פתיחת התפריט הראשי

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-10 במרץ 1974 עד ה-3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

ממשלת ישראל השש עשרה
The 16 Israeli government.jpg
ראש ממשלת ישראל ה-16 גולדה מאיר במליאת הכנסת ב-10 במרץ 1974, ועמה (מימין לשמאל) שר החוץ אבא אבן, השר בלי תיק ישראל גלילי, שר החינוך והתרבות יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין ושר הפנים יוסף בורג
מידע כללי
תחילת כהונה 10 במרץ 1974
סוף כהונה 3 ביוני 1974
ראש ממשלה גולדה מאיר
הקבינט הקודם ממשלת ישראל החמש עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השבע עשרה

תוכן עניינים

תוצאות הבחירות לכנסת השמיניתעריכה

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך גולדה מאיר 51 621,183 39.6% קואליציה רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
הליכוד מנחם בגין 39 473,309 30.2% אופוזיציה רשימה משותפת למפלגות חרות, המפלגה הליברלית, הרשימה הממלכתית,
המרכז החופשי, והתנועה למען ארץ ישראל השלמה
מפד"ל יוסף בורג 10 130.349 8.3% קואליציה
חזית דתית תורתית 5 60,012 3.8% אופוזיציה רשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים משה קול 4 56,560 3.6% קואליציה
רק"ח מאיר וילנר 4 53,353 3.4% אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 3 35,023 2.2% אופוזיציה
קידמה ופיתוח 2 22,604 1.4% אופוזיציה הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה
מוקד מאיר פעיל 1 22,147 1.4% אופוזיציה
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
חמאד אבו רביעה 1 16,408 1.0% אופוזיציה הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה

הקמת הממשלהעריכה

התחושות הקשות של הציבור לאחר מלחמת יום הכיפורים לא מצאו את ביטוין בבחירות ואחריהן, כך סברו לפחות ראשי המערך, וניתן היה להמשיך כבעבר. הממשלה החדשה שהוקמה כללה את גולדה מאיר כראש הממשלה ואת משה דיין כשר הביטחון, כאילו לא אירע דבר.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

גל המחאהעריכה

להפתעת הממשלה החלה מחאת יחיד של הלוחם מוטי אשכנזי מול משרדי הממשלה לצבור תאוצה. אשכנזי תבע, בפשטות, נטילת אחריות ודרש את התפטרותו של דיין. שר הביטחון אמנם איבד הרבה מיהירותו הזחוחה ומהפופולריות שלו, אך עדיין הייתה הדרישה כי על שרים או ראשי ממשלה לשאת באחריות לביצועיהם או תפקודם בבחינת רעיון מהפכני, שלא עלה כלל על דעת ראשי המערך. המחאה מול משרדי הממשלה בירושלים הלכה והתעצמה, כשאל אשכנזי מצטרפים אנשים נוספים, ביניהם רבים שהשתחררו משרות המילואים בחזית.

ועדת אגרנטעריכה

"המחדל", שהוא הכינוי של הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה, הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט. פרסומו של דוח הביניים של ועדת אגרנט ב-1 באפריל 1974 היה אמור להשתיק את קולות המחאה. המנדט שהוענק לוועדה מנע עיסוק באחריות הדרג המדיני. בדו"ח הביניים הטילה הוועדה אחריות כבדה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא ועל אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, ראש הממשלה גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין. כאשר הופיע דוח הביניים נתפשו המסקנות, שהטילו את מלוא האחריות על הדרג הצבאי, כהתחמקות מאחריות של הדרג המדיני. האמירה המקובלת הייתה: "זרקו את דדו לכלבים", כלומר, הטילו את האשמה ברמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) והאשמים האמתיים יצאו פטורים בלא כלום. חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל. המחאה התעצמה ומכיוון שדיין הבהיר כי אינו מוכן לשלם את המחיר לבדו, התפטרה הממשלה כולה. ב-11 באפריל 1974 הגישה ראש הממשלה, גולדה מאיר את התפטרותה לנשיא המדינה, אפרים קציר.[1]

סיעות הקואליציהעריכה

הרכב הממשלהעריכה

הממשלה מנתה 22 שרים, 5 יותר מממשלת ישראל החמש עשרה בתום כהונתה. הגידול במספר השרים נבע מדרישת המפד"ל, לה היו עשרה חברי כנסת, להגדיל את מספר השרים שלה מ-3 ל-4[2]. בעקבות היענות המערך לדרישה זאת, עלה מספר שרי הליברלים העצמאיים מ-1 ל-2 ומספר שרי המערך עלה מ-13-14 ל-17. המפד"ל עצמה לא ניצלה את הגדלת הממשלה, שכן השר המיועד הרביעי, זרח ורהפטיג, סירב להיכנס לממשלה בגלל התנגדותו להסכם הקואליציוני. במהרה התפטר גם מיכאל חזני ובסיום כהונת הממשלה היו בה רק שני נציגים של המפד"ל.

מתוך 22 השרים, 15 המשיכו מממשלות קודמות (מאיר, אלון, ספיר, דיין, שם טוב, פרס, אבן, גבתי, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי וצדוק שלא כיהן בממשלה ה-15) ו-7 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אוזן, יריב, האוזנר, רבינוביץ, רבין, רוזן ורפאל)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
גולדה מאיר המערך משרד ראש הממשלה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 ראש הממשלה  
יגאל אלון המערך משרד החינוך והתרבות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 סגן ראש הממשלה  
פנחס ספיר המערך משרד האוצר 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
משה דיין המערך משרד הביטחון 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת משרד הבריאות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
שמעון פרס המערך משרד ההסברה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
אבא אבן המערך משרד החוץ 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
חיים גבתי לא היה חבר כנסת משרד החקלאות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
חיים בר-לב לא היה חבר כנסת משרד המסחר והתעשייה, משרד הפיתוח 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
שלמה הלל המערך משרד המשטרה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
חיים יוסף צדוק המערך משרד המשפטים 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד 10 במרץ 1974 4 באפריל 1974  
יצחק רבין המערך משרד העבודה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
יוסף בורג מפד"ל משרד הפנים 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
שלמה רוזן לא היה חבר כנסת המשרד לקליטת עלייה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
יהושע רבינוביץ לא היה חבר כנסת משרד השיכון 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
אהרן יריב המערך משרד התחבורה 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
משה קול לא היה חבר כנסת משרד התיירות 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם הליברלים העצמאיים  
אהרן אוזן לא היה חבר כנסת משרד התקשורת 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם המערך  
ישראל גלילי המערך שר בלי תיק 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974  
גדעון האוזנר לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 כיהן כשר מטעם הליברלים העצמאיים  

סגני שריםעריכה

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה דיוקן
ג'בר מועדי המערך משרד התקשורת 6 במאי 1974 3 ביוני 1974  

חילופי שריםעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד התפטרות 4 באפריל 1974 לא מונה מחליף

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה