ויקיפדיה:תמונה מומלצת

דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות תמונות מומלצות

לפני המלצה על תמונה כלשהי יש לקרוא את הקריטריונים לקביעת תמונה מומלצת

הוספת תמונות מומלצות חדשות:

• נהלים
• קריטריונים לקביעת תמונה מומלצת
• דף הדיונים

מומלצים קודמים:

• תמונות מומלצות לפי תאריך
• תמונות לציון חגים ואירועים

סטטיסטיקות:

• סטטיסטיקות צפייה

בעמוד זה נמצאת רשימת התמונות אשר הוחלט להציג אותן בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, בשל יופיין ובשל הקשרן לערכים של ויקיפדיה העברית.

אם אתם חושבים שיש תמונה אחרת, אשר ראויה להיות מוצגת בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, נא הוסיפו אותה לרשימת ההוספה (יש להקפיד כי תמונה זו תעמוד בקריטריונים לקביעת תמונה מומלצת).

מטרת הצגת התמונות בעמוד הראשי הינה, בדומה לאלמנטים אחרים המופיעים בעמוד הראשי, לעורר את הקוראים להיכנס לערכים השונים המופיעים בויקיפדיה, באמצעות הצגת תמונה אשר תסקרן אותם. הסטטיסטיקות מראות שתמונת היום אכן מביאה לעלייה במספר הצופים בערכים אליהן מפנה התמונה.

ספטמבר
1 בספטמבר 2019	השביל הצף בשמורת עין אפק, שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן ואת האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2019	מנורת שבעת הקנים הייתה מנורת זהב, שהוצבה במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וסמלה הרשמי של מדינת ישראל. תבליט המנורה שבתמונה נמצא באתר הארכאולוגי בית שערים במערת ארון הקודש, בתוך מתחם של מערות קבורה שבו נמצאו תבליטי מנורה נוספים. היישוב בית שערים פרח בין המאות ה-2 וה-4 לספירה. ביישוב חי רבי יהודה הנשיא וגם נקבר בו. בעקבות קבורת רבי יהודה הנשיא, הגיעו לאתר יהודים רבים מכל רחבי המזרח הקרוב שרצו להיקבר לידו. באתר נמצאו קברים של יהודים מגבל, מתדמור, מצידון, מחמיר שבתימן, מאנטיוכיה ומעוד מקומות במזרח הקרוב.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2019	הדפס העץ פלאמאריון הוא הדפס עץ שנתגלה בספר צרפתי מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2019	פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2019	ב-19 ביולי 2013 נכנסה הגשושית קאסיני לצל של שבתאי וצילמה אותו ואת ירחיו, את טבעותיו הפנימיות וגם את כדור הארץ. לקראת המאורע נערכו פעילויות אסטרונומיה ומדע פופולרי ברחבי העולם, והוא נודע בתור "היום בו כדור הארץ חייך".	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2019	פלוטו, כפי שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס, יולי 2015. פּלוּטוֹ הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2019	מסוק קרב מדגם AH-64D אפאצ'י לונגבו של צבא בריטניה משגר טילים במהלך מלחמת אפגניסטן (2001–2014). מסוק האפאצ'י הוא מסוק קרב אמריקאי מתקדם המשמש לתקיפת מטרות קרקע. האפאצ'י מצויד במערכות אוויוניקה מתקדמות המאפשרות לו לאתר ולאכן מטרות בכל מזג אוויר, לחלוק מידע עם כוחות אחרים ולשגר חימוש מונחה מדויק לעברן על מנת להשמידן. האפאצ'י משרת גם בחיל האוויר הישראלי.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2019	מטוס קרב F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי מתכונן לביצוע תדלוק אווירי בתרגיל רד פלאג בנבדה, ארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2019	עקב אוגור הוא מין של עוף דורס גדול מהסוג עקב. העקב חי באפריקה באזורים הררים בין גובה 2,000 ל־5,000 מ' וכן בסוואנות ואזורי שיחים לאורך תפוצתו. הוא דואה במשך היום ומחפש יונקים קטנים, עופות, חרקים, נחשים ולטאות קטנות. כמו כן הוא אוכל חיות שנדרסו בתאונות על כבישים.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2019	"הטרגדיה" היא ציור שמן על קנבס מעשה ידי הצייר הספרדי פבלו פיקאסו שצוירה ב-1903. יצירה זו מייצגת היטב את התקופה הכחולה של פיקאסו, מבחינת הצבע והתוכן: הצבע השולט בתמונה הוא כחול ותמונה מגלמת תחושות כמו צער, בדידות ומלאנכוליה. הציור נבחר לעטר את כריכת ספרו האוטוביוגרפי של הסופר עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, בהוצאה העברית.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2019	שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2019	"המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש".	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2019	הדוב החום האירופי הוא תת-מין של המין דוב חום. תפוצתו היא בצפון האזור האירו-אסייתי. גוון פרוותו נע בין חום-צהבהב עד חום כהה, לעיתים כמעט שחור ולעיתים אף בגוון אדמדם. ראשו עגלגל ואוזניו קטנות ועגלגלות גם כן. גולגלתו רחבה ובפיו כ-42 שיניים, הכוללות שיני טורף.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2019	יעל נובי בשמורת עין גדי, מדבר יהודה. יעלי מדבר יהודה היו מטרה לציד משך שנים רבות, ואוכלוסייתן הלכה והידלדלה. לאחר חקיקת חוק הגנת חיות הבר ב-1955, התאוששה אוכלוסיית היעלים וההצלחה הביאה את רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים) לאמץ את היעל כסמלה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2019	סוס הבית הוא בעל חיים מבוית ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות ריצה גבוהות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2019	עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2019	עמק יוסמיטי הוא עמק קרחוני בפארק הלאומי יוסמיטי, פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר, הכולל גם את האזור שמעבר למורדות המערביים של רכס הסיירה נבדה. בכל שנה מבקרים בפארק כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק התפרסם ברחבי העולם בשל צוקי הגרניט, בשל מפלי המים, בשל נחליו הצלולים, בשל חורשות הסקוויה הענקית ובשל המגוון הביולוגי שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2019	לילית אפורה בתעופה. הלילית האפורה היא מין דורס לילה ממשפחת הינשופיים הנפוץ בחצי הכדור הצפוני. היא שוכנת ביערות הצפון, ומעדיפה לדור בסמוך לאזורים פתוחים בהם יכולה היא לצוד. הלילית האפורה נמנית עם דורסי הלילה הגדולים ביותר, ואולי אף הגדולה מביניהם, אולם אין בכך לרמוז על המסה האמיתית שלה, שהרי נוצותיה הן אלו המשוות לה חזות גדולה. נוצותיה מנומרות בגווני אפור, חום ולבן, והודות לכך היא מסתווה היטב בבית גידולה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2019	תצלום מתוך הסדרה "חיילים יהודים" (1942–1943) מאת הלמר לרסקי, מבכירי הצלמים בארץ ישראל בתקופת היישוב, ושצילם בין היתר סרטי קולנוע דוקומנטריים עבור הקרן הקיימת. העבודות בסדרת צילומים זו משלבות בין ריאליזם חריף לבין ביטוי אקספרסיוניסטי. התצלום עושה שימוש בתאורה מלאכותית, בחיתוך הפריים ובזווית צילום קרובה כדי להעצים את ההירואיות של הדמות.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2019	רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2019	צלמית חרס דמוית פעמון, מנגנת בטמבורין, המתוארכת למאה ה-8 לפנה"ס, שנמצאה בתל שקמונה. מוצגת במוזיאון הימי הלאומי. צלמיות חרס היו נפוצות למדי במזרח הקרוב והן מלמדות רבות על מנהגי הפולחן, אורחות החיים והמנהגים של התרבויות השונות של האזור שבו נמצאו.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2019	נחיתת שני מאיצי השלב הראשון בטיסת הבכורה של משגר הפאלקון הכבד 6 בפברואר 2018. המשגר, בפיתוח חברת ספייס אקס, הוא המשגר הפעיל העוצמתי ביותר בעולם (נכון לשנת 2018), והיחיד בעל יכולת שימוש חוזר בשלב הראשון.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2019	שניים מן העורבים של מצודת לונדון, ג'ובילי ומונין. העורבים של מצודת לונדון הם קבוצת עורבים שחורים החיים בשביה במצודת לונדון. קיימת אמונה טפלה לפיה כאשר העורבים ימותו או יברחו, אזי יפלו הממלכה המאוחדת והכתר הבריטי.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2019	המצודה של בם בדרום מזרח איראן הייתה מבנה הטיט הגדול בעולם. מצודה כבירה זו, השוכנת על דרך המשי, נבנתה בסביבות שנת 500 לפנה"ס, ונעשה בה שימוש עד ל-1850, אז ננטשה מסיבות לא ידועות. הוכרזה כאתר מורשת עולמית.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2019	המסגד הגדול בעיר סאמרא שבעיראק הוא מסגד אשר נבנה בין השנים 849 ל-852 בידי הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון, עת הייתה סאמרא בירתה של הח'ליפות העבאסית. לאחר התקופה העבאסית המסגד ננטש ונחרב. במאה העשרים הוא נחפר ויסודותיו שוחזרו חלקית.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2019	בית העירייה האדום הוא המבנה שבו שוכנת עיריית ברלין. הוא שוכן ברחוב העירייה, פינת רחוב היהודים, שברובע מיטה ליד כיכר אלכסנדר. בבניין נמצאים משרדיהם של ראש עיריית ברלין ושל מועצת העיר, המשמשים גם כמושל והסנאט של המדינה הפדרלית של ברלין. שמו של הבניין הוענק לו בשל הלבנים האדומות שממנו הוא בנוי.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2019	קתדרלת קלרמון-פראן היא קתדרלה גותית בעיר קלרמון-פראן שבצרפת. הקתדרלה מתנשאת מעל שמי העיר ובולטת בצבע השחור שלה. במאה ה-19 נוספה לקתדרלה חזית מערבית עם שני צריחים מחודדים בסגנון התחייה הגותית.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2019	חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2019	רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2019	יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש קדושה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.	עריכה - תבנית - שיחה