פתיחת התפריט הראשי

מדגסקר

מדינת אי באוקינוס ההודי, סמוך לחוף הדרום מזרחי של אפריקה.
(הופנה מהדף רפובליקת מדגסקר)

רפובליקת מדגסקרמלגשית: Repoblikan'i Madagasikara, בצרפתית: République de Madagascar), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית, היא מדינת איים השוכנת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבמזרח אפריקה. המדינה כוללת את האי מדגסקר, שהוא האי הרביעי בגודלו בעולם, וכן מספר רב של איים פריפריים קטנים יותר.

רפובליקת מדגסקר
Repoblikan'i Madagasikara
République de Madagascar
Flag of Madagascar.svg Seal of Madagascar.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהMadagascar on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אהבה, מולדת, קידמה
המנון לאומי ארץ אבותינו האהובה
יבשת אפריקה
שפה רשמית מלגשית, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אנטננריבו
18°55′S 47°31′E / 18.917°S 47.517°E / -18.917; 47.517
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה

אנדרי רג'ואלינה
כריסטיאן נטסיי
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
26 ביוני 1960
ישות קודמת צרפתצרפת קולוניית מדגסקר
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
587,041 קמ"ר 
48 בעולם
0.009%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

25,683,610 נפש 
52 בעולם
43.75 נפש לקמ"ר
165 בעולם
אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 39.55%
גילאי 15 - 24 20.23%
גילאי 25 - 54 32.42%
גילאי 55 - 64 4.45%
גילאי 65 ומעלה 3.35%
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

39,850 מיליון $ 
118 בעולם
1,552 $
220 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.519 
161 בעולם
מטבע אריארי ‏ (MGA)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .mg
קידומת בינלאומית 261

על פי תאוריית נדידת היבשות, האי מדגסקר היה שייך ליבשת גונדוונה, שנפרדה מהודו לפני כ-88 מיליון שנה, מה שגרם לצמחים ולבעלי החיים המקומיים להתפתח בבידוד. כתוצאה מכך, מדגסקר היא בעלת מגוון ביולוגי עשיר ביותר; מעל 90% מחיות הבר במדגסקר לא נמצאות בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. המערכות האקולוגיות המגוונות של האי וחיות הבר הייחודיות מאוימות על ידי חדירתה של האוכלוסייה האנושית הגדלה במהירות וכן על ידי איומים סביבתיים אחרים.

הראיות הארכאולוגיות הראשונות על התיישבות של בני אדם על מדגסקר היא בערך לשנת 2000 לפני הספירה. ההתיישבות האנושית של מדגסקר התרחשה בין 350 לפנה"ס עד 550 לספירה על ידי עמים אוסטרונזים שהגיעו על סירת קנים מבורניאו.

מדגסקר שייכת לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, על פי האו"ם. מלגזית וצרפתית הן שתי שפות רשמיות של המדינה. רוב האוכלוסייה שומרת על אמונות מסורתיות של הנצרות. הכלכלה מתבססת על תיירות אקולוגית וחקלאות, בשילוב עם השקעות גבוהות יותר בחינוך ובריאות, הם מרכיבים מרכזיים של אסטרטגיית הפיתוח של מדגסקר. השקעות אלה הניבו צמיחה כלכלית משמעותית, אך ההטבות לא היו מפוזרות באופן שווה בכל שכבות האוכלוסייה, מה שגרם למתחים של הגדלת עלות החיים מאידך ועל ירידה ברמת החיים בקרב העניים ובכמה חלקים ממעמד הביניים. נכון לשנת 2017, הכלכלה נחלשה עקב המשבר הפוליטי שהתקיים בין השנים 2009–2013, ואיכות החיים נשארה נמוכה עבור רוב האוכלוסייה.

היסטוריהעריכה

מתיישבים ראשוניםעריכה

המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר במאה ה-4 לספירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מהסופות הטרופיות הפוקדות את החופים. מדגסקר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה הכתובה במאה ה-7, כאשר הערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של האי.

תקופת הקולוניאליזםעריכה

האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאש, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותו צי מלחמתי גילה קודם לכן את ברזיל). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 שימש האי כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הצליחו בני המֶרינה בעיקר בתקופת המלך רדמה ה-1 ובסיוע יועצים בריטים לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי.

בשנת 1884 הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית[5], כחלק מתוכנית כוללת לחלוקת מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיברמאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. בהתאם לכך דרשה צרפת ממלכת מדגסקר להיכנע תחת שלטון צרפת. בתחילה ניסתה מלכת מדגסקר לסרב[6], אולם לבסוף הסכימה לברית עם צרפת על פיה נמצאת האי תחת חסות צרפת[7]. בשנת 1894 התמרדו תושבי מדגסקר נגד השלטון הצרפתי, בתקווה שאנגליה תבוא לעזרתם[8] או שמסיבה אחרת הצרפתים לא יטרחו לדכא את המרד[9]. אולם הצרפתים יצאו לקרב וביולי 1895 השיגו ניצחון גדול על המורדים[10]. ב-18951896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית (אנ'), מכיסאה והקימו את קולוניית מדגסקר.

בתקופת השואה העלו הנאצים את תוכנית מדגסקר, שלא התממשה, לגירוש יהודי אירופה לאי[11].

חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי מושל שנותר נאמן לממשלת וישי. בפברואר 1942, בעקבות נפילת סינגפור בקרב סינגפור, עלה חשש בקרב בעלות הברית שמושל מדגסקר יאפשר ליפנים לפעול מהאי[12]. בעקבות זאת דרשה ארצות הברית מממשלת וישי התחייבות בכתב שיגנו על האי מפני כל ניסיון פלישה[13] וממשלת וישי נענתה לדרישה[14]. אולם באפריל 1942 הורעו היחסים בין ממשלת וישי ובנות הברית, לאחר שאוניות צרפתיות הועברו ליפנים. מושל מדגסקר הדיח את נאמני דה גול ממשרות בכירות באי, הגם שנטען שרוב התושבים היו מנאמני דה גול[15].

בחמישה במאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו[16] עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו. בהמשך מאי 1942 הודיעו בעלות הברית על העברת האי לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול[17]. אולם בפועל רוב האי נותר בידי המושל מטעם ממשלת וישי. בתחילת יוני נעשתה פעולה לטיהור האי[18], אך גם היא לא סלקה מהאי את השליטה של וישי. בסוף יוני 1942 עלה אל האי כוח של צבא דרום אפריקה[19].

בספטמבר 1942 חודשה הלחימה[20] וכוחות הברית התקדמו לכיוון הבירה תוך שהם כבשו את אמבניה ומאיונגה[21]. ב-16 בספטמבר 1942 ביקש מושל האי לפתוח במשא ומתן על מסירת האי לידי הבריטים[22], אולם הוא דחה את תנאי הפסקת האש שהוצעו לו[23] והלחימה נמשכה. ב-24 בספטמבר 1942 נכנסו כוחות הברית לבירת מדגסקר[24] והמושל הצרפתי מטעם וישי נמלט לפיאנארנצוה, בדרום האי, ממנה המשיך את הלחימה. פיאנארנצוה נכבשה ב-30 באוקטובר 1942[25] והלחימה נמשכה עד 8 בנובמבר 1942. מושל האי מטעם וישי נעצר והובא לדרום אפריקה[26].

ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.

ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה, בשם "הרפובליקה המלגשית".

פוליטיקהעריכה

 
מפת מדגסקר. "Nosy" משמעותו "אי" בשפה המלגשית

פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.

רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית נאלץ רצירקה לערוך רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלבר זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.

ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, אף על פי ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.

כלכלהעריכה

החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר. תושבי מדגסקר מגדלים כ-70% מתפוקת הוניל בעולם, וכן קפה, קנה סוכר, ציפורן, קקאו, טבק, בוטנים, רפיה, וסיסל. מחצביה הטבעיים הם גרפיט, מיקה ואורניום.

גאוגרפיהעריכה

 
צינגי דה במראהה, תצורות סלע קרסטיות ייחודיות במערב מדגסקר
  ערך מורחב – גאוגרפיה של מדגסקר

מדגסקר היא האי ה-4 בגודלו בעולם והמדינה ה-47 בגודלה בעולם. שטחה הוא 587,041 קמ"ר. המדינה שוכנת בין קווי הרוחב 12 דרום ו-25 דרום, וקווי האורך 44 מזרח ו-50 מזרח. מדגסקר התפצלה מהודו לפני כ-88 מיליון שנה, ומאפשרת לצמחים ולבעלי חיים באי להתפתח בבידוד יחסי. לאורך החוף המזרחי מתפתל חלק ניכר מיער השפלה הטרופי הנותר של האי.

במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.

חי וצומחעריכה

  ערך מורחב – פאונה של מדגסקר

מדגסקר היה אי מבודד במשך כ-65 מיליון שנה והודות לבידוד זה התפתחה במדגסקר פאונה ייחודית, הכוללת מיני בעלי חיים אנדמיים.

עד הגעתם של בני האדם לאי לפני כ-1,600 שנים התקיימו במדגסקר בעלי חיים גדולים וייחודים, מהם שהתפתחו במהלך התקופה שמאז היפרדותה מהיבשת ואינם מצויים באפריקה, וכן מינים שחצו מאוחר יותר את מצר מוזמביק מאפריקה אל האי. בעלי החיים הייחודיים באי ממלאים נישות אקולוגיות שונות. בעלי חיים אנדמיים רבים נכחדו מהאי מאז הגעת האדם. למרות זאת, ועל אף בירוא היערות באי, במדגסקר עדיין מצויים בעלי חיים מיוחדים רבים ומרבית המינים בה ייחודיים לה. מדגסקר היא אתר תיירות אקולוגית, ובה יותר מ-50 פארקים לאומיים ושמורות.

בסקרים שערכו באי מומחים בין השנים 1999–2010 נמצאו במדגסקר למעלה מ-615 מיני אורגניזמים חדשים: 41 יונקים, 385 מיני צמחים, 69 דו-חיים, 61 זוחלים, 17 דגים ו-42 חסרי חוליות[27]. בעלי חיים אנדמים בולטים הם מיני הלמוריים, האיי-איי, הטנרק המצוי (קיפוד מקומי ללא מחטים), מיני זיקיות ייחודיות, והפוסה, שהוא טורף-העל המקומי. במדגסקר חיי מספר מיני עופות ייחודיים לרבות מיני מסיטיים, כחלים קרקעיים ווונגיים והעוף קורול.

בעלי חיים רבים שהיו במדגסקר, נכחדו או עומדים בפני הכחדה לאחר הופעת בני האדם. בני האדם השמידו חיות, עקרו יערות והביאו בעלי חיים שלא היו באי ופגעו בחלק מבעלי החיים המקומיים[28]. בין בעלי החיים האנדמים שהושמדו היו: עופות הפיל, 3 מיני היפופוטמים קטנים המשתייכים לשני סוגים (היפופוטם מלגשי גמדי, היפופוטם לאלומנה והיפו מלגשי ננסי), צבי ענק ולמורים גדולים.

דמוגרפיהעריכה

האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום מזרח אסיה לפני כאלפיים שנים. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית ובשנות האלפיים, רוב תושבי מדגסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.

השפה המלגשית (על ניביה השונים) מדוברת על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם (להוציא מהגרים הודים וצאצאיהם שמדברים הינדי וגוג'ראטי כשפת אם). הצרפתית היא שפה רשמית לצד המלגשית ורבים מתושבי המדינה מבינים ודוברים אותה.

כמחצית מתושבי האי מאמינים באמונות אליליות מקומיות, וכמחצית מאמינים בנצרות. כמו מקומות רבים בעולם, גם במדגסקר יש שילוב של האמונות וקיום טקסים משולבים של אלילות ונצרות. חוץ מהם, כ-7% מתושבי האי מאמינים באסלאם (בעיקר בחלק הצפון מזרחי של האי) ועוד מספר אחוזים מאמינים בהינדואיזם.

החלוקה של מדגסקרעריכה

מדגסקר מחולקת ל-22 אזורים שבנוסף מחולקים ל-119 מחוזות ו-1579 קומונות[29].

 
מפת החלוקה במגדסקר
מספר במפה האזורים החדשים מחוז לשעבר שטח בקילומטר מרובע כמות אוכלוסייה (2013)
1 דיאנה אנטריסננה 19,266 700,021
2 סבא אנטריסננה 25,518 980,807
3 איטסתי אנטננריבו 6993 732,834
4 אנלמנגה אנטננריבו 16,911 3,348,794
5 ואנקיטטארה אנטננריבו 16,599 1,803,307
6 בונגולבה אנטננריבו 16,688 457,368
7 סופיה מאנגהגה 50,100 1,247,037
8 בואני מאנגהגה 31,046 799,675
9 באטסבוקה מאנגהגה 30,025 293,522
10 מאלקי מאנגהגה 38,852 289,594
11 אלואטרה מנגורו טומסינה 31,948 1,027,110
12 אטסנהנהנה טומסינה 21,934 1,270,680
13 אנגלרופו טומסינה 21,930 1,035,132
14 אמורו מנייה פיאנרנצואה 16,141 715,027
15 הוטה מסניירה פיאנרנצואה 21,080 1,199,183
16 ואטוואי ויטווני פיאנרנצואה 19,605 1,416,459
17 אטסימו אנסימונהנה פיאנרנצואה 18,863 898,702
18 ליהורבה פיאנרנצואה 26,391 312,307
19 מנבה טוליארה 46,121 592,113
20 אנטסימו מנדרופה טוליארה 66,236 1,316,756
21 אנדרוי טוליארה 19,317 733,933
22 אנוסטי טוליארה 25,731 671,805

סיכום

587,295 21,842,167

לקריאה נוספתעריכה

  • ניל שאי, מבוך האבן של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 138, נובמבר 2009
  • רוברט דרייפר, שודדי היערות של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 148, ספטמבר 2010

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ הליכות עולם, המליץ, 11 בפברואר 1884
  6. ^ דברי הימים להמדינות, הצבי, 31 באוקטובר 1884
  7. ^ הליכות עולם, המליץ, 9 באוקטובר 1894
  8. ^ הליכות עולם, המליץ, 4 באוקטובר 1894
  9. ^ הליכות עולם, המליץ, 14 בנובמבר 1894
  10. ^ תלגרמים, הצבי, 12 ביולי 1895
  11. ^ מאדאגאסקאריזם, דבר, 29 באוגוסט 1941
  12. ^ גם מדגסקר בתחום השאיפות של יפאן, המשקיף, 15 בפברואר 1942
  13. ^ אמריקה דרשה מווישי הבטחה שתגן על מדגסקר, המשקיף, 26 בפברואר 1942
  14. ^ ווישי לא תסגיר את הצי לנאצים, המשקיף, 13 במרץ 1942
  15. ^ רדיו מדגסקר פתח בשידורים אנטי־בריטיים, המשקיף, 24 באפריל 1942
  16. ^ הצבא הבריטי כבש את האי מאדגסקר, הבוקר, 5 במאי 1942
  17. ^ צרפת החפשית-בהנהלת מדגסקר, הבוקר, 14 במאי 1942
  18. ^ טהור מדגסקר, הבוקר, 7 ביוני 1942
  19. ^ צבא דרום אפריקה - במדגסקר, הבוקר, 1 ביולי 1942
  20. ^ במדגסקר החלה מלחמה מחדש, הבוקר, 11 בספטמבר 1942
  21. ^ כוחות הברית מתקרבים לבירת מדגסקר, המשקיף, 14 בספטמבר 1942
  22. ^ נכנע הצבא הצרפתי במדגסקר, הבוקר, 17 בספטמבר 1942
  23. ^ מושל מדגסקר דוחה תנאי שביתת הנשק, הבוקר, 18 בספטמבר 1942
  24. ^ נכבשה בירת מדגסקר, הארץ, 24 בספטמבר 1942
  25. ^ נכבשה עוד עיר חשובה בדרום מדגסקר, דבר, 1 בנובמבר 1942
  26. ^ מושל מדגסקר עצור בדרבן, המשקיף, 20 בנובמבר 1942
  27. ^ על נופים ולמורים: הטבע הקסום של מדגסקר, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בדצמבר 2012‏.
  28. ^ Madagascar and other Islands, Endangered Species Handbook
  29. ^ מקור מידע