ישעיהו הדרי
הרב חיים ישעיהו הדרי (כ"ו בחשוון תרצ"ד, 15 בנובמבר 1933 – י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.
לידה |
15 בנובמבר 1933 כ"ו בחשוון תרצ"ד תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
25 באפריל 2018 (בגיל 84) י' באייר תשע"ח שערי צדק, ירושלים |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת חברון כנסת ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 25 באפריל 2018 |
השתייכות | ציונות דתית |
תפקידים נוספים | ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל |
רבותיו | הרב יהודה קולודצקי, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר) |
תלמידיו | הרב יצחק לוי, הרב חיים סבתו, הרב יהודה ברנדס, הרב דוד תורג'מן, הרב דוב זינגר |
ביוגרפיה
עריכהנולד בתל אביב לדוד ואהובה הדרי (גוטגשטלט)[1], למד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ואף למד עמו חברותא וכן לרב דוד כהן, "הרב הנזיר". לימד בישיבת מרום ציון (קריית נוער) שבשכונת בית וגן. במאי 1955 נפצע קשה בפיצוץ הרימון שקדם לרצח במנזר רטיסבון[2], ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו. המשטרה חשדה בו תחילה שהוא נפצע ב"תאונת עבודה" בדרכו לפגוע במנזר או חנות טריפה, אולם מאוחר יותר נתפסו זורקי הרימון האמיתיים[3].
במרץ 1957 נישא לנעמי רקובר[4], בתו של חיים רקובר ונכדתו של שמחה מנדלבוים. בתשכ"ב (1962) היה המשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים. במהלך שנות ה-60 וה-70 נתן שיחות בקול ישראל במסגרת פרק היום בתנ"ך[5].
לימד במכללה-ירושלים במשך כארבעים שנה[6].
בקיץ תשכ"ז (1967), זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, הוקמה ישיבת הכותל על ידי הרב משה צבי נריה והרב אריה בינה, שביקשו מהרב הדרי לעמוד בראשה. הישיבה מזוהה עם הזרם הדתי-לאומי והרב הדרי שילב בה גם רבנים מהזרם החרדי, ובהם הרב אביגדר נבנצל, הרב בן-ציון פריימן והרב ישראל דז'ימטרובסקי. הנהיג שמדי שבת ירדו תלמידי הישיבה בשירה וריקודים אל הכותל המערבי לתפילת קבלת שבת[7].
בשנת תשנ"ח (1998) פרש מתפקידו והחל להקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. את מקומו תפסו הרב חיים כ"ץ ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד למינויו של הרב ברוך וידר.
בשנת תשע"ד (2014) קיבל את אות יקיר ירושלים[8].
מצעירותו עסק בתורת הרב קוק. בשנת תשי"א, בגיל 18, הוציא חוברת העוסקת בספר "אורות התשובה" של הרב קוק, ומאז הוציא חיבורים נוספים העוסקים בהגותו. בשנת תשכ"ו (1966) ערך תערוכה שהוצגה במקומות שונים מטעם משרד החינוך לרגל מאה שנה להולדתו. כן הוציא ספרים ומאמרים העוסקים בתורת השפת אמת, ברבי צדוק הכהן מלובלין ובמצוות השמיטה.
הרב הדרי התגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא נתן שיעורי תורה במדרשת הרובע ועוד.
נפטר בי' באייר תשע"ח ונטמן בבית העלמין סנהדריה ירושלים.
משנתו החינוכית
עריכהביסוד משנתו החינוכית עמדה ההכרה כי על המחנך לדאוג לחניכיו גם בתחומים פיזיים. מתוך הדגשת החשיבות שבחיבור לשרשרת הדורות, הקדיש זמן בשיעוריו להכרת בעלי השמועה שבתלמוד. הדגיש את חשיבות לימוד התנ"ך, והיה מהראשונים שהעבירו שיעורים בנושא זה. בנוסף הדגיש את העיסוק במוסר ותיקון העצמי יחד עם תורת החסידות ותורת הרב קוק.
לשיטתו, רבות מהשאלות שהעלתה ביקורת המקרא ראויות להישאל, אולם התשובות צריכות להינתן מתוך נקודת מבט מאמינה[9].
משפחתו
עריכהלרב הדרי שלוש בנות: אסתר גרוסברג; פנינה פייג (נשואה לרב מרדכי פייג, ראש ישיבה תיכונית אהבת ישראל, מנהל הספרייה בישיבת שעלבים, ורב צבאי); וד"ר חנה הנדלר – מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות, הנשואה לרב אריה הנדלר.
מתלמידיו
עריכה- הרב יצחק לוי – חבר כנסת ושר מטעם המפד"ל
- הרב יהושע כ"ץ – רב העיר מעלה אדומים.
- הרב והסופר חיים סבתו – ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים
- הרב רפי פרץ – שר החינוך, הרב הצבאי הראשי לשעבר
- הרב ברוך וידר – ראש ישיבת הכותל.
- הרב דוד תורג'מן – ראש מוסדות הגרעין התורני וישיבת ההסדר בדימונה
- הרב דב זינגר – ראש הישיבה התיכונית מקור חיים
- הרב ד"ר יהודה ברנדס – ראש המכללה האקדמית הרצוג
- הרב ד"ר אביעד ספרוני – רב מושב גני טל
ספרים שכתב או ערך
עריכה- פרקים במשנתו העיונית של הרב קוק: סדרת שיחות (בהשתתפות צבי ירון), ירושלים תשכ"א–תשכ"ה
- שמועות ראי"ה: שיחות על פרשיות השבוע – מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תשע"ה (בעריכתו)
- התשובה במשנתו של הראי"ה קוק, תשט"ו
- פרקים בתולדות עמנו: שעורים קצרים בהיסטוריה יהודית, תשל"ז (בעריכת שמחה רז)
- שבת ומועד בשביעית: פרקי עיון, תשמ"ו
- שבתה של שביעית: פרקי עיון, תש"מ
- שפת השביעית: שנת השבע במשנת בעל שפת אמת
- שפת הסוכה: האושפזין בסוכת בעל שפת אמת, תש"מ
- סיפור מן ההפטרה: רשימות על הפטרות פרשיות השבוע, תשע"א
- הידורי חנוכה, תשע"ט (יצא לאור לאחר פטירתו)
- שני כוהנים גדולים: רבי צדוק הכהן מלובלין והרב אברהם יצחק הכהן קוק, תשע"ט (יצא לאור לאחר פטירתו)
- נבואה שעריך – הגות ומחשבה, זמנים ואישים (2 כרכים), תשפ"א (יצא לאור לאחר פטירתו)
- קול בהדר – שיחות עומק ורוחב בתנ"ך, שיחות בתנ"ך ששודרו בקול ישראל בשנים תש"כ–תשמ"ב, תשפ"ב (יצא לאחר פטירתו)
- משיחות הרב הדרי – סדרת חוברות על פי שיחותיו שכתב או דרש:
תוקף תשרי (למועדי תשרי), קול שופר (שיחותיו לפני התקיעות), הידורי חנוכה, הדור קיבלוה (לפורים), בשערייך ירושלים (ליום ירושלים)
קישורים חיצוניים
עריכה- ישעיהו הדרי, אחיתופל הגילוני וחושי הארכי, באתר "דעת"
- שבת ומועד בשביעית, מכון התורה והארץ, כפר דרום תש"ס, באתר דעת
- שיעורים של הרב הדרי, אתר ישיבת הכותל
- הרב ישעיהו הדרי, אתר ערוץ מאיר
- שיעורים של הרב ישעיהו הדרי, אתר ישיבת בית אל
- הרב הדרי מספר על הרב יעקב משה חרל"פ (סרטון באתר ערוץ 7)
- הרב הדרי מספר על הרב דוד הכהן הנזיר (סרטון באתר ערוץ 7)
- הרב ישעיהו הדרי, מרן הרב ועולם המוסר, ג' אלול תשע"ו (יוטיוב)
- מיכאל אילבאום, מאמרי הרב חיים ישעיהו הדרי שליט"א שראו את אור הדפוס, כתלנו ט"ז, תשס"ד (ק"ג סעיפים)
- בכל סרלואי, גבולות ברורים וריקוד סוער, מוסף שבת של מקור ראשון, י' בטבת תשע"ד
- פרופ' דוד הנשקה מספר על הרב ישעיהו הדרי (יוטיוב)
- הרב ד"ר יהודה ברנדס, שיעור כללי באגדה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ט באייר תשע"ח
- אשכול על דמותו בפורום אוצר החכמה
- הרב ישעיהו הדרי הובא למנוחות, ערוץ 7
- בנותיו מספרות על דמותו (סרטון באתר ערוץ 7)
- הבת הרבנית חנה הנדלר מספרת על אבא.
- הראיון האחרון בחיי הרב.
- הרב היה נשמת ישיבת הכותל - סרטון תדמית על העיר העתיקה.
- חיים ישעיהו הדרי (1933-2018), דף שער בספרייה הלאומית
- מאמרים של הרב ישעיהו הדרי, באתר ספריית אסיף
- הרב המחנך הדגול. מתוך ערוץ 7.
- כל הכתבות על הרב ישעיהו הדרי, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ ר' דוד הדרי ז"ל, הצופה, 3 ביולי 1967;
יוסף זיסהולץ, זיכרון להולכים: ר' דוד הדרי גוטגשטלט (שבעה לפטירתו), הצופה, 9 ביולי 1967. - ^ ההתפוצצות בירושלים עטופת מיסתורין, דבר, 31 במאי 1955
- ^ מרדכי אלקן, הבונבוניירה הממולכדת נשלחה כנקמה על רקע רומנטי, מעריב, 10 באוקטובר 1980
- ^ ישעיהו עב"ג נעמי, הצופה, 8 במרץ 1957
- ^ רדיו, חרות, 3 במרץ 1961
שבת - 8:50, דבר, 19 ביולי 1963
יום שני, דבר, 12 באוגוסט 1966
רשת א', דבר, 7 ביולי 1967
רשת ב', דבר, 31 במאי 1979 - ^ גבולות ברורים וריקוד סוער | בכל סרלואי, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2013-12-13
- ^ דוד וינברג, יובל מול הכותל, באתר news1, 05/04/2017
- ^ הרב חיים ישעיהו הדרי, באתר עיריית ירושלים
- ^ יהודה הנדלר, אהבתו הגדולה של סבא הייתה לירושלים, באתר ערוץ 7, י אייר תשע"ט