שיחה:גזענות בישראל

גזענות בישראל

האם זה http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49170 נחשב לגזענות? אם כן האם אוכל להוסיף על גזענות כנגד נישואין מעורבים? (אני יכול למצוא עוד מקורות. מה בקשר לגזענות נגד כהי עור (אפשר למצוא על זה בחדשות)?

לפי ההגדרה של גזענות בערך, קריאות כנגד נישואים מעורבים הן אכן גזעניות. הן מבחינות בין בני אדם על בסיס אתני ופוגעות בזכויות האדם. --חציל קרב - שיחה 22:31, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

מה לגבי גזענויות נוספות בישראל

כמו אשכנזים-ספרדים, אשכנזים-מזרחים ואפליית האתיופים.

ואפלית נשים, ואפלית זקנים, ואפלית נכים, ואפלית טרנסג'נדרים ואפילו ביפוביה. צודק. יש לנו בארץ מהכל ומספיק לערך שלם בנושא גזענות בישראל ונראה לי שדווקא בגלל זה אף אחד לא מרים את הכפפה לכתוב אותו. • רוליג • שיחה • בואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 23:15, 28 ביוני 2010 (IDT)

גם לדעתי הפרק "גזענות בישראל" לוקה בחסר. הוא דן רק בגזענות של יהודים נגד ערבים, ואין התייחסות לגזענות של ערבים נגד יהודים, אשכנזים מול מזרחים, אתיופים, רוסים, חרדים וכד'. לאור זאת אני מוסיף תבנית השלמה לפרק זה. ‏עדיאל‏ 10:38, 30 בנובמבר 2010 (IST)

עדיאל, מה לדעתך צריך להיות כתוב ב"גזענות נגד חרדים"? ראה למטה פסקא שנכתבה ונמחקה ודיון על האם שנאנ כנגד חרדים צריכה להיקרא גזענות (ישנם משתמשים שמסתר שסוברים כי אינה גזענות)
בברכה, Tshuva - שיחה 12:46, 10 בדצמבר 2014 (IST)

גזענות בישראל?

כתבתם פה דברים כאלו שהם חד משמעיים, כאילו שהם כאלה, כתבתם שכהנא הוא גזען, מי אמר לכם את זה, הוא לא שונא ערבים בגלל גזעם, הוא שנא את הערבים כי הם אויבים, ככה גם בסקרים, אין בשנאה לערבים שום גזענות, אם האויבים שלנו היו למשל, המולדובים, היינו שונאים מולדובים, כך גם השנאה לערבים, הם שונאים אותנו, אנחנו שונאים אותם, זוהי "שנאת אויב". ואם כבר מדברים על גזענות, אז מה אם ה"גזענות" של הערבים כלפי היהודים, למשל היה איזה יהודי שעבר לאיזה מקום מגורים ערבי, והערבים פשוט עשו לו את המוות, שרפו לו את המכונית, קיללו אותו, ואיימו עליו. חשבו על מה שאמרתי. ―דוד בוגוסלבסקי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גזענות היא לא רק אפליה על רקע גזע, ראה בתחילת הערך. יוסאריאן • שיחה 21:26, 12 בדצמבר 2010 (IST)

היי, אנחנו שונאים זרים בלי הבדל מוצא גזע ומין! כל הכבוד לנו. חצי חציל 21:35, 13 בדצמבר 2010 (IST)

קראתי, אבל עדיין, הם לא שונאים אותם בשל גזעם מינם קבוצתם האתנית לאומם, אלא בגלל שהם אויבים, לא קשור לאומם או כל דבר אחר, זה לא על הרקע הזה, כפי שכתוב פה, זה נובע השנאה נובאת מהיותם בגזע כזה, אבל אצל כהנא זה נובע משנאת אויב, וגם לא הגבתה לי על ה"גזענות" הערבית כלפי היהודים. דוד בוגוסלבסקי - שיחה 21:33, 12 בדצמבר 2010 (IST)

כפי שתוכל לראות בדף השיחה , אתה לא הראשון שמתלונן כאן על רמתו העלובה של הערך , על העילגות וחסר הדיוקים. אני שמח לציין כי העניין בטיפול. אתה כמובן מוזמן לערוך בהתאם לחוקי המיזם.דרול * שיחה ו 21:25, 13 בדצמבר 2010 (IST)

פסקת הגזענות בישראל מיותרת ואף מקוממת

פסקה שלמה נכתבה על גזענות של יהודים כלפי ערבים בלי שכתוב מנגד געזנות של ערבים כלפי יהודים , אני חושב שהפסקה מקוממת , לא במקום ותלושה מהמציאות נא למחוק אותה .תמיר סאסי - שיחה 10:47, 30 בינואר 2011 (IST)

זה מלמד על כך שכנראה הייתה לכותבים יותר מוטיבציה לכתוב על סוג אחד של גזענות. הפתרון הוא שתכתוב, בזהירות וכמקובל אצלנו, את הפסקה המקבילה של גזענות של ערבים כלפי יהודים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 14:50, 30 בינואר 2011 (IST)

אגב כרגע. זה לא נכון מבחינתי. הערך נמצא בעבודה וכבר בין האוכלוסיות הפגיעות יש יהודים, והכוונה כרגע מצד ערבים, על רקע אותו סכסוך. ושאלה: זה עניין שאולי יש לדון בו תחת סעיף אחד - ולו רק כדי להראות לגישה מציאותית ומקובלת על כל הצדדים, מבלי לשפוט לכאן או לכאן, כבעיה אחת. ואולי גם לציין את השיפור בהתייחס אליו - כנראה שהמציאות יותר אופטימית. Dalila - שיחה 00:15, 5 במרץ 2012 (IST)

מהי גזענות בישראל

הפתיח צריך להבהיר במדויק מהם גבולות הגזרה של הערך ומה מקורותיו. אם מדובר על אנשים וארגונים שהורשעו על פי החוק, הרי שיש להוציא מהערך מקרים שלא תואמים להגדרה זאת. אם מדובר בפרשנות של עורכים בויקיפדיה או אישים מחוצה לה, הרי שיש להבהיר זאת בפתיח ולצרף מקרים נוספים המוגדרים כגזענות.
לדוגמה: גזענות נגד מתנחלים (ראו למשל כאן כאן), גזענות נגד חרדים (ראו למשל כאן, כאן, כאן וכאן?), גזענות נגד יהודי פקיעין, גזענות נגד חובשי כיפה בלשכת ראש הממשלה, "מוות ליהודים" - גזענות של ערביי ישראל נגד יהודים שהתבטאה במאות הרוגים ופצועים (ומכוונת דווקא נגד יהודים - ראו למשל כאן כאן). ומאמר נוסף בנושא. דרך - שיחה 21:56, 5 במרץ 2011 (IST)

גזענות מוגדרת לא רע בחוק העונשין המצוטט בערך: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". זה מוציא מערך זה גזענות נגד מתנחלים - שנאה על רקע חילוקי דעות פוליטיים אינה ראויה, אך הדיון בה מקומו בערך אחר. כך גם ביחס לשנאה בין חילוניים לדתיים בני אותו עם - זו שנאה מגונה, אך הדיון בה מקומו בערך אחר.

גזענות של ערבים נגד יהודים בוודאי מקומה בערך זה.

אם נתמקד אך ורק בגילויי גזענות שהסתיימו בהרשעה, נגלה שכמעט אין גזענות בעולם. הרשעה בוודאי נותנת בסיס מוצק, אך יש מקום לכתוב גם על מקרים בולטים שלא הובאו לבית המשפט. כאשר רב פוסק שאין להשכיר דירות לערבים, זהו מצב של "פסיק רישיה" - אין צורך בקביעה של בית המשפט כדי לדעת שמדובר בגזענות. אין זו פרשנות של עורכים בוויקיפדיה (ולא להטוט דמגוגי), אלא של רבים בציבור, ולכן ראוי להביאה.

בעת האחרונה אני מזהה מגמה עזה בקרב חלק מעורכי ויקיפדיה, להסתרת מידע לא נעים. אני מקווה שלא נתדרדר לרמת האמינות של "פראבדה".

בהתאם לכך, החזרתי את ההתייחסות לפסק ההלכה האוסר השכרת דירות לערבים, שרבים ראו בו גזענות (כמפורט בערך). קיבלתי את השמטת פסילתו של השופט קרא עקב היותו ערבי (למניעת ספק: זו גזענות בעיני, אך כיוון שלא זכתה להד ציבורי מספיק, לא אלחם עליה). דוד שי - שיחה 07:41, 6 במרץ 2011 (IST)

בהמשך לדברך אתה מוזמן להוסיף את נושא הגזענות הערבית או לחילופין לשנות את שם הערך לגזענות נגד ערבים בישראל. על נושא האמינות יהיה נכון לומר טול קורה מבין עיניך ומבין עיני המשתמשים האחרים שדיברו בשפלות ובאופן הנוגד את רוח המיזם. דרך - שיחה 09:00, 6 במרץ 2011 (IST)

יש תבנית "איחוד" על הערך ביטויי שנאה בישראל, המציעה לאחדו לתוך ערך זה. לאחר האיחוד, יהיה בערך גם מידע על גזענות ערבית (אתה מוזמן להביע בדף השיחה שם את תמיכתך באיחוד). ההצעה לשנות את שם הערך היא קנטרנית, ודבריך שלאחריה הם פולמוסיים. אני ממליץ לפניך לשמור על סגנון ענייני, משום שסגנון קנטרני ופולמוסי יוצר התנגדות אוטומטית לדבריך. דוד שי - שיחה 19:21, 6 במרץ 2011 (IST)

גם קורא שיטחי יבין מקריאה מרפרפת של החוק נגד הסתה גיזענית , כי המחוקק לא התכוון בשום אופן להחליף את מילון אבן שושן ולהגדיר באופן כל כך לא נכון , הבדלה בין יהודים כגזענות. כוונת החוק הייתה להמנע מהגדרתיות יתר , כשמדובר בעבירות דומות גם כאשר הן שמבוצעות על רקע שונה לחלוטין.דרול * שיחה ו 10:33, 9 במרץ 2011 (IST)

הי דרך, ראה פסקא למטה על גזענות נגד חרדים - ישנם משתמשים הסוברים כי שנאת חרדים אינה גזענות, מה דעתך על כך?
בברכה, Tshuva - שיחה 12:47, 10 בדצמבר 2014 (IST)

עוד ביטויי גזענות

יום ירושלים האחרון הוסיף ללקסיקון את "מוחמד מת" ואת "איטבח אל ערב". יוסאריאן • שיחה 09:49, 5 ביוני 2011 (IDT)

מוחמד באמת מת O.0 46.116.43.104 01:35, 1 ביולי 2011 (IDT)

ריקודגלים

הקריאה "מוות לערבים", לפי הערך, מופיעה בעיקר במגרשי כדורגל. זהו מידע מוטעה. הקריאה נפוצה בהרבה בארוע ריקודגלים ודווקא מידע זה מושמט מהערך. קריאות "מוות לערבים" הן מרכיב מרכזי, עיקבי ומהותי של ריקוד הדגלים ולעומת זאת יש בהחלט משחקי כדורגל (רובם המכריע) בהם לא נשמעת הקריאה הזו כלל. קשה להשתחרר מהחשד שאיכשהו רוקדי הדגלים קרובים לליבם של כמה עורכים יותר מיושבי הטריבונות ושהטייה הזו מחלחלת לערך. יורם שורק - שיחה 09:17, 10 באוקטובר 2011 (IST)

מסכים עם יורם. זו חוצפה למחוק מידע רהוט, אנציקלופדי וענייני למושא הערך, המגובה בסימוכין. אין לזה שום צידוק. יש להחזיר את המשפט. טוסברהינדי (שיחה) 09:34, 10 באוקטובר 2011 (IST)

זה מחזור של הדיון בריקודגלים. אין שום סיבה שהערך יכלול את כל המקרים המתועדים של הקריאה, אלא את הבולטים שבהם. הקריאות במגרשי הכדורגל בולטות, הקריאות בריקודגלים הרבה פחות. זהו אירוע שמתקיים אחת בשנה, והקריאות אינן מאפיינות כלל את עשרות אלפי המשתתפים, גם אם יש גורמים שמנסים לכוון אליהן את הזרקור. אני הייתי באירוע כמה פעמים, ולא שמעתי קריאות כאלה כלל, גם כשעברו בשכונות ערביות. טוסברהינדי, אני הייתי חושב מעט יותר לפני האשמת אחרים ב"חוצפה". נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 09:52, 10 באוקטובר 2011 (IST)

התוספת מוטה לחלוטין. הכתבה מציינת רק שהיו עשרות מתוך עשרות אלפים (פחות מאחוז למהירי החישוב שבינינו) שקראו זאת, ומדברת על אירוע ספציפי ונקודתי. זהו מיעוט שולי לחלוטין וחסר חשיבות כלשהי. מסכים עם נרו יאיר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:57, 10 באוקטובר 2011 (IST)

כדי שלא להוציא שם רע למהירי החישוב שבינינו, אציין ש"עשרות מתוך עשרות אלפים" זה בערך פרומיל. אכן, פרומיל הוא פחות מאחוז, הוא עשירית האחוז. פרומיל הוא שיעור זניח (אם כי מצער מאוד במקרה זה). דוד שי - שיחה 19:24, 10 באוקטובר 2011 (IST)

לא. כשמספר העשרות הוא עשרות רבות (כמו במקרה ריקוד דגלים כפי שמוכיחות העדויות המצולמות) ומספר "עשרות האלפים" הוא כמה עשיריות הרי שמדובר בהרבה מאוד פרומילים. הרבה יותר פרומילים מצועקי מוות לערבים בקרב אוהדי הכדורגל ויותר פרומילים, כנראה, ממי שבאמת רוקדים בריקוד דגלים יורם שורק - שיחה 19:32, 10 באוקטובר 2011 (IST)

אוקיי, אם הקריאה נדירה גם במגרשי הכדורגל - ייתכן שיש מקום למחוק גם את האזכור הזה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 22:11, 10 באוקטובר 2011 (IST)

עריכותיו וניסוחיו של יורם שורק סובלים לא פעם מהטייה חמורה מעבר לרמה המתקבלת על הדעת. עריכות כאלו מאפיינות בדרך כלל משתמשים אקראיים או חדשים שלא מודעים לצורך בעריכה נייטראלית ואמינה. אין זה המקרה הראשון שאני נתקל בכך. גם לאחר שמסבירים לו הוא אינו מוכן להבין. הקישור מיותר, אבל מלבד זאת אבקש להפנות את תשומת הלב לניסוח הקלוקל שניסה יורם שורק להכניס לערך: "קריאות קצובות של "מוות לערבים" מלוות את אירוע ריקוד דגלים כאשר הוא עובר בשכונות ערביות". האם מישהו נוסף מוכן לעמוד מאחורי ניסוח כוללני ושקרי כזה? האם הוא נתמך במקור? דרך - שיחה 01:03, 11 באוקטובר 2011 (IST)

ביטויי שנאה גזעניים - בירור

חלק גדול מהטענות המצוטטות בפסקה על "אטבח אל יהוד" אינן נכונות ו/או פיקטיביות לפי בירור שעשיתי וכן לפי ההסבר הלוגי הבא.

1. ראשית, העובדה כי יהודים/ישראלים כותבים את הביטוי בתעתיק שגוי אין בה כדי להוסיף או לגרוע מנכונות הדבר כי ערבים משתמשים בביטוי שנאה זה. התעתיק העיברי הנכון יותר הוא "אדבח אל יהוד". לפירושים המוצעים ע"י הדובר/ים המצוטטים בפסקה אין שחר - העובדה שלפי התעתיק הלא נכון בשורש ט-ב-ח יש משמעות של בישול אינה רלוונטית, וזאת כי התעתיק הנ"ל שגוי (אף אחד לא קורא ללהכניס את היהודים למטבח). כמו כן ההצעה של הדובר/ים כי מאחורי הביטוי בצורתו "אדבח" (הצורה הנכונה) ייתכן שהכוונה ללשון זבח - אינה רלוונטית (וזאת משום שאף אחד לא קורא לזבוח את היהודים). ברור אם כן, שיש רק תעתיק אחד רלוונטי ופירוש אחד רלוונטי - "אדבח אל יהוד" משמעו בערבית, לטבוח את היהודים. אשנה זאת בהתאם בערך. ראו את פסקה 3 להלן לגבי עדויות על קריאה זו.
2. ישנן גם קריאות בקרב האוכלוסייה הערבית ל"מוות ליהודים". וראו בפסקה הבאה בה אני מביא הוכחות. טענת נגד רפה לדברי, תהיה לומר ש"מוות ליהודים" היא "בסה"כ קריאת גומלין שמבוסס על 'מוות לערבים' מפי היהודים". אני מקדים תרופה למכה ואומר שאין בטענה כזו דבר, שכן גם לגבי היהודים שקוראים "מוות לערבים" ניתן לומר שמדובר בקריאת גומלין. בגזענות, זה לא משנה מי התחיל, היא גרועה בכל מקרה.
3. הדובר/ים המצוטטים אף מגדילים לעשות, וטוענים שלא היו דברים מעולם. אם כן, היו גם היו:

• http://www.youtube.com/watch?v=aiY6d_jlOVY
• אותו סלמאן מצאלחה המצוטט בקטע בעצמו מספק רשימה של אירועים בעבר בהם נקראו הקריאות "אדבח אל יהוד" - http://www.kedma.co.il/index.php?id=2171. שוב, העובדה שהוא משתמש בתעתיק "אטבח" נטולת כל חשיבות שכן זהו רק תעתיק. למעשה, כל הרשימה שסלמאן מצאלחה מהווה רשימה של עדויות של שימוש בביטוי "אדבח אל יהוד" ע"י ערבים כלפי יהודים. העובדה שמצאלחה בעצמו טוען שהוא לא שמע את הביטוי (אם אכן כך הדבר) אין בה כמובן לפגוע בשורת העדויות. הערה מתודית - גם שמצטטים בויקיפדיה דובר כלשהו, מין הראוי לרדת לעומקם של דברים ולהבין מה הבסיס לטענותיו. במקרה זה אין בסיס מספק - ההוכחה של מצאלחה היא טענתו כי הוא לא שמע את הביטוי. בלשון אקדמית אומר, שהדובר יורה לעצמו ברגל ופשוט מביא שורה של עדויות הסותרות אותו. זוהי שורה ארוכה מאוד - וקשה לחשוב שכל העדויות הללו שיקריות, אם בכלל.
• כאן מדובר במוות ליהודים http://news.walla.co.il/?w=/10/1868010
• ואמנם כאן הכיתוב היה מוות ליהודים בעברית שוב, אך שימו לב לאן גזענות יכולה להגיע - מטען מאחורי שלט "מוות ליהודים". לא המצאתי את זה כמובן - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1927814,00.html.

מעבר לשינוי הנוגע ללשון, אשנה גם את האיזכור של הדוברים - הפעם לאחר שהעמקנו במקור לציטוטים ובמושגים.

כתיבה פולמוסית מקומה בדף השיחה, אך לא בגוף הערך, ולכן ביטלתי את עריכתך. אם יש לך עובדות נוספות, תוכל לשלבן בערך, אך אל תתווכח בגוף הערך עם סייד קשוע. תן לקורא להבין את הסתירה, אם קיימת, בין דבריו ובין העובדות. דוד שי - שיחה 14:33, 24 בינואר 2012 (IST)

אין בעיה, אוסיף את השינויים הבאים בהמשך, שאינם פולמוסיים אלא עובדתיים:

1. התעתיק הנכון. אין משמעות לרשום את התעתיק עם ט'. כל מי שמצטט את הקריאה בט' היה מצטט אותה בד' אם היה יודע תעתיק נכון.
2. אוסיף את הקריאה "מוות ליהודים" ואכניס את ההפנייה שמחקת - עובדות. אם אנשים כאן סבורים שידרשו עוד הפניות אז אוסיף.
3. אני מציע להוריד חלק מהדברים שמצוטטים מדבריהם של קשוע וצאלחה - דברים שאין להם מקום בויקיפדיה בשל חוסר הביסוס הבלתי סביר שלהם. זה שמישהו אומר משהו - זה לא אומר שזה צריך להיות בויקיפדיה, אני בטוח שתסכים איתי (וזה לא משנה אם הוא עיתונאי או לא). וכשקוראים מקורות אז צריך לבחון את החומר שכתוב במקור. מה אני מציע להוריד בדיוק ולמה: כל הדיון בשורש של המילה טבח ודבח - אין לו שום משמעות ואין מקום לכתוב אותו בערך. העובדה שיהודים שומעים אד'בח כאילו נאמר אטבח אינה משנה כהוא זה לגבי הן הטענה שערבים עושים שימוש בביטוי והן לגבי הטענה שהם לא עושים שימוש בביטוי זה. כמו כן אני מציע להוריד את הטענה שרוסים שהתגיירו צעקו אטבח או אדבח אל יהוד בערבית. הטענה בכתביהם של הכותבים המצוטטים אינה נתמכת בדבר, וזאת אני אומר לאחר שקראתי את ההפניות. כמו כן, זה נשמע תלוש שרוסים שהתגיירו יקראו קריאות כאלו (דווקא בערבית?). לפיכך, בהעדר ביסוס לכך שרוסים שהתגיירו קראו קריאות אלו, אין מה לכתוב זאת. כמו כן, אין סיבה לעודף המילים המדגישות עד כמה צאלחה וקשוע בטוחים שהמילים אד/טבח אל יהוד לא נאמרו על ידי ערבים - פשוט אין צורך. בנוסף, מין הסתם שמדובר בעדות של שני אנשים בלבד אין טעם להרחיב כל כך.
4. אגב, הדבר היחיד שלהבנתי אכן היה פולמוסי בתיקון שהורדת, היה בפסקה האחרונה שתיקנתי, שנסובה אודות דברי צאלחה וקשוע. וגם שם - רק משפט אחד. אין שום בעיה אפשר להוריד אותו - אני רק לא מבין למה הורדת את כל שאר הדברים, שלא הייתה בהם, ולו "פרומיל", אם תרצה, של נימה פולמוסית.
5. אגב, בשונה אולי מהרבה כותבים כאן בדף שיחה, אני לא בא מנקודת מבט של ימין או שמאל פוליטי - הן באות מנקודת מבט קונקרטית ועובדתית. מי שמגיע מהמקום של קשוע וצאלחה בדעתיו בודאי יקל לו לראות שהן לכאורה נכונות, ומי שמגיע מכיוון של דעות אחרות - יקל לו לראות שהן לכאורה לא נכונות. אבל זה לא הדיון פה - הדיון הוא האם המקורות הם מספיק טובים על מנת לצטט אותם בויקיפדיה? ואם כן (ונראה לי שכן) אז עד כמה נצטט ועד כמה נרחיב? כאן נראה לי שאין מקום להרחיב הרחבת יתר - וזאת על סמך פסקה 3 שמפרטת מדוע המקורות הנ"ל אינם מספיק מבוססים ומה בדיוק אינו מספיק מבוסס. את הדברים שאינם מספיק מבוססים - את אלו אני מציע להשמיט.
6. בהמשך אוסיף תמונה בה מופיע "מוות ליהודים" אשר הגיוני למקם מול הפסקה עליה אנו מתדיינים. את התמונה "מוות לערבים" יש למקם, לפי ההגיון, מול הפסקה של "מוות לערבים".

אינך רשאי לשנות את התעתיק שהופיע באסמכתא, גם אם אתה חושב שאינו נכון. אם ב"הצפירה" נכתב "אטבחו", כך ייכתב גם בציטוט ממנו.

אם יש לך מקור לשימוש בקריאה "מוות ליהודים", תוכל להביאו. מה שהבאת זה לינק לאתר "דעת" עם כיתוב המייחס זאת לאתר "וואלה!".

את דבריהם של קשוע ומצאלחה יש להביא בצורה נייטרלית, כפי שהובאו בערך, גם אם אתה סבור שהם חסרי בסיס.

בעניין מיקום התמונות אני מסכים אתך. דוד שי - שיחה 20:15, 24 בינואר 2012 (IST)

1. את התעתיק בכותרת ובשורה הראשונה חייבים לשנות, שכן מדובר כאן באינציקלופדיה, לא במקום להפצה דעות פוליטיות (גם אם יש כאן גורמים שטוב בעיניהם שהתעתיק הוא לא נכון בכותרת על מנת לנסות להפריך את עובדת השימוש בביטוי - שיש לה שורה ארוכה של עדויות לרבות הרשעה בבית משפט; לא הייתי רוצה לחשוב שיש כאן מניפולציות מסוג זה). אם הביטוי שכאשר נעשה בו שימוש הוא "אד'בח אל יהוד" אז ככה הוא יהיה בכותרת - ולא כפי שהוא מצוטט על ידי מי ששומע אותו. הקונספט באינציקלופדיה, תקן אותי אם אתה חושב אחרת, הוא לדבר על התופעה, ולא על העדויות לתופעה (אלא אם כן יש סיבה מיוחדת לעסוק בכך) - לכן בכותרת: אד'בח. כמו כן במשפט הראשון צריך להיות: <"אד'בח אל-יהוד" (או "אטבח אל-יהוד" בתעתיק שגוי כפי שמופיע לעיתים)...>. דוברי ערבית יתעתקו את המילה נכון. אף אחד לא יתעתק "להכניס למטבח את היהודים".
2. נכון הדבר שבחלק מהציטוטים התעתיק שגוי - אבל *בחלק הוא נכון גם נכון*, למשל: הפנייה מספר 6 http://www.kibbutz.org.il/itonut/2007/haver/071214_shevi.htm, הפנייה מספר 8 של יהודה לפידות http://www.daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=2106 ועוד. ההפנייה לצפירה לא מופיעה בפני עצמה! המשפט השני מונה את העדויות אחת אחרי השנייה. לא ייתכן שבערך, כשאנו מפנים לעדויות, נשתמש דווקא בתעתיק הלא נכון (אלא אם כן לכותב יש מגמה פוליטית - מה שלא מקובל) - כשברור שבחלק גדול מהעדויות התעתיק הוא נכון (ראה הוכחה לעיל). לכן במשפט השני צריך להיות: <הקריאה "אִדבָּחּ אִל יָהוּד" תועדה לאחר... >. גם לא ייתכן שנפריד עכשיו ונעשה שני משפטים שונים - משפט אחד שלאחריו עדויות על איטבח ומשפט שלאחריו עדויות על אידבח - ברור שזה לא מטריאלי, כי מדובר ב*עדות* (אפילו לא בעדות - מדובר בנוסח הכתוב של העדות, והמעבר לכתב הוא המקור לתעתיק שגוי מין הסתם) ולא מדובר ב*תופעה* עצמה.
3. לא נכון שצריך להביא ציטוטים בצורה נייטרלית במקרה של בחינת תופעות (להבדיל ממקרה של בחינת תיאוריות): במקרה שמדובר בתופעה, ואבן הבוחן לקיומן של תופעות הן עדויות. במידה ויש הרבה עדויות, סימן שהתופעה קיימת. אחרת לא היינו כותבים עליה באינציקלופדיה. עדויות מנוגדות במקרה של תופעות הן דבר חלש מאוד: אדם אחד או שניים מעידים שלא שמעו שימוש בביטוי X - אין בכך הוכחה לכלום למעשה. אם היה נטען בהגדרת הביטוי שהוא "ביטוי שנאמר בצורה יומיומית, בהיקף נרחב ובכל הפגנה" אז היה משקל לעדויות של אי-שמיעה. אבל הביטוי לא מוגדר כך.
4. גם במקרים שכן יש חובה לנקוט בניטרליות - עדיין חייבים להפעיל שיקול דעת האם לצטט רעיון מסויים או אם לאו. אין שום סיבה להביא ציטוט של *כל* הרעיונות של קשוע ומצאלחה. כותבי ערכים חייבים להיות מסוגלים להשמיט דברים חסרי בסיס או הרחבות שהן יתר על המידה. בכתיבה אקדמית, מביאים תמיד לרוב גם דעות אחרות - גם אם הן לא מקובלות - וזה נכון וטוב. עם זאת, הרבה פעמים, כשיש הסכמה רחבה בקרב חוקרים, אזי נהוג לא להרחיב יתר על המידה בתיאוריות הנגדיות, אלא להביא את הרעיון המרכזי שבהן ולהפנות את הקורא. במקרה שלנו אין לצורך העניין "מחקר", אלא שיש *תופעה* ו*עדויות לתופעה* ו*עדויות נגדיות* (שהן אף עדויות 'אי-שמיעה' שהן חלשות בהרבה מעדויות 'שמיעה'). לכן, במקרה כזה, אם רוב העדויות מראות שקיימת תופעה כזו, הן יהיו המקבילה של הרעיון "רוב החוקרים מסכימים ש..." הנמצא בכתיבה האקדמית. לפיכך אין להרחיב יתר על המידה בנושא רעיונותיהם של מצאלחה וקשוע. יש לקצר את הפסקה שלהם לכך, וזוהי הצעתי: <עם זאת, ועל אף שורת העדויות לדבר, סייד קשוע וסלמאן מצאלחה טענו כי הקריאה "אד'בח אל יהוד" נישאת אך ורק בפי יהודים מכיוון שהם מעולם לא שמעו אותה נאמרת על ידי ערבים או מוסלמים (כאן מופיעה המילה "אד'בח" בתעתיק הנכון אך בכתבותיהם נעשה שימוש ב"אטבח").> אפשר להשמיט את המשפט שרשמתי בהתחלה "ועל אף שורת העדויות לדבר" אם הוא נדמה פולמוסי מידיי, זה לא מפריע. לגבי למה אני חושב שיש צורך להשמיט את הרעיונות הפחות מבוססים שלהם כתבתי כבר בהערה הקודמת. בקצרה: כל הדיון בשורש המילה אדבח הוא נטול משמעות מכיוון שאנו דנים ב'תופעה', ולא ב'נוסח הכתוב המתאר את התופעה'. תופעה מוכיחים באמצעות עדויות. בנוסף, הרעיון של הכותב ש"רוסים שהתגיירו" צעקו קריאות אט/דבח אל יהוד מעולם לא הופיע בשום מקום. לא ייתכן שבויקיפדיה על סמך עדות אחת, בנושא כה רגיש, אנו נבכר להעדיף דעה של כותב אחד.
5. אשנה את נושא התמונות כמו שהסכמנו.
6. אוסיף את הקריאה "מוות ליהודים", אחרי שאמצא את ההפניות הדרושות (יש די והותר) כפי שהסכמנו. Regular wiki user - שיחה 14:11, 25 בינואר 2012 (IST)

מובן שאין לי התנגדות לתעתיק נכון בכותרת הסעיף. ההתנגדות שלי היא רק לשיבוש ציטוט. דוד שי - שיחה 19:16, 25 בינואר 2012 (IST)

השינויים תוקנו בהתאם, לאחר שאין יותר התנגדות אליהם. למעט נושא ה"מוות ליהודים" שאוסיף בהמשך.Regular wiki user - שיחה 11:48, 27 בינואר 2012 (IST)

הכנסתי גם את נושא הקריאה הגזענית "מוות ליהודים". בתוך כך הוספתי משפט שאומר שהתופעה קיימת גם בחו"ל - מבלי להרחיב בנושא כמובן, שכן מדובר בערך של גזענות בישראל, ולכן יש להסתפק במשפט כללי אחד (עם הפנייה לאנטישמיות, ערך שיכול להיות רלוונטי). Regular wiki user - שיחה 13:41, 27 בינואר 2012 (IST)

גזענות כנגד עולי בריה"מ

הסרתי את הסעיף החדש "גזענות כנגד עולי בריה"מ", משום שתוכנו מתאים יותר לבלוג מאשר לאנציקלופדיה. לא קל להיות עולה חדש, וקשיי קליטה, כמו גם עוינות מסוימת כלפי עולים, היו מאז ומתיד (וראו המערכון הנודע של "לול"). מכאן ועד הכרזה על גזענות ארוכה הדרך. דוד שי - שיחה 14:31, 24 בפברואר 2012 (IST)

מעלה את אותה הטענה כמו בדף השיחה של דוד שי:

מחקת את הנושא עם התאור "משום שתוכנו מתאים יותר לבלוג מאשר לאנציקלופדיה. לא קל להיות עולה חדש, וקשיי קליטה, כמו גם עוינות מסוימת כלפי עולים, היו מאז ומתיד (וראו המערכון הנודע של "לול"). מכאן ועד הכרזה על גזענות ארוכה הדרך."

ייתכן ותוכן הערך לא היה בתקינה ויקפדית אולם:

• הפלייה ותקיפה על רקע לאום נופלת תחת ההגדרה של גזענות.
• הפלייה במוסודות ציבור כלפי אכלוסיה מסויימת (ראה המועצה הדתית חלק מבתי החולים בדרום) הינה נופלת תחת מטריית הגזענות.
• הפליה ע"י תחנות משטרה שלא לקבל תלונות מעולי בריה"מ הינה גזענות לשמה.
• הנושא נידון בכנסת ואף נעשו מחקרים שניסו להראות כי לא מדובר בגזענות (עבודתו של ד"ר אלק אפשטיין) למרות שמחקרים קודמים הראו את ההפך (אוניברסיטת בן גוריון) אולם קשה לטעון כי התופעה לא קיימת לדוגמה מאמר בנושאי גילויי גזענות בבאר שבע של מיכאל דורפמן אדם עסק בתיאור גילויי הגזענות וטיפול בנושאים אלו כלפי לשכת הקליטה, אולם לא ניתן לטעון כי מדובר "בקשיי קליטה" (רציחות ותקיפות של דוברי רוסית אינם קשיי קליטה כי תקיפות גזעניות).

אינני מסכים אתך. אני סבור שחלק מטענותיך הן בגדר פרשנות אישית - אתה מפרש כגזענות מעשים שניתן לפרשם אחרת. לטענות אחרות שלך (כגון "הפליה ע"י תחנות משטרה שלא לקבל תלונות מעולי בריה"מ") כדאי שתביא אסמכתא. דוד שי - שיחה 22:33, 25 בפברואר 2012 (IST)

כפי שביקשת אסמכתה לטענה שהועלתה ע"י חבר הכנסת יגאל יאסינוב [1] בדיון על "התנהגות אלימה של שוטרי משטרת אשקלון כלפי עולים חדשים של חברת הכנסת מרינה סולודקין." 109.226.27.7 22:47, 25 בפברואר 2012 (IST) אנונימי

ועוד קישור שהיעזור קצת כתב אישום נגד "שונאת יוצאי חבר העמים" בגין ניסיון לחבלה (2011)

חשוב להזכיר כי בדוחות שהוגשו לכנסת ופרסומים על הרציחות ותקיפות דובר על "גזענות" (למשל כתבה במעריב מדברת בבירור את המושג גזענות [2]) וכמובן את כתובות תג מחיר מוות לרוסים וכמובן את תוקף קשישים: "אני שונא זקנים רוסים" יש עוד הרבה כתבות שבכולם מדובר על אותו עקרון תקיפה על רקע הקורבנות קשורים לבריה"מ 109.226.27.7 22:57, 25 בפברואר 2012 (IST) אנונימי

מסכים עם דוד שי. יש להבחין בין גזענות ובין אפליה או יחס לא נעים. כמו כן מתחים בין עדתיים קיימים מזה דורות, זו לא גזענות. מאותה סיבה אין מקום לפסקה שנוספה ביחס ליהודי אתיופיה. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 10:07, 26 בפברואר 2012 (IST)

לפי דוח של האום בנושא זה נופל בדיוק תחת ההגדרה של גזענות לפי האגודה לזכויות האזרח בישראל איסור על דיבור בשפה מסויימת בין עובדים ובין עובד למקבל שירות (בתי חולים, בתי ספר ) נופלת תחת קטגוריית "גזענות ואפליה אסורה", מדוע הפליה (ותקיפה) על רקע לאום איננה גזענות  ? -אחרת איך צריך לסווג הפליות לפי לאום, הפליה בחוקים מיוחדים על רקע לאום תקיפות ורציחות על רקע לאום  ? שימו לב שהמידע שהוסר הכיל מקורות חיצונים (פירסומים בכנסת , כתבות בעיתונות ) שהשתמשו במושג גזענות ולא הפליה אסורה או תקיפות על רקע לאומני.

בהתייחסות להגדרתך כההרגשה רעה :

• דוח של האו"ם שדן בהפליה על רקע לאום בישראל כנגד יוצאי ברית המועצות לשעבר (המילה גזענות לא מוזכרת אולם מתייחסים להפליה על רקע לאום)
• דוח נוסף של האום שדן בתקיפות גזעניות ואפליה בעולי בריה"מ בבאר שבע (מציין במפורשות כי מדובר בתקיפה גזענית) .
• דוח של האום מ 2007 שמתאר את המשך ההפליה של ילדי מהגרים יוצאי בריה"מ (מתייחס גם לילדי עולים אתיופים). 109.226.27.7 11:25, 26 בפברואר 2012 (IST) אנונימי

מעניין כמה תארים אקדמיים יישללו אם יוכח בדף השיחה הזה שבישראל לא קיימת גזענות כלפי עולים ממדינות ברה"מ ומאתיופיה. אנא מכם, חוסו על חוקרי האקדמיה ולפחות תנו לנו איזה מקור אמין אחד שיתמוך בטענות מרחיקות-לכת אלה. בתודה, ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשע"ב • 12:00, 26 בפברואר 2012 (IST)

אני חוזר בי חלקית: כאשר מישהו נוקט באלימות כלפי רוסים או אתיופים רק מפני שהם כאלה או קורא "מוות לרוסים/אתיופים" ייתכן שזו גזענות. אפליה (אם קיימת, גם זה לא בהכרח) היא משהו אחר, היא לא נובעת בהכרח משנאה כלפי אותה קבוצה. גם בקישור לאגודה לזכויות האזרח וגם בדו"ח של האו"ם איני מוצא את המילה גזענות. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 15:07, 26 בפברואר 2012 (IST)

אנחנו חוזרים למהות של המושג גזענות - במידע שהוסר לא היתה הדגשה כלשהיא למילה שנאה כי אם שימוש במושג גזענות בהקשר של אפליה על רקע לאום.

• לגבי האם קיימת אפליה ראה התייחסות בהקשר של חוקים מיוחדים לציבור העולים ממדינות בריה"מ (ועולי אתיופיה).
• בהתייחס ל "אפליה (אם קיימת, גם זה לא בהכרח) היא משהו אחר" לגבי הגדרת המושג גזענות (ציטוט מהקישור) הדן בהגדרת יחס מפלה לאכלוסיה מסויימת כגזענות:

1. In this Convention, the term "racial discrimination" shall mean any distinction, exclusion, restriction or preference based on race, colour, descent, or national or ethnic origin which has the purpose or effect of nullifying or impairing the recognition, enjoyment or exercise, on an equal footing, of human rights and fundamental freedoms in the political, economic, social, cultural or any other field of public life.

לסיכום: התייחסות נפרדת לעולי בריה"מ לפי לאום וזהות אתנית הינה גזענות לפי הגדרת האו"ם , מכאן ניתן לראות את הסיבות מדוע הנני מגדיר כי הפליה הממוסדת (חוקים מיוחדים ותקנות מיוחדות לציבור העולים מבריה"מ)ותקיפה על רקע לאום הינם גזענות, ניתן להראות כי גם לפי ההגדרה הלשונית של המילה גזענות ניתן להוכיח כי יחס מפלה לקבוצות אתניות מוגדרות הינה גזענות. אבל עצם ההוכחה תהווה גזענות. קיימת הוכחה נפלאה לנושא אולם דף זה קצר מלהכיל את ההוכחה הזו :-) 109.226.27.7 15:41, 26 בפברואר 2012 (IST) אנונימי

נרו יאיר, האם אתה באמת מסכים לקביעה כי "כמו כן מתחים בין עדתיים קיימים מזה דורות, זו לא גזענות. מאותה סיבה אין מקום לפסקה שנוספה ביחס ליהודי אתיופיה." הקביעה הזו צרה. יהודי אתיופיה לא חווים גזענות בגלל שהם יהודים אלא בגלל שהם שחורים ולכן יש הצדקה להוסיף את יוצאי אתיופיה לערך ולא רק אותם אלא כל אוכלוסייה שחורה אחרת (מסתננים, עובדים זרים). נקודת המוצא היא שיוצאי אתיופיה הם מיעוט שחור במדינה לבנה ותקנו אותי אם אני טועה. גילוי נאות אני עצמי אתיופי. לגבי יוצאי ברית המועצות, אני פחות בקיא בעניין, אם ישנה הגדרה ברורה לגזענות וזה אכן מתקיים בישראל אז יש הצדקה להוסיפה לערך. אליש • 21:04, 26 בפברואר 2012 (IST)

ספרי לימוד המכילים מידע שגויי

לאחרונה יש עוד פעם דיון (20 שנה אחרי העלייה) על מהותה של האכלוסיה ועל סיבות העלייה, זה הגיע לכנסת ואף לביטול ספר לימוד "בקהילה הרוסית הרוחות סוערות לנוכח טענות כי ספר הלימוד החדש באזרחות מסית נגדה ומציג רצף עובדות שקריות" (ציטוט מ nrg)

• http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/358/560.html?hp=1&cat=402&loc=78
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4217250,00.html

גזענות - ערך חסר ביותר ודיון שאינו ממוקד במטרתו

הדיונים כאן מראים איזה שהיא נטייה להתעלם מהתכנים הנדרשים כדי לכתוב את הערך, או קושי לכתוב דברים כואבים אלו. אך יש דרך מקצועית לגשת לכך. ראייה ברורה, לא מסובכת: יש גזענות בישראל, בכל מיני צורות וכל מיני רבדים וכלפי כל מיני מגזרים ואוכלוסיות. הגזענות הזו הינה חלק מהשיח הישראלי, היומיומי, החדשותי, המחקרי והתרבותי, למן הקמת המדינה. יש מספיק דיווחים ומחקרים שיעידו על כך. מציאות. מפה יש לפרוט, להעמיד נכון את הדברים, בלא לכסות. דיווח פשוט. מגזר או אוכלוסיה זו וזו : רקע, היסטוריה, דוגמאות למקרים שעלו לכותרות, כינויים: מאבקים שכנגד, הפניית אצבע מאשימה, דיונים (גם אמנותיים) : יחס המוסדות, פעולות לתיקון, 'טעויות', רשלנות והזנחה בטיפול בתופעה. רשימות אירגונים העוסקים בנושאים אלו. זו עבודה רבה, אך אפשרית.
ראו כמה דברים הערך המקביל באנ' (גזענות בארה"ב) מכסה Racism in the United States Dalila - שיחה 12:01, 26 בפברואר 2012 (IST)

אממ ואל תשכחו את אורי זוהר ואריק איינשטיין (ולו רק כדי להקל עלינו לכתוב על הצרות שיש כאן) Dalila - שיחה 12:05, 26 בפברואר 2012 (IST)

הבעיה כשמוסיפים מידע כזה הוא (קישור לחומר שהוסר בטענה כי "תוכנו מתאים יותר לבלוג מאשר לאנציקלופדיה. לא קל להיות עולה חדש, וקשיי קליטה, כמו גם עוינות מסוימת כלפי עולים, היו מאז ומתיד (וראו המערכון הנודע של "לול"). מכאן ועד הכרזה על גזענות ארוכה הדרך" :D אז האם מישהוא יבטל את הביטול של משתמש:דוד_שי או לא...

לדעתי, צריך לכתוב את הערך ברצינות וסדר. זה נושא רגיש ויכול להיות שדוד שי יכול להיות חלק מההשג הזה. אולי ערך כזה, בשל רגישותו, דורש מקצועיות ומלאות יתרה למן ההתחלה (למשל בערך ביתא ישראל יש פרק אמנם חסר אך מלא יותר על קשיי הקליטה, הגזענות והאפלייה (רקע היסטורי, משפטי,וועדות ודוחות ממשלתיים, סקרים, הפגנות ארגונים וכו'). צריך לנסות להקיף את זה נכון. אם גם אחרי ניסיון לכתוב בצורה שלמה יותר, תסתמן מלחמת עריכה, אז אין מה לעשות אלא ללכת לבוררות. Dalila - שיחה 12:37, 26 בפברואר 2012 (IST)

יש מקום להכניס לערך פירוט אודות הגזענות הבין עדתית,אך זה צריך להיעשות באופן רגיש ומקצועי. זהו ערך נפיץ וכל תוספת צריכה להיות דרך דיון והסכמה. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 15:26, 26 בפברואר 2012 (IST)

מה עם גזענות כלפי חרדים או מתנחלים? יש דבר כזה? נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 15:28, 26 בפברואר 2012 (IST)

לא. אין דבר כזה. יכולה להיות אפליה כנגד קבוצות אלו, אך לא גזענות. אורי • שיחה 18:14, 27 בפברואר 2012 (IST)

הרגישות קיימת ולכן כדאי שלא נערבב פוליטיקה ועמדות אישיות וננהג בחכמה. יש לנו הזדמנות להתייחס אל בעיה מכיוון משותף לכולם - הרצון למגר גזענות. כך שבטח נצליח לעשות זאת.

כלפי חרדים היו מקרים ברורים של גילויי גזענות. כלפי מתנחלים איני יודעת - אני יודעת מהערך על רתיעה ממגורים בשכנות למתנחלים לשעבר. צריך לחקור. לגבי כל מה שקשור במתנהל בשטחים אני חוששת ששם זה שטח אפור ופרוץ לכאן ולכאן. Dalila - שיחה 15:44, 26 בפברואר 2012 (IST)

הטענה שערך כזה נכתב בשל "הרצון למגר גזענות" היא שקר מוחלט. והראיה: אינכם כותבים על גניבות בישראל, איחורי אוטובוסים בישראל או מעשי רצח בישראל, אלא דווקא על אירועים שמטבעם החמקמק הם ניתנים להשלכה על כלל הציבור. אם הייתי רוצה לכתוב ערך על גזענות בויקיפדיה, הייתי מדגים באמצעות דף השיחה הזה (והערך הצמוד לו), כיצד מעשיהם של בודדים הופכים - כמנהגם של גזענים בכל אתר ואתר - מודל ועילה להאשמות קבוצתיות.

על גזענות תרבותית או ממסדית, אם בכלל יש כזו, צריך לכתוב כאן. מעשיהם של יחידים, או דברים שהפרשנות שלהם כגזענות אינה מובהקת וחלוטה, לא צריכים להופיע תחת הכותרת הזו, שיש לה מטרה ברורה: הטענה (האנטישמית) שישראל היא מדינה גזענית. עוזי ו. - שיחה 18:03, 27 בפברואר 2012 (IST)

אני גם בעד להתייחס לגילויי גזענות ברורים. אני גם בעד התייחסות למקור של הגזענות. ואינני חושבת שטענה שטחית כמו ישראל היא מדינה גזענית היא מעניינו של הערך. נראה לי שאנחנו מסכימים על כך עוזי ו. וחבל שאינך מייחס לערך חשיבות במיגור גזענות ואינך מוצא שזה מכנה משותף שעשוי להביא לכתיבת ערך טוב. תכלס ישראל אינה יוצאת דופן בעניין זה ואיני מבינה למה מלבישים על ערך זה מטענים לא רלוונטים. לדעתי עדיף לעבור להציע תכנים ותיקונים מלבזבז את הזמן. אני אוהבת לכתוב בויקי ואם הכתיבה שלי בערך (לא בשיחה) תוליד מלחמת עריכה אני פשוט עוזבת. לא אוהבת את הקטע הזה ומתירה אותו לאחרים. Dalila - שיחה 18:34, 27 בפברואר 2012 (IST)

הי, Dalila, ראי פסקא למטה. ישנו דיון לאור העובדה שכמה משתמשים אינם סוברים כי שנאת חרדים היא גזענות, מה דעתך?
בברכה, Tshuva - שיחה 12:49, 10 בדצמבר 2014 (IST)

הצעה למבנה שיסייע להשלים את הערך

זה ערך מורכב ורב חשיבות אם מתייחסים לכך שהוא עשוי להעלות את המודעות לבעיית הגזענות בארץ. אז אולי כדאי להטוות ראשי פרקים להשלמתו. זו הצעתי:

1. פתיח הדן במצב החברתי בישראל, חברה מגוונת ושסועה ובמצב של מלחמה; בקשר בין מתחים בין קבוצות/מגזרים שונות, ריבוד חברתי, סטריאוטיפים ואפליה, לגילויי גזענות.

2. כיסוי עובדתי כללי -

2.1 מדיניות אנטי גזענית וגזענית - מבט היסטורי חקיקה, חינוך, הפרדה ואינטגרציה...

2.2 גילויי גזענות אופיינייים לארץ, סקרים על שיעור גילויי הגזענות (דו"ח מ- 2010 מראה על קפיצה של מאה אחוז בערך משנת 2009)

2.3 השיח הישראלי בנושא - נושאים מרכזיים (ישראל-פלסטין, שסע עדתי, הגמוניה יהודית לבנה, עולים וותיקים...), גישות מרכזיות, התרעות וביקורות בולטות (למשל טענת לייבוביץ לקיום נאציזם בישראל), התייחסות בתרבות (ספרות, סרטים, טלוויזיה, הצגות...)

2.4 ארגונים כלליים הפועלים למיגור הגזענות

3. אוכלוסיות פגיעות - לעבור על האוכלוסיות השונות הסובלות מגזענות (על רקע לאומי, עדתי, דתי, רעיוני, צבע עור, נטייה מינית..) ולפרט: מקרים בולטים, מאבקים, אגודות, ארגונים.

4. תנועות גזעניות (כגון מפלגת כהנא) וקבוצות גזעניות (כגון הניאו נאצים).

וכמובן חומר לקריאה נוספת וכל היתר...

מה דעתכם?
Dalila - שיחה 15:34, 26 בפברואר 2012 (IST)

נשמע טוב אבל לאן יכנס נושאים כמו:

• אדם הבא לרשם הנישואין הוא בחזקת לא דובר אמת (מקור: תלונה למבקר המדינה 2011 על טענה כי ציבור העולים זייף הרבה תעודות ועל כן כולם חייבים הוכחה לחומרה)
• פרשת תרומות הדם (זריקה של דם שנתרם ע"י אתיופים).
• אי קבלה לעבודה של מורים ותלמידים ובכך יצרת גטאות של בתי ספר (אתיופים רוסים וערבים)

זה פשוט בהתייחסות לאוכלוסיות הסובלות מגזענות (ערבים, מזרחים, אתיופים, רוסים, דתיים, הומו-לסבים...), וכאפשרות כל מקרה עשוי להוות דוגמא בפרק אחר. Dalila - שיחה 13:35, 27 בפברואר 2012 (IST)

דלילה, הערך כולו, הוא פוליטי. לכן משתמשים בויקפדיה בעלי דעות כאלו ואחרות לא יחבבו את צמד המילים "הגמוניה לבנה" וכן נכנס לדיון ארוך ומתיש על מה זה גזענות (זה לא דווקא גזע ביולוגי) והכול תחת מכבסת מילים של "תרבויות". אליש • 21:14, 26 בפברואר 2012 (IST)

בנוגע להגדרת המושג גזענות למה לא להשתמש בהגדרה של האו"ם (שמצוטטת למעלה ) , בנוסף אנחנו נכנסים למלכודת מיהוא יהודי כאשר יש שימוש במושג "הגמוניה יהודית לבנה"

אני מסכים איתך ב-100% האחוזים. אני גם חושב שהמושג הגמוניה לבנה זהה למושג (אחוסלים) של קימרלינג, או שאני טועה ? אליש • 21:42, 26 בפברואר 2012 (IST)

דעתי הלא מלומדת נראה לי שבמצב הזה נצטרך להגדיר מחדש את האות ח' (ההשפעה החילונית במדינה על התנהגות מה שקורה במוסדות הדתים עבור היהודים היא מינורית אם בכלל) לא יודע לגבי הו' (עד כמה באמת יש כוח לציבור המוגדר כותיקים בישראל על החלטות ?) אבל כן , אני מסכים עם הכיוון הכללי שלך

אם אתם חוששים מהחלק הפוליטי-פילוסופי, אז נזרוק אותו בינתיים ונכתוב על כל השאר, זה ממילא לא הלב. לדעתי הנושא הזה לא צריך להיות קשה כל כך. Dalila - שיחה 13:28, 27 בפברואר 2012 (IST)

אגב לדעתי, לנושא הנפיץ כבר התייחסו - ציונות כגזענות. Dalila - שיחה 16:45, 27 בפברואר 2012 (IST)

חומרים להשלמת הערך

למי שרוצה לקחת חלק בכתיבה או להציע מקורות נוספים.

מקורות לאיסוף מידע:

• מידע שנאסף ממקורות שונים ע"י UNHCR שמזכיר את עמותת למרחב ועל כמויות גילוי הגזענות שנאספו על ידם.
• מידע שנאסף ממקורות שונים ע"י UNHCR שדן בהפליה כנגד יוצאי ברית המועצות נותן רקע לפעילות.
• מידע שנאסף ממקורות שונים ע"י UNHCR מ 2007 שמתאר את המשך ההפליה של ילדי מהגרים בישראל
• מאמר המספר על הפנתרים הרוסים (רוסית)
• מאמר שמספר על המקרים בבאר שבע והמתייחס ל 11 הקבוצות שהעמותה פתחה למימוש תוכנית 12 הצעדים של עמותת למרחב (רוסית):
• מאמר נוסף שמזכיר את המקרים בבאר שבע (2007)
• http://www.haaretz.co.il/misc/1.1189880 על גזענות וסיטגמה לגבי עולים בכלל. התייחסתי חלקית בינתיים. יש הרבה מידע, נתוני דו"חות, סקרים, התייחסות של אנשי הממסד, וכד' שמעמידים תמונה מציאותית לצד תמונת שכיחות סטיגמות וגזענות בישראל.
• אחד/שני בני הזוג תושב/י אשדוד והינו/ם עולים חדשים משנת 1989 מברית המועצות
• חקר-סקר בירור יהדות עבור משרד הקליטה
• נייר עבודה (מחקר מקיף לשנים 2003-2005) בנושא בירורי יהדות
• דיון בכנסת בהקשר לעולי אתיופיה עבור שירותי דת
• מרוויחים הגדולים מההצעה לנישואים אזרחיים הם דווקא העולים היהודים
• מאות אלפי עולים יידרשו מעתה להוכיח את יהדותם בפני בית דין רבני לקראת החתונה, באמצעות מסירת פרטים אישיים של בני משפחה והצגת מסמכים ישנים. בתנועה הרפורמית מאיימים
• מחפשים את האמא היהודיה
• הערך השסע העדתי בישראל - לחלק המתייחס לקבוצות אתניות ולמדיניות הקליטה

• ארכיון וואלה המציג חמישה דפים עם הפניות לכתבות שונות המתייחסות למקרים שונים של אפלייה [ושבעה דפים על גזענות http://tags.walla.co.il/גזענות]

• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2960755,00.html – כתבה על הסטיגמה שדבקה בעולים מחבר העמים

נושאים ומקרים ספציפיים שיש לכסות:

• הגזענות נגד יוצאי אתיופיה
• הרצח בבר-נוער
• הפליית ילדי חוזרים בתשובה בבתי הספר החרדיים
• אדם הבא לרשם הנישואין הוא בחזקת לא דובר אמת (מקור: תלונה למבקר המדינה 2011 על טענה כי ציבור העולים זייף הרבה תעודות ועל כן כולם חייבים הוכחה לחומרה)
• אי קבלה לעבודה של מורים ותלמידים ובכך יצרת גטאות של בתי ספר (אתיופים רוסים וערבים)
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2960755,00.html - כתבה על גזענות באשקלון נגד עולים מחבר העמים
• גזענות וספורט
• רעיונות והצעות חוק גזעניים - טרנספר, הצעתו של שניצר להגביל את יילודת הערבים...

היום קראתי על משהו מעניין, הטענה כי מי שטוען שיש גזענות בישראל אז הוא אנטישמי. איזה בדיחה! אליש • 11:28, 1 במרץ 2012 (IST)

איפה קראת את הדבר הזה? כי אם אתה חושב שקראת אותו כאן, אינך מדייק. עוזי ו. - שיחה 11:58, 1 במרץ 2012 (IST)

יש אנטישמים הטוענים כי ישראל היא מדינה גזענית, כפי שכתבת לעיל. יש ישראלים לא ציוניים הטוענים כי ישראל היא מדינה גזענית. ויש ישראלים ציוניים, צברים, יהודים, המשרתים בצה"ל ומשלמים מסים, ועדיין סבורים שישראל היא מדינה גזענית. אני לא אחד מהם, כי אני תופס גזענות כתכונה של אנשים ולא של מדינות. בכל אופן, יש הסוברים כי ישראל היא מדינה גזענית אף כי אינם אנטישמים. ליאור ޖޭ • ז' באדר ה'תשע"ב • 12:18, 1 במרץ 2012 (IST)

אני תופס אנטישמיות כתכונה של טענות ולא של אנשים. הטענה שישראל היא מדינה גזענית, כשאינה מבוססת על קריטריונים אחידים ומופעלת בצורה אחידה, היא טענה אנטישמית. עוזי ו. - שיחה 12:19, 14 במרץ 2012 (IST)

זה בפשטות הויכוח בין תומכי מדינת הלאום לשולליה. משהו שאפשר היה לכתוב ולהציג בערך בצורה מקיפה ויפה (יש לי מאמר שלם המצדיק את זכותה של ישראל להיות מדינת לאום). מי שאינו בעד כתיבת הערך הזה כמו שצריך, מבחינתי אינו מייצג שום צד בצורה הולמת אלא דומה להורה שמעלים עין מהבעיות שיש לילדו. חבל. Dalila - שיחה 13:53, 14 במרץ 2012 (IST)

חברה. זה לא הפיסקה הנכונה! Dalila - שיחה 15:56, 1 במרץ 2012 (IST)

קיבלתי הרבה חומר קריאה על הנושא מסנאית גיסיס. חומר אקדמי. כרגע איני יודעת מה נכלל בתוכו, אבל מקווה שבקרוב אוכל לדווח על כך ולראות אם הוא מה הוא עשוי להוסיף לערך. Dalila - שיחה 00:07, 5 במרץ 2012 (IST)

התנגדות להוספות האחרונות בערך

בהמשך לטענות שכבר נשמעו כאן בימים האחרונים, אני מתנגד לרובן של ההוספות האחרונות. לא התערבתי בינתיים בערך בשל תבנית העבודה שהונחה בו (אף כי כבר כמה ימים לא נערך). בראש הערך גזענות נאמר כך: "התיאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם כיום נהוג לכלול בהגדרה גם הבחנות על בסיס לאומי‏, ויש המרחיבים זאת גם להבחנה על פי כל תכונה ביולוגית אחרת (כגון מגדר, זוויג, נטייה מינית וכד')". גם בשל רגישות הנושא - אין זה מתפקידנו לנקוט עמדה ולהכריע כדעת המרחיבים. די לנו בהבדלים של מוצא ביולוגי והבחנה על בסיס לאומי, וגם בהקשר זה עלינו להבחין בין גזענות ובין אפליה. יש, כאמור, דעות מרחיבות יותר, אולם אין הסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ב • 22:54, 6 במרץ 2012 (IST)

אינני יודעת מה עמדתי, מלבד זאת שאין זה רק עניין המרחיבים מבחינתי, אלא גם חלוקה מושגית (שיש בה את המצמצמים והמרחיבים) לעומת שימוש מצוי שהוא רחב יותר (שפה ותרבות של ימינו). ולכן, 1. יתכן שאתה צודק ואפשר להסתפק בעניין ההרחבות בהערה והפנייה לערכים המתאימים. אבל 2. לא בטוח שנכון לפסוק כך, כי אנחנו חיים במאה שלנו וישנו שימוש נפוץ שכזה בשפה ביחס למילה גזענות ובצדו דיון אקדמי תואם. ובנוסף שאלת ויקי - האם באמת יכתב ערך לכל היתר - אפליה מגדרית בישראל, אפלית חולים בישראל, אפליית...??? בעניין תבנית העריכה - לא נגעתי בערך כי אני עסוקה בקריאה של שפע חומר שאספתי. הכוונה היא לשוב לכתוב השבוע. אני לא רוצה להסיר את התבנית כדי להעמיד ערך מלא יותר או פיסקאות שלמות להתייחסות, לפני עבודה למול עורכים נוספים. אם אתה חושב שהערכתי בהשהייה תסיר אותה בבקשה ואוסיף כשאתחיל לכתוב. Dalila - שיחה 00:33, 7 במרץ 2012 (IST)

יש בהחלט המשתמשים במילה בהקשר של התכנים שהוספת לערך, ויש בהחלט גם רבים הנמנעים משימוש כזה. לפי הערך גזענות גם באקדמיה יש מחלוקת (ובכל מקרה האקדמיה היחידה שאולי קובעת עבורנו כיצד להגדיר מושגים שאינם מדעיים במלוא מובן המילה היא האקדמיה ללשון העברית). אין לי בעיה מהותית עם התבנית שהוספת. יש לי בעיה עם התכנים שהוספת ולדעתי יש להשמיטם. מאותה סיבה אני מציע שנגיע להסכמות לפני שתוסיפי תוכן שנוי במחלוקת. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשע"ב • 00:39, 7 במרץ 2012 (IST)

מוטב לשמוע עוד דעות כי לי לא ברור מה נכון להצביע. הייתי מסכימה איתך אם לא היה לי חשש שזו תהיה החמצה מבחינתנו. בכל אופן לא אכתוב על הנושאים השנויים במחלוקת בינתיים. Dalila - שיחה 00:48, 7 במרץ 2012 (IST)

בהיעדר עמדה נוספת אני מורידה את ההתייחסות ללהט"ב, בעיקר כי קיים ערך הומופוביה בישראל. נתמקד במשמעות צרה יותר של גזענות. בנוגע לחרדים, נידמה לי שאין כל התייחסות לאפליה נגד דתיים ובקרב האוכלוסייה הדתית בויקי, כך שאיני בעד השמטה של נושא זה, עד להטוויית מענה לו. Dalila - שיחה 18:39, 12 במרץ 2012 (IST)

אני פורשת מכתיבת הערך

לאור העריכה האחרונה אני פורשת מכתיבת הערך. אם מישהו רוצה שאעביר לו את החומרים שאספתי אשמח. Dalila - שיחה 13:33, 14 במרץ 2012 (IST)

יאיר, התוכל בבקשה להסביר מדוע השמטת מן הערך את גילויי הגזענות השונים שנמנו בו? אם שמות הפרקים אינם מדויקים, יש לתקנם ולאו דווקא לרוקן אותם. ליאור पॣ • כ' באדר ה'תשע"ב • 14:15, 14 במרץ 2012 (IST)

ההסברים, שלי ושל אחרים, נמצאים לאורך דף השיחה הזאת בשבועות האחרונים. שמות הפרקים מדויקים, אלא שיש מחלוקת רחבה האם נושאים אלה הם גזענות או לא. לכן הם אינם מתאימים לערך הזה. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר ה'תשע"ב • 18:45, 14 במרץ 2012 (IST)

הסרת מהערך את סיקור הדו"ח הזה ואת סיקור הכתבה הזו. שניהם עוסקים בגילויי גזענות בישראל. מדוע הסרת אותם מערך העוסק בנושא הזה ממש? ליאור पॣ • כ"א באדר ה'תשע"ב • 19:02, 14 במרץ 2012 (IST)

הסברתי: הם מציגים צד אחד בוויכוח, הסבור שזו גזענות. אחרים חולקים. אנא, בבקשה ממך, קרא את דף השיחה. זה בערך כמו לבנות את הערך שנאת היהדות בישראל על מאמרים ביתד נאמן וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר ה'תשע"ב • 19:05, 14 במרץ 2012 (IST)

קראתי את כל תגובותיך בדף השיחה הזה, ואף אחת מהן לא מנמקת את עריכתך. אם אתה סבור שדו"חות של "המטה למאבק בגזענות" אינם אמינים, אנא המצא מקור אמין התומך בסברתך. איננו יכולים להגיע לעמק השווה על סמך הדעה הפרטית של כל אחד מאיתנו. ליאור पॣ • כ"א באדר ה'תשע"ב • 11:22, 15 במרץ 2012 (IST)

בשביל זה מספיק שתקרא את תגובתי הקודמת. לא נכנסתי בכלל לשאלת האמינות. וכדי להקל עליך עוד יותר, לב הדיון הוא בהגדרת המושג "גזענות". נרו יאיר • שיחה • כ"א באדר ה'תשע"ב • 11:27, 15 במרץ 2012 (IST)

גם לפי הפרשנות המקובלת הצרה ביותר של המונח "גזענות", זו המקיפה הפליה של קבוצות אתניות אך לא של נשים או הומוסקסואלים למשל, המקורות שהסרת עוסקים בגילויי גזענות בישראל. העובדה שאין הבדל ביולוגי ממשי בין קבוצת המפלים לקבוצת המופלים אינה קשורה לעובדה שהמפלים נוהגים כאילו הבדל כזה קיים. ליאור पॣ • כ"א באדר ה'תשע"ב • 11:40, 15 במרץ 2012 (IST)

נרו יאיר היקר הפליה על רקע לאום מוגדרת בישראל כגזענות , הפליה על רקע לאום מוגדרת לפי המשפט הבין לאומי כגזענות. האום חקר ומצא כי התהליכים הינם גזענות. הנושא כבר הוסבר לך בדף השיחה איזה עוד הגדרה אתה רוצה לראות ? האם לפחות קראת את המקורות שהסרת - באחד מהם נדון שם במחקר שניסה לטעון שהפעולות אינן גזעניות או שזה מה שמפריע לך?!

אם אתה רוצה הגדרה בילוגית בחר בבקשה לפי איזה חלוקה אתה רוצה כי מה לעשות מדובר גם באכלוסיות שלפי החלוקות הביולגיות מוגדרות כקבוצות נפרדות (במקרה הזה סלאבים) ראה את גזע_(אדם).109.226.7.197 17:04, 15 במרץ 2012 (IST)

ליאור, על אלו מקורות אתה מדבר? סטיגמות עדתיות? לאנונימי, גם אני ואחרים הסברנו את דברינו בדף השיחה. אני לא "רוצה" הגדרה, אני פשוט מפנה אותך לדעות השונות בערך גזענות המגובים במקורות. לא לנו להכריע ביניהן. סטיגמות עדתיות נגד רוסים אינן רלוונטיות להבדלים ביולוגיים, משתי סיבות: א. "רוסים" אינו סוג ביולוגי אחד, ישנן הרבה תת קבוצות. המתח הוא בין תרבויות, לא גזעים. ב. כפי שכתב למעלה דוד שי, יש להבחין בין מתחים מסוגים שונים ובין גזענות. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ב • 01:13, 16 במרץ 2012 (IST)

כשכומר יורק על אברך, או להיפך, זה מתח בין-תרבותי. הוא יורק עליו על שום דתו ולא על שום מאפיין ביולוגי כזה או אחר של זולתו. לעומת זאת, כשישראלים מרססים "מוות לכושים" על קבר של עולה מאתיופיה ([3]), זו גזענות. נכון שאין לה בסיס ביולוגי, שהרי במין האנושי השונות הביולוגית בתוך כל קבוצה אתנית גדולה בהרבה מהשוני הביולוגי בין הקבוצות, אבל אם היינו דורשים בסיס ביולוגי לגזענות לא היינו מוצאים גזענות בכלל. ליאור पॣ • כ"ב באדר ה'תשע"ב • 08:07, 16 במרץ 2012 (IST)

ריסוס כתובת כנ"ל היא ככל הנראה גזענות גם לפי ההגדרה המצמצמת (ככל הנראה, כי יש בעיה עם כתובות שאיננו יודעים מי קשקש ומה היו מניעיו). אגב, לפי זה יש להוסיף גם חילולי קברות רבים מאוד של יהודים בידי ערבים. על כל פנים, זה לא מה שמחקתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ב • 10:38, 16 במרץ 2012 (IST)

הסרת בין היתר את סיקור הדו"ח של המטה למאבק בגזענות, ממנו ציטטתי את ריסוס הכתובת "מוות לכושים". במחשבה נוספת, מוטב להתבסס על הדו"ח עצמו ולא על הכתבה הסוקרת אותו. עד כה הספקתי לעבור רק על הפרק העוסק בגזענות ואפליה בין קבוצות אתניות שונות בישראל. עלי להודות שחלק מהמקרים המתוארים שם אינם מעידים לדעתי על גזענות. אם מוסד אקדמי מציב תנאי קבלה שווים לכל המועמדים, לרבות עולים מאתיופיה, אין זה מעיד על גזענות. הכותרת הצהובה "מחקר ממשלתי: שכן אשכנזי מעלה מחיר הנכס" מעידה לכאורה על גזענות סמויה בחברה הישראלית, אך היא נשענת על דו"ח שמצא מתאם חזק מאד בין חוסנה הכלכלי והשכלתה הפורמלית של האוכלוסיה המקומית לבין מחיר הנדל"ן. זה לא מעיד על גזענות אלא לכל היותר על אי-שוויון ראוי לתיקון בחוסן הכלכלי וברמת ההשכלה הממוצעת של יוצאי עדות שונות בישראל.

בקיצור, אם נרד לגופם של המקרים הנדונים בדו"ח המטה למאבק בגזענות, נראה לי שכולנו נוכל להסכים איזה מהם ראויים לציטוט בגוף הערך כעדויות ממשיות לגזענות בישראל, ואיזה הם תופעות מצערות ואולי מכעיסות, אך לא בהכרח גזעניות. ליאור पॣ • כ"ד באדר ה'תשע"ב • 23:50, 17 במרץ 2012 (IST)

ליאור הקטע שהושמט, בין אם דורש תיקון, טעון שיפור או מושלם, אינו נוגע לניפוי של מקרים פרטיים או אוכלוסיות. בסופו של דבר הוא בחזקת רקע, הקדמה אשר טוענת ומבהירה כי הגזענות היא בעיה חברתית מסויימת. לא אלימות יחידנים סתם, אלא אלימות שצומחת על קרקע מסויימת, בעיה חברתית רחבה יותר שקוראים לה סטיגמות ודעות קדומות. זו לא פשיעה סתם. בלי זה כל הערך הוא ריק מתוכן. זה לא שאין גזענות בישראל, אין גזענות בכלל. Dalila - שיחה 06:29, 18 במרץ 2012 (IST)

אמירות גזעניות

בעקבות עריכה זו והנימוק שניתן לה בתקציר העריכה עולה שאלה: "היהודים הם סרטן בגוף שלנו" - האם זו אמירה גזענית? ומה עם האמירה "קמה לה מדינת אויב של יהודים בתוך גרמניה"? דוד שי - שיחה 07:51, 7 ביוני 2012 (IDT)

זו דמגוגיה, ואגב, זה מה שקרה לעורך אחר שהשתמש באותה השוואה, ובצדק: [4], [5]. דרך - שיחה 08:52, 7 ביוני 2012 (IDT)

זו איננה דמגוגיה, אלא ניסיון להביא לבחינה עניינית של אמירות לשם קביעה האם הן גזעניות. אין שום דמיון בין דברי אלה ובין הדוגמאות שהבאת (שאכן היו לא ראויות). האמירה "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" היא אמירה גזענית מובהקת (בני אדם אינם סרטן), והחלפתי סודנים ביהודים כדי שיהיה קל יותר לחוש זאת. תגובתם של ראשי "יד ושם" כי "אין במדינת ישראל מקום לשיח גזעני, מסית ואלים כפי ששמענו וראינו בסוף השבוע האחרון", מלמדת שגם הם סבורים שאלה אמירות גזעניות. דוד שי - שיחה 12:53, 7 ביוני 2012 (IDT)

אני סבור שמדובר באמירות גזעניות, אך לדעתי הפרטית אין כל משקל אנציקלופדי. תגובתם של ראשי יד ושם, וכמדומני גם זו של יו"ר הכנסת, הם המצדיקים את תיוגן של האמירות הנדונות כגזעניות. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 13:21, 7 ביוני 2012 (IDT)

זכותם של אנשי יד ושם להביע דעה, היא אינה מחייבת אותנו. המשל עם הסרטן מאוד לא מוצלח, אבל גם הוא עוסק למעשה בקשיים שיוצרים המסתננים בישראל, לא למשהו הקשור לגזע שלהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 17:45, 12 ביוני 2012 (IDT)

היא אינה מחייבת אותנו, אבל אנו בוודאי רשאים להסתמך עליה. דוד שי - שיחה 20:18, 12 ביוני 2012 (IDT)

אני מציע ערך רחב-יריעה בנושא השוואות לסרטן בשיח הציבורי בישראל, ומידת הזעזוע שחוללו. עוזי ו. - שיחה 18:48, 12 ביוני 2012 (IDT)

כשאתה אומר יריעה, למה אתה מתכוון? דוד שי - שיחה 20:18, 12 ביוני 2012 (IDT)

מי קובע מהי גזענות?!

לאחרונה נזכרנו שבהצבעה אצלנו הוחלט שחיזבאללה אינו ארגון טרור, למרות שישראל ורוב מדינות המערב מחשיבות אותו ככזה. ממילא, איני חושב שיד ושם הם סכמות מספקת לקבוע מהי גזענות. למעשה בדף זה הובאו דעות רבות בכיוון זה, כולל של דוד שי בעבר (אם כי כמובן הוא יכול לשנות את דעתו). נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 12:21, 1 ביולי 2012 (IDT)

בהתאם לנוסח שאתה הצעת ואני אימצתי, הערך לא קובע כי הנאומים ב-23 במאי היו גזעניים, אלא רק מפנה את הקורא לשלושה מקורות שונים הטוענים כי לנאומים האמורים היה אופי גזעני ומסית. כך אנו נמנעים מהכרעה בשאלה מהי גזענות, שהיא אכן קשה להכרעה. מה לא מדויק בכך? ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:54, 1 ביולי 2012 (IDT)

אני לא יודע של מי הג. הנוכחית, אך הכתוב כרגע "כנגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי גזעני ומסית.‏[4]" סביר בעיני. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:56, 1 ביולי 2012 (IDT)

קודם לכן כתוב שהגידול במספרם "הביא למקרי גזענות כלפיהם", וזו הדוגמה היחידה המפורטת. כלומר: אנו קובעים ללא ספק שזו גזענות, חוץ מהאזכור של הביקורת הציבורית. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 13:26, 2 ביולי 2012 (IDT)

הסרתי את המשפט אליו אתה מתייחס, מכיוון שלדעתי הוא אינו מוסיף מידע לערך. ליאור पॣ • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 14:01, 2 ביולי 2012 (IDT)

מהגרי עבודה ומבקשי מקלט

גילויי הגזענות כלפי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל מופגנים לאחר הגעתם של אלה לערי ישראל, ולא בעת חדירתם לישראל. בין אם הסתננו לישראל מגבול מצרים או הגיעו עם אשרת עבודה חוקית, מעמדם הרשמי בארץ הוא של "מבקשי מקלט" או של "מהגרי עבודה" ולא של "מסתננים". לכן שם תת-הפרק הרלוונטי צריך להישאר כפי שהוא. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 13:15, 1 ביולי 2012 (IDT)

טענת את זה בשיחה:הסתננות מאפריקה לישראל, ודעתך לא התקבלה. כמובן שהביקורת אינה מופנית כלפיהם בשל העובדה שהם מבקשים מקלט, אלא בשל העובדה שהם כופים את עצמם על החברה בישראל. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 13:22, 1 ביולי 2012 (IDT)

מעולם לא התקיימה הצבעה על שמו של הערך הסתננות מאפריקה לישראל, אבל ממילא אין לכך קשר לכאן. הערך הנוכחי לא עוסק בפעולת ההסתננות דרך גבול מצרים, במסלול ההגעה לישראל או במניעים המגוונים של המהגרים מאפריקה. הוא עוסק אך ורק בגילויי גזענות בישראל. לא ביקורת, לא התנגדות להגעתם - גזענות גרידא. כזו עם סימוכין כמובן. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 13:32, 1 ביולי 2012 (IDT)

לא הצבעה, רוב בדף השיחה שם, שעוסק באותה שאלה ממש, ולמעשה גם כאן. ולא ענית על עיקר דבריי: כמובן שהביקורת אינה מופנית כלפיהם בשל העובדה שהם מבקשים מקלט, אלא בשל העובדה שהם כופים את עצמם על החברה בישראל. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:07, 1 ביולי 2012 (IDT)

התוכל לרענן את זכרוני, מתי הופיע הדף האמור בקטגוריה:ויקיפדיה: הצעות לשינוי שם דף, לטובת כותבי ויקיפדיה המעוניינים להביע דעתם אודות שם הערך?

באותה הזדמנות, אודה לך אם תוכל להפנות אותי לפתיל בו רוב המתדיינים סברו כי גילויי הגזענות כלפי מבקשי המקלט מאפריקה נובעים מכך שהם "כופים את עצמם על החברה בישראל".

אם לא התקיימה הצבעה כזו, וגם אין דיון קודם בנושא הנדון כעת, נחזור לדיון הנוגע לערך המסוים הזה. האם תוכל להביא סימוכין לכך שגילויי הגזענות הנזכרים בערך נובעים מכך שפלוני "כפה את עצמו על החברה בישראל"? ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 14:52, 1 ביולי 2012 (IDT)

אין סיבה שארענן את זכרונך ביחס לדברים שלא אמרתי וגם אינם נצרכים. הטענה העיקרית שלי שאין לנו שום סמכות להחליט שמדובר בכלל בגזענות, ראה בדיון הקודם מהיום. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:45, 1 ביולי 2012 (IDT)

זו כבר טענה שונה לחלוטין מאלה שהצגת במרוצת הפתיל הנוכחי. הבה נייחד לה את הפתיל הקודם. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:51, 1 ביולי 2012 (IDT)

אם אתה רוצה לטעון שהמסתננים מאפריקה הם "פליטים" או "מבקשי מקלט" יש לעשות את זה בערך העיקרי אודות קבוצה זו. בינתיים הצעות אלה לא זכו לרב בדף השיחה שם. תוכל לרענן את זכרונך בארכיון שלם שמוקדש לנושא (יש קישור מדף שיחת הערך "מסתננים מאפריקה בישראל". גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:52, 1 ביולי 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.metzilah.org/Hebrew/shvut%20Book%202.pdf
  • In גזענות בישראל on 2013-05-05 01:29:14, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In חוק השבות on 2013-05-05 04:10:15, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In גזענות בישראל on 2013-05-14 04:45:14, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 07:45, 14 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://lolagizanut.wordpress.com/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%9a-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%a9/
  • In גזענות בישראל on 2013-05-05 01:29:16, 404 Not Found
  • In תורת המלך on 2013-05-05 11:43:23, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2013-05-14 04:45:32, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:45, 14 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/101_PDF.pdf
  • In גזענות בישראל on 2013-05-05 01:29:16, 404 Not Found
  • In יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה on 2013-05-05 04:53:06, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2013-05-14 04:45:38, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:45, 14 במאי 2013 (IDT)

תוקןMateo - שיחה 21:02, 28 במאי 2013 (IDT)

إذبح اليهود

אני ורבים אחרים שמעתי את הביטוי "איד'בח אליהוד" إذبح اليهود נקרא בפי ערבים. אני שמח מאוד שיש כאלה שלא שמעו אותו, הם ברי-מזל, אבל אין להם את היכולת לטעון שהביטוי אדבח אל יהוד לא קיים (לא לוגית ולא לשונית). קשוע וצאלחה לא המציאו את הערבית, ואם הם לא שמעו את קריאות הטבח האלה, אין צורך להזכיר זאת. אלא אם כן נוסיף לביטוי "מוות לערבים" את האיזכור שברוך מרזל, למשל, מעולם לא שמע אותו, וכך נעשה לכל שאר הביטויים שלא ימצאו חן בעינינו.

המילה "אד'בחהום" פחות בשימוש היום (משתמשים היום יותר ב"קטלהום" או ב-"אונחורוהם") אבל היא עדיין קיימת והיתה בשימוש.

דברי המזרחן יהונתן דחוח הלוי בנוגע ל"שאלת" קיומו של הביטוי איד'בח אל יהוד:

סוגית "השחיטה" של היהודים או כופרים בכלל אינה המצאה של היהודים או של הכופרים, אלא היא מצוות עשה בה חייבים המוסלמים על פרשנות לאחד הפסוקים בקוראן המבטיח למוסלמים שאללה ייסר את הכופרים בידיהם, וחלק מהפרשנים מסבירים, כי הדבר צריך להתבצע בידי המוסלמים, הווה אומר בשחיטה. מסיבה זו, פעילי אל-קאעידה וארגונים אסלאמיים קיצוניים אחרים נוהגים לשחוט את הכופרים בסכין. אין סוף מקרים של שחיטה מתועדים באינטרנט, בחלק מהם מקפידים המוציאים לפועל את השחיטה לומר פסוקי קוראן לפני ביצוע המצווה.

בסרטון וידאו שהעליתי מסוריה אתמול שומעים בברור את אחד האנשים זועק "אד'בח', אד'בח", בהתייחסו למורדים שנתפסו בשבי, והם אכן הוצאו להורג בשחיטה. לא המצאה יהודית, אלא מציאות עגומה. במעבר בין העברית לערבית ולהיפך נוצרים שיבושים. לדוגמה - רמזור בעברית הפך לרמזון בערבית ועוד.

ישנם הרבה מאד סרטונים וטקסטים בגוגל שם אפשר למצוא את הביטוי אדבח (או בפרט אדבח אל יהוד), אלא שבויקיפדיה אין הרבה דוברי ערבית וביחד עם ההטייה הפוליטית הם ינסו לצמצם את הביטוי ולפקפק בקיומו. להלן שלושה סרטונים שמצאתי לדוגמה:

צבא סוריה בעת ביצוע טבח קוראים משנייה 20 לערך "אד'בח, אד'בחוהם" (שחט, שחט אותם)

דקה 3:38 בסרטון של פייר רחוב, "הגירוש השקט - הנכבה היהודית" נשמעים ההמון ההערבי בעת הפוגרומים צועק: "אד'בח אד'בח" (מדובר בשנות ה40 וה50)

דקה 10:48 בסרטון המוכיח שזכות השיבה נלמדת בבתי הספר של אונר"א ילד ערבי מתראיין ואומר שבשבילו זכות השיבה זה אד'בח אל יהוד)

לאור כל זאת אני דורש להסיר את הציטוטים של קשוע וצאלחה. ―פאדל פארס (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דעותיהם של קשוע ומצאלחה בסוגיות של השפה הערבית ראויות להישמע, גם אם הן מנוגדות לזו של דחוח הלוי, שממקום מושבו בטורונטו שומע הכל ויודע הכל. דוד שי - שיחה 17:18, 17 במאי 2013 (IDT)

ממקום מושבך בכאזרח מדינת תל אביב או בעיר בטוחה אחרת כנראה שאתה לא חווה זריקות אבנים או איומים על חייך בסגנון אד'בח. יש אנשים שכן חווים זאת. אני כדרוזי מכיר את השפה הערבית יותר טוב ממך, מכיר את הביטוי, הוא נמצא גם בגוגל, וגם הוספתי קישורים לסרטונים שבהם מופיעה קריאת ההרג "אד'בח". גם דחוח הלוי מכיר את הנתונים, כמזרחן הוא מכיר את התרבות והשפה וזה לא היה משנה גם אילו היה גר על הירח. אדון קשוע הוא תסריטאי ופובליציסט ודעתו בעניין זה אינה שווה יותר מדעתו של כל ערבי אחר בישראל. אם מוסיפים פקפוק בקיומו של הביטוי הזה בגלל שתסריטאי קבע שהוא לא שמע אותו, זה מהווה פתח לפקפוקים בביטויים אחרים שכל מיני אנשים אחרים לא שמעו. פאדל

דוד, הנקודה היא שלא מדובר בקשוע ומצאלחה מול דחוח הלוי, אלא בקשוע ומצאלחה מול הוכחות עובדתיות. אז הם לא שמעו, שירחיבו את אופקיהם. הם לא יכולים להכחיש את המציאות. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ג • 20:55, 26 במאי 2013 (IDT)

בערך הזה מי שכתב על הגזענות בישראל כתב על עצמו!

לכתוב על גזענות בישראל-זו גזענות ומעבר לשמה! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.12.62 12:24, 15 בפברואר 2014 (IST)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C811%5C882%5C7E0489BA96964B1A8E756F102F44816C&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=710CFB007B8886573BB1F9A9B9F5A95F&OnePageMode=1
  • In גזענות בישראל on 2014-01-17 04:07:54, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2014-02-07 05:14:47, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2014-02-16 04:30:05, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:30, 16 בפברואר 2014 (IST)

קישור שבור 5

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C967%5C743%5CE5B7B1F8B0884D31850A5F76AD66ECB4&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=463F8E01690D7A4B99EA8CF2199C7BC1&OnePageMode=1
  • In גזענות בישראל on 2014-01-17 04:07:54, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2014-02-07 05:14:52, 404 Not Found
  • In גזענות בישראל on 2014-02-16 04:30:06, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:30, 16 בפברואר 2014 (IST)

מחיקת תמונות לא מאוזנות

לצערי נאלצתי למחוק זמנית תמונות (קבצים) לא מאוזנים שמעוררים אשליה כאילו גזענות בישראל משמעה בעיקר גזענות כלפי ערבים. אשמח להחזיר את התמונות כאשר יועלו תמונות מאזנות של ביטויי גזענות כלפי יהודים. רובם המכריע של חילולי קברים בהסטוריה של מדינת ישראל נגרמו ללא שום ספק בידי ערבים. לגליזציה! - שיחה 09:29, 28 ביולי 2014 (IDT)

ערך בויקיפדיה אינו טבלת ליגה: הוא צריך לתת לקורא מקסימום אינפורמציה רלוונטית (במלל ובתמונות). אם חסרה אינפורמציה בנושא X מוסיפים אותה ולא מוחקים אינפורמציה אחרת בנושא Y. מחזיר את הקובץ וממליץ לך לעשות עבודה אמיתית: להוסיף מידע לערך. יורם שורק - שיחה 09:37, 28 ביולי 2014 (IDT)

אין שום צורך במחיקת התמונות - כל אחת מהן רלוונטית למקום שבו היא נמצאת. אני מקווה שקוראי ויקיפדיה מעיינים גם בטקסט, ולא רק בתמונות, ובו ימצאו מידע נוסף. דוד שי - שיחה 14:20, 28 ביולי 2014 (IDT)

אפליה אינה גזענות

בהמשך למה שנאמר לעיל בעניין עולי ברה"מ, שם נמחקו טענות דומות, עלינו להיזהר מאוד כשאנו קובעים שמעשה מסוים הוא גזענות. לא כל אפליה (ותיתכן גם אפליה מוצדקת) היא גזענות. אפליה יכולה לנבוע מסיבות שאינן גזעניות. בית ספר והורים שאינם רוצים לקבל קבוצה גדולה של ילדים אתיופים לבית הספר אינם עושים זאת בהכרח מתוך גזענות. ייתכן שקבלת התלמידים האתיופים אכן עלולה להוריד באופן דרמטי את רמת בית הספר, מסיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות. כך גם לגבי התארגנות של שכנים נגד כניסה מסיבית של אתיופים לשכונה. אפשר בהחלט להתווכח אם הצעדים האלה מוצדקים או לא (אגב, קל לומר שלא, אבל זו לא ממש חכמה כשהמבקרים לא עומדים בעצמם בניסיון הספציפי הזה, כפי שקל לתושבי צפון תל אביב להטיף לתושבי הדרום שיקבלו את המסתננים, כי הם לא משלמים את המחיר); על כל פנים זו עדיין לא גזענות. על כן אני מסיר את המקרים האלה. לערך נוסף עוד מקרה של פסיקה נגד מאבטחים שלא נתנו לאתיופי להיכנס למועדון. ייתכן שכאן המקרה קרוב יותר לגזענות, אבל פסק הדין בקישור קטוע (וכמדומני שאיננו מקשרים לאתר זה, הדורש תשלום עבור הפסק המלא), לכן בשלב זה אני מסיר גם אותו עד לבירור יסודי יותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 11:08, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

אפליה היא ביטויה המובהק ביותר של גזענות

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם

— הערך גזענות

. לא ברורה ה"זהירות" המופלגת שצריכה ללוות החלת הגדרה מקובלת על תופעה המדגימה באופן מובהק את מהות שם התואר. לפי דוקטרינת "הזהירות המופלגת" הרי שאין גזענות בעולם כלל, לכל פעולה של בני אדם יש אכן "סיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות" אבל מעצם העובדה שעקרון הסיבתיות חל גם על תופעות חברתיות אי אפשר להסיק שאין להשתמש בשמות תואר כלשהם לתיאור אותן תופעות. יורם שורק - שיחה 14:12, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

מה שאתה מצטט לא סותר את דבריי. הטענה שלי, בהתבסס על אחרים למעלה, היא שלא כל אפליה קבוצתית היא גזענות. ייתכן שההתייחסות השלילית לא נובעת מהמוצא או מהצבע, אלא מסיבות אחרות, כגון רמה לימודית או פערים תרבותיים או השלכות כלכליות. כמובן שעלינו להיזהר כשאנחנו פוסקים שגוף מסוים הוא גזעני. לא רק בגלל שאנחנו מסתכנים ברמה המשפטית, אלא קודם כל כי זה פשוט לא תפקידנו. תומכי האג'נדה הזאת צריכים למצוא מקום אחר להפיץ אותה. בניגוד לציפיותיך, אני סבור שיש גזענות, וגם בישראל, כגון אצל המכריזים באופן מודע "מוות לערבים" או "אידבח אל יהוד" (אולי זה יגרום לך לנסות להבין טוב יותר את עמדתי). נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ה • 00:43, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

יש עוד גילויי גזענות בישראל מלבד קריאות "מוות ל...". הדוגמאות שהבאתי מציגות אפליה על רקע גזעני מובהק (פסילת עדה שלמה במקום לבחון כל פרט לגופו) ולפיכך רלוונטיות. שושושושון - שיחה 23:46, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

בדיעבד, לאחר השחזור, גם אני מסכים עם הטיעונים של שושושושון. גילגמש • שיחה 00:43, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

מסכים עם קודמי. אפליה של אדם (או במקרה של התלמידים האתיופים, קבוצת אנשים) בגין השתייכותו לקבוצה עדתית\אתנית\לאומית\דתית מסוימת היא הביטוי המזוקק ביותר לגזענות. מאז ומעולם הובאו הסברים סטטיסטיים ו"מדעיים" לאפליה אתנית וגזעית, זה לא צריך להפריע לנו להגדיר מקרי אפליה מובהקים כגזענות. Ben tetuan - שיחה 22:02, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מסכים עם נרו יאיר. לא כל הבחנה בין קבוצות היא בהכרח אפליה, ולא כל אפליה נגרמת כתוצאה מגזענות. זכותה של המדינה להחליט שהיא מעדיפה לתגמל קבוצות שתורמות לה בשירות בטחוני (למשל), ואין בכך שום אפליה כלפי שקבוצות שאינן תורמות בכך. וגם יצירת כיתות נפרדות לעולים חדשים היא לא בהכרח גזענות. כשצועקים כל היום גזענות גזענות זה גורם לאנשים להתייחס לזה בחוסר אכפתיות. חבל, כי כשמגיעים גזענים אמיתיים אי אפשר לטפל בהם. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:10, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

אצבע קלה על הדק הגזענות

אני חולק לגמרי על דברי שושושון. כאשר הורים או מוסד מסרבים לקבל קבוצה גדולה של ילדים יוצאי אתיופיה לא מדובר על "פסילת עדה שלמה", ואין להם יכולת לבחון כל פרט לגופו. במקרה הנוסף, של פסיקת בית דין, גם לא מדובר בפסילת עדה שלמה אלא באי הכנסת אדם בודד (כאמור, איני יודע אם מדובר שם בגזענות, בשביל זה קודם כל צריך לקרוא מה אומר פסק הדין).

אני לא מחדש כאן משהו. לעיל התנגד דוד שי בנימוקים דומים להכנסת טענות על גזענות נגד יוצאי רוסיה. לא מדובר פה בשאלה פרטית ביחס לכמה מקרים הנוגעים ליהודי אתיופיה. השאלה היא מתי אנחנו מחליטים שמדובר בגזענות, האם בכל מקרה של אפליה, מוצדקת או בלתי מוצדקת, כנגד קבוצה אתנית? הרי יש דוגמאות בלי סוף. מדינת ישראל מפעילה נהלים שונים ביחס לנוסעים ערביים בשדות התעופה. זו גזענות? היא גם מפעילה נהלים שונים ביחס ליהודים ביהודה ושומרון (אסור להם להיכנס לשטחי A, וגם אסור להם לבנות בשטחי C, בניגוד לערבים). זו גזענות? בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו באופן שונה ביהודים יוצאי תימן. להכניס לערך שזו גזענות? ערבים במזרח ירושלים מחרימים מי שמוכר בתים ליהודים. זו גזענות?

צריך להתנהל כאן תהליך חשיבה הרבה יותר רציני מהדיון למעלה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ה • 21:42, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

נראה לי שהעיקרון של פסילת קבוצה ככזו הוא אכן גזעני, אבל ייתכנו בהחלט גם יוצאים מהכלל. למשל, אם ידוע שאמנם לא כל הערבים בישראל הם טרוריסטים כמובן, אפילו לא רובם, ואפילו לא מיעוט גדול, אבל כל הטרוריסטים שניסו עד היום לפגוע במטוסים ישראלים או נושאי ישראלים, היו ערבים, לא תהיה בכך כנראה גזענות לבדוק בדיקה מיוחדת את הערבים הטסים במטוסים הישראלים. זהו המינימום הנדרש. זו נראית אמנם כאפליה, אבל האפליה מוצדקת על רקע ההיסטוריה והנסיבות. מדובר באבחנה ולא אפליה. ברור לעומת זאת, שאי מתן היתר לערבים לטוס, באופן גורף, יכול היה להיות משהו אחר, אפליה בלתי מוצדקת וגזענות.

והדוגמה של יוצאי אתיופיה - לא ידוע לי שבין המתפרעים במועדונים יש רוב יחסי למתפרעים ממוצא אתיופי ולכן מתן יחס שונה לאתיופי המבקש להיכנס למועדון, זו גזענות. גם אי קבלת תלמידות אתיופיות למוסד לימודי הוא בגדר אפליה וגזענות, משום שהטענה שהרמה הלימודית שלהן נמוכה היא טענה טאוטולוגית - לא נותנים להן ללמוד עם ה"לבנים" ולכן רמתן נמוכה. רמתן נמוכה ולכן לא נותנים להן ללמוד עם ה"לבנים". עמירם פאל - שיחה 11:37, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

אתחיל מהסוף: מה שאתה מתאר לא נקרא טאוטולוגיה (שהוא מושג לוגי), אתה טוען שיש כאן מעין מעגל קסמים. זה לא משנה, מעגל קסמים אינו מלמד על קיום או אי קיום גזענות. יש הטוענים שדווקא בגלל שמפלים ערבים בשדה התעופה זה דוחף אותם לזרועות הטרור. אז זו כן גזענות? ומה לגבי הדוגמאות האחרות שהבאתי ואיש עדיין לא התייחס אליהן? יחס מפלה כלפי יהודים ביהודה ושומרון לעניין בניית בתים וכניסה לשטחי איי? יחס מפלה כלפי יהודים לעניין תפילה להר הבית וכניסה מוגבלת אליו בכלל? להכניס את זה לערך כגזענות? נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ה • 16:22, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

אכן, טאוטולוגיה נראית לי כסוג של מעגל קסמים לוגי. לכן אפליית בנות אתיופיות בלימודים היא גזענות לדעתי. וכמו כן, מעולם לא שמעתי ערבי הטוען שבגלל הבדיקות בשדה התעופה הוא הגיע בפעם הבאה לאותו שדה, עם פצצה על גופו. אבל משתי הדוגמאות שהבאתי למעלה אפשר להשליך לכל דוגמא אחרת: אם רק עכשיו התפרסם שעל בניה יהודית שלא כחוק בשטחי C אוכפים צווי הריסה פי שניים יותר מאשר על הבניה הערבית שם, זוהי גזענות. אני לא רואה סיבה לאבחנה, בהקשר המיידי. אני כן רואה סיבה לאבחנה בהקשר ההיסטורי - יש כאן מלחמה בין שני עמים ולכן העם שלנו צריך לנהוג כמו במלחמה, ושיח שוויון הזכויות איננו רלוונטי כלל לעניין זה אלא רק חוקי המלחמה ובהקשר זה צריכה להיות אבחנה הפוכה מזו שנעשית בפועל. האמור לעיל חל כמובן בהתאמה בשטחי A. תפילה בהר הבית? האם היהודים גורמים ליותר בעיות בטחוניות מאשר הערבים? ההיפך! למיטב ידיעתי כמעט אך ורק ערבים זורקים שם אבנים ולכן בהקשר המיידי, אי מתן זכות תפילה שווה לכולם על הר הבית היא אפליה וגזענות. גם כאן יש כמובן הקשר לאומי והיסטורי ברור, אבל לא עליו אנחנו מדברים כאן. עמירם פאל - שיחה 18:44, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

שנאה/אפליה כלפי חרדים היא גזענות?

לעיל ראיתי שמספר עורכים התנגדו להגדרת שנאה/אפליה כלפי חרדים כגזענות, ואני מצטרף להתנגדותם. לפיכך הסרתי מהערך את התוספת הנ"ל:

חרדים

גרפיטי נגד חרדים בירושלים

בשיח הציבורי וכן בתקשורת בישראל, ישנו יחס חשדני ועוין כלפי הציבור החרדי. יש לציין כי ככלל הציבור החרדי אינו שותף לשיח זה הן משום שהוא במידה מסוימת אינו מעוניין בכך עקב גישת התבדלות והן משום שהשיח הציבורי אינו מאפשר לו. לאור כך בתקשורת ובשיח הציבורי ניתנת במה נרחבת לביקורת על הציבור החרדי וכמעט ללא הצגת הצדדים החיוביים (כגון מדדי רווחה עדיפים, פעילות התנדבותית ענפה, פשיעה נמוכה ועוד).

"החילוניות החדשה אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להיפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולארי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית".

— מתוך מאמר של שלי יחימוביץ, דצמבר 2005

משרדי ממשלה עורכים דיונים ומזמינים סקרים ואנליסטים שיצביעו כיצד לשנות את הציבור החרדי בכדי שיתנהג על פי נורמות שאינן טבעו.

למעשה, החברה הישראלית רוצה לספח אליה בכוח את הציבור החרדי. החברה הישראלית רוצה לאנוס את החרדים להיות "כמו כולם". המיינסטרים הכל־ישראלי לא מוכן להמשיך ולקבל את החרדים כפי שהם.

— איתמר הנדלמן סמית, "אנטישמיות נגד חרדים", באתר הארץ, מרץ 2014

שימו לב שהציטוטים בתוספת כלל אינם מתיימרים להציג את שנאת החרדים כגזענות.

מאחר שיש מחלוקת בעניין, לדעתי יש לדון בשיחה:גזענות האם ויקיפדיה אמורה לכלול בערכי הגזענות גם תופעות של איבה שאינן על בסיס של גזע או מוצא אתני. אם תהיה לכך הסכמה, יהיה ניתן לכתוב גם כאן על אפליה כלפי חרדים/עשירים/עניים/טבעונים/צפונבונים/כל קבוצה אחרת היקרה בעיני הכותב. בברכה, גנדלף - 17:25, 08/12/14

מרבית העורכים "לעיל" דווקא מצדדים בכך שנגד חרדים זו כן גזענות - אנא שחזר את ביטולך עקב כך או הצג את ה"עורכים הרבים".

אתה טוען ששנאת חרדים רק משום שהם חרדים אינה גזענות?
אם כך מה היא?
לא יאומן כי יעורך...
בברכה, Tshuva - שיחה 19:13, 8 בדצמבר 2014 (IST)

מותר בכלל להשתמש בתמונה מעיתון ברשיון חופשי? אתייג פה את משתמש:Deror avi. גילגמש • שיחה 19:40, 8 בדצמבר 2014 (IST)

לא כל שנאה של קבוצה היא גזענות. שנאה של הומוסקסואלים, כדורגלנים, זוללי פיצה וכו' ראויה לגינוי, אבל זה לא הופך אותה לגזענות (ראו גם הגדרה בפתח הערך גזענות). דוד שי - שיחה 20:21, 8 בדצמבר 2014 (IST)

לא סביר לצמצם את ההגדרה עד שהיא הופכת לא רלוונטית. אפליה או רדיפה או הדרה או הסתה וביזוי של בני אדם על פי השתייכותם הקבוצה אליה הם משוייכים מלידתם היא גזענות מןבהקת. הרשימה של "כדורגלנים, זוללי פיצה.." שנועדה לשמש כטיעון של Reductio ad absurdum אינה קבילה: אדם יכול לבחור אם לזלול פיצה או לשחק כדורגל אבל אדם חרדי הוא ברוב המקרים מי שנולד והתחנך בקהילה חרדית. הערך באנגלית מציין במפורש ”Some definitions of racism also include discriminatory behaviors and beliefs based on cultural, national, ethnic, caste, or religious stereotypes” וכך יש לנהוג כאן. יורם שורק - שיחה 21:14, 8 בדצמבר 2014 (IST)

האם גם השלכת אבנים על חילונים שנוסעים בשבת, התנכלות לנשים בלבוש "לא צנוע" העוברות במאה שערים והתנכלות לאישה החפצה לשבת בחלקו הקדמי של קו מהדרין הן לשיטתך גזענות חרדית כלפי חילונים? דוד שי - שיחה 21:28, 8 בדצמבר 2014 (IST)

שתי בעיות עקרוניות בטיעון שלך:

• יידוי אבנים וכו' אינו גזענות אנטי-חילונית כשם ששוד בנק אינו גזענות נגד בנקאים. הבאת דוגמאות של פשיעה אלימה או של קנאות דתית שלא ברור הקשר שלה לדיון. גזענות היא קודם כל אפליה והדרה ולחרדים לרוב אין כח שלטוני או כלכלי להפלות או להדיר כי רק חלק קטן מאוד מהמרחב הציבורי שחילונים וחרדים שותפים לו הוא בשליטה חרדית. דוגמאות לגזענות של חרדים היא למשל הדרת מזרחים במוסדות חינוך (שם יש להם כוח שניתן לנצל לאפליה).
  
• הנחה מובלעת כאילו גזענות הרווחת בחברה מסויימת היא צידוק לגזענות נגדה או לפחות ליחס סלחני כלפי גילויי איבה נגד חבריה. יורם שורק - שיחה 21:59, 8 בדצמבר 2014 (IST)

יידוי אבנים בהקשר זה הוא ביטוי קיצוני לשנאה (להבדיל משוד בנק שנובע מתאוות בצע ולא משנאה לבנקאים). התנכלות לנשים חילוניות היא בוודאי סוג של אפליה והדרה.

ההנחה המובלעת שהצגת אינה קיימת בדברי, אפילו ברמז. דוד שי - שיחה 22:49, 8 בדצמבר 2014 (IST)

אם אכן אין הנחה מובלעת כזו הרי שאין חילוקי דעות בייני לבינך. גזענות אנטי חרדית קיימת לצד גזענות בתוך החברה החרדית (נגד מזרחים) ושל הדרת נשים. ואין למעשי אלימות דוגמת יידוי אבנים על מכוניות בשבת שייכות אמיתית לנושא הפסקה שבמחלוקת. יורם שורק - שיחה 23:37, 8 בדצמבר 2014 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לאלו שכמו גנדלף: "לעיל ראיתי שמספר עורכים התנגדו להגדרת שנאה/אפליה כלפי חרדים כגזענות, ואני מצטרף להתנגדותם."
היכן הייתם מציעים לכתוב את הפרק הנ"ל? אם לא כאן מה האפשרויות אנטישמיות\לא להציג את המידע בויקי\בערך חרדים עצמו האם יש ערך אחר לאפליות\שנאות בישראל, ואם כן למה צריך כזה?
בברכה, Tshuva - שיחה 13:02, 9 בדצמבר 2014 (IST)

אפשר להכניס בקצרה לערך חרדים. אולי אפשר לצטט את יחימוביץ' (לא בסגנון ציטוט, זה ערך שעוסק בחרדים בכל העולם ובמשך דורות), ודאי לא אותו הנדלמן שאני שומע את שמו לראשונה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ה • 16:03, 9 בדצמבר 2014 (IST)

אני מסכים עם דוד שי. גילגמש • שיחה 16:11, 9 בדצמבר 2014 (IST)

בנוסף, בהתחשב במצבה הנוכחי של [[קטגוריה:אפליה]], נראה לי שאפשר לכתוב תת קטגוריה שלמה של ערכים על אפליית חרדים. בברכה, גנדלף - 20:06, 09/12/14

לאור הדברים לעיל והקושי של הציבור כאן להגדיר פעולות איבה כנגד חרדים באחת הקטגוריות גזענות\אנטישמיות\אפליה\שנאה\אחר נראה לי שאכתוב על כך פשוט ערך נפרד, משהו בסגנון עוינות כלפי חרדים בישראל
בברכה, Tshuva - שיחה 10:38, 10 בדצמבר 2014 (IST)

מדוע ערך חד-צדדי שכזה? כתוב על עוינות על רקע דתי בין יהודים בישראל, שבו תכתוב גם על השנאה בין הליטאים לחסידים, השנאה בין פלגים שונים בתוך מחנה הליטאים, שנאת החרדים לדתיים-הלאומיים ולחילוניים וכו'. רעיון טוב יותר: השאר עיסוק זה לעיתונים ולפשקווילים. דוד שי - שיחה 07:19, 11 בדצמבר 2014 (IST)

אולי אפשר לכתוב ערך על חרדופוביה. יואב נכטיילר – שיחה 07:42, 11 בדצמבר 2014 (IST)

מזרחים

דוד שי ממש מתעקש לדון על הפסקה ואם היא מתאימה.. הרי לכם, דונו... --סתארה - שיחה 12:22, 29 ביולי 2016 (IDT)

השורה שכתבת כאן לא מתירה לך לנהל מלחמת עריכה. תעתיקי את מה שאתה רוצה לכאן, ואל תשאירי את זה בערך אם אין הסכמה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 12:37, 29 ביולי 2016 (IDT)

סתארה, גם אם את מתוסכלת מכך שעריכתך שוחזרה, אין מקום להתבטאות תוקפנית כמו שעשית בדף שיחתו של דוד שי. יחד עם זאת, אשמח לקבל הסבר מדוד שי, מדוע מחק את הפרק מזרחיים שהוסף לערך. איזה דיון צריך לנהל כדי להוסיף פרק לערך שיש בו כותרת פרק "מזרחיים", ותבנית {{להשלים}}. אם יש בעיה בחלק מתוכנו של הערך אפשר לערוך, או לדון על התוכן, אבל לא הבנתי למה כל הפרק נמחק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:47, 29 ביולי 2016 (IDT)

התוספת של סתארה מלאה קביעות חסרות מקור ושגויות (למשל: המהפך בשנת 1973), מציגה את ההסתדרות כגוף דמוני כביר כוח, עוסקת ב"האתאיזם וההפקרות ששררה בקרב שוכני מדינת ישראל", כוללת כפילויות, טענות חסרות יסוד ועובדות לא רלוונטיות ("הממשלה הפריטה גופים ממשלתיים רבים" - איך זה מתקשר לגזענות). מה אפשר לעשות עם טקסט כזה: "כמו רוב משאבי המדינה והמענקים, סודרו למקורבים ובעיקר אשכנזים.בנוסף, בעוד רוב יהודי המזרח נאלצו לעבוד בעבודות עצמאיות או זוטרות, ללא כל הטבות או מענקים. כמו שוכנו במעבורות, בעוד רוב יוצאי מדינות אירופה שוכנו בקיבוצים או במגורים על חשבון המדינה, ובתוך כך רבים גם קיבלו בתים ואדמות בחינם וללא תשלום"? כאשר התוספת כל כך פגומה, אין מה לערוך בה, אלא רק למחוק את כולה. דוד שי - שיחה 20:24, 29 ביולי 2016 (IDT)

אני מסכים שבמקרים של תוספת שרובה פגום או מצריכה עבודה רבה כדי לתקנה - אם אין מי שיטרח לתקן עדיף למחוק. סתארה, אני מציע שתחפשי מקורות אקדמיים, קאנוניים ככל האפשר, ותיצמדי אליהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשע"ו • 22:44, 30 ביולי 2016 (IDT)

גזענות נגד ערבים

חידה היא בעיני ובעיני כל אדם רגיל: למה כאשר יהודים שנפגעים מערבים עושים הפגנות זה גזענות, וכאשר ערבים עושים הפגנות נגד יהודים זה לא גזענות?---ששון--- - שיחה 21:51, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

אל תניח הנחות וממילא לא יהיו לך שאלות. בריאן - שיחה 13:08, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

אפליה נגד ערבים בישראל

נרו יאיר מחק פסקה שנגעה לאפליה נגד ערבים בטענה כי "אפליה וקיפוח לא נובעים בהכרח מגזענות. יכולים לנבוע גם מפחד ומפערים אחרים."

• המשפט הראשון לא נכון. בערך "גזענות" נכתב "במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם." לכן אפליה על רקע מוצא אתני = גזענות. לכן מה שנרשם הוא ש"גזענות לא נובעת מגזענות" - סתירה.
• המשפט השני אומר שאפליה על רקע גזע היא בעצם לא גזענות אם היא נובעת מפחד. זה לא נכון. לבנים בארצות הברית עלולים לדוגמה לפחד משחורים (לדוגמה בגלל שלדעתם שחורים מעורבים יותר במעשי פשיעה) - אבל אפליה נגד שחורים - זה עדיין נחשב גזענות גם אם זה מתוך פחד. האזרח דרור - שיחה 18:21, 17 במרץ 2019 (IST)

מסכים איתך. יש לשחזר את העריכה הפסולה. נעם דובב - שיחה 18:44, 17 במרץ 2019 (IST)

אפליה על רקע מוצא אתני - כן. אפליה על רק פחד או פערים תרבותיים (למשל שפה) - לא. לא בארץ ולא בארה"ב. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:14, 17 במרץ 2019 (IST)

כלומר אדם מה-KKK יכול להגיד שהוא לא גזען כלפי שחורים, זה רק פער תרבותי - הם קתולים והוא פרוטסטנטי, ןהם גם לא אוהבים את אותה מוזיקה! המקסיקנים האלה בכלל מדברים ספרדית ולא אנגלית, לא פלא שאני לא מקבל אותם לעבודה - זה פערי השפה. יש גם פער תרבותי בינו לבין יהודים. לבנים שהקימו בתי שימוש נפרדים לשחורים הם לא גזענים - זה רק בגלל שהם פחדו להדבק ממחלות. ואחרים פחדו מפני גזעים שיגרמו נזקים נוספים כמו השתלטות על העולם או דילול הגזע. בשם הפחד וה"פער התרבותי" אפשר להמשיך לטהר ככה כמעט את כל גזעני העולם. האזרח דרור - שיחה 23:24, 17 במרץ 2019 (IST)

אם הוא מה-KKK הוא כנראה לא יגיד את זה, אבל גם לא משנה מה הוא אומר. עם כל הצער, אפשר להבין יהודים שחוששים מערבים. אם תרצה להפוך אותם בגלל זה לנאצים - תיהנה, אבל אותי לפחות לא תרתיע בהשוואות לנאצים. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 23:30, 17 במרץ 2019 (IST)

אפשר להבין בוודאי, אפשר גם להבין אדם לבן מארצות הברית שחושש משחורים (שהרי אחוז הפשיעה גבוה יותר אצלם). זה לא אומר שאפליה על רקע פחד כזה היא לא גזענות. אף אחד לא מנסה להרתיע אותך ובבקשה אל תגרור את הוויכוח לפסים אישיים . טענת טענה לפיה גזענות על רקע פחד היא לא גזענות - הראיתי שהטענה הזו אבסורדית. אם אתה רוצה להמשיך לטעון טענה כזו הראה אותה לכלל סוגי הגזענות בעולם. האזרח דרור - שיחה 23:48, 17 במרץ 2019 (IST)

ובזה הורדת את הוויכוח לפסים אישיים, כי רמזת, פעמיים, שלפי שיטתי אטהר את כל סוגי הגזענות. אז לא, אין לי שום כוונה כזאת. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 00:52, 18 במרץ 2019 (IST)

זה לא פסים אישיים. הטענה לפיה גזענות היא לא גזענות כאשר היא מונעת מפחד, היא א' טענה מקורית ללא שום מקור וב' דבר שיכול לנקות הרבה גזענים בעולם. לא ברור גם מתי יש להחיל אותה על קבוצה מסויימת שמייצרת אפליה ולא על קבוצה אחרת. האזרח דרור - שיחה 09:05, 18 במרץ 2019 (IST)

להפך, לך אין מקור מחייב שהעדפת קבוצה א' על פני קבוצה ב' בגלל פחד מוצדק מקבוצה ב' היא גזענות. אם תרצה בגלל זה לטהר גזענים - תטהר. אני לא רוצה. אם לא ברור אסביר לך מתי יש להחיל: כשקבוצה א' מפלה את קבוצה ב' בגלל שהיא אומרת שהיא גזע עליון והשנייה גזע תחתון. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 11:11, 18 במרץ 2019 (IST)

חיפשתי חוק או מחקר או אמנה כלשהי שאומרת ש"פחד מוצדק" הוא עילה מוצדקת לאפליה. לדוגמה האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית לא מכילה שום סעיף שאומר "אבל אם יש לך פחד מוצדק" מחברי קבוצה ב' - מותר לך להפלות אותם. [6], גם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 לא מאפשר אפליה על רקע "פחד מוצדק". זאת למרות שהרקע לביצוע סלקציה במועדונים היה לפחות לפי הטענות חשש לדקירות [7] או שמע "פחד מוצדק" מפני ירידה ברווחים של בעל המועדון. גם חוק זכויות החולה לא מכיל שום אזכור של "פחד מוצדק" כסיבה לאפליה. [8] ומצד שני לעיתים קרובות טיעון גזעני, מנומק באמצעות פחד מפני הקבוצה השניה (והדוגמאות לכך רבות). בקיצור - הטענה לפיה "פחד מוצדק" הוא עילה לגיטימית לאפליה, ואינה נחשבת גזענות, היא זו הדורשת הוכחה. האזרח דרור - שיחה 12:46, 18 במרץ 2019 (IST)

האתגר שלך הוא למצוא מקור מחייב לעמדה שלך, לא לא למצוא מקור לעמדה שלי שממילא אינה כתובה בערך. חוק אפליה במוצרים אינו רלוונטי לקביעה מהי גזענות. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 13:23, 18 במרץ 2019 (IST)

מצאתי כמה מקורות - לדוגמה "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה." כלומר הפליה על רקע גזע היא פסולה - החוק לא אומר "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה, אלא אם יש למטפל פחד מוצדק מהמטופל". העמדה שלך אינה כתובה בערך בגלל שאין לה סימוכין. למרות שאינה כתובה - היא הנימוק לעריכות שלך. חוק האפליה במוצרים רלוונטי לגזענות משום שנועד למנוע אפליה על ידי סלקציה, בין היתר של אנשים כהי עור במעודנים. האזרח דרור - שיחה 14:05, 18 במרץ 2019 (IST)

אנסה להסביר שוב: אין שאלה שצריך לתת טיפול רפואי לכל אדם, זה לא קשור לדיון שלנו. אנחנו דנים בגזענות, לא בטיפול רפואי ובאספקת שירותים. אבל חבל שנמשיך לחזור על עצמנו. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 14:35, 18 במרץ 2019 (IST)

עוד לא ראיתי אסמכתא לטענה המקורית, לפיה אפליה נגד אנשים ממוצא אתני או גזע, היא בעצם לא אפליה גזענית כאשר מדובר ב"פחד מוצדק" האזרח דרור - שיחה 16:56, 18 במרץ 2019 (IST)

אפליה וקיפוח כלפי כל אוכלוסיית מיעוט יכולים לנבוע מאלף ואחד סיבות: הזנחה, חוסר ענין פוליטי, פערים חברתיים, חוסר בייצוג הולם וכו' וכו'. להכניס את זה בקטגוריה של גזענות זה מחקר מקורי שהוא גם חסר בסיס. יחיאל - שיחה 23:59, 17 במרץ 2019 (IST)

אפליה על רקע מוצא אתני היא ביטוי של גזענות. המחקר המקורי הוא לטעון שאפליה כזו אינה גזענות. הטענות שאתה מביא הן דוגמאות להצדקות של אפליה. לדוגמה הביטוי "חוסר עניין פוליטי" - זה לא שאנחנו מפלים שחורים בגלל שאנחנו שונאים אותם, זה בגלל שאין לנו עניין פוליטי לשנות את זה. פערים חברתיים יכולים לנבוע מאפליה או מסיבות אחרות, אבל לא מדובר על פערים חברתיים אלא על אפליה. האזרח דרור - שיחה 09:19, 18 במרץ 2019 (IST)

בשביל לתייג משהו כגזעני צריך להוכיח שזהו אכן המניע שלו. מצב נתון של אפליה וקיפוח עשוי אמנם להיות ביטוי של גזענות כפי שאתה טוען, אבל לא בהכרח. לכן אנחנו יכולים להתווכח על זה עד מחר, אבל אם לא תביא מקור ברור לכל הנתונים שהוספת שמה שעומד מאחוריהם זה גזענות אתנית שיטתית ולא שלל סיבות אחרות זה מחקר מקורי על גבול הקונספירציה. אפליה שנובעת מחוסר ענין פוליטי (למשל בתקציבי חינוך) זה אומר חלוקת המשאבים (המוגבלים) לפי האינטרס של רוב הבוחרים (חשוב לזכור שנציגים ערבים מעולם לא ישבו סביב שולחן הממשלה). זה כמובן לא בסדר וצריך למגר את זה, אבל אין שום הוכחה שזה נובע מגזענות. יחיאל - שיחה 13:53, 18 במרץ 2019 (IST)

אין שום צורך לדעת את המניע שלו. אם בעל מסעדה מאפשר רק ללבנים להכנס ולא לשחורים, הוא יכול להגיד שהמניע שלו הוא שזהו ציווי דתי \ רצון למצוא חן בעיני הלקוחות \ אמונה שהם נושאים מחלות מסוכנות \ אמונה שהם טרוריסטים או כל נימוק אחר - זה עדיין גזענות. חוקים נגד אפליה - לדגומה חוק זכויות החולה לא אומרים דבר על המניע של האפליה, רק שהיא אסורה. האזרח דרור - שיחה 14:14, 18 במרץ 2019 (IST)

גזענות על רקע עדתי

שלום בן נחום, אני חייבת לציין שהקשר בין המשפט הראשון שהוספת לפסקה על גזענות לבין השני, איך לומר, מעט קלוש ועם פערים היסטוריים קלים... למשל, אחת הסיבות שהגזענות שנהגו יהודי מערב אירופה כלפי יהודי המזרח נפסקה בגלל השואה וההשמדה של החלק הארי משתי האוכלוסיות הללו. כן, בארץ פגשו יהודי אירופה, יהודי מארצות האיסלאם שחוקרים רבים יטענו שהראשונים נהגו בגזענות רבה כלפי האחרונים.
אני חושבת שכדאי להרחיב את הפסקה או להוריד את המשפט השני שלא מתאים לווקיפדיה. תודה WikiLester - שיחה 21:42, 3 בנובמבר 2019 (IST)

היי WikiLester. מסכים איתך לחלוטין שכדאי להרחיב את הפיסקה! לגופו של עניין, הסבר האפשרי הזה פורסם בכתב עת מכובד, וגם בערך הוא מופיע עם סיוג כ"אחד ההסברים" - לא הסבר יחיד, וודאי שלא טענה ודאית.
מכיוון שבנתיים הטקסט הוסר מהערך, אני מציב אותו כאן לטובת מי שיקרא בהמשך את הדיון:

הגזענות שהייתה קיימת באירופה עד מלחמת העולם השניה בין ה'ווסטיודן' (יהודי מערב אירופה) ל'אוסטיודן' (יהודי מזרח אירופה) - נעלמה כמעט לחלוטין במדינת ישראל. אחד ההסברים לכך הוא שבקרב בני העם היהודי, למרות החלוקה לעדות עדיין הרגשת השייכות והאחווה עולה על תחושת הפירוד[9] בן נחום - שיחה 10:29, 4 בנובמבר 2019 (IST)

הטענה של לסטר היא תשובה טובה לטענה כפי שהצגת אותה. יתרה מזו, לא מספיק שטענה כלשהי פורסמה בהשילוח כדי שהיא תיכנס לערך אנציקלופדי. במקרה זה אני מסכים שיש מקום לציין את השילוח בהערת שוליים כאסמכתא לכך שהיחס המתנשא כלפי האוסט יודן פחת בארץ. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תש"ף • 10:47, 4 בנובמבר 2019 (IST)

קישור משמעותי שניתן להוסיף לערך

הקישור הזה הוא מאמר איכותי ומקיף בנושא הגזענות בישראל, ולכאורה מתאים להופיע ב"קישורים חיצוניים".
עם זאת, לאחר שהוא הוסר, אין לי אני לא מתכוון לפעול כדי להחזיר אותו.
אני שם את זה כאן, למקרה שבעתיד מישהו ירצה להכניס אותו. בן נחום - שיחה 18:33, 14 בנובמבר 2019 (IST)

זה לא בדיוק מאמר סקירה, זו מסה ובה עמדתו של הכותב. אמנם היא נכתבה בהשילוח, אבל הנושא שלה הוא הרהורים בעקבות הפגנות יוצאי אתיופיה, לא גזענות בישראל ככזו. שלא תבין לא נכון, אין כוונתי שעכשיו תכניס אותה למקומות אחרים. כמדומני שכבר הכנסת אותה להערת שוליים בערך הנוכחי, ודי בכך. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תש"ף • 20:39, 14 בנובמבר 2019 (IST)

OK.
כמו שכתבתי לעיל, גם לפני דבריך לא התכוונתי להכניס את הקישור הזה שוב... בן נחום - שיחה 20:50, 14 בנובמבר 2019 (IST)

התבטאויות גזעניות של אמיר השכל כלפי שוטרים ממוצא אתיופי

מדוע דבריו הגזעניים של השכל לא מופיעים בערך? ―אתיופיה הקטנה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי דבריו היו מבישים ומתנשאים, אבל לא גזעניים. חוץ מזה, לא כל אמירה גזענית נכנסת לאנציקלופדיה, אפילו בולטת יותר מזו. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א • 11:56, 12 בנובמבר 2020 (IST)

ולדעתי בתור אדם ממוצא אתיופי הם היו גזעניים מאוד וחשוב לציין אותם ―אתיופיה הקטנה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברוך השם אנחנו לא מכניסים דברים לערכים לפי מידת העלבון המוכרזת בדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א • 20:53, 12 בנובמבר 2020 (IST)

מה עם הגזענות על החרדים?

יש גזענות לא קטנה כלפי חרדים בישראל ―2a01:6500:a041:e64b:15fa:7359:1daa:9711 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו לא גזענות (ככל שישנה), מאחר והחרדים אינם קבוצה אתנית. הצורב - שיחה 11:12, 24 בדצמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגזענות בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.vanleer.org.il/sites/files/101_PDF.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131015095244/http://www.vanleer.org.il/sites/files/101_PDF.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:08, 22 באוקטובר 2022 (IDT)