פרשת ראה

פרשת השבוע הרביעית בספר דברים
Disambig RTL.svg המונח "ראה" מפנה לכאן. לערך העוסק באיבר הנשימה בגוף, ראו ריאה.

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. את פרשת ראה קוראים בין כ"ה באב לל' באב.

Arrow r.svg ראה Arrow l.svg
פסוקים דברים, י"א, כ"ו - ט"ז, י"ז
מספר פסוקים 126
מספר תיבות 1932
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (18)  לא תעשה (37)
השמדת עבודה זרה, הבאת קורבנות ברגל הראשון, הקרבת כל הקרבנות בעזרה, פדיית קודשים בעלי מום, שחיטה, הבאת קורבנות מחו"ל למקדש, (לבית דין) חקירת העדים היטב, הריגת אנשי עיר הנדחת ושריפתה, בדיקת סימני עוף, הפרשת מעשר שני ואכילתו בירושלים, הפרשת מעשר עני, שמיטת כספים, נגישת הנוכרי, נתינת צדקה לעני די מחסורו, הענקת מתנות לעבד עברי המשתחרר, שמחה ברגלים, היראות ברגלים במקדש מחיקת השם, העלאת קודשים מחוץ לעזרה, אכילת מעשר שני של דגן או של תירוש או של יצהר מחוץ לירושלים, אכילת בכור תמים מחוץ לירושלים, אכילת קודשי קודשים מחוץ לעזרה, אכילת בשר עולה, אכילת קודשים קלים לפני זריקת הדם, אכילת ביכורים לפני הנחתם בעזרה, עזיבת הלויים, אבר מן החי, הוספה על מצוות התורה או גריעה מהן, שמיעה למתנבא בשם ע"ז, אהבת המסית, עזיבת השנאה למסית, הצלת המסית, לימוד זכות על המסית, הפסקת לימוד חובה על המסית, הסתת יהודי לעבוד ע"ז, בניית עיר הנידחת, הנאה בממון עיר הנידחת, נתינת חבורה באדם ועשיית מחלוקת, מריטת שער הראש באבלות, אכילת קודשים שנפסלו, אכילת שרץ העוף, אכילת נבלה, תביעת הלוואה שנשמטה, מניעת צדקה לעני, מניעת הלוואה לקראת שמיטה, שחרור עבד עברי ללא מתנות, עבודה בקודשים, גזיזת קודשים, אכילת חמץ בערב פסח אחרי חצות, הותרת חגיגה של ערב פסח ליום השלישי, הקרבת הפסח בבמת יחיד, עלייה לרגל בלא קורבן
הפטרה
ישעיהו, נ"ד, י"א - נ"ה, ה'
שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד

נושאים בפרשהעריכה

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

מבנה הפרשהעריכה

בפרשת ראה יש 126 פסוקים, אשר מאוגדים ב-5 פרשיות פתוחות ועוד 15 סתומות. הפרשה מכילה 4 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.


תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת ראה יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

ההפטרה המקורית של פרשת ראה, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק כ"ג, פסוק ה' ("הנה ימים באים") עד פסוק כ"ד. ההפטרה היא נבואת פורענות של ירמיהו לנביאי השקר, והיא נבחרה כהפטרה בשל הדמיון לפרשת השבוע העוסקת בעונשו של נביא שקר. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם.[3]

אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השלישית משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד, פסוק י"א ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה, פסוק ה'.

בראש חודש ובערב ראש חודשעריכה

כאשר פרשת ראה נקראת בא' דראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון, נחלקו הראשונים אם הפטרת ראש חודש דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא". האשכנזים מפטירים "השמים כסאי" במקום "ענייה סוערה", והספרדים מפטירים "ענייה סוערה".[4] כאשר פרשת ראה נקראת בערב ראש חודש אלול (שחל בימים ראשון ושני), גם רוב האשכנזים מודים שהפטרת "מחר חודש" לא דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא", וקוראים "עניה סוערה" כבכל שנה.[5] אמנם, לפי מנהג פפד"מ, קוראים הפטרת מחר חודש במקום "ענייה סוערה".[6] בשנים אלו נהוג להשלים את הפטרת "עניה סוערה" יחד עם הפטרת פרשת כי תצא ("רני עקרה"), הנמצאת ברצף אחד איתה בספר ישעיהו.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כ-11.5% מכלל השנים.
  2. ^ כ-28% מכלל השנים.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א', והגהת הרמ"א שם.
  5. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תקפ"א, סעיף א. הסיבה להבדל היא שגם בהפטרת "השמים כסאי" יש ענייני נחמה, ולכן קריאתה בראש חודש אלול במקום "ענייה סוערה" לא מבטלת לחלוטין את מנהג "שבע דנחמתא", אך הפטרת "מחר חודש" אינה עוסקת כלל בנחמה.
  6. ^ חומש מאור עיניים, (רעדלהיים תקפ"א), חלק דברים, דף ה ע"ב בעימוד של ההפטרות.
  7. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תכ"ה, סעיף ב, וסימן תקפ"א, סעיף א; רבי אפרים זלמן מרגליות, ‏מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעיף ה', באתר HebrewBooks; משנה ברורה, סימן תכ"ה, סעיף קטן ז' .