פתיחת התפריט הראשי

ביר גפגפה

שדה תעופה בישראל
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שדה התעופה ביר גפגפה או מליז (החלק הצבאי) או בארדאוויל (החלק האזרחי)[3][4] (ידוע גם בשמות ביר ג'פג'פה, ביר ג'יפג'פה ורפידים) הוא שדה תעופה במדבר סיני, הממוקם בחלקו הצפוני של חצי האי סיני, במחוז "אל-חסאנה", 76 קילומטרים ממזרח לקצה הצפוני של האגמים המרים, וכ-66 קילומטרים דרומית לימת בארדאוויל. בשנות השישים והשבעים היה לשדה תעופה זה תפקיד משמעותי בסכסוך בין ישראל למצרים.

ביר גפגפה / מליז / בארדאוויל
مطار بير الجفجافة / المليز / البردويل
El-Bardawil International Airport
El-Meliz Military Airport
Egyptian Armed Forces insignia.png
סמל "הכוחות המזויינים המצריים" [1]
(צבא מצרים)
Meliz - Bardawil Airport main entrance building.jpg
בניין הכניסה הראשי של שדה התעופה מליז-בארדאוויל
נתוני השדה
קוד IATA
‏אין‏
קוד ICAO
‏‏HE36‏‏
סוג השדה צבאי ואזרחי
תאריך הקמה 1956
מפעיל צבא מצרים - הכוחות המזוינים המצריים
Egyptian Air Force emblem.svg  חיל האוויר המצרי
מפעיל בעבר Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
בעלים צבא מצרים
עיר סמוכה אל-חסאנה (העיר הקרובה ביותר, במרחק כ-60 ק"מ בקו אווירי מזרחה)
משרת את אזור צפון סיני
קואורדינטות 30°24′26″N 33°09′15″E / 30.40722°N 33.15417°E / 30.40722; 33.15417
גובה מעל פני הים 322 מטר (1,056 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
16/34 10,991 3,350[2] אספלט
15R/33L 10,105 3,080[2] אספלט
15L/33R 9,908 3,020[2] אספלט
15/33 (המסלול מתקופת בסיס רפידים - אינו קיים יותר) 8,241 2,512 אספלט

שם המקוםעריכה

השם "ביר גפגפה" נגזר ככל הנראה משם הצמח פרעושית מסולסלת (Pulicaria crispa) (בלשון הבדואים בסיני: ג'פג'אף).[5]. המילה 'ביר' משמעותה 'באר' בעברית.

ההגייה הישראלית (השגויה) של השם הנמצאת בשימוש מאז 1956 היא בִּיר גַּפְגָּפָה (Bir Gafgafa). ההגייה בערבית מצרית שונה מזו שבערבית ארץ ישראלית או מזו שבערבית השגורה בפי הבדואים המתגוררים בסיני. בערבית מצרית הוגים את העיצור 'ג' [ɡ] בדומה להגיית גימ"ל בעברית, בעוד שבשאר הלהגים הערביים הוא נהגה [dʒ] או [ʒ] (כמו ג' בשם ג'ורג', או כמו ז' בשם ז'אק), מכך נובע ההבדל בשמות ביר גפגפה לעומת ביר ג'פג'פה. בעברית, הופיעו בעבר באופן נדיר, הגיות שונות כמו למשל "ביר גִפְגֶפֶה"[6].

הקמהעריכה

שדה התעופה ביר גפגפה נבנה על ידי חיל האוויר המצרי בשנת 1956 וקיבל את המספר 244. תפקידו היה לתת סיוע אווירי ליחידות שריון ורגלים שפעלו במדבר סיני. כלקח ממלחמת סיני, הורחב הבסיס ונבנו בו מתקנים נוספים, רחבות חניה גדולות למטוסים ודירי מטוסים פתוחים. [7] בימי רגיעה פעלה בבסיס טייסת 20 של חטיבה אווירית 15, שהפעילה מטוסי מיג 19. [8]

מלחמת ששת הימיםעריכה

  ערך מורחב – הזירה האווירית במלחמת ששת הימים
 
גמאל עבד אל נאצר נאצר עם קצינים וטייסים מצריים בבסיס חיל האוויר המצרי באבו סואר ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.
 
מיג-21 שהופל במלחמה ומסביבו חיילים ישראלים

ב-22 במאי 1967, כאשר ישראל ושכנותיה הערביות החלו להתקרב לעבר עימות, ביקר נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר בבסיס חיל האוויר המצרי באבו סואר שממערב לתעלה[א][9] ונפגש עם טייסים ומפקדים של חיל האוויר המצרי. בפני קהל רב נאצר הכריז על כוונתו לסגור את מצרי טיראן בפני ישראל והצהיר "כעת אנו עומדים לקראת עימות עם ישראל" והוסיף, "אם היהודים מאיימים עלינו במלחמה, אני אומר להם בבקשה, אנו ערוכים למלחמה".

בסיס חיל האוויר המצרי בביר גפגפה היה החשוב ביותר בסיני. לפני המלחמה העביר אליו חיל האוויר המצרי, גף של חטיבה אווירית 15. יחידה זו הפעילה מטוסי קרב מהדגמים מיג 17, מיג 19 ומיג 21. בנוסף היו בבסיס גם מטוסי תובלה מדגם איליושין Il-14 ומסוקי תובלה מדגם מיל מי-6. מטוסי הקרב שבבסיס היו האיום העיקרי על פעולתו של חיל האוויר הישראלי, ולפיכך השמדתם ונטרול הבסיס היו יעד מרכזי במבצע מוקד. תכנית המבצע הקצתה לתקיפת הבסיס שש רביעיות - ארבע רביעיות של מטוסי דאסו אוראגן מטייסת 113 מבסיס חצור ושתי רביעיות של מטוסי דאסו מיסטר מטייסת 109, מבסיס רמת דוד. מטוסי האוראגן והמיסטר היו נחותים בביצועיהם ממטוסי הקרב המצרי שהיו בשדה, אך מתכנני המבצע קיוו שההפתעה תסייע לתוקפים במילוי משימתם.[10] תכנוני המלחמה המצריים הטילו על טייסת 20 שבבסיס ביר גפגפה את השמדת בסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.[11]

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במבצע מוקד, שנועד להשמדת חילות האוויר של מדינות ערב. גלי התקיפה הראשונים היו נגד חיל האוויר המצרי, החזק והגדול ביניהם. הרביעייה הראשונה שיצאה לכיוון ביר גפגפה המריאה בשעה 07:14 מבסיס חצור, והייתה מורכבת מארבעה מטוסי אוראגן, בפיקוד סרן רן אלון. הייתה זו גם הרביעייה הראשונה שהמריאה מהבסיס במבצע מוקד.[12] המטוסים הגיעו ליעדם בתוך חצי שעה, פגעו במסלול ההמראה והשמידו מספר מטוסים בעודם על הקרקע. מיג 21 שניסה להמריא הופל על ידי סרן דוד יריב קריגר - הפלה יוצאת דופן למטוס האוראגן, שהיה כאמור, נחות בהרבה מיריבו. יריב הופל זמן קצר לאחר מכן על ידי אש נ"מ ונהרג. מטוסו של מוביל הרביעיה, אלון, נפגע גם הוא מאש נ"מ ונאלץ לנחות נחיתת אונס בבסיס רמת דוד. טייסו של המטוס השלישי, סרן מרדכי לבון, הפיל מטוס מיג 17 אך נפגע מן ההתפוצצות והוא נאלץ לנטוש את המטוס מעל הים התיכון. הוא שחה אל חוף עזה שם נפל בשבי חיילים מצריים.[13][ב]

רביעית אוראגנים שניה, בפיקוד גיורא פורמן (לימים תת אלוף) תקפה מיד אחרי רביעייה זו והשמידה את המטוסים האחרונים שעוד נותרו שלמים, ביניהם שני מטוסי מיג 21 שהוכנו על ידי הצוותים המצריים להמראה מיידית.[15] שתי הרביעיות הבאות שתקפו את השדה היו של מטוסי מיסטר. הראשונה בהן תקפה את מסלולי ההמראה בפצצות פיצוח מסלולים, אך התוצאות היו מאכזבות. התותחים נגד מטוסים שהיו בביר גפגפה עדיין ירו אש כבדה אל התוקפים, וכמה מן המטוסים ניזוקו. מבנה אוראגן שלישי הגיע אחרי שני המבנים הללו, והיה המבנה האחרון בגל התקיפה הראשון.[16] עד 9:05 השלימו מטוסי חיל האוויר את הגל הראשון של התקיפות על בסיסי חיל האוויר המצרי.[17]

כשעה לאחר סיום התקיפות בגל הראשון, החל הגל השני של התקיפות. מטוסי מיסטר מטייסת 116 שנועדו לתקוף את בסיס חיל האוויר המצרי בג'בל ליבני, הופנו לתקיפת תחנת מכ"ם מצפון לביר גפגפה.[18] רביעיית מיסטר נוספת, הפעם מטייסת 109, תקפה שוב את ביר גפגפה בשעה 09:55. לדברי הטייסים כבר לא היו בשדה מטרות.[19] רביעיית מטוסי סופר מיסטר מטייסת 105, תקפה את הבסיס בשעות אחר הצהריים, אך לא מצאה בו מטרות ונתקלה רק במעט אש נגד מטוסים.[20] חיל האוויר המצרי איבד מטוס מיג-15, 4 מסוקי קרב מיל Mi-6 ולא פחות מ-20 מטוסי קרב מדגם מיג-21.

בביר גפגפה חנו גם כוחות חיל רגלים ושריון של הצבא המצרי, אך אלו נטשו את ביר גפגפה בהבינם כי לא יוכלו לקבל סיוע אווירי. אוגדה 84, אוגדת טל, השתלטה על הבסיס ב-7 ביוני. לאחר ההשתלטות על הבסיס, החלו מטוסי תובלה מדגם נורד 2501 נוראטלס ודקוטה, בטיסות לבסיס עם מטעני נשק ואספקה. כמו כן הועברה לבסיס סוללת טילי נ"מ הוק. בבסיס נמצא מספר רב של טילי אוויר-אוויר מדגם וימפל K-13 ו-9 משגרי טילים נגד מטוסים. טילי הוימפל הותאמו לנשיאה על ידי מטוסי מיראז' 3 של טייסת 119 והותקנו בהם בדצמבר 1967.

בסיס רפידיםעריכה

 
סמל בסיס חיל האוויר רפידים
  ערך מורחב – בסיס רפידים

עם סיום מלחמת ששת הימים וכיבוש חצי האי סיני, נקבע גבול חדש בין ישראל במצרים, שהיה במרחק רב מבסיסי חיל האוויר הקיימים. חיל האוויר החליט להפוך את בסיס ביר גפגפה לבסיס אווירי קידמי בשם רפידים, על שם התחנה בה עצרו בני ישראל בדרכם במדבר, ממצרים לארץ ישראל. מספרו הצבאי של הבסיס היה בח"א 3. חנוכתו הרשמית התקיימה במאי 1968, אך כבר ב-26 ביולי 1967 נשלחה לבסיס רביעייה ראשונה של מטוסי דאסו מיראז' 3 ("שחק") של טייסת 101.[21]

בשנים הבאות הפך בסיס רפידים למחנה גדול בו שכנה מפקדת אוגדת סיני, מפקדות של יחידות חיל השריון, חיל התותחנים, יחידות מיוחדות שונות, מרכז של חיל הקשר, יחידות מחיל ההספקה ועוד. הבסיס שימש גם כבסיס אספקה ותובלה ששירת את היחידות השונות במרחב סיני. בנוסף לפעילות הקרבית, שימש בסיס התעופה גם כמרכז תובלה וכן כמוקד רפואי, אליו פינו מסוקים פצועים מקו תעלת סואץ.[22] מצפון לבסיס מוקמה יחידת הבקרה האווירית 511[23] וסמוך לה סוללת טילי נ"מ ותותחי נ"מ.[24]

עם העלייה במספר החדירות האוויריות המצריות מסיני, החל חיל האוויר הישראלי להציב באופן קבוע ארבעה מטוסי קרב ברפידים (באותה תקופה - מטוסי מיראז' 3), ומאוחר יותר שישה. רבות מהפלותיו של חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה, בין השנים 1967 עד 1973, הושגו על ידי טייסים שהיו בכוננות זו ברפידים, ומבצעים אוויריים רבים החלו ממנו. רפידים היה הבסיס הקרוב ביותר בו היו יכולים לנחות מטוסים פגועים או חסרי דלק, לאחר פעילות מבצעית במצרים.[25]

בדקות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים, הותקף הבסיס על ידי מטוסי קרב מצריים. אחד מהמסלולים ניזוק קשות, אך בתוך 30 דקות המריאו מטוסים של חיל האוויר הישראלי מן המסלול המקביל. הבסיס היה פעיל מאד בהמשך המלחמה במגוון משימות.

הסכמי קמפ דייויד וחזרה לשלטון מצריםעריכה

בעקבות הסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו ב-27 בספטמבר 1978, החלה ישראל בפינוי חצי האי סיני. רפידים היה בסיס חיל האוויר הראשון אותו פינתה ישראל בשנת 1979. אם כי ההסכמים קובעים כי מצרים לא תעשה בבסיס שימוש צבאי, ביר גפגפה משמש היום את מצרים כשדה תעופה צבאי ואזרחי. לפחות מטוס תובלה מיושן אחד מדגם KC-97 סטרטופרייטר ננטש בבסיס בזמן שישראל נסוגה מסיני, כמו אחרים מדגם זה, שננטשו בשדות תעופה אחרים בסיני.[26] השדה הוא השדה האזרחי הראשון בגודלו בחצי האי סיני.


לקריאה נוספתעריכה

  • דני שלום, כרעם ביום בהיר - מבצע מוקד: כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, ראשון לציון, 2002.
  • דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967 - 1970), באוויר - פרסומי תעופה, ראשון לציון, תשס"ז, 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ הפגישה נערכה באבו סואר ולא בביר גפגפה כפי שהייתה הדעה בעבר.
  2. ^ רביעייה זו, שכינויה בקשר היה "אפודה", נודעה לשמצה בשל גורלם של הטייסים: כאמור, דוד יריב נהרג במהלך התקיפה; רן אלון, מוביל הרביעייה, נהרג בתאונת דרכים ב-1978; מרדכי לבון נהרג בתאונת מטוס ב-1976; והטייס הרביעי, יורם פרס, נהרג ב-18 בפברואר 1969 בפיגוע ירי נגד מטוס אל על בציריך.[14]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו מידע לגבי הסמל בעמוד הקובץ.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 לפי מדידות תמונת לווין ב-Google Earth היות ואין נתונים רשמיים.
  3. ^ [מידע חוזה בנייה והנדסה], LinkedIn.com - Orascom Construction Ltd.
  4. ^ "בום בנייה.. שדות תעופה ערביים לובשים שמלה חדשה" (כותרת מתורגמת מערבית), באתר ARAB CIVIL AVIATION ORGANIZATION.
  5. ^ יצחק ביילי, שמות גאוגרפיים בפי הבדואים, באתר "סנונית", 1976, פריט מס' 53 ברשימה.
  6. ^ הניקוד על פי שמואל אבידור, צה"ל עוסק באסוף השלל הרב שנלקח בסיני, הצופה, 8 בנובמבר 1956.
  7. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 134.
  8. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 132.
  9. ^ פסח מלובני, כשטייסי חיל האוויר המצרי פגשו את ג'מאל עבד אל-נאצר עמ' 33-32 בחוברת מבט מל"מ מס' 81 מיולי 2018
  10. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 229.
  11. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 138.
  12. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 208.
  13. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 229 - 232.
  14. ^ דף לזכר יורם פרס, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  15. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 232 - 233.
  16. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 233 - 237.
  17. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 390.
  18. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 397.
  19. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 397 - 398.
  20. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 594.
  21. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 57 - 60.
  22. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 60 - 62.
  23. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 72.
  24. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 74, 76.
  25. ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 62 - 66.
  26. ^ נעם הרטוך, ‏בואינג סטרטוקרוזר/סטרטוטנקר בשירות ח"א, באתר "מרקיע שחקים".