שיחת משתמש:Netan'el/ארכיון עשירי

שיחות פעילות

ארכיון ראשון | ארכיון שני | ארכיון שלישי | ארכיון רביעי | ארכיון חמישי | ארכיון שישי | ארכיון שביעי | ארכיון שמיני | ארכיון תשיעי

אני מעוניין לכתוב ערך על היתרי הנאה מדברי תורה. חדשים וישנים. והשפעתם על העם, מבנה הקהילה, תהליך חילון ואורך הגלות ככלל. להתוועדות בעניין פנו ל: milhemet.tora@gmail.com

נתנאל שלוםעריכה

בהזדמנות, עיין בשיחה:יהדות ניאולוגית אם תוכל. דב ט. 16:40, 29 בנובמבר 2007 (IST)

ראיתי את דף השיחה. מצד אחד נראה לי שההבדל בין שני הצדדים שם איננו גדול כל כך כמו שהוא מצטייר, ולמעשה העובדות העיקריות מוסכמות. מצד שני אני מתרשם שהדיון לא מתנהל בצורה שמובילה לקראת הסכמה (לפי התרשמותי בעיקר בגלל ליש). בגלל שני הצדדים האלה, הגם שהם סותרים במידה מסוימת, אני לא רואה תועלת בהצטרפותי לשיחה, בפרט מאחר שאינני מכיר את התחום יותר מאשר אלה שכבר משתתפים בדיון. בכל אופן אני מקווה שהעניינים יסתדרו בסופו של דבר. בהצלחה, נתנאל 18:50, 29 בנובמבר 2007 (IST)
תודה. גם אני נטשתי. דב ט. 18:53, 29 בנובמבר 2007 (IST)

הרב מרדכי אליהועריכה

השיר הזה מתאר את מורנו הרב בצורה מדוייקת ולכן יש למפעילי האתר להתחשב. המכהן 21:15, 3 בדצמבר 2007 (IST)

האתר הזה הוא אנציקלופדיה, ויש קריטריונים המגדירים מהו תוכן אנציקלופדי. השיר הזה אינו עומד בקריטריונים הללו, ולכן אין מקומו כאן. יש אתרים רבים אחרים המתאימים לפרסום שירי הלל כאלה. נתנאל 08:49, 4 בדצמבר 2007 (IST)

הנני מציע שנשאיר למפעילי האתר להחליט אם השיר עומד בקריטריונים ומתאים. המכהן 20:15, 4 בדצמבר 2007 (IST)

אין לאתר מפעילים הקובעים בענייני תוכן. ובכל אופן אתה מוזמן לעלעל בדפי ההדרכה (למשל: ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה) ולגלות שהצדק איתי. נתנאל 22:15, 4 בדצמבר 2007 (IST)

השיר הוא בהחלט אנציקלופדי.

הבית הראשון אומר שהמשרה מתאימה לו. הבית השני אומר שהוא דיין מעולה. הבית השלישי אומר שהוא דרשן מופלא. הבית הרביעי אומר שעונה הלכות תמיד. הבית החמישי אומר שיש לו רוח נדיבה. הבית הששי אומר שהשירה תהיה לו לכתר.

המכהן 22:45, 5 בדצמבר 2007 (IST)

"אנציקלופדי" פירושו מביא עובדות בדוקות בלשון יבשה וניטרלית, ומובן שהשיר איננו עומד בכך. נתנאל 10:29, 7 בדצמבר 2007 (IST)

דע כי השיר מביא עובדות בדוקות במלים צחות, ברורות ומדוייקות. המכהן 20:48, 10 בדצמבר 2007 (IST)

תנועהעריכה

הי נתנאל

בהמשך לדיוננו, רציתי לבקש ממך לנסח הגדרה למושג "תנועה" במשמעותו במסגרת הדקדוק העברי המסורתי, בניגוד למשמעותו במסגרת הבלשנות הכללית. לדעתי חשוב להבהיר שמדובר כאן במונח אחד שיש לו שתי משמעויות שונות, גם אם הן קרובות (הקרבה בינהן היא היא שעלולה לבלבל, להטעות ולהוביל לויכוחי סרק!); בדומה לערך הנפרד שווא (פונטיקה) שיצרתי, אני בהחלט מאמין שכדאי גם ליצור ערכים נפרדים ולייחד ל־"תנועה (דקדוק עברי)" ערך משלה, אשר מתאר בבהירות מה משמעותו של המושג בהקשר זה ובתוך מכלול מונחים ומונחים רלוונטיים. נראה לי שההגדרה הנוכחית "הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו" ואשר "מתאפיין בגובהו, מיקומו, מעוגלותו, אנפופו" וכו׳ משתמשת במונחים שאינם מספיקים ואינם יעילים בבואינו לבחון, להבין ולתאר את ההבדלים למשל בין חולם מלא, חולם חסר, קמץ קטן וחטף קמץ, אשר לאורם של המונחים האלה מצטיירים כמונחים סתמיים, מיושנים או לא מדוייקים, וחבל. בברכה, דן 04:45, 4 בינואר 2008 (IST)

לטעמי המקום המתאים לליבון עניינים אלה הוא בערכים ניקוד, ניקוד טברני וכדומה, ואין צורך ליצור ערך בפני עצמו למושג "תנועה". במקרה הזה, בשונה למשל משווא (פונטיקה), המונח מתבאר יותר טוב בתוך הקשר, ולא בערך לעצמו. נתנאל 13:26, 4 בינואר 2008 (IST)
ניחא, בלי קשר לשאלת מאמר נפרד: תוכל לנסות לנסח הגדרה כפי שהיצעתי? אני חושב שלך יש פרספקטיבה טובה יותר על הנושא מאשר לי. אם אתה מעדיף, אני יכול להציע גרסאות ראשוניות שתוכל לתקן ולשפר אם תראה צורך בכך. דן 14:05, 5 בינואר 2008 (IST)
באופן כללי לא כל כך מתעסקים בהגדרה של תנועה (כמדומני מדקדקי העברית בימי הביניים מדברים על הגה שמבוצע בלי חסימה של האוויר בדרכו, שמלווה את העיצור, והמדקדקים המודרניים מאמצים את ההגדרה הבלשנית) ויותר עוסקים בפירוט התנועות, במספרן (חמש, שבע, שמונה), בסיווגן (ל"גדולות" ו"קטנות", או ל"ארוכות" ו"קצרות", ול"חטופות"). מה שהוספת לתנועה (בלשנות) אכן נראה לי לוקה באי-מובנות ובאי-דיוק, ואולי אטפל בו כשיהיו לי זמן, חשק וכוח. נתנאל 09:51, 8 בינואר 2008 (IST)
תודה על העבודה שהשקעת בערך! עדיין נותר ערפול מסויים בנוגע למשמעויות המונח "תנועה", אני אנסה להבהיר למה כוונתי: כשמדקדק עברי מציין שחיריק מלא וחיריק חסר אלה תנועות שונות, אין כוונתו רק לשוני שהתקיים רק בעבר: בדקדוק העברי (העכשווי), חיריק מלא וחיריק חסר אלה תנועות שונות גם עכשיו (עם השלכות עכשוויות לגבי נטיות פעלים ושמות עצם, ניקוד נכון וכד׳).
עם זאת ברור שההבדל בין התנועות חיריק מלא וחיריק חסר בעברית מודרנית איננו פונטי, כלומר איננו קשור כלל להגאים ואפיוני הגייתם (זרימת אוויר וכו׳), וגם מדקדק עברי לא יטען זאת.
מצד שני נראה שמהות השוני קשורה בתכונות הפונולוגיות של החיריק המלא והחיריק החסר בעברית בתקופות קדומות. את הנקודה הזו רציתי להבהיר בעזרת הפסקה:
בניגוד למשמעות המונח תנועה בבלשנות כללית, "תנועה" בהקשר הדקדוקי־מסורתי אינה מוגדרת בראש ובראשונה על־פי תכונותיה הפונטיות (אופן הגייתה או תכונותיה הפיזיקליות) או על־פי תכונותיה הפונמיות העכשוויות כפי שהן באות לידי ביטוי בפי דוברי עברית מודרנית, אלא במידה רבה על־פי תכונותיה הפונמיות בפונולוגיה של העברית הטברנית של ראשית ימי הביניים.
מן הסתם הטקסט אינו מדוייק לגמרי ואני מסכים שהניסוח בר שיפור, אבל לדעתי חשוב לציין את ההבדל העקרוני הזה בין הישות "תנועה" אשר אליה מתכוונים מדקדקים עבריים, לבין ה־"תנועה" בבלשנות המודרנית. אולי תוכל לנסות למצוא ניסוח קולע? דן 01:50, 11 בינואר 2008 (IST)
הוספתי משפט. כאמור, אני חושב שההבדל הוא לא כל כך בהגדרת המושג "תנועה", אלא באפיון של כל תנועה בפני עצמה וביחסים ביניהן. גם לא מדויק שהדקדוק משקף את העברית הטברנית - הבדל אמיתי בין חיריק מלא לחסר היה כנראה רק בפרוטושמית ובעברית קדם-מקראית; רוב החוקרים סבורים היום שבעברית מקראית שעל פי המסורה לא היו הבדלי אורך בין תנועת "ארוכות" ו"קצרות". נתנאל 12:00, 11 בינואר 2008 (IST)
יופי, מצויין! זה בדיוק מה שהיה חסר, תודה. אני כבר מנחש שעל הנקודה הבאה לא תסכים איתי (אני חושב שאתה נוטה להמעיט בערכו של ההבדל הנ״ל) אבל אני הייתי פותח את התת־ערך בפסקה האחרונה! אני משוכנע שבדיוק המידע הזה חיוני ומסייע להבנת המונח "תנועה" בהקשר העברי וימנע אי־הבנות רבות. ברשותך אבצע את השינוי כדי שתוכל לשפוט בעצמך. דן 13:07, 11 בינואר 2008 (IST)
שיהיה, לא אתווכח על כך. נתנאל 07:56, 13 בינואר 2008 (IST)

הרב אליעזר ברלנדעריכה

שלום וברכה

ראיתי שבערך "הרב אליעזר ברלנד" שינת משום מה והחזרת את הגירסה הקודמת, רציתי לברר ולשאול מדוע על רב כל כך גדול עם ציבור מאמינים ענק, בחרת להתייחס ולהדגיש צדדים שחורים שאף פעם לא הובררו ואומתו ולא השארת את הערך בצורה מאוזנת ורגילה.

יובל

שלום יובל, לדברים שהובאו בערך יש סימוכין בכתבה של "הארץ". מספר החסידים של הרב או גדולתו אינם נימוקים טובים לצנזורה של מידע אודותיו. נתנאל 09:01, 29 בינואר 2008 (IST)

אליעזר בן-יהודהעריכה

קיים הבדל מהותי אם אתה כותב שקיים מאמר על "תחיית השפה העברית" - עוד מאמר סתמי כוללני שאולי חבל על הזמן לנגיע אליו, וכי מה עוד ניתן לצות ללמוד ממנו. לעומת זאת כאשר אתה מגיש ראשי פרקים אתה ממקד את תשובת הלב ומעורר עניין בקורא לגבי נושאים הספציפיים. אנא, החזר את הפירוט ? ‏Daniel Ventura‏ 19:14, 17 בפברואר 2008 (IST)

מדובר כאן ברשימה ביבליוגרפית ולא בקדימונים והמלצות קריאה. המטרה היא לשרת את הקורא על ידי שמגישים לו רשימה של מקורות שבהם ימצא הרחבה וסימוכין לדברים המופיעים בערך, וחזקה על הקורא המתעניין שיגלה לבדו מה מעניין אותו ומה לא. מה גם שקיים כבר ערך לא רק על המחבר אלא אף על הספר עצמו. אין צורך, וגם לא נכון, להאכיל את הקורא בכוח.
מלבד זאת, אנא השתדל לא לצעוק בדף השיחה שלי (הכוונה לכתב המודגש). ערב טוב, נתנאל 20:52, 17 בפברואר 2008 (IST)

תורת הצמצוםעריכה

האם אתה יכול לבקר את טענותיו(א) ועריכותיו[1] של האנונימי בערך? לתשומת ליבך. יוספוסשיחה 20:03, 17 בפברואר 2008 (IST)

הטענות שלו לא מופרכות, אבל יש נימה של חד-צדדיות לכיוון השני אצלו. נראה לי שכדאי לבקש ממנו לתמוך את דבריו בספרות מחקרית. בכל אופן הקבלה זה לא התחום שאני הכי מתמצא בו, ויש אצלנו מומחים גדולים ממני שיוכלו לדון איתו כראוי. ערב טוב, נתנאל 20:54, 17 בפברואר 2008 (IST)
ערב לא רע. אני לא מבין כלום בזה, פניתי אליך כי מצאתי שהיית מעורב בכתיבת הערך, האם תוכל להפנות את תשומת ליבו של מי שכן מבין בזה? יוספוסשיחה 21:00, 17 בפברואר 2008 (IST)
פניתי למשתמש:בןאישאחד. נתנאל 21:31, 17 בפברואר 2008 (IST)
עניתי בדף השיחה של הערך. בןאישאחד 00:00, 18 בפברואר 2008 (IST)
תודה לשניכם, יוספוסשיחה 14:20, 18 בפברואר 2008 (IST)
תודה לך על המעקב ושימת הלב. נתנאל 18:05, 18 בפברואר 2008 (IST)

הגיע הזמן להחיות את הטיוטותעריכה

ויקיפדיה:מזנון#מדיניות תוכן ומקורות. דניאל צבישיחה 11:52, י' באדר ב' ה'תשס"ח (17.03.08)

אני לא כל כך אוהב להשתתף בדיונים במזנון וגם כנראה לא אהיה זמין לזה בימים הקרובים, אבל אתה מוזמן להפנות את המשתתפים לדפים אצלי. תמסור להם גם ש"הניחו כוונה טובה" זה אינגלוז, ועדיף לומר "הניחו תום לב". נתנאל - שיחה 13:24, 17 במרץ 2008 (IST)
תודה, זה עשוי לחסוך לכולם זמן. --אמיר א. אהרוניבואו לתקן קישורי בינוויקי! • י' באדר ב' ה'תשס"ח • 14:33, 17 במרץ 2008 (IST)

ארמית בבליתעריכה

שלום נתנאל. האם תוכל לעבור על הערך ולחוות דעתך עליו? הייתי רוצה לקדם את תהליך ההמלצה עליו (כרגע הוא מועמד למומלץ). בברכה, ירוןשיחה 23:28, 6 באפריל 2008 (IDT)

עברתי והערתי. תודה לך על הטיפול בהמלצה על הערך! נתנאל - שיחה 08:57, 7 באפריל 2008 (IDT)
מצוין, תודה רבה. מה עם איזה ערך לתפארת כמו שזכינו לראות ממך :-) ? ירוןשיחה 18:39, 7 באפריל 2008 (IDT)
תודה על המחמאה. לצערי כמות הזמן שאני יכול להקדיש לכתיבת ערכים ירדה בתקופה האחרונה, ולכן קצב כתיבת הערכים החדשים שלי ירד לאחד בחודש בערך. נתנאל - שיחה 09:48, 8 באפריל 2008 (IDT)
חבל, אך גם בערך אחד ממך בחודש אני מוכן להסתפק :-) בולס השקמים הגיב בינתיים. תודה שוב, ירוןשיחה 22:27, 9 באפריל 2008 (IDT)
תוכל לעיין בתגובתו? ירוןשיחה 23:03, 22 באפריל 2008 (IDT)
ראיתי מזמן את תגובתו. היא מספקת ואין לי מה להוסיף עליה. נתנאל - שיחה 08:50, 23 באפריל 2008 (IDT)
הבנתי. תודה שוב. ירוןשיחה 20:40, 23 באפריל 2008 (IDT)
תודה לך וחג שמח. נתנאל - שיחה 07:53, 24 באפריל 2008 (IDT)

יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריהעריכה

שלום נתנאל. בזמנו התכתבנו לגבי הערך הנ"ל - אשמח אם תתייחס למה שעולה בדיון ההמלצה על הערך. תודה ומועדים לשמחה, קלונימוס - שיחה 09:51, 23 באפריל 2008 (IDT)

כדאי לשים לב למה שכתב Odedee שם - יש בעיות קלות של ניסוח אנציקלופדי; יכול להיות שהמשפט שהוא ציטט נכון, אבל צריך לבסס את זה על מקור חיצוני (מספיק שהמקור קיים, אין צורך לכתוב אותו בגוף הערך). יש גם, למשל, כמה פעלים סבילים בפסקת הפתיחה. בתיאור הפולמוס - אני הייתי נוטה להתייחס פחות לגופם של האישים שהשתתפו בו, ויותר לזרמים שהם מייצגים (בתוך החסידות, מחוץ לחסידות, היסטוריונים ביקורתיים, היסטוריונים אורתודוקסים), אבל גם תיוג כזה צריך להתבסס על מקורות. באופן כללי אני חושב שהערך טוב וראוי להמלצה; מזה זמן אני נמנע מלהשתתף בהצבעות בוויקיפדיה, אבל תמיכתי שלוחה לך מכאן. נתנאל - שיחה 07:51, 24 באפריל 2008 (IDT)
תודה על ההערות, אבדוק אותן. תודה בכל מקרה... קלונימוס - שיחה 09:47, 24 באפריל 2008 (IDT)

מנדלסוןעריכה

נעתק לשיחת משתמש:יודא.

יצחק בר לווינזוןעריכה

מעניין מאוד, נהניתי. ירוןשיחה 18:01, 16 במאי 2008 (IDT)

וכשאני חושב על זה: מה דעתך על העלאתו כמועמד להמלצה? ירוןשיחה 18:20, 16 במאי 2008 (IDT)
תודה רבה. אין לי התנגדות, כמובן. שבת שלום, נתנאל - שיחה 18:31, 16 במאי 2008 (IDT)
האם תוכל לעיין בהערותי על הערך בדיון ההמלצה? תודה מראש, נוי - שיחה 14:38, 5 ביוני 2008 (IDT)
ראיתי את הדברים, אבל בימים הקרובים לא יהיה לי זמן להרחיב ולתקן. כך שכרגע אני מרוצה מהערך בצורתו הנוכחית, אולי בעתיד אמצא זמן לערוך אותו. אגב, חלק מהנקודות שהעלית שייכות בעצם לערך תנועת ההשכלה היהודית, שרמתו הנוכחית רחוקה מלהשביע רצון, ולא לערך על אישיות מסוימת בתנועה. תודה בכל אופן על ההערות, נתנאל - שיחה 08:07, 6 ביוני 2008 (IDT)

שלב השאלה הזההעריכה

שלום נתנאל (:

לאחר שפניתי לאלדד ולראובן, הגיע הזמן לפנות אליך - התוכל לאשר או להכחיש את דבריו של ראובן? הניגון הכובש הזה מצדיק התייחסות בלשנית נאותה. תודה ושבת שלום, ליאור ޖޭ 15:33, 29 במאי 2008 (IDT)

עניתי שם. נתנאל - שיחה 08:08, 30 במאי 2008 (IDT)
תודה רבה. מצאתי דמיון בהגיית החולם והקמץ בין יהודי תימן ליהודי אתיופיה, כמו גם בהגיית עיצורים גרוניים ודגשים. אך מוטב שאעיין עוד בספרות לפני שאשיב על דבריך המחכימים. בינתיים, שמתי קישור לדיון ההוא בבית לאברהם. יום נעים, ליאור ޖޭ 18:42, 3 ביוני 2008 (IDT)

עזוב תעזוב עמועריכה

הערך ש"ס וילנא חשוב מכדי שתהיה עליו תבנית שכתוב. נסה להביאו למצב שתהיה מרוצה ממנו. תודה, דוד שי - שיחה 08:12, 3 ביוני 2008 (IDT)

כפי שכתבתי בדף השיחה שם, לדעתי הערך על מהדורת וילנה איננו חשוב כל כך, ולמעשה היה אפשר לוותר עליו ולהסתפק בערכים דפוס ראם ודפוסי התלמוד. הערך החשוב באמת הוא זה האחרון, ואותו קצת קשה לכתוב בלי עבודת הכנה רצינית. אני אנסה לראות אם אני יכול לגבש איזה קצרמר ברמה נסבלת. נתנאל - שיחה 09:16, 3 ביוני 2008 (IDT)
חיברתי קצרמר. עכשיו נשאר רק להרחיב אותו ולכתוב את כתבי יד של התלמוד, נוסח התלמוד, עריכת התלמוד, ועבודתנו כאן הסתיימה... נתנאל - שיחה 18:17, 3 ביוני 2008 (IDT)

ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#אטימולוגיה של המילה מאזנייםעריכה

שלום נתנאל. תוכל בבקשה לעזור לי לנסח את הקטע הנ"ל? זה נראה לי כמו פריט טריוויה מעניין (ולא ידוע ברבים), אבל אני מתקשה לנסח אותו בצורה שתהיה גם תמציתית (כראוי לקטע הידעת) וגם מובנת. תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 13:40, 17 ביוני 2008 (IDT) (אם תרצה, אוכל לסרוק את המקור שעליו מבוסס הקטע ולשלוח לך אותו). ‏nevuer‏ • שיחה 13:44, 17 ביוני 2008 (IDT)

אכן קטע מעניין, ובאמת קשה לכתוב אותו בלי להשתמש בז'רגון מקצועי. נראה לי שכדאי לוותר על הכוכבית - שמשמעותה אינה מובנת לקורא מן השורה - ולהשתמש במקום זה במרכאות. במקום "המילה "מאזניים" הייתה הביטוי היחיד לשורש וז"ן", אולי עדיף: "היתה המקרה היחיד בעברית שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן"? אני לא בטוח. אחרי הצגת השורש אז"ן, כדאי אולי לתת דוגמאות: איזן, מאוזן. בגדול הניסוח נראה לי בסדר גמור. נתנאל - שיחה 07:32, 18 ביוני 2008 (IDT)
עשיתי כמו שהצעת. תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 00:35, 19 ביוני 2008 (IDT)

תנועת ההשכלהעריכה

מדוע משה ברודרזון ואלתר קציזנה לא אבל י"ל פרץ כן? שבת שלום. אבי־עד - שיחה 14:29, 18 ביולי 2008 (IDT)

שאלה טובה. תנועת ההשכלה שקעה בשנות השבעים והשמונים של המאה התשע-עשרה, כששני המשוררים שכתבת עליהם (אגב, כל הכבוד על הערכים המצוינים!) בקושי נולדו. י"ל פרץ עוד הספיק להיות חלק מהדור האחרון של ההשכלה. לו אני הייתי כותב את הערך עליו, הייתי משייך אותו רק לקטגוריות של יידישיזם ותקופת התחייה, אבל בדיעבד, כיוון שכבר שויך לתנועת ההשכלה, לא ראיתי צורך להסיר אותו משם. מה שאין כן, כאמור, בשני משוררים אלו שהם בוודאי מאוחרים להשכלה; אין מקום בכלל לדבר על השכלה אחרי 1890. שבת שלום גם לך ותמשיך לכתוב ערכים כאלה, נתנאל - שיחה 14:44, 18 ביולי 2008 (IDT)
כן, אני נאלץ להסכים.. ובאמת אין בנמצא קטגוריה:תקופת התחייה - אולי כדי ליצור כזאת.. תוכל לסייע?
תודה רבה! על קציזנה גאוותי - לא מצאתי כמעט אף מקור בעברית עליו - אז תרגמתי לצורך כתיבת הערך מאנגלית, מגרמנית ומיידיש. אתה מוזמן להמליץ עליו! :) אבי־עד - שיחה 19:21, 18 ביולי 2008 (IDT)
ראיתי שיצרת את הקטגוריה בעצמך. כדי למלא אותה כנראה שתצטרך לפנות לבקיאים ממני, או פשוט לעבור ערך-ערך על קטגוריות הסופרים והמשוררים העבריים. בעניין ההמלצה אני מציע שתפנה למשתמש:ירון, האחראי על כך; אני מעדיף לא לעסוק בעניינים כאלה. בהצלחה, נתנאל - שיחה 19:36, 20 ביולי 2008 (IDT)
בסדר.. אולי אמלא אותה כשיהיה לי זמן. תודה :) אבי־עד - שיחה 23:01, 20 ביולי 2008 (IDT)

לייטמןעריכה

היה בזמנו דיון ארוך ומייגע על נושא תאריו של הנדון. התעודות הובאו כתימוכין ובמקרה הפרטי הזה, אם לא יוסיפו - לא יגרעו. לשיקולך, מלכת אסתר - שיחה 19:23, 20 ביולי 2008 (IDT)

אני מודע היטב לדיון. ראשית, הוא מעולם לא הוכרע. שנית, עד עתה לא הוברר מה בדיוק תוכנן של התעודות ומה הסמכות של מי שהוציא אותן. שלישית וזה העיקר, הדיון נערך בשעה שלא היו מקורות אחרים; ואילו כעת יש מקור עצמאי (המאמר של יונתן מאיר) שמציג את התיאורים השונים והסותרים מטעם בני ברוך בעניין תאריו של לייטמן (שדי ברור שהם משמשים רק כדי לתת נופך אקדמי למרכולתו). רביעית, הייתי רוצה לחשוב שיש התקדמות בוויקיפדיה בבחירת המקורות המתאימים לערכים שלנו, וצילומים פרטיים של תעודות שהועלו באופן בלתי ידוע לאתר העלאת קבצים, ושלצורך העניין יכול להיות שאני עצמי ציירתי אותם בפוטושופ - כבר אינם יכולים להופיע כמקור, ובוודאי לא ניתן לומר עליהם שהם "לא יגרעו". אלו הם שיקוליי.
ואם כבר נכנסנו לדיון, אשמח לשמוע את דעתך, מדוע יש צורך בתיאור קורות חייו לפרט את עיסוקי אביו ואמו, את התמחותו בהמטולוגיה וכיוצא בזה? לי לפחות אלו נראים פרטים טפלים לגמרי. נתנאל - שיחה 19:33, 20 ביולי 2008 (IDT)
מאותה סיבה שבערכים של אנשים רבים מצויינים עיסוקי הוריהם, ויחוסם, ראה את רוב ערכי הרבנים אבל לא רק הם. התמחות היא פרט רלוונטי לגבי השכלתו של אדם מלכת אסתר - שיחה 19:37, 20 ביולי 2008 (IDT)
טכנית אתה צודק, אבל החוברת אינה זמינה לכל אדם ואין אפשרות לראות אותה ברשת ואילו הקישור לגוגל קיים. מוטי - שיחה 15:56, 21 ביולי 2008 (IDT)
זה לא קריטריון. אם היה מדובר במקור טוב ומקור פחות טוב, היה מקום לשקול, אבל כאן מדובר במקור טוב לעומת משהו שבכלל איננו מקור. מה גם שמדובר פה במאמר אקדמי בכתב עת מוכר, לא בתעודה נדירה ששמורה בעותק יחיד במרתפי הספריה הלאומית. נתנאל - שיחה 20:20, 21 ביולי 2008 (IDT)

ניטשו או ננטשועריכה

שלום נתנאל. מה יותר נכון לומר: העיר ננטשה או העיר ניטשה? תודה, קלונימוס - שיחה 22:14, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום שלום. שתי הצורות נכונות מבחינה דקדוקית. "ניטשה" היא צורה עתיקה יותר, ו"ננטשה" מתאימה יותר לעברית מודרנית, ולכן נראה לי שעדיף להשתמש בה בסגנון הכתיבה שלנו. נתנאל - שיחה 12:36, 7 באוגוסט 2008 (IDT)

חזות מדעית וכו'.עריכה

שלום נתנאל, לדעתי קצת הפרזת. כוונתי הייתה להסביר למה בדיוק כוונתו ש"קבלה היא מדע". הניסוח לגבי "חזות מדעית" ו"פסאודו מדע" צורם ולא מתאים לאנציקלופדיה. רבים מקימים מכונים מכל מיני סוגים, זה מקובל. מציע שתשנה. נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשס"ח • 20:46, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום ושוב תודה על העזרה בעריכה שם. תראה, האם אנחנו מסכימים שמה שלייטמן קורא לו "מדע" זה לא מה שרוב האנשים, ובפרט המדענים, קוראים לו "מדע"? באיזה ניסוח אתה היית בוחר כדי לתאר את זה? ויתרתי על "יומרה", ובוודאי שלא הלכתי לניסוחים החריפים שבביקורת הספרים בהארץ [2]. אבל צריך באיזשהו אופן להבהיר לקורא שהפער הזה קיים, והדרך הפשוטה ביותר להבהיר את זה היא המונח "פסאודו מדע" (שכרגיל, לא אני הראשון שהעלה אותו ביחס ללייטמן). אם יש לך דרך מוצלחת יותר לנסח את הפער הזה, אני אשמח מאוד לשמוע. נתנאל - שיחה 21:01, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
צריך בהחלט לומר שלדעת מאיר ופרסיקו (אולי גם הוס?) מדובר בפסאודו מדע. צריך להסביר (וזה עוד לא נעשה) למה הוא מתכוון כשהוא אומר שקבלה זה מדע. אבל כמו שכתבתי כבר בזמנו בדף השיחה, זה לא קשור למוסדות! צריך לומר שהקים מוסדות כדי להפיץ את שיטתו. בשיטתו צריך לדון בנפרד (וגם שם, להתרכז בעובדות). נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשס"ח • 21:37, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
ראשון ראשון:
"צריך בהחלט לומר שלדעת מאיר ופרסיקו (אולי גם הוס?) מדובר בפסאודו מדע" - אני לא חושב שעומדים פה שני מחנות חולקים, מחנה אחד שטוען שזה מדע ממש ומחנה שני שאומר שזה פסאודו-מדע. לפי המקורות שאני מכיר, *כל* מי שלא נמצא בקשרים עם לייטמן וקבוצתו לא רואה בזה מדע רציני. לכן, את התיאור "פסאודו-מדע" אין לייחס לחוקרים בשמם בגוף הערך (כמובן ששמם יוזכר בפירוט המקורות). וכאמור, אני פתוח לשמוע ניסוחים אחרים.
"צריך להסביר (וזה עוד לא נעשה) למה הוא מתכוון כשהוא אומר שקבלה זה מדע" - אדרבה, אני מזמין אותך לכתוב פסקה או שתיים שיבהירו את העניין הזה. כשניסיתי לנסח היום את המשפט האחד שהוספתי לערך על משנתו המדעית, שברתי את הראש חצי שעה כדי להבין מה בדיוק הוא כותב ואיך אפשר לתמצת את זה בצורה קוהרנטית, וזה עוד כשהמאמר של מאיר לנגד עיניי.
"אבל כמו שכתבתי כבר בזמנו בדף השיחה, זה לא קשור למוסדות! צריך לומר שהקים מוסדות כדי להפיץ את שיטתו. בשיטתו צריך לדון בנפרד (וגם שם, להתרכז בעובדות)" - אכן, העברתי את המוסדות מפסקת "משנתו" לפסקת ההפצה. אבל אין להתעלם מכך שריבוי המוסדות הוא חלק ממשנתו המוצהרת להפיץ את תורתו בלבושים שונים לפי קהלי היעד. כשהוא פונה לילדים הוא כותב אגדות ילדים, כשהוא פונה לדתיים הוא רב העומד בראש ישיבה, וכשהוא פונה לחילונים הוא מדען שהקים מכון מחקר - העניין הזה צריך להיות ברור, וגם צריך להיות ברור ש"האקדמיה לקבלה" איננה באמת אקדמיה, וה"מכללה" איננה מחלקת תארים אקדמיים מוכרים, ושוב שאבתי את המינוח "פסאודו אקדמיה" ממאיר. אגב, לפי מאיר כל "המכון למחקר" והמכללה בכלל אינם קיימים כגופים עצמאיים, אלא הם רק שמות אחרים של בני ברוך - וגם את זה לא כללתי בערך.
ושוב אני אומר, תציע ניסוח מרוכך יותר שיכלול את הנקודות האלה - ואני אקבל. נתנאל - שיחה 22:14, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
א. אין זה מתפקידה של אנציקלופדיה להכריע בוויכוח כלשהו. יש כאן שני מחנות, גם אם לגמרי לא שווים במניין ובחשיבות. במקרה הזה אין צורך להסתבך. הוא אומר שהקבלה זה מדע, הם אומרים שזה פסאודו מדע.
ב. אם יהיה לי זמן אכתוב, זו בעיה.
ג. אפשר לומר שהוא מפיץ בלבושים שונים, זו לא בעיה. מכללה - הוא שם נפוץ למוסדות לא אקדמיים. לגבי האקדמיה לקבלה, פשוט צריך לציין שאינה מעניקה תארים אקדמיים. זה ברור שכל המוסדות האלה שייכים לבני ברוך, לא נראה לי שיש ויכוח. מספיק לומר שלייטמן ובני ברוך הקימו. נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשס"ח • 22:38, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
תראה, אני מוכן להתפשר איתך על א', ולייחס את התיאורים לחוקרים (אף על פי שאני עדיין מחזיק בדעתי שאין כאן ויכוח ואין כאן מחנות. יש מושא המחקר ויש החוקרים). בעניין ג', אני מבקש לראות איך אתה מציע לנסח מחדש את המשפט "כחלק מן החזות המדעית שלייטמן מציג בה את משנתו, מפעילה "בני ברוך" מוסדות פסאודו-אקדמיים כגון המכון למחקר, האקדמיה לקבלה ומכללת הנקודה שבלב". תציע את הניסוח שלך ונדון עליו. נתנאל - שיחה 18:52, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
אולי משהו כמו: במסגרת הרצון להפיץ את תורת לייטמן בכל הדרכים הקימה בני ברוך מוסדות שונים, ובהם המכון למחקר, מכללת הנקודה שבלב והאקדמיה לקבלה (שאינה רשאית להעניק תארים אקדמיים). נרו יאירשיחה • י"ג באב ה'תשס"ח • 19:18, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
בניסוח הזה יש לפחות שתי בעיות: א. "בכל הדרכים" זה עמום, כוללני ולא מדויק; המוסדות האלה לא הוקמו מתוך רצון להפיץ בכל הדרכים, אלא מתוך רצון להפיץ בכסות מדעית דווקא, בגלל מקומו של המדע במשנת לייטמן. גם "מוסדות שונים" זה ניסוח כוללני ועמום, שאני משתדל לא להשתמש בו באף ערך אנציקלופדי. ב. "הקימה מוסדות" מעורר לחשוב כאילו המוסדות האלה קיימים קיום של ממש בפני עצמם. עדיף בעיני "מפעילה מוסדות" או "מחזיקה מוסדות", ניסוח שממנו לא משתמע קיום עצמאי של המוסדות האלה. ג. את "שאינה רשאית" וגו' יש לייחס לכל המוסדות האלה, ולא רק למכללה. נתנאל - שיחה 20:31, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
א. בכל הדרכים זו הגדרה של לייטמן, ולכן זה מדויק. כמובן שכל הדרכים כוללות גם את הכיוון הזה (וגם קבלה לילדים למשל). יש חשיבות להדגיש את ריבוי המוסדות דווקא בגלל מה שאתה כתבת שכולם למעשה שייכים לבני ברוך, אבל אם אתה רוצה אפשר גם לומר "בין היתר", או פשוט למנות את כל המוסדות הידועים.
ב. מצד הקיום אין הבדל בין להקים לבין להפעיל או להחזיק - בכל מקרה המוסד קיים. מוסד הוא גוף מופשט שאינו מצריך מבנה משל עצמו (לא רק אצל לייטמן). אם לא מדובר בעמותות נפרדות - יש לומר שהעמותה פועלת גם תחת השמות האלה, אבל תצטרך לבדוק את זה.
ג. אין טעם לומר למשל שאתר האינטרנט שלו לא יכול לחלק תארים, זה מובן מאליו. המוסד היחיד שעלולים לטעות לגביו (כפי שטענת) הוא האקדמיה. ישנם מכונים ומכללות רבות שאינם מחלקים תארים אקדמיים ובכל זאת ויקיפדיה אינה מציינת זאת, ולכן אין מקום לחרוג מהמוסכמה. נרו יאירשיחה • י"ג באב ה'תשס"ח • 21:47, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
אני לא בטוח שהצלחתי להסביר את עצמי היטב, אבל בוא נתקדם. מה דעתך על: "ערוצי הפצה בולטים, המבוססים על תפיסתו של לייטמן בדבר אופייה המדעי של משנתו, הם מוסדות כגון "המכון למחקר...", "האקדמיה לקבלה" ו"מכללת הנקודה שבלב", הפועלים במסגרת בני ברוך". נתנאל - שיחה 12:33, 15 באוגוסט 2008 (IDT)

קבל קישורעריכה

להמחשת מלחמת עריכה חנה ק. - שיחה 20:11, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

תבנית:רמב"י נושאעריכה

שלום נתנאל, שים לב בבקשה לשינויים שביצעתי בתבנית. היא מקבלת כעת כפרמטר את טקסט השאילתה, מפני שהשימוש בקוד ה-acc_sequence אינו רצוי (ראה שיחת תבנית:רמב"י). בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 22:29, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

תודה. חיפשתי דרך לעשות זאת ולא מצאתי, וטוב שטיפלת בזה. זו אגב הזדמנות ליישר את כוחך על סדרת התבניות הזו, שיש בה תרומה עצומה לערכים. נתנאל - שיחה 07:38, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
תודה, אני מעריך זאת. ‏nevuer‏ • שיחה 09:12, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

תבנית:ללא בוטעריכה

היי נתנאל. תיקנתי כמה מופעים של התבנית שהוספת. שים לב בבקשה להבדל שבין החלפה מס' 448 ו-449 ברשימת ההחלפות. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 20:46, 15 באוקטובר 2008 (IST)

תודה רבה. נתנאל - שיחה 07:50, 16 באוקטובר 2008 (IST)

ויקימילון - אטימולוגיה של המילה "חילוני"עריכה

היי נתנאל, שוב אני... אני כותב גם בוויקימילון, והסתבכנו שם בסוגיית האטימולוגיה של המילה "חילוני" (wikt:שיחה:חילוני). תוכל אולי לקפוץ אלינו ולעזור לפתור את הסוגיה? תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 16:16, 27 באוקטובר 2008 (IST)

אני רואה שבאמת עשיתי שם סלט... תודה רבה, וסליחה על ההטרדה :) ‏nevuer‏ • שיחה 21:18, 27 באוקטובר 2008 (IST)
אין בעד מה. שאלות של אטימולוגיה הן תמיד עמומות וחסרות-מענה במידה כזו או אחרת. נתנאל - שיחה 22:15, 27 באוקטובר 2008 (IST)

מה מעמדו ההלכתי של בית הכנת חזון דודעריכה

שלום נתנאל. אולי תוכל לעזור לי בהגדרה, מה מעמדו ההלכתי של בית הכנת חזון דוד שהוא בית כנסת שהוקם ליד קריית ארבע ויש נגדו צו פינוי מטעמים פוליטים. האם יש עליו דיני קדושת בית כנסת למרות העובדה שיצא נגדו צו פינוי? האם על פי ההלכה מותר לפנותו, או שאסור כפי שפסקו הרבנים שאסור להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף למרות שהם ימסרו לפלסטינים? אשמח אם תכתוב זאתכאן או תערוך זאת בגוף הערך עצמו. בתודה --בית השלוםשיחה • ב' בחשוון ה'תשס"ט • 12:06, 31 באוקטובר 2008 (IST)

אני לא חושב שדעתי מעלה או מורידה בעניין זה, ובוודאי שלא אערוך בגוף הערך שלא על פי סימוכין. בכל אופן, ההנחה שהשאלה על בית הכנסת נמצאת במישור ההלכתי היא עצמה נקיטת עמדה בוויכוח. נתנאל - שיחה 19:28, 1 בנובמבר 2008 (IST)

הגרעין תורני לאומי נתניהעריכה

אשמח לשמוע את דעתך.--‏sir kiss שיחה 13:04, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא מכיר ספציפית את הגרעין הזה. את דעתי באופן כללי על קביעת "חשיבות" כבר הבעתי מזמן, ולפיה נושא ראוי להיכלל בוויקפדיה אם יש מקורות בלתי תלויים ולא-טריוויאליים שעוסקים בו, מה שלכאורה לא מתקיים במקרה זה (לפחות אין עדיין עדות לכך). כאן גם מדובר בדוגמה מובהקת של ערך שנכתב על ידי Single-purpose account, או בלשוננו על ידי משתמש שפועל "שלא לשמה", וזה מפחית עוד מזכות הקיום שלו. נתנאל - שיחה 18:56, 17 בנובמבר 2008 (IST)

בי"ה שמ"ועריכה

אנא ראה בויקיפדיה:הכה את המומחה#שאלה על מגילת אסתר - לאור עושר הערכים שיש לנו בנושא, קשה לי להאמין שאין ערך שעוסק באותיות הגדולות והקטנות בתורה, אבל לא הצלחתי לאתרו. דניאל צבישיחה 20:49, ה' בטבת ה'תשס"ט (1.01.09)

בכל תחום המסורה ונוסח המקרא יש מקום להוסיף ערכים, אם כי יש לבדוק לכל נושא בפני עצמו אם הוא מצדיק ערך. אותיות גדולות וקטנות מוזכרות במשפט אחד בערך ביקורת נוסח המקרא, ומה בעצם יש עוד לכתוב עליהן? נתנאל - שיחה 07:55, 2 בינואר 2009 (IST)
אה, השיעור היחיד שלקחתי בנושא לפני כמה שנים לא ממש מכשיחר אותי לענות על זה. אני מניח שכמו בכל נושא, יש מה להרחיב, אבל כמו שציינת, השאלה היא כמה מתוך זה שייך בתוך הערכים.
ובלי קשר הדוק מדי, יש קטע מאוד יפה של הרב יעקב שור, שהחליט לבדוק בעצמו את הכתוב במסכת קידושין, וכשאר ראה את הפער העצום בין "גחון" לבין אמצעיתה של תורה פשוט החליט שלא ייתכן שהמסורת של ספרי התורה תתעוות כ"כ, ולפיכך חייבת להיות טעות סופר בגמרא. הוא גם נתן לזה משמעות הלכתית, ופסק, נגד מסכת סופרים, שאין לכתוב את וא"ו דגחון כאות גדולה. מזלו שהוא היה כ"כ גדול, כי מישהו בעל קצת פחות שיעור קומה מן הסתם היה "חוטף" חרם על תעוזה שכזו. דניאל צבישיחה 18:37, ז' בטבת ה'תשס"ט (3.01.09)
מעניין. נתנאל - שיחה 13:15, 5 בינואר 2009 (IST)

שיחת תבנית:אנצ נשים יהודיותעריכה

הי, יש התנגדות? אביעדוסשיחה 22:01, 9 במרץ 2009 (IST)

אין התנגדות. תודה, נתנאל - שיחה 07:45, 10 במרץ 2009 (IST)
אחלה. אביעדוסשיחה 11:45, 10 במרץ 2009 (IST)

שאלה בנושא פירוט אופני הגיית העיצורים בהגיה הספרדיתעריכה

- הועבר לדף שיחה:הגייה ספרדית אסי אלקיים - שיחה 09:59, 18 במרץ 2009 (IST)

תחיית הלשון העבריתעריכה

שלום נתנאל.

רציתי להביע את הערכתי הרבה לערך בנושא שכתבת, שרק כעת יצא לי לקראו. עם זאת, הערה קטנה: בערך כתוב "העברית הספרותית התחדשה בערי אירופה, ואילו העברית המדוברת התפתחה בעיקר בארץ ישראל." למיטב הבנתי, נוסח זה מקפח כמעה סופרים ילידי הארץ שכתבו בעברית בארץ ישראל בתחילה המאה העשרים, כגון יצחק שמי, דוד אבישר, ויהודה בורלא. אולי כדאי לשנות ל"העברית הספרותית התחדשה בעיקר בערי אירופה..."? את ההחלטה אשאיר לך, היות ואתה מתמצא בנושא יותר ממני. כל טוב, ותודה על הערך המאלף, כלכלן בגרוש - שיחה 06:26, 25 באפריל 2009 (IDT)

שלום ותודה על ההערכה. נדמה לי שיצירתם של הסופרים שהזכרת יכולה להיכלל במשפט שבהמשך הפסקה שם, ולפיו "המפגש בין התהליכים התחיל (...) בתוך המאה העשרים". אבל אם אתה רוצה לשנות כפי שהצעת - אינני מתנגד. נתנאל - שיחה 13:44, 26 באפריל 2009 (IDT)
תודה על תשובתך. אינני יודע שיצירתם של סופרים אלו שווה אזכור כאן, היות ולא היה להם חלק מרכזי בתחיית הלשון, הם לא תרמו למפגש בין תחיית השפה הספרותית והמדוברת למיטב ידיעתי, והם הושפעו מסופרי העלייה השנייה יותר מאשר השפיעו עליהם. הסיבה שהערתי לך היא בגלל שהניסוח כעת יוצר רושם כאילו ההתפתחות הספרותית היתה אך ורק באירופה עד שאותם סופרים עלו ארצה והחלו גם לדבר עברית. קביעה זו ברם די נכונה, אך היו מעטים יוצאים מן הכלל שתרמו לספרות העברית באותה התקופה ולא נולדו או גדלו באירופה. אשאיר לך להחליט איך כדאי להתייחס לכך בערך - הוא כעת משקף את טעמך וידיעתך, וכך ראוי שישאר, מה גם שדעתי אולי משוחדת בגלל התעניינותי בסופרים אלו. כל טוב, כלכלן בגרוש - שיחה 14:51, 26 באפריל 2009 (IDT)

הייעריכה

גם לי קוראים נתנאל 217.132.108.138 17:33, 4 במאי 2009 (IDT)

בקשר לערך על מנדלסוןעריכה

1. בערך מצוטט קטע של היעב"ץ הטוען כי מנדלסון 'מגדל כלב'. אפשר בבקשה לקבל הפניה מדוייקת? 2. כמו כן, אשמח לקבל הרחבה ומראי מקורות לגבי הפרשנות של הביטוי כעיסוק בחכמות חיצוניות ופילוסופיה. אני יודע שהיה מקובל לכנות את המשכילים 'כלב\ים'. האם זה קשור? אפשר לקבל הרחבה ומקורות גם לזה? כמו כן אקרוץ בזאת לפרשת צביה גרינפלד המפורסמת ואכמ"ל.

תודה, מוקו mocoblogy yahoo.com

עניתי בדף השיחה של הערך. נתנאל - שיחה 11:19, 10 במאי 2009 (IDT)

ספרות חז"לעריכה

שלום נתנאל, ראה נא ספרות חז"ל, בוודאי תוכל לשפר ולהרחיב. דוד שי - שיחה 20:38, 31 במאי 2009 (IDT)

יפה מאוד. זמני אינו בידי להרחיב ולשפר, אבל אכתוב מה שעולה לי בראש בסקירה ראשונה. כרגע הערך הוא בעיקרו רשימה של חיבורים. נראה לי שהמגמה צריכה להיות מעבר לזה - עיסוק במושג של ספרות חז"ל כמכלול, למשל:
  • סוגיית ההיקף - מה נכלל ומה לא נכלל בספרות חז"ל (צדוקים? מגילות ים המלח? כתבים מיסטיים מתקופת חז"ל, ספר יצירה וחיבורים פחות מוכרים). האם יש קאנון ומי קבע את הקאנון, ומתי. קרוב לזה עניין היחס הערכי - איזה תוקף וסמכות יש לדברי חז"ל, ומי נחשב חז"ל לצורך זה (ובעיקר מי לא).
  • אופי ספרות חז"ל כספרות שבעל פה - תרבות אורלית. השלכה של זה על מבנים ספרותיים ולשוניים. ז'אנרים.
  • היסטוריה והתפתחות - מתי מתחילה ומתי מסתיימת ספרות חז"ל. מתי הועלתה על הכתב. ענפים שונים בתוכה. קאנוניזציה.
  • ספרות חז"ל בתקופות הבאות - השתמרות הנוסח (בעל פה - מסורות קריאה וזיכרון, ובכתבי יד ודפוסים), עיסוק בחיבורים מסוימים לעומת זניחת אחרים (בבלי וירושלמי). התייחסות דתית (רוח הקודש?). היווצרות הפרשנות לספרות חז"ל. התפתחות מחקר ספרות חז"ל.
בכל הסוגיות האלה כמובן יכולות להיות דעות וגישות שונות במחקר. כאמור, אני לא אוכל לפרט בכל העניינים האלה אבל אני בטוח שיש כוחות צעירים ורעננים שיוכלו ליטול את המשימה על כתפיהם. ברכה והצלחה, נתנאל - שיחה 09:28, 1 ביוני 2009 (IDT)

נתנאל שלוםעריכה

ארצה לשאול אותך שאלה בנוגע לעברית ישראלית. בתור היותך לומד בלשנות רציתי לדעת האם על פי דעתך הניב הישראלי החדש של העברית הוא שמי? תודה [[משתמש:אור נ'|]] - שיחה 22:33, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אבא בלושרעריכה

עבר לשיחה:אבא בלושר. נתנאל - שיחה 10:17, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

בחינת המומלציםעריכה

שלום, במסגרת בחינת התאמתם של ערכים מומלצים מהעבר הרחוק לתואר "מומלץ", אנו בוחנים את הערכים שהומלצו בין החודשים ינואר עד אפריל 2005. נראה לנו כי אחד הערכים או יותר, נכתב על ידך. נבקש להביא את הדבר לידיעתך ולהפנותך אל דף ההצבעה בויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2005. הרבה תודה וחג שמח, ‏Ori‏ • PTT‏ 21:50, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שד"לעריכה

שלום נתנאל, ראיתי כי ערכת את הערך בעבר, אודה לך אם תבדוק את נכונות העריכה הזו. תודה, ‏odedee שיחה 12:11, 19 באוקטובר 2009 (IST)

המקורות לא לגמרי זמינים לי עכשיו. זה כנראה לא שגוי, ואני נוטה לקבל את זה כעריכה חיובית בתום לב. נתנאל - שיחה 22:10, 19 באוקטובר 2009 (IST)
תודה רבה, ‏odedee שיחה 22:27, 19 באוקטובר 2009 (IST)
חזרה לדף המשתמש של "Netan'el/ארכיון עשירי".