צנזורה על השמעת שירים בישראל

במשך השנים הוטלה בישראל צנזורה ממשלתית או עצמית על השמעה של שירים מסוימים בשידורי הרדיו בישראל, ובהמשך במידה מועטה גם בשידורי הטלוויזיה בישראל בשל תוכנם. הצנזורה הוטלה בעיקר מטעמים אלה:

  • מטעמי שמירה על מסרים חינוכיים, כאשר יש שימוש באוצר מילים בוטה, גסות רוח או ביטויים בעלי אופי מיני.
  • רצון להימנע מפגיעה ברגשות הציבור הדתי.
  • רצון להימנע מפגיעה ברגשות ציבור המיעוטים בישראל.
  • כדי להימנע מפגיעה במורל חיילי צה"ל ובמעמדם הציבורי. נימוקים אלה הועלו בעיקר מצד תחנת גלי צה"ל.

ממשלת ישראל מצידה פעלה במקרים ספורים בראשית המדינה, בהיותה נותנת הנחיות לתחנות הרדיו, אך במשך השנים הצנזורה הייתה בעיקר עצמית מצד התחנות.

צנזורה על השמעת שירים ברדיועריכה

להלן רשימה של שירים שנאסרו להשמעה בתחנות הרדיו:

שם השיר מחבר המילים מבצע שנה מבקש הצנזורה התחנות עליהן חלה הצנזורה סיבת הצנזורה הערות
כושי כלב קט[1] יצחק אדל יפה ירקוני שנות החמישים ממשלת ישראל קול ישראל הופעת המילה "כושי" הנחשבת כמילת גנאי לאפריקאים והייתה עלולה לפגוע ביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות אפריקה.
הסלע האדום חיים חפר אריק לביא 1958 המועצה הציבורית שליד שירותי השידור כולן עידוד הליכה מסוכנת לפטרה שבירדן, שהייתה באותם ימים מדינת אויב. לטענת עובדים בקול ישראל האיסור הוטל על ידי משרד הביטחון, אך מנהל המשרד באותם ימים שמעון פרס הכחיש זאת.[2]
אנקש ברטולט ברכט (תרגום מאת נתן אלתרמן) הופעת המילה "זונה".[3]
הפרוצה החלוצה חיים חפר בצל ירוק 1959 אסור להשמעה בתחנות הרדיו ומוחרם במחנות צה"ל[4] תוכן מיני
שיר השכונה חיים חפר התרנגולים 1963 רמיזות מיניות[5] איסור זמני לתקופה מסויימת.
יחזקאל חיים חפר החלונות הגבוהים 1967 קול ישראל צנזורה עצמית של קול ישראל בגלל מילות השיר המתארות את הנביא יחזקאל כדמות קרובה ועממית והדבר פוגע ברגשות הציבור הדתי.[6]
חייל של שוקולד חנוך לוין קול ישראל נפסל בטענה שהוא גורם לדמורליזציה בקרב חיילים, בגלל המשפט "בוא חייל של שוקולד בוא אלי אל המשלט שב תנוח אל תירא ותשוב לעפרך".
בת 26 חיים חפר רבקה מיכאלי שנות השישים קול ישראל תוכן מיני הוגבל לשידור אך ורק לשעות הערב.
קדוש[7] אפרים סידון וב. מיכאל אפי בן ישראל 1979 קול ישראל פגיעה בציבור הדתי[8] מתוך הצגת הסאטירה "ערוץ 2" בבימויו של מוטי קירשנבאום.
בדרך לרמות משתתפי ההצגה קול ישראל
האשה שאיתי ז'ואן מנואל סראט (תרגום לעברית של יהונתן גפן) דויד ברוזה 1983 המילה "זיונים" הנחשבת כתוכן מיני. השיר הושמע די הרבה פעמים, אך מתקליט השדרים שנמסר לתחנות השידור נמחקה המילה באמצעות "פיפס" שנשמע עליו.[9]
האונס (מתוך אופרת הרוק מאמי) הלל מיטלפונקט אהוד בנאי ומזי כהן 1986 נאסר להשמעה בגלל הטקסט המתאר אונס ובגלל המסרים האנטי מלחמתיים.
נערת הרוק יצחק לאור ריקי גל 1987 תכנים מיניים בוטים.[10]
בחצרות בחושך ערן צור טאטו 1988 קול ישראל וגלי צה"ל צנזורה עצמית של ערוצי השידור בגלל הגסות שבשיר ובפרט תיאור מעשה אונס.[11]
יורים ובוכים סי היימן סי היימן 1988 גלי צה"ל ביקורת על שליטת צה"ל בשטחים הכבושים. השיר המשיך להיות מושמע ברשת ג'.[12]
חד גדיא חוה אלברשטיין חוה אלברשטיין 1989 הועד המנהל של רשות השידור רשות השידור ביקורת על שליטת צה"ל בשטחים הכבושים, תוך פרשנות לטקסט של חד גדיא מסדר פסח. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש קבע שההחלטה אינה חוקית.[13]
אחרינו המבול נורית גלרון נורית גלרון
ואז הופיעה בטי ערן צור ערן צור 1995 העורכים המוזיקליים בגלי צה"ל גלי צה"ל תוכן מיני שכונה אז 'גסויות ותיאורים פרובוקטיביים'".[9]
אני מניאק גיל קופטש גיל קופטש 1997 מפקד גלי צה"ל משה שלונסקי גלי צה"ל ניבולי פה.[9]
הקיץ בא אופיר קותיאל ורונן סאבו רונית ראסטה 2007 תכניו פרובוקטיביים מדי.[14]
עניין של הרגל אלונה קמחי יזהר אשדות 2012 גלי צה"ל צונזר עצמית על ידי התחנה מאחר שלטענת התחנה שיר מגנה את חיילי צה"ל ובז להם.[15]

איסור השמעת אומניםעריכה

  • קיים חרם על השמעת על יצירות של מלחינים שהיו להם קשרים לאידאולוגיה הנאצית, ובהם ריכרד וגנר. זאת, בעיקר כדי לא לפגוע ברגשותיהם של ניצולי השואה, בחרם זה נתגלעו סדקים בשנים האחרונות.

איסורים בהשמעה בשטח ציבוריעריכה

תחנות רדיו חרדיותעריכה

תחנות הרדיו החרדיות נוהגות להשמיע שירים של אמנים גברים דתיים בלבד. ב-2016 היה דיון סביב השיר החיים שלנו תותים של חנן בן-ארי. על אף שהזמר דתי והשיר הושמע רבות בתחנות שאינן חרדיות, השיר לא הושמע בתחנות הרדיו החרדי קול חי וקול ברמה בטענה שהשיר מכיל מושגים ש"לא מוכרים לאוזן החרדית".[16] בן-ארי הוציא לאחר מכן גרסה מותאמת לציבור החרדי אותה ביצע בשידור חי בתחנת "קול ברמה".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מילות השיר "כושי כלב קט" והאזנה לו, באתר זמרשת
  2. ^ נגד עלילותיהם של יאסרים לתרבות, בעיתון העולם הזה, (עמ' 7), 16 ביולי 1958
  3. ^ הממשלה תדון בשאלת שידורים בשנה הגרמנית, על המשמר, 31 ביולי 1958
  4. ^ טלילה לוי בן-זכאי, במה מסתובבת, מעריב, 11 באפריל 1975
  5. ^ עודד היילברונר, פאניקה מוסרית וצריכת ספרות פורנוגרפית בישראל בשנות השישים, כתב עת עיונים, כרך 31, 2018
  6. ^ ..קול ישראל" לא ישדר פיזמון של תפר על..הנביא יחזקאל", על המשמר, 14 באפריל 1967
  7. ^   קדוש - אפי בן ישראל וטוביה צפיר (לחן: רוני וייס), סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ סמדר שיר, שירים פסולים, מעריב, 16 באוגוסט 1979
  9. ^ 1 2 3 4 איתי שטרן, האם גם ברדיו מצנזרים שירים גסים וסקסיסטיים, באתר הארץ, 26 ביולי 2015
  10. ^ דודי פטימר, ‏ריקי גל, "נערת הרוק" שרה על סקס וסמים, בשיר שהצנזורה אסרה, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2017
  11. ^ שיר על אונס נאסר לשידור, מעריב, 10 בנובמבר 1988
  12. ^ יוסי חרסונסקי, עוברים לרשת ג', מעריב, 3 באפריל 1988
  13. ^ ברוך מאירי ואילנה באום, היועץ המשפטי חריש: האיסור על השמעת השירים "חד גדיא" ו"אחרינו המבול", מעריב, 24 בדצמבר 1989
  14. ^ רפי ברבירו, כוח ראסטה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2007
  15. ^ אור ברנע, שיר של אשדות נפסל בגל"צ: "בז לחיילי צה"ל", באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
  16. ^ יהודה לוינגר, ‏למה "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי לא הושמע בתחנות החרדיות?, באתר כיכר השבת, 11 באפריל 2016