שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט2/פלט3
הסבה בדף "בית החולים הדסה בבאר שבע" (לערוך) עריכה
}} בית החולים הדסה לנגב על שם ד"ר חיים יסקי היה בית חולים כללי, שפעל בעיר באר שבע משנת 1949 ועד 1960.
הקמת בית החולים עריכה
בימי מלחמת העולם הראשונה הוקמה בעיירה באר שבע מרפאה של הצבא הטורקי והגרמני, שהתמקמה בה במספר מבנים בחלק הידוע היום כעיר העתיקה של באר שבע. לאחר כיבוש העיר על ידי הבריטים הוסיפה המרפאה לשרת את תושבי העיירה. במלחמת העולם השנייה היא שימשה כמרפאה צבאית בריטית. לאחר כיבוש באר שבע על ידי צה"ל באוקטובר 1948 שימשה המרפאה כבית חולים צבאי.
זמן קצר לאחר כיבוש באר שבע פנתה ממשלת ישראל להסתדרות הציונית הדסה בבקשה שתקים בה בית חולים, ומנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ד"ר עלי דייויס, שכיהן באותה תקופה גם כמנכל בית החולים הדסה, נענה להצעה ופעל במלוא מרצו להקמת בית החולים. המוסד הוקם באתר שבו שכן בית החולים הצבאי (אשר העביר לידי המוסד האזרחי את כל תכולת בית החולים). באמצעות חסימת מעברים בין בניינים בלבנים הוקם עבור בית החולים מתחם גדול שבו נכללו מספר מבנים.[1] המתחם כלל גם חצר ובה עצים ובריכת מים משושה קטנה.
בית החולים החל לפעול ב-19 בדצמבר 1949, ונחנך בטקס רשמי ב-13 באפריל 1950. בית החולים נקרא על שמו של ד"ר חיים יסקי, מנהל בית החולים הדסה הר הצופים, שנהרג בהתקפה על שיירת הדסה באפריל 1948.
פעולת בית החולים עריכה
בעת פתיחת בית החולים היו בו 48 מיטות והוא הפעיל חדר מיון, חדר ניתוח, חדר לידה ומכון רנטגן. צוותו מנה ארבעה רופאים, 17 אחיות ו-17 עובדים אחרים. למנהל בית החולים התמנה ד"ר אליהו להמן.
בשנת 1952 היו בבית החולים 100 מיטות וב-1955 עלה מספרן ל-120. באותה עת נולדו בבית החולים בממוצע 200 ילדים בחודש, ועד אז התאשפזו בו 26 אלף איש. נפתחו בו מחלקת יולדות (ב-1951) ומחלקת ילדים. בית החולים השתתף בטיפול בפצועי צה"ל במלחמת סיני.
בבית החולים ביקרו נשיא המדינה יצחק בן-צבי ואלינור רוזוולט, אלמנת נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט.
במהלך שנות קיומו טופלו בבית החולים 150 אלף איש ונולדו בו 15 אלף ילדים.
סגירת בית החולים עריכה
הגם שבית החולים התרחב במהלך שנותיו גדלו אוכלוסיות באר שבע והנגב במהירות רבה יותר. ב-1952 היו בבאר שבע 14,500 תושבים ובנגב כולו 26 אלף. בסוף שנות ה-50 הגיע מספר תושבי העיר והנגב ל-150 אלף.
ב-1953 גיבש ראש מועצת באר שבע דוד טוביהו תוכנית להקמת קומה שנייה בבנייני בית החולים, כדי להגדיל את תכולתו ל-200 מיטות. הוא פנה אל ארגון הדסה בבקשה לממן את הבנייה. הארגון הביע נכונות לעשות זאת – אך רק 10 שנים לאחר מכן, לאור ההוצאה הכבדה שהתחייב לה במסגרת הקמת בית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
באמצע העשור פנתה הממשלה אל קופת חולים של ההסתדרות הכללית על מנת שתקבל על עצמה את הקמתו של בית חולים חדש בבאר שבע. לאחר התלבטות אישרה קופת חולים את התוכנית ב-1956, תוך הסכמה עם הממשלה כי היא תקים בית חולים באשקלון (לימים בית החולים ברזילי).
ב-1959 נפתח בית החולים המרכזי לנגב (לימים המרכז הרפואי סורוקה), ובאביב 1960, לאחר הפעלתו המלאה, נסגר בית החולים הדסה. לקראת הסגירה נחתם הסכם בין ועד עובדי בית החולים הישן לבין הנהלת קופת החולים של ההסתדרות והנהלת בית החולים החדש בנוגע למתן עדיפות לראשונים בקבלה לעבודה בבית החולים החדש. ד"ר להמן מונה למנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים החדש.
שימור מתחם בית החולים עריכה
לאחר סגירתו של בית החולים התמקם משרד קצין העיר באר שבע בחלק ממבני המתחם ששימש אותו, ולבסוף פינה גם הוא אותו.
תוכנית בניין עיר שאושרה בבאר שבע ב-1985 לא ייעדה אף אחד ממבני המתחם לשימור. בשנות ה-90 נהרסו חלק מהמבנים במתחם ואחרים נמכרו ליזמים פרטיים. לאחר מאבק אושרה תב"ע אחרת מ-2006. זו ייעדה שלושה מבנים לשימור ואת הנותרים להריסה, כדי להקים תחתיהם מבנים חדשים. מבנים אלו נהרסו במהירות אף ללא הוצאת היתר בנייה למבנים החדשים.
ב-2011 החליטה העירייה לשמר את כל המבנים שנותרו במתחם בית החולים, במטרה להקים בהם מוזיאון לתולדות הצילום בבאר שבע.
שלט הכניסה המקורי למתחם בית החולים כלול באוסף דוד טוביהו, הנשמר באוניברסיטת בן-גוריון.
במאי 2012 התקיים במתחם בית החולים מפגש בין אנשי צוות שעבדו בו לבין אמהות שילדו בבית החולים וילדים שנולדו ושטופלו בו.
קישורים חיצוניים עריכה
- בית החולים הדסה באר שבע(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (קישור שבור)
- שפרה שוורץ, המאבק הפוליטי על הקמת בית חולים מרכזי לנגב, בתוך עיונים בתקומת ישראל, כרך 5, 1995, עמ' 388-412
- כאן נולדה עיר - סיפור בית החולים הדסה 1949-1959 בבאר שבע – סרטו של גואל דרורי, באתר YouTube
- ידיעות מאתר עיתונות יהודית היסטורית:
- נפתח רשמית ביה"ח ע"ש יאסקי בבאר שבע, על המשמר, 14 באפריל 1950
- בית חולים מרכזי בבאר שבע, חירות, 14 באפריל 1950
- מחלקת יולדות אזורית נפתחה בבאר שבע, על המשמר, 6 באוגוסט 1951
- עם הגב' רוזוולט בבירת הנגב, מעריב, 17 בפברואר 1952
- ה"הסתדרות" מנסה להשתלט על שירותי הרפואה בנגב, חרות, 11 ביוני 1956
- עובדי "הדסה" בבאר שבע יעבדו בביה"ח של קופ"ח, דבר, 8 בדצמבר 1959
- 10 שנות "הדסה" בנגב, דבר, 28 בדצמבר 1959
- כאן נולדה עיר: אירוע הוקרה מרגש התקיים במתחם בית החולים הדסה בעיר העתיקה בבאר שבע, אתר באר שבע סיטי, 23 במאי 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ המתחם שכן בין הרחובות ההסתדרות, שטרן, החלוץ ודובנבוים של היום.
}} בית החולים הדסה לנגב על שם ד"ר חיים יסקי היה בית חולים כללי, שפעל בעיר באר שבע משנת 1949 ועד 1960.
הקמת בית החולים עריכה
בימי מלחמת העולם הראשונה הוקמה בעיירה באר שבע מרפאה של הצבא הטורקי והגרמני, שהתמקמה בה במספר מבנים בחלק הידוע היום כעיר העתיקה של באר שבע. לאחר כיבוש העיר על ידי הבריטים הוסיפה המרפאה לשרת את תושבי העיירה. במלחמת העולם השנייה היא שימשה כמרפאה צבאית בריטית. לאחר כיבוש באר שבע על ידי צה"ל באוקטובר 1948 שימשה המרפאה כבית חולים צבאי.
זמן קצר לאחר כיבוש באר שבע פנתה ממשלת ישראל להסתדרות הציונית הדסה בבקשה שתקים בה בית חולים, ומנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ד"ר עלי דייויס, שכיהן באותה תקופה גם כמנכל בית החולים הדסה, נענה להצעה ופעל במלוא מרצו להקמת בית החולים. המוסד הוקם באתר שבו שכן בית החולים הצבאי (אשר העביר לידי המוסד האזרחי את כל תכולת בית החולים). באמצעות חסימת מעברים בין בניינים בלבנים הוקם עבור בית החולים מתחם גדול שבו נכללו מספר מבנים.[1] המתחם כלל גם חצר ובה עצים ובריכת מים משושה קטנה.
בית החולים החל לפעול ב-19 בדצמבר 1949, ונחנך בטקס רשמי ב-13 באפריל 1950. בית החולים נקרא על שמו של ד"ר חיים יסקי, מנהל בית החולים הדסה הר הצופים, שנהרג בהתקפה על שיירת הדסה באפריל 1948.
פעולת בית החולים עריכה
בעת פתיחת בית החולים היו בו 48 מיטות והוא הפעיל חדר מיון, חדר ניתוח, חדר לידה ומכון רנטגן. צוותו מנה ארבעה רופאים, 17 אחיות ו-17 עובדים אחרים. למנהל בית החולים התמנה ד"ר אליהו להמן.
בשנת 1952 היו בבית החולים 100 מיטות וב-1955 עלה מספרן ל-120. באותה עת נולדו בבית החולים בממוצע 200 ילדים בחודש, ועד אז התאשפזו בו 26 אלף איש. נפתחו בו מחלקת יולדות (ב-1951) ומחלקת ילדים. בית החולים השתתף בטיפול בפצועי צה"ל במלחמת סיני.
בבית החולים ביקרו נשיא המדינה יצחק בן-צבי ואלינור רוזוולט, אלמנת נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט.
במהלך שנות קיומו טופלו בבית החולים 150 אלף איש ונולדו בו 15 אלף ילדים.
סגירת בית החולים עריכה
הגם שבית החולים התרחב במהלך שנותיו גדלו אוכלוסיות באר שבע והנגב במהירות רבה יותר. ב-1952 היו בבאר שבע 14,500 תושבים ובנגב כולו 26 אלף. בסוף שנות ה-50 הגיע מספר תושבי העיר והנגב ל-150 אלף.
ב-1953 גיבש ראש מועצת באר שבע דוד טוביהו תוכנית להקמת קומה שנייה בבנייני בית החולים, כדי להגדיל את תכולתו ל-200 מיטות. הוא פנה אל ארגון הדסה בבקשה לממן את הבנייה. הארגון הביע נכונות לעשות זאת – אך רק 10 שנים לאחר מכן, לאור ההוצאה הכבדה שהתחייב לה במסגרת הקמת בית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
באמצע העשור פנתה הממשלה אל קופת חולים של ההסתדרות הכללית על מנת שתקבל על עצמה את הקמתו של בית חולים חדש בבאר שבע. לאחר התלבטות אישרה קופת חולים את התוכנית ב-1956, תוך הסכמה עם הממשלה כי היא תקים בית חולים באשקלון (לימים בית החולים ברזילי).
ב-1959 נפתח בית החולים המרכזי לנגב (לימים המרכז הרפואי סורוקה), ובאביב 1960, לאחר הפעלתו המלאה, נסגר בית החולים הדסה. לקראת הסגירה נחתם הסכם בין ועד עובדי בית החולים הישן לבין הנהלת קופת החולים של ההסתדרות והנהלת בית החולים החדש בנוגע למתן עדיפות לראשונים בקבלה לעבודה בבית החולים החדש. ד"ר להמן מונה למנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים החדש.
שימור מתחם בית החולים עריכה
לאחר סגירתו של בית החולים התמקם משרד קצין העיר באר שבע בחלק ממבני המתחם ששימש אותו, ולבסוף פינה גם הוא אותו.
תוכנית בניין עיר שאושרה בבאר שבע ב-1985 לא ייעדה אף אחד ממבני המתחם לשימור. בשנות ה-90 נהרסו חלק מהמבנים במתחם ואחרים נמכרו ליזמים פרטיים. לאחר מאבק אושרה תב"ע אחרת מ-2006. זו ייעדה שלושה מבנים לשימור ואת הנותרים להריסה, כדי להקים תחתיהם מבנים חדשים. מבנים אלו נהרסו במהירות אף ללא הוצאת היתר בנייה למבנים החדשים.
ב-2011 החליטה העירייה לשמר את כל המבנים שנותרו במתחם בית החולים, במטרה להקים בהם מוזיאון לתולדות הצילום בבאר שבע.
שלט הכניסה המקורי למתחם בית החולים כלול באוסף דוד טוביהו, הנשמר באוניברסיטת בן-גוריון.
במאי 2012 התקיים במתחם בית החולים מפגש בין אנשי צוות שעבדו בו לבין אמהות שילדו בבית החולים וילדים שנולדו ושטופלו בו.
קישורים חיצוניים עריכה
- בית החולים הדסה באר שבע(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (קישור שבור)
- שפרה שוורץ, המאבק הפוליטי על הקמת בית חולים מרכזי לנגב, בתוך עיונים בתקומת ישראל, כרך 5, 1995, עמ' 388-412
- כאן נולדה עיר - סיפור בית החולים הדסה 1949-1959 בבאר שבע – סרטו של גואל דרורי, באתר YouTube
- ידיעות מאתר עיתונות יהודית היסטורית:
- נפתח רשמית ביה"ח ע"ש יאסקי בבאר שבע, על המשמר, 14 באפריל 1950
- בית חולים מרכזי בבאר שבע, חירות, 14 באפריל 1950
- מחלקת יולדות אזורית נפתחה בבאר שבע, על המשמר, 6 באוגוסט 1951
- עם הגב' רוזוולט בבירת הנגב, מעריב, 17 בפברואר 1952
- ה"הסתדרות" מנסה להשתלט על שירותי הרפואה בנגב, חרות, 11 ביוני 1956
- עובדי "הדסה" בבאר שבע יעבדו בביה"ח של קופ"ח, דבר, 8 בדצמבר 1959
- 10 שנות "הדסה" בנגב, דבר, 28 בדצמבר 1959
- כאן נולדה עיר: אירוע הוקרה מרגש התקיים במתחם בית החולים הדסה בעיר העתיקה בבאר שבע, אתר באר שבע סיטי, 23 במאי 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ המתחם שכן בין הרחובות ההסתדרות, שטרן, החלוץ ודובנבוים של היום.