פתיחת התפריט הראשי

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

רשימת ערכים של אמצעי לחימה וכלים הנדסיים של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל
(הופנה מהדף במ"י)
חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
Combat-Engineering-Independence-Day-2017-Latrun-IZE-156.jpg
דחפור D9R משוריין ונמ"ר הנדסי
חיל ההנדסה בצה"ל
ראו גם

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית.

השימושים באמצעים נעשים לפי היחידות והמקצועות: הפלסים והרובאים שבגדודי ההנדסה הקרבית והפלסים מפעילים נשק קל, ציוד חי"ר, מטעני וציוד חבלה, מיקוש, רק"ם ואמצעי תת-קרקע; רק פלוגות וגדודי הצמ"ה מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד (דחפורים, מחפרים, מקדחי בורות וכו'); יהל"ם מפעילה נשק קל ואת כלל אמצעי ההנדסה אך גם אמצעים מיוחדים נוספים הייחודיים לה, כאשר כל פלגה מפעילה אמצעים ייעודיים וייחודיים בהתאם לייעודה (כך למשל פלגת סייפן מפעילה ציוד טיהור והגנת אב"כ).

תוכן עניינים

נשק קלעריכה

עד המאה ה-21 לוחמי חיל ההנדסה היו חמושים ברובה שירות מסוג רובה סער מדגמי גליל, M16A2 ארוך, M16A1 מקוצרים ורובי CAR15 מקוצרים. מאז שנות ה-2000 רובי השירות של לוחמי ההנדסה הקרבית הם רובי M16 מקוצרים ורובי M4A1 ("פלאט-טופ"). למרות זאת, עדיין ניתן למצוא רובי CAR15 מקוצרים בקרב חיילים בתפקידים עורפיים או חיילי מילואים. לוחמי יהל"ם חמושים גם באקדחים.

הנשק של גדודי ההנדסה הקרבית דומה ברובו לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל מטול רימונים מדגם M-203, רובה צלפים נגד חומרים מדגם בארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72, מקלע בינוני מאג, מקלע נגב ומקלע כבד מדגם M2 בראונינג 0.5. החיל מצויד גם במקלעי נגב קומנדו מדגם נגב NG7.

גדודי ההנדסה כוללים גם מפעילי בארט: מדובר בלוחמים החמושים ברובה נגד חומרים מדגם בארט M82A1 בקליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG) עם כוונת טלסקופית וטווח ירי של עד 1,800 מטר, אך עברו הכשרה בירי לצורכי הנדסה קרבית וסילוק פצצות במקום קורס צלפי חי"ר.[1]

כלי רכב משורייניםעריכה

 
נגמ"ש הנדסה פומ"ה בתצוגה
 
נמ"ר הנדסי בתצוגה

כמו כל חטיבות צה"ל, גם חיל ההנדסה (חה"ן) מצוידים ברכבי שטח ממוגנים (כדוגמת ההאמר) ובנגמ"שי M-113 (הנחשבים למיושנים ופגיעים, ובעלי מיגון לא מספק). בנוסף לנגמ"ש זה מצוידים הגדודים בנגמ"שים מבוססי שוט, הלא הם הנגמחון והנקפדון. נגמ"שים אלה הם בעלי מיגון כבד יותר מאשר ה-M-113 וממוגנים גם כנגד מטעני גחון וטילי נ"ט. תפקידם המקורי היה הנדסי, לרבות פתיחת צירים, אך בשל מיגונם הכבד עברו לשימוש חיל הרגלים בפעילות בט"ש באזורים רוויי איומים מסוכנים במיוחד.

בנוסף לכלים סטנדרטיים אלה, בחיל ההנדסה משרת רכב ייחודי - זהו נגמ"ש ההנדסה פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הממוגן בכבדות ובעל אמצעים (חלקם מסווגים) בתחום ההנדסה, הפריצה, המיקוש והחבלה. בנוסף לאלה, את הפומ"ה אפשר לדגם בכף דחפור, מגוב לפריצת שדות מוקשים, צפע שריון, תא לוחמים עילי ממוגן, מנוף טלסקופי, מערכת רקטות ריצוף לפינוי שדות מוקשים, עמדת דרקונית חמושה במקלע כבד ועוד. הגיוון והתחכום הרב של הפומ"ה הפכו אותה לגאוותם העיקרית של לוחמי החיל.

בעשור השני של המאה ה-21 נעשו ניסויים באבטיפוס של נגמ"ש הנדסי המבוסס על הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה). בסוף 2016 נכנס הנמ"ר ההנדסי לשירות גדודי ההנדסה הקרבית.[2] הנמ"ר ההנדסי (מכונה לפעמים "נמר"ה") הוא הסבה של נגמ"ש המרכבה לרק"מ הנדסי הכולל מיגון משופר, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", אמצעים הנדסיים שונים ומגוונים (כגון רקטות ריצוף, מגוב נוכרי ואמצעי גישור), עמדת "קטלנית" חמושה הנשלטת מתוך הכלי ומערכת ניהול קרב דיגיטלית (מענ"ק) המשתלבת במערכת התקשוב, השליטה והבקרה צי"ד של זרוע היבשה. בנוסף לשיפורים אלה בנמ"ר ההנדסי יש יותר מקום - הוא יכול לשאת 10 לוחמים-פלסים והכניסה לכלי נעשית מדלת כניסה אחורית (בדומה לנגמ"שים כמו האכזרית וה-M113 ובניגוד לפומ"ה שמבוסס על טנק צנטוריון). קליטת הנמ"ר ההנדסי החלה בגדוד 603 בסוף 2016.

צמ"העריכה

  ערך מורחב – מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים. תחום עבודתם, פעילותם, ייעודם והאמצעים הם שונים ביחס לשאר הפלוגות בחיל. מפעילי הצמ"ה, המכונים "צמ"הייניקים", עושים עבודה שונה לגמרי ביחס לשאר יחידות ההנדסה. אף על פי שמפעילי הצמ"ה זוכים להכשרת רובאי 05 בלבד לעומת רובאי 07 של הגדודים, לעיתים קרובות הם משתתפים בפעילות לוחמתית בקו האש, ולוקחים חלק ישיר בהכרעת המערכה ובפריצת הדרך לכוחות הלוחמים. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים יועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, ולפיכך זכו למיגון הולם.

 
מחפר צבאי ממוגן, מדגם CAT-245 של קטרפילר
 
יעה אופני (שופל) ממוגן מדגם CAT-966 של קטרפילר
 
טאטרה-דרילר: מקדח בורות על משאית טאטרה הוא אחד מכלי הצמ"ה העיקרי של צה"ל בחשיפת מנהרות הטרור של רצועת עזה.

בין כלי הצמ"ה של צה"ל, ניתן למצוא את אלו:

טבלה השוואתיתעריכה

  כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית  
שם דחפור די-9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9 שופל ממוגן / לביא"ה באגר ממוגן
תמונה
סוג דחפור זחלי משוריין יעה אופני ממוגן מחפר זחלי ממוגן
דגם הכלי קטרפילר די-9 (L/N/R/T) קטרפילר 966 (E/F/G/H) קטרפילר 330,
קטרפילר 349E
ייעוד ומשימות
מסה
(משקל)
כ-48 טון ללא שריון, 56 טון עם שריון (בדגם D9R) 23 טון ללא שריון 53 טון ללא שריון (349E)
הספק מנוע 405 כ"ס (302 קילוואט) נטו, 469 כ"ס (350 קילוואט) ברוטו (בדגם D9R) 276 כ"ס (206 קילוואט) 395 כ"ס (295 קילוואט) (349E)
ביצועים הנדסיים כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח) כוח שבירה: כ-17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח).
מומנט מרבי: 1526 ניוטון-מטר
מומנט מרבי: כ-14 טון-מטר.
עומק חפירה מקסימלי: כ-7 מטר.
מהירות מרבית כ-12 קמ"ש בהילוך קדמי ו-14.7 קמ"ש בהילוך אחורי כ-40 קמ"ש כ-5 קמ"ש
סוג כף סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ-13 עד 16 מטר מעוקב
+ מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ
+ אפשרות למגוב רציף במקום הסכין
יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם) יעה חפירה בקיבולת של כ-3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה
חימוש מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן חרך ירי (בדגם לביא"ה) אין
ראו גם: חיל ההנדסה הקרביתציוד מכני הנדסימערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרביתאמצעים של חיל ההנדסה הישראליצה"ל • (כתמונה)


אמצעי גישור וצליחהעריכה

אחד מתפקידיו החשובים של מערך הצמ"ה בעת מלחמה הוא לאפשר לכוחות השריון לחצות תעלות נ"ט ומכשולי מים רחבים בעת מלחמה. לשם כך, עליו להקים גשרים מעל התעלות והנחלים, לעיתים תחת אש, שעליהם ינועו הטנקים וכלי הרכב הצבאיים. על אמצעים אלו אחראים פלוגות הציוד המכני ההנדסי והוא תחום ייעודי רק להם.

 
"תמסח" (ז'ילואה)
  • טנק גישור: מדובר בטנקים מדגם M60 פטון שצריחם הוסר ועליהם הותקנו מערכות גישור שונות: כגון גשר צמד, גשר כפול, גשר נפתח ועוד.
  • גשר מישר: גשר לחציית תעלות נ"ט צרות, ניתן לגרירה ופרישה בידי טנקים ונגמ"שי הנדסה רגילים.
  • גשר "יעד": גשר מישר משופר רחב יותר, בטיחותי יותר בעל יכולת נשיאה גדולה יותר. את הגשר תיכננה ומייצרת התעשייה הצבאית.[13]
  • גשר ביילי: מדובר בגשר מודולרי פריק בעל נתיב ברוחב 3.28 מטר הניתן להרכבה ופירוק באופן מהיר למדי בתנאי שדה.
  • גשר כלובים: גשר שפיתחה יחידת יפת"ח עבור חיל ההנדסה ומורכב מכלובי מתכת מודולרים שניתן להרכיבם לגשר במכשולי מים רדודים.
  • גשר חי"ר קל: גשר שפיתחה יחידת יפת"ח ונועד רק למעבר לוחמי חי"ר בחתימה נמוכה. הגשר כולל מסבך פלדה עם פרופיל משולש עליו נעים הלוחמים. את הגשר ניתן להרכיב ולקפל בזמן קצר.
  • סירות גומי: למעבר נהרות ומכשולי מים, על מנת לשגר כוחות הנדסה וקומנדו שיתפסו ראש גשר בגדה השנייה.
  • דוברות: משטחים צפים, חלקם ממונעים, המאפשרים נשיאת טנקים על פני מכשולי מים. על ידי חיבור דוברות זה לזה אפשר ליצור גשר.
  • תמסח (ז'ילואה): כלי רכב אמפיבי ישן עם מצופים מתנפחים בצידיו, המסוגל לשאת שני טנקים. התמסח מסוגל לנוע באופן עצמאי ביבשה ובמים. דוברה זו נטלה חלק במלחמת יום כיפור וצליחת התעלה. התמסחים היו הראשונים שהגיעו לתעלה.
  • גשר הגלילים: גשר למכשולי מים רחבים המורכב מגלילים הצפים על המים, פרי המצאתו של דוד לסקוב ופיתוח של יחידת יפת"ח שבראשותו. הגלילים נגררים למקום באמצעות טנקים, טנקי-דחפור ודחפורים זחליים ומחוברים בהתאם לאורך מכשול המים. הגשר שימש בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, אף כי התעכב בדרך ואף נקרע. קיומו היה סודי ביותר עד למלחמת יום הכיפורים. על פיתוח הגשר זכה לסקוב בפרס ביטחון ישראל.
  • גשר דוברות: מדובר בגשר שהורכב מדוברות "יוניפלוט" שהוצמדו זו לזו.

חלק מאמצעי הגישור ההיסטוריים של חיל ההנדסה ניתן למצוא במוזיאון "יד לשריון" בלטרון ובמוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו.

אמצעים לסילוק פצצות וגילוי מוקשיםעריכה

 
רובוט סילוק פצצות מדגם "אנדרוס" הנמצא בשירות יהל"ם

אלה אמצעים המשמשים את הפלס, הסלק או החבלן הבודד בטיפול במטעני חבלה, מוקשים, נפלי תחמושת או חפצים חשודים אחרים.

 
רובה בארט M82A1 משמש את חיל ההנדסה לסילוק פצצות ופירוק מטעני חבלה מרחוק.
  ערך מורחב – סילוק פצצות
  • רובוט חבלה וס"פ: זהו רובוט הנשלט מרחוק והוא בעל זרוע, מצלמה ורובה shotgun. הרובוט נע על זחלים והוא בעל עבירות גבוהה. מטרתו היא לטפל בחפצים חשודים, להעבירם למקום בטוח, לבדוק את תכולתם ואף לנטרלם במקרה הצורך. בחיל ההנדסה משרתים מספר דגמים שונים של רובוטים.
  • רונ"י: רובוט צבאי קטן המשמש למטרות סיור וסריקה.
  • ניידת ס"פ המכילה את הציוד הדרוש לחבלן בעבודתו בשטח.
  • רכב "כולא פיצוץ" ("כספת").
  • רובה צלפים/נגד חומרים בארט M82A1 לפיצוץ מטעני חבלה מרחוק.[14] בנוסף לשימוש זה הבארט יעיל גם לפגיעה במבנים, כלי רכב ומחבלים שמסתתרים מאחורי מחסה.
  • מגמ"ק: מגלה מוקשים אלקטרומגנטי. שימושי גם לאיתור אמל"ח מוסתר או מוטמן.[15]
  • דקר: מוט ארוך המאפשר גילוי מוקשים על ידי דקירת הקרקע והתחושה האופייניים לפגיעה בעצם מתכתי או פלסטי קשיח, כגון מוקש. משמש גם לגילוי תיל ממעיד (סוג של מילכוד המחובר למוקשים או מטענים).קיימים שני סוגי דקרים: דקר חבלנים - בעל שני חלקים שמורכבים בהברגה, ודקר מתקפל - מורכב מפרקים שנפתחים.
  • סכין פלסים: סכין המשמשת לדיקור הקרקע ובדיקת מילכודים.
  • כיפת סימון: משמשת לסמן אזור בו הוטמן מוקש.
  • סנדלי חבלה: משמשים לפיזור משקלו של אדם ההולך בשדה מוקשים. דומות בתפקודן לנעלי שלג.

אמצעי פריצת שדות מוקשיםעריכה

אלה אמצעים המשמשים את הכוח המתמרן והמסתער הקיימים על רכבים קרבים משוריינים. להבקעת שביל נקי דרך שדות מוקשים ביעילות ובמהירות. אמצעים אלה תוכננו לעבוד עם רכב קרבי משוריין, ללא צורך שהפלסים יצאו מהכלי ויטפלו במוקשים ידנית.

 
מגוב רציף
 
רקטת ריצוף (CARPET)
  • מגוב רציף: זוהי מעין כף פריקה המותקנת על דחפורי D9 משוריינים ותפקידה לפלס ציר רחב הנקי ממוקשים. המגוב בנוי ממסגרת משולשת בצורת V, שבקצהו שיניים חדות הננעצות בקרקע. כאשר הדחפור מתקדם המגוב חופר בקרקע ודוחף את העפר עם המוקשים הצידה ובכך מותיר מסלול נקי שרוחבו הוא בין 4 ל-5 מטרים.
  • מגוב נוכרי: זהו מגוב המותקן על נגמ"שי הנדסה או טנקים ונועד לנקות לכלי את הדרך לפני הזחלים. מגוב זה מורכב מזוג גלגלים כבדים בעלי בליטות הנמצאים במרחק מה לפני הזחלים ו"חורשים" את הקרקע על מנת לפוצץ מוקשים הנמצאים בדרכו של הכלי. קיימת לדגם זה גרסה מתקדמת "מגוב נוכרי דור ג'" וכן דגם נוכרי קל השונה ממנו באופן ניכר.
  • נוכרי קל: זהו מגוב המותקן על נגמ"שי הנדסה או טנקים ונועד לנקות לכלי את הדרך לפני הזחלים. מגוב זה מורכב מזוג מערכות גלגלים בעלי בליטות שנמצאים במרחק מה לפני הזחלים ולוחצים על הקרקע באמצעות קפיצים חזקים על מנת לפוצץ מוקשים הנמצאים בדרכו של הכלי. זוהי גרסה קלה ומתקדמת יותר של הנוכרי.
  • צפע : פיתוח של יחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב משנות ה-70 של המאה ה-20. מדובר בהתקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטענים רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים בסביבה. קיים דגם לחי"ר, ודגם לשריון הנקרא צפע שריון או צפ"ש. הצפ"ש מאוחסן בעגלה הנגררת מאחורי רק"מ כגון טנק או נגמ"ש הנדסי.
  • רקטות ריצוף (CARPET): מערכת לפריצת שדות מוקשים שניתן להתקין על נגמ"שי פומ"ה ונמ"ר הנדסי. המערכת יורה רקטות דלק-אוויר היוצרות הדף רב הגורם לפיצוץ שדות מוקשים ומטענים. את המערכת פיתחה רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והיא שודרגה על ידי צה"ל.
  • חטפן - אמצעי פריצה שמותקן על גבי נגמ"שים של כוחות המילואים. ה"חטפן" נישא בעגלה בירכתי הנגמ"ש ובו שרשרת מטענים באורך 100 מטר, המפוצצים נתיב נקי בשדה מוקשים.[16]

מיקוש ואמצעי חבלהעריכה

אמצעי לוחמת מנהרותעריכה

מאז 2014 חיל ההנדסה התעצם בתחום לוחמת המנהרות והצטייד באמצעים רבים, חלקם מסווגים. בין האמצעים שהותרו לפרסום:

אב"כעריכה

  ערך מורחב – אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי
 
אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי להתגוננות מפני איומי אב"כ.
  • מסכת גז: מסכה אישית המגינה על מערכת הנשימה מפני נשק כימי ונשק ביולוגי.
  • בגד מגן ייעודי (במ"י): בגד מיגון המגן על העור מפני חומרי לחימה כימיים, בעיקר במצב נוזל או אירוסול.
  • בגד מגן פחמי (במ"פ): חליפת מיגון ללוחמים שנועדה להגן עליהם מרוב איומי החל"כ הידועים. עיקרון העבודה של החליפה שהיא מסננת בעזרת שכבת פחם דחוס את האוויר החיצוני ולא נותנת לחלקיקים להיכנס.
  • סרבל ייעודי לאב"כ (סי"ל): סרבל קל ונוח לפעולות יחידת האב"כ, גרסה נוחה לבמ"י.
  • מנו"ר: משאית הנושאת אמצעי טיהור ומפזרת חומרי טיהור כנגד אב"כ.
  • תיק גו"ז (גילוי וזיהוי): אמצעי לאימות נוכחות חומרי לחימה כימיים (חל"כ).
  • סיגל: מערכת מתוצרת ישראל לזיהוי וגילוי חל"כ, בעבר המערכת הייתה פק"ל על אחד הלוחמים בגלל משקלה הרב הוחלט מאוחר יותר שהמערכת תורכב על רכב הגו"ז.
  • הרנוג: מערכת מתקדמת לזיהוי וגילוי חל"כ, מסוגלת לבצע 50 בדיקות מדגמיות. מיועדת להחליף את ה"תיק גו"ז" בהדרגה.
  • ערכת דגימה: ערכה המיועדת לאיסוף דגימות המיועדות לבדיקה במכון למחקר ביולוגי.
  • מקל"שים: מקלחות שדה נידות המשמשות לקירורם של הלוחמים בחליפות המיגון וגם לטיהור הפצועים והחיילים שחזרו מהשטח הנגוע בחל"כ. ישנם מקל"שים כחלק מהנו"ר וישנם מקלשים ניידים אשר נגררים על ידי רכב האמר.
  • ערכה מטאורולוגית: מערכת לקבלת נתונים מטאורולוגים (מזג האוויר, כיוון ועוצמת הרוח וכו) באזור הפגיעה לצורך ביצוע הערכת סיכונים.
  • מחשב הערכת סיכונים: מחשב עליו מותקנת תוכנה להערכת גודל ומיקום הזיהום הלא קונבנציונלי בשטח.

אמצעים מיוחדיםעריכה

  ערך מורחב – נשק ואמצעים של יהל"ם

חיל ההנדסה מפעיל גם אמצעים הנדסיים מיוחדים. רובם מופעלים על ידי יהל"ם - היחידה ההנדסית למשימות מיוחדות. אמצעים אלה כוללים כלי נשק נדירים, אמצעי טיפוס וגלישה, ציוד קומנדו, חומרי חבלה, ציוד מתקדם לסילוק פצצות ומגוון רובוטים בשלט רחוק בגדלים שונים, לרבות האמר בשלט רחוק ("פיקאצ'ו") ודחפור די-9 בשלט רחוק ("רעם השחר" ו"פנדה"). לוחמי סמו"ר מפעילים את מערכת אמולסיה - מערכת שנועדה להשמדת מנהרות טרור על ידי הזרקה אחידה של חומר נפץ לכל אורך המנהרה. המערכת נישאת על גבי משאית ובעתיד תותקן כנגרר מאחורי טנק או דחפור.[19]

אמצעים נוספיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Engineering Corps Prepares for 2011, אתר דובר צה"ל, 2011, דרך ארכיון האינטרנט.
  2. ^ שי לוי, ‏ממוגן וקטלני יותר: הכלי החדש של חיל ההנדסה, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בינואר 2016‏.
  3. ^ זז כמו באגר, זרוע היבשה, 3 ביולי 2014.
  4. ^ מיני-מחפרון: תמונה, ידיעה ותמונה באתר צה"ל.
  5. ^ אמיר בוחבוט, צפו: הכלי שמבצע "סיכול ממוקד" עבור חיל ההנדסה, וואלה, 28 ביוני 2014.
  6. ^ רואדמיינר: תמונה וזיהוי הכלי, בפורום צבא וביטחון, פרש.
  7. ^ נתנאל רוזמן, הדחפור החדש של חיל ההנדסה: "עמי", במחנה, 27 באוקטובר 2010.
  8. ^ דניאלה בוקור, ‏המחפרון החדש "עמי" ישתלב בשנה הקרובה בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 בספטמבר 2011.
  9. ^ מפרט טכני באתר JCB.
  10. ^ חלוץ: תמונה + ידיעה, ידיעה נוספת.
  11. ^ סמדר קרמפף, רובוטים מהעתיד - פרק 1, אתר זרוע היבשה, 18 ביוני 2012.
  12. ^ סה"ר - סייר הנדסי רובוטי, בפורום צבא וביטחון בפרש.
  13. ^ נועם שרעבי, גשר חדש בחיל ההנדסה הקרבית, באתר זרוע היבשה, 30 בינואר 2013
  14. ^   רועי שרון, תיעוד: צלף בצה"ל מנטרל בירי מרחוק מטען שנועד לפגוע בחיילים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במרץ 2018
  15. ^ הכלי שישדרג את מבצעי חשיפת האמל"ח באיו"ש, אתר צה"ל, 12 בנובמבר 2017.
  16. ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים של חיל ההנדסה, דובר צה"ל, 29 בינואר 2008.
  17. ^ דיון בפורום צבא וביטחון בפרש על ההבדל בין נפץ לפצץ ועל המיני-שרייק.
  18. ^ יוני גבאי, צה"ל יניח מוקשים ויצמידם ב...מסמרים, כיכר השבת, 31 באוגוסט 2009
  19. ^ כוחות עזר, בטאון ביבשה, גיליון 17, מאי 2011.
  20. ^ סלי "הסקו" ישמשו כמגננים הצה"ליים, פורום צבא וביטחון בפרש.