צבוע נקוד בשמורת נגורונגורו. הצבוע הנקוד, הוא מין צבועיחיד בסוגו והצבוע הגדול ביותר במשפחת הצבועיים. הוא גם היונק בעל הלסתות העוצמתיות ביותר וכוח הנשיכה החזק ביותר. הוא מגרש ברדלסים, נמרים וזאבים טלואים מטרפם, ואף לביאות במצבים בהם מספרם גדול פי ארבעה ממספר הלביאות. במצבים כאלה הם יכולים ליצור עליונות ולגרום להסתלקותן.
צבי ג'ירפי זכר, אוכל מענפי עץ השיטה בקניה. הצבי הג'ירפי הידוע גם כג'רנוק, הוא בעל חיים משבט אנטילופות ערבה שבתת-משפחת צבאיים המהווה מין יחיד בסוגו. כפי שמרמז שמו, התכונה הבולטת ביותר שלו היא צווארו הארוך שמזכיר מאוד את הג'ירף, והצבי מסתייע בו כדי להגיע לענפים גבוהים על מנת לאכול מהם. בעל חיים נוסף הדומה לו מבחינה זאת הוא הסוג צבי קלארק.
קבוצת זברות מצויות. הזברה המצויה היא הזברה הנפוצה ביותר. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברות.
זברה מצויה - מין של זברה ממשפחת הסוסיים, היא הזברה הכי נפוצה באפריקה (ובעולם) ומכאן שמה. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברה (המצויה זברת גרבי וזברת ההרים).
שועל הסרטנים הוא בעל חיים ממשפחת הכלביים, בינוני בגודלו, הנפוץ במרכזה של דרום אמריקה ומהווה מין יחיד בסוגו. צבעו הבולט של שועל הסרטנים הוא חום - אפרפר, אולם הוא בעל אזורים אדומים בפנים וברגליים. אוזניו וזנבו שחורים בקצותיהם. רגליו קצרות וחזקות, וזנבו ארוך ובעל פרווה סבוכה. משקלו בבגרות נע בין 4.5 ל-7.8 קילוגרמים.
אם וגורים של דוב גריזלי בפארק הלאומי דנאלי. הדובים הם משפחת טורפים הניזונים מן מהחי והן מהצומח אבל מחבבים בעיקר דגי סלמון. לאחר החורף הדובים מתחילים לאכול כל מה שביכולתם להשיג והם יכולים לצוד גם איילים ואף עגלי ביזונים למרות שרוב תזונתם היא דווקא אוכל צמחי.
נקבת בבון ירוק וצאצאה. הבבונים הירוקים הם אוכלי כל וניזונים מפירות, ירקות, עשבים, זרעים, פטריות, חרקים, ביצים חולייתנים קטנים ולמעשה כל מה שבהישג ידם. הם נמצאים בקרבה לסיכון עקב צמצום היערות בהם חיה אוכלוסייתם הקטנה. במין זה ניכרת היטב הדו-צורתיות הזוויגית, כאשר הזכרים גדולים באופן ניכר מהנקבות, יש להם רעמה גדולה סביב הצוואר והכתפיים, והם בעלי ניבים ארוכים יותר.
כלב ים ודל על קרחון באנטארקטיקה. מין זה הוא כלב הים היחיד שחי בתוך המים גם באמצע החורף בניגוד לרוב כלבי הים השוהים על היבשה בתקופה הזאת. על מנת לשרוד, הוא שוהה במים החמימים יותר ונושם על ידי כרסום הקרח ויצירת פתחי נשימה בעזרת שיניו. עם זאת פעילות זו הורסת את שיניו וגורמת לכלבי הים הללו לא להגיע לגילאים ארוכים כמו של שאר המינים.
אופוסום וירג'יניה הוא המין הגדול בסדרתו והכיסאי היחיד החי באמריקה הצפונית. מקורו של האופוסום הוא באוסטרליה שממנה נדד לפני כ-65 מיליוני שנים לדרום אמריקה. מין זה הוא גם הגדול במשפחה ומגיע עד משקל של 6 ק"ג. האופוסום מתגורר ביערות. ביום הוא ישן, ובלילה הוא ער. בשנה ממליטה נקבת האופוסום כ-20 גורים בפעם אחת. גודלו של אופוסום גדול יכול להגיע לגודל חתול בית. האופוסום נעזר בזנבו הארוך כדי לטפס על העצים, אך אינו נתלה עליהם.
ערפד מצוי מעופף בלילה. הערפד המצוי ניזון מדמם של בעלי חוליות. כאשר הוא מגיע לטרפו הוא נושך אותו וגורם לפציעה בגודל של כ-3 מ"מ, שלא גורמת כאב רב ולרוב לא מובילה להתעוררות הקורבן. את הדם הניגר מהפציעה הוא מלקק, ולא מוצץ את דמו של הקורבן באופן ישיר. הערפד צורך במנה של דם עד 60% ממשקל גופו, אולם הוא זקוק רק לתאי הדם האדומים ואילו את פלסמת הדם הוא מפריש עוד לפני גמר ארוחתו.
גלשן מלאי על עץ. הגלשן המלאי והגלשן הפיליפיני הם המינים היחידים בסדרת הגלשנאים, שמיניה יכולים לדאות מעץ לעץ בעזרת קרומי עור גדולים. הגלשן מכונה "למור מעופף" אף שלמעשה הוא אינו מין של למור, וגם אינו יכול לעוף - הוא פשוט דואה מעץ לעץ וכך משיג את מזונו ונמלט מפני טורפים. הוא שוכן עצים, פעיל בלילה וניזון מחלקי צמחים רכים כגון עלים צעירים, נבטים, פירות ופרחים. אחרי תקופת היריון של 60 יום, צאצא יחיד נתלה על הבטן של אמו בעזרת קרום עור גדול שגדל עליה.
קרנף צר-שפה בפארק הלאומי אטושה שבנמיביה. קרנף זה נמצא על סף ההכחדה ונותרו כמה מאות קרנפים במרכז ומזרח אפריקה. קרנפים צרי-שפה עשויים להיות תוקפניים מאוד. מפאת כושר ראייתם הלקוי אם הם מריחים סכנה, עשויים להתנפל על הגורם המאיים. הם עלולים לתקוף גם בני אדם וכלי רכב. זכרים עשויים לעיתים להילחם באמצעות דחיפת ראש בראש או בהאבקות עם הקרן. הם נוהגים להימנע ממפגש עם זכרים אחרים כשהדבר אפשרי. נקבות אינן תוקפניות אחת כלפי השנייה.
לבנתן. הלבנתן הוא מלווייתני השיניים החיים באזור הארקטי והוא בעל גוף לבן וראש מגודל וגמיש. הוא ייחודי מבין הלווייתנים בכך שיכול להפנות את צווארו אחורנית. הלבנתן הוא לווייתן קטן יחסית. אורכו מגיע עד חמישה מטרים, ובכך הוא גדול יותר ממרבית הדולפינים, אך קטן יותר מרוב לווייתני השיניים האחרים. צורת ראשם גם היא ייחודית.
סנאי אפור בעל פרווה שחורה. סנאי זה חי באמריקה הצפונית וניזון מאצטרובלים של עצי מחט שונים. כשמו פרוותו בדרך כלל אפורה אך לעיתים ישנם גם סנאים שחורים. כמו רבים מבני משפחתו, הסנאי האפור נוהג לאגור מזון במשך הקיץ במקומות מסתור רבים ולעיתים הוא עשוי להעביר חלק מהם למטמונות בטוחים יותר. לסנאים יש זיכרון מדויק המסייע להם לזכור את אלפי מקומות האחסון שלהם בשילוב עם חוש הריח.
יגואר נכנס למים בפנטנל שבברזיל. ניגואר הוא יונק ממשפחת החתוליים המצוי באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה המרכזית ואמריקה הצפונית. היגואר הוא אחד מחמישה מיניהחתולים הגדולים המשתייכים לסוגפנתר והוא היחיד מביניהם החי באמריקה, ובאמריקה בלבד. היגואר הוא החתול השלישי בגודלו, וכן החתול הגדול והחזק ביותר בחצי הכדור המערבי. בניגוד לשאר החתוליים היגואר איננו חושש להתרטב והוא מיטיב לשחות.
תחש נהרות קריבי שוחה עם דגים תחתיו. תחש הנהרות הקריבי הוא המין הגדול ביותר במשפחת תחשי הנהרות והוא מצוי ברחבי הימים הטרופיים הרדודים של מערב האוקיינוס האטלנטי. תחש הנהרות יכול לשקול עד ל-600 ק"ג ואורכו יכול להגיע ל-4.6 מ'. התחש ניזון בעיקר מעשבי ים שונים הגדלים על קרקעית הים הקריבי. הוא תולש את צמחי הים ואת האצות בעסרת שפתיו הגדולות. תחש הנהרות מצוי בסכנת הכחדה בטבע.
קיפודן נמלים אוסטרלי הוא מין ממשפחת הקיפודניים המשתייך לסדרת יונקי הביב. גופו של קיפודן הנמלים האוסטרלי מכוסה בפרווה ובקוצים, והוא בעל חוטם ארוך במיוחד. לשונו דביקה, חזקה וארוכה, זאת כדי לשלות באמצעותה את החרקים שאוכל הקיפודן ממחילותיהם. בדומה ליתר יונקי הביב החיים כיום, ובניגוד לשאר קבוצות היונקים, קיפודן הנמלים האוסטרלי מטיל ביצים.
דוב נמלים ענק שואב נמלים מרגבי אדמה באמצעות חוטמו. דוב הנמלים הוא יונק ייחודי החי באמריקה הדרומית ומופרסם בחוטם הארוך והמחודד שלו וכן בלשונו הארוכה במיוחד, והוא אחד היונקים המעטים שאין להם שיניים אפילו בבגרותם. מזונו המועדף הוא נמלים וטרמיטים, והוא עשוי לאכול עד שלושים אלף מהם ביום אחד אך לעיתים הוא אוכל חרקים אחרים, כדוגמת זחלים. החרקים שהוא אוכל נמחצים בעזרת גידולים מיוחדים הנמצאים בחלקו הפנימי של פיו. דוב הנמלים גם יכול לאכול כמה אלפי נמלים בדקה, ולשונו יכולה לצאת ולהיכנס מפיו ואליו כ-160 פעמים בדקה ואף יותר.
שד טסמני בעמדת מגננה. השד הטסמני הוא חיית כיסטורפת, המצוי כיום במדינת-האי האוסטרליתטסמניה בלבד. גודלו כגודל כלב קטן, וגופו חסון ושרירי. הוא הגדול מבין חיות הכיס האוכלות בשר ששרדו עד ימינו. הוא מאופיין בפרווהשחורה, בריח דוחה שהוא מפיץ כאשר הוא מרגיש בלחץ, בצווחות רמות, ובהתנהגות תוקפנית כשהוא צד ואוכל. הוא זכה לשמו עקב מראהו המבעית וצרחותיו.
זכרי ג'ירף דרומי נאבקים בשמורת טבע בצפון קוואזולו-נטאל שבדרום אפריקה. גובהם של זכרי הג'ירף נע בין ארבעה לשישה מטרים (מקצות הרגליים עד לקצות הקרניים), ומשקלם נע בין 700 ל-1,500 קילוגרמים. הנקבות נמוכות מהזכרים בשישים ס"מ לערך, ומשקלן נמוך גם כן מזה של הזכרים.
אם ובן ממין הלווייתןראשתן גדול-ראש. ראשתן גדול-ראש או לווייתן זרע הוא מין של לווייתן שינייםמין יחיד בסוגו. הראשתן הוא הגדול שבלווייתני השיניים – אורך גופו עשוי להגיע ל-18 מטרים ומעלה; מוחו הוא הגדול ביותר בעולם החי וראשו מהווה כשליש מגופו. הראשתן מסוגל לצלול לעומקים הגדולים ביותר מכל מיני הלווייתנים, והוא מפיק רעש חזק יותר מכל בעל חיים אחר. מקורו של השם "לווייתן זרע" בחומר הלבנבן בעל המרקם החלבי הנמצא בכמות גדולה בראשו, חומר שנחשב בתחילה בטעות לנוזל זרע, ואילו השם "ראשתן" נגזר מגודל ראשו.
הפְּסָמוֹן הוא מין מכרסם בינוני מדברי מתת משפחת הגרביליים. מזונם העיקרי של הפסמונים הוא צמחי מליחה מדבריים. בהיותם ניזונים מהשיח מלוח קיפח, נמצא שהם מגרדים את שכבת המלח הנמצאת על גבי העלים עם הרגליים הקדמיות והשיניים. כדי להתמודד עם ריכוזים כה גבוהים של מלחים המצויים במזונם, הפסמונים פיתחו כליות מפותחות ויעילות במיוחד המסוגלות להיפטר מכמויות המלח הגדולות ולרכז שתן עד פי 4 לערך מכליית האדם.
עטלף פירות מהמין Pteropus alecto בקווינסלנד, אוסטרליה. עטלפי הפירות הם המשפחה בעלת המינים הגדולים ביותר בסדרת העטלפים ובניגוד לעטלפי החרקים הם ניזונים בעיקר מפירות טרופיים שונים, כמו בננה או מנגו ובניגוד לקרוביהם הם פעילי יום. עטלפים אלו מצויים בלהקות מתחת לעצים ונחים הפוך עם רגליים האוחזות את הענף.
שפן סלע בדרום אפריקה. שפני הסלעים הם המינים הגדולים ביותר במשפחת השפניים, הקרובה לפילים, ויכולים להגיע למשקל של 4.5 ק"ג. עם זאת הם יצורים קטנים השוכנים בין הסלעים באזורים הרריים ומדבריים. השפנים ניזונים רק מצמחים בתוספת חרקים והם בעלי שני ניבים בלסתם העליונה. שפני הסלע מצויים גם בישראל.
למור זנב-טבעת הידוע בשם למור קטה במדגסקר. הלמורים הם פרימטים פרימיטיבים המתמחים בקפיצות בין העצים. למורי הקטה מתחרים אחד עם השני באמצעות "קרבות ריח" שהם מפרישים מבלוטות ריחניות בכפות ידיהם וכתפיהם.
אוקפי הוא מין של יונק מכפיל פרסה הקרוב לג'ירפה ומצוי רק ביערות אפריקה. יונק מוזר זה ביישן מאוד ונוטה להסתתר ביער ולהשתמש בהסוואה. הוא מצוי כיום בסכנת הכחדה, בעיקר עקב בירוא יערות בהם הוא חי.
זוג פילים אסייתים בעיר בנגלור שבהודו. הפיל האסייתי הוא החיה היבשתית הגדולה באסיה והחיה היבשתית השנייה בגודלה לאחר פיל סוואנה אפריקני. הפילים הם יצורים חכמים מאוד ויכולים לתרגל פעלולים שונים בשבי.
זוג כיסנאים דואים על עץ באוסטרליה. הכיסנאים הם יונקים בעלי יכולת דאייה מפותחת העוזרת להם לנוע בין העצים ביעילות בעזרת קרומי עור שתחת רגליהם עד לזנבם. הכיסנאים ניזונים ממיני חרקים או חולייתנים קטנים אך בעיקר מסוכר שהם מקבלים מצוף פרחים או מפירות. מסיבה זו קיבל המין את השם דאון הסוכר.
ארנבון מצוי, הידוע גם בשמות "ארנב אירופאי" או "ארנב העולם הישן". ממצאים מעידן הקרח האחרון מראים כי מקורו בחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל), בחלקים קטנים מצרפת ובצפון מערב אפריקה (מרוקו בעיקר). הודות להתערבות האדם וליכולות ההסתגלות הרבות של מין זה, הוא נפוץ בבר בכל היבשות למעט אסיה ואנטארקטיקה. באוסטרליה הוא נחשב למין פולש, המהווה איום ממשי על החקלאות המקומית. ארנבונים מבויתים נמצאים בכל רחבי העולם. הארנב נחשב לאחת מחיות המחמד האהובות ביותר על ילדים.
הקרנף של דירר הוא חיתוך עץ שיצר הצייר הגרמניאלברכט דירר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. למרות אי-דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18.
קרנף הודי בפארק הלאומי צ'יטוואן בנפאל. הקרנף ההודי הוא יונק גדול, בן למשפחת הקרנפיים, שנפוץ במדינת אסאם שבהודו, בבהוטן וגם בשפלת הטראי בנפאל. הוא חי באדמות המרעה וביערות למרגלות הרי ההימאליה. בעבר היה מין זה נפוץ גם באזורי מיאנמר, פקיסטן ובנגלדש. הקרנף ההודי הוא בעל עור חום-כסוף עבה למדי היוצר קפלי ענק על גופו. רגליו הקדמיות וכתפיו מכוסות בבליטות דמויות-יבלת. הקרנף ההודי יכול לרוץ במהירות של 55 קילומטר לשעה למשך זמן קצר, והוא ניחן ביכולת שחייה מעולה.
מרוץ כלבים הוא תחרות ספורטיבית בין כלבים, בדרך כלל מגזע גרייהאונד, הנערכת לרוב לצורך הימורים או גיוס תרומות. מועדון המרוצים הראשון נוסד באנגליה בשנת 1776, בתקופה זו נהגו לשסות את הכלבים בארנבת כדי לעודד אותם לרוץ. רק לאחר 100 שנה, ב־1876, הוחלפה הארנבת האמיתית בארנבת מכנית.
תאו המים ההודי הוא יונק גדול דמוי שור, החי בתת-היבשת ההודית, והופץ גם לדרום אמריקה, בדרום אירופה, בצפון אפריקה ועוד. התאו משמש למשא, לבשר, ולחלב. גללי התאו משמשים כדשן, ואף לדלק לאחר ייבוש. בקנבורי בתאילנד, בפקיסטן ובדרום מערב קרנטקה בהודו, יש מרוץ תאו שנתי המכונה קאמבאלה.
פר הרמה בפארק הלאומי דארטמור באנגליה. פר הרמה הוא גזע עתיק ויחודי של בקר הבית אשר מקורו ברמות הסקוטיות שבצפון סקוטלנד, והוא ידוע בפרווה הצמרירית והארוכה שלו המספקת בידוד מעולה מפני שלג וקור. יש לו מבנה גוף חסון ומוצק ורגליים קצרות ועבות המקילים עליו לנוע באזורים הרריים, והוא מפורסם בפוני הארוך שמכסה את פניו. מזגו נוח בדרך כלל, ובמשך אלפי שנים נעשה בו שימוש על ידי האדם לבשר וחלב. עקב היותו מסוגל להסתגל לטמפרטורות נמוכות ולצמחייה דלילה, הוא יוצא למדינות רבות ברחבי העולם כדוגמת קנדה, נורווגיה ופינלנד.
גנו שחור בפרובינצייתחאוטנג בדרום אפריקה. הגנו השחור הוא מין אנטילופה גדולה בסוג גנו שבתת-משפחת הבובאלים הנראית כשילוב בין פר, סוס, עז וצבי בשל מספר מאפיינים בולטים: יש לו רעמה קצרה וזנב ארוך ושעיר בדומה לסוס, אוזניים כפופות וקרניים מוזרות דמויות האות W בדומה לפר, זקן בדומה לתיש וגוף צר וזריז עם רגליים ארוכות בדומה לצבי. בנוסף יש לו מאפיינים ייחודיים משלו כמו ציצת שיער שחורה המזדקרת מהמצח, ריסים לבנים ארוכים ואף מעוך ומרובע. למרות שצבעפרוותו הוא חום כהה ולא שחור, הוא מכונה כך היות שמרחוק פרוותו נראית כהה בהרבה מצבעה המקורי.