שיחה:חיים נחמן ביאליק

"גדול המשוררים" זה קצת סובייקטיבי מדי, לא? מה זאת אומרת?

זה אני שהוספתי תת-כותרת פרס ביאליק. לא הייתי מחובר לחשבו משתמש:Etai_han

בעיה של זכויות יוצרים

בערך שולבו אחדים משירי ביאליק. אם השירים הועתקו מהאתר של פרויקט בן יהודה, לדעתי יש כאן בעיה. אף שפגו זכויות היוצרים על כל הטקסטים שבפרויקט בן יהודה, הרי יש לכבד את זכותם על עמלם בהמרת הטקסטים המקוריים לפורמט ממוחשב, ולא להעתיקם באופן חופשי לחלוטין (לא ראיתי שם הרשאה מפורשת להעתקה). ייתכן שראוי לצמצם את ההעתקה, ולהסתפק בקישור לשיר (דרך שאף היא מופיעה הרבה בערך). פניתי בעניין זה לאסף ברטוב, מרכז פרויקט בן יהודה. דוד שי 19:32, 19 ינו' 2005 (UTC)

בהחלט מותר להעתיק, ולעשות כל שימוש אחר בחומר. באתר הפרויקט עצמו ניתן כמובן קרדיט למקלידים, למגיהים, וכו', אך בסופו של הדבר החומר מוגש לציבור ללא כל תנאים, לרווחתו ולשימושו ככל שיעלה מלפניו. אם צץ בדעתך ספק, הרי שזה לא מוסבר בבהירות מספקת באתר, ואתקן זאת בקרוב (אולי רק בפברואר, שכן אני טרוד מעל לראש בארגון ערב ביאליק בסוף ינואר). Ijon 20:31, 19 ינו' 2005 (UTC)

אני שמח לראות שאין כל בעיה. אני ממליץ, בכל אופן, שבעת העתקת טקסט מפרויקט בן יהודה לציין זאת בתקציר (הערת השינוי), כדי לתת לכל העמלים בפרויקט זה את הכבוד שהם ראויים לו. דוד שי 06:15, 20 ינו' 2005 (UTC)

רק לידיעה: רוב השירים הועתקו מאתר פרוייקט בן יהודה על סמך ההנחה שזה חופשי. שיר תל אביב הוקלד על ידי כיוון שלא מצאתיו באתר.

קישורים חיצוניים

הערך מלא בקישורים חיצוניים לשיריו של ביאליק. ספרתי לפחות כמה עשרות קישורים. אני בתור משתמש ותיק בוויקיפדיה יודע שאלו קישורים חיצוניים בגלל הצבע השונה. משתמש חדש או קורא מזדמן לא ידע זאת ועלול לחשוב שהוא גולש לדף פנימי. היות ואי אפשר לתת רשימה של עשרות קישורים פנימיים תחת הפרק "קישורים חיצוניים" כי זה יאריך מאוד את הערך, אני מציע לפתוח רשימת קישורים אלו כערך צדדי. הקישורים מהשירים יובילו לרשימה זו ולא לקישורים חיצוניים על מנת להמנע מהמצב הבעייתי שבו אנחנו מפנים לאתרים חיצוניים מתוך הערך. אציין גם שזהו מצב חריג ביותר וכמעט בכל המאמרים הקישורים החיצוניים מרוכזים בפרק "קישורים חיצוניים", למעט המקרים שבהם הם מופיעים כמראי מקום. גם אם יש ערכים בהם יש הפניה לאתרים חיצוניים מתוך הערך, הרי שמספר הקישורים החיצוניים נמוך בהרבה ממספר הקישורים החיצוניים כאן ולא עולה בד"כ על 2-3. אם תפתח רשימה זו, אפשר לרכז בה שירים ויצירות נוספות שלא שובצו בערך. גילגמש • שיחה 16:16, 6 יוני 2005 (UTC)

למה פשוט לא לסמן נניח כך: "השיר ויקיפדיה" [1]? דורית 16:20, 6 יוני 2005 (UTC)

זאת גם אפשרות, אבל זה יהיה מכוער, כי כאמור יש עשרות הפניות כאלה. גילגמש • שיחה

בוויקיפדיה באנגלית יש סמליל לקישור חיצוני, וחבל שאצלנו אין. אבל השאלה שלי היא בעצם "אז מה?" מה זה משנה לקורא אם הקישור הוא פנימי או חיצוני? ערןב 16:22, 6 יוני 2005 (UTC)

בטח שזה משנה. על הקישורים הפנימיים אחראית הוויקיפדיה והוא סומך, או שלא סומך על המידע המופיע כאן. מה גם, אולי הוא בכלל לא רוצה לגלוש לקישור חיצוני וחושב בטעות שיש לנו את השיר הרלוונטי כאן. מה גם, אם שירים אלו חשובים עד כדי כך שהם זכו לקישור חיצוני, אולי כדאי לפתוח להם ערכים כאן אצלנו? גילגמש • שיחה 16:24, 6 יוני 2005 (UTC)

אפשר פשוט ליצור ערך שירי חיים נחמן ביאליק בו ירוכזו כל שיריו (לא קישורים לשירים) ולהפוך את כל אלה להפניות אליו Roeeyaron • שיחה 16:25, 6 יוני 2005 (UTC)

לצערי אף אחת משתי הבעיות שתיארת לא נראית לי בעיה אמיתית שיש טעם להתאמץ ולפתור. השירים זכו ככל הנראה לקישור חיצוני כי יש מקור חופשי (פרויקט בן יהודה) שמציג אותם. ערןב 16:28, 6 יוני 2005 (UTC)

ערך אחד לכל השירים וערך אחד לכל הסיפורים.

הפורמט הנוכחי ממש נפלא. זהו האינטרנט במיטבו - מכל התייחסות לשיר ניתן לעבור, בלחיצת כפתור, לטקסט המלא של השיר, וכך לדעת במה דברים אמורים. אם רק לשם כך הומצאה הקישורית - דייני. תחזקנה ידי אורי רדלר שטרח על הוספת קישורים אלה. תחזקנה ידי Ijon על פרויקט בן יהודה הנפלא שלו. דוד שי 16:42, 6 יוני 2005 (UTC)

טוב, אני רואה שיש התנגדות גורפת לרעיון, אז אני מוותר עליו. גילגמש • שיחה 16:43, 6 יוני 2005 (UTC)

על יצירתו

אינני אוהב את הסעיף "על יצירתו". הסעיף מכיל קטעים ארוכים למדי מתוך היצירות, שביניהם משולבות הערות קצרות מאוד על משמעותם. בניתוח של שיר ראוי שיחס המשקל בין שני מרכיבים אלה יהיה הפוך. לניתוח ממשי של "על השחיטה" ו"בעיר ההרגה" ראוי להוציא סעיף זה לערך נפרד לכל שיר, או לערך משותף לשירי הזעם והכאב של ביאליק, משום שכבר בצורתו הנוכחית הסעיף "על יצירתו" מעוות את צורת הערך. לצערי אין ביכולתי לשפר סעיף זה, אלא רק למתוח ביקורת על תוכנו.דוד שי 7 יולי 2005 21:12 (UTC)

מסכים עמך לחלוטין. כתבתי את התוסף כנקודת פתיחה להרחבה, אבל בחצי השנה שעברה מאז נוספו רק תגרות משחיתים ותיקוני שוליים. נקווה שיצטרף מישהו ויתרום משהו. אורי 7 יולי 2005 23:23 (UTC)

גם אני מסכים, ואני רוצה לשפר את הפרק על יצירתו, אך זמני עדיין דוחק מאוד. אבל רשמתי את זה לפני ברשימת המטלות הפרטית שלי בויקיפדיה, ואם זה לא יתוקן לפני כן, אתפנה לכך בחודשים הקרובים. Ijon 16:44, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

זנב לערך

אני לא רואה כל סיבה למה יש להמשיך ולהשאיר אותה שאת שנגררת אחרי סעיף "על יצירתו". היא מתייחסת בדיוק לשתי יצירות של ביאליק, אפילו לא אחוז מיצירתו, וגם עליהן היא לא מספרת שום דבר מיוחד, מלבד משפטים קטועים שמנקדים ציטוטים ארכניים מהיצירות.

לא רק שהתוספת לא מוסיפה כלום; היא אף מזיקה. היא מלעיגה את הסעיף המדובר ומעוותת את המראה הפיזי של הערך.

אני רחוק מלהיות מומחה ביצירתו של ביאליק, אבל, ברשותכם, שינוי קל, מקצה השרוול:

"יצירתו של ביאליק עשירה ונרחבת היא, ועיקרה שיריו הרבים, הכוללים שירים ליריים קצרים, פואמות ארוכות, פרוזה מחורזת, פזמונים ושירי עם. שירים אלו עוסקים במגוון נושאים - החל ממקורות השירה הביאליקאית ותפקידו של המשורר בעולם, עבור דרך שירי אהבה וטבע וכלה בשירים העוסקים בנושאים אקטואליים-פוליטיים".

"על אף השוני בנושאי השירים, מספר תמות ומטאפורות חוזרות ומופיעות ברצף שירתו של ביאליק, וקושרות את היצירות השונות אלו עם אלו. מוטיבים כגון "העב הברה", "אותיות הגמרא" ו"קרן אור" חושפים טפח מעולמו הפרטי-אישי של המשורר, וכמו מדרבנים את הקורא לעקוב אחריהם לאורך השירים ולראות את אופן התפתחותם והשתכללותם".

"אמנם, מאז פטירתו של ביאליק עברו כבר 70 שנה ויותר - אך עדיין שירתו אקטואלית ופופולרית בישראל, ויעידו על כך ציטוטים רבים משיריו שהפכו לנכסי צאן ברזל של השפה העברית, כגון "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן", "אם יש צדק - יופע מיד" (מתוך "על השחיטה"), "אומרים אהבה יש בעולם - מה זאת אהבה?" ו"הכניסני תחת כנפך" (מתוך "הכניסיני תחת כנפך")".

Cast 23:38, 7 ינואר 2006 (UTC)

טוב, ניסיתי לתקן את העיוות. ביטלתי את הסעיף. השארתי רק חלק קטן מהציטוטים משני השירים (את אלה היותר מוכרים). תאמר מה דעתך עכשיו. eman • שיחה 00:07, 8 ינואר 2006 (UTC)

שני דברים: ראשית, יש צורך, לדעתי, בסעיף "על יצירתו", שימסור את המידע המינימלי בנושא ובבוא הזמן יורחב, ולכן די חבל שמחקת אותו. שנית, דווקא הסעיף "תולדות חייו" היה טוב ואסתטי, ועכשיו גם הוא ניזוק מגידול הפרא. Cast 00:12, 8 ינואר 2006 (UTC)

דוקא בסעיף על חייו, היה מלא עוד קודם בעיקר בכתיבה על יצירתו. אולי אפשר להפריד אותו, אבל נראה לי שעדיף להתחיל להפריד אותו מהמצב שעכשיו, כשהכל ביחד, מאשר מצב שהיה ערבוב של חייו ויצירה בסעיף אחד, וניתוח ספרותי ארכני ולא מתאים על שני שירים בלבד בסעיף אחר. eman • שיחה 00:19, 8 ינואר 2006 (UTC)

תאריך לידתו

התאריך הנקוב בערך, 9 בינואר 1873, הוא אינו התאריך האמיתי בו נולד ביאליק. עד לפני זמן מה היה תאריך זה מקובל, על פי עדותו של ביאליק, כי נולד בעשרה בטבת תרל"ג. הוא כתב בעצמו את תאריך לידתו והוסיף בסוגריים "בערך". תאריך זה אף נחקק במצבתו. אולם מסתבר כי ביאליק הטעה (או טעה) את כולם - מבדיקה שערך שמואל אבנרי, מנהל ארכיון ביאליק בספר רישום הנולדים במחוז ז'יטומיר, מסתבר כי ביאליק נולד ב-6 בינואר 1873. יתכן שביאליק אכן לא זכר במדוייק את תאריך לידתו ויתכן כי רצה להעניק לתאריך זה מימד סמלי. על כל פנים יש לעדכן את התאריך המצויין בערך. ppesel 02:43, 15 ינואר 2006 (UTC)

מכיוון שהתאריך הישן מוכר ומופיע בהרבה מקורות מוסמכים, אני מציע שלא להסתפק בתיקון - מן הראוי לכתוב פסקה שתסביר מדוע האמינו בתאריך הישן, ומדוע עכשיו סביר יותר התאריך החדש. עוזי ו. 02:45, 15 ינואר 2006 (UTC)

הדברים מעט יותר מורכבים, ראו מאמרו של אבנרי. הוספתי הערה על אי הבהירות, עם קישור למאמר זה. דוד שי 18:59, 16 ינואר 2006 (UTC)

נושאים חסרים

פרסומו של ביאליק ברוסיה:
על ידי תרגומיו של ז'בוטינסקי ביאליק נודע ליהודי רוסיה המודרניים דוברי הרוסית, וכן לעילית החברה הרוסית, כשטובי המשוררים והסופרים הביעו אליו הערכה. כעבור שנים הורשה ביאליק לעזוב את בריה"מ בהמלצתו של מקסים גורקי שהיה ממוקיריו. ראו מאמר של גורקי על ביאליק בפרוייקט בן יהודה

תרגומים:
ביאליק תורגם למספר שפות, ידועים במיוחד התרגומים לרוסית. ז'בוטינסקי היה ראשון לתרגם אותו, ובעקבותיו כל גדולי השירה הרוסית דאז: איבנוב, בריוסוב, חודסביץ', סולוגוב ועוד.

המעשיות שנרקמו סביב דמותו (כביטוי להיטמעותה בתרבות העממית):
כמו הסיפור עליו ואיתמר בן אב"י (אב"א:"הייתי בפריז" (פ' רפה) ביאליק:"אל תדבר כפוץ"(פ' רפה)), או הסיפורים הרווחים אצל החרדים על ביקורו אצל הרוגצ'ובי ועל איך שנתפס עם חבריו מעשן בשבת.

על חלק מהנ"ל יש להרחיב, חלק אולי רק להזכיר. חיים עמאר 17:06, 20 אפריל 2006 (IDT)

אם אתה יודע בכזה פירוט שזה מה שחסר בערך, כנראה שאתה האיש הנכון להשלימו... eman • שיחה 22:15, 20 אפריל 2006 (IDT)

כלל לא ברור לי על ידי מי נקראה 'הגבעה ששם נפרדו תלמידי הישיבה מביאליק' - 'גבעת ביאליק', משום שכשביאליק התפרסם כבר נסגרה הישיבה.

הקסמטרי?

מה זה אומר? :X אנורקס 14:28, 31 בדצמבר 2006 (IST)

המשורר הלאומי

כתוב בערך מספר פעמים שביאליק מכונה "המשורר הלאומי". האם יש לכך סימוכין? מי החליט על כך?

ויש החושבים אחרת:

http://www.maariv.co.il/online/5/ART/953/393.html

David1776 19:45, 14 בפברואר 2007 (IST)

אכן חציר העם

שלחו לי קטע מרתק מהכתבה הטרייה הזו. המידע הנמסר בשתי הפסקאות הנפתחות ב-"אף כלפי ביאליק התעוררה ציפייה" עשוי לעניין גם את קוראינו. ליאור 19:27, 8 ביולי 2007 (IDT)

לא חזרתי מהגלות

אני רק משמש קלדן של מאיר שלו. לא תמיד אני מסכים עימו. הפעם הוא צודק בהחלט. בן הטבע - שיחה 14:53, 14 במרץ 2008 (IST)

מאיר שלו

במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" התלונן מאיר שלו על כך שבערך על ביאליק כתוב שהוא "עבר לגור דרך קבע בארץ ישראל" במקום "עלה לארץ ישראל". יש משהו בתלונה הזאת. תיקנתי את הערך. השאלה היא איך זה שמאיר שלו עדיין לא יודע שהוא עצמו יכול לתקן את הערך בפעולה פשוטה למדי - לחיצה על לשונית העריכה והקלדת מילים ספורות בתיבת העריכה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:51, 15 במרץ 2008 (IST)

השאלה היא האם פרט לשוני שולי כזה, שבדרך כלל מתוקן בשלבי ההגהה שלנו, הסעיר את מאיר שלו (כותב מדהים לפי דעתי), את אלמוג ואת חצי הויקיפדיה. נוי - שיחה 10:58, 15 במרץ 2008 (IST)

זה מלמד, כמובן, על חשיבותה העצומה של ויקיפדיה. כאשר מאיר שלו, למשל, טועה, איש כמעט אינו משתין בכיוון שלו (בכל זאת נמצא אחד כזה). באמת, למי אכפת מהטעויות של מאיר שלו? אבל כאשר מתגלה טעות (למעשה רק ספק טעות, כפי שהסביר eman במזנון), ומיד מאיר שלו חדל מכתיבת הרומן הבא שלו, ומספר לקוראי "ידיעות אחרונות" על הטעות שגילה, שהרי "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה", ואין בימינו בית ועד לתלמידי חכמים הגדול מוויקיפדיה העברית (טוב, נסחפתי, אבל מאיר שלו התחיל). דוד שי - שיחה 11:05, 15 במרץ 2008 (IST)

אגב, למה הדיון מתנהל במזנון ולא בדף השיחה של הערך? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:43, 15 במרץ 2008 (IST)

דרור, אהבתי מאוד את ההפניה שלך. לכל מי שמתנגד לשימוש במונח עלייה, אין לי אלא לצטט את מילותיה של הויקיפדיה העברית: "עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח שציין מאז ומתמיד את הגירתם (או חזרתם או בואם) של בני עם ישראל לארץ ישראל, בין אם בקבוצות (קטנות או גדולות) ובין אם כיחידים." בויקיפדיה העברית כותבים בעברית. ואם המונח מקובל זה 3000 שנה, מן הראוי שנשתמש בו. עמית - שיחה 21:51, 15 במרץ 2008 (IST)

ב-1924 עלה ביאליק ארצה, והשתקע בתל אביב ברחוב הקרוי כיום על שמו. בשבתו בתל אביב סייע להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. בן הטבע - שיחה 17:19, 16 במרץ 2008 (IST)

משחקי לשון

הפסקה הזאת מופיע משום מה בפרק הדן במשחקי לשון. (ייתכן כמובן שיש כאן בדיחה שאני לא מבין)

"אברהם אבן שושן וי' סגל ערכו את הספר "קונקורדנציה לשירת ח"ן ביאליק", שיצא לאור בהוצאת קריית ספר ב-1960. בקונקורדנציה זו יכול המחפש לאתר, על פי מלה מתוך אחד משיריו, את כל השירים שלו שבהם מופיעה מלה זו."

192.114.175.2 12:17, 14 במאי 2008 (IDT)

וענין נוסף - החידוד 'גזזיני ואגרשייך, העדפיני במילייך' - בארוחת חג היום נודע לי שמדובר בציטוט של שלונסקי, ולא של ביאליק (ואני, בעוונותיי, התעקשתי, ואפילו הבאתי את ויקפדיה כאסמכתא... האם זה נכון? כדאי לבדוק, או לכל הפחות להוריד את החידוד הזה ליתר ביטחון. ieventure

בדקתי עכשיו ברחבי האינטרנט. בכל מקום מצויין שהציטוט הוא של ביאליק. נתן קלמן - שיחה 10:17, 29 באפריל 2009 (IDT)

בכל מקום מצויין שהציטוט של ביאליק - כי הם קראו את זה בויקיפדיה! הציטוטים מפוקפקים מאד וראויים למחיקה. Liad Malone - שיחה 13:38, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

מצאתי את הציטוטים מיוחסים לביאליק בספרים שיצאו בשנות ה70 וה80 (הרבה לפני שהייתה ויקיפדיה) כמו "המילון העליז" משנת 1977 ו "תל אביב הקונה" משנת 1980. כדאח לבדוק לפני שכותבים משפט שמכיל את המילה "בכל מקום". יורם שורק - שיחה 14:17, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

חיפוש קצרצר העלה הסבר אפשרי לייחוס השגוי של משחקי המילים לשלונסקי. בספרה של לאה נאור "המשורר: סיפורו של ביאליק" (הוצאת יד בן צבי, 1991, עמוד 201) מתואר שלונסקי מחקה את ביאליק ומתאר את חידודי הלשון שלו ("גזזיני ואגרשך" ו"שני ליצים.."). יורם שורק - שיחה 14:29, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

מאהבות

חסרה התיחסות בערך לשלוש אהבותיו הגדולות של ביאליק – רעייתו מניה אורבוך, הציירת אירה יאן וחיה פיקהולץ. למיטב ידעתי היו להם השפעות רבות על חייו ובעקיפים על יצירותיו.

אם יש לך מקורות מידע ואסמכתאות, ראוי שתוסיף/תוסיפי בעצמך לערך. דוד שי - שיחה 13:28, 14 ביוני 2008 (IDT)

צר לי, אך קטונתי!

קטונתי גם אני. אך אין כמעט כול יכולת להבין את מכלול יצירתו (ובפרט שירי האהבה שבהם) ללא הכרה בסבך קשריו (הטרגי) עם מאהבותיו וסביבתו. ועלכן הוסיפו נא לפחות איזכור קל בערך על מעגל אהבותיו ואובדנו בחיים

היו אי אלו סיפורים גם על התעסקותו עם אשתו של יהודה בורלא.

יצירתו

מורגש חסרונה של פסקה מסכמת על מכלול יצירתו של ביאליק: מאפייניה, חדשנותה, חשיבותה. מדף השיחה הבנתי שהיה בעבר ניסיון לא מוצלח לפיסקה כזו, שהוסרה. דב ט. - שיחה 18:01, 8 בדצמבר 2008 (IST)

ביאליק ועדות המזרח

האם יש התנגדות להוספת קטע על עלילת השווא שטפלו על ביאליק, בנושא יחסו לעדות המזרח, ע"פ מאמרו של שמואל אבנרי? [2] דב ט. - שיחה 13:11, 12 בדצמבר 2008 (IST)

בעיני זה נושא שמקומו בעיתון, ולא בביוגרפיה של ביאליק. לא כל שטות ששוטים נאחזים בה מצריכה תיעוד באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 13:15, 12 בדצמבר 2008 (IST)

יש היגיון בטענתך, שבגללו העליתי את העניין בדף השיחה ולא הוספתי מייד. בכל זאת, מן המאמר עולה שלנושא יש חשיבות בפני עצמו. זו לא סתם שמועת שווא שכמה טפשים הפיצו (נגיד, בסגנון "צירוף המקרים של לינקולן וקנדי") אלא משהו שעורר הדים רבים מאד, שהעיק על ביאליק עוד בחייו, ושאפילו זכה להנצחה בספרות אצל יוצרים נחשבים כאיתן נחמיאס גלאס ויוסי סוכרי. מעבר לכך, אם יש בידינו להזים עלילת שווא (שגיליתי לאחרונה שנפוצה עד היום) - אולי זו גם חובתנו. דב ט. - שיחה 13:20, 12 בדצמבר 2008 (IST)

נסה את כוחך, וכתוב את הסעיף. דוד שי - שיחה 14:09, 12 בדצמבר 2008 (IST)

טוב. זה יבוא עם הרחבה מסוימת של הערך, שאני מתכנן לשבועות הקרובים. דב ט. - שיחה 14:27, 12 בדצמבר 2008 (IST)

הכנסתי משהו בינתיים. דב ט. - שיחה 15:08, 12 בדצמבר 2008 (IST)

מדוע אין מאזכרים את מגורי ביאליק בעיר רמת גן?

על פי הידוע לי ביאליק התגורר במשך תקופת זמן לא מבוטלת ברמת גן. בזמנו הכנסתי קטע על כך לערך. האם ניתן להבין מדוע הושמט הקטע?

רחוב ושדרות על שמו בתל-אביב

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן בתל-אביב אינם מצטלבים. תיקנתי בערך. Ashoval - שיחה 10:54, 24 באוקטובר 2009 (IST)

מרשימת הממתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

נראה טוב. ברי"א • שיחה • ח' באלול ה'תשס"ט • 22:24, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

הביוגרפיה דורשת הרחבה ניכרת. דוד שי - שיחה 23:11, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

אתה מתכוון לפסקה הקטנה הראשונית? אם כן נראה שהיא נועדה לכלול פרטים בסיסיים על משפחתו ומקום לידתו. השאר מפורט בתת-הפסקאות הבאות. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:16, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

החלק הביוגרפי טוב, אך חסרה פסקה הדנה במכלול יצירתו - מאפייניה, חשיבותה, חדשנותה. הפסקה על משחקי המילים נחמדה אבל משורר אינו קופירייטר. לא לגמרי ברור לקורא במה זכה ביאליק לתואר המשורר הלאומי. כמו כן חסרה התייחסות ליצירתו בפרוזה - אמנם זה לא מרכז כתיבתו אבל בערך מומלץ צריך לכתוב גם על זה.

הקישורים החיצוניים הרבים בגוף הערך למילות השירים אינם רעיון טוב לדעתי - רוב הקוראים לא יבחינו בהבדל הגוון הקל בין קישור פנימי לקישור חיצוני, ויתבלבלו. דב ט. - שיחה 12:58, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

אני בדר"כ נוטה להיות בעד אבל במקרה הזה - מה פתאום! יצאה לאחרונה ביוגרפיה חדשה ומקיפה על חייו ואי אפשר להסתפק במילתא זוטרא אלו. אין טעם לדחוף את כל הסופרים והמשוררים הלאומיים שלנו להיות מומלצים אל הם לא כאלו. בל נשכח איך נראה עגנון עד לפני שדוד שי ואנכי החלטנו למושכו מתהום הנשייה. יום יבוא וגם יבוא יומו של ביאליק. אל דאגה.--Galoren.com - שיחה 16:05, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

סוף העברה • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 13:56, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

מניה ביאליק

חסר מידע על מניה ביאליק ומשפחתה, על תאריך ומקום נישואיהם, ובכלל. גרש - שיחה 03:44, 15 באוקטובר 2010 (IST)

התרומה "הכניסיני תחת כנפך"

אפשר לשאול מדוע בוטלה התוספת שלי בקישורים חיצוניים לגבי המאמר "הכניסני תחת כנפך" מתוך אתר בין השמשות?

מרשימת המתנה להצבעה

הדיון התמצה בשני משתמשים בלבד, ולכן אני מעלה להצבעה להחלטת הקהילה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:29, 26 בינואר 2011 (IST)

אני לא מבין גדול בספרות, אבל ניכר שהערך נכתב באהבה רבה. לדעתי, כדאי לבדוק את התאמתו. הימרתי את הקישורים הישירים לטקסט לשיריו להערות שוליים, כמקובל. גילגמש • שיחה 07:33, 24 בנובמבר 2010 (IST)

לא מספק בכלל. ראה עגנון והשווה לביאליק. Galoren.com - שיחה 20:02, 24 בנובמבר 2010 (IST)

מה לא מספק לפי דעתך? גילגמש • שיחה 19:34, 4 בדצמבר 2010 (IST)

נתחיל רק בהערה וביקורת רצינית של יצירתו. להזכיר: מדובר פה בביאליק, שכמעט כל שיר שלו הרעיד את אמות הסיפים בעידן של טרום מדינת ישראל. Galoren.com - שיחה 18:50, 11 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי, זאת תיהיה הרחבה מיותרת של הערך. מדובר בערך אנציקלופדי ולא בספר שצריך לנתח את יצירתו. אם אתה חושב שיש מקום לניתוח מהסוג הזה, אפשר לפתוח ערך עצמאי בסגנון של ערך מורחב שיגיש את הנושא לציבור. גילגמש • שיחה 18:51, 11 בדצמבר 2010 (IST)

תציץ שוב, לפי בקשתי הראשונית, בעגנון בתת סעיף 2 ובחמשת תתי הסעיפים שלו. זה מה שאני דורש גם לערך הזה. הייתי שמח לכתוב אותם, כמו שעשיתי אצל עגנון, אם רק היה לי קצת יותר זמן. אני מעריץ מושבע של ביאליק של שירי הטבע והאני. Galoren.com - שיחה 22:17, 11 בדצמבר 2010 (IST)

יוסיפוביץ'

לגבי שמו של ביאליק הנה מקבץ מקורות.

1. בדף זה באתר אוניברסיטת בן גוריון מופיע מכתבו של גורסקי לביאליק.
2. בגיליון 6 של כתב העת פנים מ-1998 מתייחסת הכותבת לשם יוסיפוביץ'.
3. בכתבה זו בעיתון הצופה מופיע גם כן השם יוסיפוביץ'.

יום טוב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:29, 27 בינואר 2011 (IST)

יוסופוביץ' זה סך הכל "בן יוסף", ואכן שם אביו, לפי ויקיאנגלית, הוא יצחק יוסף ביאליק. זה לא שהיה לו שם אחר והוא החליף שם. נוהג השמות באימפריה הרוסית וגם כיום ברוסיה הוא לציין את שם האב מיד אחר השם הפרטי. זה הכל. ‏DGtal‏ 12:34, 27 בינואר 2011 (IST)

זה ידוע לי ולא טענתי שהוא החליף שם. עריכת האנונימי בוטלה בתואנה שאין מקור לכך שביאליק נקרא יוסיפוביץ'. לכן בסך הכל סיפקתי מקורות. אגב, יש בכל זאת סוגייה מעניינת כאן, שכן כפי שמצויין באחד המקורות לעיל על פי הנוהג שהיה מקובל באותה העת צריך היה לכנותו איסוקביץ', אך הוא כונה לפי שמו השני של האב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:39, 27 בינואר 2011 (IST)

הציטטה בפתיח לערך

מברוך קורצווייל נראית שגויה משהו. מישהו בדק את המקור? אם המשפט נכון, זהו משפט קטוע. כדאי לתקן את הניסוח (אבל המקור לא לפניי). אלדד • שיחה 12:52, 27 בינואר 2011 (IST)

אם במקרה אפשר למצוא את המקור למשפט הזה אצל ברוך קורצווייל, אודה למי שיצטט אותו. אלדד • שיחה 17:09, 27 בינואר 2011 (IST)

המשורר הלאומי

לדעתי יש להרחיב בערך מי הוא זה אשר כינה את ביאליק "המשורר הלאומי", ומאיזה סיבה? "זכה לתואר" זה ממש לא ניסוח מספק. מור שמש - שיחה 15:21, 2 בפברואר 2011 (IST)

תרגומים לכתביו

מישהו יודע לאיזה שפות תורגמו שירים ו/או מאמרים של ביאליק? Yuliana - שיחה 13:44, 12 במרץ 2011 (IST)

כתבתי משוב בתור ילדה בת 15

ארוך ומושקע. כל הכבוד! יישר כח על הכתיבה! נהניתי בכליון עיניים לשבת פה ולקרוא על האגדה הזו - חיים נחמן ביאליק. כל מי שיגיב לטובה - יתקבל בברכה וזה (: הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
94.159.173.207 16:43, 29 בנובמבר 2011 (IST)

משפט שקצת איננו ברור (בפתיח)

"ברוך קורצווייל, מפרשניו המובהקים, כתב עליו כי "גם ביאליק, המשתווה אשר למודרניות אמיתית שבשיריו ובמיוחד בשירתו הפרסונאלית ובשירי תוכחה, לסופרי העולם הגדולים ביותר". אינני בטוח כיצד יש לתקן את הציטוט הנ"ל. ALC • ח' בכסלו ה'תשע"ב • 11:18, 4 בדצמבר 2011 (IST)

אולי למצוא את המקור ולבדוק שם. ועל הדרך גם להוסיף את המקור הזה לערך. מור שמש - שיחה 18:48, 4 בדצמבר 2011 (IST)

אני מאוד נהנה לקרוא על ביאליק, אבל זה לא יפה שמשתמשים בזכויות יוצרים של פרוייקט בן יהודה

אני מאוד נהנה לקרוא על ביאליק, אבל זה לא יפה שמשתמשים בזכויות יוצרים של פרוייקט בן יהודה וזה לא מכבד את וויקיפדיה עצמה. הכניסיני תחת כנפך זה שיר מדהים.

למיטב ידיעתי פרויקט בן-יהודה מכיל רק טקסטים שפגו עליהם זכויות היוצרים. ראה כאן. מור שמש - שיחה 18:39, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אסף ברטוב, שעומד בראש פרויקט בן יהודה, פעיל גם בוויקיפדיה ובקרן ויקימדיה. הוא תומך נלהב של תוכן חופשי, ומעודד בהתלהבות שימוש בתכנים של פרויקט בן יהודה, כך שהשימוש בציטוטים של שירים מתוך פרויקט בן יהודה נעשה ברשות מלאה, ומכבד את פרויקט בן יהודה ואת ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 20:56, 11 בדצמבר 2011 (IST)

זה נכון לגבי ביאליק שזכויות היוצרים על יצירתו כבר פגו, וגם לגבי רוב התוכן בפרויקט כיום, אבל לא כל התוכן. יש גם יצירות שמפורסמות ברשות בעלי הזכויות והן לא ברשות הציבור כמו למשל יצירתו של אברהם רגלסון. בעתיד הפרויקט ירחיב ביצירות מהסוג הזה, כך שאין להתייחס אל כל מה שמפורסם בפרויקט כתוכן חופשי. בברכה, רחל - שיחה 21:09, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אכן ואכן. ולמען הסר ספק, כל התוכן בפב"י הוא נחלת הכלל, פרט לתכנים שמסומנים בבירור בכיתוב "כל הזכויות שמורות", ויצירות רגלסון, לוינסון, שטיין, מר, המאירי, וכו', שמובאות בפב"י ברשות בעלי הזכויות ולא מכוח היותן קנין הציבור, כולן מסומנות כך. Ijon - שיחה 01:51, 12 בדצמבר 2011 (IST)

בוגרי ישיבה וולזין- יהושע מלול.

חשוב לציין כי על ביאליק יש רחובות, ספרים, קריות, בתי ספר ועוד.. כגון: והייתה לי ביאליק, היותי סופר, מה לי, קריית ביאליק בחיפה ותל אביב, בית הספר בקריית תל אביב על שמו ועוד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.26.199 19:24, 13 בינואר 2012 (IST)

חייו הפרטיים

ככל שבדקתי בערך, אין כמעט מידע על חייו הפרטיים: ילדים וכו', פרט לנישואיו למניה.Gbenny - שיחה 14:15, 2 במרץ 2012 (IST)

משהו חסר

חסר הרבה פרטים..... שם האם האב!!! זה לא טוב. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.44.216 15:31, 11 בנובמבר 2012 (IST)

משוב מ-11 בדצמבר 2012

כל הכבוד הערך מוצדק ומאוד עזר לילמוד על קורות חייו של ביאליק וכל פרט ופרט בו נכון תודה רבה למעליםשל הדף עשיתה עבודה מעולה!. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.163.184 12:44, 11 בדצמבר 2012 (IST)

דברים שצריך לציין

צריך לציין עם גם היו לו ילדים94.159.185.72 20:13, 31 בדצמבר 2012 (IST)

מה לגבי הילדות

הערך בקושי דן על התייתמות של ביאליק, המצב הכלכלי הקשה בביתו והמעבר לבית סבאוץ --84.110.108.47 10:37, 9 בינואר 2013 (IST)

הכותרת של ח.נ.ב

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.83.147 14:19, 15 בפברואר 2013 (IST)

חיים אישיים

כל הערך המפואר הזה ואף מילה על אירה יאן או על חייו האישיים, נישואיו הראשונים בקישינב וכן הלאה. 84.109.110.220 22:03, 20 באפריל 2013 (IDT)

תיקון סיבת פטירתו

ביאליק נפטר עקב התקף לב שארע ארבעה- עשר יום טרם הניתוח. [שבא תש"ן:400] הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.190.5 11:58, 25 באפריל 2013 (IDT)

אמירות שמייחסים לו

תת הכותרת "יצירות לשוניות", שנכתבה על ידי משתמש:רפאל לירז כוללת ציטוטים מפוקפקים מאד ללא מקור, שנראות יותר כמו אנקדוטות עממיות מאשר אמירות אמיתיות, כמו זאת למשל. ה"ציטוטים" על משחק הביליארד, הגזוז והסיגריה ראויים למחיקה ויפה שעה אחת קודם. Liad Malone - שיחה 13:48, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

*ההלצה על הביליארד מופיע בספרו של רובן סבן "המילון העליז" משנת 1977 בעמוד 62 שם היא מנוסחת ”עומדים שני לצים, מחזיקים בידם עצים ומשחקים בביצים”. ב"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל‎, רפאל ניר‎ ורינה בן-שחר שיצא לאור בשנת 2004 מופיע (עמוד 124) המשפט ”חברה לייצים אוחזים עייצים ומגלגלים בייצים” ומיוחס לביאליק.
*המשפט "גזזיני ואגרשך.." מופיע ומיוחס לביאליק בספר" תל אביב הקטנה" מאת דן בן אמוץ וחיים חפר שיצא לאור בשנת 1980. יורם שורק - שיחה 14:15, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

יפה שמצאת, אבל השוני בין שני ה"ציטוטים", רק מראה שמדובר בהלצה עממית ולא יותר מכך. אני מתערב שלאף אחד מהספרים שציינת אין מקור משלהם ממנו לקחו את האמירות שמיוחסות לביאליק (אני צודק?), כי מדובר בבדיחות מאוחרות יותר. אגב, מה לגבי המשפט על הסיגריה? ולמי מייחס את זה "המילון העליז" מ-1977? נראה שלא ראוי שדברים כאלה יופיעו בערך אנציקלופדי רציני על ביאליק. Liad Malone - שיחה 15:10, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

זה טבעם של ציטוטים המתועדים מאמירות בעל פה. כך למשל המצב ברוב האמירות המיוחסות לאדמו"רים למשל. כיוון שאין מדובר בציטוטים מכתביו של ביאליק נכונה המילה "מייחסים" במשפט הראשון של הפסקה. אין מקום למחוק משום שיש תיעוד מהימן לאמירת הדברים ע"י ביאליק (או, לכל הפחות, לייחוס מקובל של המשפטים לביאליק) אבל יש להתיחס למגבלות של תיעוד מאוחר של דברים בע"פ וכך עשיתי בהערת השוליים שהוספתי. יורם שורק - שיחה 16:05, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

לא מדובר בציטוטים מתועדים בעל פה, אלא בבדיחות שהצריכו שימוש בדמותו של ביאליק. הספר של בן אמוץ הוא תיעוד נאמן? האם לא מדובר בעוד ספר הומוריסטי? אין פה שום דבר היסטורי, אלא בבדיחות עממיות. ראה על כך את הדוגמה שהבאתי בדף השיחה של הערך ביליארד. Liad Malone - שיחה 16:32, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

צריך למחוק את זה. רפאל לירז הוא משתמש לא אמין שרבים מערכיו נמחקו בגלל סיבה זו. גילגמש • שיחה 16:37, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

האמירות המיוחסות לביאליק (ואין חולק על עצם הייחוס ותפוצתו הרחבה) הן חלק מתדמיתו של ביאליק והוא עצמו מעולם לא הכחיש אבהות על חידודים אלו (כפי שידע לעשות כאשר רצה). חשוב לכתוב שאמירות מיוחסות לביאליק ואינן חלק מכתביו אבל אי אפשר להתעלם מהצד הפולקלוריסטי בדימויו הציבורי. אין מדובר בייחוס אקראי של אמרות שפר: חוש ההומור של ביאליק הוא מתכונותיו החשובות הבאה לביטוי גם בחלק מיצירותיו הקנוניות (אלוף בצלות ואלוף שום, "לא ידע איש מי היא"). יורם שורק - שיחה 16:49, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

נראה לי שאני פשוט מקלקל לאנשים את הבדיחה. היא מצחיקה כשמדמיינים את ביאליק אומר את זה והנה בא מישהו והורס את המסיבה. אם ביאליק היה חי בזמן שהבדיחות הללו נולדו, אולי היה ביכולתו להכחיש את אבהותו עליהן, או לחילופין להעלות אותן על הכתב ולפרסם בעצמו. גם המשפט המיוחס לו על עדות המזרח (שונא ערבים כי הם דומים לפרענקים) התחיל כבדיחה עממית מרושעת, אלא שהיום אשכנזים כבר לא רשאים לספר אותה והיא "זזה" לפרק מיוחד בשם "עלילות השווא על התבטאותו כנגד מזרחים". זה בהחלט הצד הלא מדעי של ויקיפדיה. Liad Malone - שיחה 17:27, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מסכים. זה פשוט מיותר גילגמש • שיחה 17:41, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

1. הבדיחות נפוצו עוד בחייו
2. עצם הייחוס שלהם לביאליק בפרט שבין המייחסים אישים כאברהם שלונסקי (כמתועד בספרה של לאה נאור) הוא בעל חשיבות
3. לדימוי דמותו של ביאליק בציבור הרחב יש חשיבות כשלעצמו ומשחקי המילים הם חלק מדימוי זה.
4. אחזור על הנקודה המרכזית: ייחוס האמירות הללו שביאליק הוא עובדה מתועדת היטב ונפוצה מאוד. הייחוס הוא בעל חשיבות אנציקלופדית אפילו אם יתברר (מה שלא סביר) שביאליק אינו מחבר ההלצות. יורם שורק - שיחה 17:43, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מסכים עם יורם שורק. דוד שי - שיחה 20:10, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור לא פעיל

• ראיונות עם אנשים שהכירו את ביאליק, בהם לובה אליאב וגבריאל צפרוני, במסגרת פרויקט "העברים"
  • זלי גורביץ על ביאליק, ראשונה מתוך ארבע שיחות וידאו

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ביצירותיו הבולטות השיר קו לציפור כתוב בתור אל הציפור. דווח על ידי: עמיתתתתתת 46.117.81.148 17:09, 3 בינואר 2017 (IST)

לשיר אכן קוראים אל הציפור ולא קן לציפור • חיים 7 • שיחה • 17:14, 3 בינואר 2017 (IST)

Place of Birth

Bialik's and his sister's rabbinical birth records are (newly) available at JewishGen.org (database for Ukraine). Both he and his sister were actually born in Ivnitsa (Ивница), Volhynian Governorate. And the date of his birth is January 6, 1873 (not January 9). His father’s name in the records is Itzik-Yosef, son of Yankl-Moyshe, and he was from Zhitomir. Mother — Dina-Priva. His sister Blyuma was born on January 20, 1875

Also at JewishGen.org is the revision of Jewish population in Zhitomir from 1884, which includes Bialik's grandparents Rosya (70) and Moyshe-Yankl (74), his parents (father was still alive in 1884 and aged 56, mother was 51 years old), Hayim-Nakhman (aged 10), his brother Sheftl (22 years old) and sister Khenya-Ides (13 years old), as well as uncles and their families

--Simulacrum - שיחה 04:33, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

דיווח שאורכב ב-24 בדצמבר 2018

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

חיים נחמן ביאליק נולד בראדי שבוולניה

זה כתוב בערך. אביהו - שיחה 19:32, 19 בדצמבר 2018 (IST)

דיווח שאורכב ב-01 בינואר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום, לא בדיוק טעות אלא משהו להוסיף למידע על הנצחתו, כמה מחודשים האחרונים העביר ביאליק בנסיון ברמת גן ואף החליט לעבור לעיר אחרי ניתוח שיעשה בחוץ לארץ שבו נפטר.. במרכז רמת גן ממוקם רחוב ביאליק בדיוק ברחוב בו היה הפנסיון שבו התגורר וכמעט על פסגת גן אברהם מוקדשת לו פינה וספסל בנקודה שבה אהב לשבת ולכתוב.

כפר הולדתו

מקום הולדתו של ביאליק אינו ראדי אלא איווניציה, כפי שמוזכר בציטוט מס' 6 וכמו כן בויקיפדיות האנגלית והאוקראינית. מדוע איפוא לא תוקן המאמר עד היום? הוא הדין לגבי הערך ראדי המזכיר את ביאליק. Gil mo - שיחה 08:42, 8 בפברואר 2021 (IST)

לפי ויקינתונים זה הראדה. האם זה אותו מקום? תיקנתי בינתיים שישאב משם. בורה בורה - שיחה 15:48, 8 בפברואר 2021 (IST)

זה לא אותו המקום. ראדי היה כפר קטן והיום יש בו רק תחנת רכבת. איווניציה הוא כפר אחר. אנא עיין במקומות שציינתי למעלה. תודה! Gil mo - שיחה 19:10, 10 בפברואר 2021 (IST)

המשורר הלאומי

למה הוא היה משורר לאומי? --Elazarp - שיחה 10:42, 26 ביולי 2021 (IDT)

מצטרף לשאלה של @Elazarp ומוסיף, בעקבות המחיקות של @דוד שי:

ביאליק איננו משורר לאומי עבור ישראלים רבים ואין מקום לנקות את הערך הזה מביקורת. ההערה המסנגרת על "יחסו למזרחים" (למה מזרחים בכלל הוא דיבר הרי על ספרדים) איננה תחליף לדיון. בכל מקרה, מה שהסרת באופן גורף זה לא רק הביקורת המאוד רלבנטית של סמי שלום שטרית אלא גם החלפת שילוט הרחובות. שתי דוגמאות שונות של כך שמדובר באיש שלא כולם אוהבים ובודאי הוא לא המשורר הלאומי שלהם.

אפרופו, המחיקות השריותיות הללו שלך, הן גורפות וההסברים לעיתים קרובות אינם משכנעים. יש ביקורת לגיטימית על ביאליק. הרבה. וראוי שהיא תשמע בלי התערבותך הגסה.

---

אף-על-פי כן, ישראלים רבים אינם מזדהים עם דמותו של ביאליק, מהגר ממזרח אירופה, ששירתו, במיוחד הגייתה, נתפסת זרה ומנותקת מהשפה העברית המודרנית. סמי שלום שטרית העלה על הכתב את זכרונותיו אודות לימוד שירת ביאליק בבית הספר היסודי בספרו בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון. במיוחד התעכב על תחושת האכזבה האישית שלו, כאשר התוודע מחדש לביאליק מאוחר במהלך לימודיו האקדמיים. כך הוא מתאר את הבנתו את מקומו של ביאליק בתוכנית הלימודים בישראל באותה תקופה:

"מורתנו, כאלפים כמותה כבר שלושה דורות, לא ידעה אז שהיא עוסקת בשכתוב ההיסטוריה היהודית תוך שקר, מניפולציה, הסתרה ושעתוק הנחות יסוד אוריינטלסיטיות. היא כן ידעה שהוטל עליה לעצב אותנו, את היהודים-הערבים הקטנים האלה, מחדש, כיהודים כשרים, על-פי המתכונת הציונית-האשכנזית. היא מבחינתה, הרביצה בנו, הבורים והנבערים, ציונות טובה שיסודותיה – גלות-רדיפה-סבל-ציונות-שואה-עלייה-התיישבות-מרד-וקוממיות."

במקום אחר מתייחס שטרית לממד של אנטי-ערביות בשיח שקיימו ביאליק ובני דורו, שבדברם על יהודים ספרדים ביקשו להפרידם מערביותם, שנתפסה, הוא מעריך, מאיימת.

Bialik did not say a single word about Arabness, which for him was a different world that had

אבל ביאליק, כמו אחרים מבני דורו, אינו נתפס על ידי כל הישראלים כדמות לאומית ייצוגית בהכרח. אינטלקטואלים ישראלים כמו סמי שלום שטרית, שהתחנכו על ברכי הנרטיב הציוני הדומיננטי בישראל, תארו את אכזבתם מאוחר יותר במהלך הקריירה האקדמית שלהם, כאשר בחנו את המיתוס הציוני בעין ביקורתית. כך למשך הפכה קריאת שמות רחובות על שמו של ביאליק (ואחרים) בבחינת דגל אדום עבור פעילים חברתיים שמחו על מחיקתה של הזהות היהודית הספרדית והמזרחית מהנרטיב הציוני. ב-2015 החליפו אקטיביסטים מזרחים שמות רחובות בתל אביב, ורחוב ביאליק, לפחות למשך רגע קצר, הפך "רחוב ויקי שירן." Ommnia - שיחה 20:24, 17 בדצמבר 2021 (IST)

נתחיל בקצת ענייני נימוס. כאשר מישהו אינו מסכים עם עריכתך, אין זו "התערבות גסה". בנוסף, הדגשה בדף שיחה שקולה לצעקה בדיבור. אינך צריך לצעוק, אם תדבר בשקט יקשיבו לך יותר.

כעת לגופו של עניין: טרם נולד האיש שהיה אהוב על כולם, לכן סביר שגם בעניין ביאליק יש שאוהבים אותו יותר ויש שאוהבים אותו פחות. לדעה של סמי שלום שטרית ולחוויותיו מבית הספר אין שמץ חשיבות בערך שלפנינו. תוכל להרחיב בעניין זה בערך סמי שלום שטרית, אם לדעתך יש בדבריו אלה חשיבות לשם הצגת הגותו של שטרית.

למעשה הפרחחות של החלפת שם הרחוב ל"ויקי שירן" כל כך אין חשיבות, שאין שום טעם להתייחס אליו, לא בערך זה ולא בשום ערך אחר.

לפני שאתה ממשיך בעריכותיך, כדאי שתקרא את הדף ויקיפדיה:מלחמת עריכה. דוד שי - שיחה 20:33, 17 בדצמבר 2021 (IST)

מחיקות מיותרות

הביטולים האחרונים של משתמש:דוד שי מריחים כמו שמירת חומות. הסרת כל התוספות בטענה שאין מקום להתייחסות לסמי שלום שטרית בערך, ולכן אין סיבה למחוק הפניות אחרות. באופו דומה, שינוי הכותרת ל"יחסו לספרדים" אף היא מדוייקת יותר מאשר יחסו למזרחים, במיוחד אם טורחים וקוראים את ההסבר של שטרית.. הניסוח הנוכחי על האשמת השווא נגדו מגוחך והוא בגדר התעקשות להסביר לנו שמה שמריח רע הוא בעצם בושם. הביטולים הם עלבון לאינטילגנציה. ―Ommnia (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה ממשיך בהתקפות אישיות במקום דיון ענייני. אין לי עניין לקיים דיון אתך כל זמן שאינך פועל לפי כללי ההתנהגות המקובלים. דוד שי - שיחה 22:44, 17 בדצמבר 2021 (IST)

אין פה התקפה אישית. זו תלונה. בדף שלך כתבת לי "אל תבזבז את זמני כאן" לאחר שביטלת עריכה שהשקעתי בה לא מעט זמן והיא מלווה סימוכין והפניות באיזשהו הסבר לא ברור לגבי סמי שלום שטרית, אף שמחקת את כל העריכות שלי, כולל אלה שאינן קשורות אליו. אתה לא יכול לנהוג בשרירותיות ולבטל באגרסיביות עבודה של אחרים ולאחר מכן לטעון שמתקיפים אותך אישית. אין לא שום בעיה עם זה שהעריכות שלי לא ידחו אבל אין שום הגיון בהסבר שלך ובהיקף המחיקות. אם שינוי כותרת לא רלבנטית על "יחסו למזרחים" ל"יחסו לספרדים" אינה מתאימה לך, מה כן? איפה בדיוק לנהל אתך שיחה לגופו של עניין כאשר אתה מתנהג בצורה כזו? Ommnia - שיחה 23:10, 17 בדצמבר 2021 (IST)

ערך גרוע ולא אנציקלופדי

בעיני זה אחד הערכים הגרועים ביותר שנכתבו על אישיות כלשהי בוויקיפדיה העברית. הערך רווי בביטויי הערצה למר ביאליק.

הפרק "בישיבת וולוז'ין" כולל ציטוט מחמיא על ביאליק - הדבר הזה לא נייטרלי. לא הינו כותבים את הטקסט הזה בטסקט חופשי, אז לתקוע בתור ציטוט? בהמשך אותו פרק יש טקסט שמוקדש ליישיבה ושם נטען שביאליק היה תלמיד פופולארי - שוב מחמאה. האם באמת חשוב כמה תלמידים ליוו אותו כשבחר להפסיק ללמוד בישיבה?

שהותו באודסה מתוארת בשני פרקים "בעיר אודסה" ו"שובו לאודסה". הפרק "בעיר אודסה" מתאר את המעבר אבל לא כתוב במה עסק באודסה פרט לפרסום שירה. ממה התפרנס? הדבר לא כתוב. בפרק "בעיר אודסה" לא כתוב גם למה היה צריך להסתיר את המעבר מהסבא שלו. הקורא לא צריך לנחש. הפרק "שובו לאודסה" מזכיר שהתפרנס מהוראה. האם עסק בכך גם מקודם? לא ברור. לא כתוב. האם נדבן כלשהו תמך בו? משפחתו? לא כתוב.

הפרק "שובו לאודסה" כולל ציטוטים רבים מיצירותיו. היצירה הזאת מוגשת בצורה לא נייטרלית. כך למשל: "שירי האהבה של ביאליק משקפים מגוון רחב של רגשות: תשוקה מהולה בחשש מהארוס, רגשות אשם, וחיפוש אחר נפש תואמת." - לא התפקיד שלנו לקבוע מה משקפת שירתו של ביאליק. וגם למה בפרק הזה? צריך להיות פרק נפרד על ביקורת ספרותית ושם אפשר לכתוב, בכפוף למקורות ברורים מה משקפת שירתו של ביאליק. בפרק הזה לא כתוב איך השפיעה השהות שלו באודסה על שירתו. לכן, אין צורך לכלול את זה בפרק הזה. יתרה מכך, כמעט כל הפרק הוא פשוט ציטוט של שירים ומילות קישור ביניהן. יש מעט מאוד תוכן על החיים שלו באודסה עצמה, שמופיע בתחילת הפרק. מוזכרת העבודה שלו בהוראה - לא ברור איזו הכשרה קיבל כדי לעסוק בהוראה - הדבר לא מוזכר. האם הספיקה ההכשרה שלו שקיבל כנער? הקורא נותר עם הניחושים. העיקר שאת הציטוטים לא שכחנו.

אחר כך מגיע הפרק "מעבר לגרמניה" למה עבר? לא כתוב ושוב הקורא נותר עם הניחושים. שוב ציטוט. הפעם על אהבתו לילדיו. למה זה רלוונטי כאן בפרק הזה? לפני שעבר לגרמניה לא אהב את ילדיו? ובכלל מה התרומה האנציקלופדית של הציטוט הזה. זה רק מוסיף עוד רגש חיובי כלפי ביאליק ולכן הוא לא נייטרלי. האם משוררים אחרים לא אוהבים את ילדיהם? ואנשים שאינם משוררים? למה שלא נצטט את ביבי ואת ביטויי האהבה שלו כלפי אשתו וילדיו? זה אותו דבר הרי.

גם הפרק "משנתו היהודית" כולל ציטוטים רבים. נשאלת השאלה מדוע הם נחוצים ועוד בכמות כזאת. מילא ציטוט אחד פה ושם אבל למה כל כך הרבה? בערך שליש מהפרק מורכב מציטוטים.

הפרק "מקורות השראה" מתיימר לתאר את מקורות ההשראה של ביאליק, כמשתמע משמו, אבל יש פה רשימה אקלקטית ולא אנציקלופדית שכוללת טקסט מלא בשבחים. הינה למשל: "ביאליק התפעל במיוחד מסגנונו המעורב של יל"ג, המוריד את שפת המקרא הנאצלת למדור התחתון של הממשות ומרים את שפת התלמוד "הריאלית" ומכניסה ראשונה למחיצת השירה. ביאליק העריץ את יל"ג וראה בו את רבו ומורו כל ימיו" - זה לא טקסט נייטרלי. או בהמשך: "ביאליק המשיך את המהלך החדש בשירה העברית, שהחל הרמח"ל: הקדמת תוכן לצורה, רוח הנשגב, אומץ פנימי, איתנות נמרצת, משקל ממוצע בין המשקל המקראי הקדום לבין המשקל האירופאי, שפה מלוטשת וצחה המצטיינת בפשטותה ובהגיונה" אומץ פנימי? איתנות נמרצת? מה זה? האם בערך אחר על משורר מתקופה אחרת וממקום אחר הינו כותבים דבר כזה? על משורר יפני נניח מהמאה ה-19. הרי הינו מוחקים את זה מיד כי זה לא טקסט אנציקלופדי ונייטרלי. בכלל כל הפרק הזה מזכיר משוררים שונים שהשפיעו בדרך זו או אחרת על שיר זה או אחר של ביאליק - זה לא תקין. את מקורות ההשראה של השיר יש לשמור לערך על השיר. כאן אפשר לתאר מקורות השפעה כלליים. בחירה אקראית במשוררים שונים היא בעייתית. בעיני הפרק הזה דורש שכתוב.

הפרק "הערכת שירתו" כולל טקסט לא נייטרלי בעליל ולא אנציקלופדי. ראשית, כמעט כל הפרק הגדול הזה, שמורכב משלושה פרק משנה, מבוסס כמעט אך ורק על ציטוטים. זה לא תקין. אין פה כמעט טקסט חופשי. כתוצאה מכך הפרקים סתומים ולא מובנים. שמו של אחד מפרקי המשנה של הפרק הזה הוא - "ייחודיות שירתו". בעיני שם זה אינו נייטרלי. שירתו של כל משורר היא "ייחודית". יש פה פנייה לרגש חיובי, מחמאה. לכן, הכותרת הזאת לא נייטרלית ולא יכולה להשאר. אפשר לשנות ל"מפאייני שירתו" בלי לקבוע ייחוד כלשהו. גרוע מכך, הפרק מורכב כולו מציטוטים סלקטיביים ולא מטקסט אנציקלופדי - על כן כל התוכן הזה צריך להמחק לאלתר. הביקורת על שירתו של ביאליק צריכה להכתב באופן אנציקלופדי ולא יתכן שכל הפרק יהיה מורכב מציטוטים בלבד.

כנ"ל הפרק "שירת ביאליק ביחס לספרות העולמית" שמורכב כולו מציטוטים - שוב שימוש שגוי בציטוטים שלא יכולים להשאר כטקסט יחיד בפרק. כך גם הפרק "ביאליק חלוץ התרבות העברית" - שוב רק ציטוטים. גם מדוע להכתיר אותו לחלוץ התרבות העברית? האם התרבות העברית כוללת רק שירה? אי אפשר להסתפק בהכתרתו ל"חלוץ השירה העברית"? וגם את זה צריך לסייג הרי "חלוץ השירה העברית במאה ה-20" או "בתקופת בניית היישוב" או סייג אחר. היו הרי משוררים שקדמו לו שכתבו בעברית.

כך גם הפרק "תרומתו לשפה". ראשית, אני לא בטוח שהביטוי "תורמתו לשפה" הוא נייטרלי. במילה "תרומה" יש פן חיובי אבל יתכן שאפשר להשאיר את הצירוף הזה. הבעיה החמורה יותר היא כמובן תוכן הפרק. גם פה כמעט הכל זה ציטוטים. אולי נמחק את כל הערך ופשוט נתקע פה ציטוטים מכל ביוגרפיה שנכתבה אי פעם על ביאליק? זה נראה למישהו רציני?

הפרק "ביאליק בזמר העברי" כולל רשימה ארוכה מאוד של שירים של ביאליק שהולחנו. יש פה בעיה מסוימת בהצגת המידע. אני לא בטוח מה עדיף לעשות במקרה הזה ויתכן שאפשר להשאיר, למרות הפגם הזה כי המידע הזה הוא בעל חשיבות, אבל בכל זאת הצגתו בצורת רשימה כזאת מפריעה לי במידה מסוימת.

הפרק "מספריו" כולל רשימה מלאה של השירים שנמצאים בספר "ח"נ ביאליק, (5 כרכים), הוצאת דביר, נדפס בדפוס י. זילברברג, תל אביב (כרך "כל שירי ח"נ ביאליק" נדפס בדפוס "שם", (הדפסה שנייה), תל אביב), תשי"ז-תשי"ח, 1956-1957" - דבר כזה לא מקובל. אנחנו לא נותנים רשימת פרסומים מלאה לחוקרים. למה לחרוג? במה שונה ביאליק מכל אדם אחר? יש להסיר את הרשימה.

הפרק "לקריאה נוספת" כולל ככל הנראה כל מקור אפשרי על ביאליק. הדבר הזה לא מקובל אצלנו. האם נציין כל ביוגרפיה שנכתבה על נפוליון? זה הרי מאות אלפי ספרים. כל ביוגרפיה שכנתבה על צ'רצ'יל? על שייקפסיר? הרשימה תהיה ארוכה יותר מהערך עצמו. אז למה לחרוג כאן ולציין כל כך הרבה ספרים? בעיני זה מוגזם ויש לצמצם את הרשימה לפרסומים החשובים ביותר. אפשר להשאיר 10-15 אבל כאן יש כמה עשרות. זה גם לא תורם מאומה לקורא. אם קורא מסוים רוצה להרחיב את ידיעותיו על ביאליק הוא צריך לבחור ממקורות רבים מאוד. זה לא נח. הרבה יותר טוב להציג מקורות מעטים יותר אך ממוקדים יותר. אם זה לא מספיק, יש גם עשרות קישורים חיצוניים. זה מוגזם.

לסיכום: הערך גרוע ולא אנציקלופדי. האהבה לביאליק ניכרת מכל שורה משורות הערך וזה פגם חמור שפוגע באופן מהותי במחויבות שלנו לכתיבה נייטרלית. בנוסף, פרקים שלמים מורכבים מציטוטים בלבד. אני מציע למחוק את כל הציטוטים שמופיעים בערך ולבחור מהם קומץ שכן ישאר. בוודאי שלא יתכן שהקומץ הזה ירוכז בפרק אחד או בכמה פרקים, אלא יש לפזר אותם, בהקשרם המתאים ברחבי הערך. את הטקסט הלא נייטרלי יש לשכתב. את רשימת המקורות לצמצם. גילגמש • שיחה 03:41, 2 בפברואר 2022 (IST)

קראתי את הערך באופן מעמיק מספר פעמים, ואני נאלץ להסכים. הפסקה של מקורות השראה פשוט מרגיזה בשל חוסר הניטרליות שלה, וכמו שציינת כבר, הערך עמוס בציטוטים, שחלקם גם לא אומרים כלום. פסקת "תרומתו לשפה" - אומרת הרבה ולא אומרת כלום. פסקה שגדושה בדוגמות וציטוטים ולא תורמת לקורא בהרבה. לגבי "ביאליק בזמר העברי", קיצצתי קצת פה ושם ניסוחים לא ניטרליים, אבל עדיין, הפסקה גדושה בהמון מידע מיותר. אלו הפסקות העיקריות שמפריעות לי, אך כמו שכבר ציינת, כמעט וכל תוכן הערך גדוש בתארים שמקומם לא בויקיפדיה, והניסוח לא פחות מנוראי. אני אנסה לשפר את הניסוחים. עם זאת, לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענתך, אני תומך בקיצוץ מאסיבי של הערך. ארז האורז • שיחה 16:22, 2 בפברואר 2022 (IST)

אכתוב כאן עוד דברים מדי פעם בפרקי זמן שונים. ישנה פסקת "סכנת הלבנטיניזציה" שלא ברור מה היא מנסה להגיד וכיצד היא תורמת לערך. אז ביאליק אמר xyz, ו...? מה חוץ מזה? פסקה מיותרת לחלוטין. אני לא רוצה להסיר אותה בעצמי בשלב זה, אז אחכה לשמוע את דעתם של אחרים, כנ"ל גם לגבי הפסקות אותן ציינתי. ארז האורז • שיחה 16:29, 2 בפברואר 2022 (IST)

ארז האורז היות שמדובר בערך ותיק אני מציע להמתין לתגובות נוספות לפני הסרה ואחר כך נפעל לפי תוצאות הדיון. גילגמש • שיחה 17:23, 2 בפברואר 2022 (IST)

לטעמי הביקורת שלכם מוגזמת. ביאליק אכן זכה להערצה, יותר מכל סופר או משורר בן זמננו. אין סיבה להסתיר זאת. אני מסכים שאם חסרים בערך פרטים חשובים ראוי להשלימם. דוד שי - שיחה 18:15, 2 בפברואר 2022 (IST)

דוד שי הטענה שביאליק הוא אחד מגדולי המשוררים העבריים שהיו, מבחינתי, הדבר אמת לאמיתה. עם זאת, ישנו שימוש מופרז בתארים וסופרלטיבים, אשר פוגעים בניטרליות של הערך, וחלקם חסרי כל ביסוס ובגדר הפרשנות האישית מנקודת המבט של עורך הערך. ישנם משפטים המכילים שימוש בתארים כאלו ואחרים אך מקורם בספר/מאמר וכו', ובהם אני מעדיף שלא לגעת. פסקות שלמות אשר אמורות להסביר כיצד נושא הפסקה בא לידי ביטוי בפועלו של ביאליק מורכבות רק/בעיקר מציטוטים של אנשי רוח אחרים, דבר שלא ראיתי בשום ערך. הציטוטים נותנים פרשנות אישית מנקודת מבט מסוימת על מישהו או משהו, אך לא בהכרח מידע ניטרלי על ביאליק, דבר אשר הופך את נושא הפסקה ללא רלוונטי. אוסיף כי הפסקה על ראשית חייו זקוקה לעריכה והגהה. יכול להיות שאני מגזים, אבל אני יודע שהייתי נוקט באותה עמדה אם היה מדובר בערך על אדם אחר, לא משנה אם הוא נחשב 'אייקון תרבותי'. ארז האורז • שיחה 18:45, 2 בפברואר 2022 (IST)

אני לא רואה פסול בציטוטים של בני סמכא, ובוודאי אין פסול בציטוטים מביאליק עצמו בערך העוסק בו. דוד שי - שיחה 18:55, 2 בפברואר 2022 (IST)

דוד שי בכמות כזאת? פרקים שלמים שכל התוכן שלהם הוא אוסף של ציטוטים? זה מה שאתה רוצה? ככה נכתוב? ואז מה אם ביאליק זכה להערצה. פה אנחנו מחויבים לכתיבה נייטרלית. לא צריך לשפוך את הערצתנו לביאליק. הרי אפילו בערך אודות מלכנו האהוב והנערץ לא עשינו זאת. גילגמש • שיחה 19:16, 2 בפברואר 2022 (IST)

קודם כל, בעיני מדובר בערך מפורט ויפה שמתאר את חייו ואת יצירותיו של ביאליק ברמת פירוט מדויקת. עם זאת, מבחינת היבטים אחרים, הערך דורש שינוי ואולי גם שכתוב.
קודם כל, כל הפרק "שובו לאודסה" הוא מבחינתי פרק "פרשנות" ולא פרק שובו לאודסה. כל הפרק מלא בפרשנויות של ויקיפדים למיניהם, מ-"שירי האהבה של ביאליק משקפים..." למה השירים שלו מתארים, ומה ביאליק מבטא ומה הוא מרגיש. הכל פה
פשוט מלא בפרשנויות, והתפקיד של ויקיפדיה (כמו שגילגמש אמר) היא לא לבצע פרשנות ישירה! אם אנחנו רוצים לבצע פרשנות כלשהי, אנחנו יכולים להעביר את כל הטקסט הזה לפרק "פרשנויות", כמו שיש בערך הגלגול.
לגבי הציטוטים, כמות הציטוטים בערך פחות מציקה לי, דווקא הרבה מן הציטוטים בערך חשובים מאוד וצריכים להישאר בשביל להשלים את הערך ולהפוך אותו למקור מידע אמין לקורא. עם זאת, גיגלמש צודק שיש ציטוטים גדולים מדי שלא באמת תורמים
לשום דבר, כמו לדוגמא הציטוט על המילון שכתב, או הציטוטים לגבי תרומתו לשפה. אפשר לקצץ הרבה יותר מ-10,000 בתים של ציטוטים, זה בטוח.
לגבי סוגיית הקריאה הנוספת, אני מסכים (אפילו מאוד), שהרשימות ארוכות מדי. אם אפשר, אולי ניתן לעשות רשימה נפתחת, או קישור לרשימה המלאה, אבל המצב כעת בקריאה נוספת לא טוב.
באודותיו אין מה להגיד, זה פשוט לוח פרסומות אחד גדול, אנונימים נכנסים, שמים לינק של הכתבה שלהם או כתבה שהם ראו ואהבו, והולכים.
אני לא מסכים עם דוד שי שהערך במצב טוב, אני כן מסכים איתו בנושא הציטוטים, לא צריך לקצץ הכל. אקסינו - שיחה 16:36, 3 בפברואר 2022 (IST)

אם ביאליק זכה להערצה, הערך אמור לכתוב מי המעריצים ולא להעריץ בעצמו. בקיצור, יש צורך לבנות אותו מן היסוד, ולנכש משם הרבה פרשנויות שאין מאחוריהן מקור מוסמך. (משתמש:AddMore-III, תואיל להציץ מבט?) דגש - שיחה 10:13, 3 בפברואר 2022 (IST)

דגש, אעשה השתדלות לעבור על הערך ולגדע את הדרוש (קיינע עין הרע) גידוע. AddMore-III - שיחה 12:50, 7 בפברואר 2022 (IST)

עשיתי ניסוי כדי לראות עד כמה הציטוטים תופסים מקום. למעלה מ-15,000 בייט. לא הגיוני בכלל. ציטוט פה ושם יכול מאוד להוסיף לערך, אך לא בכמות זו. אני רוצה גם להאיר כאן נקודה שטרם עלתה (אם אינני טועה) - יש (לדעתי כמובן) עודף קישורים חיצוניים (קרוב ל-100) והפניות לקריאה נוספת (92). כדי לקצץ גם שם, כי כרגע זה נראה כמו רשימת מכולת. רנטגן - שיחה 12:51, 3 בפברואר 2022 (IST)

אני מסכים עם הערתו של דוד שי.

יתר על כן זה אינו ערך רגיל ומצופה במיוחד שיהו בו יותר ציטוטים מהרגיל.

לא רק שהקורא רוצה שננגיש לו אותם לשם החוויה של המשורר הלאומי העברי

אלא שיש גם אוכלוסייות יעד מובחנות נוספת - כגון אנשים שמתערים בשפה והציבור העברי (עולים) שמחפשים את המפגש עם התוכן הנבחר בדגש על הציטוטים, כדי לעמוד על טיבו ולהכיר את שורשי התרבות.

אגב באשר לטענת הקילובייט יש להעיר שתי הערות

1.יש לבחון גודל כמותי ביחס לגודל הערך ולא ביחס למספר אפס

2.בהקשר של שאלת נפח לקורא, יש לספור את הקילובייט ביחס למה שרואה הקורא ולא ביחס למה שמופיע בעריכה. לכן יש להסיר מהקילובייט את הערות השוליים ואת כל רכיבי הוראות התצוגה המייצרות את התוצאה שהיא כאמור קצרה יותר.

אם יש חסרים נקודתיים במידע שיש להוסיף לתקן או לשפר זה תמיד אפשרי. מי-נהר - שיחה 13:20, 3 בפברואר 2022 (IST)

עם זאת ציטוט הארוך דוגמת הדברים מאת המשורר אברהם ברוידס הם אכן דוגמא לתוכן לא מתאים לערך אנציקלופדי באורכו, משניותו ושוליותו. מי-נהר - שיחה 14:43, 3 בפברואר 2022 (IST)

מי-נהר, מה מייחד את הערך הזה מכל ערך אחר? אני מזכיר את המחויבות שלנו לכתיבה נייטרלית. אסור לנו לנהוג באופן מיוחד בערך מסוים בגלל סיבה כלשהי. יש להתייחס לערך הזה כמו לכל ערך אחר. בנוסף, אני לא מתנגד באופן מוחלט לציטוטים, אבל אם תשים לב לביקורת שכתבתי - הערך רק נראה מלא וארוך. למעשה יש בו חוסרים וציינתי כמה מהבולטים שבהם (אפשר לאתר בקלות אם מקלידים בעזרת קונטרול F את המילה "ניחוש" על הטיותה השונות כי הצעתי שהקורא ינחש בגלל העדר המידע). בנוסף, אם תשים לב יש פרקים שכל התוכן שלהם או כמעט כל התוכן שלהם הוא ציטוט. לא סביר שככה יכתבו ערכים בוויקיפדיה. אפשר לצטט את ח"נ ביאליק ואפשר להוסיף ציטוטים אחדים ממקורות שמתארים את דמותו אבל אם תשים לב יש פה נפש עצום של ציטוטים ביחס לערך אחר. גרוע מכך, הציטוטים גורמים לפרקים מהותיים להראות מלאים ומקיפים בעוד שהם למעשה חסרי תוכן אנציקלופדי. זאת הרי הבעיה הגדולה. עכשיו תחשוב על ערך מסוים שאתה אוהב. הערך שאתה הכי אוהב. עכשיו מחק את כולו (או חלקים גדולים ממנו) ופשוט מלא אותו בציטוטים. האם זה נראה לך תקין? האם זה יהיה ערך טוב? דווקא בגלל היחס שלנו לביאליק יש לתת לו את הכבוד הראוי על ידי הצגת ערך אנציקלופדי איכותי, שיהיה מומלץ, שיהיה גאווה של הוויקיפדיה העברית. האם מה שיש פה הוא משהו שיש להתגאות בו? גילגמש • שיחה 15:20, 3 בפברואר 2022 (IST)

שוד ושבר, בערך על ביאליק יש המון הפניות לקריאה נוספת וקישורים חיצוניים, ואילו בערכים על משוררים בני זמננו יש רק שורה אחת בפרק "לקריאה נוספת" ושתי שורות בפרק "קישורים חיצוניים". אנחנו חייבים לקצץ את הפרקים האלה בערך שלפנינו כך שיתאימו לתקן של הפניה אחת ושני קישורים, כדי שלא להפלות לטובה את ביאליק. ואולי ריבוי ההפניות והקישורים מלמד משהו גם על התוכן הראוי לערך? דוד שי - שיחה

לגילגמש אני מודה לך שהפנית לתשומת לב הקהילה את העובדה שערך שעוסק באישיות במעלה ראשונה בחשיבותה ושהיה מועמד לפני 10 שנים למומלצתו כלומר היו מי שסברו שבסטנדרטים כלשהם בעבר היה מקום לבחון זאת. הגם שלא עמד בהם כבר אז. שהנך מסב לתשומת לבנו שגם כיום הוא רחוק מדי מהתאמה לכך ושיש לעמול עליו כדי להביאו למעמד הראוי לו.

ואף אחד לא חולק עליך לגבי חסרים בערך שככל שהינם כך שיש לשפרם.

ובוודאי שככל שישנם פרקים שבהם דילגו על הגשת תוכן אנציקלופדי בהצבת ציטוטים לבדם. שזה לא בסדר. (כלומר שלצד ציטוטים רלוונטים, שצריכה להיות הגשת תוכן מילולי של ויקיפדיה על עצם הנושא.)

אך איננו מקבלים את הטענה שיש חוסר אחידות או חוסר ייחוד או חוסר נייטראלית בעצם תשומת הלב לערך זה או במידת השימוש העקרונית בציטוטים רבים (במידת התאמה לנושא ולמיקוד התוכן)

בוודאי שישנם במיזם ערכים אשר ראויים ליותר תשומת לב פירוט והרחבה. ובכלל זה לציטוטים.

בוודאי שערכים על אישים שעיקר עשייתם היא בתחום המילה הכתובה יזכו ליותר מיצגים ויזואלים של כתיבה מאשר אישים שהיו למשל שחקני קולנוע או כדרוגלנים.

ובוודאי שמי שהינם משוררים לאומיים יזכו ליותר מכך מאשר משוררים רגילים מן השורה.

ולכן חזרנו למצב הרגיל והא הצעות לגופו של פרק לשיפור התוכן שבו.

זה נכון שערכים מסוג זה מועדים יותר לפורענות לפיה כל צד עשוי למצוא עניין בהדגשה של תכנים אחרים. ולכן צריכים יותר תשומת לב למה שלא לכתוב כמו גם למה כן לצטט בדווקא.

הערך טעון המשך עבודה. והמצב לא כזה נוראי. וגם הציטוטים שבו הם חטיבות תוכן בעלי משמעות הרבה מעבר לקישוט שיש בהם. מי-נהר - שיחה 20:38, 3 בפברואר 2022 (IST)

דוד שי ומי-נהר תגובות אלה לא מקובלות עלי ולכן אם לא תהיה התקדמות בדיון אאלץ לפנות לאפיקים נוספים כמו בוררות או הצבעה בהתאם לאפשרויות. אני לא מעוניין להשאיר את הערך במצבו. בעיני זה ערך בזיוני. היות שהנושא חשוב לי אני מעוניין להתקדם עם זה. כרגע אין רוב מובהק בדיון ואם לא יווצר רוב מתאים שיתמוך בעמדתי תוך ימים אחדים זה מה שאעשה. גילגמש • שיחה 21:10, 3 בפברואר 2022 (IST)

לגילגמש לא הבנתי, אתה מתכוון להציב תבנית חשיבות והצבעה מחיקה בטענה שהערך לא בשל במצבו למרחב הערכים ???

אם אתה מתכוון להצבעת מחלוקת ? אזי מחלוקת על מה ? מחלוקת עושים על ענין נקודתי. העלית הרבה מאד נקודות.

הכיצד יבצעו מחלוקת על שאלה כמו "האם הערך במצב גרוע?

אם אתה סבור שיש פה ענין עקרוני שיש לחוקק כגון איך כמה וכיצד לצטט ציטטות בערכים זה לפרלמנט.

מה שמצופה במצב של תוכן במחלוקת כידוע הוא לפתוח כל תת-חטיבת נושא ולהתדיין עליה בעבודה שיתופית כאן בדף השיחה, ולהגיע לתוכן מוסכם ומשופץ. לפני זה לא מקובל לרוץ להצבעת מחלוקת.

משתתמש ערוך101 ביאר כה יפה חלק משיקולי הדעת בבחינת התוכן.

הערך לא ייכתב בצלמו של אף משתמש. מי-נהר - שיחה 21:56, 3 בפברואר 2022 (IST)

מי-נהר חס וחלילה תבנית חשיבות. הפתרון הוא מחלוקת אבל זה פתרון גס לכן אני מקווה לפריצת דרך בשיחה או בגישור. גילגמש • שיחה 05:39, 4 בפברואר 2022 (IST)

דיבור על "כתיבה נייטרלית" בד"כ גם משקף סוג של סובייקטיביות ולרוב אטימות. השאלה איננה אם הכתיבה "סובייקטיבית" או "אובייקטיבית", אלא אם היא נאמנה לרוח השיר של המשורר, למקומו בחיי הרוח של עמו, ולתפיסת המבקרים את שירתו. מי שלא למד בעיון שירת משורר, ושלא אוהב את שירתו, שלא יכתוב עליה, זה כלל נכון מאז ומעולם לכל סוג של כתיבה על יוצר, גם אנציקלופדית. יש דרכים איך כותבים על שירה, ויש הבדל בין כתיבה על שירה שכמעט לא כתבו עליה, לבין כתיבה על שירה שכבר כתבו עליה הרבה מבקרים. מבקרים ראשונים גדולים, כמו לחובר או פיכמן, חיברו ספרים ומאמרים על ביאליק כמעט בלי ציטוטים. היסטוריון ומבקר מוכשר, כמו ציטרון, בכותבו על משוררים, כבר השתמש בספרו בציטוטים נרחבים מדברי קודמיו. את צנועים חכמה.

באשר לביאליק, בדורו הייתה לו השפעה גדולה על כל שדרות העם, שאין לה אח ורע בישראל מאז שנים קדמוניות. בדורות הבאים כל המשוררים וכל המבקרים העריכו אותו כגדול משוררי ישראל בדורות האחרונים. אלא שיש הבדל גדול בין אלו שהכירו את ביאליק והיו תלמידים שלו, לבין אלו שלמדו את "ביאליק". לכן דווקא ציטוטים של ביאליק או של תלמידיו מלמדים נכון יותר את שירתו מאשר כתיבה מודרנית קרירה ואדישה.

"ביאליק התפעל במיוחד מסגנונו המעורב של יל"ג, המוריד את שפת המקרא הנאצלת למדור התחתון של הממשות ומרים את שפת התלמוד "הריאלית" ומכניסה ראשונה למחיצת השירה. ביאליק העריץ את יל"ג וראה בו את רבו ומורו כל ימיו" - זה לא טקסט נייטרלי." נכון, חלקו הראשון של הטקסט לקוח מדברים של ביאליק, וחלקו השני מדברים שפיכמן שמע פעמים רבות מפי ביאליק. לא נייטרלי, אבל אמת לאמיתה. ערוך101 - שיחה 21:07, 3 בפברואר 2022 (IST)

ערוך101 אשמח אם תפרש מה היא האטימות האמורה בתגובתך. גילגמש • שיחה 21:11, 3 בפברואר 2022 (IST)

אם "נייטרליות" מוגדרת כ-"חוסר הבעת עמדה. להביע באופן הוגן את שני הצדדים, ולתת לקורא להחליט מי צודק". אזי תפיסה כזו, כשאין שני צדדים, מרוב שאיפה ל"נייטרליות", עלולה להמציא שני צדדים ולבלבל את הקוראים; או לפעמים לתת מעמד שווה לאמת ולשקר; או סתם לחשוש מכל הבעת עמדה, גם כשהעמדה הזו מוסכמת.

מה הבעיה להגיד שביאליק נחשב-ל"גדול המשוררים העברים בעת החדשה" כפי שכתוב בערך "ביאליק" בלקסיקון הספרות העברית החדשה? או לדבר על "ייחודיות שירתו" ולא סתם על "מאפייני שירתו"? או להקשיב לאיך משוררים ומבקרים בני דורו, שהכירו היטב את ביאליק שבעל-פה, מדברים עליו ועל שירתו?

בויקיפדיה האנגלית יש ערך גדול על "המוניטין של ויליאם שייקספיר" ואין ערכים על המוניטין של משוררים אנגלים אחרים. אז איפה הנייטרליות? בויקיפדיה האנגלית אפילו כתוב ש"מקובל להחשיבו לגדול הכותבים האנגלים  ולמחזאי הגדול ביותר בכלל". אז איפה הנייטרליות? ערוך101 - שיחה 23:10, 3 בפברואר 2022 (IST)

הערכתו של ביאליק לסגנונו של יל"ג חשובה אבל המידע מנוסח בשפה מליצית מאוד המקשה על ההבנה הפשוטה. אפשר לנסח למשל "ביאליק העריץ את סגנונו של יל"ג המשתמש בשפה מקראית גם לתיאור המציאות היומיומית ובשפה תלמודית גם בשירה" הניסוח ”המוריד את שפת המקרא הנאצלת למדור התחתון של הממשות” פיוטי ויפה אבל לא מלמד על ביאליק אלא על סגנונו של פיכמן. יורם שורק - שיחה 23:06, 3 בפברואר 2022 (IST)

זו שפתו של ביאליק ולא של פיכמן. אבל עקרונית אתה צודק. ערוך101 - שיחה 23:10, 3 בפברואר 2022 (IST)

נכון. שפתו של ביאליק. ניתן אגב להפנות בהערת שוליים לטקסט המקורי בויקיטקסט במקום לספר של פיכמן. יורם שורק - שיחה 00:18, 4 בפברואר 2022 (IST)

מסכים בגדול עם דוד שי. ביאליק זכה, ובצדק, להערצה רבה עוד בחייו ולאחר מותו. נחשב למשורר הלאומי. הערך צריך לשקף את גדולתו ואת דמותו והישגיו תוך שימוש במקורות אמינים. אם לא יעשה זאת יחטא הערך לאמת, ולא ימלא את ייעודו בתיאור אמיתי ואמין של האיש. Noon - שיחה 00:41, 4 בפברואר 2022 (IST)

הערכים הרבים הנוגעים לשייקספיר אינם עמוסים במליצות משתפכות מן הסוג שיש כאן. יש שם תיאור עובדתי המבוסס על חוקרי ספרות. מה גם שקשה להשוות את מי שהעולם כולו חי מפיו זה מאות שנים למשורר, ולו הגדול ביותר, של תרבות קטנה ולא נגישה. AddMore-III - שיחה 12:50, 7 בפברואר 2022 (IST)

לאנגלים יש את אופן הביטוי שלהם, ולעברים את שלהם. מכל מקום, אפילו אם ההזיה הרומנטית ש-"העולם כולו חי מפי שייקספיר זה מאות שנים" קצת נכונה, בכל זאת, באנגליה הוא נחשב מזה מאות שנים לאחד משלושת המשוררים הגדולים של אנגליה, יחד עם ספנסר ומילטון. ספנסר השפיע על התרבות האנגלית יותר מאשר שייקספיר. והתנ"ך לאין ערוך יותר משלושתם. ערוך101 - שיחה 20:05, 12 בפברואר 2022 (IST)

בעקבות דבריך, העפתי מבט במילטון. אני רואה שהסגנון שעשה את הערך כאן לבלתי-קריא איננו חריגה, כי אם שיטה קבועה. העמסת ציטוטים וכתיבת רשמים אישיים משתפכים איננה בגדר כתיבה אנציקלופדית. הערך על מילטון (וכל משורר אחר) צריך לשאוף להיראות יותר כמו הניתוחים כאן, לדוגמא, מאשר מה שעשית בו. AddMore-III - שיחה 11:43, 13 בפברואר 2022 (IST)

עוד בנוגע לדבריו של גילגמש על ניטרליות. זה נכון שצריכים לזכור שבמקרה כמו של ביאליק הרי שיש קבוצות שונות שיש להם ענין כל אחת מסיבותיה להציג אותו באור שונה ולכן הן עסקו בו מתוך מגמה לצייר לשוות לדמותו אופי מסוים. ולכן אנו נדרשים למשנה זהירות בבחינת המידע והצגתו.

ועם זאת הצד השני של המטבע הוא שדווקא בגלל זה יש גם משנה חשיבות להתייחסות לנקודות מבחן.

הדוגמא שבא לפי הנטען (ואגב דרוש מקור) ליוו את ביאליק רבע מתלמידי ישיבת וולוז'ין היא לא דבר של מה בכך. זה לא הולם תיאור של אף תלמיד ובטח לא מי שעוזב על רקע כזה.

לכן יש צורך להסביר כיצד ובשל מה נוצר מעמדו והיחס אליו כבר שם. מה שהפרק עושה.

לעיכוב על כך יש חשיבות מאחר וכאמור יש מי שירצו לראות בביאליק כפוחז המשתמט מן הלימוד והישיבה ושבשל כך נפלט ממנה. ושאלת יחסו של ביאליק ללימודיו הישיביתיים הינה נושא מהותי בהבנת דמותו כמו גם יצירתו התרבותית והשפעתה.

ומשכך גם הציטוט בתת פרק זה וגם אזכור דבריו של הנציב אודות המכתב הם בדיוק במקום הנכון.

ובנוסף הם מאירים אור גם על הנושא של התפתחות העיסוק מצדו בעברית לצד אהדה של הסביבה מראשית פעילותו.מי-נהר - שיחה 14:46, 4 בפברואר 2022 (IST)

אני משער ש-גילגמש מתכוון בין היתר שנתייחס למשפט הסיום שם: "עדות להערצה כלפיו היא אותה גבעה מעליה נפרד ביאליק מתלמידי הישיבה מעריציו, שנקראה מאוחר יותר, כשהתפרסם ביאליק, בשם "גבעת ביאליק"."

מלבד מה שדרוש גם שם מקור (אני משער שזה מופיע במקור 7 עליו כנראה מבוסס תת-הפרק אך לא ציינו מסודר.

ייתכן ואין מקום להזכיר משפט זה או לכל היותר בהערת שוליים. מתי ועד מתי בכלל נקראה אותה גבעה כך ועל ידי מי. ? מי-נהר - שיחה 14:57, 4 בפברואר 2022 (IST)

אני רואה שלא נוצר פה רוב מתאים. אשאל את משתמש:דוד שי, המתדיין העיקרי פה, אם יש מועמד שהוא מעוניין שישמש כמגשר. אם לא, אפנה לבירוקרטים שימנו אחד כזה כדי שנוכל להתקדם. מדובר בערך חשוב והשארתו במצבו הנוכחי ללא פעולה נוספת לא אפשרית מבחינתי. כמובן אם משתמשים נוספים רוצים להציע מישהו כזה - אשמח. גילגמש • שיחה 11:01, 7 בפברואר 2022 (IST)

מגשר טוב לוויכוח בין שניים, כיוון שכאן יש מתווכחים רבים, קשה לי לראות מגשר שיצליחח בתפקיד. אם יש מישהו שיש לו הצעות נקודתיות לשיפור הערך, שיציג אותן ואולי נגיע להסכמה. קשה להתקדם מהאמירות הכלליות שנאמרו עד כה בדיון. דוד שי - שיחה 12:58, 7 בפברואר 2022 (IST)

בינתיים אדמור התחיל בתיקון העיוותים החמורים שקרו פה ועריכות אלה שיפרו את הערך. בשום פנים ואופן אי אפשר להשאיר פה שיר הלל לביאליק. הערך יכתב לפי הכללים שלנו, יהיה נייטרלי, אמין ואנציקלופדי. גילגמש • שיחה 18:38, 10 בפברואר 2022 (IST)

גילגמש, מחקתי יותר מחצי (!) מהערך, ולא חיסרתי בו דבר. אם להמשיך את ההשוואה לשייקספיר, לא היה כאן כמעט שום ניתוח ספרותי של עבודתו, נאמר משהו מעין זה. רק אוסף בלתי-נגמר של ציטוטים מתפעלים מאנשים שאמורים להיות מבקרי ספרות, ואני מקווה שניתחו ממש את יצירתו, איפשהו. וגם הביבליוגרפיה ופרקי הקישורים החיצוניים מפלצתיים באורכם ללא שום תועלת. AddMore-III - שיחה 14:42, 11 בפברואר 2022 (IST)

האם זו תמונתו של ביאליק בבית הוועד הפועל הציוני ? והאם היא מתאימה לערך ?

בתמונה המצורפת

הוועד הפועל הציוני, 1935

ישנם ברקע ישיבת הוועד בשנת 1935, את דיוקנו של הרצל, ותמונה נוספת האם זו תמונתו של ביאליק (שנפטר ב-1934) ? במידה וכן, האם תמונה זו מחווה לקורא את היחס שרכשו מוסדות היישוב אל ביאליק והמקום שייחדו לו ומשכך האם יש מקום לשלב התמונה במסגרת ערך זה ? מי-נהר - שיחה 16:13, 7 בפברואר 2022 (IST)

כנראה זו תמונה של ביאליק. בזמנו ביאליק נחשב לאב רוחני של היישוב הציוני בארץ, אלא שהתמונה הזו גם מעין מס-שפתיים, שבשנותיו האחרונות ביאליק דרש מהסוכנות הציונית להשקיע תקציבים משמעותיים בתרבות העברית, ודרישותיו נתמסמסו או נדחו.

כדאי לקרוא בעיון את הדברים הבאים של ברל קצנלסון שתיאר באופן הגון וישר את דמותו של ביאליק:

יש לי אימה ופחד לדבּר עכשיו. היה זה תמיד רגש מיוּחד לדבּר בּפני בּיאליק החי, לדעת שהוּא מאזין לך וּבוֹחן כּל רעיוֹן וכל ניב שאתה משמיע. היה זה מוֹרא הרב. אך מוֹרא אחר לגמרי הוּא לדבּר עכשיו עליו. וּכשלעצמי לא הייתי בּוֹחר אלא את השתיקה. ואם הסכּמתי לדבּר – הרי זה לא למענוֹ, אלא למעננוּ. מתוֹך הכּרת חוֹבה אזרחית. אמר חכם רוֹמאי: אין מידה מגוּנה בּעוֹלם מכּפיית־טוֹבה, שהיא אֵם כּל חטאת. אוֹתוֹ חכם התכּוון לכפיית־טוֹבה שבּין אדם לחברוֹ. על אחת כּמה וכמה – כּפיית־טוֹבה של הכּלל אל רבּוֹ, אל רבּוֹתיו, אל אלה שרצוּ לפניו בּמדבּר וּפתחוּ לפניו שערי חיים. ואוֹדה, הנני מלא פּחד שמא גם בּתוֹכנוּ אין אָנוּ יוֹדעים להחזיק טוֹבה לאלה שנתנוּ לנוּ את חייהם וגם את חיינוּ, שציווּ לנוּ את אלה החיים שזכינוּ להם. חוֹשש אני שחסרים אָנוּ את יראת הרוֹממוּת בּפני גדוֹלי הרוּח הנמצאים אתנוּ בּשכנוּת־מקוֹם אוֹ בּשכנוּת־זמן. אני מלא חששות, אם יחוּש הישוּב, אם נחוּש אנחנוּ, אם יחוּש הנוֹער אשר אתנוּ, מה האבידה הזאת לנוּ. וּלשם כּך, רק לשם כּך, – לא לשם הערכה ספרוּתית – אדבּר הערב. נבקש להכּיר, כּאשר נוּכל, מה היה לנוּ בּיאליק, וּמה הוּא צריך להיוֹת לנוּ.

ראינוּהוּ משוֹרר, אבּיר השירה העברית, מי שעשׂה את שירתנוּ לשירת עוֹלם, מי שהוֹציא את השירה מחיי־גוילים והכניסה לחיי־עם, עשׂאָה גוֹרם מַמריד, משנה ערכים, מצווה וּבוֹנה.

ראינוּהוּ כּמניח הלשוֹן העברית, בּמוּנחם של הקדמוֹנים. יוֹתר מידען ולמדן וּבלשן. מי שמַפתחוֹת הלשוֹן נמסרוּ לידוֹ, מי שהלשוֹן על כּל רזיה וקיפּוּליה חיה בּוֹ, מי שמבין לנפשה, יוֹדע את מחסוֹרה, לקרב את הקרוֹב לה וּלהרחיק כּל ספּחת זרה.

ראינוּהוּ אב לספרוּת העברית, לא תמיד אב רחמן וסַלחן, אך תמיד חרד לגוֹרלה, מאזין לרחשיה, עינוֹ פּקוּחה על כּל זויוֹתיה, נוֹשא בּעוּלה, כּוֹאב את עלבּוֹנה, מטפּח בּאהבת־אב מה שנראה לוֹ ראוּי לטיפּוּח, משען לספר ולסוֹפר.

ראינוּהוּ איש פּעלים בּחיי־התרבּוּת, אשר כּל הוַיה תרבּוּתית בּחיינוּ נוֹגעת בּוּ וּמוֹציאה אוֹתוֹ מאָהלוֹ לפעוּלה, לעזרה, למלחמה. וכל נתינת־יד שלוֹ מקדמת וּמַפעילה.

ראינוּהוּ מחנך בּעם וּמשׂכּיל הרבּים. כּל פּעוּלה לא קָטנה ממנוּ. ספרי־לימוּד לקטנים, דברי שירה לפעוּטוֹת, כּתיבה לילדים, מלוֹנים וכל פּעוּלה לא שׂגבה בּעיניו מללבּוֹש לבוּש עממי. גם מפעליו הספרוּתיים הכּבּירים – החזרת האגדה והשירה הספרדית לעוֹלמנוּ – היוּ מכוּוַנים לא ליחידי־סגוּלה, אלא לעשׂוֹתם נחלת־עם.

הוּא נגלה עלינוּ כּמוֹכיח, גדוֹל־המוֹכיחים בּדוֹרנוּ, לא רק מקוֹנן על שברנוּ אלא גם מיַסר בּשבטים וּבעקרבּים. ועם זה היה לנוּ מנחם וּמרפּא.

פּתגם קדמוֹן אוֹמר: “מיטב השיר כּזבוֹ”. על יצירת בּיאליק יש לוֹמר ההיפך: מיטב השיר אמיתוֹ. הוּא תיעב את המלים התוֹפפוֹת, הוּא שמר על נפשוֹ שלא תילָכד בּשחיתוּתן. “לא זכיתי בּאוֹר מן ההפקר, לא שאלתיו מאיש ולא גנבתיו”. הוּא חצב את שיריו ואת דבריו ממכרה־לבּוֹ, ואיזה נס היה בּדבר שמכרה פּרטי זה היה מכרה־האוּמה.

בּיאליק, המַטיף והמוֹכיח החוֹשב את חשבּוֹן האוּמה, העוֹמד לכאוֹרה כּל ימיו “לפני ארוֹן הספרים” היה איש המראוֹת. תמה אני אם יש בּדוֹרנוּ, בּעוֹלם התרבּוּת, אדם כּמוֹהוּ הרוֹאה את העוֹלם וגם את עוֹלם הרוּח בּמראוֹת, ללא צל של הפשטה. לא רק את הטבע ואת האדם, כּי אם גם את האוּמה ראה כּכה. ואפילוּ את הספר. כּל ציטַט קדוּם שהתגלגל לידוֹ קיבּל “תיקוּן”: חדל להיוֹת “מראה־מקוֹם” לַמדָני ונעשׂה יצוּר חי, בּעל גוּף וּדמוּת הגוּף. חָברוּ בּוֹ יחד חוּש־המראוֹת של איש־בּראשית עם אהבה לוֹהטת לתוֹרה וּלמדע ועם שׂכל בּוֹחן וצוֹרף. צירוּף זה גרם להעלוֹת גם את כּוֹח ראִייתוֹ של הדוֹר.

דוֹרנוּ אנוּ, שבּתוֹכוֹ צמח בּיאליק, ידע ולא ידע מהי הזכוּת הזאת שניתנה לוֹ. הוּא קיבּל ממנוּ הרבּה, אך לא קיבּל מה שבּיאליק יכוֹל היה לתת. לא חסנוּ עליו, גזלנוּ ממנוּ כּמה שנוֹת חיים, הטרדנוּ אוֹתוֹ בּקטנוֹת, לא ציידנוּ אוֹתוֹ בּמכשירי עבוֹדה, לכל היוֹתר היוּ נוֹתנים בּידוֹ תרמיל שילך ויחזוֹר על הפּתחים וידבּר על לבּוֹת נדיבים על מנת לאַפשר את הגשמת תכניוֹתיו…

אני מאמין, שהדוֹרוֹת הבּאים יקבּלוּ מבּיאליק יוֹתר ממה שקיבּלנוּ אנחנוּ. אחרינוּ יבוֹאוּ דוֹרוֹת, אשר לא יֵדעוּ גלוּת מרה ודלוּת שחוֹרה, והם ידעוּ להשתמש בּירוּשה הגדוֹלה של חיי בּיאליק, אשר נקפּדוּ בּלא עת. אך הם גם לא ידעוּ מה חיסר אוֹתם בּיאליק בּהיעדרוֹ.

אנחנוּ, החיים בּדוֹרוֹ של בּיאליק, שקיבּלנוּ את היוֹתוֹ של בּיאליק כּדבר “המגיע” לנוּ, אנחנוּ שקיבּלנוּ את הנס ההיסטוֹרי הגדוֹל ששמוֹ בּיאליק – בּדוֹמה לנס הרצל – כּמשהוּ שבּדרך הטבע, אנוּ נרגיש עכשיו בּכל אשר נפנה, מה חסרנוּ, מה נתרוֹששנוּ. יוֹדעים אנוּ ששוּם סימני זקנה לא חלוּ בּרוּחוֹ של בּיאליק. יוֹדעים אנוּ שנגזלוּ עשׂרוֹת שנוֹת חיים ויצירה, שאוּלי היוּ משַנוֹת את פּני תרבּוּתנוּ.

עכשיו אין לנוּ אלא להכּיר ולדעת מה חסרנוּ, וּלהכּיר טוֹבה על הנס הגדוֹל, נס בּיאליק, שנזדווג לדוֹרנוּ. ערוך101 - שיחה 21:13, 10 בפברואר 2022 (IST)

בדיוק קראתי שבקונגרס הציוני הי"ט שהתקיים ממש שנה לאחר מותו, טענו שהיו אמורים לייסד בו קרן לתרבות העברית על שם ביאיליק ושבסוף זה לא קרה אבל מינו את נחום סוקולוב הנשיא היוצא לנשיא של כבוד ויו"ר מחלקה חדשה בנושא תרבות עברית ציונית. מי-נהר - שיחה 22:03, 10 בפברואר 2022 (IST)

כצנלסון הציע לייסד קרן תרבות בסוכנות, אלא שבן-גוריון התנגד לכך. "קרן ביאליק" קמה בשנת 1934 ע"י "הברית העברית העולמית" לאחר ששנה קודם לכן ביאליק תיאר את מצב התרבות בציונות כך: "בארץ הפקרות מוחלטת ובחו"ל חורבן". באותה שנה הסוכנות הקימה את בית ההוצאה לאור "מוסד ביאליק" על פי הצעה של סוקולוב. בקונגרס הציוני ה-19 כצנלסון נשא את הנאום המרכזי בעניין קידום התרבות, והצעתו להקים קרן תרבות, שמטרתה מימון ופיתוח פעילות תרבותית, לא עלתה להצבעה, ורוב הצירים אפילו לא נוכחו בדיון. שטיינמן כתב על כך: "ארבעים שנה, שמונה עשר קונגרסים, מכשירים ומכשירים, ועדיין הדור לא הוכשר, איזה חוסר רצינות! איזה לעג!". לכינוס הועד הפועל הציוני ב-1940, בו הוכרז על השלטת השפה העברית, כצנלסון כבר לא טרח להגיע. ערוך101 - שיחה 02:51, 11 בפברואר 2022 (IST)

זה מענין מאד ברשותך כמה הערות.

1.לאחרונה שופר הקצרמר הקונגרס הציוני העולמי הי"ט שמא יש ביכולתך להכניס את הפרק על מה שכתבת לעיל שם עם המקורות.

2. האם אני מבין מדבריך שאין התאמה של התמונה לערך זה מאחר והיא לא באמת מייצגת או מוצלחת ?

3. אני חושב שמה שציטטת כאן ציטוט כה ארוך של 20K לא יהיה מקובל בצורה טובה על ידי החברים שמא מוטב היה לתת קישור לקריאה.

4. כך או כל מרתק מה שאתה כותב המשך בכך, תודה. מי-נהר - שיחה 03:04, 11 בפברואר 2022 (IST)

הבאתי רק חלק מהדברים של כצנלסון, ויש מאות מקורות נוספים כנ"ל, כלומר מקצת שבחו של ביאליק :)

צורפה פסקא קצרה על קידום התרבות העברית בערך הנ"ל. ערוך101 - שיחה 03:21, 11 בפברואר 2022 (IST)

ערוך101, אבקשך למחוק את לקצר את הציטוט העצום שהבאת. אין בו תועלת, הוא מכביד על דף השיחה. AddMore-III - שיחה 14:43, 11 בפברואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחיים נחמן ביאליק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/etmol_214_rozental.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131019162827/http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/etmol_214_rozental.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:27, 10 ביוני 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחיים נחמן ביאליק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mevakrim.hebrew-academy.org.il/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200601220314/https://hebrew-academy.org.il/wp-signup.php?new=mevakrim לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:21, 30 ביולי 2023 (IDT)

משוב מ-10 בינואר 2024

לא כתוב על הפרסים שלו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.252.46‏ 13:24, 10 בינואר 2024 (IST)