Found Footage

Found Footage (מושג שאול בעברית: פָאוּנְד פוּטֵג'; בתרגום חופשי: קטעי וידאו שנמצאו) היא תת-סוגה של סרטי מתח עלילתיים שבהם העלילה מוצגת כהקלטות וידאו גולמיות שנעשו על ידי אחת או יותר מהדמויות שהיו מעורבות בהתרחשות. ההקלטות אבדו כביכול, אך נמצאו על ידי מישהו אחר בחלוף הזמן, בדרך כלל כאשר המעורבים, כולם או חלקם, מתים או נעדרים. לעיתים יוצגו הצילומים עם עריכה ופרשנות של מי ש"מצא" אותם, ואצל הצופה נוצרת אשליית צילום וידאו אותנטי של אירוע שהתרחש במציאות. סגנון קולנועי זה משמש לרוב בסרטי אימה, תופעות על-טבעיות ומסתורין, אך מכיוון שטכנולוגיות הצילום זולות יחסית, הסגנון משמש גם בסרטי פשע, מלחמה, קומדיות וסדרות טלוויזיה.

סרט מוגדר כפאונד פוטג' כאשר למצלמה יש תפקיד בעלילה ומקור ידוע בסרט (On screen; בניגוד לסרטים עלילתיים שבהם המצלמה חיצונית להתרחשות - Off screen). האירוע לא היה המניע לצילום, אלא התרחש בזמן שנעשו צילומים מסיבות אחרות, והמעורבים נקלעו אליו בעל כורחם.

במקורה, פאונד פוטג' היא סוגה מובחנת העומדת בפני עצמה וכוללת שילוב של קטעי סרטונים אותנטיים בסרטי תעודה, פרסומות ווידאו קליפים מוזיקליים. ואולם, ההגדרה הוחלה גם על סרטים בדיוניים הנחזים כתיעודיים. כבר בשנת 1974 השתמש אורסון ולס בטכניקה זו בבימוי הסרט "ז' זה זיוף" על זייפן האמנות אלמיר דה הורי. ולס שילב בסרט קטעים תיעודיים אמיתיים של דה הורי, וכן פנה לצופים מחדר העריכה כדי לשכנע אותם ב"אמיתות" הסיפור. בזכות סרט זה נחשב ולס לממציא הקולנוע המוקומנטרי. באופן דומה יצר הבמאי סטיוארט קופר בשנת 1975 את סרט המלחמה העלילתי "Overlord" שבו שילב צילומים אותנטיים של הפלישה לנורמנדי.

מחשש לבלבול עם סרטי קולאז' של קטעים אמיתיים שנאספו ממקורות שונים, יש המקפידים לציין "קטעי וידאו מפוברקים שנמצאו" (Faux Found-footage), ואילו חוקר הקולנוע דייוויד בורדוול חולק על עצם המושג "קטעי וידאו שנמצאו", ומעדיף להגדיר את הגימיק הזה בסרטים בדיוניים כ"קטעי וידאו שהתגלו" (Discovered Footage). מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר סבור שהמושג הנכון הוא Assembled Footage (בעברית: קטעי וידאו מקובצים), מכיוון שכל שוט הגיע ממצלמה שיש לה קיום מוצדק בסרט.

בניתוח של 500 סרטי פאונד פוטג', אתר Found Footage Critic זיהה ארבע פרספקטיבות צילום:

1. פרספקטיבה של גוף ראשון – הדמות הראשית חווה את האירוע בעודה אוחזת במצלמה, והצופה רואה את ההתרחשות מנקודת מבטה. עבור פרספקטיבה זו, משתמשים בטכניקת צילום מנקודת מבט (POV - Point of View Shot), המכונה גם מצלמה סובייקטיבית .
2. מוקומנטריה (לחלופין: סגנון פסאודו-דוקומנטרי) – צילום ראיונות או תחקירים מדומים אודות האירוע.
3. פרספקטיבה חדשותית – כביכול, צוות חדשות מקצועי מסקר אירוע, והצופה רואה את ההתרחשות "דרך" מצלמת הטלוויזיה.
4. פרספקטיבה של מצלמת אבטחה – מצלמה נייחת המצלמת באופן אוטומטי אירוע המתרחש במרחב שהמצלמה מכסה.

מידע בדף זה ללא הפניות למקורות, מבוסס על שני מאמרים: מאמר בבלוג של דייוויד בורדוול ומאמר באתר Found Footage Critic.

היסטוריה

לסגנון קולנועי זה יש תקדימים בספרות וברדיו: בספרות מוכרים רומנים אפיסטולאריים הערוכים כאסופות מכתבים או קטעי יומנים אישיים שנכתבו כביכול בידי דמות מרכזית בעלילה: דרקולה מאת ברם סטוקר, פרנקנשטיין מאת מרי שלי וקריאתו של קת'ולהו מאת ה. פ. לאבקראפט, כולם נמנים עם סוגה זו. אורסון ולס השתמש בטכניקה דומה בשנת 1938 כאשר שידר ברשת הרדיו של סי.בי.אס את התסכית מלחמת העולמות, כעיבוד לרדיו של הרומן מאת ה. ג'. וולס. הסיפור עובד כמשדר חדשות דרמטי שתיאר כביכול את פלישת אנשי מאדים בשידור חי, והשידור נשמע אמין עד כדי כך שהמאזינים נבהלו וחשבו שמדובר באירוע אמיתי.

במחצית השנייה של המאה ה-20 שימשו טכניקות צילום המאפיינות את סגנון הפאונד פוטג', בעיקר בסרטים מוקומנטריים דלי-תקציב שצולמו תוך ימים ספורים, כגון: "Culloden" משנת 1964, "יומנו של דייוויד הולצמן" (1967), "ספיינל טאפ" (1984), "בוב רוברטס" (1992), "The Watermelon Woman" ‏(1996), ועוד. האפשרות ליצור סרט עם ממד ריאליסטי בתקציב נמוך קסמה ליוצרי סרטי אימה שנוטים להיות דלי-תקציב. סרטים פורצי דרך היו "שואת הקניבלים" (1980) המהפכני, והסרט "The Last Broadcast" ‏(1998) שנחשב לחלוץ השימוש במצלמה ביתית לצילום אירוע שהתרחש כביכול במציאות. אולם הסגנון הפך לפופולרי בעיקר בעקבות צאתו לאור של "פרויקט המכשפה מבלייר" (1999) אשר נחשב לאבטיפוס של סרטי פאונד פוטג' מודרניים.

ציוד חובבני המפחית את עלויות ההפקה, כגון מצלמות וידאו ומצלמות של טלפונים חכמים עם תמונות וצליל באיכות נמוכה יחסית, נחשב לגיטימי בגלל התוצאה הריאליסטית. בדרך כלל, הפקה זולה מבטיחה את רווחיות הסרט. בשנת 2007 הפיק אורן פלי את "פעילות על-טבעית" בעלות של 15,000 דולר בלבד, ורק בארצות הברית גרף הסרט הכנסות של כ-300 מיליון דולר. סרטים שנעשו מאוחר יותר, "השטן שבפנים" (2012) שהכניס כ-30 מיליון דולר, ו"הסר חבר" (2014) שהכניס יותר מ-64 מיליון דולר, נעשו בתקציב של מיליון דולר בלבד כל אחד. בעקבות התפתחותה והצלחתה של סדרת סרטי "פעילות על-טבעית" נוצרו שתי תופעות: ראשית, יריבות בתעשיית סרטי האימה. דייוויד בורדוול טוען שהסרטים "Paranormal Entity" משנת 2009 ו"גירוש השדים האחרון" משנת 2010 נעשו תוך "גנבה בוטה" מהרעיון של פלי. שנית, בגלל הדימוי הריאליסטי, טכניקות פאונד פוטג' יושמו גם בסרטים עתירי תקציב כגון "קלוברפילד" (2008) שנעשה בתקציב של 25 מיליון דולר, ו"כרוניקה בזמן אמת" (2012) עם 12 מיליון דולר.

המבקר סקוט טוביאס טען שבעשור הראשון של המאה ה-21, סרטי פאונד פוטג' הם מה שהיו סרטי סלאשר בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנת 2014 צפה הבמאי והתסריטאי כריסטופר לאנדון שהסגנון יחרוג מסוגת האימה ויתפשט לסוגות אחרות. ברוח זו, במחצית העשור השני של המאה נעשו סרטים ששולבו עם סוגת המותחן הטכנולוגי המעמידה טכנולוגיה במרכז העלילה: בסרט "הסר חבר" מתרחשת העלילה כולה במדיה החברתית, צגי מחשב ומצלמות רשת. סרט המדע הבדיוני "הארדקור הנרי" (2015) מצולם בפרספקטיבה של גוף ראשון, כביכול דרך עיניו של הגיבור, סייבורג בשם הנרי. הקרנת הסרט בפסטיבל SXSW במרץ 2016 עוררה את השאלה באיזו מידה טכניקת POV תתפתח ותחליף את טכניקת הפאונד פוטג' הקלאסית.

כמו סוגות קולנועיות אחרות, גם על סרטי פאונד פוטג' נעשתה פרודיה, כאשר בשנת 2013 יצאה לאקרנים הקומדיה "הבית הרדוף" שעושה הומאז' בעיקר לסדרת "פעילות על-טבעית" ולסרט "השטן שבפנים", אך גם לאחרים, כגון סרט האימה "מגרש השדים" וקומדיית הפשע השחורה "ספרות זולה". בשנת 2014 יצא סרט ההמשך, "הבית הרדוף 2".

בתאריכים 24–25 במרץ 2018 התקיים בסן פרנסיסקו פסטיבל קולנוע ראשון לסרטי פאונד פוטג', בשם "The Unnamed Footage Festival" (בתרגום חופשי לעברית: הפסטיבל לסרטי וידאו ללא שם). המארגנים הצהירו שמטרת הפסטיבל היא להפוך סגנון זה מתת-סוגה גרידא לאסכולה קולנועית לגיטימית.

אפקטים וטכניקות

המטרה המרכזית היא לשוות לצילומים אמינות של אירוע אמיתי. הבמאי אדוארדו סאנצ'ז הצביע על הצורך לא להגזים במידת הריאליזם של האירועים. הוא הסביר שקהל הצופים יודע לזהות מתי משטים בו, ואפילו בסרטי מפלצות מצפים להתנהגות אנושית מצד הדמויות. סאנצ'ז מצביע על אתגר מרכזי, והוא: לספק הצדקה להמשך מעשה הצילום במצבים שבהם כל אדם היה מפסיק לצלם. הוא מביא דוגמה לכך ב-"V/H/S" שבו הגיבורים רוכבים על אופניים כשהם מצוידים במצלמות גו פרו על קסדותיהם.

עקב מגבלות תקציב, כמעט שאין אפקטים חזותיים ממוחשבים (Computer-generated Imagery), אלא נעזרים בפרקטיקות צילום שונות. פרקטיקה מקובלת היא שהשחקנים עצמם אוחזים מצלמות ומצלמים תוך כדי תנועה, כך שמתקבלים אפקטים של צילום חובבני ומצלמה רועדת (Shaky Camera או Handheld Camera). לעיתים קרובות הבמאי עצמו מגלם את הדמות האוחזת במצלמה, פרקטיקה שמאפשרת לו לשלוט טוב יותר בהפקה ולחסוך זמן וכסף. באופן מסורתי משתמשים בציוד צילום שאיננו החדיש ביותר, אולם הזמינות הגוברת של איכות טכנולוגית ורזולוציה גבוהה במחיר שווה לכל נפש, צמצמה את הפער בין איכות צילום חובבני לאיכות מקצועית. הבמאי צ'אד ויללה סיפר שסרט האתחול של סדרת סרטי "V/H/S" צולם באיכות הפרדה גבוהה, וכדי להפחית את האיכות, הצילום הומר לתקליטור, הורץ במצלמת 8 מ"מ, והתוצאה עברה דיגיטציה. קודם לכן, בהפקת "Overlord" נעשה שימוש בעדשות צילום צבאיות גרמניות מקוריות מתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להתאים את איכות הצילומים לקטעים הדוקומנטריים האמיתיים ששולבו בסרט.

נהוג להניח שמגבלות תקציב פוגמות באיכות ובאפקטיביות של הסרטים ומאלצות את המפיקים למצוא פתרונות זולים. אולם כנגד זה קיימת טענה שדווקא שחקנים חסרי ניסיון ולא מיומנים בצילום, בנוסף לציוד ביתי ואתרים אמיתיים - כל אלה חיוניים ליצירת סרט פאונד פוטג' מוצלח. מפיקים ובמאים מעדיפים ללהק שחקנים לא מוכרים. מעבר לכך שהדבר מוזיל את עלות ההפקה, הטענה היא שאם הצופים יזהו כוכבים ושחקנים המוכרים להם מתפקידים אחרים, אשליית המציאות תיפגם. אך נראה שלאור יתרונותיו של הסגנון, נעשים גם סרטים שאליהם מלוהקים גם שחקנים ידועים, כגון "סוף המשמרת" (2012), סרט משטרה בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול ומייקל פניה.

התסריטים כוללים הנחיות כלליות תוך השארת מרחב אלתור לשחקנים. העלילות מתרחשות לרוב באתר יחיד, ומקובל ראשית לבחור אתר צילומים ואז להתאים את התסריט לאתר כדי לנצלו באופן מיטבי. שני מאפיינים אלה מאפשרים צילום שוטים ארוכים מהמקובל בקולנוע. למשל, במהלך צילומי "הסר חבר", סיפור העלילה המלא לא נחשף לשחקנים עד אחרי סיום העריכה, ההפקה הכניסה תפניות בעלילה ושלחה אותן במסרונים לשחקנים תוך כדי הצילומים, והם נדרשו לאלתר לפי השינויים. הסרט כולו צולם ברצף אחד של 80 דקות.

על מנת ליצור ולשמר אצל הצופים אווירת מציאות מתחילת הסרט, בדרך כלל אין כתוביות פתיחה המציגות את הסרט כמקובל בקולנוע, אך ייתכנו כותרות המסבירות את הרקע לאירועים, משל היה זה סרט תעודי או דיווח עיתונאי. לרוב אין מוזיקת פתיחה, רקע וליווי, והשמעת מוזיקה תיתכן רק כאשר יש לה מקור ידוע בסרט עצמו. כדוגמה, את הסרט "הסר חבר" פותח הלוגו של חברת סרטי יוניברסל עם שיבושים המדמים הפרעה סטטית, ללא מוזיקה וכתוביות, ומוזיקת ליווי מושמעת מהלפטופ של גיבורת הסרט. לצד זאת, נוצרה תת-סוגה של סרטים היברידיים שמשולבים בהם אלמנטים של פאונד פוטג' ושל צילום עלילתי רגיל, ביחס משתנה ביניהם. דוגמאות לסרטים היברידיים: במותחן האימה "ראיות" (2012), העלילה העיקרית מתרחשת בצילומי וידאו שהמשטרה מצאה, ואילו חקירת המשטרה מצולמת כסרט עלילתי רגיל. כמו כן, יש מוזיקת פתיחה, ומוזיקת ליווי - בחלק האחרון של הסרט. במותחן הטכנולוגי "משחקי חובה" (2016), מצלמות רשת ומצלמות סלולריות ממלאות תפקיד מרכזי, אך לממשקי המשתמש של המצלמות אין משמעות בעלילה. כמו כן, הסרט מתחיל בסצנה המתרחשת במצלמת רשת, ללא כתוביות ומוזיקת פתיחה.

לעיתים, גם מסע השיווק כולל טכניקות שנועדו ליצור מצג של סרטי וידאו אותנטיים ודמויות אמיתיות. למשל, במהלך ההקרנות המוקדמות של "פרויקט המכשפה מבלייר" בפסטיבלים השונים, פוזרו כרזות "נעדר/ת" עם תמונות הדמויות המרכזיות, ובאתר IMDb נרשמו הדמויות כ"נעדר/ת, כנראה מת/ה". במסגרת הפקת "הסר חבר", נפתחו חשבונות פייסבוק עבור גיבורי הסרט, ועבור האנטי-גיבורה שהתאבדה שנה לפני אירועי הסרט, נפתחו דף הנצחה וחשבון טוויטר שבאמצעותו יכלו הנוכחים בהקרנה המוקדמת לשוחח עם רוח הרפאים שלה.

דוגמאות נוספות

קולנוע וטלוויזיה

שם בשפת המקור	שם בעברית	סוגה	שנה	מדינה	במאי	הערות
Man Bites Dog	איש נשך כלב	קומדיית פשע שחורה; מוקומנטרי	1992	בלגיה	רֶמִי בֶּלְווֹ	דובר צרפתית
Forgotten Silver		מוקומנטרי	1995	ניו זילנד	פיטר ג'קסון
UFO Abduction	החייזרים באים	אימה; מדע בדיוני	1998	ארצות הברית	דין אליוטו	סרט אתחול
Book of Shadows: Blair Witch 2		אימה פסיכולוגי	2000	ארצות הברית	ג'ו ברלינגר	סרט המשך לסרט משנת 1999
August Underground		סרט ניצול	2001	ארצות הברית	פרד ווגל	סרט אתחול. שני סרטי המשך יצאו בשנת 2003 ובשנת 2007
Interview with the Assassin	ראיון עם מתנקש	דרמה מוקומנטרית	2002	ארצות הברית	ניל בורגר	מבוסס על תאוריית קונספירציה סביב רצח הנשיא קנדי
Zero Day	יום האפס	דרמה	2003	ארצות הברית	בן קוצ'יו
The Last Horror Movie	סרט האימה האחרון	אימה		בריטניה	ג'וליאן ריצ'רדס
Incident at Loch Ness	תקרית בלוך נס	מוקומנטרי	2004	בריטניה	זאק פן
The Curse	הקללה	אימה	2005	יפן	קוג'י שיראישי
The Collingswood Story		אימה	2006	בריטניה	מייק קוסטנצה	סרט עצמאי; זכה בפרס הליהוק הטוב ביותר בפסטיבל סן פרנסיסקו
The Hunt	ניצוד	דרמה		דנמרק	פריץ קירש
Alone with Her	לבד איתה	מותחן פשע		ארצות הברית	אריק ניקולאס
Welcome to the Jungle	ברוכים הבאים לג'ונגל	מוקומנטרי; אימה	2007	ארצות הברית	ג'ונתן הנסלי
The Poughkeepsie Tapes	קלטות פוקיפסי	אימה		ארצות הברית	ג'ון אריק דאודל
Death of a Ghost Hunter	מותה של ציידת הרוחות	אימה		ארצות הברית	שון טרטה
Diary of the Dead	יומן המתים	אימה; זומבים		ארצות הברית	ג'ורג' רומרו
REC	פחד, מצלמים	אימה; זומבים		ספרד	חואמה באלאגרו	סרט אתחול. יצאו שלושה סרטי המשך: 2009, 2012, 2014. במקור, העיצוב הגרפי של שם הסרט הוא [REC•] כתצוגת מצב הקלטה במצלמת וידאו.
Quarantine	שטח ההסגר	אימה; על טבעי	2008	ארצות הברית	ג'ון אריק דאודל	עיבוד לסרט הספרדי REC
Lake Mungo	אגם מונגו	אימה פסיכולוגי		אוסטרליה	ג'ואל אנדרסון
District 9	מחוז 9	מדע בדיוני	2009	ניו זילנד	ניל בלומקאמפ
The Ritual	הפולחן	אימה		ארצות הברית	מייקל הפסטורם
Lunopolis		מדע בדיוני	2010	ארצות הברית	מאתיו אוואנט	הופץ לצפייה ביתית בלבד
A Serbian Film	סרט סרבי	מותחן ניצול		סרביה	סרדן ספאסויביץ'
Undocumented		אימה		ארצות הברית	כריס פקובר
The Virginity Hit		קומדיה		ארצות הברית	האק בוטקו
Atrocious		אימה		ספרד	פרננדו ברדה לונה
Trollhunter	צייד הטרולים	פנטזיה שחורה	2011	נורווגיה	אנדריי אוברדל
Ragini MMS		אימה		הודו	פוואן קריפאלאני
The Tunnel	המנהרה	אימה		אוסטרליה	קארלו לדסמה
Megan Is Missing		אימה		ארצות הברית	מייקל גוי
Grave Encounters		אימה על-טבעי		קנדה	קולין מיניהאן
Apollo 18	אפולו 18	אימה; מדע בדיוני		ארצות הברית / קנדה	גונזאלו לופז-גאז'גו
Apartment 143	דירה 143	אימה	2012	ספרד	רודריגו קורטס
The Dinosaur Project	דינוזאורים בקונגו	מדע בדיוני; הרפתקאות		בריטניה	סיד בנט
A Night in the Woods		אימה		בריטניה	ריצ'רד פארי
The Conspiracy	המזימה	מותחן פסיכולוגי		קנדה	כריסטופר מק'ברייד
The Bay	המפרץ	אימה		ארצות הברית	בארי לווינסון
Dabbe: Bir CinVakasi		אימה; ניצול		טורקיה	חסן קאראצ'אדאג
The Frankenstein Theory	תאוריית הפרנקנשטיין	אימה	2013	ארצות הברית	אנדרו ויינר
Willow Creek		אימה		ארצות הברית	בובקט גולדתוייט
Europa Report	דו"ח אירופה	מדע בדיוני		ארצות הברית	סבסטיאן קורדרו
The Dirties	המטונפים	קומדיה		קנדה	מאט ג'ונסון
The Sacrament	הפולחן	אימה		ארצות הברית	טי ווסט
The Hunted	מאבק צמוד	מותחן		ארצות הברית	ג'וש סטיוארט
Devil's Due	יורש השטן	אימה פסיכולוגי	2014	ארצות הברית	מאט בטינלי-אולפין
Earth to Echo	להציל את אקו	מדע בדיוני		ארצות הברית	דייב גרין
Into the Storm	בתוך הסופה	סרט אסונות		ארצות הברית	סטיבן קווייל
As Above, So Below	עמוק למעלה	אימה		ארצות הברית	ג'ון אריק דאודוול
The Possession of Michael King	הרדיפה של מייקל קינג	אימה	2014	ארצות הברית	דייוויד יונג
The Taking of Deborah Logan	ההשתלטות על דברה לוגן	על טבעי		ארצות הברית	אדם רוביטל
Babysitting	בייביסיטינג	קומדיה		צרפת	פיליפ לאשו, ניקולה בנאמו	סרט הביכורים של לאשו כבמאי
Creep	קריפ	אימה		ארצות הברית	פטריק ברייס	סרט הביכורים של ברייס כבמאי
The Pyramid	הפירמידה	אימה על-טבעית		ארצות הברית	גרגורי לוואסר
Welcome to Yesterday	בחזרה לאתמול	מדע בדיוני	2015	ארצות הברית	דין ישראלייט	שם הסרט הוחלף פעמיים: הוא יצא לאקרנים בשם "Almanac", אחר כך הוחלף ל-"Project Almanac", לפני שניתן לו השם הזה.
Demonic	בית האימה	אימה; על-טבעי		ארצות הברית	וויל קאנון
Area 51	אזור 51	אימה; מדע בדיוני		ארצות הברית	אורן פלי
The Gallows	הגרדום	אימה; על-טבעי		ארצות הברית	טראוויס קלאף, כריס לופינג
The Visit	הביקור	אימה		ארצות הברית	מ. נייט שאמלאן
Be My Cat: A Film for Anne		אימה פסיכולוגי		רומניה	אדריאן טופיי	דובר אנגלית
The Dark Tapes		אימה	2016	ארצות הברית	מייקל מק'קוואון; וינסנט ג'יי. גסטיני	סרט הפאונד פוטג' המעוטר ביותר מאז שנת 1999 (נכון לדצמבר 2016), לאחר שזכה ב-31 פרסים וב-20 מועמדויות
Unlisted Owner		אימה		ארצות הברית	ג'ד בראיין
Operation Avalanche		מותחן		ארצות הברית / קנדה	מאט ג'ונסון
Found Footage 3D		אימה		ארצות הברית	סטיבן דג'נארו	סרטו הראשון של הבמאי. זכה בפרס שופטי ועדת הקבלה לפסטיבל ברוס קמבל לסרטי אימה לשנת 2016.
Blair Witch	המכשפה מבלייר	אימה; על-טבעי		ארצות הברית	אדם וינגארד	הסרט השלישי בסדרת "פרויקט המכשפה מבלייר"
Phoenix Forgotten		אימה פסיכולוגי; מסתורין	2017	ארצות הברית	ג'סטין בארבר	הוקרן בישראל בערוצי "הוט" בשם השגוי "הנעלמות מפיניקס", ואתרי קולנוע באינטרנט השתמשו בשמות שונים
Open Water 3: Cage Dive		אימה פסיכולוגי		אוסטרליה	ג'רלד רישיונאטו	ספין אוף שני לסרט "ים של פחד" (Open Water) משנת 2003, אחרי "לכודים בלב ים" (Open Water 2: Adrift) משנת 2006.
Boots on the Ground		מלחמה על-טבעי	2018	בריטניה	לואיס מלוויל	טריילר רשמי ראשון הופץ ב-5 ביולי 2017
The Gallows Act II		אימה; על טבעי	2019	ארצות הברית	טראוויס קלאף; כריס לופינג	סרט המשך ל"הגרדום" משנת 2015.
Audition		דוקו-אימה; מציאות	2021	ארצות הברית	אריק האף; ג'ושוע פול
Archive 81	ארכיון 81	אימה	2022	ארצות הברית	רבקה תומאס; היפאא' אל-מנסור;ג'סטין בנסון; ארון מורהד	סדרת נטפליקס
The Alien Report		מותחן מדע בדיוני		ארצות הברית		מדמה סרט תיעודי, חלק ראשון מתוך טרילוגיה
Infrared	(מילולית: תת-אדום)	אימה		ארצות הברית	רוברט ליווינגס ורנדי מונדלול, הבן
咒	הקללה	אימה		טאיוואן	קווין קו
Ghosts of Hiroshima		אימה; על-טבעי		ארצות הברית	ברנדון ווקר

וידאו קליפים

שם השיר	ביצוע	תאריך יציאה	חברות הפקה
Testify	Rage Against the Machine	2 בנובמבר 1999	Sony/ATV Music, Universal Music, Kobalt Music
Babalon A.D.	Cradle of Filth	3 במרץ 2003	סוני
Get Yourself High	The Chemical Brothers	17 בנובמבר 2003	Virgin Records, Astralwerks, Freestyle Dust
Postcards from Italy	ביירות	9 במאי 2006	Ba Ba Bings Records, 4AD, Beggars Records
Dayvan Cowboy	בורדס אוב קנדה	29 במאי 2006	Warp Records
Video Games	לנה דל ריי	7 באוקטובר 2011	Interscope Records, Polydor Records, Vertigo Records, Stranger Recorsds
I Need Your Love	קאלווין האריס	12 באפריל 2013	Deconstruction Records, Fly Eye Records, Columbia Records
Run On Love	טובה לו, לוקאס נורד	5 ביוני 2013	Hybris, Radikal Records
One Last Time	אריאנה גרנדה	10 בפברואר 2015	Republic Records
Photograph	אד שירן	11 במאי 2015	Atlantic Records, Asylum Records
Run Away with Me	קארלי ריי ג'פסן	17 ביולי 2015	604 Records, School Boy Records, Interscope Records

בישראל

סרטי קולנוע באורך מלא

• "ג'רוזלם" – סרט אימה שביימו בשנת 2015 האחים דורון ויואב פז, שגם כתבו את התסריט. הסרט שדובר אנגלית מספר את סיפורן של שתי תיירות אמריקאיות בירושלים, שנקלעו לאירועי זוועות שהתרחשו בעיר העתיקה בערב יום הכיפורים. כחידוש טכנולוגי, הסרט מצולם דרך משקפי גוגל מנקודת ראותה של התיירת שמרכיבה אותם. מבקר הקולנוע נתן ליכטר העניק לסרט ציון של ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה באתר סרט, והגדירו כמעניין וחדשני.
• "אנתרקס" – מותחן קונספירציה משנת 2017 בבימויו של שי שרף ובכיכובם של אודי פרסי, אורטל בן שושן, עמית אפשטיין ודנה מיינרט. העלילה מבוססת על סיפור אמיתי שחשף ניסויים שנעשו בחיילי צה"ל לצורך מציאת חיסון נגד חידקי האנתרקס, ומסופרת מנקודת ראותו של חייל מילואים המתעד את חבריו במצלמת וידאו. את התסריט כתבה יעל אורון, והפיקו אלעד פלג וחגי ארד. הסרט זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר לשנת 2017 בפסטיבל אוטופיה.

סרטים קצרים

• "בני" – סרט משנת 2014 מאת עמית איצקר שכתב את התסריט, ביים וערך. איצקר משחק יחד עם טס השילוני רודמן בעלילה שעוסקת בראיון שמקיימת בלוגרית עם כוכב רשת, והראיון מסתיים ברצח. צילום הסרט נעשה בידי שני השחקנים עצמם.
• "אחד באפריל" – סרט אימה משנת 2014, שצולם כולו במכשיר אייפון על ידי יונתן דקל שגם ביים, כתב את התסריט ושיחק. העלילה נסבה אודות סטודנט לקולנוע שמוצא קטע וידאו שצילם סטודנט במחזור לימודים קודם ותיעד בו מתיחת אחד באפריל שעשה לבת-זוגו, והתפתחה לתאונה. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 2015, בפרס ואן ליר לסרט סטודנטים העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2014 ובציון לשבח מטעם פורום מבקרי הקולנוע בפסטיבל הבין-לאומי לסרטי סטודנטים בתל אביב 2014, השתתף בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס בשנת 2015, והוקרן בערוץ כאן 11 במאי 2017.
• "צומת הרוחות" – סרט אימה שהפיק וביים רותם מורט בשנת 2015, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע דרום באותה שנה. הסרט, שהוקרן בפסטיבל ברלין בשנת 2016, מספר את סיפורם של בני הזוג זוהר ובת-אל שירדו לחופשה בסיני, הסתבכו עם נהג טנדר שהטריד אותם, ונעלמו כשהם משאירים אחריהם מכונית מרוסקת ובה מצלמת וידאו שאיתה תיעדו את הנסיעה.
• "לא לגעת" – סרט שביימה אפרת רסנר בשנת 2015 במסגרת לימודיה בבית הספר סם שפיגל. הפיקה לאה טוניק, צילם גל רומבק, ערך אוריה הרץ. הסרט מספר את סיפורה של בחורה בשם הגר המתפרנסת מהמרות של קלטות וידאו ישנות לקבצים דיגיטליים, ובידיה נשארות קלטות שבעליהן לא דורשים אותן חזרה. הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל סרטי סטודנטים באורוגוואי (2016), פרס נוסף בפסטיבל פואטייה, וכן הוקרן בפסטיבלים בסאו פאולו ובמונטנגרו.

באינטרנט

האפשרות לצלם סרט באמצעים ביתיים פשוטים וטלפונים חכמים הביאה לפריחת סרטי פאונד פוטג' בערוצי יוטיוב, באורכים משתנים החל מסרטונים של דקות ספורות. לרוב מדובר ביוטיוברים חובבי הסגנון, אך יש ערוצי יוטיוב של אולפנים קטנים ומפיקים עצמאיים המנסים להיבנות מהצלחות של סרטים כגון סדרת "פעילות על טבעית" ו"הגרדום". העיתונאית האמריקאית ג'ולייט בנט ריילה ציינה שביוטיוב לא תמיד ניתן לדעת אם סרטון הוא אמיתי או מבוים, מה שמוסיף לאווירת המסתורין.

בספטמבר 2017 נמסר רשמית על הקמת חברת POV Horror להפקה והפצה של סרטי אימה בטכניקת פאונד פוטג', כמיזם משותף של האתרים  Found Footage Critic ו-Wicked Horror. החברה השיקה ערוץ הזרמת מדיה המאפשר צפייה בסרטים על פי דרישה.

בישראל, במאי 2019 עלה לרשת החברתית אינסטגרם מיזם ליום השואה, שכלל סדרת סרטונים קצרים אשר כביכול צילמה אווה היימן, נערה יהודיה ילידת רומניה שנספתה בשואה. המיזם, ששמו "הסטורי של אווה", התבסס על היומן האמיתי שכתבה היימן.

ראו גם

• פאונד פוטג' כמטא-קולנוע

לקריאה נוספת

• מיכאל גינזבורג, סרטי אימה שריקבון אוהבים, אוחזר ב-11 ביולי 2017
• מיכאל גינזבורג, פרויקט ביגפוט – ריאיון עם אדוארדו סאנצ'ז, אוחזר ב-11 ביולי 2017
• מיכאל גינזבורג, ריאיון עם ג'יימס קולן ברסאק, ההבטחה הצעירה של האימה האמריקנית המודרנית, 18 בינואר 2015

• Alyssa Ethelcrowe, Four Found Footage Films People Thought Were Real, Found Footage Critic, March 9, 2018

קישורים חיצוניים

• דף הבית של אתר Found Footage Critic המפרסם עדכונים, מידע, ביקורות וניתוח של סרטי פאונד פוטג' (באנגלית)
• הפודקאסט של אתר Found Footage Files המציע סקירות וביקורות סרטים (באנגלית)
• דף הבית של אתר Blairwitch.net המנהל קבוצות דיון של חובבי סדרת "המכשפה מבלייר" (באנגלית)
• מתן שאווטר יניב, ‏המצלמה לא שוכחת: סרטי הפאונד פוטג' הגדולים, באתר "סרט", 3 באוקטובר 2018