פנטסיה (סרט)

סרט הנפשה מוזיקלי אמריקאי
(הופנה מהדף פנטזיה (סרט))

פנטסיהאנגלית: Fantasia) הוא סרט הנפשה מבית אולפני ההנפשה של וולט דיסני שיצא לאקרנים ב-13 בנובמבר 1940.


Fantasia
כרזת הסרט משנות השמונים
כרזת הסרט משנות השמונים
בימוי ג'יימס אלגר, המילטון לוסק, ביל רוברטס, פול סטרפילד, וילפרד ג'קסון, תורנטון הי, ג'ים האנדלי, סמיואל ארמסטרונג, פורד ביב, נורם פרגוסון, Ford Beebe, בן שרפסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי וולט דיסני
תסריט ג'ו גרנט, דיק הומר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Stephen Csillag עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לאופולד סטוקובסקי
דימס טיילור
תזמורת פילדלפיה
וולט דיסני
מוזיקה יוהאן סבסטיאן באך
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
פול דיקא
איגור סטרווינסקי
לודוויג ואן בטהובן
אמילקארה פונקיילי
מודסט מוסורגסקי
פרנץ שוברט
צילום ג'יימס וונג האווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי וולט דיסני עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה RKO Radio Pictures
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 13 בנובמבר 1940
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי 24 באוקטובר 1942[1][2][3][4][5]
ישראלישראל8 בנובמבר 1991 (גרסה מדובבת לעברית של שפרירה זכאי, הפצה מיוחדת ל-VHS)
ישראלישראל10 בנובמבר 2010 (גרסה מדובבת לעברית של שרון כהן, הפצה מיוחדת ל-DVD ול-Blu-ray)
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, puppetoon animation, סרט מונפש למחצה, סרט פנטזיה, אנימציית פלסטלינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,280,000‏$
הכנסות 83,320,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו fantasia
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא פנטסיה 2000
תרגום לעברית ירושלים סגל (הפצה מקורית, 1942)
ישראל אובל (DVD)
movies.disney.com/fantasia/
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ייחודו של הסרט בכך שמשולבות בו הנפשה ומוזיקה קלאסית כאשר המוזיקה היא הקו המנחה להנפשה ולא להפך. כמו כן הסרט לווה בהנפשה קצרה ללא דיבור כלל.

הסרט מורכב משמונה יצירות מוזיקליות המנוגנות בידי תזמורת פילדלפיה בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי, אשר מלווים חלק מהקטעים באופן מקביל להקרנתם. בתחילת יציאתו לאקרנים הוא נחל כישלון בקרב הקהל, אך ברבות השנים ביקורות היללו אותו, וקהל רב החל צופה ומתאהב בסרט, אשר יצא בגרסה מחודשת וכן נוסף לו סרט המשך בשם "פנטסיה 2000". הסרט המקורי זכה להכלל בין עשרת סרטי ההנפשה הגדולים של המאה.

הקריין בדיבוב העברי של הגרסה המקוצרת של הסרט היה אלכס אנסקי, והטקסטים עובדו על ידי שפרירה זכאי. בשנת 2010, לרגל 70 שנה להפקתו, דובבה הגרסה המלאה של הסרט באולפני אלרום, תחת פיקוחו של שרון כהן. הקולות שהשתתפו בגרסה זו היו: רמי ברוך בתפקיד מארח הסרט דימס טיילור, ואוהד שחר בתפקיד מיקי מאוס והמנצח לאופולד סטוקובסקי. בכך, הפך הסרט, למעשה, לסרט היחיד שדובב מחדש לשפה העברית. כל יתר סרטי דיסני שהחלו לצאת בשפה העברית החל משנת 1988 (הראשון היה "ספר הג'ונגל") לא דובבו מעולם מחדש בשל ערכם הנוסטלגי והעברית הנאותה שנכללה בהם ומפני שאיכותם נשארה טובה ועדיין הם נותרו בארכיון. זה הדיבוב היחיד של שפרירה זכאי שדובב מחדש (פרט לסדרה של דיסני ״בת הים הקטנה״ שדובבה מחדש בגלל בעיות עם המאסטר של האודיו העברי המקורי).

בדצמבר 2021 הוקרנו קטעים מהסרט הזה ומהסרט "פנטסיה 2000" בהיכל התרבות בתל אביב בליווי חי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של להב שני.

המלחינים שיצירותיהם מופיעות בפנטסיה 1940

הקטעים המוזיקליים המלווים את הסרט

עריכה

סצינות האנימציה

עריכה

טוקאטה ופוגה בד' מינור (יוהאן סבסטיאן באך)

עריכה

קטע זה בעל צלילים שהופכים לדמויות מופשטות בצבעי כחול וזהב, מרקדים וחוזרים לצלילים ריקים, תוך שהמוזיקה מתחלפת לפי המראה.

קטע זה מציג את שינויי העונות באביב, בסתיו, בקיץ ובחורף ביער ואת החיים ביער מבצעים ריקודים ידועים.

שוליית הקוסם (פול דיקא)

עריכה

כשנדמה היה שמיקי מאוס איבד את הפופולריות שלו לטובת דונלד דאק בשנות השלושים המאוחרות הגיע מקטע זה וטרף את הקלפים.

מיקי מאוס בתפקיד חייו כשולייתו של קוסם מופקד על העלאת דליי מים ממעמקי באר אל עבר מעלה הטירה. לאחר שהתעייף מעבודת ההעלאה מחליט מיקי לנסות את אחד מקסמי המכשף על מטאטא בפינת החדר. להפתעתו המטאטא מתעורר לחיים וממלא את דרישותיו של מיקי להעלות דליי מים מהבאר מעלה. המטאטא המכושף מבצע את אותה הפעולה (הבאת המים מן הבאר) שוב ושוב ללא הפסק. מיקי תחילה מרוצה מעבודת המטאטא, אך כשהחבית מתמלאת והמטאטא ממשיך בשלו, מיקי מנסה לשווא לעצור בעדו ולבסוף, ביאושו, מחליט להיפטר ממנו על ידי כך שיבתר אותו לשניים עם גרזן, אך במקום זה המטאטא "מתרבה" ויוצא מכלל שליטה. המטאטאים ממשיכים למלא את מעלה הטירה במים מהבאר ולבסוף מביאים להצפתו של אזור הטירה במים. מיקי משתדל למצוא את הלחש הנכון לביטול הקסם, אך המים הגואים גורפים אותו, יחד עם ספר הלחשים, אל מערבולת שהוא עצמו אינו יכול להיחלץ ממנה. למזלו הרב מגיע הקוסם מבעוד מועד, מבטל את הקסם שהשתבש ומשיב את מיקי מאוס לתפקידו האמיתי - שוליית קוסם נבער שניסה לשווא לחדור אל מסדר הקוסמים.

שמו של הקוסם, ין סיד (Yen Sid), הוא השם דיסני (Disney) בהיפוך אותיות.

ין סיד מתואר כקוסם מבוגר בעל זקן לבן הלובש גלימות ארוכות. המנפישים ציירו בו חלק מתווי פניו של וולט דיסני והבעות פניו של דיסני (בעיקר המבט עם הגבות המורמות).

הפואמה הסימפונית מאת פול דיקא נכתבה בהשראתה של הפואמה "שולית הקוסם" שכתב הסופר והמשורר הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה.

בעקבות ההופעה של מיקי בסרט, הוא כיכב בתלבושת של שוליית הקוסם באזור שנות התשעים בסרטון של קלטות הווידאו של דיסני, כשדמותו מופיעה כך בתחילה. ואף הוא כיכב בלוגו הראשון של "דיסני טון" שמשודרת בארצות הברית.

קטע זה מתאר את היווצרות החיים על כדור הארץ מהיצורים הראשונים, החל בדגים קדומים שהחלו לעלות ליבשה ועד לדינוזאורים ופטרוזאורים מעופפים ואף העוף הקדום ארכאופטריקס. הסרט מציג דינוזאורים רועים כשלפתע מגיע טירנוזאורוס רעב ומרושע ומבריח את שאר היצורים, למעט סטגוזאורוס איטי שמנסה להתקיף אותו עם זנבו אך נטרף. לאחר מכן האזור מתייבש לחלוטין ועדרי דינוזאורים נעים בחיפוש מים עד להכחדתם.

הקטע מתחיל בהפסקה של הנגינה ואז מתחילה מנגינת ג'אם סשן של ג'אז המבוצע וצלילי קלרינט משתנים.

הסימפוניה הפסטורלית (לודוויג ואן בטהובן)

עריכה

המשתתפים בקטע זה לקוחים מן המיתולוגיה היוונית - פגסוס, הסוס המכונף, הקנטאורים, יצורים שחציים אדם וחציים סוס, קופידונים ועוד. המוזיקה מלווה סצנה שחלקה הראשון שלוו ומאושר - הסוסה המכונפת יוצאת לראשונה עם הסייח הרך שנולד לה לטיסת בכורה, בנות הקנטאורים מתייפות בעזרת הקופידונים לקראת בוא הקנטאורים הגברים, וכאשר אחת מהן נשארת בודדה, חשים הקופידונים למצוא את הקנטאור, שגם הוא לא מצא את המיועדת לו, ומפגישים ביניהם. בכל שורים יופי ושלווה, עד שזאוס, אבי האלים, מחליט לעורר סערה. הפייסטוס מחשל למענו ברקים בזה אחר זה, והסערה פורצת בכל עוזה. הכל נמלטים למצוא מחסה. הסוסון הרך כמעט נסחף ברוח העזה, אך אמו מצליחה לאחוז בו ולהביאו למקום מבטחים, וגם דיוניסוס השיכור עב הכרס עם חמורו הזעיר מסתתרים בסופו של דבר. אז חולפת הסערה, הכל נרגעים ושבים לחגוג, והנה חולפת מרכבת השמש עם הליוס אל השקיעה, ליל כוכבים נפרש על הארץ ועוד יום תם.

התנין וההיפופוטמית (מחול השעות של אמילקארה פונקיילי)

עריכה

את רקדני השחר בבלט המקורי של פונקיילי מחליפים כאן הרקדנית מאדמואזל אופאנובה ולהקת יענים בנעלי פוינט, את רקדני היום מחליפים הבלרינה הייאסינת וחבורת היפופוטמיות בחצאיות קצרצרות, את רקדני הערב מחליפים אלפנצ'ין וקבוצת פילים מפריחי בועות, ואת רקדני הלילה מחליפים חבורת תנינים מרושעים המונהגים על ידי בן עלי-גאטור, שמתאהב בהייאסינת ההיפופוטמית, וגורר את כל המשתתפים לגראנד פינאלה משעשע.

הבלט לקוח מתוך האופרה "לה ג'וקונדה" מאת המלחין האטלקי אמילקארה פונקיילי (Amilcare Ponchielli) (1834 - 1886). בסצנה מתוך המערכה השלישית של האופרה מתקיים נשף בביתו של האציל אלוויזה, ראש מועצת העשרה בוונציה, והוא משעשע את אורחיו בהצגת הבלט.

לילה על הר קירח (מודסט מוסורגסקי) / אווה מריה (פרנץ שוברט)

עריכה

כשמגיע הלילה יוצא צ'רנאבוג, שד אפל ודמוי שטן, לחגוג על הר גבוה החולש על כפר קטן ואוסף אליו את נשמות אנשי הכפר, ההרפיות, הסטירים, השדים, רוחות הרפאים והשלדים להילולה של כשפים. עם עלות השחר צ'רנאבוג חוזר לצורתו הקודמת, צורת פסגת ההר, ומשאיר אחריו כפר ריק ודומם כאשר מתוכו יוצאים זמן קצר לאחר מכן זוגות של מאות אנשים עם נרות בידם ושרים את תפילת אווה מריה המסמלת את האור המנצח בסופו של דבר את האפלה.

ייחודו של הסרט

עריכה

הסרט העלה את קרנם של נגני המוזיקה מחדש כאשר העביר לקולנוע, שהיה פופולרי מאוד באותם ימים, את חוויית הנגינה שנזנחה בתקופה זאת לטובת סרטי בידור קצרים בקולנוע. הסרט העמיד את הצופה בפני ז'אנר חדש של קולנוע - לא עוד מעקב אחרי קווי העלילה, שחקנים ראשיים, דיבור בין הדמויות כי אם סרט אשר מורכב כולו מלחנים. הסרט סוחף את הצופה לתוך חוויה מחשבתית שבה פטריות מדמות סינים מרקדים, בעלי חיים רוקדים, דגים נבהלים, מטאטאים מהלכים ועוד, אשר לכולם נגיעה ברגש זה או אחר באדם (כגון אומץ, פחד ואושר).

מבחינה טכנית, היה זה הסרט הראשון בהיסטוריה אשר הפסקול שלו היה סטריאופוני ולא מונופוני. היה זה גם הסרט הראשון בו השתמשו בטכניקת הקלטה רב-ערוצית - על פי דרישתו של וולט דיסני בעצמו. הטכניקה הזו פותחה במיוחד לסרט זה על ידי טכנאי הבית של אולפני וולט דיסני - ויליאם א. גאריטי. היא נקראת עד היום בשם פאנטסאונד, והיא נחשבת למולידתה של שיטת הסראונד. כמו כן, בעבודה על סרט זה השתמשו לראשונה בהיסטוריה בערוץ קליק לסנכרון הקלטות רב ערוציות עם הסרט, ולהעלאות.

טריוויה

עריכה

סרט ההנפשה-מוזיקלי האיטלקי "אלגרו נון טרופו" (1976), עם הנפשה של ברונו בוזטו, הוא פרודיה על הנאיביות של "פנטסיה", ובו זמנית הוא גם מחווה לסרט.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה