פרשת ראה

פרשת השבוע הרביעית בספר דברים
(הופנה מהדף ראה)
Disambig RTL.svg המונח "ראה" מפנה לכאן. לערך העוסק באיבר הנשימה בגוף, ראו ריאה.

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. את פרשת ראה קוראים בין כ"ה באב לל' באב.

Arrow r.svg ראה Arrow l.svg
פסוקים: דברים, י"א, כ"ו - ט"ז, י"ז
מס' פסוקים: 126
תוכן: אפשרות בחירה בין טוב ורע, מצוות החייבות בארץ
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (18)  לא תעשה (37)
השמדת עבודה זרה, הבאת קורבנות ברגל הראשון, הקרבת כל הקרבנות בעזרה, פדיית קודשים בעלי מום, שחיטה, הבאת קורבנות מחו"ל למקדש, (לבית דין) חקירת העדים היטב, הריגת אנשי עיר הנדחת ושריפתה, בדיקת סימני עוף, הפרשת מעשר שני ואכילתו בירושלים, הפרשת מעשר עני, שמיטת כספים, נגישת הנוכרי, נתינת צדקה לעני די מחסורו, הענקת מתנות לעבד עברי המשתחרר, שמחה ברגלים, היראות ברגלים במקדש מחיקת השם, העלאת קודשים מחוץ לעזרה, אכילת מעשר שני של דגן או של תירוש או של יצהר מחוץ לירושלים, אכילת בכור תמים מחוץ לירושלים, אכילת קודשי קודשים מחוץ לעזרה, אכילת בשר עולה, אכילת קודשים קלים לפני זריקת הדם, אכילת ביכורים לפני הנחתם בעזרה, עזיבת הלויים, אבר מן החי, הוספה על מצוות התורה או גריעה מהן, שמיעה למתנבא בשם ע"ז, אהבת המסית, עזיבת השנאה למסית, הצלת המסית, לימוד זכות על המסית, הפסקת לימוד חובה על המסית, הסתת יהודי לעבוד ע"ז, בניית עיר הנידחת, הנאה בממון עיר הנידחת, נתינת חבורה באדם ועשיית מחלוקת, מריטת שער הראש באבלות, אכילת קודשים שנפסלו, אכילת שרץ העוף, אכילת נבלה, תביעת הלוואה שנשמטה, מניעת צדקה לעני, מניעת הלוואה לקראת שמיטה, שחרור עבד עברי ללא מתנות, עבודה בקודשים, גזיזת קודשים, אכילת חמץ בערב פסח אחרי חצות, הותרת חגיגה של ערב פסח ליום השלישי, הקרבת הפסח בבמת יחיד, עלייה לרגל בלא קורבן
הפטרה
ישעיהו, נ"ד, י"א - נ"ה, ה'
שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד

נושאים בפרשהעריכה

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת ראה יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

ההפטרה של פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד, פסוק י"א ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה, פסוק ה'.

הרמב"ם בסוף הסידור מזכיר מנהג בבלי קדום להפטיר בספר ירמיהו, פרק כ"ג, פסוקים ה'-כ"ד, כנראה משום שמדבר על נביאי השקר, אבל מנהג זה לא נהוג היום בשום קהילה.

בראש חודשעריכה

בשנים מסוג בשז, גכז והכז, פרשת ראה נקראת בא' דראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון[1]. במקרה זה, נחלקו האם הפטרת ראש חודש דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא". האשכנזים מפטירים "השמים כסאי" במקום "ענייה סוערה", והספרדים מפטירים "ענייה סוערה".[2] בשנים מסוג השא, זחא והחא, פרשת ראה נקראת בערב ראש חודש אלול (שחל בימים ראשון ושני)[3]. במקרה כזה, גם רוב האשכנזים מודים שהפטרת "מחר חודש" לא דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא", וקוראים "עניה סוערה" כבכל שנה.[4] אמנם, לפי מנהג פפד"מ, קוראים הפטרת מחר חודש במקום "ענייה סוערה".[5] בשנים אלו נהוג להשלים את הפטרת "עניה סוערה" יחד עם הפטרת פרשת כי תצא ("רני עקרה"), הנמצאת ברצף אחד איתה בספר ישעיהו.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כ-28% מכלל השנים.
  2. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א', והגהת הרמ"א שם.
  3. ^ כ-11.5% מכלל השנים.
  4. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תקפ"א, סעיף א. הסיבה להבדל היא שגם בהפטרת "השמים כסאי" יש ענייני נחמה, ולכן קריאתה בראש חודש אלול במקום "ענייה סוערה" לא מבטלת לחלוטין את מנהג "שבע דנחמתא", אך הפטרת "מחר חודש" אינה עוסקת כלל בנחמה.
  5. ^ חומש מאור עיניים, (רעדלהיים תקפ"א), חלק דברים, דף ה ע"ב בעימוד של ההפטרות.
  6. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, סימן תכ"ה, סעיף ב, וסימן תקפ"א, סעיף א; רבי אפרים זלמן מרגליות, ‏מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעיף ה', באתר HebrewBooks; משנה ברורה, סימן תכ"ה, סעיף קטן ז' .