נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
נציגויות מדינת ישראל מטעם משרד החוץ
משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 78 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם 164 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל שבעה שגרירים ניידים, היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.
רקעעריכה
בשנים שקדמו להקמת המדינה היו נציגי הסוכנות היהודית פרוסים במדינות רבות, ובכמה מהם נהנו ממעמד דומה לזה של נציגים דיפלומטיים. לאחר קום המדינה ומשעה שאותן מדינות הכירו בה, הפכו שלוחותיה של הסוכנות לנציגויות רשמיות של מדינת ישראל. שר החוץ, משה שרת, הכריע כי הנציגויות החדשות יוגדרו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות[1]. הצירות הראשונה של ישראל נפתחה בוורשה (פולין) ב-26 בספטמבר 1948[2]. עד סוף 1949 זכו למעמד רשמי גם צירויות ישראל באנקרה, בואנוס איירס, בודפשט, בוקרשט, בלגרד, בריסל, וושינגטון, לונדון, מונטווידאו, מונטריאול, מוסקבה, סידני, פראג, פריז, ורומא וכן הנציגויות לאו"ם בניו יורק ובז'נבה, כשלצידן פועלות גם קונסוליות רשמיות באיסטנבול, אמסטרדם, אתונה, וינה, לוס אנג'לס, ניו יורק וציריך.
בעשורים הראשונים לקיומה השתדלה ישראל לפתוח נציגות דיפלומטית בכל מדינה שהסכימה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים, מתוך רצון לבסס את מעמדה בקהילה הבינלאומית, בפרט בשל הסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל עשתה מאמצים רבים להתקרב אל מדינות אסיה ואפריקה, שהחלו להשתחרר באותן שנים מעול הקולוניאליזם. בשנים 1950–1959 עלה מספר הנציגויות התושבות של ישראל בעולם מ-37 ל-80. בשנת 1967, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, היו לה כבר 96 נציגויות דיפלומטיות תושבות ברחבי העולם[3].
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים חלה פגיעה במעמדה הבינלאומי ישראל, דבר שגרם לצמצום מספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. כפועל יוצא, נאלצה ישראל לסגור רבות מנציגויותיה בעולם. האירועים הבולטים ביותר בהקשר זה הם ניתוק היחסים עם ברית המועצות ועם מרבית מדינות הגוש הקומוניסטי אחרי מלחמת ששת הימים וניתוק היחסים עם מרבית מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור. רק עם השתנות הנסיבות הדיפלומטיות בעקבות סיום המלחמה הקרה ותחילתו של תהליך שלום בין ישראל לשכנותיה בשנות ה-90 של המאה ה-20, התאפשר כינונם מחדש של מרבית היחסים הדיפלומטיים שנותקו. בד בבד, נפילת מסך הברזל הביאה ליצירתן של מדינות חדשות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה, שרובן שאפו לכונן יחסים עם ישראל. ואולם, לא בכל מדינה שעמה כוננו או חודשו היחסים נפתחה גם נציגות דיפלומטית ישראלית. בפועל, בעשור השני של המאה ה-21 מחזיקה ישראל נציגות דיפלומטית תושבת רק בכמחצית מהמדינות שעמן יש לה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת 2019 פתחה ישראל את הנציגות הדיפלומטית בקיגאלי בירת רואנדה, אולם עם אישור תקציב המדינה ל-2019 נקבע גם כי ישראל תסגור 7 נציגויות דיפלומטיות[4].
ב-2020, בעקבות חתימת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות במפרץ הפרסי, הודיע משרד החוץ על כוונה לפתוח שגרירויות באיחוד האמירויות הערביות[5] ובבחריין[6].
רשימת נציגויות ישראל בעולםעריכה
שגרירים ניידיםעריכה
| מקום מושבו | מואמן ל- | שגריר מכהן |
|---|---|---|
| ירושלים |  ארמניה מולדובה
|
יואל ליאון |
| ירושלים |  מלטה סלובניה
|
אייל סלע (מיועד: זאב בוקר) |
| ירושלים |  מקדוניה הצפונית |
דן אורין (מיועדת: סימונה פרנקל) |
| ירושלים |  קוסובו |
מיועדת: תמר זיו |
| ירושלים |  דרום סודאן |
גרשון קידר |
| ירושלים |  איי מרשל איי שלמה[78] ונואטו טובאלו פיג'י פפואה גינאה החדשה נאורו פלאו קיריבטי מיקרונזיה
|
רועי רוזנבליט |
| ירושלים |  זמביה בוטסואנה נמיביה זימבבואה
|
עפרה פרחי |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו ועודן סגורותעריכה
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו מסיבות פוליטיותעריכה
| נציגות | סוג | יבשת | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פור לאמי | שגרירות | אפריקה |  צ'אד |
1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב | |
| ניאמי | שגרירות | אפריקה |  ניז'ר |
1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב | |
| במאקו | שגרירות | אפריקה |  מאלי |
1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב | |
| הוואנה | שגרירות | אמריקה הצפונית |  קובה |
1960 | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור | |
| טננריב | שגרירות | אפריקה |  הרפובליקה המלגשית |
1960 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור | כיום השגרירות המייצגת את ישראל במדגסקר נמצאת בדרום אפריקה |
| בנגי | שגרירות | אפריקה |  הרפובליקה המרכז-אפריקאית |
1961 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור | כיום השגרירות המייצגת את ישראל ברפובליקה המרכז-אפריקאית נמצאת ביאונדה, בירת קמרון. |
| קוטונו | שגרירות | אפריקה |  דהומיי |
1964 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור | כיום ישראל מיוצגת בבנין על ידי שגריר לא תושב שפועל באביג'אן, חוף השנהב |
| ואגאדוגו | שגרירות | אפריקה |  וולטה עילית |
1964 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור | כיום השגרירות המייצגת את ישראל בבורקינה פאסו נמצאת באביג'אן,חוף השנהב. |
| טהראן | שגרירות | אסיה |  איראן |
1964 | 1979[79] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות המהפכה האיראנית | |
| ביירות | נציגות | אסיה |  לבנון |
1982[80] | 1984 | ביטול הסכם ישראל-לבנון והתחזקות המעורבות הסורית במדינה | |
| תוניס | נציגות | אפריקה |  תוניסיה |
1996[81] | 2000[82] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה | |
| מסקט | נציגות מסחרית | אסיה |  עומאן |
1996[81] | 2000[83] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה | |
| קראקס | שגרירות | אמריקה הדרומית |  ונצואלה |
1958 | 2009[84] | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה | |
| נואקשוט | שגרירות | אפריקה |  מאוריטניה |
1999 | 2009 | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה | |
| אסונסיון | שגרירות | אמריקה הדרומית |  פרגוואי |
2015[85] | 2018[86] | משבר דיפלומטי שנגרם בין המדינות עקב העברת השגרירות של פרווגאי בחזרה לתל אביב. | |
| אסמרה | שגרירות | אפריקה |  אריתריאה |
1993[87] | 2022[88] | סירוב ממשלת אריתריאה לאשר את הגעת השגריר הישראלי למדינה |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו לחלוטין במדינה מסיבות תקציביותעריכה
| נציגות | סוג | יבשת | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ציריך | קונסוליה כללית | אירופה |  שווייץ |
1949 | 1990[89] | סיבות תקציביות[90] |
| קינגסטון | שגרירות | אמריקה הצפונית |  ג'מייקה |
1975[91] | 1995~[92] | סיבות תקציביות |
| סובה | שגרירות | אוקיאניה | פיג'י |
1987 | 1995~[92] | סיבות תקציביות |
| טגוסיגלפה | שגרירות | אמריקה הדרומית |  הונדורס |
1986 | 1995~[92] | סיבות תקציביות |
| מילאנו | קונסוליה כללית | אירופה |  איטליה |
1967[93] | 1996[94] | סיבות תקציביות |
| מבבנה | שגרירות | אפריקה |  סווזילנד |
1968[95] | 1996 | סיבות תקציביות |
| לילונגווה | שגרירות | אפריקה |  מלאווי |
1964[96] | 1997 | סיבות תקציביות |
| לה פאס | שגרירות | אמריקה הדרומית |  בוליביה |
1975 | 2003 | סיבות תקציביות |
| סן סלוודור | שגרירות | אמריקה הדרומית |  אל סלוודור |
1974[97] | 2016[98] | סיבות תקציביות |
| לילונגווה | שגרירות | אפריקה | מלאווי |
1964[99] | 1997 | סיבות תקציביות |
| אלכסנדריה | קונסוליה כללית | אפריקה |  מצרים |
1982[100] | 2002[101] | סיבות תקציביות |
| סידני | קונסוליה כללית | אוקיאניה |  אוסטרליה |
1949 | 2002[102] | סיבות תקציביות |
| ריו דה ז'ניירו | קונסוליה כללית | אמריקה הדרומית |  ברזיל |
1949 | 2002[102] | סיבות תקציביות |
| מרסיי | קונסוליה כללית | אירופה |  צרפת |
1951 | 2015 | סיבות תקציביות |
| פילדלפיה | קונסוליה כללית | אמריקה הצפונית |  ארצות הברית |
1964[103] | 2015 | סיבות תקציביות |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שפועלות בעיר אחרתעריכה
| נציגות | סוג | יבשת | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דאלאס | קונסוליה כללית | אמריקה הצפונית | ארצות הברית |
1960 | 1962 | פתיחת קונסוליה כללית ביוסטון |
| קלן | קונסוליה כללית | אירופה |  גרמניה המערבית |
1955 | 1967 | העברת השירות הקונסולרי לשגרירות בבון |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו ונפתחו מחדש (חלקן על ידי 'שגריר נודד' או נציג במדינה שכנה)עריכה
| נציגות | סוג | יבשת | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| קונקרי | שגרירות | אפריקה |  גינאה |
1959 | 1967[104] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים |
| אמסטרדם | קונסוליה כללית | אירופה |  הולנד |
1949 | 1970 | |
| קמפלה | שגרירות | אפריקה |  אוגנדה |
1962 | 1972 | ניתוק יחסים מצד אידי אמין |
| ברזוויל | שגרירות | אפריקה |  הרפובליקה של קונגו |
1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בשל קשרים עם הגוש המזרחי |
| לומה | שגרירות | אפריקה |  טוגו |
1962[105] | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור |
| לאגוס | שגרירות | אפריקה |  ניגריה |
1960 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| דאר א-סלאם | שגרירות | אפריקה |  טנזניה |
1961 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| לוסקה | שגרירות | אפריקה | זמביה |
1964 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| פריטאון | שגרירות | אפריקה |  סיירה לאון |
1961 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| ליברוויל | שגרירות | אפריקה |  גבון |
1963 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| מונרוביה | שגרירות | אפריקה |  ליבריה |
1957 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| פנום פן | שגרירות | אסיה |  קמבודיה |
1967[106] | 1975[107] | הצטננות היחסים עד לניתוקם על ידי הקמר רוז' |
| יוהנסבורג | קונסוליה כללית | אפריקה |  דרום אפריקה |
1949 | 1980 | |
| פורט או פרינס | שגרירות | אמריקה הצפונית |  האיטי |
1973 | 1990 | |
| קולומבו | "מדור אינטרסים"[108] | אסיה |  סרי לנקה |
1983 | 1990 | ניתוק יחסים |
| רבאט | משרד קישור | אפריקה |  מרוקו |
1994[81] | 2000[109] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
| קינשאסה | שגרירות | אפריקה | .svg)   זאיר / קונגו |
1982[110] | 2003 |
תקיפת נציגויות ישראליותעריכה
מספר נציגויות ישראליות ברחבי העולם היו יעד לפיגועי טרור ולמתקפות.
- הפיגוע בשגרירות ישראל באקוודור - פיגוע נגד שגרירות ישראל באקוודור ב-1982 שהרג שלושה בני אדם.
- הפיגוע בקונסוליה הישראלית בסידני - פיגוע נגד הקונסוליה הישראלית בסידני ב-1982.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה - פיגוע מכונית תופת שבוצע על ידי החזבאללה ב-1992 והרגה 29 איש, בהם 4 נציגים של ישראל.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון - פיגוע מכונית תופת מחוץ לשגרירות ישראל בלונדון ב-1994.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ ההחלטה התבססה על המלצות מסמך שהוגש לוועדת המצב ב-9 בינואר 1948 שכותכתו "קווים למבנה משרד החוץ ושירות החוץ של המדינה היהודית", שהוכן על ידי חניכי המוסד להשתלמות
- ^ תיעוד ויזואלי של פתיחת הצירות הישראלית הראשונה בעולם, בבלוג של ארכיון המדינה
- ^ התפתחות יחסי החוץ של ישראל 1948 עד 2003, באתר משרד החוץ
- ^ שי ניר, מי צריך שגרירות בדבלין?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2018
- ^ דיונים ראשונים בדרך לפתיחה הדדית של שגרירויות בישראל ובאיחוד האמירויות , אתר משרד החוץ, 31 באוגוסט 2020
- ^ שמעון יעיש, בכירים במשרד החוץ: "ישראל תפתח שגרירות בבחריין בהקדם האפשרי", באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2020
- ^ ב-1960 נפתחה שגרירות ישראל בלאגוס, אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1993 נפתחה השגרירות מחדש וב-2001 עברה לבירה החדשה אבוג'ה.
- ^ 4 חודשים מחתימת ההסכם עם האמירויות: ישראל פתחה שגרירות באבו-דאבי, באתר וואלה!News, 24 בינואר 2021
- ^ השגרירות נפתחה באביג'אן בראשית שנות ה-60' אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1985 הוכרז על חידוש היחסים וב-2 בדצמבר 1986 הגיש השגריר שמעון אגור את כתב האמנתו.
- ^ שגרירות ישראל נפתחה באדיס אבבה ב-1962 אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור ונפתחה שוב רק ב-1989 לאחר חידוש היחסים.
- ^ עד 1953 שימשה הקונסוליה הכללית במונטריאול כנציגות העיקרית של ישראל בקנדה
- ^ תיפתח צירות ישראלית בנורווגיה, חרות, 22 באוגוסט 1955
- ^ הדגל הישראלי הונף באיסטנבול, הד המזרח, 18 בנובמבר 1949
- ^ הנציגות נפתחה כקונסוליה ואחר כך כצירות. במשך שנים ארוכות נדחו מאמציה של ישראל להעלות את דרג היחסים. רק בדצמבר 1991 הסכימה טורקיה להעלות את דרג היחסים עם ישראל לשגרירות. ב-2011, בעקבות אירועי המשט לעזה, הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים לרמת מזכיר שני בלבד. ביוני 2016 הגיעו ישראל וטורקיה להסכם פיוס שכולל את החזרת דרג היחסים לקדמותו, ובנובמבר 2016 הוחלט למנות את איתן נאה לתפקיד שגריר ישראל באנקרה. במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים והאירועים ברצועת עזה, החליטה טורקיה לגרש את שגריר ישראל משטחה.
- ^ שגרירות ישראל נפתחה בגאנה ב-1957 אך נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
- ^ ההחלטה לפתוח שגרירות באשגבאט התקבלה ב-2009 אך דחיית שני שגרירים שהציעה ישראל על ידי ממשלת טורקמניסטן גרמה לעיכוב בפתיחת השגרירות. אלי ברדנשטיין, לראשונה: ימונה שגריר ישראלי בטורקמניסטן, באתר nrg מעריב, 8 באפריל 2013
- ^ החל בשנת 1954 החזיקה ישראל באתונה משרד ייצוג בדרג ציר, אך עד 1990 לא קיבלה אישור להקים נציגות דיפלומטית מלאה. על ניסיונות קודמים להעלות את היחסים לדרג של שגרירות ראו: יחסי ישראל–יוון, 1967-1961 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
- ^ נפתחה כצירות וב-1955 הפכה לשגרירות
- ^ נציגות ישראלית פעלה בבודפשט מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ ידיעה בעיתון כאן
- ^ נציגות ישראלית פעלה בבלגראד (אז בירת יוגוסלביה) מ-1949 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967. ב-1992, שנה לאחר כינון היחסים בין ישראל לסרביה, נשלח ממונה מטעם ישראל לסרביה וב-1997 נפתחה רשמית השגרירות.
- ^ ישראל ותאילנד כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1953. בשנים 1954–1958 יוצגה ישראל בתאילנד על ידי קונסול כבוד בבנגקוק, ושגריר לא תושב, שמקום מושבו בטוקיו. ראו גם משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 197-199
- ^ נפתחה במקור כצירות בריו דה ז'ניירו, שהייתה אז בירת ברזיל. ב-1973 עברה השגרירות לבירה החדשה ברזיליה.
- ^ נפתחה בתחילה כנציגות למוסדות הקהילה האירופית. מאמר על התפתחות היחסים
- ^ שגרירות ישראל בגרמניה המערבית נפתחה ב-1965 בעיר בון. ב-1991, לאחר איחודה של גרמניה, פתחה ישראל קונסוליה כללית בברלין. ב-1999 הועברו מוסדות הממשל הגרמני לברלין ובשנת 2000 עברה לשם גם שגרירות ישראל. תיאור פתיחת השגרירות ב-1965: בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה, מעריב, 25 באוגוסט 1965
- ^ כוננו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להלוציה, דבר, 25 ביוני 1951 (עד אז יוצגה ישראל בשווייץ על ידי הקונסוליה בציריך).
- ^ הודעה באתר משרד החוץ
- ^ אריאל כהנא, נפתחה הקונסוליה הכללית של ישראל בדובאי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2021
- ^ ב-1960 נוסדה שגרירות ישראלית בדקר (תחילה בירת הפדרציה של מאלי ולאחר מכן בירת סנגל), אך היא נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
- ^ בין 1949 ל-1952 הציר שישב בבריסל היה מואמן גם להולנד
- ^ ב-1973 פתחה ישראל קונסוליה בהונג קונג בתקווה להתקרב לסין, אך באוקטובר 1974 הוחלט על סגירתה מסיבות תקציביות. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
- ^ כתבה על פתיחת השגרירות, 14 במרץ 2015
- ^ נפתחה כצירות וב-1959 הפכה לשגרירות
- ^ השגרירות בוולינגטון נסגרה ב-2001 מסיבות תקציביות. ב-2011 נפתחה מחדש.
- ^ צירות ישראל בוורשה נפתחה בספטמבר 1948 והייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה של ישראל בעולם. ב-1967 נסגרה השגרירות בעקבות ניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי. ב-1986 פתחה ישראל בוורשה משרד אינטרסים, שלאחר חידוש היחסים הפך לשגרירות.
- ^ המשרד נקרא תחילה "משרד הכלכלה והסחר של ישראל" וב-1995 שונה שמו ל"משרד הכלכלה והתרבות". על הרקע לפתיחת המשרד ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 287-292
- ^ הודעה על פתיחת הקונסוליה בטורונטו
- ^ מהדקים את הקשרים: ישראל תפתח שגרירות באלבניה, באתר וואלה!
- ^ שגרירות ישראל פעלה ביאונדה החל ב-1960 ונסגרה ב-1973 עקב ניתוק היחסים מצד ממשלת קמרון בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1984 פתחה ישראל משרד אינטרסים ביאונדה וב-1986 נפתחה השגרירות מחדש לאחר חידוש היחסים. ראו: גד גולן מונה לשגריר ישראל בקמרון, מעריב, 1 בספטמבר 1986
- ^ https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=50
- ^ הנציגות ברנגון (כיום יאנגון) נפתחה כצירות והפכה בדצמבר 1957 לשגרירות.
- ^ החליפה את הקונסוליה בדאלאס
- ^ https://mfa.gov.il/MFAHEB/ForeignRelations/Documents/shnaton_2005.pdf
- ^ נפתחה כצירות ובאוקטובר 1952 הפכה לשגרירות
- ^ צירות ישראלית תוקם בפרו, מעריב, 28 באוגוסט 1956. באוגוסט 1958 הפכה לשגרירות.
- ^ משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית. על פתיחת השגרירות ראו: שגריר ישראל בליסבון הגיש כתב האמנתו, דבר, 19 ביוני 1977
- ^ בכרכרה מלכותית הוסע השגריר הישראלי הראשון בספרד לארמון, מעריב, 21 בפברואר 1986
- ^ עד לכינון יחסים מלאים ב-1992 פעלה הקונסוליה הכללית בבומביי (כיום מומבאי) כנציגות היחידה של ישראל בהודו. הקונסוליה נסגרה באוגוסט 2003 משיקולי תקציב ונפתחה שוב ב-2004
- ^ ידיעה בעיתון כאן
- ^ ב-1948 נפתחה במוסקבה צירות ישראל לברית המועצות. ב-1953 הנציגות נסגרה עקב משבר ביחסים, אך בהמשך אותה שנה נפתחה מחדש וב-1954 שודרגה לשגרירות. השגרירות נסגרה ב-1967 עקב ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.
- ^ ידיעה על פתיחת הקונסוליה, 1982
- ^ הודעה על חנוכת הקונסוליה במינכן באתר משרד החוץ. קונסוליה ישראלית ובה קונסול וקצין עלייה פעלה במינכן בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.
- ^ השגרירות במינסק נסגרה ב-2003 מסיבות תקציביות ונפתחה שוב ב-2004.
- ^ דני זקן, משרד החוץ פתח היום את שגרירות ישראל באבו דאבי, באתר גלובס, 24 בינואר 2021
- ^ בחריין: הוגש כתב האמנה של השגריר הישראלי למלך, באתר "סרוגים", 28 בדצמבר 2021
- ^ החל מסוף שנות ה-50' החזיקה ישראל במנילה משרד בראשות ממונה זמני.
- ^ ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
- ^ אסף זמיר החל רשמית את כהונתו כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, באתר ynet, 13 בדצמבר 2021
- ^ בין השנים 1973 ל-1989 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקניה, אך ישראל המשיכה להחזיק נציגות בניירובי.
- ^ על נסיבות פתיחת הנציגות: יחסי ישראל–קפריסין, 1967-1961 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
- ^ קונסוליה ישראלית בסאו פאולו פעלה עד 2002 אך נסגרה מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש ב-2010.
- ^ נציגות ישראלית פעלה בסופיה עד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ שגרירות ישראל נפתחה בסיאול ב-1968 אך ב-1977 החליטה ישראל לסגור אותה מסיבות תקציביות. מאז 1979 ובמשך למעלה מעשור ניסתה ישראל להשיג את הסכמתה של ממשלת קוריאה הדרומית לפתיחה מחדש של הנציגות, אך ללא תוצאה. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
- ^ במהלך שנות ה-60' פתחה ישראל נציגות מסחרית בסינגפור, שהפכה ב-1969 לשגרירות בעקבות העלאת דרג היחסים. ידיעה בעיתון דבר, 11 במאי 1969
- ^ שגריר ישראל מרפא שרים, מעריב, 2 באוקטובר 1966
- ^ https://embassies.gov.il/santo-domingo/ConsularServices/Pages/ISLAND-IN-SAINT-KITTS-AND-NEVIS.aspx
- ^ נפתחה כצירות, ב-1958 הפכה לשגרירות
- ^ נציגות ישראלית פעלה בפראג מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ ביוני 1949 הסכימה ממשלת דרום אפריקה לפתיחת קונסוליה כללית של ישראל ביוהנסבורג ואחר כך הכירה בקונסול אדוארד דויד גויטיין כציר ישראל בדרום אפריקה. מאז היו לישראל שני מוסדות שייצגו אותה שם – הצירות, שישבה בפרטוריה ובקייפטאון לסירוגין, וקונסוליה כללית ביוהנסבורג. ב-1963 הורידה ישראל את דרג הייצוג שלה בדרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד אך החזירה אותו לקדמותו ב-1967.
- ^ https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=100
- ^ כך הגיש צירנו בפריס את כתב ההרשאה, הצופה, 7 ביולי 1949. בספטמבר 1952 הפכה מצירות לשגרירות.
- ^ נציגות ישראלית פעלה ברואנדה בין השנים 1962 ל-1973, אך נסגרה עקב ניתוק היחסים בין המדינות בעקבות מלחמת יום כיפור. היחסים חודשו בשנות ה-80 של המאה ה-20. ב-2017, בעקבות התחממות היחסים בין המדינות, הודיעה ישראל על כוונתה לפתוח שגרירות בקיגלי ובפברואר 2019 הגיש שגריר ישראל רון אדם את כתב האמנתו לממשלת רואנדה (איתמר אייכנר, ישראל פתחה לראשונה שגרירות ברואנדה, ynet, 22 בפברואר 2019).
- ^ https://embassies.gov.il/kiev/NewsAndEvents/Pages/Ми-вітаємо-нашого-нового-посла!-.aspx
- ^ מושבה של הצירות הישראלית באוסטרליה היה בתחילה בסידני
- ^ https://embassies.gov.il/canberra/ConsularServices/Pages/consular-services.aspx
- ^ 20 שנים לאחר סגירתה: ישראל פתחה מחדש את הנציגות הדיפלומטית במרוקו, באתר וואלה!, 26 בינואר 2021
- ^ ש. גינוסר הגיע לרומא, דבר, 13 ביוני 1949
- ^ Israel explores areas to help SI, The Islandsun Daily News, 2018-01-25 (באנגלית)
- ^ חילוץ הישראלים מאיראן (1979)
- ^ דוד קמחי, משרד החוץ בביירות 1982–1984, בתוך משרד החוץ: 50 השנים הראשונות, כתר הוצאה לאור, 2002, עמ' 186-193
- ^ 1 2 3 המזרח התיכון וצפון אפריקה באתר משרד החוץ
- ^ הודעת דובר משרד החוץ, 22 באוקטובר 2000
- ^ קרן צוריאל, יחסים סוערים, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2000
- ^ רויטרס, ונצואלה ניתקה הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, באתר ynet, 15 בינואר 2009
- ^ צירות ישראל באסונסיון נפתחה כבר ב-1950. מאוחר יותר שודרגה לשגרירות אך נסגרה ב-2002 מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש רק ב-2015.
- ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, פרגוואי הודיעה על החזרת השגרירות לת"א; נתניהו סוגר את השגרירות, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
- ^ ישראל הכירה בעצמאותה של אריתריאה והודיעה, כי תקים שגרירות באסמרה הבירה, חדשות, 7 במאי 1993
- ^ איתמר אייכנר, "האריתריאים כמו קיר": לפיד החליט לסגור את השגרירות הישראלית, באתר ynet, 9 ביולי 2022
- ^ ראו למשל כאן
- ^ בדיון שהתקיים בכנסת ב-11 במאי 1993 נתן שר החוץ, שמעון פרס, את ההסבר הבא: "ההחלטה לסגור את הקונסוליה בציריך נובעת מכך שהמרחק בין ברן לבין ציריך הוא קטן יותר, למשל, מהמרחק שבין מוסקבה לבין לנינגרד. אם אתה שואל אותי, הגיוני יותר לפתוח קונסוליה בלנינגרד, או בפטרוגרד, שבהן יש גם יהודים וגם מסחר. אנחנו אפילו מתכוונים לפתוח קונסוליה בשנחאי, מפני שהמרחק בין בייג'ינג לבין שנחאי גדול יותר מאשר המרחק בין ברן לבין ציריך, וגם האפשרויות הן חדשות ומרתקות. אנחנו עושים מיפוי חדש של הקונסוליות, מפני שבדרך הטבע אין לנו תקציב לענות על כל הצרכים הרבים שיש לנו."
- ^ ישראל תפתח שגרירות בג'מאיקה, דבר, 17 באפריל 1975
- ^ 1 2 3 ראו ידיעה כאן
- ^ עד 1966 עמד בראש הקונסוליה במילאנו קונסול כבוד.
- ^ על אף סגירת הקונסוליה ממשיכה ישראל להחזיק במילאנו נספחות מסחרית.
- ^ מ-1968 ועד 1973 שימש השגריר בלוסקה כשגריר לא תושב לסווזילנד. ב-1973, לאחר ניתוק היחסים בין זמביה לישראל, עמד בראש הנציגות במבבנה ממונה זמני, עד למינוי השגריר מאיר גביש ב-1976.
- ^ גדעון שוחט שגריר במלאווי, דבר, 16 ביולי 1964. ישראל החזיקה קונסוליה כללית בבלנטייר וזו הפכה ב-1964 לשגרירות ישראל במלאווי, אשר מאוחר יותר עברה לבירה לילונגווה.
- ^ ראו כאן
- ^ איתמר אייכנר, משבר דיפלומטי: שגרירות תועבר מישראל לרמאללה?, באתר ynet, 17 בינואר 2016
- ^ גדעון שוחט שגריר במלאווי, דבר, 16 ביולי 1964. ישראל החזיקה קונסוליה כללית בבלנטייר וזו הפכה ב-1964 לשגרירות ישראל במלאווי, אשר מאוחר יותר עברה לבירה לילונגווה.
- ^ ידיעה בעיתון הניו יורק טיימס, 22 באפריל 1982
- ^ דיאנה בחור, ישראל סגרה את הקונסוליה באלכסנדריה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2002
- ^ 1 2 אתר משרד החוץ
- ^ מעריב, 11 ביוני 1964
- ^ לקראת חידוש היחסים עם גינאה - מסמכים על ניתוק היחסים ב 5 ביוני 1967, בבלוג של ארכיון המדינה
- ^ נפתחה שגרירות ישראל בבירת טוגו, דבר, 27 בפברואר 1962
- ^ רפאל בן שלום - שגריר בקמבודיה, דבר, 19 בדצמבר 1966
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 217
- ^ יחסי ישראל וסרי לנקה (ציילון) מעולם לא הבשילו לידי החלפת שגרירויות. בשנת 1958 שלחה ישראל נציג למדינה, בתקווה כי זו תסכים לפתיחת נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית בשטחה, אך הסכמה כזו לא התקבלה. ב-1970 נותקו היחסים בלחץ מדינות ערב. כאשר חודשו ב-1983, פתחה ישראל בקולומבו "מדור אינטרסים" שפעל בחסות שגרירות ארצות הברית, אך היחסים נותקו שוב ב-1990 והנציגות הישראלית התפנתה. היחסים חודשו לבסוף בשנת 2000, אך ישראל החליטה כי תיוצג במדינה על ידי שגריר לא תושב. ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 179-189
- ^ תומר שדמי ועלי ואקד, מרוקו: יחסים של שנים נותקו בשיחת טלפון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
- ^ שגרירות ישראל לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נפתחה ב-1960 בלאופולדוויל (שמה הקודם של קינשאסה) אך נסגרה ב-1973 כאשר נותקו היחסים עם ישראל. בשנת 1982 הייתה זאיר (שמה החדש של המדינה) הראשונה מבין מדינות אפריקה שחידשה את יחסיה עם ישראל, והשגרירות נפתחה מחדש.