יחסי החוץ של סין
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
יחסי החוץ של סין הם היחסים הבינלאומיים של הרפובליקה העממית של סין בזירה הפוליטית העולמית. סין טוענת כי היא מנהלת מדיניות חוץ ושלום עם כל מדינה ורוצה לשמור על שלום עולמי.
היסטוריהעריכה
ערך מורחב – היסטוריה של סין
האימפריה הסינית ההיסטורית, קיימה יחסים עם אימפריות ומדינות שכנות במהלך ההיסטוריה.
תקופת שושלת האןעריכה
שושלת האן התפרשה על שתי תקופות: שושלת האן המערבית ושושלת האן המזרחית, ובין שתיהן עמדה במשך שנים ספורות שושלת שין. בשנים אלו החלה תקופת מסחר של דרך המשי.
שושלת האן המערביתעריכה
- ערך מורחב – שושלת האן המערבית
מדינות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין, במהלך ההיסטוריה.הרפובליקה העממית של סיןמדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השישים של המאה העשריםמדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השבעים של המאה העשריםמדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השמונים של המאה העשריםמדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין
התקופה המודרניתעריכה
חגורה אחת דרך אחתעריכה
- ערך מורחב – חגורה אחת, דרך אחת
חגורה אחת, דרך אחת, או דרך המשי. הוא מיזם כלכלי של הממשלה הסינית המטרה הסינית היא לאחד את מדינות העולם סביבה, ולהפוך את עצמה למעצמה כלכלית שולטת בעולם, ולהחזיר את דרך המשי ההיסטורית.
ארצות הברית מתנגדת לתוכנית זו של הסינים, וטוענת כי הסינים מנסים כך להשתלט על העולם, עם זאת הכלכלה בסין הפנימית עדיין לא טובה בכלל, בסין חיים למעלה ממיליארד בני אדם, שחלק גדול מהם חיים כמו במדינות העולם השלישי, והשקעה גדולה של סין במדינות אחרות גורמת לביקורות נגדה[1]
מדיניות פוליטיתעריכה
קיימות שתי מדינות בעולם, טאיוואן וטיבט, שסין טוענת לריבונות עליהן. ועל כן, כל מדינה שתכיר באחת מהן לא תוכל לקיים יחסים עם הרפובליקה העממית של סין.
הסכסוך בין סין לטאיוואןעריכה
- ערך מורחב – יחסי טאיוואן–סין
בין סין (הרפובליקה העממית של סין), לבין טאיוואן (הרפובליקה הסינית), קיים סכסוך ארוך שנים בשאלה איזו מהן היא סין האמיתית, היות שישנה רק סין אחת, הודיע הרפובליקה העממית של סין כי כל מדינה שתנהל דיפלומטיה עם טאיוואן, לא תוכל לקיים יחסים עם סין. כל מדינה בעולם נאלצה לבחור האם היא מכירה ברפובליקה העממית של סין, או שהיא מכירה ברפובליקה הסינית, רוב מדינות העולם החליטו לקיים יחסים עם סין, ולא עם טאיוואן, כפי שמתואר במפה משמאל.
הסכסוך עם טיבטעריכה
- ערך מורחב – הריבונות בטיבט
בדומה לטאיוואן, גם טיבט טוענת לעצמאות, אך מנגד הסינים טוענים כי טיבט היא חלק מסין. בניגוד לטאיוואן (בה 14 מדינות באומות המאוחדות מכירות כמדינה עצמאית), בטיבט אף מדינה בהאומות המאוחדות לא מכירה כמדינה עצמאית.
הרפובליקה העממית של סין היא אינה היחידה שטוענת לריבונות על טיבט, גם הממשלה הטיבטית הגולה טוענת לריבונות על טיבט. וכן טאיוואן (הרפובליקה הסינית) טוענת לריבונות על שטח זה, כמו על כל סין.[2]
מדיניות נוספותעריכה
יחסים עם מדינות העולםעריכה
אסיהעריכה
אסיה היא היבשת בה שוכנת סין, על כן חלק גדול מהמדינות המוזכרות בטבלה זו גובלות עם סין, ומכאן גם ליחסים מתוחים בין המדינות לאורך ההיסטוריה.
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 איחוד האמירויות הערביות
|
1984 | ||
 אינדונזיה
|
1950 | ||
 איראן
|
1971 |
| |
 אפגניסטן (אנ')
|
20 בינואר 1955 |
| |
 בהוטן
|
בין המדינות אין קשר דיפלומטי | ||
 בנגלדש
|
ינואר 1976 | ||
 הודו
|
1950 |
| |
 המלדיביים
|
1972 |
|
|
 הפיליפינים(אנ')
|
9 ביוני 1975 |
| |
 וייטנאם(אנ')
|
נובמבר 1991 |
|
|
 טאיוואן
|
בין המדינות אין קשר דיפלומטי |
| |
 טג'יקיסטן(אנ')
|
|||
 יפן
|
29 בספטמבר 1972 |
| |
 ירדן(אנ')
|
|||
 ישראל
|
24 בינואר 1992 |
|
|
 כווית
|
22 במרץ 1971 |
|
|
 לאוס (אנ')
|
1989 |
|
|
 לבנון
|
|||
 מונגוליה (אנ')
|
1994 |
| |
 מזרח טימור(אנ')
|
20 במאי 2002 | ||
 מיאנמר, בעבר בורמה(אנ')
|
8 ביוני 1950 |
| |
 מלזיה(אנ')
|
1991[5] |
|
|
 נפאל
|
1960 |
|
|
 סינגפור
|
3 באוקטובר 1990 |
| |
 ערב הסעודית(אנ')
|
יולי 1990 |
|
|
 עיראק
|
1958 |
| |
 פלסטין
|
1976 |
|
|
 פקיסטן
|
1950 |
| |
 קוריאה הדרומית
|
24 באוגוסט 1992 |
| |
 קוריאה הצפונית
|
6 באוקטובר | ||
 קטר
|
9 ביולי 1988 |
|
|
 תאילנד
|
נובמבר 1975 | ||
 תימן(אנ')
|
1958 |
|
אוקיאניהעריכה
פרט לאוסטרליה וניו זילנד קיימות עוד מדינות איים קטנות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין. במדינות אלו ישנם סינים רבים שהגיעו לאיים אלו במהלך השנים.
מתוך 14 מדינות העולם שמכירות רק בטאיוואן ולא ברפובליקה העממית של סין 4 נמצאות באוקיאניה, מספר גדול ביחס לכמות המדינות ביבשת.
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 אוסטרליה
|
1941 (לפני פיצול סין) |
| |
 איי מרשל(אנ')
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים |
| |
 איי שלמה
|
15 בספטמבר 2019 | ||
 טובאלו
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים | ||
 ונואטו
|
26 במרץ 1982 |
| |
 טונגה
|
1998 |
|
|
 מיקרונזיה
|
11 בספטמבר 1989 |
| |
 נאורו
|
בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים |
| |
 ניו זילנד
|
1972 |
|
|
 סמואה
|
1976 |
| |
 פיג'י
|
1975 | ||
 פלאו
|
נכון לשנת 2020 אין יחסים דיפלומטיים בין המדינות |
| |
 פפואה גינאה החדשה
|
1976 |
|
|
 קיריבטי
|
ספטמבר 2019 |
|
אמריקה הצפוניתעריכה
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 ארצות הברית
|
דצמבר 1943 לפני פיצול סין. 1979 לאחר פיצול סין |
|
|
 איי בהאמה
|
23 במאי 1997 |
| |
אמריקה הדרומית*עריכה
| מדינה | כינון היחסים | החלפת שגרירים וקונסוליות | הערות |
|---|---|---|---|
 אורוגוואי
|
|||
 אנטיגואה וברבודה
|
|||
 אקוודור
|
|||
 ארגנטינה
|
|||
 בוליביה
|
יחסים עם יפןעריכה
- ערך מורחב – יחסי יפן–סין
הרפובליקה הסינית המאוחדת (לפני הפיצול עם טאיוואן) ראתה ביפן איום בחצי הראשון של המאה ה-20, כמו במלחמת סין–יפן הראשונה והשנייה. עם הקמתה של טאיוואן ב-1949, הכירה יפן רק בטאיוואן, אך בשנת 1972 העבירה את ההכרה לרפובליקה העממית של סין כמו רוב מדינות העולם.
יחסים עם ישראלעריכה
- ערך מורחב – יחסי ישראל–סין
היחסים ההיסטוריים בין ישראל לסין ידעו עליות ומורדות רבות, את יחסים אלו מקובל לחלק לארבעה שלבים בהיסטוריה, וכן הקשר לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
מהצהרת בלפור עד קום המדינה ופיצול סיןעריכה
במהלך ההיסטוריה לא ניכר כי הייתה אנטישמיות רבה בסין. כבר במאה ה-8 לספירה הגיעו יהודים לסין על ידי דרך המשי, עם זאת רק כ-400 שנה לאחר מכן נראו עדויות של יהודים בסין.
לאחר הצהרת בלפור, ההסתדרות הציונית החלה ליצור יחסים דיפלומטיים עם מדינות העולם, רק לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הגיעו יהודים רבים, ובהם בחורי ישיבת מיר לסין, החלו יחסים דיפלומטיים בין ההסתדרות הציונית לסין. בהצבעה באומות המאוחדות אודות הקמת מדינת ישראל נמנעה סין מההצבעה.
שלב ראשון: יחסים טובים, מפיצול סין עד 1955עריכה
בשנת 1949 התפצלה סין לטאיוואן (הרפובליקה הסינית), ולרפובליקה העממית של סין, עד פברואר 1949 הוכרה רק טאיוואן ואילו הרפובליקה העממית של סין עוד לא הכריזה על עצמאותה, טאיוואן הודיע כי היא תכיר בישראל, אם זו תקבל מושב באומות המאוחדות. באוקטובר 1949 הכריזה סין על עצמאות, רוב מדינות העולם בחרו באותו שלב להכיר דווקא ברפובליקה הסינית, אולם ישראל הכירה דווקא בסין העממית. הקשרים בין ישראל לסין העממית נשארו טובים עד 24 באפריל 1955.
שלב שני: ניתוק יחסים 1955 עד 1976עריכה
ב-24 באפריל 1955 הוכרו בסין הזכויות של העם הפלסטיני מבלי להזכיר את ישראל, החל מאותה שנה התדרדרו היחסים בין סין לישראל.
יחסים עם קוריאהעריכה
יחסים עם ארצות הבריתעריכה
- ערך מורחב – יחסי ארצות הברית–סין
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ תוכנית ההשתלטות של סין על העולם
- ^ יותם יעקבסון, סין וטיבט-יחסים מורכבים, מסע אחר
- ^ סין מסייעת לבנגלדש להתמודד עם נזקים
- ^ [www.news.cn אתר חדשות סיני בנושא לאוס]
- ^ תחילת יחסי ידידות בין סין למלזיה
- ^ [pqasb.pqarchiver.com מלחמת המפרץ וסין]
- ^ [יחסי טאיוואן-סין https://focustaiwan.tw/politics/201610130028]
- ^ EMBASSY OF MICRONESIA IN BEIJING, CHINA
- ^ פפואה גינאה החדשה