פתיחת התפריט הראשי

ממשלת ישראל העשרים

הרכב הכנסת העשירית ערב הקמת הממשלהעריכה

סיעה ראש הסיעה מספר מנדטים מושב הערות
המערך שמעון פרס 50 אופוזיציה
  • הצטרפה חברת רצ שולמית אלוני; בהמשך פרשה מהסיעה
  • הצטרפו שני חברי כנסת מהליכוד
הליכוד יצחק שמיר 46 קואליציה שני חברי כנסת עזבו והצטרפו למערך
מפלגה דתית לאומית יוסף בורג 5 קואליציה פרש חבר הכנסת חיים דרוקמן והקים סיעת יחיד
אגודת ישראל 4 קואליציה
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון 4 אופוזיציה
תמ"י אהרון אבוחצירא 3 קואליציה
התחיה יובל נאמן 3 קואליציה
שינוי אמנון רובינשטיין 2 אופוזיציה
התנועה להתחדשות ציונית חברתית מרדכי בן-פורת 1 קואליציה פלג של תל"ם
רפ"י - הרשימה הממלכתית יגאל הורביץ 1 אופוזיציה פלג של תל"ם
מצ"ד חיים דרוקמן 1 אופוזיציה פרש מהמפד"ל והקים סיעת יחיד

הקמת הממשלהעריכה

ב-28 באוגוסט 1983 הודיע מנחם בגין בפתאומיות על כוונתו המיידית להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. את ההתפטרות עצמה דחה בגין עד לאחר בחירת יורשו והגעה להסכמות על הקמת ממשלה חלופית. בליכוד התגבשו השרים סביב תמיכה ביצחק שמיר כמחליפו, וניסו לשכנע את דוד לוי להימנע מהתמודדות מולו[1]. דוד לוי לא נענה לבקשות ושמיר גבר עליו בהתמודדות במרכז הליכוד ב-1 בספטמבר 1983[2]. במקביל, החלו נציגים מהמערך בשיחות עם הסיעות הדתיות בניסיון לגבש קואליציה בראשותם[3]. יצחק ברמן, דרור זייגרמן, דן תיכון, מנחם סבידור, יגאל הורביץ ומרדכי בן-פורת, שנודעו כ"קבוצת השישה", דרשו הקמת ממשלת אחדות והודיעו שלא יצביעו בעד ממשלה שראשה לא יתחייב להקים ממשלת אחדות[4]. ב-12 בספטמבר 1983 חתם שמיר עם נציגי כל הסיעות בממשלת בגין, למעט הורביץ ובן פורת שעמדו על הדרישה לממשלת אחדות לאומית, על הסכם להקמת ממשלה בראשות שמיר על בסיס הממשלה הקודמת[5]. ב-18 בספטמבר פתח הנשיא בהתייעצויות ולאחר שהומלץ על ידי 64 חברי כנסת הטיל עליו הנשיא את התפקיד לנסות להקים ממשלה. בהתאם להבטחתו, פנה שמיר אל המערך בהזמנה שיצטרפו לממשלתו, אולם שיחות בירור שהתקיימו התפוצצו לאחר מספר ימים בהאשמות הדדיות לגבי האשם בחוסר ההצלחה להסכים על ממשלת אחדות. ב-5 באוקטובר 1983 התייאשו גם חברי קבוצת השישה מהנסיונות להקים ממשלת אחדות[6] וב-10 באוקטובר אושרה הממשלה בכנסת.

הרכבה של ממשלה זו היה זהה לזה של ממשלה התשע עשרה בראשות מנחם בגין והיא כיהנה עד לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

בתחום הביטחוני, הבטיחה הממשלה לשמור על זכותו של העם היהודי בארץ ישראל, תוך כדי קידום השלום האזורי ומתן אוטונומיה לתושבי השטחים שלא תוביל להקמת מדינה פלסטינית. בנוסף הובטח שבתום תקופת המעבר שנקבעה בהסכמים, תממש ישראל את זכותה על השטחים. הממשלה תפעל לחיזוק ההתיישבות.

הממשלה הבטיחה לעודד את היוזמה החופשית ושוויון ההזדמנויות, בנוסף לריסון האינפלציה וביטול העוני תוך כדי שיקום השכונות.

הממשלה הבטיחה עידוד החינוך הדתי ושמירה על הסטטוס-קוו הדתי.

שר האוצר יורם ארידור פרש מתפקידו חמישה ימים לאחר השבעת הממשלה, ובמקומו מונה חבר הכנסת מהליכוד יגאל כהן-אורגד. השר בלי תיק מהתנועה להתחדשות ציונות חברתית מרדכי בן-פורת התפטר מהממשלה 3 חודשים לאחר השבעתה. הממשלה סיימה את כהונתה ב-13 בספטמבר 1984.

סיעות הקואליציהעריכה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 46 משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות,
משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר,
משרד האנרגיה והתשתית, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד החוץ,
משרד הכלכלה והתיאום הבין משרדי,
משרד המשפטים, משרד התחבורה,
משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר,
משרד התקשורת, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבינוי והשיכון,
משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד החקלאות,
משרד ראש הממשלה
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מפד"ל 5 משרד הדתות, משרד הפנים,
משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החוץ 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אגו"י 4 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הייתה חברה בקואליציה
ללא ייצוג בממשלה
תמ"י 3 משרד העבודה והרווחה, המשרד לקליטת עלייה משרד העבודה והרווחה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התחייה 3 משרד המדע והטכנולוגיה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התנועה להתחדשות
ציונית חברתית
1 שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלהעריכה

הממשלה מנתה עד ינואר 1984 20 שרים ולאחר מכן 19 שרים, והייתה זהה בהרכבה לממשלה ה-19, פרט לפסח גרופר ויגאל כהן אורגד, שהחליפו בהתאמה את מנחם בגין ואת יורם ארידור כשר החקלאות וכשר האוצר. סך הכל כיהנו כשרים בממשלה לתקופת זמן כלשהי 21 אנשים.

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
יצחק שמיר הליכוד משרד ראש הממשלה,
משרד החוץ
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 ראש ממשלת ישראל  
דוד לוי הליכוד משרד הבינוי והשיכון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 סגן ראש הממשלה  
יורם ארידור הליכוד משרד האוצר 10 באוקטובר 1983 15 באוקטובר 1983 התפטר עקב הביקורת על תוכנית הדולריזציה שהציע  
יגאל כהן-אורגד הליכוד משרד האוצר 18 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 החליף את השר יורם ארידור  
יצחק מודעי הליכוד משרד האנרגיה והתשתית 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
אריאל שרון הליכוד שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
משה ארנס לא היה חבר כנסת משרד הביטחון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 כיהן כשר מטעם הליכוד  
אליעזר שוסטק הליכוד משרד הבריאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
יוסף בורג מפד"ל משרד הדתות, משרד הפנים  
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
יעקב מרידור הליכוד משרד הכלכלה והתיאום
הבין משרדי
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
יובל נאמן התחייה משרד המדע והטכנולוגיה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
משה נסים הליכוד משרד המשפטים 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
אהרון אוזן תמ"י משרד העבודה והרווחה,
המשרד לקליטת עלייה
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
חיים קורפו הליכוד משרד התחבורה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
גדעון פת הליכוד משרד התעשייה והמסחר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
אברהם שריר הליכוד משרד התיירות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
מרדכי ציפורי הליכוד משרד התקשורת 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
מרדכי בן-פורת התנועה להתחדשות שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984  
שרה דורון הליכוד שרה בלי תיק 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
פסח גרופר הליכוד שר החקלאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  

סגני שריםעריכה

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה דיוקן
חיים קופמן הליכוד משרד האוצר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
משה קצב הליכוד משרד הבינוי והשיכון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
יהודה בן-מאיר מפד"ל משרד החוץ 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
מרים גלזר תעסה הליכוד משרד החינוך, התרבות והספורט 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
מיכאל דקל הליכוד משרד החקלאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
בן-ציון רובין תמ"י משרד העבודה והרווחה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  
דב שילנסקי הליכוד משרד ראש הממשלה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984  

חילופי שריםעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
יורם ארידור הליכוד משרד האוצר התפטרות 15 באוקטובר 1983 יגאל כהן-אורגד הליכוד 19 באוקטובר 1983
מרדכי בן-פורת התנועה להתחדשות שר בלי תיק התפטרות 31 בינואר 1984 לא מונה מחליף

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה