עוצבת געש

אוגדה סדירה משוריינת בפיקוד הצפון של צה"ל
(הופנה מהדף אוגדה 36)

עוצבת געש (אוגדה 36) היא אוגדה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון בצה"ל. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף דדו בר כליפא.

אוגדה 36
סמל/תג האוגדה
סמל/תג האוגדה
פרטים
כינוי עוצבת געש
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אוגדה משוריינת
בסיס האם מחנה תבור (נעורה)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1954–הווה (כ־70 שנה)
מלחמות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם פיקוד הצפון
יחידות בת
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי דדו בר כליפא
מפקדים מפורט בהמשך הערך
יחידת סילוק הפצצות של עוצבת געש מכינה לפיצוץ מבוקר מצבור אמל"ח סורי ישן שנתגלה ב-16 באוקטובר 2005

מבנה עריכה

כוחות האוגדה מורכבים מיחידות מתמרנות (שריון וחיל רגלים וחיל הנדסה) בהן חטיבה 188, חטיבה 7[1], חטיבת גולני, חטיבת עציוני, וגדודי חיל הנדסה. כמו כן לאוגדה חטיבת אש ארטילרית עוצבת גולן, יחמ"מ אוגדתי וכוחות תומכי לחימה נוספים.

חטיבות עוצבת געש
תג שם מספור הערות
חטיבות סדירות
 
חטיבת גולני 1 חטיבת חיל רגלים
 
עוצבת סער מגולן 7 חטיבת חיל שריון
 
עוצבת ברק 188 חטיבת חיל שריון
 
חטיבת האש 282 חטיבה ארטילרית
חטיבות מילואים
 
חטיבת עציוני 6 חטיבת חיל רגלים

האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:

 
תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות

היסטוריה עריכה

שנים ראשונות עריכה

מפקדת העוצבה הוקמה ב-1954 כמפקדה משימתית ללא כוחות קבועים תחת אחריותה. מפקדה הראשון היה אברהם יפה.

במלחמת ששת הימים נלחמה בקרבות בצפון השומרון, כבשה את ג'נין, עמק דותן, שכם וגשר אדם ובהמשך השתתפה בכיבוש דרום רמת הגולן[2]. תחת פיקודה במלחמה נכללו חטיבות חיל רגלים 3 ו-9, חטיבת שריון 37, חטיבה ממוכנת 45 וגדוד שריון פיקודי (גש"פ) 181. ב-1971 החל ארגונה של העוצבה מחדש כאוגדה קבועה, היא קיבלה אחריות על גזרת רמת הגולן, כמפקדה מרחבית, ומפקדת האוגדה מוקמה במחנה יצחק (נַפַח) שמדרום-מערב לעין זיוון.

במלחמת יום הכיפורים לחמו כוחות האוגדה בקרבות הבלימה מול הכוחות הסורים, שהגיעו עד למפקדת האוגדה בנַפַח. לאחר המלחמה אורגנה כאוגדה סדירה (אוגדת הבזלת).

במבצע ליטני לחמה האוגדה בגזרה המזרחית של דרום לבנון.

מלחמת לבנון עריכה

מפקד האוגדה במלחמת לבנון הראשונה היה אביגדור קהלני. משימתה הייתה להתקדם מאצבע הגליל דרך רמת נבטיה לעבר צידון. חטיבות גולני ו-188 התקדמו מכיוון אצבע הגליל, חצו את הליטני בגשר עקיה ללא כל התנגדות, והמשיכו להתקדם צפונה לכיוון רמת נבטיה, תוך שחטיבת גולני מושכת מערבה לכיוון הים. בליל 7 ביוני נערך הקרב על הבופור. במהלך ההגעה ליעד נפצע מפקד הכוח משה קפלינסקי, ובקרב עצמו נהרגו 6 מלוחמי חטיבת גולני בהם מפקד הכוח שהחליף את קפלינסקי - רס"ן גוני הרניק.

ב-7 ביוני, לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה חטיבה 769 יחד עם כוח בפיקוד סמח"ט גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר. באותו ערב הגיעו כוחות האוגדה לפאתי צידון ובלילה חברו לכוחות אוגדה 96 שהונחתו מהים בשפך האוואלי, ולחטיבה 211 שהגיעה מכיוון דרום בציר החוף, והוכפפה לפיקוד האוגדה.

ב-8 ביוני ניהלה האוגדה קרב קשה בצידון על מנת לפתוח את הציר הראשי לתנועה. תפקיד האוגדה היה למצוא דרך לעבור את העיר במהירות ולהתקדם צפונה, בעוד שעל אוגדה 91 הוטל לטהר את כיסי ההתנגדות בעיר. האוגדה המשיכה בלחימה והגיעה עד לפאתי ביירות.

לאחר מלחמת לבנון השנייה עריכה

לאחר מלחמת לבנון השנייה החלה העוצבה סדרת אימונים להטמעת מערכת צבא יבשה דיגיטלי ובספטמבר 2009 היא הייתה האוגדה הראשונה בצה"ל לקיים תרגיל אוגדתי מלא במסגרת צבא יבשה דיגיטלי[3].

בינואר 2014 תפסה אוגדת הבשן את מקומה של העוצבה כאוגדה המרחבית של רמת הגולן ועוצבת הגולן עברה לאחריות אוגדת הבשן[4]. האוגדה לחמה במבצע צוק איתן כשתחת פיקודה עוצבת גולן, חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבה 188 וחטיבת ביסלמ"ח[5].

מלחמת חרבות ברזל עריכה

במלחמת חרבות ברזל לחמה האוגדה ברצועת עזה.[6] בהמשך הלחימה, תקפה האוגדה, בהשתתפות חטיבת גולני, חטיבה 188, חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת הצנחנים, חטיבה 7, חטיבת כפיר וחטיבת ירושלים בעזרת סיוע ארטילרי של חטיבת האש 282 ויחידות מובחרות מחיל ההנדסה, את גדוד זייתון של החמאס שבסיסיו נמצאים בשכונת זייתון.[7] האוגדה הייתה השנייה להיכנס לרצועה אחרי אוגדה 162. היא פרצה את פרוזדור נצרים, וכוחותיה לחמו בשכונות דרום העיר עזה כמו שייח עג'לין, רימאל, זיתון ושג'אעיה. לאחר מכן, פעלה האוגדה במחנות המרכז נוסיראת ואל בורייג'.[8]

מפקדי האוגדה עריכה

 
טקס חילופי פיקוד בעוצבה, יוני 2020. מימין: המפקד היוצא אבי גיל, אלוף פיקוד צפון אמיר ברעם והמפקד הנכנס דן נוימן
שם תקופת כהונה הערות
אברהם יפה 19541958 לימים אלוף פיקוד הדרום
צבי זמיר 19581962 לימים אלוף פיקוד הדרום וראש המוסד
עוזי נרקיס 19621965 לימים אלוף פיקוד המרכז
אלעד פלד 19651968 אלוף, מפקדה בתקופת מלחמת ששת הימים
שמואל גונן 19691972 לימים אלוף פיקוד הדרום
רפאל איתן 19721974 מפקדה בתקופת מלחמת יום הכיפורים, לימים הרמטכ"ל ה-11
אביגדור בן-גל 19741976 לימים אלוף פיקוד הצפון, ומפקד הגיס הצפוני
אמיר דרורי 19761977 לימים סגן הרמטכ"ל
אורי אור 19771979 לימים אלוף פיקוד הצפון
אורי שגיא 19791980 לימים ראש אמ"ן
עמרם מצנע 19801981 לימים ראש אג"ת
אביגדור קהלני 19811982 בעל עיטור הגבורה, מפקדהּ בתקופת מלחמת לבנון הראשונה
מתן וילנאי 19821984 לימים ראש אגף כוח האדם ואגף המבצעים וסגן הרמטכ"ל
יהודה פלד 19841986 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
נתי גולן 19861987 בעל עיטור הגבורה
מאיר דגן 19871989 לימים אלוף וראש המוסד
עמירם לוין 19891990 לימים מפקד הגיס הצפוני ואלוף פיקוד הצפון
יצחק בריק 19901992 לימים מפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות החיילים
משה עברי סוקניק 19921994 לימים מפקד הגיס הצפוני, מפקד זרוע היבשה נספח צה"ל בארצות הברית
שי אביטל 19941996 לימים אלוף, מפקד מפקדת העומק והגיס הצפוני
בני לידור 19971999
צבי גנדלמן 19992001 לימים ראש עיריית חדרה
אבי מזרחי 20012003 לימים מפקד פיקוד המרכז ומפקד זרוע היבשה
גרשון הכהן 20032005 לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס צפוני
אלי רייטר 2005–15 באוקטובר 2007 מפקד האוגדה במלמת לבנון השניה
סמי תורג'מן 15 באוקטובר 2007–17 ביוני 2009 לימים מפקד פיקוד הדרום
אייל זמיר 17 ביוני 2009–7 ביולי 2011 לימים מפקד פיקוד הדרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה וסגן הרמטכ"ל
תמיר היימן 7 ביולי 2011–31 ביולי 2013 לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני וראש אמ"ן
יצחק תורג'מן 31 ביולי 2013–26 באוגוסט 2015 לימים ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
יעקב בנג'ו[9] 26 באוגוסט 2015–18 במרץ 2018 לימים מפקד הגיס הצפוני וראש אג"ת
אבי גיל 18 במרץ 2018–3 ביוני 2020 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
דן נוימן 3 ביוני 2020–29 במאי 2022
דדו בר כליפא 29 במאי 2022–הווה מפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל

ביולי 2023 הוחלט על מינויו של מורן עומר למפקד הבא של עוצבת געש[10].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עוצבת געש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה