פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלכים-פילוסופים הם השליטים או שומרים היפותטיים באוטופיה "קליפוליס", עיר המדינה האידיאלית של אפלטון. אם חזון זה יוגשם, לשיטתו של אפלטון "על הפילוסופים להפוך למלכים... או שאלו המתקראים מלכים חייבים לעבור באופן אמיתי ומתאים תהליך של פילוסופיזציה" ("הרפובליקה" תרגום חופשי).

המדינה כגוףעריכה

אפלטון משווה את המדינה לגוף האדם: האיכרים והסוחרים הם הבטן, הם פועלים מתוך תשוקה. הלוחמים הם החזה, הם פועלים מתוך רצון. הפילוסוף מלך הוא הראש, והוא פועל מתוך התבונה. כשם שהגוף פועל בהרמוניה כך גם המדינה.

בספר השבעי של "הרפובליקה"עריכה

אפלטון מגדיר כפילוסוף אדם המחפש ידע אמיתי ושיש לו גישה אמיתית לצורות (אידאות אפלטוניות), בניגוד לאדם המחפש מראות מסוימים או השכלה. בנוסף לכך הרעיון שהפילוסוף מהווה את השליט הטוב ביותר מובא במטאפורת "ספינת המדינה", אחד מהרעיונות המצוטטים ביותר של אפלטון. "נווט אמיתי חייב מתוך הכרח לשים לב לעונות השנה, לשמים, לכוכבים, לרוחות ולכל דבר שנוגע לספינה על מנת באמת לשלוט בה". אפלטון טוען שמלחים (קרי תושבי עיר-המדינה) מתעלמים מה"בטלנות", של הפילוסוף משום שלא ראו בחייהם פילוסוף אמיתי.

ביקורתעריכה

בספרו החברה הפתוחה ואויביה, מאשים קרל פופר את אפלטון בעליית הטוטאליטריות במאה ה-20, כשהוא רואה את המלכים-פילוסופים של אפלטון ורעיונותיהם לגבי "הנדסה חברתית" ו"אידיאליזם", כמובילים הישר אל היטלר וסטלין (דרך הגל ומרקס). בנוסף, נאמר[דרוש מקור] כי האייתולה ח'ומייני קיבל השראה מהחזון האפלטוני של המלך-פילוסוף, התעניין ב"רפובליקה" של אפלטון למד מיסטיקה איסלמית בקום בשנת 1920 ולאחר מכן ביסס עליהם את הרפובליקה האיסלמית שלו.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.