חטיבת יפתח

חטיבת קומנדו במילואים בעוצבת הבזק
(הופנה מהדף חטיבה 11)

חֲטִיבַת יִפְתָּח (חטיבה 11, בעבר נקראה גם חטיבה 576) היא חטיבת מילואים בצה"ל המורכבת בעיקר מלוחמי יחידת אגוז, שהוקמה כחטיבת פלמ"ח בגליל בעיצומה של מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948. החטיבה, שאחרי פירוק הפלמ"ח השתלבה בצה"ל כחטיבת חי"ר מילואים, לחמה בכל מלחמות ישראל ועברה גלגולים רבים. בשנים 1968 - 1969 הוסבה לחטיבה ממוכנת 11, שכללה שני גדודי חרמ"ש וגדוד טנקים שרמן. לאחר מלחמת יום כיפור הוסבה לחטיבת מילואים משוריינת 576, שכללה שלושה גדודי מגח, והוצבה תחת פיקודה של אוגדה 252. ב-1981 החטיבה הוצבה תחת פיקוד עוצבת עידן, עד שפורקה בשנת 2014. בשנת 2016 הוקמה מחדש, כחטיבה 11, על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה, ושימשה כחטיבת הקומנדו במילואים של פיקוד הצפון[1] תחת עוצבת הבשן. בשנת 2020 עברה החטיבה לעוצבת הבזק.

חטיבה 11
סמל חטיבת יפתח
פרטים
כינוי חטיבת יפתח
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך פלמ"ח
צה"ל
סוג חטיבת חי"ר במילואים (לשעבר חטיבת שריון)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות מאי 1948 (הקמה מחודשת ב-2016) – הווה
מלחמות

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע חומת מגן מלחמת חרבות ברזל

כוח אדם =
פיקוד
יחידת אם עוצבת הבזק
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי נדב מייסלס
מפקדים מפקדי החטיבה

היסטוריה עריכה

חטיבת יפתח[2] קמה מתוך מבצע יפתח שהתנהל בחודשים אפריל-מאי 1948. במהלך המבצע שררה אי בהירות אם מטה המבצע הוא גם מטה חטיבה, אולם בסופו הפכה יפתח לחטיבה לכל דבר. אז גם ניתן לה שמה התקני: חטיבה 11. במהלך מלחמת העצמאות הייתה מוכרת גם בתור "חטיבת החולצות הכחולות", בשל האחוז הגבוה של גרעיני ההכשרות שבתוכה.[3]

מלחמת העצמאות עריכה

בתחילת מלחמת השחרור כללה החטיבה שני גדודים:

הגדוד הראשון[4] ("גדוד העמק") שחנה במשקי העמק, פעל בעמק בית שאן, בגלבוע, באזור חיפה ובגליל המערבי,

הגדוד השלישי[5] ("גדוד הגליל") שפעל בגליל העליון ובסביבתו.

בשלהי 1948 הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני[6] ("גדוד הנגב הצפוני"), שחנה בנגב בראשית המלחמה והשתייך אז לחטיבת הנגב (היא חטיבה 12).

בתחילה הייתה החטיבה כוח משימה שהורכב מהגדודים הראשון והשלישי, בפיקודו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המבצע הגדול הראשון של החטיבה היה מבצע יפתח (ששמו נקבע על ידי יגאל ידין, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על-פי כינויו המחתרתי של יגאל אלון (פייקוביץ), יפתח, (יגאל פייקוביץ, תל-חי). ערב הכרזת המדינה והקמת צה"ל, עת התארגנו גדודי הפלמ"ח וחילות ההגנה מחדש בחטיבות, אוחדו שני הגדודים הצפוניים לחטיבה שנשאה את שם המבצע שבו השתתפה, ומולה כהן מונה למפקדה.

מראשיתה ועד לימיה האחרונים של מלחמת העצמאות, התבססו גדודי יפתח בעיקר על אנשי משקים, קבוצות הכשרה, מגויסים בודדים ואנשי גח"ל. בפרוץ המלחמה היו אנשי הפלמ"ח פזורים במחנותיהם במשקי העמקים ובגליל. הם הוטלו למשימות בנקודות תורפה של האזורים שבהם שכנו: אבטחת דרכים והקשר הרצוף בין הגליל, העמקים ומרכז הארץ, אבטחת יישובי הספר ושמירה על הגבולות הצפוניים ומעברות הירדן.

כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ביצעו הגדודים פעולות התקפיות: ב-15 בפברואר 1948 ביצעה יחידה מהגדוד השלישי פשיטה ארוכת-טווח על הכפר הערבי סעסע, והטילה מבוכה במחנה הערבי.[7] יחידות מהגדוד התערבו בהתקפה על טירת צבי, תקפו מהאגף את צבא ההצלה וגרמו לו אבדות קשות. בתחילת אפריל 1948 פעל הגדוד הראשון לראשונה בפעולה גדודית, והנחיל מפלה לצבא ההצלה שתקף את משמר העמק.

פעולותיה העיקריות של החטיבה בגליל המזרחי היו בכיבוש טבריה וצפת, במבצעי יפתח ומטאטא, בהתקפות על משטרת נבי יושע, בקרבות מלכיה, ובהדיפת הסורים מעמק הירדן. ביוני 1948 הועברה החטיבה למרכז הארץ, השתתפה במבצע יורם, בניסיון לכבוש את לטרון ומאוחר יותר במבצע דני. בקיץ 1948 החטיבה ירדה לנגב לקראת קרבות ההכרעה, אשר בשלב זה של המלחמה נערכו בעיקר בדרום. החטיבה נטלה חלק במבצע גי"ס ובמבצע יואב, וכן בהגנה על מנחת מטוסים ליד רוחמה ערב מבצע יואב (קרב חרבת מחאז). לקראת סוף המלחמה החטיבה חזרה לצפון. בעת עלייתה לצפון, הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני של הפלמ"ח, אשר השתייך עד לאותה העת לחטיבת הנגב.

מבצע קדש עריכה

במבצע קדש החטיבה בפיקוד אל"ם אהרון דורון כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 113 בפיקוד סא"ל פנחס ויינשטיין, גדוד 115 בפיקוד רס"ן יהודה זיו, גדוד 128 בפיקוד רס"ן שאול גבעולי. וגדוד 54 בפיקוד סא"ל ישראל גרמן. גדוד 115 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבת גולני, ולחם עמה על מערכי רפיח וגדוד 54 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבה 37, ולחם עמה על מערכי אום כתף ואבו עגילה. בנוסף כללה גדוד מרגמות 120 מ"מ וגונדת נ"ט. החטיבה ששימשה כחטיבה מרחבית בגיזרת רצועת עזה עד מלחמת ששת הימים, כבשה בסיוע צג"ם 278 בפיקוד סא"ל זאב אשכולות מחטיבה 37 ופלוגת שריוניות סטאגהאונד מגש"פ 182 של פיקוד מרכז את העיר עזה ואת רצועת עזה, עד וכולל מרחב ח'ן יונס.

מלחמת ששת הימים עריכה

במלחמת ששת הימים החטיבה בפיקוד אל"ם יהודה רשף כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 81 בפיקוד סא"ל שלמה גולדברג, גדוד 115 בפיקוד סא"ל אורן אליהו, גדוד 128 בפיקוד סא"ל יחזקאל רביד, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל צבי לבנון וגדוד מרגמות 340 (לימים 7042). החטיבה תוגברה בגדוד שריון 86 של טנקי 13-AMX בפיקוד סא"ל יעקב הדר, ובגדוד 202 בפיקוד סא"ל צבי בר לחמה בקרבות על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה ובקרבות הקשים לכיבוש מבואותיה הדרומיים של העיר עזה במהלך ה-5 ביוני, והייתה שותפה לכיבוש העיר ביום שלמחרת.

מלחמת יום כיפור, חטיבה ממוכנת 11 עריכה

במלחמת יום הכיפורים, חטיבה ממוכנת 11, בפיקוד אל"ם אהרן פלד כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 54 בפיקוד סא"ל גדליה גל, וגדוד 128 בפיקוד סא"ל זאב ליטמן, גדוד טנקי שרמן - גדוד 226 בפיקוד סא"ל יוסף רביב, ופלוגת סיור על ג'יפים. החטיבה הגיעה לגזרת סיני ב-8 באוקטובר והוכפפה ל"כוח נמר", שהיה כוח משימתי בפיקודו של קלמן מגן בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר. בהמשך הקרבות הוכפף לה גדוד טנקי צנטוריון מחטיבה 217 וגדוד טנקי פטון. ב-14 באוקטובר השתתפה החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית ויחד עם חטיבה 204, השמידה מעל 40 טנקים T-62 מחטיבה 15 של דיוויזיה 18 המצרית. ב 15 באוקטובר פלוגה ל' מגדוד 128 לחמה בקרב על מעוז בודפסט. ב-19 באוקטובר החטיבה חצתה את התעלה מערבה וחברה לאוגדה 252, בסיום המלחמה התייצבה בנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צה"ל.

לאחר מלחמת יום כיפור, חטיבת שריון 576 עריכה

לאחר מלחמת יום כיפור, אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת, עם 3 גדודי טנקי מגח, ומספרה שונה לחטיבה 576. בשנת 1981 הועברה החטיבה, שהייתה חטיבת המילואים של אוגדה 252, לאוגדה 720.

מבצע חומת מגן, חטיבה 576 עריכה

במבצע חומת מגן פעלה החטיבה בפיקוד אל"ם אורן בן גויה כחטיבת שריון במילואים בגזרת שכם, היא כבשה את מחנות הפליטים בלאטה, מסאכן שעבייה ואת מתחם קבר יוסף. גדוד 445 מהחטיבה בפיקוד סא"ל חיים בר סלע, לחם בעיר בית לחם וכיתר את מתחם כנסיית המולד שבה התבצרו מחבלים.

פירוק חטיבת השריון 576 עריכה

באוקטובר 2013 שלח המח"ט אל"ם אורן סולומון, מכתב לחיילי ומפקדי החטיבה, ובו פירט על תהליך רה-ארגון הסד"כ בצה"ל שלאורו הוחלט לפרק את החטיבה.[8] החטיבה שהייתה שייכת לעוצבת עידן, פורקה ב-2014.

הקמת חטיבת החי"ר, חטיבה 11 עריכה

בשנת 2016 הוחלט על הקמת החטיבה מחדש כחטיבת חי"ר מובחרת במילואים המכונה בשם "חטיבת הקומנדו במילואים", על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". מרבית החיילים המשרתים בחטיבה הם בוגרי יחידת אגוז. בחודש ספטמבר 2020 עברה החטיבה לעוצבת הבזק, שם מהווה כח קומנדו במילואים.

במלחמת חרבות ברזל לחמה החטיבה תחת עוצבת הבזק במרכז רצועת עזה, בין השאר בשג'אעיה, פגעה במחבלים והשמידה תשתיות אויב ואמצעי לחימה.[9]

הנצחה עריכה

 
אנדרטת חטיבת יפתח בנגב

לזכר חללי החטיבה הוקמה אנדרטת חטיבת יפתח בנגב ליד צומת קמה. התכנון נעשה על ידי חיליק ערד, חבר קיבוץ סער.

קיבוץ יפתח הוקם באוגוסט 1948 על ידי יוצאי החטיבה.

מפקדי החטיבה עריכה

 
הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, בעת ההכשרה קציר ראשון בעמק יזרעאל, 1949
שם תקופת כהונה הערות
יגאל אלון 1948 מפקדה הראשון. לימים מפקד פיקוד הדרום, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל
מולה כהן 1948 - 1949
אסף שמחוני 1949 - 1950 לימים מפקד פיקוד הדרום
יוסף טרמר 1950
עוזי נרקיס 1950 - 1951 לימים מפקד פיקוד המרכז
אורי בן-ארי
יהודה ואלך לימים מפקד אוגדה 38
צבי זמיר לימים אלוף פיקוד הדרום
אביב ברזילי
אהרון דורון 1955 - 1956 מפקדה במלחמת סיני. לימים ראש אגף כוח אדם
אריאל שרון 1958 - 1959 לימים מפקד פיקוד הדרום וראש הממשלה ה-11
מאיר פעיל 1962 - 1963 לימים מפקד בה"ד 1, היסטוריון וח"כ
יהודה רשף 1967 - 1968 מפקדה במלחמת ששת הימים
מרדכי צפורי 1968 - 1969
גדעון גורדון 1969 - 1971
יצחק בן שוהם 1972 - יולי 1973 נפל במלחמת יום הכיפורים בהיותו מפקד חטיבה 188
אהרן פלד יולי 1973 - 1974 מפקדה במלחמת יום הכיפורים
אמיר דרורי 1974 לימים סגן הרמטכ"ל
אורי שגיא 1975 מפקד החטיבה הראשון כחטיבת שריון 576. לימים ראש אמ"ן
דני בנדל 1975 - 1976
דוד כץ 1976 - 1977 לימים מפקד אוגדה 49
יואב גולן 1977 - 1977
יעקב שדה (שאשא)
יצחק אשל 1981 - 1983 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אהרון (באומוול) ברק
שלמה טנגר
אלי אלפסי
אלחנן שמואלי 1998 - 2001 נהרג בשנת 2011 בתאונת מטוס[10]
אורן בן ג'ויה 2001 - 2002 מפקדה במבצע חומת מגן
בועז אברהם
איציק כהן
אורן סולומון - 2014 המפקד האחרון של חטיבת השריון 576
אלישב בהרב 2016 - 2018 המפקד הראשון של החטיבה כחטיבת חי"ר 11
אביחי זפרני 2018 - 2020 לימים מפקד חטיבת יהודה
יונתן מופז 2020 - 2021
יצחק בן בשט אוגוסט 2021 - אוגוסט 2023 נפל כמפקד חפ"ק גולני במלחמת חרבות ברזל[11]
נדב מייסלס אוגוסט 2023 -

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חטיבת יפתח בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   האם ללוחמי המילואים של חטיבת הקומנדו עדין יש את זה?, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2018.
  2. ^ על-פי כינויו המחתרתי של יגאל אלון (פייקוביץ): יפתח (יגאל פייקוביץ, תל-חי)
  3. ^ זאב עופר ותהילה עופר, יפתח: חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות, 2013: עמ' 23.
  4. ^ זאב עופר ותהילה עופר, הגדוד הראשון: גדוד "העמק" ממטולה עד הנגב, 2008. זאב עופר ותהילה עופר, יפתח: חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות, 2013: עמ' 26–27.
  5. ^ זאב עופר ותהילה עופר, יפתח: חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות, 2013: עמ' 27–29.
  6. ^ זאב עופר ותהילה עופר, יפתח: חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות, 2013: עמ' 29.
  7. ^ עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, ‏07.10.2009.
  8. ^ יוחאי עופר, מפקדי חטיבת יפתח שמתפרקת מבקשים לשמור על השם המיתולוגי, באתר nrg‏, 22 בינואר 2014
  9. ^   אנשיל פפר, מחפשים מנהרות, נזהרים מפוליטיקה: 24 שעות עם חיילי המילואים בשג'אעייה, באתר הארץ, 7 בינואר 2024.
  10. ^ כתבי ynet, הטייס שוחח עם אשתו שניות לפני ההתרסקות, באתר ynet, 16 בדצמבר 2011
  11. ^ ישראל לפקוביץ, מפקד חטיבות יפתח ופארן נפל בקרבות בעזה, באתר בחדרי חרדים, 13 בדצמבר 2023