תלמי (אסטרונום)

תלמי
Κλαύδιος Πτολεμαῖος
לידה	100; פלוסיום, האימפריה הרומית
פטירה	170 (בגיל 70 בערך); אלכסנדריה, האימפריה הרומית
שם לידה	Κλαύδιος Πτολεμαῖος
ענף מדעי	אסטרונומיה, מתמטיקה, גאוגרפיה, אסטרולוגיה
מקום מגורים	אלכסנדריה
מוסדות	הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
פרסים והוקרה	מכתש תלמי על הירח ועל המאדים' האסטרואיד "4001 תלמי" הר תלמי ביבשת אנטארקטיקה.
תרומות עיקריות
	נחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה. כתב שלושה ספרים בעלי חשיבות עליונה למדע.

קְלָאוּדִיוֹס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος;‏ בערך 100 לספירה – בערך 170 לספירה), המוכר בעברית בקצרה בשם תַּלְמַי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני. תלמי חי באלכסנדריה שבמצרים (באותה עת פרובינקיה רומית) ונחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה.

על שמו נקראו מכתש תלמי על הירח, מכתש תלמי על המאדים, האסטרואיד "4001 תלמי", והר תלמי ביבשת אנטארקטיקה.

עבודתו המדעית

תלמי כתב מספר חיבורים מדעיים, שלושה מהם בעלי חשיבות מתמשכת במדע האיסלאמי ובמדע האירופי, בתקופות מאוחרות יותר. החשובה בין יצירותיו היא "אלמגסט" (שיבוש ערבי של השם היווני Η μεγάλη Σύνταξις, "החיבור הגדול", במקור Μαθηματικὴ Σύνταξις "המערכה המתמטית"), בה הציג את תורתו האסטרונומית - המודל הגאוצנטרי. תורה זו הייתה פופולרית מאוד בזמנה, ולמעשה שלטה בעולם המערבי עד ימי קופרניקוס, קפלר וגלילאו. החיבור החשוב השני הוא: "גאוגרפיקה" (Γεωγραφικὴ) (אנ'), דיון מקיף בידע הגאוגרפי של העולם היווני-רומאי. השלישי הוא חיבור אסטרולוגי בשם "טטרביבלוס" (Tetrabiblos) ("ארבעה ספרים") או "אפוטלסמטיקה" (Apotelesmatica, "השפעות") ובלטינית "Quadripartitum" ("ארבעה חלקים"), שבו ניסה תלמי להתאים את האסטרולוגיה ההורוסקופית אל פילוסופיית הטבע האריסטוטלית של תקופתו. האפוטלסמטיקה נכתב לפני הגאוגרפיקה.^[1]

אלמגסט

על פי תורתו של תלמי, כדור הארץ עומד במרכז היקום, וסביב לו גרמי השמיים, לפי הסדר הבא: הירח, כוכב חמה, נוגה, השמש, מאדים, צדק ושבתאי. מעבר למסלולו של שבתאי היו קבועים כוכבי-השבת. כדי להסביר את התנועה הנראית לאחור של כוכבי-הלכת, טען תלמי כי כוכבי-הלכת נעים במסלול לולייני, המקיף מסלול מעגלי סביב הארץ. עבור כל כוכב לכת הניח תלמי מעגל ראשי סביב הארץ (שמרכזו אינו חופף למרכז כדור הארץ), ומעגל משנה שמרכזו על היקף המעגל הראשי והכוכב נע על היקפו. תנועת הכוכב הנצפית היא לכן צירוף תנועות שני המעגלים. דגם זה אומץ על ידי הכנסייה הקתולית, וכך החזיק מעמד כ-1,500 שנה. יכולת-החיזוי של הדגם הייתה, בכל-זאת, טובה מספיק לתצפיות בעין בלתי-מזוינת בתנועת כוכבי-הלכת, אף על פי שהיו בה גם כמה הנחות שגויות (למשל, שהמרחק בין כדור הארץ לירח משתנה פי שניים לאורך מסלולו).

תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים שהארץ נעה, אך פסל את הרעיון משום שהניח, בשל אי הכרת חוק ההתמדה, החוק הראשון של אייזיק ניוטון, אשר טרם נולד, שאילו נעה הארץ הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות גבוהה מערבה.

הם טוענים שאפשר להניח שהשמים שרויים בלא תנועה והארץ סובבת על אותו ציר ממזרח למערב... גם אם מצד תופעות הכוכבים אין כל עיכוב להשקפה זו הפשוטה יותר הרי מצד המקרים בכדור הארץ ובאוויר השערה כזו נלעגת ביותר... סיבוב הארץ היה סוער מכל התנועות שעל פניה... עד שכל הדברים שאינם קבועים עליה היו נראים כעושים תנועה במגמה המנוגדת לארץ. שום ענן ושם עוף וכל דבר הנזרק לא היה נראה מעולם עובר מזרחה, הואיל ותמיד הייתה הארץ משיגה כל תנועה לכיוון מזרח. עד שכל שאר הדברים היו נראים כמפגרים ונסוגים לצד מערב.

— אלמגסט, חלק ראשון, פרק שביעי "על זה שהארץ אין לה תנועה ממקום למקום"

כמו כן כלל ה"אלמגסט" קטלוג כוכבים אשר פורטו בו 48 קבוצות כוכבים, שרובן עדיין נמצאות בשימוש כיום.

אפיגרמה

לתלמי מיוחס המכתם (אפיגרמה) הבא, המופיע באנתולוגיה היוונית (9, 577):

אני יודע שאני בן תמותה, בן חלוף,

אך כשאני חוקר את מסילות הכוכבים

רגליי אינן דורכות עוד על פני האדמה

ואני מתמלא במזון האלים - לצדו של זאוס עצמו!^[2]

הקאנון של תלמי

תלמי חיבר גם את "קאנון המלכים" - רשימת מלכים כרונולוגית שכללה מלכים אשוריים, בבלים, פרסיים, מקדונים, תלמיים ורומאיים החל משנת 747 לפנה"ס עד שנת 160 לספירה. רשימות אלה עזרו לתיארוך וקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.

ארץ ישראל והיהודים בחיבוריו

שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיקה, כוללים התייחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם המיושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל אידומיאה, קוילה סוריה, פיניקיה, כלדיאה, אורכיניה וערביה פליקס (אנ'), בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ולמזל טלה, מזל אריה ומזל קשת, ושליטיהם השותפים הם זאוס, ארס והרמס. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן שמסופוטמיה ובבל נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי.^[1] בהתאם לכך, הוא מאפיין על-פי הכוכבים את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כ"מוכשרים יותר מאחרים במסחר וסחר-חליפין", אך גם כפחדנים נבזיים, בוגדניים, מתרפסים, ובאופן כללי הפכפכים". עם זאת, מבין הארצות הללו, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה הם באופן כללי, על פי הכוכבים, גם "נועזים, כופרים ותחבולנים".^[3]

כמעט ואין מקום לספק שבהתייחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של מרד התפוצות ומרד בר כוכבא, להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.^[4] תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיקה" (Geographia, V, 15:1-7) את ארץ יהודה. הוא משרטט את גבולותיה: "בגבולה של פלשתינה או יהודה בצפון ובמזרח היא סוריה...בדרום היא גובלת בערב-פטרה...עד לגבול בקרבת מצרים".^[5] הוא מוסיף כי "חלק מנהר הירדן זורם דרך יהודה בקרבת אגם האספלט". הוא מפרט את ערי החוף של ארץ ישראל: קיסריה, אפולוניה, יפו, יבנה-ים, אשדוד ים, אשקלון, אנתדון ו"נמל העזתים"; ומציין את "הערים הפנימיות של יהודה" ומחלקן לפי חבלי ארץ: הגליל (ובהן ציפורי, כפר עותנאי, יוליאס וטבריה), שומרון (ניאפוליס), "יהודה ממערב לנהר הירדן" (עזה, רפיח, יבנה, לוד, אנטיפטריס, סבסטי, בית גוברין, אמאוס, גופנה, ארכלאיס, פצאליס, יריחו, "ירושלים - הנקראת כיום איליה קפיטולינה" ועין גדי), עבר הירדן המזרחי (ליוויאס) ואדום "ממערב לנהר הירדן".^[6] זהו אזכורה הראשון של העיר ציפורי על ידי סופר פגאני. תלמי הוא גם הסופר היווני הראשון המזכיר את בית גוברין, שאינה נזכרת בשם זה כלל אצל יוסף בן מתתיהו.^[7]

ראו גם

לקריאה נוספת

שמואל סמבורסקי, המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה, מוסד ביאליק, 1987

Greek and Latin Authors on Jews and Judaism (edited with introductions, translations and commentary by Menahem Stern), Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, c1974-c1984, Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תלמי בוויקישיתוף

תלמי, ברשת החברתית Goodreads
תלמי, באתר MacTutor (באנגלית)
Claudius Ptolemy: Tetrabiblos (באנגלית)
Ptolemy: the Geography (באנגלית)
רשימת כתבי יד המתייחסים ליצירתו של תלמי, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת הפרסומים של תלמי, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת מפות בעקבות יצירות תלמי ועפ"י כתביו, עם גישה לסריקות, בקטלוג הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
תלמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פתולמאוס, דף שער בספרייה הלאומית
כתבי תלמי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² שטרן, עמ' 162
^ תרגום מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו.
^ Claudius Ptolemy, Tetrabiblos, Book II, 3, 66; 73
^ שטרן, עמ' 163
^ ראו גם: Geographia, V, 16:1-2
^ שטרן, עמ' 169-168.
^ שטרן, עמ' 170

[שטרן162-1] ¹ ² שטרן, עמ' 162

[2] תרגום מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו.

[3] Claudius Ptolemy, Tetrabiblos, Book II, 3, 66; 73

[4] שטרן, עמ' 163

[5] ראו גם: Geographia, V, 16:1-2

[6] שטרן, עמ' 169-168.

[7] שטרן, עמ' 170

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

תרומות עיקריות

לידה	100 פלוסיום, האימפריה הרומית
פטירה	170 (בגיל 70 בערך) אלכסנדריה, האימפריה הרומית
שם לידה	Κλαύδιος Πτολεμαῖος
ענף מדעי	אסטרונומיה, מתמטיקה, גאוגרפיה, אסטרולוגיה
מקום מגורים	אלכסנדריה
מוסדות	הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
פרסים והוקרה	מכתש תלמי על הירח ועל המאדים' האסטרואיד "4001 תלמי" הר תלמי ביבשת אנטארקטיקה.
נחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה. כתב שלושה ספרים בעלי חשיבות עליונה למדע.