פתיחת התפריט הראשי

שא-נור הייתה התנחלות בצפון השומרון, צפונית-מערבית לכפר ג'בע. שמה הוצע על ידי הפזמונאית נעמי שמר, בעקבות הכפר הפלסטיני סנור, השוכן צפונית-מזרחית לו. שא-נור פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך השליטה הביטחונית במקום נותרה בידי צה"ל.

שא-נור (יישוב לשעבר)
SA-NUR FROM 669.JPG
ההתנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1977
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה אוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 60 משפחות (2005)
קואורדינטות 32°20′14″N 35°12′07″E / 32.337111111111°N 35.201866666667°E / 32.337111111111; 35.201866666667 
אזור זמן UTC +2
שא-נור בשנת 1978

היסטוריהעריכה

בשנת 1977 עלה לקרקע הגרעין הדתי "דותן", שביקש להקים התנחלות בצפון השומרון. אנשי הגרעין התגוררו בתחילה במבנה ישן ששימש בעבר את משטרת המנדט ובקרוואנים, ואחר כך קיבלו אישור ליישוב קבע. לאחר שחלפו שנתיים הקימו אנשי הגרעין את מבוא דותן, וגרעין חילוני של תנועת ההתיישבות העובד הלאומי עלה למקום. בשנת 1984 עלה גרעין שלישי למקום, הפעם של אמנים, רובם עולים מברית המועצות, וההתנחלות הפכה למעשה לכפר אמנים. בשנת 1987 הוקם היישוב שא-נור באופן רשמי. בסוף שנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, והאמנים החלו נוטשים את המקום. כדי לחזק את ההתנחלות, הצטרפו אליה עשרות משפחות דתיות, ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. לפני ההתנתקות התגוררו ביישוב כ-60 משפחות, והיו בו גן ילדים, מעון יום, ספרייה ובית כנסת.

היישוב נבנה על גבעה במרכזה של בקעת סאנור, העשירה בגידולי דגנים וחקלאות מישורית. החקלאות המישורית אינה מצויה לרוב בשומרון, המאופיין על ידי גידולי גפנים וזיתים. הגבעה חולשת על שדות נרחבים, אך נמוכה מכל ההרים שמקיפים אותה. כיוון שהשטח עצמו מישורי למדי, מאפשרת הגבעה תצפית טובה על האזור כולו ממרכזו, ובשל כך נבחרה על ידי הטורקים כמקום לבניית מצודת משטרה להגנה על מסילת השומרון שעברה בסמוך, שעמדה במרכז היישוב. המצודה נותרה בשלמותה והיוותה את המרכז הקהילתי של שא-נור.

בשנת 2005, לקראת פינוי ההתנחלות במסגרת תוכנית ההתנתקות, הצטרפו להתנחלות תושבים נוספים, בהם חבר הכנסת אריה אלדד (שיצא ממנה למסע מחאה נגד ההתנתקות), ו-25 תלמידים מישיבת ניר שבקריית ארבע.

הפינויעריכה

לפני פינוי ההתנחלות ציטטו אמצעי התקשורת גורמים צבאיים שהביעו חששות שביישוב ישנם אמצעי לחימה ושמתבצרים קיצוניים השייכים לכ"ך או לנוער הגבעות מתכוונים להשתמש בנשק חם כנגד הכוחות המפנים. ראשי היישוב, שאספו את כל כלי הנשק מהתושבים ודאגו לרסן את הגורמים הרדיקלים ביותר מבין מתנגדי ההתנתקות, הכחישו האשמות אלה, וטענו שהן נועדו להשחיר את שמם של מתנגדי ההתנתקות. במהלך פינוי ה"מצודה" נדקרה חיילת על ידי מתנגדת לתוכנית ההתנתקות.[1]

הפינוי נערך ב-23 באוגוסט 2005, ובמספר מקרים השתמשו הכוחות המפנים בשופלים ובמנופים על מנת לטפל במתרסים מאולתרים ובאנשים שהתבצרו על הגגות. חרף תקריות אחדות, מרבית המתבצרים התנגדו רק באופן פסיבי. הרמטכ"ל דן חלוץ, המפכ"ל משה קראדי ודוברת צה"ל מירי רגב אף ציינו לשבח את הנהגת היישוב ורבני יש"ע שדאגו להרגיע את הרוחות ומנעו אלימות בפינוי.

בית הכנסת החדש במקום, שנחנך זמן קצר קודם לפינוי היישוב[2], מולא ונקבר בעפר[3], כדי להימנע מהשחתה של בית הכנסת על ידי הפלסטינים כפי שאירע בגוש קטיף לאחר יציאת צה"ל מהאזור.

בסיס הקבע של צה"ל שהיה בהתנחלות פונה אף הוא כשנה לאחר תוכנית ההתנתקות. ב-2006 נבדקה בפיקוד המרכז האפשרות להקמת הבסיס מחדש בנימוק שהוא חיוני למלחמה בטרור באזור צפון מערב השומרון. חוות דעת משפטית שהוגשה לאלוף פיקוד מרכז העלתה שהקמת הבסיס מחדש עומדת בניגוד להחלטת הממשלה על תוכנית ההתנתקות.[4]

ניסיונות חזרהעריכה

במקום מבקרים מעת לעת קבוצות מטיילים בתיאום וליווי של כוח צה"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה