פרשת ראה
פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. את פרשת ראה קוראים בין כ"ה באב לל' באב.
| |||||
| פסוקים: | דברים, י"א, כ"ו - ט"ז, י"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מס' פסוקים: | 126 | ||||
| תוכן: | אפשרות בחירה בין טוב ורע, מצוות החייבות בארץ | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| ישעיהו, נ"ד, י"א - נ"ה, ה' | |||||
נושאים בפרשהעריכה
הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:
- ציווי לערוך את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על קיום המצוות המנויות בסמוך (עד פרשת כי תבוא) כתנאי להישארותם בארץ.
- השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל
- ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם
- היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם
- אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת
- פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה
- מצוות מעשר; מצוות שמיטת כספים; דיני עבד עברי
- שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל
תאריכי הקריאהעריכה
השבת בה קוראים את פרשת ראה יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרהעריכה
ההפטרה של פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד, פסוק י"א ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה, פסוק ה'.
הרמב"ם בסוף הסידור מזכיר מנהג בבלי קדום להפטיר בספר ירמיהו, פרק כ"ג, פסוקים ה'-כ"ד, כנראה משום שמדבר על נביאי השקר, אבל מנהג זה לא נהוג היום בשום קהילה.
בראש חודשעריכה
בשנים מסוג בשז, גכז והכז, פרשת ראה נקראת בא' דראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון[1]. במקרה זה, נחלקו האם הפטרת ראש חודש דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא". האשכנזים מפטירים "השמים כסאי" במקום "ענייה סוערה", והספרדים מפטירים "ענייה סוערה".[2] בשנים מסוג השא, זחא והחא, פרשת ראה נקראת בערב ראש חודש אלול (שחל בימים ראשון ושני)[3]. במקרה כזה, גם רוב האשכנזים מודים שהפטרת "מחר חודש" לא דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא", וקוראים "עניה סוערה" כבכל שנה.[4] אמנם, לפי מנהג פפד"מ, קוראים הפטרת מחר חודש במקום "ענייה סוערה".[5] בשנים אלו נהוג להשלים את הפטרת "עניה סוערה" יחד עם הפטרת פרשת כי תצא ("רני עקרה"), הנמצאת ברצף אחד איתה בספר ישעיהו.[6]
קישורים חיצונייםעריכה
הטקסט:
פרשת ראה, באתר ויקיטקסט- פרשת ראה - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ראה, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ראה, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ראה
- פרשת ראה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ראה, באתר "כיפה"
- פרשת ראה עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ראה, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ראה, באתר "בינינו"
- פרשת ראה, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ראה", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ראה באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת ראה, באתר "התנועה הרפורמית"
- תכנים על פרשת ראה, באתר של סיון רהב-מאיר
הערות שולייםעריכה
- ^ כ-28% מכלל השנים.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א', והגהת הרמ"א שם.
- ^ כ-11.5% מכלל השנים.
- ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תקפ"א, סעיף א. הסיבה להבדל היא שגם בהפטרת "השמים כסאי" יש ענייני נחמה, ולכן קריאתה בראש חודש אלול במקום "ענייה סוערה" לא מבטלת לחלוטין את מנהג "שבע דנחמתא", אך הפטרת "מחר חודש" אינה עוסקת כלל בנחמה.
- ^ חומש מאור עיניים, (רעדלהיים תקפ"א), חלק דברים, דף ה ע"ב בעימוד של ההפטרות.
- ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תכ"ה, סעיף ב, וסימן תקפ"א, סעיף א; רבי אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעיף ה', באתר HebrewBooks; משנה ברורה, סימן תכ"ה, סעיף קטן ז' .