בית לאהיא
בית לַ֫אהִיַא (בערבית: بيت لاهيا) היא עיר השוכנת בצפון רצועת עזה, צפונית למחנה הפליטים ג'באליה וממערב לבית חאנון. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, מנתה אוכלוסיית בית לאהיא, נכון לשנת 2017, 89,838 נפש.
 סמל בית לאהיא | |
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | צפון עזה |
| ראש העיר | עז א-דין א-דחנון |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| גובה | 33 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 89,838 (2017) |
| קואורדינטות | 31°33′08″N 34°30′03″E / 31.55234°N 34.500828°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
מקור השם
עריכהבית לאהיא, שנמצא במפת מידבא מהתקופה הביזנטית, נקרא אז "ביתוליה" וזוהה עם העיר היהודית העתיקה "בתואל" או "בתול". בתקופת הירונימוס (סוף המאה ה-4 ותחילת ה-5) המקום הוזכר בשם "ליהְנוּס" או "ליהונוּס"[1]. המילה "לאהיה" בארמית-סורית משמעותה "מדבר", כנראה עקב היותה עיירה מוקפת בדיונות חול.
היסטוריה
עריכהמהתקופה הביזנטית ועד סוף הכיבוש הערבי
עריכהבתקופה הביזנטית חי בעיירה ההיסטוריון הרומאי הנוצרי סוזומנוס, שכתב מקורות חשובים בנוגע לתחילת הכנסייה הנוצרית באימפריה הרומית. בעיירה ישנו מסגד שנבנה בתקופה המוסלמית האיובית, ושני מסגדים שנבנו בתקופה העות'מאנית. המלומד המוסלמי בן המאה ה-13 יאקות אל-חמאווי אמר על בית לאהיא שהוא "כפר עם הרבה עצי פרי"[2]. בלוח שיש מהתקופה הממלוכית, שנמצא בבית לאהיא, מסופר שארבעת בניו של מושל עזה מתו בחודש אחד, סביר להניח ממגפה שהתפשטה בארץ בשנים 1491–1492.[3]
האימפריה העות'מאנית
עריכהבשנת 1517 העיירה סופחה לאימפריה העות'מאנית ביחד עם כל ארץ ישראל. בשנת 1596 בית לאהיא מופיעה ברשומות המס הטורקית בסנג'ק (תת-מחוז) עזה. היו בה 70 בתי אב מוסלמים ושילמו מס של 25%. במאות ה-17 וה-18 אזור בית לאהיא חווה נטישה של האוכלוסייה בעקבות פשיטות של בדואים, אך האדמה המשיכה להיות מעובדת. במאי 1863 החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר. הוא תיאר אותו כ"מאוכלס עם 250 תושבים. הוא תופס עמק מוארך, מעובד היטב, ומוקף בדיונות חול גבוהות, הגורמות לחום רב. זהו נווה מדבר קטן, מאוים ללא הרף על ידי גבעות חול נעות, המקיפות אותו מכל צד. הן היו בולעות אותו לולא המאבק המתמשך של האדם לעצור את התקדמותם"[4]. רשימת כפרים עות'מאנית משנת 1870 לערך הראתה שבבית לאהיא היו 394 תושבים ו-118 בתים, אם כי ספירת האוכלוסייה כללה גברים בלבד[5]. סקר פלשתינה המערבית משנת 1883 מתאר את בית לאהיא כ"כפר קטן עם גינות יפות ומטעי זיתים באמצע המדבר, ישנו באר בדרום הכפר ומסגד במרכזו".[6]
המנדט הבריטי
עריכההבריטים כבשו את בית לאהיא לאחר קרב עזה השלישי ב-1917. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922, נמנו בבית לאהיא אוכלוסייה של 871 תושבים, כולם מוסלמים[7]. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 המספר עלה ל-1,133, עדיין כולם מוסלמים, ב-223 בתים[8]. ביוני 1936 הוטל על הכפר עונש קיבוצי בגלל שותפות בהתפרעויות של המרד הערבי הגדול[9]. בשנת 1940 נכלל בית לאהיא באזורים שנאסר למכור בהם קרקעות ליהודים[10]. בסקר הכפרים של 1945 הוערכה אוכלוסיית בית לאהיא בכ-1,700 מוסלמים. שטח האדמה היה 38,376 דונם, מתוכם 18 דונם שטח בנוי[11].
מלחמת העצמאות
עריכהבית לאהיא היה אמור להיות חלק מהמדינה הערבית בתוכנית החלוקה של האומות המאוחדות ב-1947, אך במהלך מלחמת העצמאות נכבש על ידי צבא מצרים, שהקים ממשל צבאי ברצועת עזה. במהלך מבצע יואב צה"ל כבש את העיירה בית חאנון הסמוכה, במהלך פריצת הדרך אל הנגב. במהלך השנים, יצאו מרצועת עזה פעולות טרור של ה"פדאיון" נגד ישראל , והכוחות הישראלים פעלו באזור במבצעי צבא שונים, כולל כיבוש בית לאהיא במבצע סיני ב-1956, אף נסוג כעבור חמישה חודשים.
ישראל
עריכהבמלחמת ששת הימים ב-1967 ישראל כבשה שוב א ת הרצועה, והחילה בה שלטון צבאי. במרץ 1968 הוטל עוצר על בית לאהיא, לאחר ששני עובדי "מקורות" נהרגו ממוקש ליד יד מרדכי, והעקבות הובילו לכיוון בית לאהיא[12]. עוצר נוסף הוטל בפברואר 1970, לאחר שעובד הממשל הצבאי נפצע מירי בבית חאנון[13]. ב-7 במאי 1970 נרצח המוכתר של בית לאהיא, ככל הנראה עקב שיתוף פעולה עם ישראל, שראתה בבית לאהיא מרכז פעילות עוינת נגד ישראל[14]. במאי 1971 בעקבות פגיעה בחייל בבית לאהיא בוצעו סריקות בכפר. ב-30 במאי 1970 קיימו נשים מהכפר הפגנה נגד היחס הנוקשה של הצבא[15]. בדצמבר 1974 חוברה בית לאהיא לרשת החשמל[16] ובינואר 1977 נחנך שוק חדש במקום[17]. באמצע שנות ה-70 הוקמה שכונה של אלף יחידות דיור בבית לאהיא, עבור פליטים שהתגוררו במחנה הפליטים ג'באליה, מה שהכפיל את אוכלוסיית הכפר[18]. בבית לאהיא עסקו גם בפיתוח החקלאות דוגמת גידול פרחים ותות שדה, ולצורך כך יצרו קשרים עם חקלאים בישראל[19].
הרשות הפלסטינית
עריכהלאחר הסכם קהיר מ-1994, עברה השליטה בבית לאהיא לידי הרשות הפלסטינית. ב-2007, עם השתלטות חמאס על רצועת עזה, עברו גם בית לאהיא לשליטתם. במהלך מבצע צוק איתן (2014) וחרבות ברזל (2023–2024), בית לאהיא ספג הרס רב, כולל הרג של פלסטינים ונזק רב לתשתיות ולמבנים[20].
מלחמת חרבות ברזל
עריכהבמלחמת חרבות ברזל תקף חיל האוויר את בית לאהיא בדצמבר 2023, כחלק מקרב ג'באליה הראשון. במאי 2024, כחלק מקרב ג'באליה השני, נכנסו לעיר כוחות קרקעיים וגרמו להרס רב.
ב-6 באוקטובר 2024 צה"ל שב לפעול בבית לאהיא וג'באליה. האזרחים הנמצאים בעיר נקראו לעזוב[21] וצה"ל הטיל מצור על העיר ומנע כניסת סיוע הומניטרי לעיר[22]. צה"ל פעל בעיר בלחימה עצימה שכללה הפצצות מהאוויר ולחימה יבשתית[23]. ב-20 באוקטובר 2024 דווח על עשרות הרוגים בתקיפה של מבנה בעיר, וצה"ל טען שהמספרים מוגזמים[24]. ב-22 באוקטובר 2024 צה"ל שב וקרא לתושבים בעיר להתפנות לכיוון בית החולים האינדונזי[25]. במהלך הלחימה צה"ל פעל בעוצמה נגד מבנים שזוהתה בהם פעילות שנחזתה כעויינת, ובמסגרת זאת נהרגו רבים מקריסת מבנים ובחוצות העיר נצפו עשרות גופות של הרוגים ברחובות[26]. ב-26 באוקטובר 2024 דווח על הרוגים רבים בתקיפה של חמישה מבנים בבית לאהיה[27] וב-29 באוקטובר 2024 בוצעה תקיפת בית מגורים בעיר בה נהרגו על פי משרד הבריאות של עזה, למעלה מ-90 פלסטינים, רבים מהם ילדים. בתחילת נובמבר 2024 העריכו בצה"ל שבעיר נותרו בין 1,000 ל-3,000 תושבים[28]. המבצע בבית לאהיא התעצם בחודש נובמבר 2024[29]. כוחות צה"ל ניהלו קרבות עם מחבלים מטווח קרוב[30] ונתקלו בירי נ"ט[31] ובירי צלפים[32]. ב-17 בנובמבר 2024 צה"ל הפציץ שני בניינים בעיר בהם זוהו מטרות טרור והפלסטינים דיווחו על כ-70 הרוגים[33]. ב-25 בנובמבר 2024 צה"ל שב וקרא לתושבים לפנות את העיר[34].
ארכאולוגיה
עריכהבחפירת יסודות לבניית בית, שהתקיימו בשנת 2012 בעיירה, נמצאו שרידי בית עם רצפת פסיפס, כנראה מהתקופה הביזנטית.[35] ממערב לעיירה, ליד הכפר אל-עטאטרה, נמצאים שרידי כפר מהתקופה העות'מאנית.
בצידה המערבי של העיירה נמצאת גבעה עתיקה ובקרבתה הריסות של כפר נטוש. בכפר מסגד עתיק ובו שרד חדר תפילה עם גומחה (מחראב) המסמנת את כיוון התפילה. המסגד מתוארך לסוף תקופת השושלת הפאטמית ותחילת השושלת האיובית ושלטונו של צלאח א-דין. במקום נמצאים גם שני מסגדים נוספים, כפי הנראה מהתקופה העות'מאנית.
רמת חיים
עריכהבעבר בא פרסומה של העיירה תודות למאגר המים המתוקים שנמצא תחתיה, שממנו שאבו תושבי המקום מים עבורם ועבור בעלי החיים שלהם. כן השקו את עצי התאנים, השקמים ופרדסי ההדרים שגדלו במקום, והיו ידועים בפירותיהם המשובחים. לאחר מלחמת ששת הימים, אימצו החקלאים המקומיים את שיטות הגידול הישראליות והחלו לגדל תות שדה, קישואים, עגבניות מלפפונים ועוד תוצרת חקלאית ששווקה בשווקים הישראליים ואף יוצאה לחו"ל על ידי חברת אגרקסקו.
במקום גם נמצא המתקן לטיהור שפכים של צפון הרצועה, המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא. המתקן משמש את תושבי העיר והאזור ועוזר להם להתמודד עם משבר המים שברצועה.
החל משנת 2016 פועל בעיר בית החולים האינדונזי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- לורנצו קרמונזי, עזה, זה לא אתם, זה אנחנו, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, עמ' 117
- ^ לה סטרנז', פלשתינה תחת המוסלמים, 1890
- ^ משה שרון, Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae - volume 2, 1999, עמ' 149
- ^ ויקטור גרן, DESCRIPTION DE LA PALESTINE, 1869, עמ' 176
- ^ הרמן גותה, Deutschen Palaestina-Vereins, לייפציג, 1878, עמ' 146
- ^ אדוורד פאלמר, Western Palestine survey, 1883, עמ' 234
- ^ J.b barron, PALESTINE REPORT AND GENERAL ABSTRACTS OF THE CENSUS OF 1922., 1922, עמ' 11
- ^ אדוורד מיילס, Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas by E. Mills, 1931, עמ' 2
- ^ ענשים קבוציים, דבר, 18 ביוני 1936
- ^ תקנות העברת קרקע 1940, הארץ, 29 בפברואר 1940
- ^ סטטיסטיקה כפרים בפלשתינה, עזה
- ^ "שמעתי התפוצצות וראיתי פטריית עשן משהו עף באויר מחוץ לגדר המשק", מעריב, 4 במרץ 1968
נמשכים העוצר והסריקות בצפון הרצועה, מעריב, 5 במרץ 1968 - ^ עוצר הוטל על צפון הרצועה, למרחב, 5 בפברואר 1970
- ^ 4 נרצחו ברצועת עזה, דבר, 8 במאי 1970
- ^ הפגנות־נשים מבית־להיה נערכה בעזה, דבר, 31 במאי 1971
- ^ עזרא ינוב, חג אורות - גם ברצועה, מעריב, 9 בדצמבר 1974
- ^ ביום א' חנוכת השוק בבית להיה, על המשמר, 7 בינואר 1977
- ^ עזרא ינוב, מהמחנה אל הווילה, מעריב, 7 באפריל 1978
- ^ פרחי לכיש לבית ??? , דבר, 10 באפריל 1978
- ^ רועי קייס, אליאור לוי ורונן סולומון, ההרס מהחלל: בית להיא ובית חנון לפני ואחרי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
- ^ עוז ישראל שוורץ, אחרי ג'באליה: צה"ל מרחיב את הפעילות בצפון הרצועה, באתר "סרוגים", 7 באוקטובר 2024
- ^
ניר חסון, "מצור בתוך מצור": צה"ל מונע סיוע הומניטרי מעשרות אלפים שנשארו בצפון הרצועה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2024
- ^ איברהים מוחמד, בבית לאהיא הנצורה, גופות מרקיבות פזורות בין ההריסות, באתר "שיחה מקומית", 1 בדצמבר 2024
- ^ ג'קי חורי,, חמאס: עשרות הרוגים בתקיפה בבית לאהיא; צה"ל: המספרים מוגזמים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2024
- ^ ספיר ליפקין, האזהרה של צה"ל לתושבי בית לאהיא - והפינוי: "לאן נלך?", באתר מאקו, 22 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, "מידע מודיעיני על הימצאות מחבלים": צה"ל פועל בבית חולים בלב ג'באליה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2024
- ^ כלכליסט ו-ynet, סגן נשיא איראן איים: "חכו לתגובה". בעזה: "הרוגים רבים בתקיפה בבית לאהיה", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2024
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, אלפים בודדים נשארו בצפון הרצועה. בצה"ל אומרים: "לא קשור לתוכנית האלופים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בנובמבר 2024
- ^ אור צעידי, בעקבות מידע מודיעיני על חזרת מחבלים: צה"ל פועל בבית לאהיא, באתר עכשיו 14
- ^ עוזי ברוך, הותר לפרסום: סרן יוגב פזי וסמ"ר נועם איתן נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2024
חיים טוויל, רואי ששון הי”ד נפל בבית לאהיא, המג”ד נפצע קשה, באתר חרדים10, 20 בנובמבר 2024 - ^ הותר לפרסום: ארבעה לוחמי צה"ל נפלו בקרב בעזה, באתר "סרוגים", 12 בנובמבר 2024
- ^ כתבי ynet, רס"ל במיל' עידן קינן, בן 21 מחטיבת כפיר, נהרג מירי צלף בפאתי ג'באליה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2024
- ^ ג'קי חורי, גורמי רפואה בעזה: לפחות 70 בני אדם נהרגו בתקיפת שני בניינים בבית לאהיא, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2024
- ^ ריקון צפון הרצועה: צה"ל קורא לתושבי בית להיא להתפנות, באתר "סרוגים", 25 בנובמבר 2024
- ^ The discovery of an archaeological site in the town of Beit Lahiya, Palestinian, news.travelerpedia
