אם תרצו

תנועת ימין ישראלית

"אם תרצו" היא תנועת ימין[1] ישראלית, המאוגדת כעמותה בשם אם תרצו – ציונות להיות או לחדול, שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה. מטרת התנועה, לפי פרסומיה, היא לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל"[2].

אם תרצו
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ישראל
מייסדים רונן שובל
ארז תדמור
מנכ"ל מתן פלג
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־18 שנים)
imti.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עם פעולותיה הבולטות של התנועה נמנים פרסומי דו"חות על מה שהיא רואה בתור הטיה אנטי-ציונית באוניברסיטאות בישראל; קמפיין נגד הקרן החדשה לישראל, כולל ייחוס חלק ניכר מהדיווחים הביקורתיים בדו"ח גולדסטון כלפי ישראל לגופים הנתמכים על ידי הקרן, וקמפיין "השתולים" נגד פעילות ארגונים ישראליים הממומנים בידי מדינות זרות ולטענתה מכפישים את מדינת ישראל ואת צה"ל.

היסטוריה עריכה

 
לוגו "אם תרצו" הקודם

התנועה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, ובינואר 2007 נרשמה כעמותה בשם "אם תרצו - ציונות להיות או לחדול". בין מקימי התנועה היו רונן שובל, יושב ראש התנועה עד 2013, וארז תדמור, שהיה "ראש אגף מדיניות" עד 2011. השניים הקימו את התנועה בעת שהיו סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שובל היה קודם לכן דובר "תא כתום"[3][4], ותדמור היה פעיל בתנועת הליכוד והגדיר את עצמו "ימני מאוד"[5]. שניהם השתתפו ב"תוכנית למנהיגות צעירה" של המכון לאסטרטגיה ציונית[6].

לאחר פרישתו של שובל מונה מתן פלג למנכ"ל התנועה[7]. פלג הקים את תא "אם תרצו" בחיפה[8] והיה מנהל המשימות הארצי[9]. אלון שוורצר מונה לעמוד בראש אגף המדיניות של התנועה[10].

שמה של התנועה נגזר מדבריו המפורסמים של בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד": "אם תרצו – אין זו אגדה". היא מגדירה עצמה כתנועת מרכז חוץ־פרלמנטרית[11] שמטרתה לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל" ו"לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידאולוגיה הציונית, להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים שבפניה"[2].

פעילות התנועה מתמקדת בהסברה, בהעמקת התודעה הציונית ובמאבק במגמות פוסט־ציוניות גלויות וסמויות הקיימות, על פי התנועה, בשיח החברתי, הפוליטי, התרבותי והתקשורתי בישראל. פעילות זו מתבססת על הרעיון שהרצון הלאומי והאמונה בצדקת הרעיון הציוני הם הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל, והיחלשותם היא סכנה לעתיד הרעיון הציוני.

בשנת 2018 הקימה התנועה אגף משפטי, שבין השאר פעל לייצוג משפטי של "בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות"[12], קידום תקנה המקנה הנחה בתשלום ארנונה למשרתי מילואים[13] ועוד.

בשנת 2020 צירפה האוניברסיטה העברית בירושלים את "אם תרצו" לרשימה של כ-140 ארגונים שהפעילות בהם מזכה את הסטודנט בשתי נקודות זכות אקדמיות, לפי חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, תשע”ח–2018[14]. כך פעלה גם אוניברסיטת אריאל בשומרון, בעוד אוניברסיטת תל אביב החליטה שלא להעניק נקודות זכות על התנדבות ב"אם תרצו", בנימוק שלארגון יש צביון פוליטי[15].

ועידות העמותה עריכה

העמותה מקיימת ועידות שנתיות. הוועידה הראשונה התקיימה ב-2008 והנואם המרכזי בה היה משה יעלון. בוועידה השנייה ב-2010, נאם השר גדעון סער[16] בוועידה השלישית (2011) נאם השר יולי אדלשטיין[17]. בוועידה הרביעית נאמו השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו. בוועידות נטלו חלק פוליטיקאים נוספים, ובהם דני אילון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', עתניאל שנלר[18], פאינה קירשנבאום, ציפי חוטובלי, איוב קרא, זאב אלקין[19] ודני דיין. אנשי אקדמיה, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן פרופ' אליאב שוחטמן, פרופ' משה שרון, ד"ר מרדכי קידר ואישי ציבור דוגמת צ'רלי ביטון ונחמיה רפל.

בשנת 2017 התקיים כנס העשור של התנועה במעמד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בהשתתפות ד"ר דרור אידר וד"ר מרדכי קידר ובנוכחות מייסדי התנועה. בכנס הוענקו עשרה אותות ליקירי התנועה לאורך השנים, בהם: דבורה גונן (אמו של דני גונן שנרצח במעיין דני), לירן ברוך (לוחם צנחנים שאיבד את עינו וקיבל את הפרס בשם חיילי ופצועי צה"ל), נוער ההתנחלות עתניאל שזכה בפרס עקב עמידתו האיתנה בעקבות אירועי הטרור שהיו ביישוב, עמיחי שיקלי מהמכינה הקדם צבאית "תבור", כרמלין אשקר (יו"ר פורום השתלבות הנוצרים במדינת ישראל) וכן מייסדי התנועה, ד"ר רונן שובל, ארז תדמור ועמית ברק[20].

חברים ומימון עריכה

"אם תרצו" מפעילה 20 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, מתוך תפיסה שעל ציבור זה להיות השדרה המרכזית של המהפכה הציונית שהתנועה מבקשת להוביל[2]. ב-2009 היו רשומים בתנועה כאלף משלמי דמי חבר, לצד כ-5,000 נוספים שנטלו חלק בפעילות התנועה שכללה ערבי עיון, הפגנות ופעילות חברתית[21].

העמותה ממומנת באמצעות תרומות המגיעות מארגונים ואישים פרטיים בישראל ובעיקר מחוצה לה. בשנת 2007 היה היקף גיוס התרומות כ-250 אלף ש"ח, והתורם הבולט ביותר היה הארגון האמריקאי "הקרן המרכזית לישראל", שתרם 34 אלף דולר[22]. בשנת 2008 הייתה התורמת הגדולה "קרן ישראל סגל", שתרמה כ-190,000 ש"ח.

בשנת 2009 גייסה התנועה תרומות בסך של 456 אלף שקל, ש-375 אלף ש"ח מתוכם באו, דרך הסוכנות היהודית[23], מהארגון הנוצרי-אמריקאי[24] "נוצרים מאוחדים למען ישראל" בראשות ג'ון הייגי, ארגון התורם כעשרה מיליון דולרים מדי שנה לארגונים בישראל. בסך הכל העביר ארגון זה ל"אם תרצו" סכום של 761 אלף ש"ח בשנים 2008–2009. באוגוסט 2010 הודיע הארגון על הפסקת התרומות וטען כי "אם תרצו הוליכו אותנו שולל לגבי הפעילות שלהם. האמנו להם כשהם סיפרו לנו שהמשימה שלהם היא חינוך יהודי גרידא... אנחנו לא מעוניינים להתערב בדיונים הפוליטיים הפנימיים בישראל"[25].

ב-2010 גדל היקף התרומות לסכום של כ-1.66 מיליון ש"ח. בשנת 2011 התקבלה התרומה הגדולה ביותר לתנועה (312,500 ש"ח) מהקרן המרכזית לישראל[26]. בשנת 2014 היה היקף התרומות 1.73 מיליון ש"ח, מהם תרומה של כ-780 אלף ש"ח מטעם הקרן המרכזית לישראל[27]. בשנת 2015 קפץ היקף התרומות ל-7.04 מיליון ש"ח[28], ובשנת 2016 הוא ירד ל-2.62 מיליון[29].

בשנת 2019 עמדו הכנסות התנועה על כ-3.8 מיליון ש"ח, רובן המכריע מתרומות מישראל[30].

פעילות ציבורית עריכה

מאגרי מידע אינטרנטיים עריכה

תנועת "אם תרצו" מפעילה אתרים המפרסמים מידע על אנשי ציבור ואנשים פרטיים שפעלו, לטענתה, נגד מדינת ישראל: "הכר את המרצה" מתמקד באנשי אקדמיה, "הכר את השופט" בשופטי ביהמ"ש העליון ו"הכר את העוכר" בפעילי שמאל. האתרים מכילים גם מנגנון לדיווח על אנשים נוספים.

טענות להטיה אנטי-ציונית באקדמיה עריכה

עמדותיה של התנועה ביחס לאקדמיה פורסמו בדו"ח שהפיצה במאי 2008. בדו"ח נטען שקיים פער משמעותי בין עמדות הציבור בישראל בנושאי לאומיות וציונות לבין השיח האינטלקטואלי המקודם במחלקות מדעי המדינה באוניברסיטאות בישראל. מחברי הדו"ח בחנו סילבוסים של קורסים במספר אוניברסיטאות, ולדבריהם, חוקרים הרואים את הלאומיות כהמצאה מודרנית, חוקרים התומכים בדגם של ישראל כמדינת כל אזרחיה וחוקרים שתפישתם, לשיטת "אם תרצו", היא אנטי-ציונית, זוכים לאזכורים רבים יותר באופן ניכר ברשימות הקריאה מחוקרים המייצגים דעות אחרות[31]. בדו"ח נאמר כי הוא נכתב בסיוע "מועצה אקדמית מלווה" של ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ. ברץ אישר כי ליווה את הדו"ח, אך לבל ציין כי מעורבותו המייעצת הייתה זניחה[32]. העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי אנשי אקדמיה הפעילו לחצים על לבל להסיר את תמיכתו בדו"ח[33]. פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ערער על תקפותו המדעית של הדו"ח ותיאר את הכתוב בו כ"דברים חסרי שחר, שכל קשר ביניהם לבין העובדות מקרי בהחלט, שלא לומר מגמתי ומטעה"[34][35]. מנגד פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה אמר בעקבות הפרסומים נגד הדו"ח כי הוא עייף "מהצביעות הרבה... המגינה על השמאל הרדיקלי... בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, עוינת את ישראל היהודית-ציונית וחותרת ללא לאות להפיכתה ל'מדינת כל אזרחיה'... לא 'אם תרצו' או ה'מכון לאסטרטגיה ציונית' פשעו, ההתעלמות ממוקד סרטני זה וגרורותיו בתוככי האקדמיה הוא הפשע..."[36].

פרופ' אברהם דיסקין, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, אמר כי "אכן יש בעיה להגיד על מישהו דיכוטומית שהוא ציוני או פוסט-ציוני". עם זאת, "המגמה שהם מראים היא סופר מדויקת... אז אתה שואל אם הדו"ח של 'אם תרצו' נכון? האמת שהוא מתון"[37]. מנגד, פרופ' אורי הדר הגדיר את הדו"ח כ"חלק ממאמץ מקארתיסטי לפסול אנשים. המגמה זהה - להוציא מהשיח הישראלי אוסף מסוים של דעות. להופכן ללא לגיטימיות במובהק"[37].

ביולי 2010 פנו אנשי "אם תרצו" לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, רבקה כרמי, בדרישה להפסיק את מה שהגדירו "הטיה אנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל". פנייה זאת נעשתה על בסיס בדיקה שביצעו אנשי הארגון שהראתה, לדבריהם, כי רוב סגל המחלקה מורכב ממרצים המעורבים בפעילות פוליטית המציגה עמדות של השמאל הקיצוני בישראל וכן הטיה של הסילבוסים. אנשי התנועה איימו כי אם בקשתם לא תיענה, הם ימליצו לסטודנטים לא ללמוד במחלקה ולתורמי האוניברסיטה מחוץ לישראל להתנות את תרומותיהם בכך שתתוקן ההטיה האמורה[38]. ראשי האוניברסיטה הגיבו כי אינם נוהגים לבדוק את דעותיהם של אנשי הסגל וכי הדרישה "נודפת ריח חזק של מקרתיזם ועומדת בניגוד חריף לעקרונות הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל"[39]. ועד ראשי האוניברסיטאות פרסם תגובה בה נכתב כי "אף אוניברסיטה בישראל אינה צריכה להוכיח את אהבת המולדת של הסגל שלה לשום גוף, ובוודאי שלא לגוף פוליטי, שמנסה להציג מסמך מגמתי ומניפולטיבי כ'מחקר'"[40].

בנובמבר 2011 פרסמה "אם תרצו" דו"ח אודות הפוליטיזציה במחלקה האמורה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[41]. בעקבות דו"ח זה, ודו"ח דומה של המכון לאסטרטגיה ציונית, נערכו שני דיונים בוועדת החינוך של הכנסת[42][43], ובעקבותיהם ערכה המועצה להשכלה גבוהה ארבעה דיונים ופרסמה גילוי דעת בנושא החופש האקדמי, שכלל קריאה לחופש אקדמי, שלילת פוליטיזציה מכל סוג באקדמיה, דרישה להביא ללימוד מגוון כל הדעות והמידע בנושאים הנלמדים, מניעת הדרה, אפליה או השתקה של סטודנטים או מרצים בשל דעותיהם הפוליטיות וגינוי קריאות חברי אקדמיה לחרם אקדמי על ישראל[44]. בנובמבר 2011 אישרה המל"ג דו"ח של ועדה בינלאומית שמינתה כדי לבדוק את איכות המחלקות למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטאות[45]. לגבי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון קבע הדו"ח בין היתר שבקורסים של המחלקה ניכרת הטיה פוליטית[46]. בהקשר זה המליצה הוועדה שהמרצים במחלקה יוודאו שדעותיהם האישיות יוצגו ככאלה, שיוצגו בפני הסטודנטים מגוון דעות ושהמחלקה תדאג שתוכנית הלימודים תיתפס כמאוזנת[47]. בהמשך הוחלט לסגור את המחלקה, אולם בעקבות ערעור הושעתה החלטה זו. בכלי התקשורת פורש הדבר כאישוש של טענות "אם תרצו"[48].

ביוני 2013 השיקה התנועה את תחרות המקרים המבישים באקדמיה לשנת תשע"ג[49].

במרץ 2015 הפריעו אנשי "אם תרצו" לשיעור של פרופ' עמירם גולדבלום באוניברסיטה העברית, במחאה על התבטאויות פומביות שבהן תיאר את התנועה "התנועה הפשיסטית והמציירת פוסטרים בסגנון נאצי" והשווה את פעילותה לזו של נערי היטלר ושל הגסטאפו[50]. בעקבות כך השעתה האוניברסיטה את פעילות תא הסטודנטים של "אם תרצו" למשך חודש[51]. בשנת 2019 פרסם גולדבלום טוקבקים שבהם כתב כי לא ירשה לסטודנטים לשבת בכיתה שבה הוא מלמד אם יישאו את סמליה של "אם תרצו", ושהוא יפעל במטרה למנוע מהם להתקבל לתארים מתקדמים. התנועה עתרה לבג"ץ בדרישה שיורה לאוניברסיטה העברית להעמיד את גולדבלום לדין משמעתי ושיורה לשר החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה להטיל עיצומים על האוניברסיטה העברית כל עוד איננה נוקטת בהליך משמעתי זה. בנובמבר 2020 נדחתה העתירה על הסף בשל היעדר עילה להתערבות בית המשפט. נפסק שלאוניברסיטה נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להתנהלות הסגל האקדמי, ולא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות של בית המשפט, משום שהאוניברסיטה גינתה את דבריו של גולדבלום, נזפה בו והבהירה כי אם יפעל גולדבלום לממש את התבטאויותיו לא יוכל להמשיך ללמד בה, ואף הוא התנצל על דבריו והודיע כי מעולם לא התכון לפעול כך[52].

פעולות נגד הקרן החדשה לישראל עריכה

בפברואר 2010 פרסמה התנועה דו"ח, לפיו ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל, השפיעו באופן ניכר על דו"ח גולדסטון, שקבע שישראל ביצעה פשעי מלחמה במבצע עופרת יצוקה. לפי דו"ח התנועה חלק ניכר מהמובאות ואסמכתאות בדו"ח גולדסטון מקורן בפרסומי 16 גופים, המקבלים תמיכה כלכלית ואחרת מהקרן החדשה לישראל, ושפרסומים אלו היו הבסיס להאשמות בדבר פשעי מלחמה בדו"ח גולדסטון. הדו"ח היה חלק מקמפיין אותו ניהל משה קלוגהפט ושכלל מודעות שבהן הוצגה נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, כשלה קרן במצחה, והפגנה מול ביתה בלבוש ערבי ושלטים שבהם נכתב "אוהבים את נעמי, שונאים את צה"ל"[53][54]. הדו"ח זכה לסיקור נרחב בתקשורת, ובייחוד ב"מעריב" בו פרסם בן כספית כתבת שער, אחרי שהועברו אליו מראש באופן בלעדי ממצאים מהדו"ח[55].

עמותת קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל פרסמה תגובה לפיה כשל הדו"ח של "אם תרצו" בהתעלמו מכך שמסקנות דו"ח גולדסטון התבססו לא רק ואף לא בעיקר על דיווחי הארגונים הקשורים בקרן החדשה לישראל, והגדירה את דו"ח 'אם תרצו' "מגמתי, מוטה ורצוף כשלים"[56]. הקרן החדשה לישראל הגיבה ואמרה כי הדו"ח עסק ב"ספירת הערות שוליים" והתעלם מטיבן, ושהארגונים שהדו"ח הזכיר לא עסקו ישירות בפעילות ברצועת עזה ובמבצע עופרת יצוקה, ושאמינות הדו"ח מוטלת בספק[57]. אם תרצו מסרה בתגובה, כי אם מסירים את הטענות הלא רלוונטיות, כביכול, עדיין נותר שיעור זהה של "הפניות למידע שלילי נגד צה"ל" מטעם ארגונים נתמכי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון[58].

בחודש אפריל 2010 פרסמה התנועה דו"ח על תביעות מחוץ לישראל כנגד קציני צה"ל ובכירי ממשל ישראלי. לפי הדו"ח, חלק מהארגונים הקשורים בקרן החדשה[59] מעורבים במערכה משפטית של "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" (PCHR)[60] בבתי משפט מחוץ לישראל להאשים אנשי צבא ובכירים ישראלים בפשעי מלחמה. המעורבות כוללת קריאה להעמדה לדין והוצאת צווי מעצר כנגד ישראלים על ידי בתי משפט מחוץ לישראל, מעורבות בהליכי משפט אלו והעברת דוחות מידע וחומרי עזר לתביעה. עוד נאמר בדו"ח כי הקרן עומדת ב"שיתוף פעולה אסטרטגי וממושך" עם ארגון "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", העומד מאחורי רוב התביעות[61].

בחודש דצמבר 2012 פרסמה התנועה מכתב גלוי לנשיא הקרן החדשה לישראל-שתיל בריאן לורי. המכתב פורסם באנגלית ב-25 עיתונים יהודיים בארצות הברית על רקע מבצע "עמוד ענן" והאשמות של ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל כלפי צה"ל ומדינת ישראל[62].

בסוף חודש אפריל 2013 פרסמה התנועה דו"ח תחת הכותרת: "פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית". הדו"ח סוקר את פעילותם של ארגונים הממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל" ומדינות זרות, שסיכלו ניסיונות לעודד את כלל אזרחי המדינה לשירות צבאי או אזרחי, פגעו ביוזמות להעניק זכויות לחיילי המילואים, סיכלו ניסיונות השתלבות של ערביי ישראל או סייעו לגורמים באוכלוסייה הערבית המבקשים להנציח את הבדלנות במגזר[63].

פעילות נגד הגדרת הנכבה עריכה

במאי 2011, הוציאה התנועה לאור את "נכבה - חרטא"[64], ספרון בן כ-70 עמודים, שנכתב על ידי ארז תדמור והעיתונאי אראל סג"ל[65]. בחמשת שערי הספרון נאמר כי עיקר האחריות לבעיית הפליטים מוטלת לפתחו של התוקפן - הערבים, שפעלו להנצחת מצב הפליטים בארצות ערב במקום לשקמם; כי רבים מיושבי ארץ ישראל הערבים נטשו את יישוביהם ולא גורשו, וכי מספר הפליטים קטן מהמספר המצוין בדרך כלל; כי רבים מהערבים שישבו בארץ ישראל בשנת 1948 היו מהגרים שזה מקרוב באו; כי יש להשוות בין גורלם של הפלסטינים בישראל לגורל היהודים שישבו במדינות ערב; וכי קיים קשר משמעותי בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין הנאצים, ובראשם פגישה של המופתי אמין אל-חוסייני עם היטלר בשנת 1941[66].

במרץ 2013 פרסמה התנועה את ספרה "שקר הפליטים הפלסטינים". על פי הספר, "בעיית הפליטים" היא הונאה שמוביל האו"ם, אשר לוקח חלק בהנצחת הבעיה ככלי לחיסול מדינת ישראל. עוד נטען בו שהגדרת הפליטים הפלסטינים שונה מהגדרה של כל פליט אחר באו"ם וכן מועלות טענות כלפי אונר"א[67].

תמיכה בחיילי צה"ל עריכה

 
תמונה מהפגנה של "אם תרצו" לתמיכה בחיילי צה"ל ושוטרי מג"ב בנעלין, 2008

"אם תרצו" פעלה בדרכים אחדות לתמיכה בחיילי צה"ל:

  • בתחילת חודש מרץ 2010 נכנס חייל צה"ל למסעדת "אזאד" שבשכונת הדר בחיפה. המסעדה סירבה לשרת את החייל וטענה כי "אין המדים הולמים את אווירת המקום ואין הם משרתים לובשי מדים". בעקבות כך הפגינו פעילי "אם תרצו" מול המסעדה ואף הגישו ביחד עם חייל מילואים תביעה נגד המסעדה, שבעקבותיה פסק בית המשפט ב-1 בפברואר 2011 שבפעולת המסעדה הייתה אפליה חמורה נגד חייל צה"ל במקום ציבורי[68].
  • לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תש"ע, הפיצה התנועה בבתי כנסת אלפי עותקים של תפילת "יזכור", שבה נוספה הפסקה: "יזכור עם ישראל את אלו מתוכו, בשר מבשרו, אשר השתתפו בתביעות נגד קציניו וחייליו. את אלו אשר בשעת הקרב להגנת עם ישראל עמדו בהפגנות וקראו לחייליו פושעי מלחמה. יזכור את אלה אשר במחשכים חברו לגרועים שבאויבי ישראל כדי לפגוע בקדושים אשר מסרו את נפשם למען העם"[69].[דרוש מקור: אין בסימוכין תמיכה לכך שהפעולה תמכה בחיילי צה"ל או שזו הייתה כוונתה]
  • במהלך מבצע צוק איתן סייעה התנועה בשליחת חבילות סיוע לחיילים[70].

התנועה מבצעת פעילות לתמיכה בחיילי המילואים[71][72], הן בסיוע פרטני[73] והן בקריאה להענקת העדפה מתקנת עבורם[74]. התנועה מקיימת אירועי תמיכה בסטודנטים המשרתים במילואים בקמפוסים השונים. בין היתר התקיים ערב תמיכה במכללת אורט בראודה בכרמיאל בהשתתפות ח"כ איתן כבל, ראש העיר עדי אלדר והסטנדאפיסט רועי לוי. במכללת עמק יזרעאל יזמה התנועה יריד למען סטודנטים המשרתים במילואים בהשתתפות קצין מילואים ראשי. התנועה פועלת בדרכים נוספות למען חיילי המילואים[75].

  • במהלך השיחות להקמת הממשלה ה-33 פנתה "אם תרצו" ביחד עם פורום "צו-8" לצוותי המשא ומתן הקואליציוני במפלגות השונות בהצעה מפורטת לקדם את הנושא ולפעול להכרה במילואימניקים כזכאים להעדפה מתקנת[76]. בהסכם בין הבית היהודי לליכוד הוכנס סעיף המתייחס לזכויות המילואימניקים[77].
  • ביום ההוקרה למערך המילואים בל"ג בעומר תשע"ג פרסמה התנועה דו"ח העוסק בין השאר בהעדפה מתקנת למילואימניקים[78].

התנועה קיימה הפגנה בתמיכה בחיילים החרדים ונגד מסע ההסתה כנגדם בתוך המגזר החרדי[79]. "אם תרצו" מקיימת פעילויות משותפות עם מגזרי מיעוטים אשר בניהם משרתים בצה"ל. בין השאר קיימה התנועה חלוקת בגדים וצעצועים לגני ילדים בדואים[80]. פורום גיוס העדה הנוצרית הוקם באוגוסט 2012 על ידי אנשי קבע וכוחות הביטחון לטובת עידוד צעירי העדה הנוצרית דוברי הערבית להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי ולהשתלב בחברה הישראלית. "אם תרצו" קיימה הרצאות עם אנט חאסכייה, ערביה מוסלמית ציונית שילדיה שירתו בצה"ל ושפועלת לשוויון בנטל ולשילוב הערבים בחברה[81].

קמפיין "השתולים" עריכה

כרזת קמפיין השתולים
כרזת ה"שתולים בתרבות"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בדצמבר 2015 פרסמה התנועה את "דוח השתולים" שבו מתוארת פעילות של 20 ארגונים ישראליים הממומנים על ידי מדינות זרות ופועלים נגד מדינת ישראל וחייליה, בין היתר בייצוג משפטי של מחבלים ופרסום האשמות נגד צה"ל וחייליו בפשעי מלחמה[82]. לפי הדו"ח, העבירו ישויות מדיניות זרות לארגונים כ-120 מיליון ש"ח מאז 2012, והקרן הפלסטינית "מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" העבירה להם כ-14 מיליון ש"ח משנת 2014. בנוסף, הארגונים קיבלו מאז 2008 כ-80 מיליון ש"ח מהקרן החדשה לישראל, שמספקת להם מעטפת תדמיתית ותקציבית[83].

כחלק מהקמפיין, פרסמה התנועה סרטון שבו הניף צעיר בעל חזות ערבית סכין מול המצלמה ולאחר מכן הוצגו ארבעה פעילים, מעמותות "בצלם" (חגי אלעד), "שוברים שתיקה" (אבנר גבריהו), "המוקד להגנת הפרט" (סיגי בן-ארי) ו"הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" (ישי מנוחין), כשברקע אומרת הקריינית: "לפני שהמחבל הבא דוקר אותך, הוא יודע שיש מי שיגן עליו" ומוצגת הכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור - הם נלחמים בנו"[84][85]. 27 אלף אנשים חתמו על עצומה נגד "השתולים" במסגרת הקמפיין שכלל שלטי חוצות, חברי כנסת חתמו על הצעת חוק הנושאת את שם הקמפיין[86]. בתגובה לקמפיין זה יצאה הקרן החדשה לישראל בינואר 2016 בקמפיין שכותרתו "בשתול הזה הם כבר טיפלו" לצד תמונתו של יצחק רבין[87].

בעקבות גינויים של אמנים להצעת חוק של שרת התרבות מירי רגב, לפיה משרד התרבות יוסמך לשלול תקציבים ממוסדות תרבות שיבזו את סמלי המדינה, ב-27 בינואר פרסם הארגון פוסט תחת הכותרת "שתולים בתרבות", שבו נטען שהעולם התרבותי של ישראל "נשלט על ידי שתולים רבים של הקרן לישראל החדשה וארגוניה", אשר מכפישים את נבחרי הציבור בכל פעם שהם מנסים לממש את המשימה שהוטלה עליהם על ידי העם[88]. במקביל הוצגה רשימה של עשרות אמנים ואנשי תרבות החברים במועצות הציבוריות של ארגונים אלו, ושל אחרים שלקחו חלק באירועי תמיכה של שוברים שתיקה[89][90]. הפרסום ספג גינויים רבים, משמאל ומימין[91]. לאחר יומיים התנצלה "אם תרצו" על פרסום הפוסט[92], ומנכ"ל העמותה, מתן פלג, השעה עצמו מהתפקיד לשלושה חודשים[93].

בינואר 2016 הקמפיין הביא להרחבת הדרישה של חוק חובת הגילוי[94].

נושאים מרכזיים נוספים עריכה

  • תליית דגלי פלסטין בירושלים כמחאה נגד שלום עכשיו: ביום ירושלים 2012, פעילי אם תרצו התחזו לפעילי שלום עכשיו, נופפו בדגלי פלסטין במהלך הצעדה ותלו כרזות על כמה גשרים עליהן נכתב: "יום אל קודס שמח" ולצדן נתלו דגלי פלסטין ושלטים של "שלום עכשיו". לטענת אם תרצו, הפעולה נעשתה כחלק מקמפיין מחאה נגד "שלום עכשיו"[95].
  • קריאה להתפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט: התנועה שיתפה פעולה עם התארגנויות של מילואימניקים ומשפחות שכולות, עם פורום יישובי קו העימות, עם אגודות סטודנטים, ועם תנועות אומ"ץ, התנועה לאיכות השלטון, "תפנית", "אמונה" ואחרות, במאבק המחאה הציבורי שקרא להתפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה[96][97]. במסגרת פעילות זו ארגנה התנועה צעדת מחאה של פעילים מירושלים לתל אביב[98]. בתחקיר של תוכנית "המקור" בערוץ 10, נאמר כי בתקופה זו הייתה "אם תרצו" קשורה למי ששימש אז ראש לשכתו של בנימין נתניהו, נפתלי בנט, ולעוזי דיין, שהיו שניהם מעורבים בהעברת מסרים מנתניהו וכספים שנתרמו על ידי תומכי נתניהו, למימון המאבק[22]. לפי מסמך שהציג רביב דרוקר, התנועה הציעה לבנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה, תוכנית מחאה שאמורה להוביל להתפטרות אולמרט על רקע מלחמת לבנון[99]. שם גם עבדו לראשונה עם משה קלוגהפט שהיה היועץ האסטרטגי של מטה המאבק[54][97].
  • אסון השריפה בכרמל: במהלך אסון השרפה בכרמל סייעו חברי "אם תרצו" בדרכים שונות: הקימו חמ"ל, סייעו בפינוי משפחות, אספו ציוד לכוחות הכיבוי והביטחון, הפעילו ילדים שפונו מבתיהם וסייעו בשמירה מפני בוזזים בעין הוד[100].
  • ביקורת על בג"ץ: בנובמבר 2014 פרסמה "אם תרצו" נייר עמדה שכותרתו "מדינה בשלטון הבג"ץ - כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית"[101]. לדברי התנועה, "נייר העמדה מתאר את הכלים שבג"ץ פיתח, בניגוד לדוקטרינות השיפוטיות המקובלות בעולם, כדי ליטול לעצמו סמכויות לא לו, וכן מתווה דרכים להחזרת ישראל לדמוקרטיה פרלמנטארית, כפי שהייתה לפני עידן '"האקטיביזם השיפוטי'"[101]. עמדתה זכתה לתמיכתו של פרופ' ישראל אומן[102].
  • המשט הציוני ביוון: אל מול משט לעזה, שביקש לצאת מיוון, ארגנה התנועה משט נגדי שאותו כינתה "משט הסברה ציוני". המשט נערך ב־4–5 ביולי 2011 בנמל פיראוס, וכלל יאכטה שכורה ובה חמישה פעילי התנועה שהניפו כרזות הקוראות לשחרור גלעד שליט, לשחרור עזה משלטון החמאס וקריאה לפעילי זכויות האדם לסייע לאזרחי סוריה ולוב[103][104].
  • מחאה כנגד מוחמד בכרי: בינואר 2012 מחתה תנועת "אם תרצו" על השתתפותו של השחקן מוחמד בכרי בהצגה "בית ברנרדה אלבה" על במת "צוותא" בתל אביב, עקב הסרט "ג'נין ג'נין" שביים, שיש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, נענתה לקריאה זו, וקראה לסילוקו של בכרי מההצגה[105]. תיאטרון "צוותא" דחה קריאות אלה.
  • לקראת הבחירות לכנסת ה-24 השיקה העמותה קמפיין לעידוד התנדבות לתפקידי פיקוח ובקרה ביום הבחירות במטרה למנוע זיופים. היא עודדה הצטרפות לקמפיין בעזרת הזיהוי של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, כבוגר קרן וקסנר[106][107]. התנועה הפיצה כתובת לרישום עוד לפני שהרישום נפתח, וועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי מי שנרשם באותו שלב לא יוכל לעבוד מטעמה[108][109].
  • פעולה נגד התקשרות המדינה עם קרן וקסנר - ב-16 ביולי 2020 התנועה עתרה לבג"ץ בדרישה לאסור על המדינה לשלוח את עובדיה להכשרה של קרן וקסנר באוניברסיטת הרווארד[110]. ב-2 ביוני 2021 הרכב של בג"ץ בראשות השופט דוד מינץ דחה את העתירה וחייב את התנועה בתשלום הוצאות בגובה 15 אלף ש"ח. השופטים דחו את הטענות של התנועה, וקבע ש"טענת העותרת לפיה השתתפות בתוכניות הקרן משפיעה על קידומם של המשתתפים בשירות המדינה נטענה בעלמא וללא כל ביסוס". בג"ץ גם קיבל את עמדת המדינה ולפיה השתתפות בתוכניות של קרן וקסנר והמלגות המוענקות בתוך כך אינן בגדר מתנה[111].
  • תמיכה בארגון "בוחרים בחיים - פורום המשפחות השכולות": התנועה תומכת בארגון "בוחרים בחיים - פורום המשפחות השכולות" מיסודה של דבורה גונן, ששכלה את בנה בפיגוע ליד דולב. הארגון מייצג כמאה משפחות שכולות ומטרתו ליישם צעדים מרתיעים כנגד טרור[112]. פעילות הארגון כללה מחאה כנגד הענקת פרס מטעם מפעל הפיס לסרט "לאה צמל, עורכת דין", למען יישום חוק קיזוז שכר מחבלים[113] ונגד הטבות המוענקות על ידי מדינת ישראל לאסירים בתחומה הקשורים לטרור[114]. הארגון יצא במחאה כנגד המלצת הרשימה המשותפת על בני גנץ, כנגד הבטחת הבחירות של כחול לבן לא להסתמך על קולותיהם להקמת ממשלה[115].

מבצע "דוגו" עריכה

התנועה מקיימת מבצע שנתי של חלוקת מנות פלאפל בקמפוסים ברחבי הארץ, בהשראת סיפורו האישי של שורד השואה דוד "דוגו" לייטנר, ששרד את צעדות המוות, עלה לישראל, ומציין מדי שנה את ניצחונו האישי ואת ניצחון העם על ידי אכילה מרובה של פלאפל. אנשי התנועה הגדירו את הפעילות כ"נקמה טעימה ויצירתית" והסבירו כי "אמנם זה לא חג דתי אבל הוא בעל משמעות רבה ולעם ולארץ ישראל"[116].

פעולות הסברה עריכה

להפצת עמדותיה משתמשת התנועה בכלים אחדים:

פעולות נגד המחאות נגד הממשלה ה-37 והרפורמה המשפטית עריכה

אם תרצו הצטרפה לארגונים שונים כתנועת נגד למחאה נגד הרפורמה המשפטית[127]. כחלק מהפעילות אורגנו צעדות והפגנות בעד הרפורמה בתל אביב, נתניה, כפר סבא, חיפה, ירושלים, באר שבע ועוד, כולל ההפגנה בירושלים ב-27 באפריל 2023[128]. כמו כן התקיימו פעילויות חיזוק למובילי הרפורמה, שמחה רוטמן ויריב לוין[129]. במקביל אורגנו מחאות נגד משפטנים ואנשי ציבור לשעבר שיצאו נגד, או פועלים נגד הרפורמה, בהם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, אהרון ברק ורוני אלשיך[דרוש מקור].

פולמוס סביב התנועה עריכה

השתייכות פוליטית עריכה

אף על פי שהתנועה מגדירה את עצמה כתנועת מרכז[11], היא מתוארת בכתבות רבות כתנועת ימין[130][131][132][133][134]. בעיתון "הארץ" היא תוארה אף בתור תנועת ימין רדיקלי[135][136]. לפי "וואלה", התנועה "מוגדרת ע"י רבים כתנועת ימין קיצוני"[137]. באתר הרשמי של "אם תרצו", מצוין כי בתנועה "דוחים את החלוקה הדיכוטומית ההיסטורית לימין ולשמאל"[138]. תנועת "אם תרצו" עצמה מחתה נגד הגדרתה כתנועת ימין באתר ויקיפדיה, ואף הודיעה כי המשך תיוגה כימנית יאלץ אותה לבחון הליכים משפטיים[139]. על פי הצהרתה, התנועה אינה מעורבת בפעילות מפלגתית[21]. בוועידותיה התארחו בעיקר פוליטיקאים ממפלגות הליכוד וישראל ביתנו.

המתנגדים לתנועה מתארים אותה לעיתים כ"פשיסטית"[140][141]. לדברי זאב שטרנהל, מומחה בחקר הפשיזם, "תנועת אם תרצו היא לא יותר גרועה מהפשיזם, היא רק זה, פחות או יותר"[142]. תומר פרסיקו טען כי רונן שובל, בזמנו יושב ראש התנועה, הודה בפניו כי הושפע מאנשי הרומנטיקה הגרמנית, הנחשבים למבשרי הפשיזם האירופי[143]. בשנת 2016, בני בגין, בזמנו חבר הכנסת מטעם הליכוד, מתח ביקורת על קמפיין של התנועה, וטען כי יש בו "סממן פשיסטי"[144]. בעיתון "סידני מורנינג הראלד", נכתב כי התנועה היא "אולטרה-לאומית" ו"ציונית רדיקלית"[145].

בשנת 2011 נמנתה "אם תרצו" עם העמותות שהשתתפו במבצע "שני מיליון סיבות טובות", במסגרתו הבטיח "בנק לאומי" להעניק שני מיליון ש"ח לעמותות שיזכו ללייקים הרבים ביותר. בעקבות מחאה של פעילי שמאל על הכללת "אם תרצו" במבצע, אף על פי שהתקנון אסר על השתתפות עמותות פוליטיות, ביטל הבנק את המבצע[146].

באוגוסט 2020 פרסמה "אם תרצו" פוסט בפייסבוק הקורא להקמת "ממשלת ימין של המחנה הלאומי"[147].

תביעות דיבה עריכה

נגד "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)" עריכה

בעקבות הקמתה של קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)" דרשה תנועת "אם תרצו" את סגירת הקבוצה, ומשלא נענתה בחיוב הגישה בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון ש"ח נגד מייסדי הקבוצה, בטענה ששם הקבוצה מהווה לשון הרע[148]. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כתב רונן שובל: "אנו נאלצים פעם אחר פעם להתמודד מול מתקפות אלימות וחסרות רסן של סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת ואליטה מוסתים. לא פעם סטודנטים באוניברסיטאות מצדיעים לעבר פעילינו במועל יד ואף יורקים לעברם."[149]

"אם תרצו" הוסיפה לתביעה שני פרסומים נוספים שנערכו בקבוצה, כך שהתביעה נסבה על שלושה פרסומים:

  1. שם הקבוצה: "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)".
  2. פרסום סטטוס שבו הועלתה השאלה האם מי שסבו של אביו אינו יהודי טהור יוכל לצעוד עם 'אם תרצו' במצעד זכויות אדם בו השתתפה.
  3. פרסום המשווה קריקטורות שפרסמה התנועה נגד נעמי חזן לפרסומים ב"דר שטירמר", ושלפיו הקמפיין נגדה ונגד הקרן החדשה לישראל היה מורכב משקרים.

ב־2 בספטמבר 2013 נתן השופט רפאל יעקובי פסק דין חלקי בתביעה. הוא דחה את התביעה לגבי הפרסומים הראשון והשלישי, אך קיבל את התביעה לגבי הפרסום השני (כלפי הנתבע שפרסם אותו). בית המשפט קבע שהפרסום הראשון והפרסום השלישי חוסים תחת ההגנות של הבעת דעה וביקורת בתום לב, וכן תחת ההגנה של "אמת בפרסום", שכן יש לראות אותם רק כמצביעים על קווי דמיון מסוימים לפשיזם[150]. עם זאת, נקבע בפסק הדין שהפרסום השני מייחס לאם תרצו דגילה בתורת הגזע הנאצית, וכן שאינו בתום לב והוא שקרי, ולכן אינו חוסה תחת ההגנות האלה[151].

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון. בהמלצת בית המשפט הגיעו שני הצדדים להסכמה כי "בית המשפט אינו הזירה המתאימה להתגוששות אידאולוגית-פוליטית", ופסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל. כמו כן, "אם תרצו" תתרום 30 אלף ש"ח לאגודת "תנו לחיות לחיות". ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין ביולי 2015. בית המשפט העיר כי ראוי שתביעת "אם תרצו" לא הייתה מוגשת מלכתחילה[152][153][154].

נגד "ידיעות אחרונות" עריכה

ב-2017 הגישה "אם תרצו" תביעת דיבה נגד העיתון "ידיעות אחרונות" והעיתונאית סימה קדמון, לאחר שבידיעה בעיתון ובטור של קדמון נכתב כי "אם תרצו" ודוברה, אהוד טנא, המציאו מכתב שנכתב כביכול בשם משפחות שכולות. ביוני 2020 חויבו "ידיעות אחרונות" וקדמון לפצות את "אם תרצו" ב-30 אלף ש"ח ואת טנא ב-70 אלף ש"ח, וכן לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 20 אלף ש"ח[155]. ערעור של "ידיעות אחרונות" וקדמון לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה והמערערים חויבו בהוצאות משפט בסך בסך 10,000 ש"ח[156].

נגד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת עריכה

ב-2021 הגישה "אם תרצו" תביעת דיבה נגד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, על שזו ייחסה ל"אם תרצו" הפצת "פייק ניוז". בתביעה נדרש פיצוי בסך בסך 432 אלף ש"ח, אך במאי 2023 הסתיימה התביעה בפשרה לפיה ועדת הבחירות המרכזית תפרסם הבהרה לפיה היא "מצרה על חוסר הדיוק בפרסומים והאמור בהם"[157].

טענות להסתה עריכה

קמפיין "השתולים" של "אם תרצו", בדצמבר 2015, הוביל גורמים שונים, בהם "שלום עכשיו"[158], והליגה נגד השמצה[159], לטענה שקמפיין זה הוא בגדר הסתה. דוברי "אם תרצו" שללו טענות אלה[158][160]. פרקליטות המדינה, שנדרשה לעניין, הודיעה כי "אכן מדובר בסרטון בוטה ובעייתי מאד, וטוב היה לולא פורסם. עם זאת אנו סבורים כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום הסרטון האמור"[161].

טענות דומות נטענו כלפי קמפיין נוסף של "אם תרצו" נגד "הקרן החדשה לישראל", באפריל 2018[162] בין היתר בידי מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל", מיקי גיצין[163]. בהמשך אותה שנה טען אהוד ברק כי "אם תרצו" הוא "זרוע הסתה של משפחת נתניהו במימון ארגוני קש של שלדון אדלסון"[164].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אם תרצו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dov Waxman, Is Israeli Democracy in Danger?, Current History 115, 2016, עמ' 360-362
  2. ^ 1 2 3 (הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) אודות העמותה, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 2 בנובמבר 2012(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ הסטודנטים הכתומים כבשו את העיר הלבנה, באתר הארץ, 14 ביוני 2005
  4. ^ עולם קטן, חשבון נפש שלא עוצר בכתום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בספטמבר 2007
  5. ^ עמרי מניב, מי אתה ארז תדמור?, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2010
  6. ^ אור קשתי, הקשר של הימין נגד האקדמיה "האנטי-ציונית", באתר הארץ, 20 באוגוסט 2010
  7. ^ אריק בנדר, 96 שנה למות אבשלום פיינברג צויינו באזכרתו, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2013
  8. ^ מתן פלג, מכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה, באתר "אם תרצו", ‏3 ביולי 2010
  9. ^ עוזי ברוך, דנון: לעצור ההסתה של הח"כים הערבים, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2013
  10. ^   הקרן לישראל חדשה מאחורי מחאת המסתננים של 2014 - גלי ישראל, ראיון באתר יוטיוב (אורך: 7:35), 9 בינואר 2014
  11. ^ 1 2 סופיה רון-מוריה, שלום עכשיו של הימין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביוני 2011
  12. ^ ההורים השכולים: "נילחם עד טיפת דמנו האחרונה", באתר ערוץ 7
  13. ^ הנחה בארנונה למילואימניקים? תלוי איפה אתם גרים, באתר כיפה, ‏2018-10-14
  14. ^ חדשות כיפה, ‏מתנדבים ב"אם תרצו" יקבלו נקודות זכות מהאוניברסיטה העברית, באתר כיפה, 13 בפברואר 2020
  15. ^   אור קשתי ושירה קדרי-עובדיה, אוניברסיטת ת"א סירבה להעניק נקודות זכות אקדמיות עבור התנדבות באם תרצו, באתר הארץ, 19 בפברואר 2020
  16. ^ נאום שר החינוך מר גדעון סער בוועידת אם תרצו השנתית, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור, 18 בדצמבר 2012, ‏24 במרץ 2010
  17. ^ השר יולי אדלשטיין פתח השבוע את ועידת “אם תרצו” השנתית בירושלים, באתר יולי אדלשטיין – האתר הרשמי, אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏25 במאי 2011
  18. ^ מיטל חתוקה, "מי שיושב על הגדר במאבק אור וחושך - מצדד בחושך", באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 במאי 2011
  19. ^   יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין בועידת אם תרצו השנתית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:10), 2 בינואר 2011
  20. ^ "חוגגים עשור - סיכום כנס העשור לתנועת "אם תרצו" - אם תרצו - בונים חברה ציונית". אם תרצו - בונים חברה ציונית. 2017-09-06. נבדק ב-2018-10-11.
  21. ^ 1 2 קובי בן-שמחון, צילום: ינאי יחיאל, תנועת "אם תרצו" כובשת את הקמפוסים בהבטחה למהפכה ציונית, באתר הארץ, 5 ביוני 2009
  22. ^ 1 2   אבי עמית, מיהי תנועת "אם תרצו" שעומדת מאחורי מאבק הימין באוינברסיטאות, באתר nana10‏, 9 בפברואר 2011
  23. ^ תומר אביטל, הסוכנות היהודית: נבדוק את התרומה ל"אם תרצו", באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2010
  24. ^ עמית ברק, מי הוא הכומר ג'ון הייגי?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 בדצמבר 2011
  25. ^ נטשה מוזגוביה, בעקבות הסערה, התורם המרכזי לתנועת "אם תרצו" הפסיק להזרים לה כספים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2010
  26. ^ (הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2011, באתר גיידסטאר, אורכב מן המקור בתאריך 12 באפריל 2016(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019)
  27. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2014, באתר גיידסטאר, אורכב מן המקור בתאריך 15 בפברואר 2017 (ארכיון)
  28. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2015 באתר גיידסטאר
  29. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר), דו"חות כספיים ליום 31 בדצמבר 2016 באתר גיידסטאר
  30. ^ אם תרצו - ציונות להיות או לחדול (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  31. ^ דו"ח מדד הציונות 2008 של תנועת 'אם תרצו', באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 2 באוגוסט 2014, ‏15 במאי 2008 (ארכיון)
  32. ^ ניר חסון ואור קשתי, האגדה של "אם תרצו" וד"ר אודי לבל, באתר הארץ, 5 ביוני 2010
  33. ^ קלמן ליבסקינד, חופש אקדמי עאלק, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור בתאריך 5 בספטמבר 2012, ‏14 ביוני 2010
  34. ^ ערן, יגודה-גדות, אם תרצו לומר אמת, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  35. ^ ד"ר אוֹרי אמיתי, על מדעיות הדו"ח של "אם תרצו", באתר יהודית ודמוקרטית? בלוג פוליטי, ‏3 ביוני 2010
  36. ^ ארנון סופר, כך חשפתי את חתרני השמאל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2010
  37. ^ 1 2 חנן עמיאור, תחשבו כמונו, תקבלו ציון, באתר ישראל היום, אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 18 ביולי 2013, ‏28 במאי 2010
  38. ^ עמית ברק, פנייה רשמית לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, באתר פורטל "ישראבלוג", אורכב מן המקור בתאריך 12 בינואר 2016, ‏24 באוגוסט 2010
  39. ^ אפרת זמר-ברונפמן, "אם תרצו" נגד אונ' בן גוריון: תתיישרו ימינה, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2010
  40. ^ אור קשתי, תנועת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון: פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח תורמים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
  41. ^ ארז תדמור, עמית ברק, רונן שובל, פוליטיזציה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר "אם תרצו", ‏נובמבר 2011
  42. ^ ועדת החינוך, התרבות והספורט, הדרת עמדות ציוניות באקדמיה, באתר הכנסת, ‏28 באפריל 2010
  43. ^ ועדת החינוך, התרבות והספורט, הדרת עמדות ציוניות באקדמיה, באתר הכנסת, ‏02 בנובמבר 2010
  44. ^ החלטת מלג רוחבית, טענות בדבר חופש אקדמי פלורליזם הטייה – החלטת מועצה מיום 21.12.10, באתר המועצה להשכלה גבוהה, ‏21 בדצמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019)
  45. ^ תומר ולמר, מחלקה בבן-גוריון בסכנת סגירה: "מוטה פוליטית", באתר ynet, 29 בנובמבר 2011
  46. ^ Committee for the Evaluation of Political Science and International Relations Programs, Ben Gurion University Department of Politics and Government Evaluation Report (עמ' 6, 8, 10), המועצה להשכלה גבוהה, ‏ספטמבר 2011
  47. ^ Committee for the Evaluation of Political Science and International Relations Programs, Ben Gurion University Department of Politics and Government Evaluation Report (עמ' 15), המועצה להשכלה גבוהה, ‏ספטמבר 2011
  48. ^ טלילה נשר, כך אימצה המועצה להשכלה גבוהה את מסקנות "אם תרצו", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  49. ^ מערכת אם תרצו, תחרות המקרים המבישים באקדמיה - תשע"ג, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏25 ביוני 2013
  50. ^ רעות וילף, פרופ' באונ' העברית השווה בין 'אם תרצו' לנאצים, באתר nrg‏, 14 במרץ 2015
  51. ^   ירדן סקופ, האוניברסיטה העברית השעתה את פעילות תא אם תרצו לחודש, באתר הארץ, 2 באפריל 2015
  52. ^ בג"ץ 1/20 אם תרצו – ציונות להיות או לחדול נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־4 בנובמבר 2020
  53. ^ עפרה לקסבעיטת קרן, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
  54. ^ 1 2 הילו גלזר, הכירו את משה קלוגהפט, האיש מאחורי הפנים המחייכות של נפתלי בנט, באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
  55. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  56. ^ (הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) אם תרצו - זו אגדה, באתר קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, אורכב מן המקור בתאריך 19 באוגוסט 2010, ‏פברואר 2010(הקישור אינו פעיל)
  57. ^ דו"ח: "אם תרצו, נמציא לכם עובדות", באתר הקרן החדשה לישראל, אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏29 בינואר 2010
  58. ^ Exposing the New Israel Fund's lies about the previous report Or: Amir Paz Fox teaches us a lesson in math, אתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏17 באפריל 2010. (באנגלית)
  59. ^ בדו"ח מאוזכרים בהדגשה מיוחדת קרן פורד ו"עדאלה".
  60. ^ ראשי תיבות של The Palestinian Centre for Human Rights.(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019)
  61. ^ (הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) חתרנים נמאסתם!, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 2 בנובמבר 2010, ‏16 באפריל 2010(הקישור אינו פעיל).
  62. ^ אם תרצו, פנייה לנשיא הקרן החדשה מר בריאן לורי, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏13 בדצמבר 2012.
  63. ^ אם תרצו, פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏19 במאי 2013.
  64. ^ ארז תדמור, אראל סג"ל, נכבה – חרטא, באתר "אם תרצו", ‏מאי 2015
  65. ^ עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  66. ^ ארז תדמור, אראל סג"ל, "נכבה חרטא" - הספרון שנלחם על האמת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2011
  67. ^ שקר הפליטים הפלסטינים, באתר "אם תרצו", ‏20 במרץ 2013
  68. ^ יונתן הללי, המסעדה שסירבה לשרת חייל – תשלם לו, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2011
  69. ^ חיים לוינסון, תנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  70. ^ וואלה! סלבס‏, תרומה ממלכתית: יאיר נתניהו למען החיילים, באתר וואלה‏, 22 ביולי 2014
  71. ^ עמית ברק‏, להסדיר מהר את המענק ללוחמי המילואים, באתר וואלה‏, 18 באפריל 2013
  72. ^   עמית ברק בהעולם הבוקר - לוחמים נגד מנהלי מאבק הפראיירים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:19)
  73. ^ איתמר פליישמן, התמורה למילואים: ביטול ההנחה בארנונה, באתר mynet‏ ירושלים, 22 בספטמבר 2011
  74. ^ עמית ברק, סדר יום מועדף למילואימניקים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2013
  75. ^ עמית ברק, לא רק ממלאי מקום: המדינה תסייע למילואימניקים?, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2009
  76. ^ "אם תרצו": להסדיר את מעמד חיילי המילואים, באתר רשת ב', אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013
  77. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-33 לישראל (עמ' 4, סעיף 14.4), באתר הכנסת, ‏15 במרץ 2013
  78. ^ נתנאל אבנרי, עמית ברק, רונן שובל, פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית, באתר "אם תרצו", ‏27 ביוני 2015
  79. ^ בירושלים הפגינו לתמיכה בחרדים המתגייסים לצה"ל, באתר רשת ב', אורכב מן המקור בתאריך 21 ביולי 2013, ‏20 ביוני 2013
  80. ^ בועז ווליניץ‏, פעילי "אם תרצו" חילקו צעצועים לילדי הבדואים, באתר וואלה‏, 18 באוקטובר 2010
  81. ^ חגית דהאן, סיכום מפגש מרתק עם אנט חאסכייה, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏17 ביוני 2013
  82. ^ שלמה צזנה, "עמותות השתולים", באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2015
  83. ^ פעילות השתולים בישראל - 2015, באתר "אם תרצו", ‏14 בדצמבר 2015
  84. ^ שבתי בנדט‏, סרטון של "אם תרצו" מציג: פעילי שמאל "שתולים" עוזרים למחבלים, באתר וואלה‏, 15 בדצמבר 2015
  85. ^ שרון פולבר, "אם תרצו" פרסם סרטון המציג פעילי שמאל כמגיני מחבלים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2015
  86. ^ שרה ליבוביץ-דר, ‏"אנחנו לא נרפה": מנכ"ל תנועת "אם תרצו" עולה להתקפה ואומר שזו רק ההתחלה, באתר מעריב אונליין, 9 בינואר 2016
  87. ^ אריק בנדר, ‏קמפיין נגד הסתה עם תמונתו של רבין: "בשתול הזה הם כבר טיפלו", באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2016
  88. ^ משה שטיינמץ‏, "שתולים בתרבות": המטרה הבאה של "אם תרצו" - אמנים בארגוני שמאל, באתר וואלה‏, 27 בינואר 2016
  89. ^ "אנשי תרבות", באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 28 בינואר 2016, ‏ינואר 2016
  90. ^ אריק בנדר, ‏בעקבות סערת מירי רגב: תנועת "אם תרצו" חושפת את "השתולים בתרבות", באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2016
  91. ^ מורן אזולאי, בנט נגד "אם תרצו": קמפיין "השתולים" מביך ומיותר, באתר ynet, 28 בינואר 2016
  92. ^ משה שטיינמץ‏, אם תרצו מתנצלים על קמפיין השתולים בתרבות: "היינו צריכים להקפיד יותר", באתר וואלה‏, 29 בינואר 2016.
  93. ^ מנכ"ל "אם תרצו" השעה עצמו מתפקידו: "הפרסום - מהלך שגוי", באתר גלי צה"ל, 31 בינואר 2016
  94. ^ הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1005 מ-18 בינואר 2016
  95. ^ עוז רוזנברג, אנשי אם תרצו התחזו לפעילי שלום עכשיו ותלו שלטי תמיכה בפלסטינים, באתר הארץ, 21 במאי 2012
  96. ^ מי אנחנו?, באתר "נמאסתם. קום", אורכב מן המקור בתאריך 27 באפריל 2013
  97. ^ 1 2 משה קלוגהפט, מלחמתו האבודה של אהוד אולמרט, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2008
  98. ^ כתבי ynet, לקראת העצרת בת"א: צעדות מחאה מכל הארץ, באתר ynet, 1 במאי 2007
  99. ^ חשיפה: המסמך ש"אם תרצו" כתבו לנתניהו ב-2007 – כך נביא להתפטרות אולמרט | הבלוג של רביב דרוקר, באתר drucker10.net
  100. ^ מתן פלג, מבעד למסך העשן הסמיך: עם ישראל היפה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בדצמבר 2010
  101. ^ 1 2 עו"ד יורם שפטל, ד"ר אלדד קולנשר, נייר עמדה, מדינה בשלטון הבג"ץ, באתר "אם תרצו", ‏20 בנובמבר 2014
  102. ^ ידידיה בן אור, "בג"ץ - הבעיה החמורה ביותר של המדינה", באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2014.
  103. ^ אביאל מגנזי, שוב: ספינה יצאה מיוון לרצועת עזה - ונעצרה, באתר ynet, 4 ביולי 2011
  104. ^ עמית ברק, שוטי שוטי ספינתי - סיכום המשט הציוני ביוון, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 18 בדצמבר 2012, ‏6 ביולי 2011
  105. ^ עידו בלאס, לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
  106. ^ ראיון של יו״ר אם תרצו, מתן פלג, בתוכנית ״עצם העניין״ בכאן 11, ‏1.2.2021
  107. ^ מודעת הקמפיין
  108. ^ רועי שפריר דרור גלוברמן, ‏פעילי "אם תרצו" שנרשמו לספירת המעטפות הכפולות ייחסמו מכל התפקידים, באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2021
  109. ^ ועדת הבחירות טוענת: נעשה ניסיון לשבש את ספירת הקולות באתר ישראל היום
  110. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏סערה בדיון על קרן וקסנר- תנועת "אם תרצו" עותרת לבג"ץ נגד אי החוקיות של התכנית, באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2020
  111. ^ בג"ץ 4928/20 אם תרצו - ציונות להיות או לחדול נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־2 ביוני 2021
  112. ^ יובל קרני, לא מתים על זה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2017
  113. ^ משה כהן, ‏פורום המשפחות השכולות: "ישראל נלחמת במחבלים וביד השנייה מממנת אותם", באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2019
  114. ^ יאיר אלטמן, משפחות שכולות חילקו ממתקים למחבלים: "הם צוחקים ואנחנו בוכים", באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2019
  115. ^   הודיה כריש חזוני, ‏המשפחות השכולות נגד המשותפת: "קו אדום שמשוח בהרבה דם של יהודים", בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
  116. ^ פעילי אם תרצו מובילים את "מבצע דוגו" בקמפוסים, באתר התנועה
  117. ^ אם תרצו: כוכב מישראל / רונן שובל, באתר מסה – חנות ספרים מקוונת
  118. ^ צור ארליך, הרצל אומר: עם יו"ר אם תרצו רונן שובל, באתר מהמחסן של צור ארליך, הופיע ב'דיוקן', מוסף 'מקור ראשון', בי"ג בתמוז תש"ע, 25.6.2010, ‏16 ביולי 2010
  119. ^ בית מדרש לציונות באוניברסיטה העברית, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏21 בנובמבר 2010
  120. ^ בית מדרש לציונות באוניברסיטת בן גוריון, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏25 בנובמבר 2010
  121. ^ "אם תרצו" בשיתוף עם "האוניברסיטה הפופולארית", התוכנית למחשבה ציונית, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏6 במרץ 2013
  122. ^ "אודות התמ"צ - אם תרצו - בונים חברה ציונית". אם תרצו - בונים חברה ציונית. נבדק ב-2018-10-11.
  123. ^ אם תרצו, המהפכן הציוני - הספרון!, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏6 בינואר 2013
  124. ^ אלדד קולנשר, צבי עתיר, הגדת יום העצמאות, באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏14 באפריל 2013
  125. ^ בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים" להאזנה., באתר "אם תרצו", אורכב מן המקור(הקישור אינו פעיל, 12.11.2019) בתאריך 21 ביולי 2013, ‏5 בדצמבר 2012
  126. ^ מתן פלג, הקרב על הרעיון הציוני, באתר "אם תרצו", ‏מאי 2016
  127. ^ ארכיון הרפורמה המשפטית, באתר אם תרצו - בונים חברה ציונית
  128. ^ הפגנת המיליון: תומכים ברפורמה המשפטית, באתר ערוץ 7, ‏2023-04-27
  129. ^ עצרת חרום מול הכנסת - נדחה - הפגנות, באתר אם תרצו - בונים חברה ציונית, ‏2023-06-12
  130. ^ אילנה קוריאל, "אם לא תפטרו מרצים שמאלנים, נבריח תורמים", באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
  131. ^ עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר www.makorrishon.co.il
  132. ^ חזקי ברוך, ניצחון לתנועת הימין: ועדת הבחירות התנצלה על השמצת "אם תרצו", באתר www.inn.co.il
  133. ^ תנועת הימין נגד בג"ץ: "אין לבית המשפט סמכות לדון בעתירות", באתר ערוץ 14
  134. ^ אנטישמיות בחסות האקדמיה: מרצה בטכניון משווה בין הנאציזם לציונות הדתית, באתר ערוץ 14
  135. ^ Shezaf, Hagar (2023-09-21). "Israeli far-right activists disrupt EU delegation's visit to West Bank". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-07.
  136. ^ Lis, Jonathan (2017-02-26). "New Israeli bill would have left-wing NGOs pay for info from state". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-07.
  137. ^ אם תרצו, באתר וואלה
  138. ^ שאלות ותשובות, באתר אם תרצו - בונים חברה ציונית
  139. ^ אסף שטול-טראורינג, אם תרצו - לא בוויקיפדיה , באתר הארץ, 14 במאי 2010
  140. ^ Silencing the Nakba with Eurovision, Mondoweiss, ‏2019-05-16 (באנגלית אמריקאית)
  141. ^ Coca Cola Donates to ‘Fascist’ Israeli Group, The Forward, ‏2017-05-07 (באנגלית)
  142. ^ אורן פרסיקו, לנתח עם גרזן, באתר העין השביעית, 12 במאי 2013
  143. ^ Hasson, Nir (2012-02-12). "Jerusalem court starts debating meaning of Fascism as Im Tirtzu sues activists". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-11.
  144. ^ בני בגין מתריס באם תרצו, באתר www.news1.co.il
  145. ^ Ori Lewis and Luke Baker, Israeli human rights groups alarmed by Zionist video attack, The Sydney Morning Herald, ‏2016-01-01 (באנגלית)
  146. ^ מירב קריסטל, לאומי מבטל את "שני מיליון סיבות טובות", באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  147. ^ דף הפייסבוק של "אם תרצו", ‏11 באוגוסט 2020
  148. ^ אורן פרסיקו, מיהו פשיסט, באתר העין השביעית, 19 בפברואר 2012
  149. ^ אורן פרסיקו, קהלים חשובים וקבוצות ייחוס, באתר העין השביעית, 19 בדצמבר 2011
  150. ^ אלקנה שור, אם תרצו: אם אנחנו פשיסטים, גם הרצל היה, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2013
  151. ^ בית המשפט המחוזי בירושלים, ת"א (י-ם) 42868-05-10 פסק דין חלקי והחלטה, באתר "העין השביעית", ת"א (י-ם) 42868-05-10, ‏2 בספטמבר 2013
  152. ^ ע"א 2266/14 אם תרצו נ' רועי ילין ואחרים, ניתן ב־15 ביולי 2015
  153. ^ ניר חסון, העליון ביקר את תביעת הדיבה של "אם תרצו": "בית המשפט אינו הזירה להתגוששות פוליטית", באתר הארץ, 15 ביולי 2015
  154. ^ שבתי בנדט‏, העליון נגד "אם תרצו": "בית המשפט אינו זירה למאבקים פוליטיים", באתר וואלה‏, 16 ביולי 2015
  155. ^ אורן פרסיקו, "ידיעות אחרונות" יפצה את ארגון "אם תרצו", באתר העין השביעית, 30 ביוני 2020
  156. ^ כפיר אדר, נדחה ערעור ידיעות אחרונות והפרשנית סימה קדמון, שיצטרכו לפצות את 'אם תרצו' ודוברה, באתר אייס, 9 בפברואר 2021
  157. ^ איתמר ב"ז, ארגון "אם תרצו" תבע חצי מיליון שקל מוועדת הבחירות, אך יסתפק בהבהרה טכנית, באתר העין השביעית, 1 במאי 2023
  158. ^ 1 2 איתי בלומנטל וטובה צימוקי, סרטון השנאה: "אם תרצו" מציג פעילי שמאל כ"שתולים" וקורא להוציאם אל מחוץ לחוק, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
  159. ^ הליגה נגד השמצה נגד 'אם תרצו': "פועלים בשיטות של הפחדה ושנאה", באתר nana10‏, 17 בדצמבר 2015
  160. ^ שבתי בנדט ודב גיל-הר‏, מנכ"ל אם תרצו: "זו לא הסתה; שה'שתול' יישא בתוצאות אם ייפגע", באתר וואלה‏, 16 בדצמבר 2015
  161. ^ איציק וולף, לא תיפתח חקירה על סרטוני ה'שתולים', באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בינואר 2016
  162. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏"קמפיין חדש ומבחיל": הוגשה תלונה על הסתה נגד "אם תרצו", באתר גלובס, 26 באפריל 2018; קמפיין ההסתה של "אם תרצו" - בהשראת נתניהו, אל-מוניטור, 30 באפריל 2018
  163. ^ ירון אברהם, ‏"נשיאת הקרן החדשה - את לא משלנו", באתר ‏מאקו‏, 4 באפריל 2018
  164. ^ אהוד ברק: "יאיר גולן אמר דברי אמת והם מתאמתים לנגד עינינו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוגוסט 2018