מבצעי הרבי מחב"ד
עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'. המבצעים מתמקדים בעידוד קיום עשר מצוות.
במסגרת המבצעים עוסקים פעילי חב"ד בהעלאת המודעות ועידוד הביצוע של מצוות שהרבי מלובביץ' סבר שהן בעלות מרכזיות והשפעה רבה על היהודי היחיד ועל כלל עם ישראל. הרבי קרא לחסידיו ולכל יהודי, לעודד את כלל היהודים לקיים את המצוות הללו. חסידי חב"ד, תלמידי ישיבות חב"ד ונשי ובנות חב"ד מפעילים את המבצעים באופן קבוע כדי להשפיע על יהודים ברחבי העולם לקיים מצוות אלו.
הרבי יחס מעמד מיוחד למבצעים אלו, אותם הגדיר כ"מבצעים תמידיים" שרלוונטיים כל ימות השנה, ובחר דווקא בהם כפעילות עיקרית לכל מהלך השנה[1].
תפילין
עריכה
ערך מורחב – מבצע תפילין
בשנת ה'תשכ"ז (1967), יומיים לפני תחילת מלחמת ששת הימים, הכריז הרבי מלובביץ' על המבצע הראשון "מבצע תפילין". אותה תקופה הייתה תקופת טרום המלחמה, שהורגשה באווירת ההמתנה ברחוב הישראלי. הרבי, שבאותה עת השמיע תחזיות אופטימיות לגבי תוצאות המלחמה[דרוש מקור], נשא שיחה במהלך התוועדות בשבת פרשת במדבר כ"ד באייר תשכ"ז, בהם קרא לחסידיו לצאת לרחובות ולהשפיע על יהודים אחרים להניח תפילין.
הרבי נימק את בחירתו במצוות תפילין, בכך שהיא "מצווה כללית" שלדברי חז"ל "הוקשה כנגד כל התורה"[2]. הרבי גם ציטט מקורות ביהדות[3] הרואים במצוות תפילין סגולה לאריכות ימים ולהטלת פחד על אויבי היהודים, ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובמיוחד עם חיילי צה"ל היוצאים לשדה הקרב.
בעקבות הקריאה הניחו תפילין בימי המלחמה ובימים שלאחריה, מאות אלפי אזרחים וחיילים[4]. קריאה זו היא המקור לתופעה בה חסידי חב"ד מציעים ליהודים להניח תפילין, בדוכני רחוב, משרדים ומרכזי קניות, בישראל וברחבי העולם.
מאז ממשיכים חסידי חב"ד להציע לכל יהודי שלא הניח עדיין תפילין באותו היום, להניח תפילין. כמו כן, בכל יום שישי יוצאים כל תלמידי ישיבות חב"ד לחנויות ולמקומות ציבוריים כדי להציע לעוברים ושבים להניח תפילין. אחד הדוכנים הפעילים ביותר מאז מלחמת ששת הימים ועד היום הוא ברחבת הכותל המערבי[5].
כמו כן הורה הרבי שיש לבדוק את התפילין פעם בשנה, אם אפשר בחודש אלול, וכן לוודא שכתיבתם הייתה על ידי סופר סת"ם ירא שמים[דרוש מקור].
במשך השנים יצאו רבנים ואדמו"רים בקריאה שכל אחד ישתדל לזכות יהודים במצוה. מבצע תפילין עורר התנגדות מצד רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר ורבנים אחרים, שהצביע על בעיות הלכתיות המתעוררות לדעתו, בהנחת תפילין בדוכני רחוב. הרבי השיב לטענות, בהתוועדות ובמכתבים[6].
תורה
עריכהבשנת תשל"א (1971) הכריז הרבי על "מבצע תורה" בו מורה להשפיע על יהודים ללמוד תורה לפחות רגעים ספורים מדי יום, ואחרי מלחמת יום הכיפורים הורה על הרחבת הפעילות [דרוש מקור].
במסגרת מבצע זה מתקיימים בבתי חב"ד ובקהילות חב"ד שיעורי תורה כחלק עיקרי מהפעילות.
הודגש כי על הפעילים להוסיף בלימוד התורה בעצמם. כאשר הבולטים בתחום הם תלמידי הישיבות שצריכים להוות דוגמה חיה שממנה יוכל כל אדם ללמוד כיצד לומדים תורה. בישיבות חב"ד רבות נערך מדי שנה 'מבצע תורה' הכולל מבחנים מסכמים על כל מסכת הגמרא הנלמדת בישיבה. הנחיה נוספת היא להשתדל לשנן ולזכור דברי תורה בעל פה עליהם ניתן לחזור במקומות ובמצבים שונים[7].
צדקה
עריכהאחרי מלחמת יום כיפור[8] הכריז הרבי על מבצע צדקה במטרה להרבות בנתינת צדקה, שנחשבת כסגולה מיוחדת לקירוב הגאולה. הוא הצביע על זמנים ומצבים סגוליים לנתינת צדקה: קודם התפילות, קודם הדלקת נרות וביצוע מצוות אחרות, וכן לפני כניסת השבת לתת גם בעבור השבת. לדאוג שבכל מקום בו נמצאים יהודים שתהיה במקום קופת צדקה; בבית, בחדרים השונים בבית, במשרד, ובמטוס. גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה. ומצוות צדקה עניינה שיהודי יתן אפילו סכום פעוט בה יוצאים ידי חובת המצווה.
הרבי הדגיש מספר מקומות בהם יש לקבוע קופה: במטבח - על מנת שכל אשה לפני שתתחיל בבישול, תתן סכום לצדקה לעניים. בחדרי הילדים - לכל ילד בחדרו תעמוד במקום בולט 'קופת צדקה', עליה יכתוב שמו הפרטי. הקופה תזכיר לו לתת צדקה מדי יום. ברכב - גם בתור שמירה בנסיעה, יחד עם ספרי קודש.
בשנים תשמ"ו - תשנ"ב (1985-1992) מדי יום ראשון חילק הרבי בעצמו דולרים כדי לתת אותם לצדקה, לאנשים שהגיעו במיוחד למעמד זה[9]. במהלך השנים, כשהיה יוצא ונכנס מבית מדרשו הוא נהג לתת מטבעות לילדים כדי שיתנו אותם לצדקה.
בית מלא ספרים
עריכהמבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה[10]" המבצע הוכרז במטרה לגרום לכך שבכל בית יהודי יהיו כמה שיותר ספרי קודש, בדגש על ספרי היסוד של היהדות. השאיפה שבכל בית יהיו לפחות ספרי קודש בסיסיים כדי שכל אחד יוכל ללמוד גם בביתו, בכל עת שירצה. הספרים הרצויים הבסיסיים הם סידור תפילה, חומש, תהילים, תניא וקיצור שולחן ערוך. אחת ממטרות המבצע היא שספרי הקודש הנמצאים בבית ישפיעו על חינוך הילדים ללימוד תורה.
חלק נוסף במבצע כלל ייסוד ספריות ציבוריות וכן הקמת ספריות בבתי הכנסת, על מנת שכשאדם יכנס לבית הכנסת ימצא שם ספרי לימוד ויוכל לעיין בהם[11].
מזוזה
עריכה'מבצע מזוזה', מטרתו היא שבכל חדר ובית יהודי תהיה מזוזה כשרה. הרבי הדגיש כמה פעמים את הצורך לקבוע מזוזה לא רק בדלת הכניסה הראשית של הבית, אלא בכל חדר וחדר מחדרי הבית ובכל דלת בכל משרד, או חנות[13] ושיש לבדוק פעם בשנה ולתקן או לקנות חדש אם נפסלו[14] והמליץ לערוך את הבדיקה השנתית בימי חודש אלול.
לפי התלמוד, המזוזה הקבועה בפתח שומרת על הבית ועל אנשיו, גם כאשר הם יוצאים מן מהבית[15]. הרבי פרסם מעלה זו של המזוזה[16], והצדיק את הדגשת הנימוק התועלתני, בכך שהתלמוד עצמו מדגיש את יכולת השמירה של המזוזה[17].
בתקופה שאחרי תחילת המבצע יצאו רבים והקשו על מה שעורר הרבי שיש לבדוק מדי שנה, אף על פי שלפי כמה מקורות ובתלמוד בבלי[18] יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. על כך ענה הרבי
א. שבמקורות מדובר במזוזה כשרה מלכתחילה, ולא כבמצב שיש ספק אם בכלל הכניסו פרשיות ומזוזות כשרות או לא.
ב. בזמננו – עיבוד הקלף גרוע יותר מאשר בזמן חז"ל, כך שהדיו והתגים וכו' עמידים פחות, ולכן חובת הבדיקה גדולה יותר.
ג. כשצריכים תוספת ברכה מלמעלה, צריך לבדוק אף שעברה רק שנה מהבדיקה הקודמת, כמבואר במטה אפרים שבחודש אלול בודקים תפילין ומזוזות. כמו כן הזכיר הרבי את דעת המכילתא, שצריך לבדוק תפילין אחת לי"ב חודש[19].
במקרים רבים כאשר פנו לרבי במקרים של צרה או מחלה לבקשת ברכה ועזרה הורה לבדוק את כשרות המזוזות (והתפילין). כמו כן הצביע על אירועים שליליים שהתרחשו בהיעדר הגנה של מזוזות כשרות[20].
כחצי שנה לאחר הכרזת המבצע קישר הרבי את פיגוע הטרור במעלות באותה שנה, שבו נפגעו ילדים רבים מצפת, וכשבדקו מצאו שמספר המזוזות שנמצאו פסולות תואם את מספר הילדים שנהרגו[21].
הדלקת נרות שבת
עריכהב"מבצע הדלקת נרות שבת ויום טוב" (מכונה בחב"ד גם "מבצע נש"ק", ראשי תיבות של נרות שבת קודש") יצא הרבי בבקשה לפעול שכל אישה וילדה יהודייה מגיל שלש[22] ומעלה תדליק נרות שבת מדי ערב שבת ויום טוב בזמן הדלקת הנרות. ילדה מדליקה נר אחד, ואישה נשואה לפחות שני נרות. בקריאתו הדגיש הרבי את הצורך בכך, שגם ילדות קטנות טרם הגיען לגיל חינוך תדלקנה נרות שבת ויום טוב ותברכנה לאחר ההדלקה. הרבי ציין שזוהי איננה תקנה שלו, כי אם חידוש מנהג ישן שכבר היה נהוג בחצרות חסידים ואף בליטא אצל רבי חיים מבריסק וכדומה.
בימי שישי וערבי חג יוצאות נשי חב"ד ובנותיה לחלק זוג נרות שבת בבתי חולים, בבתי אבות, בתי ספר ובמרכזים שונים, והבחורים העוסקים במבצע תפילין מחלקים גם כן נרות להדלקה.
מנהג ההדלקה על ידי בנות לא נשואות התפשט בעולם הדתי והחרדי בעקבות המבצע, והדבר עורר פולמוס[23][24][25] (הרבי המליץ שהפעם הראשונה שהילדה מדליקה יהיה זאת בערב חג וכך תברך ברכת שהחיינו גם על החג וגם על ההדלקה הראשונה).
החל משנת 2015 קיים אתר אינטרנט המספק שירות תזכורות לזמני הדלקת הנרות[26].
כשרות
עריכה"מבצע כשרות האכילה והשתייה" נועד להשפיע על יהודים לשמור על מטבח כשר וכן לאכול רק אוכל כשר בכל מקום בו היהודי נמצא.
לשם כך צוותי בתי חב"ד מתנדבים לבקשת המעוניינים, מכשירים את המטבח ואת כליו, ומספקים הדרכה לניהול מטבח יהודי כשר[27]. במדינות ובאזורים בהם קשה להשיג מזון כשר, מספקים בתי חב"ד מזון כשר לאנשי עסקים ולמטיילים יהודים.
הרבי הבהיר כי חשיבות המבצע נובעת מההשפעה המרובה המיוחסת לתזונת האדם על תכונותיו ומצבו הנפשי, ולכן ההקפדה על כשרות המאכלים יש בה תועלת להתנהגות יהודית בריאה. הרבי הדגיש את השפעת המזון הכשר, גם על תינוקות[28]. מבצע זה הוא הפנה בעיקר לנשים ובנות, בהן ראה הגורם המשפיע והאחראי לכשרות המטבח היהודי. לפעמים כמענה לפניות רבות בבקשות ברכה לרפואה וכדומה, נהג הרבי להורות להכשיר את המטבח או להקפיד יותר על הכשרות[29].
טהרת המשפחה
עריכה'מבצע טהרת המשפחה' עוסק בלהביא כל משפחה יהודית לקיים את הלכות טהרת המשפחה ותשמור על חיי צניעות וקדושה. דברים אלה מביאים לדבריו בריאות ואושר לחיי המשפחה. בנוסף, יש לפעול שיקיימו מצווה בסיסית זו ולספק האביזרים הכרוכים בכך[30].
הרבי טען כי הסיבה להידרדרות הרוחנית בדורות האחרונים היא מחלה רוחנית שנגרמת בין היתר מאי שמירת טהרת המשפחה. בעקבות קריאה זו, בתי חב"ד רבים בונים מקוואות טהרה מפוארים על מנת לספק את השירותים הנצרכים לאלו הרוצות לקיים את הלכות טהרת המשפחה בשלימות.
חינוך
עריכהבשבת מברכים חודש אייר ה'תשל"ו (1976) הכריז הרבי על "מבצע חינוך" ועל השנה הקרובה כ"שנת החינוך". שאיפת מבצע החינוך היא שכל ילד וילדה יהודיים יקבל חינוך המושתת על ערכי היהדות ותורת ישראל משחר ילדותו[31]. הרבי הדגיש שהחינוך הוא היסוד לכל תורת ישראל ולעתיד עם ישראל.
הרבי ציין כי בחינוך שני היבטים: חינוך עצמי וחינוך הזולת. תת-נושא מועדף בחינוך הזולת הוא הדגש על חינוך יהודי ערכי לילדי ישראל.
אפילו לחלק מהזמן, כגון בקיץ במחנה קיץ, או שעה בשבוע (בניו יורק הממשלה מאפשרת לילדים היהודים ללמוד בימי רביעי בבית הספר שעה של לימוד יהודי), וכן בכל גילאי החינוך; שליחי חב"ד מפעילים גנים להשרשת מושגים יהודיים בסיסיים בגיל רך.
כמו כן עודד הרבי חינוך נכון של כל האנושות, כלומר גם של אינם יהודים, ובמסגרת זו יזם את "רגע של שתיקה" בכל בתי הספר בארצות הברית, במסגרתו, פותחים התלמידים בכל בוקר את יום הלימודים ב'רגע של שתיקה' לחשיבה על מציאות כח עליון והשפעתו להנהגה טובה.
שנים-עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל
עריכה
כחלק ממבצע חינוך הכריז הרבי על 'שנים עשר הפסוקים ומאמרי חז"ל'[32], שהם לקט של דברי תורה, משנה, תלמוד ותניא, שנבחרו על ידו. הרבי ביקש שילדי ארגון הנוער של חב"ד, צבאות השם, ידעו אותם בעל פה, ושיכריזו את הפסוקים בכל כינוסי ילדים כמו תהלוכות ל"ג בעומר ועוד[33].
הפסוקים הם:
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם
כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר"[34]
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"[38] – רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר, זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה
וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ, וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת - עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה זוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים
"יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו"[39], פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים
ביקורת
עריכהעל המנהג של הנחלת שנים-עשר הפסוקים לילדים חילוניים ומסורתיים נמתחה ביקורת מצד גורמים שונים[40][41].
אהבת ישראל
עריכה"מבצע אהבת ישראל" הוגדר על ידי הרבי כ'מבצע כללי' הכולל את כל 'המבצעים' כמאמר הלל הזקן "זהו כל התורה כולה"[42].
הרבי דרש אכפתיות והתנהגות של "אהבת ישראל" כלפי כל יהודי בלי קשר למעמדו ומצבו הדתי-רוחני, תוך שהוא מציין את אדמו"רי החסידות כסמל ודוגמה לאהבה ללא תנאי, גם כלפי אנשים מהשכבות הנחשלות בעם. הרבי הדגיש שלמצווה זו סגולה מיוחדת להבאת הגאולה[43], ודיבר אודות נושא זה בהזדמנויות רבות.
במידה רבה מושתת מפעל השליחות של בתי חב"ד ברחבי העולם על הערך של אהבת ישראל[44].
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מבצע תפילין, באתר בית חב"ד
- קובץ מבצע תפילין ארבעים וחמש שנה, בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי"
- אהרן דב הלפרין, למי מפריע מבצע נרות שבת-קודש?, באתר כיכר השבת, 1 באפריל 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי מנשה לאופר, ה'מבצעים' - "הכרח השעה", מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות מס' 653
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ה, עמוד א'.
- ^ "כל המניח תפילין מאריך ימיו" - תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד, עמוד א'. וכן מאמר הגמרא המפרש את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". שם ל"ה ע"ב.
- ^ בהם האלופים עזר ויצמן ואריאל שרון - תמונות
- ^ 1 2 המבצעים, מהפכת הגאווה היהודית, סיקור קצר של תפילין, כשרות ומזוזה
- ^ ראו לקוטי שיחות, חלק ו, הוספות לפרשת בא, עמוד 271 ואילך.
- ^ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212
- ^ הוא קישר עם הפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"
- ^ את הדולר שקיבלו ממנו, אנשים נהגו לשמור לעצמם, ונתנו דולר חילופי לצדקה
- ^ מטבע הלשון, מכוון לדבריו של רבן יוחנן בן זכאי התדיינותו עם אספסיינוס: תן לי יבנה וחכמיה. בחודש סיון תשל"ד הכריז הרבי על המבצע
- ^ מבצע זה הוא היחיד מבין עשרת המבצעים שאינו מצווה, והוא נזכר קודם רק פעם אחת (ברש"י על פרשת קרח)
- ^ מנחם מנדל שניאורסון, שיחות קודש תשל"ד ח"א, ברוקלין תשמ"ו, באתר היברובוקס
- ^ על מבצע זה הכריז הרבי בשנת ה'תשל"ד (1974)[12].
- ^ בשל העובדה שמזוזה עלולה להיפסל עם הזמן מחמת רטיבות, השפעת שינוי מזג האוויר וכדומה
- ^ טור וכן שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"ה
- ^ תורת מנחם - התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמ' 1809
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ג, עמוד ב' בתחילת העמוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד א'
- ^ במקום לכתוב את הפסוקים של קריאת שמע, הסופר כתב את ברכת כוהנים... אתר חב"ד אורג
- ^ נח זבולוני, חסידי לובאוויטש בעקבות הרב פרץ: מזוזות פסולות גרמו לאסון האוטובוס
- ^ אגרות קודש חלק ל"ב עמוד 12
- ^ בחודש אלול תשל"ד. הרב מרדכי מנשה לאופר, 'מבצע נרות שבת-קודש ויום-טוב', מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות 473
- ^ מרדכי מנשה לאופר, נר מצווה, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 474
- ^ היו רבנים שטענו שלא נכון הלכתית שהילדות הקטנות יברכו על ההדלקה, וזוהי ברכה לבטלה. הרב שלום דובער לוין הוציא קונטרס בו הסביר את שיטת הרבי מחב"ד.
- ^ המכתב כבר היה מוכן, רק חתימת הגר"ע התפספסה אתר שטורעם, חשוון תשע"ד.
- ^ אתר התזכורת, פעילי חב"ד: תזכורת להדלקת נרות שבת. משותף של צא"ח ונשי ובנות חב"ד
- ^ המוקד להכשרת המטבח, של צעירי אגודת חב"ד בישראל.
- ^ 'תורת מנחם - התוועדוית', פורים תשמ"ד
- ^ את מבצע זה הוסיף הרבי בתחילת שנת 1975 (ה'תשל"ה)[5].
- ^ אודות מבצע טהרת המשפחה, באתר מבצע טהרת המשפחה העולמי, מחלקה של מחנה ישראל.
- ^ בשנת ה'תשל"ו (1976) הכריז הרבי על מבצע זה, ואף הכריז על שנה זו (תשל"ו) כשנת החינוך
- ^ מהם שנים עשר הפסוקים? באתר חב"ד אורג
- ^ לקריאת נוספת אודות י"ב הפסוקים - שבועון כפר חב"ד 1657, י"ב אייר תשע"ו.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ג
- ^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ג'
- ^ ספר ירמיהו, פרק י"א, פסוק כ'
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח
- ^ ספר תהלים, פרק קמ"ט, פסוק ב'
- ^ תושבים בגן בעברית: "משכנעים ילדים לומר פסוקים בתמורה לממתק" (וידאו), באתר mynetrishon, 2018-10-16
- ^
יהושע בריינר, רציתי 40 דקות של שקט, וגיליתי שיובל המבולבל מיסיונר של חב"ד, באתר הארץ, 26 במאי 2020
- ^ בהמשך שנת תשל"ו, עורר הרבי מבצע זה. שיחות קודש תשל"ו, חלק ב' עמוד 685
- ^ על פי מאמר חז"ל שבית המקדש השני נחרב מפני שנאת חינם
- ^ ססמתם של צעירי אגודת חב"ד בישראל היא "עם כל הלב לכל אחד"
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.