פורטל:אסלאם/תמונה נבחרת/גלריה
גלריית תמונות נבחרות של פורטל אסלאם
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
2
ספר הקוראן.
3
מסגד אל-אקצא - המקום הקדוש ביותר לאסלאם בארץ ישראל, והשלישי בקדושתו הכללית.
4
אדם צ'צ'ני מתפלל במהלך המערכה על גרוזני במלחמת צ'צ'ניה הראשונה, כשברקע בוער צינור גז שנפגע בהפגזה. צילום של מיכאיל אבסטאפייב.
5
אריחי כיפת הסלע החיצוניים, השזורים בערבסקות. כיפת הסלע היא מבנה מוסלמי הבנוי מעל אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית. מבנה כיפת הסלע הוא מהמפוארים במזרח התיכון. לאורך השנים, עבר המבנה שיפוצים רבים, תחת שליטיה השונים של ירושלים, שהותירו בו את חותמם. סולימאן הראשון, שנודע כ"סולימאן המפואר" ובונה חומות ירושלים המוכרות כיום, שליט ירושלים במאה ה-16, החליף את פסיפסי הזכוכית החיצוניים, שדהו עם השנים, באריחי חרסינה שהובאו מפרס, ושיפץ את דלתות הבניין וחלונותיו הצבעוניים.
6
הקוראן הוא ספר הקודש של דת האסלאם. על פי המסורת המוסלמית, הקוראן הוא ההתגלות האחרונה של דברי אללה לבני האדם. הוא הורד אל מוחמד, נביא האסלאם, פסוקים-פסוקים (אַיאַת) במהלך תקופה של 22 שנה, בידי המלאך ג'יבריל - המזוהה בדרך-כלל עם המלאך גבריאל. האסלאם אוסר לעטר את הקוראן באיורים, כיוון שהם מזכירים עבודת אלילים. לפיכך הקוראן מעוטר באמצעות כתיבה קליגרפית של חלק מהפסוקים. בתמונה - הסורה הראשונה (סורת אל-פאתחה), והשורה הראשונה שבה היא אימרת הבסמלה.
7
המסגד הכחול באיסטנבול. המסגד נבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון, ובו מקום קבורתו של הסולטאן. על שמו של אהמט קרוי המסגד "מסגד הסולטאן אהמט", וברחבי העולם הוא מכונה "המסגד הכחול" על שום האריחים הכחולים מהעיר איזניק המצפים את קירותיו הפנימיים (אף שהצבע דהה במהלך השנים). מיקומו באזור מרכז העיר קונסטנטינופול עת הייתה בירת האימפריה הביזנטית, אל מול האיה סופיה, מוזיאון כיום שהיה בעבר מסגד ולפני כן כנסייה. המסגד הכחול נבנה אל מול כנסיית איה סופיה, ובסגנון הדומה לה, על מנת להראות כי הבנייה האסלמית יכולה להתעלות על הבנייה הנוצרית.
8
ציור פרסי מתחילת המאה ה-16, המציג את המסע הלילי של מוחמד (אלאסראא' ואלמעראג') על גבי הבהמה הפלאית "אל-בוראק"
9
10
מתפללים סביב הכעבה במכה שבערב הסעודית. הכעבה היא מבנה קדוש למוסלמים, שבפינתו ניצבת האבן השחורה, שריד מקודש מוסלמי. סביב הכעבה עומד מסגד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר באסלאם. מדי שנה במהלך החג' נוהגים עולי רגל מוסלמים רבים לעלות לרגל למכה, ובמסגרת פולחן דתי מקיפים את הכעבה ומנשקים את האבן השחורה. הכעבה היא גם הקיבלה בתפילה המוסלמית, כלומר, הכיוון אליו פונים המאמינים בזמן התפילה.
11
קליגרפיה מהמאה ה-17 של הבסמלה, בצורת דוכיפת. "הבסמלה" הוא כינויה של האימרה המוסלמית "בִּסם אללה א-רחמן א-רחים" שמשמעותה "בשם אללה הרחמן והרחום". הבסמלה פותחת את כל סורות הקוראן מלבד אחת, אך נחשבת חלק אינטגרלי מהטקסט הקוראני רק בסורת אל-פאתחה אשר פותחת את הקוראן, וככזו נאמרת גם במהלך התפילה המוסלמית, אם כי יש מחלוקת לגבי אמירתה בקול או בלב. בנוסף נאמרת הבסמלה על ידי המוסלמי המאמין לפני פעולות רבות ושונות, החל מאכילה ושתייה וכלה ביחסי מין.
12
מינרט הוא סוג של צריח וחלק אדריכלי בולט של מסגד מוסלמי. מינרט הוא מבנה גבוה, עם חרוט מחודד וחינני, שבקצהו כתר בצורת בצל או בצורות מעוטרות אחרות. תפקידו העיקרי של המינרט הוא להיות עמדת יתרון ממנה יכול המואזין לשיר את האד'אן, הקורא למאמינים לבוא לתפילה. בתמונה נראה מינרט המסגד של מדינת סבח בעיר קוטה קינבאלו במלזיה המערבית.
13
|
| חלל העמודים במסגד הגדול של קורדובה ("המסקיטה"). אדריכלות איסלאמית בספרד של המאה ה-10. |
14
|
|
|
| בית הכנסת אלגריבה בג'רבה תוניסיה. | ערבסקה על קיר במסגד השאה במיידאן-י אמאם, אספהאן | המסגד הכחול, מאזרי-שאריף, אפגניסטן. אדריכלות טימורית אופיינית. |
15
| |
| "המסגד הלבן" ברמלה - מבנה אסלאמי קדום, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה. |
16
כיפת הסלע היא מבנה מוסלמי הניצב מעל אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית. הכיפה הפכה לסמל הלאומיות הערבית הפלסטינית, ותמונתה מתנוססת בבתים ערביים פלסטיניים רבים, וכן על גבי סמלים של תנועות לאומיות פלסטיניות. זהו המבנה המוסלמי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים, ונחשב למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים.
17
מסגד סולטאן עומר עלי סאיפודין בבנדר סרי בגוואן בירת ברוניי. ברוניי היא מדינת אי עשירה בנפט הממוקמת בצפון אי בורנאו שבדרום-מזרח אסיה.
18
המסגד הכחול באיסטנבול בשעת בין השמשות. המסגד נבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון, ובו מקום קבורתו של הסולטאן. על שמו של אהמט קרוי המסגד "מסגד הסולטאן אהמט", וברחבי העולם הוא מכונה "המסגד הכחול" על שום האריחים הכחולים מהעיר איזניק המצפים את קירותיו הפנימיים (אף שהצבע דהה במהלך השנים). מיקומו באזור מרכז העיר קונסטנטינופול עת הייתה בירת האימפריה הביזנטית, אל מול האיה סופיה, מוזיאון כיום שהיה בעבר מסגד ולפני כן כנסייה. המסגד הכחול נבנה אל מול כנסיית איה סופיה, ובסגנון הדומה לה, על מנת להראות כי הבנייה האסלמית יכולה להתעלות על הבנייה הנוצרית.
19
פנים המסגד הכחול, מסגד באיסטנבול, שנבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון, על שמו קרוי המסגד, ובו מקום קבורתו של הסולטאן.המסגד נמצא בחלק העתיק של איסטנבול, במקום בו היה מרכז העיר קונסטנטינופול עת הייתה בירת האימפריה הביזנטית, אל מול האיה סופיה. המסגד נודע בשם "המסגד הכחול" בשל האריחים הכחולים מהעיר איזניק המצפים את קירותיו הפנימיים (אף שהצבע דהה במהלך השנים).
20
מסגד אל-חראם בזמן החג'. זהו המסגד החשוב ביותר באסלאם. המסגד מקיף את הכעבה, המקום שאליו פונים המוסלמים בעת התפילה המוסלמית. החג' הוא עלייה לרגל למכה, אחד מבין "חמשת עמודי האסלאם".
21
המסגד הגדול בעיר סאמרא שבעיראק הוא מסגד אשר נבנה בין השנים 849 ל-852 בידי הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון, עת הייתה סאמרא בירתה של הח'ליפות העבאסית. לאחר התקופה העבאסית המסגד ננטש ונחרב. במאה העשרים הוא נחפר ויסודותיו שוחזרו חלקית.
.jpg)
המסגד הגדול בעיר סאמרא שבעיראק הוא מסגד אשר נבנה בין השנים 849 ל-852 בידי הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון, עת הייתה סאמרא בירתה של הח'ליפות העבאסית. לאחר התקופה העבאסית המסגד ננטש ונחרב. במאה העשרים הוא נחפר ויסודותיו שוחזרו חלקית.
22
| |
| חלק מאפריז ארכיטקטוני, עם מוטיבים איסלמיים, מקשאן, איראן תחילת המאה ה-13, מוצג כיום במוזיאון לאמנות יפה בליון. |
23
| |
| קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק ברובע המוסלמי בירושלים, המהווה דוגמה לאדריכלות ממלוכית. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים |
24
| |
| כתובת הקדשה ברחוב השלשלת |
25
| |
| שער מסגד עומר |
26
עולי רגל מוסלמים בכעבה במכה. אחד מחמשת עמודי האסלאם הוא החג' - העלייה לרגל למכה.
27
סמל האימפריה העות'מאנית חקוק בטבלת שיש מעל הכניסה לבית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו בירושלים. הסמל הפך רשמית לסמל האימפריה ב-17 באפריל 1882, ביוזמתו של הסולטאן עבדול חמיד השני. על הסמל מופיע ה"טורה" (חתימת הסולטאן) בתוך עיגול המייצג את השמש. תחתיו שני דגלים: האחד, דגל השושלת העות'מאנית הכולל חצי סהר וכוכב (המופיעים במקור על רקע אדום), והשני, דגל הח'ליפה האסלאמי - דגל (ירוק במקור) שעליו שלושה חצאי סהר. בצדו הימני של הסמל חקוקים רובים ותותח (סמלי הכוח), ובצדו השמאלי - מאזני צדק (סמל המשפט).
28
29
30
מגדל השעון של יפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו. תחילת בנייתו ב-1 בספטמבר 1900, והוא אחד משישה מגדלי שעון, שנבנו בארץ ישראל במלאת 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. השעון ביפו נבנה במימונם של ערבים ויהודים תושבי יפו, ובראשם יוסף בק מויאל. מגדלי השעון האחרים נבנו בירושלים, עכו, שכם, חיפה וצפת.
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
ראו גם