פתיחת התפריט הראשי

קליה (יישוב)

התנחלות ליד ים המלח, ישראל
(הופנה מהדף קלי"ה)

קַלְיָה (כינוי ארעי קודם: נח"ל קלי"ה[2]) הוא התנחלות וקיבוץ ישראלי הממוקם בצפון ים המלח, כ-40 ק"מ מירושלים, דרומית לעיר יריחו בתחום המועצה האזורית מגילות.

קליה
004-Kalia main lawn2.jpg
המדשאה הראשית ביישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מגילות
גובה ממוצע[1] ‎-361 מטר
תאריך ייסוד 1968
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 416 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.3% בשנה עד סוף 2018
http://www.kalia.org.il

היסטוריהעריכה

בתקופת המנדטעריכה

בשנת 1929 הוקם במקום מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח, שחיו במקום ועבדו במפעל חברת האשלג הארץ-ישראלית. בשנת 1932 החלה בסמוך הקמתו של בית מרחץ על חוף ים המלח, על ידי חברה שהייתה חברת בת של חברת האשלג בשם חברת ""קליה" שפת–ים ומבראה בע"מ" (באנגלית: "Kallia" Seaside and Health resort Limited), בשותפות עם האחים מייג'ר תומאס גרגורי טולוק וסטפאן טולוק, אנשי עסקים יהודים ואסמאעיל בק אל חוסייני, בנו של ראש עיריית ירושלים מוסא כאט'ם אל-חוסייני ואחיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני[3][4]. חברת קליה, על בסיס הסכם חכירה מהממשלה המנדטורית, קיבלה זיכיון על 966 דונם מצפון-מערב לים המלח, ליד מפעל האשלג הראשון. החברה הוסמכה להקים בתי מלון והבראה, מסעדות, מתקני רחצה, מעגנים ושיט. מייג'ר טולוק היה נשיא החברה. ב-30 באפריל 1933, חנכו את המבנה הראשון במקום, "בית רחצה" (מבנה של מלתחות לרוחצים בים המלח) ומסעדה[5][6][7]. כמו כן רכשו ספינה בשם "קלירו" והפעילו סיורים בין קליה לואדי זרקא-מעין ונחל ארנון בעבר הירדן המזרחי ועין גדי[8]. בשנת 1934 הוקמה במקום שכונת קבע ששימשה את פועלי חברת האשלג, בה 24 דירות ב-4 מבנים בני שלוש קומות[9]. ב-1935 עלתה על שרטון בסערה ה"קלירו" אך המשיכה בדרכה לואדי זרקא[10].

ב-16 בפברואר 1938 נפתח במקום מלון "קליה" בו 40 חדרים, בתכננו של האדריכל זאב רכטר[11][12]. ביוני 1938 נפטר מייג'ר טולוק, מנהל החברה בביתו ביריחו[13][14]. במלון "קליה" התארחו בין השאר הנציב העליון הרולד מקמייקל, דוד בן-גוריון, ארטורו טוסקניני, עבדאללה הראשון, מלך ירדן וראש ממשלת ירדן תאופיק אבו אל-הודא[15][16][17].

בתחילת מלחמת העולם השנייה הוקם במקום נמל התעופה הימי קליה כנמל תעופה רזרבי במטרה למנוע ריכוז גדול מדי של מטוסים במקום אחד. ב-1947 חברת British Overseas Airways Corporation הפעילה טיסות להודו ולמזרח הרחוק שעצרו לחניית ביניים בקליה[18].

לאחר שהתקבלה תוכנית החלוקה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, בה היה אזור צפון ים המלח חלק מהמדינה הערבית המוצעת, ועם תחילת מלחמת העצמאות, הוחלט בדצמבר 1947 לסגור את המלון[19]. 70 עובדי מלון עברו לעבוד במלון בסמוך לשדה התעופה לוד, שהיה בבעלות משותפת עם מלון קליה[20]. באפריל 1949 דווח כי המלון ומפעלי חברת האשלג נבזזו וניזוקו על ידי הערבים תושבי האזור[21]. שנתיים אחרי שננטש, בדצמבר 1949, לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות החכירה ממשלת ירדן את המלון ושכונת המגורים לאחים נזל, שהיו בעלי מלון ארמון החורף ביריחו ומלון פילדלפיה ברבת עמון, במטרה להקים מלון בעבור הצליינים שמגיעים לאתר הטבילה הסמוך קאסר אל-יהוד[22]. הם הקימו במקום מתחם תיירות ומלון חדש, שנקרא מונטאזת אל לידו, במקום המבנה המקורי.

הקמת קיבוץ קליהעריכה

לאחר מלחמת ששת הימים, חודשה התיירות באזור. מועצה אזורית תמר ביקשה לחדש את שירות ספינות הנוסעים בין קליה למצדה[23], והוא הופעל החל ממאי 1968[24]. באותה עת החלה גם סלילתו של כביש בין קליה ועין גדי (המשכו של כביש 90)[25].

בפברואר 1968, אושרה הקמתה של היאחזות נח"ל קליה[26]. במקום התיישבו גרעינים של איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ המאוחד, שהכשירו 150 דונם לגדולים חקלאיים על ידי שטיפת הקרקע ממלחים[27].

במאי 1974 הוקם יישוב הקבע ואוזרחה היאחזות נח"ל כקיבוץ בשם אלמוג, על שם יהודה אלמוג, אך אנשי ההיאחזות התנגדו לשינוי השם וביקשו שהוא ימשיך להיקרא "קליה"[28][29]. קיבוץ נוסף שהוקם בסמוך, ב-1977, נקרא לבסוף קיבוץ אלמוג.

בשנות ה-2000, החל הקיבוץ לסבול, יחד עם כל האזור מבולענים, בעיקר בשטחים החקלאיים שלו[30].

ב-2012 החלה בקיבוץ בניית הרחבה קהילתית בשם "נופי קליה", במסגרת "בנה ביתך".

אופי היישובעריכה

ביישוב מתגוררים כיום כ-350 תושבים, ובו ממוקם בית הספר האזורי "מגילות" המשרת את כל יישובי המועצה האזורית.

הקיבוץ מבוסס בעיקר על חקלאות ותיירות. בין ענפי החקלאות של הקיבוץ ניתן למצוא גידולי שדה, מטעי תמרים, רפתות, לולים וחוות סוסים. בין ענפי התיירות ניתן למנות: בית הארחה הנמצא בשטח הקיבוץ[31], חוף רחצה (חוף קליה), קומפלקס עם מסעדה גדולה, ומרכז למכירת מוצרי קוסמטיקה מים המלח הממוקמים כולם בסמוך לגן הלאומי קומראן.

שטח השיפוט של קליה מונה כ-25,304 דונם[32].

שם היישובעריכה

את השם "קליה" בחרה חברת "קליה: שפת ים ומבראה בע"מ", שפעלה בצפון ים המלח מראשית שנות השלושים ועד למלחמת העצמאות, והפעילה מלון, מסעדה ושאר אתרים באזור, על-שם האשלגן (Kalium בלטינית) שבים המלח. כך הסביר נשיא החברה תומאס גרגורי טולוק בראיון לעיתון דואר היום בעת טקס פתיחת האתר, הוא הוסיף ואמר "אתמול שאלה אותי ילדה אם השם הוא ראשי תיבות של המילים :"קם לתחיה ים המוות"". כך נוצר הרושם שהשם הוא ראשי תיבות[5]. ביוני 1980 הכריזה ועדת השמות הממשלתית, כי שם היישוב הוא קַלְיָה על שם צמח אופייני לאזור, הנזכר במסכת עירובין ד': "מערבין בקליא... בירקא דקליא"[33], למרות שלא ידוע על צמח בשם זה באזור.[34] אמנם, ההנחה הרווחת כיום היא עודנה ששם הקיבוץ נגזר מראשי התיבות.

נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס, כתב על הקיבוץ את שירו "שבחי קליה", שהולחן על ידי קובי אשרת ובוצע על ידי יפה ירקוני.

תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ מצוטט מהחלטת ועדת השמות הממשלתית, יוני 1979
  3. ^ הפוליטיקה המצרית והוה"פ הערבי, דבר, 6 בדצמבר 1932
  4. ^ קאליה נבנת בחרם, דבר, 28 בספטמבר 1932
  5. ^ 5.0 5.1 פתיחת המוסד למרפא "קליה" בים המלח, דואר היום, 1 במאי 1933
  6. ^ "קליה" - ים המלח - ב-12 באוגוסט עוד יאיר הירח - בא לנשף ריקודים ותלבושות, דואר היום, 8 באוגוסט 1933
  7. ^ חברת "קליה", דבר, 9 בינואר 1934
  8. ^ ימי שמש ודרור על שפת ים המלח-טיולים מיוחדים בסירת מוטור "קלירו", דבר, 22 בדצמבר 1933
  9. ^ נקודת יישוב על חוף ים המלח, דבר, 25 באפריל 1934
  10. ^ סירת קיטור עלתה על שרטון בסערה בים המלח, הארץ, 1 באפריל 1935
  11. ^ חנוכת בית המלון "קליה" החדש על חוף ים המלח, הבקר, 17 בפברואר 1938
  12. ^ מלון "קליה" נפתח, דבר, 17 בפברואר 1938
  13. ^ מייג'ור טולוק מת, הבקר, 10 ביוני 1938
  14. ^ יהודה צוקרמן, המיור תומס גריגורי טולוק, דבר, 28 ביוני 1938
  15. ^ ביקורי ה. מ. הנציב, הבקר, 29 בינואר 1940
  16. ^ האמיר עבדאללה ב"קליה", הצופה, 11 במרץ 1941
  17. ^ ישעיהו אביעם, מנהלו לשעבר של מלון "קליה", הארי לוי", מעלה זכרונות, מעריב, 3 ביולי 1967
  18. ^ נחנר קו טיסה ישיר לוד-פאריס, המשקיף, 9 בנובמבר 1947
  19. ^ מלון "קליה" נסגר, המשקיף, 18 בדצמבר 1947
  20. ^ עובדי מלון קליה ללוד, קול העם, 18 בדצמבר 1947
  21. ^ הערבים השמידו או שדדו רכוש מפעל אשלג ומלון קליה, חרות, 3 באפריל 1949
  22. ^ מלון קליה שנחרב - לאיכסון צליינים, מעריב, 14 בדצמבר 1949
  23. ^ מ א תמר מבקשת להפעיל סירות בין קליה למצדה, למרחב, 4 ביולי 1967
  24. ^ קו השייט בין קליה לעין גדי יופעל בעוד שבועיים, למרחב, 13 במאי 1968
  25. ^ מעיץ בוחן תכנית לסלול כביש בין קליה לעין גדי, מעריב, 23 באוקטובר 1967
  26. ^ היאחזות קליה אושרה על ידי הסוכנות, למרחב, 28 בפברואר 1968
  27. ^ חלקת עגבניות ראשונה - בנח'ל־קליה, על המשמר, 25 בפברואר 1969
    150 דונם משטח נח"ל קליה הוכשרו לגדולים חקלאיים, הצופה, 10 במרץ 1969
  28. ^ היאחזות קליה - לקיבוץ ע"ש אלמוג, דבר, 9 במאי 1974
  29. ^ אנו רוצים להיקרא קליה, מעריב, 14 במאי 1974
  30. ^ ניר חסוןמאות הבולענים מאיימים על האזור כולו, באתר הארץ, 14 באפריל 2006
  31. ^ מאת גדי גולן, ‏קיבוץ קליה ים המלח השקיע 4.5 מיליון שקל בהכפלת חדרי בית-ההארחה, באתר גלובס
  32. ^ עמוס הראלדו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי, באתר TheMarker
  33. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"ח, עמוד ב', גמרא, רש"י
  34. ^ החלטת הוועדה מיוני 1980 [1]