שיחה:צבי ישראל טאו/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית

(המלל נלקח מן הגרסא היציבה ורק סודר תחת כותרת זו)

• כחלק מהשקפתו העקרונית, אוחז הרב טאו גם בגישה "ממלכתית", אשר מדגישה לא רק את חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל, אלא גם את חשיבות רצונו של רוב עם ישראל. הוא מתנגד לכל פעולה של כפיית רצון או אינטרס סקטוריאלי שהעם אינו מעוניין בו, גם אם בעיני העושים זוהי טובת העם. לאור זאת, כאשר המתיישבים מתנתקים מן העם, עמדתם הופכת לחסרת משמעות. גישה זו התבטאה בין היתר בכמה מקרים בולטים:
• בתשמ"ב-1982, בעת פינוי סיני, במסגרת יישום הסכם השלום עם מצרים שנחתם בקמפ דויד שלל בנחרצות מחאה אלימה כנגד הפינוי.
• בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני הציונות הדתית למחתרת היהודית, ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
• בעת הוויכוח על תוכנית ההתנתקות, כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק הסרבנות, שלדעתו מפורר את הצבא. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי. היו שקראו לגישה זו "סרבנות אפורה".

לדעתו, בהמשך לדעת הרב צבי יהודה קוק, יש לכבד את מי שמייצג את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את ראש הממשלה באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את הממשלה

הרב טאו הוא מראשי האידאולוגים של תנועת גוש אמונים, והשתתף בעיצוב מהלכיה הראשוניים בשנות השבעים ובשנות השמונים; הגם שהתעמת לא פעם מאחורי הקלעים עם מנהיגיה.

ברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו במפד"ל. בבחירות 2006 אמר לתלמידיו כי אין בכוונתו להצביע לרשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, משום שאנשיה אינם מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר. לאור זאת, הודיע כי בכוונתו להצביע לש"ס. עם זאת, הוא הדגיש כי אינו מחייב את תלמידיו לעשות כמותו.

בזמן חקירתו של נשיא המדינה משה קצב, פרסם הרב טאו מכתב שבו תמך בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי". כדאי לפרסם את הכרוזים של הרב טאו כמו הכרוז נגד מפלגת הבית היהודי http://2013.uploaded.fresh.co.il/2013/10/20/21931569.pdf (תוספת חדשה)

בשנות השבעים ושנות השמונים, היה הרב טאו מראשי תנועת "שלח את עמי" - תנועת מחאה לאפשר ליהודי רוסיה להגיע לארץ.

הרב טאו הוא מנהיגה הבולט של תנועת ההתישבות היהודית מחדש בירושלים שבין החומות; בין השאר, עודד את בתו תהלה לארגן פתיחת חנות פעילה (ויחידה מסוגה) ברחוב השלשלת המוביל אל הר הבית.

לאתר רצח יצחק רבין בסתיו 1995, יצא הרב טאו לציבוריות הישראלית ובקש להביא להדברות ולשיח של קרבה.

גם זה לא קשור לפוליטיקה. אם תרצי להכניס את הדברים לפרקים אחרים בערך תצטרכי להביא מקורות, משום שאני חושש שהניסוחים מופרזים. באיזה מובן למשל הוא יצא לציבוריות הישראלית אחרי רצח רבין? ראיונות בתקשורת? הרצאות לפני חילוניים? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תש"ע • 09:21, 8 ביולי 2010 (IDT)

נכחתי בעבר בחוסן ישועות בזמן שהרב טאו העביר לנו שיעורים והיו כמה מקרים שהוא קיבל טלפון ישיר מרה"מ אז משום כבוד מלכות הוא נאלץ לעצור ללכת ולחזור. כמו כן נכחתי בביתו וראיתי שהוא מעודכן ראש וראשון או אף הגורם הקובע לפני ביצוע מהלכים במרחב עיר דוד. מי-נהר - שיחה 09:27, 8 ביולי 2010 (IDT) כמו כן הריני מצטרף לדברי נרו יאיר שנכוחים ונכונים המה מי-נהר - שיחה 09:29, 8 ביולי 2010 (IDT)

מי-נהר היקר, אולי תבהיר לבורה ועם ארצה כמוני (ולשאר הקוראים) מה פירוש המילים "בחוסן ישועות". אני מודה לך מקרב לב :-) דבריך במור עובר רקוחים, תודה רבה שאתה מביא עדות ראשונה ומאשר את טענותי בפה מלא: אכן הרב טאו היה מעורב כל כולו תדיר בענייני המדינה וניהולה. אך אולי, תבאר מדוע הוספת לאחר 2 דקות את מה שהוספת? שמשמעו ההיפך הגמור? האם ברחוב העילוי שמעו כבר על המושג דיסוננס קוגניטיבי? Yaelweiler - שיחה 13:44, 8 ביולי 2010 (IDT)

לתומי חשבתי שמי שמדבר בביטחון כה רב על הרב טאו אמור לדעת מעצמו מהו חוסן ישועות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תש"ע • 00:07, 9 ביולי 2010 (IDT)

שלום יעל , אני שמח ששאלת כנראה לא הסברתי טוב , אנסה להבהיר עצמי.

1. חוסן ישועות הוא המקום בקריית משה בו היינו מגיעים לשמוע שיעורים תורניים מהרב צבי טאו.

2. מה שתיארתי לא היה תיאור של אדם המתערב אלא של אדם המעורה בדברים, המקרה של השיחות לא היו יוזמתו אלא תגובתו אליהם מפני שפנו אליו. הנושא של ההתיישובת בעיר דוד אינו תלוי בפוליטיקה אינו נובע מזה ולא משועבד לזה. זאת עובדה שרבים מהעוסקים בנושא עיר דוד הם תלמידיו , לכן טבעי הדבר שהוא היה ראש וראשון להיות מעודכן במה שהולך מה עוד שהיה באותה תקופה חולה מאד וחדשות מעין אלה היו מסיבות לו אושר גדול כפי שראיתי בעיניו וכפי שמסיבות לכל האבלים על חורבן האומה והשמחים בבנייתה וגאולתה במיוחד בלב ליבה היא ירושלים.

3. הרב טאו כל כך לא אדם פולטיקאי ועסקן בכל מובן שהוא ואחת הראיות לכך היא שגם כאשר קמה ישיבת הר המור לא קיבל ולא נטל על עצמו לא תואר ולא תפקיד ראש הישיבה אלא המשיך בדיוק כמקודם לעסוק וללמד את התלמידים תורה, זה טבעי שמתייעצים באדם כל כך חכם שיש לו פרספקטיבה רחבה ועמוקה גם על האומה וגם על המתהווה. (או שסתם מתקשרים כי חושבים שישיגו בכך נקודות ותמיכה דרכו בציבור מה שלא פועל עליו ולא משנה כלל את יחסו וחוו"ד העניינית למהות).

4. באשר לשאלתך על התגובה לאחר דקותיים ובכן זו בעיה קבועה אצלי שאני מוסיף או משנה מה שאני כותב בהצתה מאוחרת של כמה דקות (את יכולה לשאול את עודדי שכבר העיר לי על כך פעמיים ומסכן כי אני די מקרה אבוד למרות שאני מנסה) כך שלא אתייחס להערתך זאת כזלזול אלא כעקיצה שובבה .

5. מה שאני מנסה להסביר הוא שהשפה והמעשים של דמויות כאלה היא בפרקספקטיבה שונה מהשיח הרגיל, דמויות אלה מעורות במה שבאמת חשוב במושגים של נצח ויש להם היכרות עם מה שבאמת קורה ויש לו משקל ולא עם הדברים הטפלים שעוסקים בהם בחדשות ובפוליטיקה חדשים לבקרים מימין ומשמאל. אולי כאן המקום להזכיר משהו דומה שמבטא את הפרופורציות של הדברים. באחד הראיונות שאל עיתונאי את הרב שלמה אבינר (במילים שלי) מה לדעתו יהיה עכשיו , השיב לו הרב אבינר תראה אני איש רוח אני לא עוסק במה שעכשיו אלא במה שעוד חמישים שנה , אבל כמובן אותו כתב רצה תשובה על כאן ועכשיו על רגל אחת ודחק בו כמה וכמה דקות לנסות ולתת לו איזו תשובה שטחית שתעשה כותרות אז בסוף השיב לו הרב אבינר - אתה רוצה לדעת מה אני חושב שיהיה עכשיו - תסתכל מה אמרתי לפני חמישים שנה.

לעצם העניין גם כתלמידים אנחנו לא היינו באים אליו ושואלים שאלה מה אתה אומר על או שומעים ממנו איזה הצהרה כזו או אחרת. להיפך הדרך לשמוע את דבריו הייתה כזו - אני מתאר לך למשל את השנה הראשונה של ישיבת הר המור בקריית מנחם, כל מוצא"ש הרב טאו היה בא להעביר שיעור. (שיעור שהיה מפוצץ וצר המקום מהכיל את כולם גם בעמידה) לא היה ידוע כמה זמן יארך השיעור ובאמת הוא היה לוקח כל פעם כמה שעות רצופות. בהם הרב היה מבאר בשיטתיות דברים בהרחבה ואריכות מבחינת תורנית בקשר לתוכן הנלמד בעקביות מסודרת ולא בקשר לאקטואליה האחרונה. בין זה לבין עיבוד אישי של כל אחד מאיתנו מה זה אומר לי על מה שאני רואה ועושה כעת זה כבר עניין של לימוד מצטבר ותובנה ולא עניין של הנחיה והפעלה של רב לחסידיו השוטים.

6. זה המישור שאנחנו מדברים עליו שפירושו שהאדם מעורה ומפוקח היטב בנעשה אך לא מתערב כעסקן בחשן תאב כח ושליטה בפוליטיקה צרה מי-נהר - שיחה 22:18, 8 ביולי 2010 (IDT)

ברצוני לסייג את דברי הראשונים בשיחה זו. היות ומסתמכים עלי כמקור אמין עלי לדייק (ובוודאי שמתם לב שתגובתי הראשונה הייתה קצרה ודרשה הבהרה ארוכה לאחריה זאת אומרת נכתבה בחיפזון) לגבי עדותי על שיחה רה"מ אל הרב טאו בעת נוכחותי בשיעור. המידע שזה שיחה מהגורם הנ"ל לא נמסרה לי או בנוכחתי באופן מפורש מהרב טאו אלא נאמרה לי ע"י תלמידים אחרים שהיו לידי בשעה שזה התרחש ואני הצעיר שבהם כך שאיני עדות מלאה ומבוססת באופן ישיר. אני התרשמתי שמי שאמרו לי כך ידעו זאת מנסיונם והבנתם. ומהם הבנתי שזו לא הפעם הראשונה. אני מתנצל יעל אם נכשלתי באי כתיבה מדוייקת בהערתי הנמהרת בראשונה. אין זה סותר את מה שאמרתי רק מעמיד את "עדותי" במשקל הראוי לה. סליחה מי-נהר - שיחה 17:06, 9 ביולי 2010 (IDT)

חלק ב

רבותי המכובדים, לאחר כל מה שנאמר בפרקים הקודמים ובמיוחד בפרק הקודם (:מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית), אין ספק כי רבה מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית; ועוד לא אמרנו הכל ... ועל כן, יש לייחד לכך פרק בפני עצמו בערך: צבי ישראל טאו.

• אני קוראת לדיון שקול בנושא כה חשוב להבנת החברה הישראלית בימינו. Yaelweiler - שיחה 13:01, 9 ביולי 2010 (IDT)

יעל היקרה אני חושש שאת מבלבלת בין מעורבות לבין השפעה. אני חושב שבגלל שאת מזהה היטב את מידת השפעתו הרבה על מה שקורה לכן את גם מסיקה שזה סימן שהוא מתערב אך זה לא היסק מחוייב. מעורבות אינה שאלה של פרשנות אלא שאלה של עובדות וכפי שנרו יאיר אמר - לשם כך עלייך לציין עובדות מבוססות במקורות המראים זאת. אם היית בוחרת בכותרת "השפעתו של הרב צבי טאו על הציבוריות הישראלית" זה היה יותר קל שלא להביא עובדות כי זה כבר שאלה של פרשנות אלא שכאן השאלה היא מי נתן את הפרשנות הזו ולמה הוא זכאי לציטוט בערך ע"פ אמות המידה של ויקיפדיה וכמובן שאם תצוטט פרשנות כזו הרי שהיא תיוחס לטוען אותה וידעו הקוראים מי הטוען ויחליטו אם הם סומכים על ידיעותיו ,שיקול דעתו ויושרו. מי-נהר - שיחה 13:31, 9 ביולי 2010 (IDT)

חלק ג

הכותרת הזו Yaelweiler - שיחה 16:07, 9 ביולי 2010 (IDT)

כמה הערות: א) הכותרת הנוכחית מוצלחת הרבה יותר. ב) השפעתו העיקרית היא חינוכית, על תלמידיו, שרבים מהם ראשי ישיבות, ר"מים ומחנכים. ג) ה"ממלכתיות" שייכת קודם כל לחלק ההגותי. ד) ביחס להוספות החדשות: שלח את עמי - נכון. השניים האחרים - אני מסופק. תצטרכי להביא ראיות ברורות. זה שעודד את בתו לפתוח חנות (כמדומני שהיא הייתה היוזמת) - אינו עניין אנציקלופדי. הוא מעודד כל הזמן אנשים לעשות דברים. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תש"ע • 13:56, 9 ביולי 2010 (IDT)

בנושא "שלח את עמי" חשוב להוסיף לערך (יכול ומתאים להיות מצויין בפרק הביוגרפיה)

אני מסכים עם נרו יאיר שהשפעתו היא מצד ההיבט החינוכי כאיש רוח

לגבי הגותו, השקפתו,השפעתו החינוכית יש כבר פרקים על התלמידים החיבורים וכיו"ב

לגבי "יציאה לציבוריות" ב-95 לא חושב שנעשה או נאמר משהו שלא נעשה או נאמר קודם לכן, בענין הקשר עם העם . כדי לטעון שהיה משהו חדש משמעותי בעקבות אירוע מסויים צריך ראיות ברורות כנ"ל.

לענ"ד בדרך כלל לא צריך לייחד פרק על מידת השפעתו של דמות כי עצם העובדות היבשות בערך עצמו הם ביטוי לכך. מה עוד שכאשר מדובר על דמות בת זמננו יש פחות פרספקטיבה לבחון זאת. אולם אם מדובר בדמות שבאופן מובהק משקלה לעומת דמויות אחרות מקבילות היא משמעותית יותר אז ייתכן ויש מקום לפרק המתאר ומבהיר זאת למי שלא יודע לקרוא זאת מעצם הפרטים הכתובים בערך. זאת אומרת למשל יש לנו הרבה ערכים על רבנים בציונות הדתית והגותם ומעשיהם ותלמידיהם. עכשיו השאלה היא האם הנידון נמצא בעמדת השפעה בסדר גודל משמעותי יותר. היות וכנראה במקרה הנידון נכונה הטענה , אני יכול להבין אם יווסף פרק הבהרה שכזה. אני מציע לבקש חוו"ד של דוד שי האם יש בכלל מקום לכתיבת פרק עם כותרת כזו בערכי אישים מסויימים בנוסף לפרקים הרגילים המפרטים את המידע אודותם. מי-נהר - שיחה 14:59, 9 ביולי 2010 (IDT)

חלק ד

רבותי המכובדים, לאחר כל מה שנאמר בפרקים הקודמים ובמיוחד בפרק הקודם על מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית, ובכלל זה הבירור והעדות האמינה (שהובאה כאן) על שיחותיו הקרובות עם ראשי ממשלה, אין ספק כי רבה מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית.

יש להבהיר רבות מעלותיו וגדולה השפעתו (כפי שתואר בהרחבה בערך); על כן, חשובה ידיעתן למען הבן היטב תהליכים שמתחוללים בחברה הישראלית.

אני סבורה, כי יש לייחד לכך פרק בפני עצמו בערך.

אין הבדל בין מהלכיו בפוליטיקה הישראלית של הרב טאו, לבין מהלכיו של כל יהודי או אדם אחר אשר מפעיל כמותו מהלכים בפוליטיקה, בין שהוא עושה זאת בעצמו, ובין שהוא שולח שליחים. וממש כשם שהללו אוכלים ושותים, עולים על יצועם בערב ושוטפים את פניהם בבוקר, כך גם הרב טאו הוא בשר ודם כמותם.

אני קוראת לדיון נוקב בנושא כה חשוב להבנת החברה הישראלית בימינו.

יתר על כן, לעניות דעתי, נחוצה מאוד התערבות שלטונות ויקיפדיה בהסתרה התקיפה של *מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית*, כפי שבאה לידי ביטוי כאן, על ידי מי שדורשים כבודו וטובתו כביכול ... Yaelweiler - שיחה 16:35, 9 ביולי 2010 (IDT)

'הפרק החסר הוא:

פעילות פוליטית

פעילותו הפוליטית היתה רבה במשך השנים. רובה נעשתה בחדרי חדרים ורק מיעוטה בגלוי, ועברה תמורות ושינויים.

• הרב טאו היה מן המייסדים ומראשי האידאולוגים של תנועת גוש אמונים, והשתתף בעיצוב מהלכיה הראשוניים בשנות השבעים ובשנות השמונים; הגם שהתעמת לא פעם מאחורי הקלעים עם מנהיגיה.
• בתשמ"ב 1982, בעת פינוי סיני, במסגרת יישום הסכם השלום עם מצרים שנחתם בקמפ דויד שלל בנחרצות מחאה אלימה כנגד הפינוי.
• בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני הציונות הדתית למחתרת היהודית, ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק, ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
• עם הוודע, רצח ראש הממשלה יצחק רבין יצא לקונן על קברם של הראי"ה קוק והרצי"ה קוק ונהג מנהגי אבלות, והדבר הובא לידיעת הציבור. כמו כן, פעל להדברות וקירוב מול הקרע שנפער אז בחברה הישראלית.^{[דרוש מקור]}
• כאשר יצאה לפועל על תוכנית ההתנתקות בעזה בשנת 2006, הוא התנגד עקרונית לנקוט בסרבנות, שלדעתו תפורר את הצבא. מאידך גיסא, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים הוא כישלון חינוכי.^{[דרוש מקור]} היו שקראו לגישה זו "סרבנות אפורה".^{[דרוש מקור]}
• הרב טאו הוא מן המנהיגים הבולטים של ההתיישבות במזרח ירושלים (מעבר להקו הירוק). הוא מפעיל ומעודד רבים מן המתיישבים בירושלים שבין החומות ובשכונות נוספות. בתו תהילה יזמה בעידודו הקמת חנות ברחוב השלשלת בדרך להר הבית.
• הוא היה מראשי היוזמים של תנועת שלח את עמי שפעלה בשנות השבעים ובשנות השמונים למען עליה חופשית של יהודים מרוסיה; בעקבות זאת, הכיר וקרב את אסירי ציון: יוסף מנדלביץ ואנטולי שרנסקי ורעייתו אביטל.
• ברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו במפלגה דתית לאומית: מפד"ל. בבחירות 2006 אמר לתלמידיו כי אין בכוונתו להצביע לרשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, משום שאנשיה אינם מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר.^{[דרוש מקור]} לאור זאת, הודיע כי בכוונתו להצביע למפלגה חרדית לא-ציונית: ש"ס. עם זאת, הוא הדגיש כי אינו מחייב את תלמידיו לעשות כמותו.
• לדעתו, בהמשך לדעת רבו הרב צבי יהודה קוק, יש לכבד בעלי תפקידים בממשל הישראלי, אשר מייצגים את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את ראש הממשלה באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את הממשלה.
• בזמן חקירתו של נשיא המדינה משה קצב, פרסם הרב טאו מכתב שבו תמך בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים.
  

--Yaelweiler - שיחה 17:27, 9 ביולי 2010 (IDT)

יעל, הצעת הצעה, אני ומי נהר הבענו כמה הסתייגויות. אני מבקש שתפסיקי להציף את דף השיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תש"ע • 19:05, 9 ביולי 2010 (IDT)

נ"י היקר, הדף שייך לויקיפדיה. אבקשך להפסיק לגעור ולנזוף, רק משום שדעתי שונה משלך. Yaelweiler - שיחה 21:03, 10 ביולי 2010 (IDT)

הסברים לשחזור

יעל, להלן ההסברים: א) נא לערוך חיפוש קליל בגוגל לפני הצבת תבנית מקור. ב) הדגשת הציונות ואי הציונות ביחס למפלגות אינה רלוונטית. ג) כמה עריכות שלך שגויות לחלוטין מבחינה תחבירית. למשל "מרכיבים של הוא טען", או "צד שני" ללא צד ראשון ועוד. החזרתי שתי עריכות מוצדקות שלך, עם קרדיט. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 13:56, 11 ביולי 2010 (IDT)

עוד הסברים: אם אינך בטוחה בעריכה - אל תערכי. עריכה עם תבנית מקור הם דבר והיפוכו. שמעתי גם אני על כך שקונן על הקבר. לא שמעתי שנהג מנהגי אבלות (ואיזה מנהגים? שבעה? קדיש? אי גילוח?). "הובא לידיעת הציבור" הוא מושג בלתי אנציקלופדי. כל מה שאנו יודעים הובא לידיעת הציבור. אם הוא היה מפרסם - אולי זה היה רלוונטי. גם המושג "פעל להידברות" אינו ברור. עלינו להתרכז בעובדות. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 13:53, 12 ביולי 2010 (IDT)

מעורבותו בפוליטיקה הישראלית

נ"י היקר, שוב עלי לבקשך להפסיק לגעור ולנזוף. זה פשוט לא נעים ...
מכיון שאני גלויה כאן בשמי ובמידע עלי (לערוך "חיפוש קליל בגוגל") - ואילו אתה מטעמיך ומנימוקיך שלך אלמונ"י. אני מציעה שנפגש, ונברר את השוני, על מנת להגיע לערך נכון ומקובל. עד אז אלמונ"י היקר אני מאחלת לכולנו לפעול מתוך אהבה, שלא לומר אהבת חינם, בכל אשר נעשה. מצפה לתשובתך, יעל - ירושלים א' אב ה'תש"ע Yaelweiler - שיחה 20:10, 11 ביולי 2010 (IDT)

אני ביקשתי. את היא הנוזפת ומנהלת מלחמות עריכה, עושה בערך כרצונך למרות התנגדות שני משתמשים בדף השיחה ואז מטיפה לאהבת חינם. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 21:32, 11 ביולי 2010 (IDT)

מצפה לתשובך על הצעת מפגש לבירור הסוגיה, יחד עם ויקפדים נוספים אשר כבר הביעו נכונותם. התאות? Yaelweiler - שיחה 21:39, 11 ביולי 2010 (IDT)

מעולם לא שמעתי על צורך במפגש כדי ללבן דברים כאן. את יכולה פשוט להתייחס למה שנאמר למעלה. אולי נגיע להסכמה, ואם אין הסכמה - אין לבצע שינויים. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 13:50, 12 ביולי 2010 (IDT)

לא שמעת - אינה ראיה. כל דאלים גבר - לא בבית ספרנו. שם המשתמש שלי הוא yaelweiler. אז בבקשה. Yaelweiler - שיחה 14:00, 12 ביולי 2010 (IDT)

תגובתך האחרונה כוללת משפטים רבים הנכונים כל אחד בפני עצמו, אבל אני לא מבין את הקשר לדיון הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 14:03, 12 ביולי 2010 (IDT)

אם כן, נא להתחזק בתורת הבנת הנקרא; ולחבב את כבוד הזולת Yaelweiler - שיחה 14:08, 12 ביולי 2010 (IDT)

אני בעד. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 14:12, 12 ביולי 2010 (IDT)

אחד ממנהיגיו של הזרם ה"ממלכתי" בתוך הציבור החרדי לאומי

כך כתוב בפיסקת הפתיחה, יחד עם זאת אין עוררין בציבור הממלכתי הזרם המתקרא "חרדי לאומי" שהרב טאו הוא המנהיג היחידי של זרם זה, ושאר דמויות ההנהגה (הרב אבינר, הרב צוקרמן, הרב בלייכר, הרב קוסטינר וכו' וכו') רואים עצמם כפופים לו! יש חולקים בעניין? Guy.al - שיחה 17:00, 12 ביולי 2010 (IDT)

זה תלוי איך מגדירים ממלכתי ואיך מגדירים חרדי לאומי ואיפה תשים למשל את הרב יהושע שפירא והרב רא"ם הכהן ועוד. אני מסכים שהוא המנהיג הבולט ביותר של הזרם הממלכתי, לא בטוח שהמנהיג היחיד. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 17:31, 12 ביולי 2010 (IDT)

סליחה. מדוע ההסתבכות הזאת של הגדרות ותתי הגדרות? למי זה מועיל? האם זה מקל על זרית ידע או עוצר אותו? מצטרפת אל משתמש:guy.al - לא ממנהיגיו אלא מנהיג. Yaelweiler - שיחה 18:10, 12 ביולי 2010 (IDT)

האם Yaelweiler וGuy.al אומרים ש'חרדי לאומי ממלכתי' זה כמו 'חוגי הר המור' ו'ישיבות הקו'? גם אם כן לתת לרב טאו את תואר מנהיג הזרם זה מוגזם מנהיג זה נשמע כמו גנדי או צ'ה גווארה אפילו מנהיג רוחני זה נראה לי יותר מדי. 'ממנהיגי' או 'מהרבנים הבולטים' נראה לי מספיק. אחרי הכל, גם אם הרב אבינר יחתום על כל החלטה של הרב טאו, אני לא בטוח שהרב טאו יחתום על כל החלטה של הרב אבינר. (והרב אבינר זו דוגמה) אפשר להכניס בערך עצמו ש'הרב טאו נחשב לסמכות עליונה בעיני רבנים רבים בזרם החרדי לאומי ממלכתי'. ישרון - שיחה 18:22, 12 ביולי 2010 (IDT)

מסכים. יעל, מה לעשות, עלינו לדייק. ואני מזכיר לך את דברייך בעניין כבוד לזולת. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 18:33, 12 ביולי 2010 (IDT)

לעניות עדיף להמנע מהגדרות יתר של המנהיגים הנ"ל; המציאות דינמאית מאוד; וההגדרות האלה מידי דקדקניות, לעניות דעתי; ותתיישנה מחר בבוקר.

לעניות דעתי, עדיף להתמקש ב מ נ ה י ג ו ת ם והשפעתם בממדי החיים השונים; בשיחם ובשיגם; ובמשנותיהם המורכבות והמעניינות.

אין זה פוגע בהערכתי הרבה כלפי מי שהוא בקיא ורגיל, למדן, בעל אמונת חכמים ונזהר בקלה כחמורה. אכן!

ואגב, שמי כאן הוא: Yaelweiler. לפחות עד, שאשמח מאוד, כמובן, להכיר את עמיתי המשתמשים כאן בשמותיהם הפרטיים.

:-) Yaelweiler - שיחה 18:52, 12 ביולי 2010 (IDT)

אם רצונך להימנע מהגדרת יתר הרי שמן הראוי שלא להתפלפל בהגדרה המדויקת גם כאן. די בכך שהוא מנהיג בולט. אני לא מבין את ההערה בעניין שמך. את רוצה שאכתוב את שמך באותיות לועזיות? נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 18:56, 12 ביולי 2010 (IDT)

הגדרה מדויקת איננה פלפול, ופלפול איננו הגדרה מדויקת. שם המשתמש שלי הוא: Yaelweiler --- אודה לך אם תכבד זאת. Yaelweiler - שיחה 19:05, 12 ביולי 2010 (IDT)

אנסה שוב: yaelweiler, אם את רוצה להימנע מהגדרת יתר הרי שראוי להימנע מכך גם כאן. עכשיו בסדר? נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 19:07, 12 ביולי 2010 (IDT)

נא לדייק: Yaelweiler . העיסוק היתר הזה בהגדרות מושפע, לעניות דעתי, מן התקשורת ואנשי מדעי החברה. מה עם היצירה העצמית של הרבנים ותיאורה כאן? Yaelweiler - שיחה 19:17, 12 ביולי 2010 (IDT)

בהחלט, את מוזמנת לכתוב גם על היצירה העצמית. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 19:21, 12 ביולי 2010 (IDT)

לענ"ד הרב רא"ם כהן ודאי שלא שייך לומר עליו חרד"ל, והרב יהושע שפירא אכן מהמקוריים והמגוונים במחוזותינו - יסלח לי בוראי אם אני עושה עם הרב יהושע שפירא עוול אך נדמה לי שהוא מצהיר שיש לו 2 מורים: הרב גינצבורג והרב טאו (יחד עם זאת ברור לי שה"נדמה לי" שלי לא מספיק) לגבי השאלה האם חוגי הר המור ("הקו") מייצגים לחלוטין את המושג חרדי לאומי ממלכתי, שוב, להוציא אולי (וזה אולי גדול) את ישיבת ר"ג - אז ודאי שכן, מפני ששאר החרדלי"ם הם בפשטות לא ממלכתיים (וגם שם, בלא ממלכתיים, אפשר לענ"ד להכתיר לאחר הסתלקותו של הגר"א שפירא זצ"ל את הרב מלמד שיבלחט"א למנהיג, אם כי באופן פחות החלטי) הנוסח שישורון מציע להכניס נשמע לי פתרון מצוין, רק אוסיף שהטיעון שהמציאות דינאמית אין בו כלום, מכיוון שבציבור המדובר מנהיגים לא מתחלפים אלא במותם - המציאות הדינאמית מעולם לא החליפה אותם. אני לא מכיר ישיבה\מנהיג חרדל"י ממלכתי "עצמאי", שלא רואה בעצמו כפוף לרב טאו. מנהיג הוא זה שכולם חותמים על כל החלטה שלו, ולא שהוא חותם על כל אחת מההחלטות של מונהגיו Guy.al - שיחה 20:28, 12 ביולי 2010 (IDT)

אפשר להתווכח על פרטים (למשל הרב חיים גנץ שהוא "קו מקווקו"), אבל בשורה התחתונה ההצעה של ישרון היא פתרון טוב. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 20:34, 12 ביולי 2010 (IDT)

נ"י ההערה על הרב גנץ היא דיוק בעלמא, מפני שגם אם הוא "קו מקווקו" (הגדרה קצת מצחיקה), ידוע לכולי עלמא שהוא אינו בסדר גודל של מנהיג ציבור (כבודו במקומו מונח, כמובן). איך מוסיפים כרגע משהו לערך? הוא מוגן. ולמה הוא מוגן בכלל? Guy.al - שיחה 20:59, 12 ביולי 2010 (IDT)

יש להשיב, אבל אם הסכמנו עם ההצעה של ישרון זה מיותר. הדף מוגן כי הייתה מלחמת עריכה. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ע • 21:28, 12 ביולי 2010 (IDT)

זוטות

רציתי לתקן את ההפניה האדומה ר"מים לר"מים, אבל הדף מוגן. לטיפול מי שישחרר את החסימה. Ijon - שיחה 12:20, 18 ביולי 2010 (IDT)

נעשה Guy.al - שיחה 14:48, 23 ביולי 2010 (IDT)

שוב מלחמות עריכה בערך

אני לא בקיא בהבדל בין אל עמי לשחל את עמי, אבל בטח שלא הדרך לפסוק היא באמצעות מלחמות עריכה. רק עכשיו שוחרר הערך מהגנה בגלל מלחמת עריכה, ושוב נכנסים למלחמת עריכה אותם ויקיפדים וחבל. הפסקה על פעילותו הפוליטית מחייבת דיון רחב ואי אפשר פשוט להכניס אותה סתם כך לערך, כך שאני מציע לYaelweiler למחוק אותה עד להסכמה. Guy.al - שיחה 15:08, 23 ביולי 2010 (IDT)

טוב. אך האם יתקיים דיון רחב כזה? Yaelweiler - שיחה 16:26, 23 ביולי 2010 (IDT)

אם את תסבירי את עמדתך הצד השני יהיה מוכרח להסביר מדוע הוא מתנגד, ואז את תוכלי להסביר לו מדוע למרות דבריו את צודקת והוא יוכל להסביר לך. בקיצור- אם תרצי בכך יהיה דיון- זו הדרך בה דברים מתנהלים. (בניגוד למלחמת עריכה.) בהצלחה, ישרון - שיחה 17:19, 23 ביולי 2010 (IDT)

ולעניין, פעילות פוליטית נראה לי מצמצם ומגביל את משמעות הפעולות של הרב טאו - ייתכן שהמטרות שלו היו מה שהוא עשה ותו לא, ובמיוחד על פי מה ששמעתי מאחי (שלומד בהר המור) הרב טאו לא פרסם את הצבעתו בבחירות האחרונות רק כי ש"ס הציעו לו להכניס שני מועמדים לרשימה מטעמו, כך שאם אדם מנסה לא להכניס את עצמו לפוליטיקה למתג אותו כ'פעיל פוליטי' יהיה עוול. מצד שני, אני חושב שיש ליצור פסקה חדשה שתכניס את כל הפעולות שנמצאות שם למסגרת- חשבתי על 'פעילות ציבורית' או 'פעילותו הציבורית', זה בסדר בשביל שני הצדדים? ישרון - שיחה 17:45, 23 ביולי 2010 (IDT)

אני תומכת בהצעתך: 'פעילותו הציבורית'. לעיל, בדף זה יש הצעה מה יכלל בפרק זה - אפשר לדון על כך. Yaelweiler - שיחה 21:20, 24 ביולי 2010 (IDT)

מקובלים בעיני דבריו של ישרון, הרב טאו עד היום באמת התרחק מכל פעילות שהיא פוליטית גרידא, ונכון יותר להגדיר זאת כפעילות ציבורית Guy.al - שיחה 00:40, 25 ביולי 2010 (IDT)

מתנגד להצעה של יעל. רוב הסעיפים שם אינם פעילות ציבורית. החלק הראשון של הערך אינו ארוך כל כך. יש בו פרטים המשיקים לפעילות ציבורית, יש בו פרטים הקרובים לפעילות פוליטית, אבל זה לא משנה. אין צורך לתת כותרות, ידברו המעשים בעד עצמם. נרו יאיר • שיחה • י"ד באב ה'תש"ע • 02:16, 25 ביולי 2010 (IDT)

הרב טאו למד בפונוביץ?

מישהו יודע על כך בוודאות? Guy.al - שיחה 09:42, 25 ביולי 2010 (IDT)

קרוב לוודאי שזו טעות. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באב ה'תש"ע • 11:22, 26 ביולי 2010 (IDT)

למד ולימד Yaelweiler - שיחה 11:36, 26 ביולי 2010 (IDT)

לימד בוודאי שלא. גם לא ניראה לי שלמד. מקורות יודעי ח"ן אמרו לי שזו שטות גמורה Guy.al - שיחה 12:05, 26 ביולי 2010 (IDT)

הרב טאו לימד תקופה מסויימת בפונוביז. מוזכר בספר "משמיע ישועה" בפרק על עם ישראל. הרב צבי יהודה שלח אותו ללמד שם. הוא לימד עד שאולץ לעזוב. Avishaylax - שיחה 09:31, 21 במאי 2013 (IDT)

השאלה היא אם הוא לימד שם שני שעורים והעיפו אותו, או שהוא לימד שם תקופה משמעותית... ועדיין אין תשובה על זה. אודלן - שיחה 20:59, 21 במאי 2013 (IDT)

הוא כמובן לא לימד שם באופן רשמי, וכמדומני שגם לא בישיבה אלא בסמוך. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 21:10, 21 במאי 2013 (IDT)

להבנתי הרב טאו לימד מהרל בפוניבז' במשך חודשיים-שלושה, אם כי לא בבית המדרש. השיעור נפסק משום ציונותו של הרב טאו שהתסיסה כמה תלמידים בישיבה, בכ'א אפשר לשאול את הרב מנחם בן יעקב ממכון מאיר שנכח בשיעורים וכנראה עבר למרכז בזכותם או את הרב אריה שטרן שתיווך בין בחורים בישיבה לשיעור (פטיו - שיחה 04:53, 10 ביולי 2017 (IDT))

חרדים|חרד"ל|תרומה

-) Yaelweiler - שיחה 22:47, 27 ביולי 2010 (IDT)

אכן, חבל שאת מתעקשת בלי להכיר את החומר. הוא נתן שיעורים לקבוצת בחורים בבית פרטי בסביבות סוף שנות השישים. זה הכל. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באב ה'תש"ע • 12:11, 26 ביולי 2010 (IDT)

ונושא השיעורים היה: כתבי המהר"ל מפראג Yaelweiler - שיחה 12:14, 26 ביולי 2010 (IDT)

נתן שיעורים במהר"ל ורמח"ל בדירה פרטית, וחלק מהנוכחים היו תלמידים בפונוביץ (גם בספק מסוים), אבל בטח לא למד ולא לימד. Guy.al - שיחה 12:18, 26 ביולי 2010 (IDT)

עובדה ששמעתי מפי הרבנית חנה עליה השלום: באו אברכים חרדים אל בית בעיר בני ברק בשלהי שנות השישים ללמוד מפיו את משנת מהר"ל ורמח"ל. לעניות דעתי, משמעות הענין: כבר בגיל צעיר (30 לערך) היה הרב טאו מוכר בחוגי למדנים (שאנו מכנים) חרדים. היו אוטוריטות בעולם "החרדי" אשר התענינו בדבריו והסכימו זמן מה להיותו נותן שיעורים במחשבה בסביבתם. יש מסכים? Yaelweiler - שיחה 12:22, 26 ביולי 2010 (IDT)

לצערי אין הסכמה, מכיוון שהבסיס הוא שמועתי בלבד. שאלתי ארבעה אנשים (מהתקופה) וקיבלתי חמישה סיפורים, כך שהכל מבוסס על שמועות ולא עובדתי. מה גם שמדובר (אם אכן כך היה) בשיעור זניח שכלל כמות קטנה של תלמידים, ואם נפרט בערך כל שיעור בכל מסגרת שהעביר אי פעם הרב טאו - זה לא יגמר. Guy.al - שיחה 12:25, 26 ביולי 2010 (IDT)

לא אברכים אלא בחורים, בעיקר בוגרי "היישוב". אכן, לא מדובר בכמות גדולה. אני מסופק ביחס לערך האנציקלופדי, אך אם זה חשוב למישהו אין לי התנגדות. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באב ה'תש"ע • 12:47, 26 ביולי 2010 (IDT)

לי יש. כי אם אנחנו כותבים על כל שיעור שהעביר הרב טאו בואו נכתוב גם השיעורים שהרב העביר בעטרת, בשבי חברון, במכון מאיר, בביתו השכור לשיעורים בלבד, בביתו הפרטי וכהנה וכהנה. Guy.al - שיחה 15:19, 26 ביולי 2010 (IDT)

אני טוענת ככלל, שפרק זמן חשוב בצעירותו ובעיצובו התורני עשה הרב טאו בישיבות חרדיות חשובות (וכך גם בניו). הוראתו בבני ברק היא רק פרט. Yaelweiler - שיחה 15:43, 26 ביולי 2010 (IDT)

טענתך לא נכונה, הרב טאו נשלח ללמד בפוניבז' בהוראת הרב צבי יהודה, לאחר שהשיעורים הופסקו חלק מהבחורים רצו להמשיך ללמוד אצל הרב טאו וכנראה נסעו אליו לירושלים. בנוגע לבניו של הרב שבעצמם כבר רבנים,זה שרובם התחנכו במוסדות חרדיים איננו מעיד על מה שאת חושדת, ולראיה שממשיכים ללמד בישיבות ציוניות. (פטיו - שיחה 05:12, 10 ביולי 2017 (IDT))

הטענה שלך לא נכונה. עיצובו התורני של הרב טאו נעשה רובו ככולו במרכז הרב, אף בצעירותו. לגבי בניו, יש אמת רבה בדברייך, שהרי הם זכו לחינוך חרדי. לדעתי אפשר לציין בערך שהרב טאו העדיף לשלוח את בניו לחינוך חרדי. Guy.al - שיחה 15:47, 26 ביולי 2010 (IDT)

גם זה לא מדויק. בן אחד לפחות למד בחינוך לא חרדי. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באב ה'תש"ע • 23:25, 26 ביולי 2010 (IDT)

אם כוונתך לבכורו - כדאי שתבדוק שוב Yaelweiler - שיחה 10:01, 27 ביולי 2010 (IDT)

לא הבכור. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תש"ע • 10:28, 27 ביולי 2010 (IDT)

אמת ויציב, אך הבנים האחרים למדו גם למדו בחינוך החרדי. שוב, אני לא חושב שזה קריטי לערך, פשוט אם מתעקשים לבטא את הקשר של הרב לעולם החרדי - זו דרך סבירה לכך. Guy.al - שיחה 23:52, 26 ביולי 2010 (IDT)

נשארנו עם חלק מחינוכם של חלק מבניו. לדעתי זה לא בדיוק קשר לעולם החרדי אלא אי מציאת אופציה טובה יותר. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באב ה'תש"ע • 23:54, 26 ביולי 2010 (IDT)

נוכחות של אדם או בניו בישיבה חרדית כזו או אחרת אינה קובעת דבר. זו תופעה קבועה בישיבות אלה שבאים או נשלחים ללמוד בה אנשים בין אם הם בני רבנים או בני עו"ד או בוגרי הישיבה לשעבר ווכיו"ב ישנם סיבות רבות וטובות ללמוד בישיבות כאלה גם ללא ההיבט ההשקפתי. גם בני דורי מהשנתונים מעלי ומתחתי בחורים של "בני עקיבא" שלא היו "חרדים" לא לפני לא במהלך ולא אחרי גם לא הוריהם למדו בישיבות כמו פונוביץ חברון וכדומה... (וכשאמרתי חרדים - לא יודע בכלל למה אתם מתכוונים במילה הזו לסייג ולהגדיר ובוודאי לא דרשתי לגנאי)מי-נהר - שיחה 00:35, 27 ביולי 2010 (IDT)

זה אמנם לא ענייני לערך אבל רק אציין שדבריך, מי נהר, תמוהים שהרי בחברון, מיר, פונוביץ וכיו"ב לא מקבלים מזרוחניקים אפילו לא שרופים Guy.al - שיחה 12:13, 27 ביולי 2010 (IDT)

פעם היו מקבלים (והרבה), וגם היום יש יוצאים מן הכלל. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תש"ע • 17:31, 27 ביולי 2010 (IDT)

איני יודע מה קורה בשנים אלה אלא מה היה באותם שנים הרלוונטים לדיוננו, ובמו עייני ראיתי אף חזיתי, ופגשתי את האנשים שהכרתי בנוכחותם במקומות אלה למשל כשהייתי בישיבת חברון בגבעת מרדכי בעת הלוויתו של ראש הישיבה דומני היה זה הרב יעקב סרנא. מי-נהר - שיחה 19:21, 27 ביולי 2010 (IDT)

בחברון היו מעט מזרוחניקים, בפונוביץ עוד יותר מעט, הרוב הלכו לעזתה. היום אין בפונוביץ מזרוחניק אחד, ואיכא דאמרי אף לא צאצא של מזרוחניק עד שלושה דורות אחורה. דוד שלי מגיד שיעור שם ככה שהמידע מהימן לחלוטיןGuy.al - שיחה 22:19, 27 ביולי 2010 (IDT)

גם בחברון וגם בפוניבז' היו ממש לא מעט. רבים מהם נושאים היום משרות בולטות. היום כמובן אין מזרוחניקים שם, אבל יש מעט בוגרי ישיבות תיכוניות (בעיקר חרדיות, יש חריגים גם מתיכוניות רגילות). כמובן שיש בשתי הישיבות בנים של בוגרי ישיבות תיכוניות והרבה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תש"ע • 22:48, 27 ביולי 2010 (IDT)

בחברון יש בני בוגרים של ישיבות תיכוניות, בפונוביץ - נדיר. היום ביקרתי שם, מי יתן ויזכו המזרוחניקים לישיבות כמו פונוביץ Guy.al - שיחה 23:50, 27 ביולי 2010 (IDT)

יש להניח שבפוניבז' יסכימו לקבל את בניהם של עורך יתד נאמן או את צאצאיו של הסטייפלר. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תש"ע • 00:52, 28 ביולי 2010 (IDT)

תזכירו לי מה נושא הדיון כאן בהקשר לכתיבת תוכן הערך הזה ? המלל המתפתח כאן לא רלוונטי לדיון כאן, ולא מוסיף לנו דבר מי-נהר - שיחה 01:10, 28 ביולי 2010 (IDT)

נא לא לשנות את הערך ללא דיון בדף השיחה

בעיקר כאשר השינויים נתונים למחלוקת Guy.al - שיחה 17:01, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

הם לא נתונים. הם שנויים ... יעל ויילר ישראל - שיחה 07:41, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הרב צוקרמן

שלום, סליחה, אך כידוע הרב יהושוע צוקרמן הוא תלמידו של הרצי"ה ולא של הרב טאו והרב רפי פרץ הוא תלמידו של הרב צוקרמן

טקסט עם קו תחתי== מעורבותו של הרב צבי ישראל טאו בפוליטיקה הישראלית 2 == מן הראוי שיהיה פרק בערך תחת כותרת זו. יעל - שיחה 12:43, 9 בנובמבר 2010 (IST)

תבנית מקור ללא מקור

לאחר תקופה שהיתה מוצבת - לא סופק מידע כלשהו על הרב טאו והישיבה - יש להסיר את המשפט: "בסופו של דבר הם חזרו ללמד לאחר לחצים של הרב טאו עצמו", ולחילופין לספק מידע מוסמך. יעל 13:22, 22 ביוני 2011 (IDT)

יש בוויקיפדיה מידע רב, בייחוד ביחס לביוגרפיה של אנשים מחמישים השנים האחרונות, שמתבסס על דברי אותם אנשים או ידע של המשתמשים הכותבים את הערך וכך הלאה. ייתכן שאפשר להביא מקור כלשהו למשפט הזה, אבל גם אם לא - אני יודע שהוא נכון. אני מניח שישנם נוספים אצלנו שיוכלו לאשר. ובכל מקרה, זה די מובן מאליו. וכי הרבנים הרואים את עצמם תלמידיו היו חוזרים ללמד אילולא היה מורה להם כך? נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"א • 13:29, 22 ביוני 2011 (IDT)

לאחר תקופה כה ארוכה : אין מקור - אין משפט. צהריים טובים, יעל 13:32, 22 ביוני 2011 (IDT)

@יעל, האם לדעתך מדובר בטעות או רק בטענה ללא מקור? אם הבעיה היא רק העדר המקור, לדעתי אפשר שבערך יהיה משפט שיוצמד אליו {מקור} במשך זמן רב. נת- ה- - שיחה 13:34, 22 ביוני 2011 (IDT)

שלום נת-, מדובר בטענה על הכוונתו-שליטתו של הרב. לדעתי היא מוטלת בספק. מישהו כתב בתקציר השיחזור מספר 2 שלו על אישוש אפשרי - אז בבקשה להביא מקור מוסמך. יעל 13:38, 22 ביוני 2011 (IDT)

ראו שיחת משתמש:נרו יאיר#נהוג גם להסתמך על ידע אישי של משתמשים מוכרים שבה הטיל מחל ספק בכל הענין. יעל 14:54, 26 ביוני 2011 (IDT)

דברים פשוטים ויקיפדים יקרים יש כאן דברים ברורים שפורסמו בספרי הרב ואנשים ללא ידע כותבים כל הזמן דרוש מקור. נא לתקן..

אדרבה, אם יש לך מקורות תוסיף. נרו יאיר • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ב • 10:27, 18 בנובמבר 2011 (IST)

כמו נרו יאיר; הנושא חשוב לכולנו, יעל י 10:43, 18 בנובמבר 2011 (IST)

---

הרב אבינר אינו תלמידו של הרב טאו

אף על פי שהרב אבינר אומר שהרב טאו הוא רבו, הוא אינו תלמידו. הרב אבינר הוא תלמיד של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. רק כדי לסבר את האוזן, הרב טאו בעצמו שואל את הרב אבינר שאלות בהלכה.. (אני נמצא בקרבתם) נכון שהרב אבינר מבטל את עצמו כלפי הרב טאו, אך הוא אינו תלמיד במובן הקלאסי של המילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ידע אישי חשוב שופך אור על הערך וזה מצוין אך אין בכל כדי לבטל הצהרה רשמית של הרב אבינר כי הרב טאו הוא רבו. Tshuva - שיחה 07:51, 31 ביולי 2019 (IDT)

משוב מ-16 ביולי 2012

המאמר מנוסח היטב,ענייני,ודי אובייקטיבי.עם זאת,אעיר שתי הערות. ביחס לפרישה מישיבת מרכז הרב בשנת תשנ"ז.הפרטים אינם מדוייקים.הרב טאו למעשה עזב את הישיבה שנים רבות לפני כן והעביר שיעורים בביתו.כמו"כ,לרב טאו לא היה שום קשר להקמת ישיבת הר המור אלא זו היתה יוזמתם של הרמי"ם והתלמידים בלבד.כך גם שמעתי מעדות מכלי ראשון,שהרב הכחיש טענה זו בצורה תקיפה,ואמר:"לא הקמתי את הר המור" נקודה נוספת.הנתונים לגבי אחיותיו של הרב,אינם נצרכים כלל,שכן אין להם קשר לדמותו של הרב ולמשנתו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.57.106 08:38, 16 ביולי 2012 (IDT)

באופן רשמי הרב טאו היה בעל מעמד בישיבת מרכז הרב עד הפילוג. הבחירה היכן להעביר שיעורים הינה טכנית במהותה, עד שיוכח אחרת. לגבי הפילוג עצמו, היות וכל הרמי"ם הינם תלמידים של הרב טאו, והרב טאו היה מעורב רבות במאבק כנגד הכנסת מכון ההוראה לתוך ישיבת מרכז הרב, נראה לי רחוק מאוד לסבור שהרב טאו לא היה מעורב בהקמת הישיבה החדשה כלל, אפילו לא מאחורי הקלעים. דרוש לכך מקור טוב. נת- ה- - שיחה 11:52, 16 ביולי 2012 (IDT)

למיטב ידיעתי עד לפילוג הוא היה דמות משמעותית מאוד בקרב התלמידים, אבל לא היה לו תפקיד רשמי ולכן לימד בביתו. אין ספק שהוא היה מי שהחליט על הקמת הר המור. ייתכן שאמר שהוא לא הקים אותה בפועל, שהרי אינו ראש הישיבה וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 12:18, 16 ביולי 2012 (IDT)

משוב מ-21 באוגוסט 2012

ייתכן שכדאי להוסיף כי בדרך כלל נמנע הרב טאו ממתן ראיונות לתקשורת מכל המגזרים, ואת הוראותיו והנחיותיו הוא מוסר בשיעוריו או כתשובות לשאלות המופנות אליו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.54.46 15:14, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

טעות בדקדוק

במקום: אחד היסודות המרכזיים בשיטתו היא התפיסה> אחד היסודות המרכזיים בשיטתו הוא התפישה

סיבת הפילוג

מתוך המאמר של העיתונאי עידן יוסף "כשהמלפפון קם על הגנן", News1 12.2.2010 על הפילוג של ישיבת הר המר מישיבת מרכז הרב:

"עד היום יש הרואים את סיבת הפיצול בראייה שטחית, של מחלוקת בשאלה אם לאפשר הכנסת לימודי אקדמיה לישיבה או להשאירם מחוץ לכותלי בית-המדרש. אלא שמדובר בחילוק דק בהרבה, ונראה כי אותו חילוק חוזר גם כעת.

לדידם של הרב צבי טאו, וממילא גם תלמידיו הנמצאים במכון מאיר, השאלה נוגעת ללב העניין. הם אינם פוסלים לימודים אקדמיים ואף מצדדים בהם, אף כעזר ללימוד תורה. כל הקצף יוצא על כך שלימודים תורניים נלמדים בכלים אקדמיים. מבחינתם, אופן לימוד שכזה, המתבצע שלא בכלים שנמסרו מדורי דורות מהר סיני, מעקר את הישיבה מתוכנה האלוהי, ומציב את הלימוד בה ככל לימוד אקדמי אחר.

כמה מוזרה היא ההיסטוריה שבהזדמנות זו גם הדביקה לאוחזים בעמדה זו את הכינוי חרד"לים (חרדים-לאומיים), כינוי שבעבר שימש את החרדים שגילו התנהגות ציונית. בפועל, מלבד החילוק המצוין לעיל, אין שום הבדל בהשקפה שבין מרכז הרב ובנותיה לזו של הר המור ובנותיה. השקפה ציונית-דתית הרואה בתחיית ישראל בארצו את הגאולה המתממשת".

שלושה קישורים מרחיבי דעת על הרב טאו:

בכיר רבני הציונות הדתית הצביע למפלגה חרדית News1, 28.3.2006 http://www.news1.co.il/Archive/001-D-97327-00.html

"הרב צבי טאו הוא ממשיך הרב קוק בענייני ציבור" News1, 28.11.2005 http://www.news1.co.il/Archive/001-D-86813-00.html

חוברת: בחכמה ייבנה בית שאלות ותשובות אלו בענייני הדור והשעה הן סיכום של שתי שיחות של הרב צבי ישראל טאו שניתנו למחנכים בישיבה תיכונית ובמכינה. הדברים סוכמו ונכתבו בסגנון של שיחה חופשית לאחר מאורעות הפינוי האלים בעמונה. לפעמים ישנה תועלת בשאלות ותשובות ממוקדות, שאינן פורסות את כל השיטה הרוחנית, אך יכולות לפתוח פתח להבנת הסוגיות הרוחניות בעומקן. http://www.news1.co.il/ShowFiles.aspx?FileID=2044&TagID

בעניין סרבנות

בערך נכתב שדרוש מקור לכך: "בעת הוויכוח על תוכנית ההתנתקות, כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק הסרבנות, שלדעתו מפורר את הצבא. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי"

אין מקור, משום שהדברים לא נאמרו או הוקלטו. עד כמה שזכור לי, נאמרו הדברים במענה לשאלתו של הרב אלי (איני זוכר אם זה הרב בזק או הרב סדן). הדברים נאמרו בעת שיעור בפני ראשי מבינות קדם צבאיות בו לא נמנע הרב טאו מלהביע תמיכה חד-משמעית בסרבנות חיילים לפינוי ישובים, אם כי אמר שעל חיילים לבקש ממפקדיהם שיפטרו אותם ממשימת הפינוי, עם זאת אמר שאין לתת לכך פומבי ולצאת בסרבנות המונית ומאורגנת.

בקיצור? לא הבנתי, הדברים לא נאמרו, אבל כן נאמרו??? תביא מקור שהדברים לא נאמרו או שכן נאמרו, או מקור להכרזה פומבית שקוראת לסרב או לא לסרב. להמשיך לומר שאנחנו לא יודעים את דעתו, אלא רק משמועות-זה לא חידוש. אודלן - שיחה 21:04, 2 באפריל 2013 (IDT)

עד כמה שידוע לי (מבנו-נחמיה) הרב טאו נולד בשבט תרצ"ח (בערך פבואר 1938) אלחנן אוריאל הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.107.53 22:36, 8 בספטמבר 2013 (IST)

"ממנהיגי הציבור הדתי לאומי"

המשפט המובא בפתיחה - שגוי. הרב טאו אינו מנהיג, אלא מורה דרך רוחני, ועל כן יש לשנות ל'מחשובי הרבנים'. בנוסף במציאות הנוכחית כמעט ולא נותר קשר בינו לבין רובה של הציונות הדתית, במובהק הוא משתייך לאחד מתתי-הזרמים של הזרם החרדי-לאומי, ולא לציבור הדתי-לאומי. נת- ה- - שיחה 22:45, 22 בפברואר 2015 (IST)

מאמרים ברמבי"ש

מאחר והמאמרים הינם מהשנים האחרונות, נראה שמדובר בסיכומי תלמידים, ולא במאמר שנכתב מתחילתו ועד סופו על ידי הרב טאו, בדומה לכל הספרים והחוברות המסכמים את שיעורי הרב טאו שיצאו בשנים האחרונות. נת- ה- - שיחה 13:26, 23 בפברואר 2015 (IST)

גם בהנחה שאתה צודק, עדיין התוכן שלו. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ה • 15:13, 23 בפברואר 2015 (IST)

עדיין יש הבדל משמעותי בין מאמרים שנערכו על ידי הכותב, לבין מאמרים שנערכו על ידי אחרים. מה שחשוב להדגיש הוא שמאמרים אלו אינם שונים מרוב המאמרים האחרים, שעליהם מפורש בערך שנערכו על ידי אחרים. הקורא עשוי לטעות בנקודה זו. עד היום ידוע על מאמר אחד (בגמרא) בלבד שנכתב בודאות על ידי הרב טאו, ולא עבר עריכה. נת- ה- - שיחה 15:24, 23 בפברואר 2015 (IST)

הרבה מאוד מאמרים עוברים עריכה בכל מיני רמות. כשמחבר שולח מאמר לתרגום (שהוא יותר מעריכה) בדרך כלל אפילו לא כתוב מי המתרגם. זה לא נראה לי קריטי. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ה • 15:26, 23 בפברואר 2015 (IST)

"רוב הר"מים"

בערך נכתב ש"רוב הר"מים" חתמו על מכתב הקורא למנות את הרב טאו לראש ישיבה. מישהו יכול לאשש טענה זו? למיטב ידיעתי היא לוקה בחוסר דיוק. Biegel - שיחה 02:00, 19 ביולי 2015 (IDT)

כבר יש מקור בערך. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 09:25, 19 ביולי 2015 (IDT)

מאמרי דעה של עיתונאים בקישורים החיצוניים

יש כעת בערך מס' כתבות בקישורים החיצוניים, כתבות המתיימרות להציג את הרב טאו ומשנתו. כתבות שכתבו עיתנואים לא אנשי מקצוע בתחום דעת זה. בשונה מתיאור אירועים או תיאור ראיונות עם אנשי מקצוע המתייחסים אל האישיות כאן מדובר בכתבות שהן סוג של מאמרי דעה. ומאמרי דעה מקומם בערך של כותביהן ולא בערך של מי שהם כותבים עליו. מי-נהר - שיחה 09:58, 30 בנובמבר 2015 (IST)

איננו נמנעים מקישורים חיצוניים למקורות עיתונאיים, כל עוד לא מדובר בטורי עמדה קלסיים אלא בתחקירים או בכתבות מעמיקות. לא שזה בהכרח אומר שאקדמאים מבינים יותר מעיתונאים, אבל לפחות חלק מהכתבות שאני רואה כאן נכתבו בידי מי שגם עוסקים בתחום באופן אקדמי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ו • 11:45, 30 בנובמבר 2015 (IST)

השאלה מה מהות הכתבה ואופיה. למשל הכתבתה של שורק שהיא עמדה אישית מאד שלו שלא לדבר על מגמתיותה. אפילו לפי הנייטראליות היה צריך להביא לפחות באותה מידה את כתבות התגובה של אישים כמוהו הסוברים אחרת ממנו אודות מה שכתב. זה לא סתם כתבה כללית על מוסדות פעילות או עשייה מדובר בניתוח של אדם אחד שבוחר לעשות ניתוח הגותי על רגל אחת ברמה של עיתון. זה לא הבאת מידע אלא הבאת עמדה וזה כבר לא סיקור של הנושא אלא סיקור של הכותב איך הוא רואה דברים שונים. וזה נכון גם לכתבות אחרות שמה. כלומר זו לא שאלה של הבאת כתבות עיתנאיות בקישורים חיצוניים אלא של הבאת מאמרי דעה. מי-נהר - שיחה 17:19, 30 בנובמבר 2015 (IST)

לדעתי הכתבה של שורק רצינית וחשובה, ובהחלט יש מקום להביא גם תגובות של ממש. לך בכוחך זה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ו • 20:12, 30 בנובמבר 2015 (IST)

משוב מ-31 באוגוסט 2016

מה שקראתי כרגע הכול טוב חוץ מזה שהיתי רוצה שתפרטו עוד על הוויכוחים בין הרב טאו לרב שפירא איך בדיוק קרא הענין וכן לפרט יותר בתלמידים כגון יש הרבה תלמידים גם שלו וגם של הרב צבי יהודה אשמח אם תשאלו עליו שאלות על מה שהוא עושה כגון שסותר את דברי הרב קוק או הרב צבי יהודה וכן תחטבו על המאבק אם הרב ליאור האם לעלות להר הבית או לא תודה אלנתן כוכב  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.38.33 21:40, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

בויקיפדיה כל אחד מוסיף מידיעותיו, אם יש לך מקורות נאמנים לדברך: בכבוד ... ● בברכה, צעיר רענן 09:38, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

בעניינים רגישים כמו אלה עדיף בלי ידיעות אישיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ו • 14:13, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

השתתפות בעצרת פוליטית של מפלגת יחד

מדובר באירוע חסר תקדים מבחינת הרב טאו, מאחר ולא זכורה השתתפות שלו באירוע פוליטי רשמי של מפלגה כל שהיא קודם לכן, לא של המפד"ל או כל מפלגה אחרת בה הביע תמיכה (ש"ס). הרב טאו פרסם מכתבי תמיכה לא-מעטים לקראת בחירות, אך היכן השתתף באירוע פוליטי קודם לבחירות? כלפי דמויות רבניות אחרות שמרבות להשתתף באירועים ציבוריים ופוליטיים, אירוע אחד הינו חסר משמעות, מבחינת הרב טאו שממעט בהשתתפות באירועים ציבוריים, על אחת כמה וכמה באירועים פוליטיים, מדובר בדבר חסר תקדים שיש לו חשיבות להזכרה בערך. נת- ה- - שיחה 12:08, 31 באוקטובר 2016 (IST)

הערך מכיל מידע לא נכון ומנוסח בצורה מגמתית

המידע הכתוב כאן בערך על יחסו של הרצי"ה אל הרב טאו חלקי ביותר, כולל התיאור על כך שהוא מונה יחד עם הרב שטיינר אבל אח"כ פרשו. ניסיתי לתקן כאן את הערך כמה פעמים אך מחקו את מה ששניתי. אלה הדברים הידועים על פי כמה מתלמידי הרצי"ה:א.הרצי"ה מינה את הרב טאו להיות ראש ישיבת מרכז הרב יחד איתו וראה בו ממשיך דרכו המרכזי. ב.עקב אירוע מצער הרב טאו פרש שנתים לפני פטירת הרצי"ה מראשות הישיבה, למרות שהרצי"ה הפציר בו שיחזור. ג. לאחר שנה כאשר הוא חזר, בנתיים הרב שפירא הפך להיות מנהל כספים של הישיבה עקב העדרותו של הרב טאו ומחלתו של הרצי"ה. יש לי הרבה מה להרחיב על כך, אך עד כאן באופן כללי. כל ילד בישיבות הקו יודע את מה שכתבתי,וכל תלמיד של הרב טאו שתיפנו אליו יספק לכם פחות או יותר את הגרסא שכתבתי, שאין לה כל זכר בערך! אלא אדרבא יש טשטוש מעמדו של הרב טאו כממשיך דרכו של הרצי"ה (כגון בהזכרתו יחד עם הרב שטיינר שלא זכיתי להבין את שייכותו לערך, הרי גם הרבנים שטרנברג מונו לר"מים על ידי הרצי"ה וגם הרב זלמן מלמד). גם אם תחלקו על העובדות ההיסטוריות שציינתי,לא תוכלו להכחיש שעבור חלק נרחב מתלמידי הרצי"ה (וודאי שעבור תלמידי הרב טאו), הם רואים בו את ממשיכו של הרצי"ה, ואין לזה זכר בערך! חוששני שאנשים כאן הקשורים לחוגי מרכז הרב קשורים לעריכה כאן ומנסחים את הדברים בצורה מגמתית, כגון:"למעט תקופה קצרה,לא לימד גמרא" (אתם יכולים לפנות לרב שלמה אבינר והוא יספר לכם שבידו סיכומי שיעורים בגמרא של הרב טאו והרב ש.אבינר מעיד שאלה היו השיעורים חריפים ביותר שנתנו שם בישיבה).ידוע השרב טאו הפסיק ללמד גמרא כי ראה את עיקר שליחותו בלימוד כתבי הראי"ה, וזה כלל לא מצוין. כמו כן ציון שמו של הרב טאו כשהיה ילד בן 14 בהולנד פשוט מגוחך! מנין המקור שזה אכן היה שמו ומה העניין להזכיר זאת?!

כיון שמדובר בפרטים שנויים במחלוקת, וכל צד אוחז בגרסתו - אין מנוס מלבסס את הדברים על מקורות מהימנים. לגבי השם הלועזי, אני מסכים עם עריכתו של גנדלף, שהחזיר את המידע אך העביר אותו מהפתיח לביוגרפיה. כך יותר נכון במקרים כאלו לדעתי. יזהר ברק • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 10:03, 11 בינואר 2017 (IST)

מסכים בגדול עם יזהר וגנדלף. אוסיף בפתיח שתלמידיו רואים בו את ממשיך דרכו של הרב צבי יהודה, אני לא חושב שיש על זה ויכוח. בערך כתוב שמונה עם הרב שטיינר למעביר שיעור כללי. אם מונו יחד - זה רלוונטי. מגיד שיעור כללי זה לא ר"מ. מן הסתם הוא מלמד אמונה ולא גמרא בגלל שבזה הוא רואה את ייעודו, אין צורך לכתוב את זה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 10:48, 11 בינואר 2017 (IST)

קריאה לצאת לרחובות ומרד אזרחי

נרו יאיר, קריאה לציבור תלמידיו לצאת לרחובות ומרד אזרחי היא קריאה קיצונית למדי, ואף הושמטה בעת המעבר מדברים שבעל פה לדברים שבכתב, כנראה מחשש שתובן לא נכון. מדוע אתה מעדיף להשמיט אותה? זה גרר כותרות בתקשורת. נת- ה- - שיחה 15:24, 27 במרץ 2017 (IDT)

הערה נוספת, תהליך הגאולה הוא נושא משמעותי בהגותו של הרב טאו, ובדבריו שעלו על הכתב בחוברת מופיעה האשמה מפורשת בכך ש'אנשי השמאל הקיצוני' פועלים כדי לעצור את תהליך הגאולה, לא רק כדי להפריד בין דת למדינה ולהביא לחילון, אלא במפורש לעצור את תהליך הגאולה. שילוב מושג רוחני מופשט כמו 'תהליך הגאולה' בתוך ענייני אקטואליה הוא משמעותי, ומלמד על הרקע שמאחורי הדברים, מדוע בחרת להשמיט זאת? נת- ה- - שיחה 15:30, 27 במרץ 2017 (IDT)

ראשית, נהניתי מהתוספת שלך, שנכתבה באופן מושקע והביאה מקורות מגוונים. הסברתי בתקציר: זו רטוריקה חסרת משמעות מעבר לדבריו שיש להקפיד על הלכות צניעות גם בצבא. הם גם לא עושים יותר מזה, כי הוא לא התכוון ליותר מזה. הרי המסקנה של סמוטריץ' הייתה לכאורה צעד מתבקש מדברי הרב טאו, ובפרט מ"המרי האזרחי". מה הוא הציע בסך הכול, שיחכו קצת עם הגיוס, ואז כמובן יתגייסו כמו ילדים טובים. אפילו הרעיון הזה זכה, כמו שכתבת, לתגובה חריפה מצד הרב טאו. ככה לא עושים, לא מרי ולא אזרחי. התקשורת כדרכה מחפשת סנסציות ורייטינג, ומתקשה להבין דקויות.

בעניין הגאולה - אני לא חושב שזה העיקר כאן, אצלו הכול עקרוני והכול מתקשר בסופו של דבר גם לגאולה. אם זה חשוב לך - מילא. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 15:34, 27 במרץ 2017 (IDT)

מודה שיש לי נטייה לתמימות ולהבנת דברים כפי משמעותם ולא בדרכי אוקימתא שונות, אבל כשהרב טאו קורא לתלמידיו 'לצאת לרחובות' כדי להאבק, למה הוא מתכוון? בעבר קרא לתלמידיו להשקיע בלימוד תורה בישיבות, לא זכורה לי קריאה 'לצאת לרחובות', אם כי יתכן ואיני בקי מספיק וכבר היה דבר דומה בעבר. נת- ה- - שיחה 16:15, 27 במרץ 2017 (IDT)

נו, ראית שמישהו יצא? מקסימום יחלקו עלונים. הוא בכלל מדבר בעיקר על הרוח. זה לא "הפלג הירושלמי" או משהו. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 16:44, 27 במרץ 2017 (IDT)

גם אצל הרצי"ה שום תלמיד לא נהרג בעקבות קריאת היהרג ואל יעבור ועדיין משפטי הגוזמא האלה נחרטו בלב של כולם לדורות. לכן במקרה הזה אין פרספקטיבה של זמן אך נראה לומר ובפרט לאור זאת שחלק מתלמידיו(ראו מאמר בסרוגים של הרב אבנר פורת) צריכים להסביר את החילוק בין קריאתו למרי אזרחי לבין התנגדותו לבצלאל אומר משהו. לדעתי ראוי מאוד לאזכור.מרכז הרב1 - שיחה 17:05, 27 במרץ 2017 (IDT)

בחייך. יש הבדל בין הדגשה בכרוז ובין מילים בשיעור, מה גם שיש פער בין "מרי אזרחי" ו"ייהרג ואל יעבור" (שגם הוא לא ממש נחרט בלב של כולם לדורות, עוד לפני השאלה מיהם "כולם"). נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 17:49, 27 במרץ 2017 (IDT)

כשאמרו חז"ל 'חכמים הזהרו בדבריכם', הם התכוונו לתלמידים שלא יבינו 'כמו שצריך' את דברי הרב, אבל ישאבו את העידוד למעשיהם מדברי הרב. לטעמי יש חשיבות בציטוט אמירות קיצוניות, במיוחד כאשר אין חזרה מהם, עד שהרב טאו לא התנגד במפורש לאמירה של סמוטריץ' בדבר עיכוב גיוס, ראו בו את ההמשך הטבעי של דברי הרב טאו, ומהדברים על הפגנות ומרד אזרחי, טרם הייתה חזרה. אם פעם אפשר היה לחלק בין אמירות בשיעור תלמידים מצומצם לכרוז ציבורי, בעידן התקשורת הזמינה, זה אותו דבר. דברים שמוקלטים בשיעור ומפורסמים ברבים, מקבלים את אותו תוקף כמו כרוז / חוברת פומבית, כל זמן שאין חזרה מהם. נת- ה- - שיחה 18:06, 27 במרץ 2017 (IDT)

אין לזה שום בסיס. התלמידים מכירים היטב את הרטוריקה הזאת, ולכן אף אחד לא הקים בריקדות, לא הלך לזרוק אבנים על שוטרים וגם לא חלם שסמוטריץ' הוא הפרשן. שמעו וחזרו לגמרות. אתה פשוט לא מכיר את הציבור הזה, שלא לחינם מכונה "ממלכתי". נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 18:55, 27 במרץ 2017 (IDT)

אהמ, הכותב למד שנתיים וחצי בבית המדרש של ישיבת הר המור... יש את בני הישיבה הרגילים, ויש את אלו שיש להם חוש מעשי יותר. לפי מה שאני מבין, הסיבה העיקרית שזה לא בא לידי ביטוי היא כי ציבור תלמידיו של הרב טאו לא מורגל בהפגנות ברחובות ובמרד אזרחי, אם הייתה קריאה שמתאימה יותר לאופי הציבור - יתכן מאוד שהייתה באה לידי ביטוי מעשי, אחרי הכל, ישיבות הקו הם סוג של חסידות ויש חשיבות גם לפרטי הדברים של מנהיג הזרם. נת- ה- - שיחה 19:24, 27 במרץ 2017 (IDT)

נו, אז מה עשו המעשיים הגדולים? רצו מהר לשרוף פחים? נכון שהם לא מורגלים בהפגנות, אבל הרבה יותר מזה: הם מכירים את הסגנון ומבינים שאם תהיה החלטה על צעדים מעשיים של ממש (ספק אם בכלל יקרה דבר כזה) - זה יישמע אחרת לגמרי. עיתונאים מחפשים מילים מפוצצות, תלמידים יודעים לקחת דברים בפרופורציות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 20:17, 27 במרץ 2017 (IDT)

הגיל שבו עלה

משתמש:מרכז הרב1 תיקן לפי השנה שכבר הייתה בערך, שהוא עלה בגיל 19. זה בלתי אפשרי, גם כי הרי עלה (וגם זה בערך) לפני שסיים בגרות, וגם כי ישיבת הדרום הייתה ישיבה תיכונית. לכן יש להעדיף את הגירסה בכתבה המקיפה של יואב שורק, שבה מצוין גיל 17. נרו יאיר • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ז • 13:28, 10 באפריל 2017 (IDT)

מה שצויין בערך היה על פי הכתבה בעיתון הארץ ועל פי השנת עלייה שהייתה כתובה בערך על סמך הכתבה. מסברה הייתי אומר לסמוך יותר על אחותו שהכירה אותו בשנים אלו ולא על יואב שורק שמן הסתם הסתמך על ויקיפדיה.אבל לאור זאת שלמד בישיבת הדרום בתיכונית, שיהיה.מרכז הרב1 - שיחה 16:17, 10 באפריל 2017 (IDT)

דברים שכתב בעצמו-

מופיע בערך - "הרב טאו לא פרסם ספרים או מאמרים שכתב בעצמו, למעט מקרים בודדים." ומצויין בהערה למאמר הלכתי בספר זכור זאת ליעקב. אם הוא פרסם מאמרים בודדים שכתב בעצמו [ולא ספרים], אני מציע לשנות את הביטוי מקרים בודדים, למאמרים בודדים. אם יש גם ספרים בודדים שכתב בעצמו, אז הניסוח של כל המשפט לא מוצלח ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

'מהבולטים והמשפיעים בזרם ה"ממלכתי" בציבור הדתי לאומי'

מציע לשנות ל"מהבולטים והמשפיעים מבין רבני הזרם החרדי-לאומי בציבור הדתי לאומי". כמפורט בשיחה:ממלכתיות (ציונות דתית), מדובר בערך ולאו דוקא בזרם או תנועה.עם התואר "ממלכתי" מזוהים גם רבנים ואנשים שלא קשורים לרב טאו ואף חולקים עליו, אבל כן מזדהים מאוד עם המדינה ומוסדותיה ומאמינים בחשיבותם ובהיותם חלק מ"ראשית צמיחת גאולתנו". אין זרם ממלכתי.

אמנם קיימת העמדה ה"ממלכתית" (במלעיל) הייחודית שמוביל הרב טאו, אבל אם הכוונה לאנשים שהוא מנהיג רוחנית, זו הגדרה צדדית וחלקית מאוד שלהם, הגדרת קבוצה סוציולוגית-אידאולוגית על פי חלק קטן ומסוים באידאולוגיה שלהם (כמו להתייחס ליוצאי תימן כ"פוסקים על פי הרמב"ם". זה נכון, אבל עוד הם עוד דברים חוץ מזה, בראש ובראשונה הם מגיעים מתימן ומהווים יחידה תרבותית וחברתית נפרדת). ה"ממלכתיות" היא אכן אחת מאבני הבוחן להבדל בין הרב טאו לחרד"לים אחרים, אבל הדקויות והפירוט צריכים להופיע בגוף הערך, לא במשפט ההגדרה. ההגדרה "חרד"לים" או "ישיבות הקו" ישירה יותר ומתאימה הרבה יותר כשם מגדיר וכולל לציבור אליו מתכוונים. נתנאל - שיחה - מומלצים 01:19, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

במיעוט מהזמן שכתבת את כל זה, היית יכול פשוט לשנות וזהו. לא נראה שצפויה התנגדות. יזהר ברק • שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ז • 01:23, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

בערכים שהיו שנויים במחלוקת אני תמיד מתייעץ בדף שיחה לפני שינוי. זה נראה לי מנהג טוב. נתנאל - שיחה - מומלצים 02:51, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

סבורני שהשינוי המוצע איננו טוב. המינוח חרדלי הוא לא מינוח נכון מתודית בהגותם של המתכנים כך. אף על פי שיש מי שמשיקולי נוחות בחרו להציגם ככאלה עד שזה הפך למינוח שגור. המינוח ממלכתיות הוא ביטוי מהותי ולא סטראוטיפי. מי-נהר - שיחה 22:35, 15 בינואר 2018 (IST)

שחזור

אלי, למה? • בקרה וייעוץ • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ח • 02:15, 19 בדצמבר 2017 (IST)

א, תחבירית זה לא מסתדר. ב, מאופי המחיקה, נראה כי מדובר בהשחתה בזדון. ג, יש לך סיבה טובה להניח שזה נכון? eli - שיחה 02:17, 19 בדצמבר 2017 (IST)

אצלי אני כעת רואה שהוא בסך הכל הוסיף את היות הרב שפירא תלמידו. וזה נכון. אם היה עוד משהו בעריכה שאני לא מצליח לראות עקב בעיות סינון - תעדכן אותי. • בקרה וייעוץ • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ח • 02:20, 19 בדצמבר 2017 (IST)

וואלה, עד כדי כך?? כן, הוא מחק דבר בעל אופי (מכיר בטלוויזיה את הצליל שמשמיעים כששומעים מילה מגונה? יופי, אז לצליל הזה קוראים טוווווטטט) טווווט. דבר איתי במייל.. או שגם על המייל שלך הצנזורה השתלטה. eli - שיחה 02:26, 19 בדצמבר 2017 (IST)

מה לעשות. זמנית אני לא במחשב הרגיל שלי אלא במחשב מסונן באמצעות רימון. זוועת עולם. • בקרה וייעוץ • שיחה • א' בטבת ה'תשע"ח • 02:30, 19 בדצמבר 2017 (IST)

אממ... מעניין שרימון השמיט רק את "מצעד הגאווה" ולא את ה"הומוסקסואלים". מישהו מכיר פתרון לבעיה? התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 02:36, 19 בדצמבר 2017 (IST)

שני תיקונים שמשחזרים לי כל הזמן

1. בפסקה על השקפתו הממלכתית, היה תכוב שהוא מתנגד לפעולות הנכפות על העם. במנשר "עמוד הענן משלים לעמוד האש" בעמ' 11 נכתב כך (ההדגשות במקור): "חשוב לדעת שהמאבק אינו על השירות של חיילים דתיים. המגמה היסודית איננה התנגדות לשרות של אנשים דתיים לגופם, אלא יש לה עקרון כללי יותר - ניסיון לכפות על כלל המשרתים בצבא מערכת שונה של ערכים, שבסופו של דבר הורסת את הקומה הבסיסית של האנושיות הפשוטה. לכן אי אפשר להסתפק ביצירת סידור מיוחד לחיילים דתיים - או למפקדים דתיים - שיוכלו לשרת במסגרות נפרדות. הבעיה היא בכך שפוגעים ברוח ובמוסריות של כל הצבא". אני חושב שדברים אלו לא משתמעים לשתי פנים: לדעת הרב טאו יש לכפות על כלל צה"ל את מערכת הכללים שהוא מאמין בה, ולא להסתפק ב"חיה ותן לחיות". אז איך אפשר לומר שהוא מתנגד לפעילות שבאה בכפייה? ולא, זה שהוא כתב לפני כן שזה הרצון הפנימי של העם זה לא מספק, כי במשפט שהסרתי היה כתוב שהוא מתנגד לכפייה גם כאשר הכופה סובר שזהו רצונו הפנימי של העם.

2. בפסקה על השקפתו החינוכית נכתב שהוא עצמו בקיא בפילוסופיה ושפות. זה לא שייך לכאן, זה שייך בפסקה על אישיותו או אפילו על הביוגרפיה שלו. אבל זה בודאי לא חלק מהשקפתו החינוכית. אלכם הסרתי את המשפט. ידידי נרו יאיר החזיר, בטענה כי "זה לא המקום" אינו טיעון מספיק למחוק לחלוטין. אני פשוט מחקתי כי להבנתי זה לא היה במקום. אם למישהו זה חשוב להוסיף - יתכבד ויוסיף במקום המתאים, לא ישחזר את התיקון שלי.

Biegel - שיחה 19:16, 15 בינואר 2018 (IST)

לגבי סעיף 1 הינך טועה. עשית סלט גדול. וזו דוגמא קלאסית למה שנקרא בעגה הויקיפדית "מחקר מקורי" בו עורך מפרשן בעצמו על רגל אחת איזה קטע של טקסט ומנסה לנסח על פיו תמצית הגותית על דמות. זה לא קביל מתודית וזה גם שגוי עיניינית. מי-נהר - שיחה 20:33, 15 בינואר 2018 (IST)

אני מסכים. בגדול נראה שיש הבדל בין כפייה על פרטים ובין הסדרים הממלכתיים של הצבא. לגבי בקיאות בפילוסופיה ולימודי חול, ככל שהבנתי הוא בעדה, רק לא בגיל צעיר. לכן זה לא לגמרי שלא במקום. וגם אם כן, אני חולק על הגישה שאם משהו לא במקומו אפשר למחוק אותו לגמרי. נניח שמישהו שם בטעות את הקישורים החיצוניים לפני ה"לקריאה נוספת". האם יהיה הגיוני פשוט למחוק את שניהם?! נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 09:53, 16 בינואר 2018 (IST)

לגבי סעיף 1, זה בדיוק ההבדל בין מי שכתב את המשפט, שהסיק (אין לי מושג מנין) מסקנה, לביני שרק סתרתי אותה. הכותב לא תמך את דבריו בסימוכין, ככה שאין לנו דרך לדעת האם זה נכון. אני לא הסקתי מסקנה ולא עשיתי מחקר מקורי. רק ציינתי שלא אפשרי לכתוב כך (מבלי לבסס). אגב, יש לכך עוד דוגמאות, אך אין לי ממש מקור לבססן אז הסתפקתי בזו.

לגבי סעיף 2. זה שהוא בעד חימודי חול בגיל מבוגר- מצוין. תכתוב כך. הידיעות האישיות שלו לא רלוונטיות לסעיף הזה. אני מחקתי כי אינני רואה בכך חשיבות (ביחס לרב טאו) גם בסעיף אחר, משום שלמיטב הבנתי והיכרותי (הלא מאד רחבה אך כלל וכלל לא מבוטלת) עם משנתו, זה לא תופס בה חשיבות. אם בכל זאת זה חשוב לדעתך- הואל נא לכתוב זאת במקום המתאים. Biegel - שיחה 17:43, 16 בינואר 2018 (IST)

1. דווקא יש שם פירוט, והדוגמה הבולטת שהובאה שם היא יחסו החריף למחתרת. 2. כבר עניתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 19:20, 16 בינואר 2018 (IST)

1. יחסו למחתרת לענ"ד לא קשור להתנגדות לכפייה בכח (על מי בדיוק המחתרת כפתה משהו?) אלא משום הבעייתיות שבנטילת החוק לידיים ומחשש לאנרכיה. 2. תשובתך לא עונה לטענתי. אם היה כתוב שהוא תומך בלימודי חול בגיל מבוגר- ניחא. אבל כתוב משהו על אישיותו גופא ולא על השקפת עולמו. זה הבדל משמעותי. Biegel - שיחה 19:36, 16 בינואר 2018 (IST)

1. אני סבור שאתה טועה, זה כל הרעיון של ה"ממלכתיות", וראה גם בדברי יאיר שלג בקישורים החיצוניים. 2. זה לא כתוב אבל לדעתי נכון, וכאמור מצטרף לעניין הנוסף, שאין הצדקה למחיקה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 22:24, 16 בינואר 2018 (IST)

1. ואילו אני סבור שאתה טועה. יאיר שלג הוא האחרון שיסביר לי משהו על ממלכתיות, הרב טאו, הר המור וכד', מטעמים מובנים לך, אני מקווה. 2. לדעתך זה נכון (לדעתי לא) - אז תכתוב. אתה לא עונה על מה שאני אומר. 3. יש לנו כאן ויכוח שלא יוכרע (ולדעתי הוא 'רוכב' על הבדלי השקפות עולם בינינו בתחומים הקשורים לנושא זה). מה עושים? שנינו נטועים בעמדתנו ושנינו רואים בכך חשיבות... Biegel - שיחה 23:48, 16 בינואר 2018 (IST)

אזכור שמה של אשתו המנוחה של הרב טאו

אשתו של הרב צבי טאו שנפטרה מוזכרת כאילו עדיין חיה. יש להוסיף לשמה ז"ל! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.27.228 21:51, 20 בפברואר 2018 (IST)

זה לא מקובל כאן. הוספתי את שנת הפטירה. נרו יאיר • שיחה • ה' באדר ה'תשע"ח • 21:56, 20 בפברואר 2018 (IST)

בויקיפדיה העברית יש איסור לברך בתארים ראויים אנשים גדולים, מפני שאין לדבר סוף, הרי יש עורכים חשוכים רבים שירצו לתאר בגדולה כל מני רפורמיסטים ומקדמי רעיונות תיעוב. בהחלט נראה שלאור הנסיבות שב ואל תעשה עדיף. Tshuva - שיחה 07:56, 31 ביולי 2019 (IDT)

קטגור אוסטרי

נרו יאיר: אם הוא נולד שם, זה מקטגר אותו כאוסטרי, לא? • דגש חזק • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 16:16, 9 ביולי 2018 (IDT)

ילד שהוריו היגרו למדינה מסוימת, נולד בה, ועזב עם המשפחה בגיל שנה או שנתיים. זה נקרא "אוסטרי/אמריקני/ישראלי? לדעתי לא. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 16:21, 9 ביולי 2018 (IDT)

לאחר מכן

משתמש:צור החלמיש, לאחר מכן זהו תיאור כרונולוגי. לא כתבתי "בעקבות" ולא "משום כך" - כתבתי לאחר מכן. לגבי החשש שלך מהקשר - אוסיף במאמר מוסגר שבקונטקסט של המשפט לא הקישור הוא לא שבגללו הוא התאבד אלא בגללו הוא פרש מייעוץ. אציע לך לחשוב שוב על ההשמטה.

לגבי ילדיו - אתה אכן צודק; הוספתי זאת בשעת ליל מאוחרת והטעות כולה שלי. התנצלותי. בררה - שיחה 14:00, 27 בפברואר 2019 (IST)

(ואם אנחנו כבר כאן, נתייג את משתמשת:יעלי 1; הייתה לה השגה על הפירוט הזה) בררה - שיחה 14:02, 27 בפברואר 2019 (IST)

יש לך בעיה עם הניסוח הנוכחי? צור החלמיש - שיחה 14:04, 27 בפברואר 2019 (IST)

אם פתחתי דיון כנראה שכן -- הנקודה היא שזה היה בסמיכות. אחרת, הסיפור לא מובן. בררה - שיחה 14:11, 27 בפברואר 2019 (IST)

ברור שזה בסמיכות, ואני לא מבין מה לא מובן בסיפור. "לאחר שתלמיד שהתייעץ עמו רצח את אשתו, הגביל עצמו ממתן ייעוץ". מה חסר במשפט?

ואם אנחנו כבר כאן, חשוב לאמת את כל העניין: האם למישהו יש תיעוד או עדות ישירה על ההתייעצות (מה היה תוכנה, ומה מידת הקשר שלה למסוכנות של אותו רוצח), ועל נסיבות הפרישה של הרב טאו (והקשר שלה לרצח)? צור החלמיש - שיחה 14:43, 27 בפברואר 2019 (IST)

בררה. לעולם אל תשנה שוב בלי דיון בדף שיחה. וזה מצטרף להודעה החצופה שלך בדף שיחתי. יעלי - שיחה 16:00, 27 בפברואר 2019 (IST)

יעלי, אני לא חושב שאף אחד מאתנו יכול לחלק כאן פקודות. לגופו של עניין, אני בעד הניסוח שמציין במפורש את העובדה שהתלמיד רצח את אשתו, ואיני מסתפק בניסוח העמום: "אירוע טראגי שאירע". צור החלמיש - שיחה 16:07, 27 בפברואר 2019 (IST)

זה לא פקודות יש כללים ברורים לא מחזירים גרסה לאחר התנגדות. אם יחזיר ייחסם. יעלי - שיחה 16:10, 27 בפברואר 2019 (IST)

בעיני הסגנון "לעולם אל תשנה שוב בלי דיון בדף שיחה" אינו שיקוף מלא של הכללים. נראה שיש ביניכם סיפור אישי שטרם נפתר. צור החלמיש - שיחה 16:18, 27 בפברואר 2019 (IST)

צור, זה לא המקום לדון בזה. יעלי – יש לך הסבר מה "צהוב" בידיעה שמסבירה מה היה עם התלמיד? בררה - שיחה 16:59, 27 בפברואר 2019 (IST)

אם הערך היה על אותו סכיזופרן או על המקרה היינו כותבים, הערך פה על הרב טאו כך שאני לא רואה סיבה מיוחדת להזכיר את הצהבהבות הזאת. דבר נוסף, לא ראיתי בשום אחד משלושת המקורות המצורפים, איזכור שזה הסיבה להתנזרותו לתקופה. אפילו הוא אינו מוזכר כתלמיד של הרב טאו אלא של הרב צבי יהודה. ייתכן ואפילו הפירוט שישנו עכשיו לא מוסמך. יעלי - שיחה 23:43, 27 בפברואר 2019 (IST)

מסכים עם העובדה שאין לנו מקור מוסמך לכל העניין (מלבד המשפט הדי-עמום בכתבתה של אמילי עמרוסי, שעם כל הכבוד אינה תחקירנית, המציינת בקשר למסוכנותו ואי-שפיותו, שהרוצח היה "אחד מידידיו הקרובים של... הרב צבי ישראל טאו... תלמידי הרב טאו מספרים על התנגדות עיקשת וקבועה של הרב לפסיכיאטריה... [ו]מביאים כדוגמה את מניעתו לטיפול פסיכיאטרי במשה אלירז" - איך בדיוק התבטאה אותה "מניעה"?); במקביל מתנגד לחלוטין לטיעון שאזכור ברור של הרצח הוא "צהבהבות" - אם היה כאן רצח, אין שום צהוב בלהזכיר אותו. צור החלמיש - שיחה 23:58, 27 בפברואר 2019 (IST)

אני נוטה להסכים עם יעלי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באדר א' ה'תשע"ט • 00:07, 28 בפברואר 2019 (IST)