תל בני ברק

אתר ארכיאולוגי בגוש דן

תל בני ברק הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בתחומי פארק אריאל שרון ובו שרידי העיר בני ברק המקראית והתלמודית.

תל בני ברק
תל בני ברק1.jpg
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°02′12″N 34°49′17″E / 32.03660034°N 34.8213908°E / 32.03660034; 34.8213908
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיקום התל בפארק איילון

רקע היסטוריעריכה

העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר הנוכחית, הייתה יישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון. בימי בית שני היא הפכה להיות יישוב יהודי. במנסרת סנחריב, המתארת את מסע סנחריב לארץ ישראל ואת המצור שערך על חזקיהו בירושלים, מוזכרת העיר בני-ברק (Banaibarqa) כאחת מעריו של צידקא מלך אשקלון[1], גם במקרא, בספר יהושע, היא מוזכרת בנחלת שבט דן יחד עם ערים פלשתיות נוספות: ”לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ[2].

את העיר הקדומה נהוג לזהות עם התל הנמצא בפינה הדרומית-מערבית של מחלף מסובים, מדרום לרמת גן, בשטחו של פארק אריאל שרון, המכונה "חורבת בני ברק"[3]. שמו של המחלף מקורו בקטע מן ההגדה של פסח: ”מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית”.

משלהי תקופת בית שני נודעה העיר כמקום יישוב יהודי וכמקום מושבו של התנא רבי עקיבא[4][5], והיא מוזכרת מספר פעמים בתלמוד הבבלי[6].


רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר היינו "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (תרגום חופשי: רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק, וראה עזים אוכלות תחת תאנים, והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש" (מסכת כתובות, קיא ב)
מכך ניתן ללמוד כי בעת הקדומה האזור היה מוכר כבעל אדמות חקלאיות משובחות וככל הנראה, תושבי בני ברק הקדומה התפרנסו בעיקר מעבודת האדמה.

”מעשה בבני ברק, באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה בשעת מיתה, ובאו ושאלו את רבי עקיבא מהו לבודקו, אמר ... ” (מסכת בבא בתרא[7]) כמו גם במעשה הנאמר בהגדה של פסח, הצלבנים כינו את אזור בני ברק העתיקה בשם בומברק ואף בנו מצודה שנקראה מצודת בומברק. בפי הערבים נקרא המקום אבן אבריק.

האתרעריכה

האתר הארכאולוגי של בני ברק הקדומה מזוהה בתל נמוך הנמצא בין שדות חקלאיים צמוד מדרום-מערב למחלף מסובים, ומצפון-מזרח לחירייה. השם אל-ח'ירייה ניתן לאזור כיוון שבמקום שכן כפר ערבי עד מלחמת העצמאות על חורבות תל בני ברק הקדומה. פירוש השם "חירייה" בערבית הוא "טוב", מאחר שהאדמה באזור משובחת וטובה מאוד לחקלאות. לכפר קראו תחילה "איבן אברק", ומאוחר יותר לאחר הקמת היישוב היהודי בני ברק, שהוקם על אדמתו, שינה הכפר את שמו כדי להבדיל עצמו מהיישוב היהודי. למעשה מייסדי העיר בני ברק של ימינו רכשו את קרקעות העיר מתושבי "חירייה" בשנת 1924. למרות חשיבותו ההיסטורית, עד היום אתר בני-ברק הקדומה לא נחקר באופן מסודר ונותר מוזנח למדי ולא ידוע לציבור. רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב ערכו בשנות ה-70 חפירות הצלה במקום בפיקוחם של ארכאולוג מחוז תל אביב דאז, ד"ר יוסף פורת, ד"ר רם גופנא ואיתן אילון ובהשתתפות סטודנטים ותלמידים. בחפירות נתגלו ממצאים שונים גם מתקופות קדומות יותר – הכלכוליתית והפרסית. כמו כן חפירת בדיקה נערכה בשנת 2005. במסגרת העבודות להקמת פארק אריאל שרון הוחלט לערוך במקום חפירה ארכאולוגית מקיפה, לחשוף את שרידי בני ברק ולפתוח את המקום למבקרים. בתל ישנם עצי שיזף ושיחי צבר.

החפירות באתרעריכה

בחודשים אוקטובר ונובמבר 2005 נערכה חפירת בדיקה בתחומי האתר לקראת הנחת קו מים. החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ ונוהלה על ידי ע' שדמן.

החפירה נערכה בשוליים המזרחיים של התל, כ-200 מ' מדרום-מערב למחלף מסובים. נפתחו שני ריבועי חפירה צמודים והובחנו שלוש שכבות שככל הנראה הופרעו מכלים מכניים.

שכבה 1. בריבוע המזרחי, מתחת לשכבה ובה שברי כלי חרס רבים מן התקופה האסלאמית המאוחרת, התקופה הצלבנית, התקופה הביזנטית והתקופה הרומית, נחשפה שכבת שרפה ובה אבני גוויל ספורות וכן שברי כלי חרס רבים וכלי חרס שלם שנמצא לא באתרו המתוארכים לתקופה הביזנטית.
שכבה 2. מתחת לשכבה I נחשפה תשתית רצפה בנויה חומר מליטה ועליה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית.
שכבה 3. בחלקו הדרומי של הריבוע המערבי נחשפו אבני גוויל אחדות, אולי קיר במצב השתמרות גרוע, ושברי כלי חרס אחדים המתוארכים לתקופת הברזל; ייתכן שיש לתארך את הקיר לתקופה זו.

רשות העתיקות פרסמה, כי בשל השטח המצומצם שנחפר והפגיעות בשרידים הקדומים, יש להתייחס בזהירות לתוצאות החפירה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ”בהמשך מסעי, צרתי על בית דגון, יפו, בני ברק, אזור, ערי צדקא, שלא מיהר לכרוע לרגלי, כבשתיהם ונשאתי את שללן.” ("מנסרת שיקגו", טור ב', שורות 68ב–72).
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ'
  3. ^ חורבת בני ברק, באתר רשות העתיקות.
  4. ^ ”צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף” ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
  5. ^ ”הֱלֹך (לך) אחר (אחרי) חכמים לישיבה, [...] אחר (אחרי) רבי עקיבא לבני ברק (מסכת סנהדרין, לב ב)
  6. ^ ”מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו, למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון, אלא שחמין שלו מחופין בנסרים. כשבא הדבר לפני חכמים, אמרו: "אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין"” (תוספתא, מסכת שבת ד ב, מצוטט גם בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ', עמוד א')
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ד, עמוד א' ומסכת בבא בתרא, דף קנ"ה, עמוד א'