ישעיהו הדרי

ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים
(הופנה מהדף חיים ישעיהו הדרי)

הרב חיים ישעיהו הדרי (כ"ו בחשוון תרצ"ד, 15 בנובמבר 1933י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.

הרב ישעיהו הדרי
לידה 15 בנובמבר 1933
כ"ו בחשוון תרצ"ד
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 25 באפריל 2018 (בגיל 84)
י' באייר תשע"ח
שערי צדק, ירושלים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חברון כנסת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 25 באפריל 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל
רבותיו הרב יהודה קולודצקי, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר)
תלמידיו הרב יצחק לוי, הרב חיים סבתו, הרב יהודה ברנדס, הרב דוד תורג'מן, הרב דוב זינגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת הרב ישעיהו הדרי בבית העלמין סנהדריה בירושלים

ביוגרפיה

עריכה

נולד בתל אביב לדוד ואהובה הדרי (גוטגשטלט)[1], למד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ואף למד עמו חברותא וכן לרב דוד כהן, "הרב הנזיר". לימד בישיבת מרום ציון (קריית נוער) שבשכונת בית וגן. במאי 1955 נפצע קשה בפיצוץ הרימון שקדם לרצח במנזר רטיסבון[2], ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו. המשטרה חשדה בו תחילה שהוא נפצע ב"תאונת עבודה" בדרכו לפגוע במנזר או חנות טריפה, אולם מאוחר יותר נתפסו זורקי הרימון האמיתיים[3].

במרץ 1957 נישא לנעמי רקובר[4], בתו של חיים רקובר ונכדתו של שמחה מנדלבוים. בתשכ"ב (1962) היה המשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים. במהלך שנות ה-60 וה-70 נתן שיחות בקול ישראל במסגרת פרק היום בתנ"ך[5].

לימד במכללה-ירושלים במשך כארבעים שנה[6].

בקיץ תשכ"ז (1967), זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, הוקמה ישיבת הכותל על ידי הרב משה צבי נריה והרב אריה בינה, שביקשו מהרב הדרי לעמוד בראשה. הישיבה מזוהה עם הזרם הדתי-לאומי והרב הדרי שילב בה גם רבנים מהזרם החרדי, ובהם הרב אביגדר נבנצל, הרב בן-ציון פריימן והרב ישראל דז'ימטרובסקי. הנהיג שמדי שבת ירדו תלמידי הישיבה בשירה וריקודים אל הכותל המערבי לתפילת קבלת שבת[7].

בשנת תשנ"ח (1998) פרש מתפקידו והחל להקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. את מקומו תפסו הרב חיים כ"ץ ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד למינויו של הרב ברוך וידר.

בשנת תשע"ד (2014) קיבל את אות יקיר ירושלים[8].

מצעירותו עסק בתורת הרב קוק. בשנת תשי"א, בגיל 18, הוציא חוברת העוסקת בספר "אורות התשובה" של הרב קוק, ומאז הוציא חיבורים נוספים העוסקים בהגותו. בשנת תשכ"ו (1966) ערך תערוכה שהוצגה במקומות שונים מטעם משרד החינוך לרגל מאה שנה להולדתו. כן הוציא ספרים ומאמרים העוסקים בתורת השפת אמת, ברבי צדוק הכהן מלובלין ובמצוות השמיטה.

הרב הדרי התגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא נתן שיעורי תורה במדרשת הרובע ועוד.

נפטר בי' באייר תשע"ח ונטמן בבית העלמין סנהדריה ירושלים.

משנתו החינוכית

עריכה

ביסוד משנתו החינוכית עמדה ההכרה כי על המחנך לדאוג לחניכיו גם בתחומים פיזיים. מתוך הדגשת החשיבות שבחיבור לשרשרת הדורות, הקדיש זמן בשיעוריו להכרת בעלי השמועה שבתלמוד. הדגיש את חשיבות לימוד התנ"ך, והיה מהראשונים שהעבירו שיעורים בנושא זה. בנוסף הדגיש את העיסוק במוסר ותיקון העצמי יחד עם תורת החסידות ותורת הרב קוק.

לשיטתו, רבות מהשאלות שהעלתה ביקורת המקרא ראויות להישאל, אולם התשובות צריכות להינתן מתוך נקודת מבט מאמינה[9].

משפחתו

עריכה

לרב הדרי שלוש בנות: אסתר גרוסברג; פנינה פייג (נשואה לרב מרדכי פייג, ראש ישיבה תיכונית אהבת ישראל, מנהל הספרייה בישיבת שעלבים, ורב צבאי); וד"ר חנה הנדלר – מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות, הנשואה לרב אריה הנדלר.

מתלמידיו

עריכה

ספרים שכתב או ערך

עריכה
  • פרקים במשנתו העיונית של הרב קוק: סדרת שיחות (בהשתתפות צבי ירון), ירושלים תשכ"א–תשכ"ה
  • שמועות ראי"ה: שיחות על פרשיות השבוע – מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תשע"ה (בעריכתו)
  • התשובה במשנתו של הראי"ה קוק, תשט"ו
  • פרקים בתולדות עמנו: שעורים קצרים בהיסטוריה יהודית, תשל"ז (בעריכת שמחה רז)
  • שבת ומועד בשביעית: פרקי עיון, תשמ"ו
  • שבתה של שביעית: פרקי עיון, תש"מ
  • שפת השביעית: שנת השבע במשנת בעל שפת אמת
  • שפת הסוכה: האושפזין בסוכת בעל שפת אמת, תש"מ
  • סיפור מן ההפטרה: רשימות על הפטרות פרשיות השבוע, תשע"א
  • הידורי חנוכה, תשע"ט (יצא לאור לאחר פטירתו)
  • שני כוהנים גדולים: רבי צדוק הכהן מלובלין והרב אברהם יצחק הכהן קוק, תשע"ט (יצא לאור לאחר פטירתו)
  • נבואה שעריך – הגות ומחשבה, זמנים ואישים (2 כרכים), תשפ"א (יצא לאור לאחר פטירתו)
  • קול בהדר – שיחות עומק ורוחב בתנ"ך, שיחות בתנ"ך ששודרו בקול ישראל בשנים תש"כ–תשמ"ב, תשפ"ב (יצא לאחר פטירתו)
  • משיחות הרב הדרי – סדרת חוברות על פי שיחותיו שכתב או דרש:

תוקף תשרי (למועדי תשרי), קול שופר (שיחותיו לפני התקיעות), הידורי חנוכה, הדור קיבלוה (לפורים), בשערייך ירושליםיום ירושלים)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ישעיהו הדרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ר' דוד הדרי ז"ל, הצופה, 3 ביולי 1967;
    יוסף זיסהולץ, זיכרון להולכים: ר' דוד הדרי גוטגשטלט (שבעה לפטירתו), הצופה, 9 ביולי 1967.
  2. ^ ההתפוצצות בירושלים עטופת מיסתורין, דבר, 31 במאי 1955
  3. ^ מרדכי אלקן, הבונבוניירה הממולכדת נשלחה כנקמה על רקע רומנטי, מעריב, 10 באוקטובר 1980
  4. ^ ישעיהו עב"ג נעמי, הצופה, 8 במרץ 1957
  5. ^ רדיו, חרות, 3 במרץ 1961
    שבת - 8:50, דבר, 19 ביולי 1963
    יום שני, דבר, 12 באוגוסט 1966
    רשת א', דבר, 7 ביולי 1967
    רשת ב', דבר, 31 במאי 1979
  6. ^ גבולות ברורים וריקוד סוער | בכל סרלואי, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, ‏2013-12-13
  7. ^ דוד וינברג, יובל מול הכותל, באתר news1, ‏05/04/2017
  8. ^ הרב חיים ישעיהו הדרי, באתר עיריית ירושלים
  9. ^ יהודה הנדלר, אהבתו הגדולה של סבא הייתה לירושלים, באתר ערוץ 7, ‏י אייר תשע"ט