מתעצמת שבעתיים בדמותה של יעלי, דודתו של עומרי שהיא עצמה רופאה, והיא זו שהבחינה ראשונה באוטיזם של עומרי ואף דחקה בבני המשפחה לבצע עבורו אבחון. קשיי התקשורת שלה עצמה עם כל סביבתה ממחישים כיצד ידע ותובנה אין בהם כשלעצמם כדי להימנע מלקות תקשורתית.[3]

למרות שהסדרה נסבה על דרך התמודדותן של משפחות עם ילדים אוטיסטים, תחום הנחשב למורכב, הסדרה צברה אחוזי צפייה גבוהים, ושני הפרקים הראשונים שהוצמדו לתוכנית הדגל הפופולרית "האח הגדול" במוצאי שבת, צברו רייטינג גבוה (הפרק הראשון 26.3%). הפרק החותם את העונה הראשונה, ששודר ב-17 במרץ 2011, צבר רייטינג של 23.6%.[4] הצלחת הסדרה הגדילה את המודעות לאוטיזם בישראל והכפילה את מספר הפונים אל אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים ולארגונים דומים.

שני פרקים של הסדרה הוצגו באפריל 2011 באומות המאוחדות כחלק מ"יום המודעות העולמי לאוטיזם".[5] באפריל 2012 נמכרה הסדרה לאולפן האמריקאי "ליונסגייט", מפיקי הסדרה המצליחה מד מן. בהכנת פרק הפיילוט השתתפה התסריטאית ברנדה האמפטון, והתהליך לווה על ידי קרן מרגלית. באותו חודש פורסם כי מרגלית עובדת על כתיבת העונה השנייה של הסדרה.

הסדרה גם זכתה לכמה מחוות הומוריסטיות:

בשנת 2014 הפיקה רשת BBC עיבוד משלה לסדרה. הגרסה, שנקראת "The A Word" (ובישראל "סוג א'") והופקה בשיתוף קשת אינטרנשיונל, נכתבה על ידי התסריטאי פיטר באוקר ועלתה לשידור בבריטניה לראשונה ב-23 במרץ 2016.[6] העיבוד של ה-BBC זכה להצלחה ולעניין רב, וחודש לעונה שנייה בסוף 2017. בסדרה השתתפו בתפקידים הראשיים לי אינגלבי, כריסטופר אקלסטון, מורבן כריסטי ועוד. חברת Yes רכשה את זכויות השידור של הסדרה הבריטית. פרק הבכורה של הסדרה בישראל שודר ב-3 בינואר 2017 בערוץ Yes Oh, ופרק הסיום שודר ב-7 בפברואר של אותה השנה. העונה השנייה לא עלתה לשידור עדיין, אך זמינה ב-VOD של Yes החל מדצמבר 2017. גם ביוון הופקה גרסה מקומית ל"פלפלים צהובים", הנושאת את השם "המילה שלא אומרים".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סיגל פוקס, חוץ. יום. סמר, קצה המדבר - עיתון חבל אילת, יולי 2010, גיליון 118
  2. ^ גילי איזיקוביץ, הסיפור האמיתי מאחורי סדרת הדרמה "פלפלים צהובים", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
  3. ^   חגית גינזבורג, פלפלים צהובים: מי כאן האוטיסט?, באתר הארץ, 16 בינואר 2014
  4. ^ דן כספי, בלי מתח, באתר העין השביעית, 25 בינואר 2011
  5. ^ World Autism Awareness Day, אתר האו"ם
  6. ^ טלי קיים‏, הגרסה הבריטית ל"פלפלים צהובים": "ההפקות האלה עתירות תקציב", באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2016


הקודם:
2010 - חטופים
פרס האקדמיה לטלוויזיה - סדרת הדרמה המקורית הטובה ביותר
2011 - פלפלים צהובים
הבא:
2012 - 30 ש"ח לשעה