בית אל
בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1997.
מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | שי אלון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 853 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1977 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 5,973 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 216 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.1% בשנה עד סוף 2019 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,930 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 1,520 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 242 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°56′31″N 35°13′23″E / 31.9419114871391°N 35.2230569945325°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2017[2] |
0.4552 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 49 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל בית אל נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.bet-el.info/ |
היישוב קרוי על שם העיר המקראית בית אל שבנחלת שבט בנימין, הנזכרת רבות בתנ"ך, ואשר שמה השתמר בשם הכפר הסמוך ביתין.
היסטוריהעריכה
בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין של 16 משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר התנחלויות שהוקמו באותה עת, ההתנחלות הוקמה בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליה הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה אושרה הקמת ההתנחלות מחוץ לשטח הבסיס הצבאי[4].
זמן קצר לאחר הקמתה התפלגה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה יישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון[5]. פילוג היישוב לשני יישובים שונים אושר גם כן בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. באוגוסט 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה בשני היישובים וקרבתם, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב".
ראש המועצה הראשון היה אורי אריאל, לאחריו נבחר ישראל רוזנברג, לאחריו משה רוזנבוים. כיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. במשך שנים היו רבני היישוב הרב שלמה אבינר והרב זלמן ברוך מלמד[5]. ב-1 בספטמבר 2019 (א' באלול ה'תשע"ט) מונה לתפקיד הרב אריאל בראלי[6].
מעמד הקרקעות ביישובעריכה
הקרקעות עליהן בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו, בסיס שהוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, ויעוד התפיסה הוגדר בו כ־'צרכים ביטחוניים דחופים והכרחיים'. בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים ביטחוניים אינם מצדיקים הקמת יישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בג"ץ את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של אברהם אורלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת יישוב אזרחי בסביבה עוינת[7]. פסק דין זה התפרסם בשם 'בג"ץ בית אל', וצוטט רבות לאחריו. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלה החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה.
על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, היישוב בנוי על אדמות פרטיות פלסטיניות שנתפסו בתפיסה צבאית, על אדמות מדינה שחלקן הופקעו בתקופת השלטון הירדני ועל אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. חלק מהמבנים נבנו מחוץ לגבולות היישוב[4]. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל[8].
בשנת 2019 החלה בנייה של כ-300 יחידות דיור בדרום היישוב, יישומה של הבטחה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבנייה ביישוב.
שכונת האולפנהעריכה
- ערך מורחב – שכונת האולפנה
בסמוך ליישוב, מחוץ לתחום השיפוט שלו, נבנתה שכונה בשם "גבעת האולפנה", בה נבנו בניינים (חמישה מתוך ארבע עשר) על חלקות הרשומות בטאבו על שם שני פלסטינים תושבי הכפר דורא אל קרע הסמוך, שלא נכללו במסגרת צו התפיסה הצבאי[9]. בשל כך נמצאה השכונה בשנת 2012 במרכזה של סערה פוליטית ומשפטית, לאחר שהמדינה ביקשה לחזור בה מהתחייבותה, שקיבלה מעמד של פסק דין, להרוס חמישה בתים, ולפתוח מחדש את הדיון[10]. לפי הוראת בג"ץ יש להרוס את המבנים עד 1 ביולי 2012. במערכת הפוליטית חיפשו פתרון שיאפשר להימנע מההריסה, אך הצעת "חוק ההסדרה", שנועדה למנוע את הפינוי, נדחתה על ידי מליאת הכנסת. ב-28 ביוני 2012 הסתיים פינוי המשפחות שגרו בשכונה לקרוונים זמניים שניתנו להם בבסיס הצבאי שעל יד בית אל. למשפחות הובטח על ידי המדינה שקירות בתיהם יועברו למקום אחר ביישוב, אך הקירות שפורקו בעמל רב נזרקו בהוראת הממשלה למזבלה ליד היישוב פסגות הסמוך. התושבים נשארו שלוש שנים בקרוונים הזמניים שנתנו להם.
בית אל כיוםעריכה
כמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות (אולפנת רעיה, אולפנת בית אל, ישיבת בני צבי, וישיבה תיכונית מטה בנימין), מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספריה, מתנ"ס, מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא אריאל נחל ועוז, מועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים - נח"ל, מועדון גיל הזהב ופינת חי.
אקליםעריכה
אקלים בבית אל | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 10.8 | 11.9 | 14.9 | 19.6 | 24.1 | 26.7 | 28.3 | 28.3 | 26.6 | 23.3 | 17.8 | 13.2 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5.2 | 5.5 | 7.7 | 10.4 | 14.2 | 16.7 | 18.7 | 18.7 | 17.1 | 15.1 | 11.7 | 7.4 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 139 | 131 | 76 | 19 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0.6 | 18 | 58 | 109 | |
מקור: Israel Weather |
אוכלוסייהעריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בבית אל 5,973 תושבים (מקום 216 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -1.1%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לבית אל דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-2018) היה 85.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,067 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[11]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נקודות התיישבות סמוכותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של בית אל
- פרופיל בית אל נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ דו"ח כצל'ה השנתי 2019 (עמ' 6)
- ^ 1 2 דו"ח שפיגל, באתר שלום עכשיו
- ^ 1 2 בית אל, באתר דעת
- ^ הרב אריאל בראלי הוכתר לתפקיד רב היישוב בית אל באתר ערוץ 7.
- ^ בג"ץ 606/78, 610/78, סולימאן תופיק אויב ואח' נגד שר הביטחון ואח'
- ^ עתירת ארגון יש דין לבג"ץ ב־2008
- ^ חיים לוינסון, היזם של שכונת האולפנה בבית אל: ידענו שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 10 במאי 2012
- ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס, באתר ynet, 7 במאי 2012
- ^ פרופיל בית אל באתר הלמ"ס
- ^ מאחז חדש: עוז ציון, ערוץ 7