פורמולה 1 עונת 2004

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2004 נערכו 18 מרוצים. מיכאל שומאכר הוכתר לאלוף כשהוא ממשיך לשבור בכך את שיא האליפויות עם אליפות שביעית. בעונה זו, שבר מיכאל שומאכר שני שיאים נוספים: הוא ניצח ב-12 מתוך 13 המרוצים הראשונים של העונה וכן ניצח בסך הכול 13 מתוך 18 המרוצים. ג'נסון באטון הגיע להישג מעניין של מקום שלישי בדירוג הכולל על אף שלא ניצח באף מרוץ במהלך העונה.

פורמולה 1 עונת 2004
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השביעית
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם השביעית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 7 במרץ 2004
תאריך סיום 24 באוקטובר 2004
מספר עונה 55
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה 148
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 262

בעונה זו נקבעו מספר שינויים בתקנון כאשר העיקריים שבהם היו:

  • איסור על החלפת המנוע ברכב מתחילת מקצה האימון הראשון ועד לסוף המרוץ. במקרה של החלפה, יוענש הנהג בהורדה של 10 מקומות על קו הזינוק.
  • איסור על טלמטריה בין הרכב לסטנד הקבוצה, בשני כיווני התקשורת.
  • מקסימום שני כנפונים בכנף האחורית במקום שלושה.

קבוצות ונהגים עריכה

קבוצה יצרן שלדה מנוע צמיגים מספר נהגים סיבובים
איטליה  סקודריה פרארי מרלבורו פרארי F2004 פרארי 053 B 1 גרמניה  מיכאל שומאכר 1–18
2 ברזיל  רובנס באריקלו 1–18
בריטניה  BMW ויליאמס F1 ויליאמס-BMW FW26 BMW P84 M 3 קולומביה  חואן פבלו מונטויה 1–18
4 גרמניה  ראלף שומאכר 1–9, 16–18
ספרד  מארק ז'נה 10–11
ברזיל  אנטוניו פיזוניה 12–15
בריטניה  ווסט מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס MP4-19
MP4-19B
מרצדס FO 110Q M 5 בריטניה  דייוויד קולטהרד 1–18
6 פינלנד  קימי רייקונן 1–18
צרפת  מילד סבן רנו F1 רנו R24
R24B
רנו RS24 M 7 איטליה  יארנו טרולי 1–15
קנדה  ז'אק וילנב 16–18
8 ספרד  פרננדו אלונסו 1–18
בריטניה  לאקי סטרייק BAR הונדה BAR-הונדה 006 הונדה RA004E M 9 בריטניה  ג'נסון באטן 1–18
10 יפן  טאקומה סאטו 1–18
שווייץ  סאובר פטרונס סאובר-פטרונס C23 פטרונס 04A B 11 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 1–18
12 ברזיל  פליפה מאסה 1–18
בריטניה  יגואר רייסינג יגואר-קוסוורת' R5
R5B
קוסוורת' CR-6 M 14 אוסטרליה  מארק ובר 1–18
15 אוסטריה  כריסטיאן קליין 1–18
יפן  פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה TF104
TF104B
טויוטה RVX-04 M 16 ברזיל  כריסטיאנו דה מאטה 1–12
ברזיל  ריקארדו זונטה 13–16
איטליה  יארנו טרולי 17–18
17 צרפת  אוליבייה פאניס 1–17
ברזיל  ריקארדו זונטה 18
אירלנד  ג'ורדן פורד ג'ורדן-פורד EJ14 פורד RS2 B 18 גרמניה  ניק היידפלד 1–18
19 איטליה  ג'ורג'יו פאנטאנו 1–7, 9–15
גרמניה  טימו גלוק 8, 16–18
איטליה  מינארדי קוסוורת'[א] מינארדי-קוסוורת' PS04B קוסוורת' CR-3 L B 20 איטליה  ג'יאנמריה ברוני 1–18
21 הונגריה  זסלוט באומגרטנר 1–18
מקור:[3][4]

מרוצים עריכה

סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 7 במרץ גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
2 מלזיה  גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 21 במרץ גרמניה  מיכאל שומאכר קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
3 בחריין  גרנד פרי בחריין המסלול הבין-לאומי של בחריין, סאח'יר 4 באפריל גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
4 איטליה  גרנד פרי סן מרינו המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה 25 באפריל בריטניה  ג'נסון באטן גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
5 ספרד  גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 9 במאי גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
6 מונקו  גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 23 במאי איטליה  יארנו טרולי גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  יארנו טרולי צרפת  רנו
7 גרמניה  גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 30 במאי גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
8 קנדה  גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 13 ביוני גרמניה  ראלף שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
9 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 20 ביוני ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
10 צרפת  גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 4 ביולי ספרד  פרננדו אלונסו גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
11 בריטניה  גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 11 ביולי פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
12 גרמניה  גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג, הוקנהיים 25 ביולי גרמניה  מיכאל שומאכר פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
13 הונגריה  גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 15 באוגוסט גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
14 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורשם, סטאוולוט 29 באוגוסט איטליה  יארנו טרולי פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן-מרצדס
15 איטליה  גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 12 בספטמבר ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
16 הרפובליקה העממית של סין  גרנד פרי סין המסלול הבינלאומי של שאנגחאי, שאנגחאי 26 בספטמבר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
17 יפן  גרנד פרי יפן מסלול סוזוקה, סוזוקה 10 באוקטובר גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
18 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 24 באוקטובר ברזיל  רובנס באריקלו קולומביה  חואן פבלו מונטויה קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  ויליאמס-BMW

דירוג האליפות עריכה

שיטת הניקוד עריכה

  ערך מורחב – שיטת הניקוד בפורמולה 1

הנקודות לנהגים וליצרנים הוענקו לפי השיטה שהונהגה בעונת 2003.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8 
נקודות 10 8 6 5 4 3 2 1

אליפות הנהגים עריכה

מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  בחריין  איטליה  ספרד  מונקו  גרמניה  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  הרפובליקה העממית של סין  יפן  ברזיל  נקודות
1 גרמניה  מיכאל שומאכר 1P F 1P 1P F 1F 1P F RetF 1P F 1 1 1F 1F 1P 1P F 2 2 12F 1P 7 148
2 ברזיל  רובנס באריקלו 2 4 2 6 2 3 2 2F 2P F 3 3 12 2 3 1P F 1P RetF 3P 114
3 בריטניה  ג'נסון באטון 6 3 3 2P 8 2 3 3 Ret 5 4 2 5 Ret 3 2 3 Ret 85
4 ספרד  פרננדו אלונסו 3 7 6 4 4 Ret 5 Ret Ret 2P 10 3 3 Ret Ret 4 5 4 59
5 קולומביה  חואן פבלו מונטויה 5 2F 13 3 Ret 4 8 DSQ DSQ 8 5 5 4 Ret 5 5 7 1F 58
6 איטליה  יארנו טרולי 7 5 4 5 3 1P 4 Ret 4 4 Ret 11 Ret 9P 10 11 12 46
7 פינלנד  קימי רייקונן Ret Ret Ret 8 11 Ret Ret 5 6 7 2P RetF Ret 1F Ret 3 6 2 45
8 יפן  טאקומה סאטו 9 15 5 16 5 Ret Ret Ret 3 Ret 11 8 6 Ret 4 6 4 6 34
9 גרמניה  ראלף שומאכר 4 Ret 7 7 6 10 Ret DSQP Ret Ret 2 5 24
10 בריטניה  דייוויד קולטהרד 8 6 Ret 12 10 Ret Ret 6 7 6 7 4 9 7 6 9 Ret 11 24
11 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 10 11 11 9 7 Ret 6 4 9 12 6 9 8 5 8 7 8 9 22
12 ברזיל  פליפה מאסה Ret 8 12 10 9 5 9 Ret Ret 13 9 13 Ret 4 12 8 9 8 12
13 אוסטרליה  מארק ובר Ret Ret 8 13 12 Ret 7 Ret Ret 9 8 6 10 Ret 9 10 Ret Ret 7
14 צרפת  אוליבייה פאניס 13 12 9 11 Ret 8 11 DSQ 5 15 Ret 14 11 8 Ret 14 14 6
15 ברזיל  אנטוניו פיזוניה 7 7 Ret 7 6
16 אוסטריה  כריסטיאן קליין 11 10 14 14 Ret Ret 12 9 Ret 11 14 10 13 6 13 Ret 12 14 3
17 ברזיל  כריסטיאנו דה מאטה 12 9 10 Ret 13 6 Ret DSQ Ret 14 13 Ret 3
18 גרמניה  ניק היידפלד Ret Ret 15 Ret Ret 7 10 8 Ret 16 15 Ret 12 11 14 13 13 Ret 3
19 גרמניה  טימו גלוק 7 15 15 15 2
20 הונגריה  זסלוט באומגרטנר Ret 16 Ret 15 Ret 9 15 10 8 Ret Ret 16 15 Ret 15 16 Ret 16 1
21 קנדה  ז'אק וילנב 11 10 10 0
22 ברזיל  ריקארדו זונטה Ret 10 11 Ret 13 0
23 ספרד  מארק ז'נה 10 12 0
24 איטליה  ג'ורג'יו פאנטאנו 14 13 16 Ret Ret Ret 13 Ret 17 Ret 15 Ret Ret Ret 0
25 איטליה  ג'יאנמריה ברוני NC 14 17 Ret Ret Ret 14 Ret Ret 18 16 17 14 Ret Ret Ret 16 17 0
מיקום נהג אוסטרליה  מלזיה  בחריין  איטליה  ספרד  מונקו  גרמניה  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  הרפובליקה העממית של סין  יפן  ברזיל  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

אליפות היצרנים עריכה

מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  בחריין  איטליה  ספרד  מונקו  גרמניה  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  הרפובליקה העממית של סין  יפן  ברזיל  נקודות
1 איטליה  פרארי 1 1P F 1P 1P F 1F 1P F RetF 1P F 1 1 1F 1F 1P 1P F 2 2 12F 1P 7 262
2 2 4 2 6 2 3 2 2F 2P F 3 3 12 2 3 1P F 1P RetF 3P
2 בריטניה  BAR-הונדה 9 6 3 3 2P 8 2 3 3 Ret 5 4 2 5 Ret 3 2 3 Ret 119
10 9 15† 5 16† 5 Ret Ret Ret 3 Ret 11 8 6 Ret 4 6 4 6
3 צרפת  רנו 7 7 5 4 5 3 1P 4 Ret 4 4 Ret 11 Ret 9P 10 11 10 10 105
8 3 7 6 4 4 Ret 5 Ret Ret 2P 10 3 3 Ret Ret 4 5 4
4 בריטניה  ויליאמס-BMW 3 5 2F 13 3 Ret 4 8 DSQ DSQ 8 5 5 4 Ret 5 5 7 1F 88
4 4 Ret 7 7 6 10† Ret DSQP Ret 10 12 7 7 Ret 7 Ret 2 5
5 בריטניה  מקלארן-מרצדס 5 8 6 Ret 12 10 Ret Ret 6 7 6 7 4 9 7 6 9 Ret 11 69
6 Ret Ret Ret 8 11 Ret Ret 5 6 7 2P RetF Ret 1F Ret 3 6 2
6 שווייץ  סאובר-פטרונס 11 10 11 11 9 7 Ret 6 4 9† 12 6 9 8 5 8 7 8 9 34
12 Ret 8 12 10 9 5 9 Ret Ret 13 9 13 Ret 4 12 8 9 8
7 בריטניה  יגואר-קוסוורת' 14 Ret Ret 8 13 12 Ret 7 Ret Ret 9 8 6 10 Ret 9 10 Ret Ret 10
15 11 10 14 14 Ret Ret 12 9 Ret 11 14 10 13 6 13 Ret 12 14
8 יפן  טויוטה 16 12 9 10 Ret 13 6 Ret DSQ Ret 14 13 Ret Ret 10† 11 Ret 11 12 9
17 13 12 9 11 Ret 8 11 DSQ 5 15 Ret 14 11 8 Ret 14 14 13
9 אירלנד  ג'ורדן-פורד 18 Ret Ret 15 Ret Ret 7 10 8 Ret 16 15 Ret 12 11 14 13 13 Ret 5
19 14 13 16 Ret Ret Ret 13 7 Ret 17 Ret 15 Ret Ret Ret 15 15 15
10 איטליה  מינארדי-קוסוורת' 20 NC 14 17 Ret Ret Ret 14 Ret Ret 18† 16 17 14 Ret Ret Ret 16 17 1
21 Ret 16 Ret 15 Ret 9 15 10 8 Ret Ret 16 15 Ret 15 16 Ret 16
מיקום יצרן מס' אוסטרליה  מלזיה  בחריין  איטליה  ספרד  מונקו  גרמניה  קנדה  ארצות הברית  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  הרפובליקה העממית של סין  יפן  ברזיל  נקודות
סימון
צבע מקרא
זהב מנצח
כסף מקום שני
ארד מקום שלישי
ירוק נקודות
כחול מדורג
סיים, לא מדורג (NC)
סגול פרש, לא מדורג (Ret)
אדום לא כשיר (DNQ)
שחור נפסל (DSQ)
לבן לא פתח (DNS)
מרוץ בוטל (C)
ריק לא התאמן (DNP)
לא נכלל (EX)
לא הופיע (DNA)
ביטל השתתפות (WD)
לא השתתף (תא ריק)
ביאור מקרא
P פול פוזישן
F הקפה מהירה
לא סיים, אך דורג
כתב עליון תוצאות ספרינט

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2004 בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ מינארדי השתתפה בשנים עשר המירוצים הראשונים כ"ווילוקס מינארדי קוסוורת'".[1][2]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Minardi confirms title sponsor - Wilux". Crash.net. 3 במרץ 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Press Snoop: Minardi and Wilux split". Crash.net. 31 ביולי 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "2004 Formula One season entry list". אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2004. נבדק ב-3 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Silbermann, Eric (2004). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2004–2005. Bath, Somerset: Parragon. pp. 22–41. ISBN 2-84707-072-9 – via Open Library.


2003:
גרמניה  מיכאל שומאכר
אלוף העולם לנהגים
גרמניה  מיכאל שומאכר
2005:
ספרד  פרננדו אלונסו
2003:
איטליה  פרארי
אלופת העולם ליצרנים
איטליה  פרארי
2005:
צרפת  רנו