חלום יעקב

סיפור מקראי
Disambig RTL.svg המונח "סולם יעקב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סולם יעקב (פירושונים).

חלום יעקב הוא סיפור המקראי, לפיו בעת מסעו של יעקב צפונה, מבאר שבע לחרן, שכב לישון באזור היישוב לוז, בשנתו הוא חולם על סולם שמוצב ע האדמה וסופו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום מתגלה האל ליעקב והבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו[1].

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק מוצג מוזיאון הבריטי, לונדון

יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שהמקום בו ישן, הוא בית אלוהים ושער השמים, וקורא למקום "בית אל". יעקב מקים שם מצבה ונודר נדר שאם אלוהים ישמור ויגן עליו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר מרכושו לאל כאשר יחזור. יש סוברים שהיישוב בית אל של היום נמצא שם ומכאן שמו[2], אך יש מזהים את המקום כהר הבית[3].

לפי ספר היובלים[4], הגיע יעקב למקום בשנת 2,115 לבריאת העולם, באחד בחודש הראשון, שהוא תחילת שנה חדשה בלוח השנה במגילות קומראן, ומקביל לא' בניסן (ראש השנה למלכים ולרגלים) בלוח העברי.

משמעותו של הסולםעריכה

המילה "סולם" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, ב"חלום יעקב". שורש המילה עשוי להיות ס-ל-מ, ובאכדית יש לשורש זה משמעות של גֶרֶם מדרגות, ההולם את ההקשר. אך לא מן הנמנע גם, שכוונת המילה היא אחרת.[5]

נוכחות המלאכים היורדים מהשמים, גורמת ליעקב להבין כי במקום זה ישנה קדושה מיוחדת, ומסיק שהמקום הוא 'שער השמים.

פרשנותעריכה

בפרשני המקרא ישנם מספר גישות, מה בא חלום יעקב לסמל:

  • יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה. (פרקי דרבי אליעזר לה; מובא בפירוש רמב"ן)
  • יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)
  • יש הרואים את הסולם בחלום כמשקף את חיי האדם בעולם, המקשרים בין הארץ לשמיים. הסולם מצביע על כך שאין ניתוק בין העולם הגשמי לעולם הרוחני- האדם מתחיל את חייו בארץ, אך הוא יכול להגיע לדרגות רוחניות גבוהות.[דרוש מקור]

יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מציגים את סיפור ראשיתו של מקום הפולחן בבית אל כהיפוך הסיפור המקראי על ראשיתה של בבל – סולם יעקב כסיפור חלופי למסורת הבבלית, שהייתה רווחת גם בעם ישראל, בדבר בניית מגדל בבל, המעביר את "שער האל" (משמעות השם "בבל") לארץ ישראל, מרכז האמונה באל אחד.[6]

התייחסויות בברית החדשהעריכה

בבשורה על פי יוחנן אומר ישו לנתנאל: ”"אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי אלהים עולים ויורדים על בן-האדם."“ (הבשורה על פי יוחנן, פרק א, 50). ישו מנצל את הקרבה הגאוגרפית לבית אל ומתייחס לעצמו כסולם שעליו יעלו מלאכי האלוהים כמו בחלומו של יעקב.

התייחסויות בתרבותעריכה

הסיפור על חלום יעקב מופיע בשיר יעקב שכתב יאיר שדה והולחן על ידי גרי ולודבסקי. השיר בוצע במקור על ידי להקת ללדין. בוידאו קליפ עצמו השתתף השחקן והמנחה שי אביבי[7]. יהודה פוליקר הוציא את היצירה "סולם יעקב" בשיתוף מקהלת "פרחי בית שאן", שהופיעה באלבום "לעיניך הכחולות" בשנת 1992.

אזכור לחלום יעקב מופיע בשיר "מלאך מסולם יעקב" שנכתב על ידי המשורר והסופר יורם טהרלב[8] והולחן על ידי המלחינה נורית הירש.

הנושא מופיע באמנות הציור באופן נרחב. הצייר מארק שאגאל צייר מספר יצירות הנוגעות לנושא זה, ועונות לשם "סולם יעקב". המפורסמת ביניהן הוא הציור סולם יעקב שנגנב ונמצא לאחר כ-20 שנה.

האנדרטה לחללי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבעעריכה

 
ציטוט מחלום יעקב, חקוק באבן, באנדרטה לזכר הרוגי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע

בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבע אנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חלום יעקב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י'
  2. ^ בראשית רבה, פרשה ס"ט, פסקה ז'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח, עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א, עמוד ב'.
  4. ^ פרק כ"ז
  5. ^ גליה דורון, סולם יעקב, הספרייה הווירטואלית של מטח
  6. ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק ו: היכן הוא שער השמיים?, עמ' 68–70.
  7. ^ הלו יעקב!, באתר מעריב], 15 ביוני 2017
  8. ^ מילים ופרושים לשיר ניתן למצוא באתר הרשמי של המשורר, יורם טהרלב(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)