אולימפיאדת לונדון (2012)

האולימפיאדה ה-30 בעת החדשה
(הופנה מהדף אולימפיאדת 2012)

המשחקים האולימפיים של לונדון 2012, הידועים גם בתוארם הרשמי המשחקים של האולימפיאדה ה-30, נפתחו רשמית ב-27 ביולי והסתיימו ב-12 באוגוסט 2012, כללו תחרויות ב-302 קטגוריות ב-26 ענפי ספורט, ונערכו בבירת הממלכה המאוחדת, לונדון. לונדון היא העיר הראשונה בזמן המודרני שאירחה את המשחקים האולימפיים בפעם השלישית, לאחר המשחקים שנערכו בה ב-1908 וב-1948.

משחקי האולימפיאדה ה-XXX
עיר מארחת לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינות משתתפות 204
ספורטאים משתתפים 10,768 (5,992 גברים, 4,776 נשים)
תחרויות 302 ב-26 ענפים
טקס הפתיחה 27 ביולי 2012
טקס הנעילה 12 באוגוסט 2012
נפתח רשמית על ידי המלכה אליזבת השנייה
השביע את המשתתפים שרה סטיבנסון
הדליק את הלפיד האולימפי שבעה ספורטאים צעירים. כל אחד נבחר על ידי אלוף אולימפי בריטי
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי
שניים מהאתלטים הבולטים של האולימפיאדה: מו פארח ויוסיין בולט, מחקים כל אחד את תנועת הניצחון של האחר
ג'סיקה אניס, שהפכה לסמל בבריטניה לאחר שזכתה במדליית זהב בקרב שבע וזיכתה את המארחת במדליית הזהב הראשונה שלה באתלטיקה באולימפיאדה
נבחרת בריטניה במרוץ הכביש האולימפי. שני משמאל – בראדלי ויגינס שניצח במרוץ האולימפי נגד השעון, שלישי משמאל – איאן סטאנרד

יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים היה אתלט העבר, הלורד סבסטיאן קו.

המכרז האולימפי עריכה

  ערך מורחב – המכרז האולימפי 2012
 
לוגו הצעת האירוח של לונדון

תשע ערים הציעו את מועמדותן לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2012: איסטנבול, הוואנה, לייפציג, לונדון, מוסקבה, מדריד, ניו יורק, פריז וריו דה ז'ניירו.

ב-18 במאי 2004, אחרי הערכת תשע המועמדות, ניפה הוועד האולימפי הבינלאומי ארבע ערים והציג את חמש המועמדות הסופיות, שהיו לונדון, פריז, מוסקבה, ניו יורק ומדריד.

פריז ולונדון נחשבו לבעלות הסיכויים הטובים ביותר להיבחר, וההערכה הרווחת הייתה שפריז היא המועמדת המועדפת (ה"פייבוריטית").

ב-6 ביולי 2005 התכנסו חברי הוועד האולימפי הבינלאומי במרכז הקונגרסים ראפלס סיטי שבסינגפור כדי לבחור את העיר המארחת. מוסקבה הייתה העיר הראשונה שהודחה, אחריה נשרה ניו יורק ובעקבותיה מדריד. השתיים שנשארו בתחרות היו כצפוי לונדון ופריז, ובהצבעה המכרעת זכתה לונדון, שקיבלה 54 קולות לעומת 50 קולות שקיבלה פריז.

יום לאחר ההצבעה וזכייתה של לונדון, בוצעה בלונדון סדרה של פיגועי טרור, ומחקה במהירות את השמחה בעיר. נראה שעיתוי הפיגועים לא היה קשור לזכייה יום קודם לכן. הוועד האולימפי העולמי עמד על החלטתו שהמשחקים האולימפיים ייערכו בלונדון למרות פיגועי הטרור.

בחירת עיר אירוח – תוצאות המכרז 2012
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 3 סיבוב 4
לונדון הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 22 27 39 54
פריז צרפת  צרפת 21 25 33 50
מדריד ספרד  ספרד 20 32 31
ניו יורק ארצות הברית  ארצות הברית 19 17
מוסקבה רוסיה  רוסיה 15

ארגון עריכה

תשתית עריכה

 
נתיב תחבורה ציבורית שהוקצה במיוחד לתנועה הקשורה באולימפיאדה

התחבורה הציבורית הייתה היבט שנבחן בהצעה לאירוח ב-2012 וקיבל דירוג נמוך ביותר יחסית לערים אחרות – עברה שיפור ניכר, אשר כלל השבחה של הרכבת התחתית של לונדון והקמת שירותי הכידון האולימפי, שהם קווי הרכבת לפארק האולימפי. במסגרת שדרוג מערכת הרכבות התחתיות בלונדון, הוחלט לאפשר הגברה משמעותית של תדירות הגעת הרכבות. בפועל הוצבה מטרה של רכבת בדקה, בשעות העומס. אלא שמערכת ההתרעה מפני תקלות לא התאימה לתדירות הרכבות המיועדת, ולפיכך עלה הצורך להחליפה במערכת התרעה חדשה. בנוסף, העלאת תדירות הרכבות בקווים מסוימים, בעיקר הקווים העמוקים ביותר, יצרה בעיה נוספת. הבעיה הייתה התחממות יתר של סביבות הרציפים, עד לפער של 18 מעלות צלזיוס, בין הטמפרטורה מעל לפני הקרקע לבין זו שנמדדה ברציפים בהם עברו רכבות בתדירות של פעם בדקה. בשעה שמעל פני הקרקע נמדדה טמפרטורה של כ-10 מעלות הרי שברציפים העמוקים הגיעה הטמפרטורה עד לכדי 28 מעלות. אחד הפתרונות שנבחנו היה השמשה מחדש של מערכת מפוחי ענק שתפקידם יהיה לגרום לסירקולציה מוגברת של האוויר בתעלות הרכבת. ביום התחרויות העמוס ביותר צפויים היו לנסוע כ-800,000 צופים ועוד 55,000 אנשי צוות (מתחרים, אנשי ארגון, תקשורת וכו').[1]

התשתית הטכנולוגית לאולימפיאדה כללה[2] אמצעים למדידה אוטומטית ומדויקת של הישגים (זמנים, תוצאות, נקודות – בהתאם לסוג התחרות), ציוד מחשוב לעיבוד הנתונים, הפצה בזמן אמת של הנתונים, ומערכות ליבה קריטיות לקיום המשחקים במתקנים השונים. רשתות תקשורת נפרסו על מנת לאפשר גישה לאינטרנט קווי ואלחוטי (בעיקר לצוותי השידור המכסים את האירוע), תשתית טלפוניה מעובה על מנת לתמוך בעומסי התקשורת באזורי התחרויות, הפצת וידאו בתוך האולמות למסכי תצוגה ואל תחנות השידור בעולם דרך מרכז התקשורת, מכשרי קשר לצוות המארגן והמתפעל של האירועים, מערכת לניהול כרטיסי הכניסה לצופים (כולל מכירה ובדיקה בכניסה לאירועים), ומערכת הגברה וכריזה לתיאור ההתרחשויות בתחרות והכרזה על שמות המשתתפים והמנצחים.

מבחינה טכנית בוצעו הקצאת ספקטרום ל-10,000 ערוצים של תקשורת אלחוטית, הקמה של 80,000 צומתי נתונים ושמע, התקנה של 10,000 צגי טלוויזיה ויותר מ-4,500 ק"מ של קווי תקשורת בפארק האולימפי, במתקנים האולימפיים השונים, ובינם לבין מרכז התקשורת של האולימפיאדה.

ה-BBC נערך ליותר מ-5,000 שעות שידור מהמשחקים,[3] מתוכם כ-3,600 ישודרו גם כווידאו על פי דרישה ביוטיוב.[4] האירועים צולמו במקור בהבחנה גבוהה ברמה של 1080/50i, וחלק מהאירועים הועברו אף בתלת ממד. כ-21,000 אנשי תקשורת צפויים היו לעסוק בכיסוי האולימפיאדה.[1]

בישראל שידר הערוץ הראשון למעלה מ-200 שעות שידור חי מן המשחקים.

תקציב עריכה

 
סמל האולימפיאדה מעל נהר התמזה

התקציב המתוכנן עמד על כ-4 מיליארד ליש"ט. כשלושה רבעים מהסכום ניתן בחסות מפעל הפיס הלאומי בבריטניה, והיתרה כוסתה על ידי תוספת בארנונה, דהיינו מכספי משלם המיסים.

אבטחה עריכה

אבטחת המשחקים האולימפיים בלונדון נחשבה לפרויקט האבטחה הגדול ביותר בהיסטוריה הבריטית ואחד מהגדולים ביותר בעולם. עלות האבטחה נאמדה בכחצי מיליארד לירות שטרלינג והיא כללה, בין היתר, 16,000 מאבטחים, 13,000 חיילים, 12,000 שוטרים, אלפי סוכנים סמויים, עשרות ספינות מלחמה ומסוקי קרב, וכן סוללות טילי נ"מ.[5]

כשבועיים לפני טקס הפתיחה, התגלה כי חברת האבטחה G4S, אשר זכתה במכרז לאבטחת המשחקים האולימפיים בלונדון, כשלה במלאכת גיוס מספר המאבטחים שנדרשו ממנה, עשרת אלפים עובדים. בעקבות כך, חיילים מצבא בריטניה הובאו כדי להתווסף למצבת המאבטחים של האולימפיאדה.

המתקנים עריכה

 
כרזת אולימפיאדת לונדון
 
ונלוק ומנדויל – הקמעות הרשמיים של האולימפיאדה
 
ה-O2 ארנה אירח את התחרויות בהתעמלות מכשירים ושלבי הגמר בכדורסל

אולימפיאדת 2012 התקיימה ב-34 אתרים, שמרביתם ברחבי לונדון, חלקם חדשים וחלקם מבנים קיימים, ובנוסף גם במקומות סמליים בלבה של העיר, המפורסמים בעולם כולו. תוכנית הבנייה לקראת המשחקים כללה פינוי של אזור מוזנח בפרבר סטרטפורד במזרח לונדון, שם הוקם הפארק האולימפי המרכזי ובו מבנים חדישים. כ-8.8 מיליון כרטיסים יאפשרו לקהל לצפות בתחרויות באתרי ההתרחשויות.[1]

הפארק האולימפי עריכה

הפארק האולימפי נבנה בפרבר סטרטפורד במזרח העיר, באזור שהיה לפני כן אדמה שוממת ואזור תעשייה. הפארק האולימפי קושר למרכז העיר ברכבת הכידון האולימפי אשר נסיעתה ארכה כשבע דקות.

הפארק האולימפי כולל את האתרים הבאים:

בפארק עבדו 11,000 עובדים, כמעט כולם בריטים, ו-62% מהם תושבי לונדון.[1]

אזור הנהר עריכה

אזור זה כולל ארבעה אתרים הסמוכים לנהר תמזה במזרח לונדון:

אזור מרכז לונדון עריכה

השם הרשמי מטעה, מכיוון שאתרים אלה נמצאים לא רק במרכז העיר אלא גם בפרבריה:

אתרים מחוץ ללונדון עריכה

אצטדיוני כדורגל עריכה

משחקי הכדורגל, למעט הגמרים, התקיימו באצטדיונים ידועים ברחבי בריטניה:

תחרויות עריכה

משתתפים עריכה

במשחקים האולימפיים השתתפו מעל 10,000 ספורטאים מ-204 מדינות או גופים להם ועד אולימפי לאומי.[6] בנוסף התחרו תחת הדגל האולימפי 3 ספורטאים מהאנטילים ההולנדיים שמעמדה האוטונומי בוטל וספורטאי מדרום סודאן, לה אין ועד אולימפי לאומי.[7] המשלחת הגדולה ביותר הייתה של המארחת בריטניה וכללה 558 ספורטאים,[8] ואחריה ארצות הברית ששלחה 539 משתתפים.[9] לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, נכללו נשים בכל אחת מהמשלחות המשתתפות.

ענפי האולימפיאדה עריכה

ב-2005 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי שמשחקי כדור הבסיס (בייסבול) והסופטבול לא יהיו חלק מאולימפיאדת 2012. זמן רב לא התקבלו החלטות על הוצאת ענפי ספורט מהשתתפות באולימפיאדה: משחק הפולו היה האחרון שהוצא, ושוחק בפעם האחרונה ב-1936. הוחלט לא לצרף ענפים חדשים, כך שבאולימפיאדת לונדון התקיימו תחרויות ב-26 ענפי ספורט בלבד, אף על פי שהמקסימום המותר הוא 28.[10] ב-2009 הוחלט שנשים יתחרו בענף האגרוף בפעם הראשונה, וכך נערכו תחרויות לנשים בכל הענפים האולימפיים. כמו כן הוחלט לצרף לאולימפיאדה את הענפים ראגבי וגולף, אך רק החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

לוח זמנים עריכה

טקס פתיחה תחרויות תחרויות גמר טקס נעילה
יולי/אוגוסט 25
רביעי
26
חמישי
27
שישי
28
שבת
29
ראשון
30
שני
31
שלישי
1
רביעי
2
חמישי
3
שישי
4
שבת
5
ראשון
6
שני
7
שלישי
8
רביעי
9
חמישי
10
שישי
11
שבת
12
ראשון
סה"כ
טקסים
קשתות 1 1 1 1 4
אתלטיקה 2 5 7 5 4 4 5 6 8 1 47
בדמינטון 1 2 2 5
כדורסל 1 1 2
איגרוף 3 5 5 13
קאנו/קיאק 1 1 2 4 4 4 16
אופניים 1 1 2 2 2 1 1 1 3 2 1 1 18
קפיצה למים 1 1 1 1 1 1 1 1 8
רכיבה 2 1 1 2 6
סיוף 1 1 1 1 2 1 1 1 1 10
הוקי שדה 1 1 2
כדורגל 1 1 2
התעמלות 1 1 1 1 1 1 3 3 4 1 1 18
כדוריד 1 1 2
ג'ודו 2 2 2 2 2 2 2 14
קרב חמש מודרני 1 1 2
חתירה 3 3 4 4 14
שיט 2 2 2 1 1 1 1 10
קליעה 2 2 1 1 1 1 2 2 1 2 15
שחייה 4 4 4 4 4 4 4 4 1 1 34
שחייה צורנית 1 1 2
טניס שולחן 1 1 1 1 4
טאקוונדו 2 2 2 2 8
טניס 2 3 5
טריאתלון 1 1 2
כדורעף 1 1 1 1 4
כדורמים 1 1 2
הרמת משקולות 1 2 2 2 2 2 1 1 1 1 15
היאבקות 2 3 2 2 2 2 3 2 18
סה"כ אירועים ליום 12 14 12 15 20 18 22 25 23 18 21 17 22 16 32 15 302
סה"כ אירועים במצטבר 12 26 38 53 73 91 113 138 161 179 200 217 239 255 287 302
יולי/אוגוסט 25
רביעי
26
חמישי
27
שישי
28
שבת
29
ראשון
30
שני
31
שלישי
1
רביעי
2
חמישי
3
שישי
4
שבת
5
ראשון
6
שני
7
שלישי
8
רביעי
9
חמישי
10
שישי
11
שבת
12
ראשון
סה"כ


טבלת מדליות עריכה

 
מדליית זהב אולימפיאדת לונדון 2012
  ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת לונדון (2012)
מקרא
  מדינה מארחת (הממלכה המאוחדת)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סך הכול
1 ארצות הברית  ארצות הברית 46 28 29 103
2 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 38 29 21 88
3 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת (מארחת) 29 17 19 65
4 רוסיה  רוסיה 20 18 31 69
5 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 13 9 8 30
6 גרמניה  גרמניה 11 19 14 44
7 צרפת  צרפת 11 11 13 35
8 אוסטרליה  אוסטרליה 8 15 12 35
9 איטליה  איטליה 8 9 11 28
10 הונגריה  הונגריה 8 4 6 18
סך הכול
(85 מדינות זכו במדליה)
300 299 354 953

ענפי האולימפיאדה ותוצאותיהם עריכה

אגרוף עריכה

בריטניה זכתה במרב מדליות הזהב (3) שחולקו באגרוף ובסך הכול זכתה ב-5 מדליות. רוסיה זכתה במרב המדליות (6) ודורגה במקום 4 בטבלת המדליות באגרוף. 20 מדינות התחלקו במדליות.

אתלטיקה עריכה

  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת לונדון (2012)

ארצות הברית זכתה בתחרות עם 9 מדליות זהב ו-28 מדליות בסך הכול, לפני רוסיה עם 8 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכול וג'מייקה עם 4 מדליות זהב ו-12 בסך הכול.

שיאי עולם עריכה

ארבעה שיאי עולם חדשים נקבעו בתחרויות האתלטיקה, 2 לגברים ו-2 לנשים:

האתלטיות הבולטות עריכה

האתלטים הבולטים עריכה

בדמינטון עריכה

סין זכתה בכל 5 מדליות הזהב האפשריות שחולקו בבדמינטון ובסך הכול זכתה ב-8 מדליות. 7 מדינות התחלקו במדליות.

ג'ודו עריכה

  ערך מורחב – ג'ודו באולימפיאדת לונדון (2012)

רוסיה זכתה במרב מדליות הזהב שחולקו בג'ודו (3) ובסך הכול זכתה ב-5 מדליות. צרפת ויפן זכו במרב המדליות (7 כל אחת). 23 מדינות התחלקו בכל המדליות, מהן 10 מדינות התחלקו במדליות הזהב.

הוקי שדה עריכה

נשים עריכה

מקום נבחרת
  הולנד  הולנד
  ארגנטינה  ארגנטינה
  בריטניה  בריטניה

גברים עריכה

מקום נבחרת
  גרמניה  גרמניה
  הולנד  הולנד
  אוסטרליה  אוסטרליה

היאבקות עריכה

רוסיה זכתה במרב מדליות הזהב שחולקו בג'ודו (4) ובסך הכול זכתה ב-11 מדליות. יפן דורגה במקום שני, זכתה אף היא ב-4 מדליות זהב וב-6 מדליות בסך הכול. איראן דורגה במקום שלישי עם 3 מדליות זהב ו-6 מדליות בסך הכול ואזרבייג'ן זכתה ב-7 מדליות בסך הכול ו-2 מדליות זהב ודורגה במקום רביעי. 29 מדינות התחלקו בכל המדליות, מהן 8 מדינות התחלקו במדליות הזהב.

הרמת משקולות עריכה

סין זכתה ב-5 מדליות זהב בהרמת משקולות ובסך הכול זכתה ב-7 מדליות, שנייה הייתה קזחסטן עם 4 מדליות זהב בסך הכול. 19 מדינות התחלקו במדליות, מהן 6 מדינות זכו במדליות הזהב.

התעמלות מכשירים עריכה

 
אולם ההתעמלות (נורת' גריניץ' ארנה)

נשים עריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  ארצות הברית  ארצות הברית
  רוסיה  רוסיה
  רומניה  רומניה


תחרות קרב רב אישי:

גברים עריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
  יפן  יפן
  בריטניה  בריטניה


תחרות קרב רב אישי:

התעמלות אמנותית עריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  רוסיה  רוסיה (57.000 נק')
  בלארוס  בלארוס (55.500 נק')
  איטליה  איטליה (55.450 נק')


תחרות קרב רב אישי:

טניס עריכה

ארצות הברית זכתה בענף הטניס במרב מדליות הזהב (3) וב-4 מדליות בסך הכול. 8 מדינות התחלקו במדליות בתחרויות הטניס.

כדורגל עריכה

נשים עריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית  ארצות הברית
  יפן  יפן
  קנדה  קנדה


גברים עריכה

מקום נבחרת
  מקסיקו  מקסיקו
  ברזיל  ברזיל
  קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית


כדוריד עריכה

נשים עריכה

מקום נבחרת
  נורווגיה  נורווגיה
  מונטנגרו  מונטנגרו
  ספרד  ספרד
  • משחק הגמר: נורווגיה 26 – 23 מונטנגרו
  • משחק מדליית ארד: ספרד 31 – 29 קוריאה הדרומית (בהארכה)

גברים עריכה

מקום נבחרת
  צרפת  צרפת
  שוודיה  שוודיה
  קרואטיה  קרואטיה
  • משחק הגמר: צרפת 22 – 21 שוודיה
  • משחק מדליית ארד: קרואטיה 33 – 26 הונגריה

כדורמים עריכה

נשים עריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית  ארצות הברית
  ספרד  ספרד
  אוסטרליה  אוסטרליה
  • השחקנית הבולטת בתחרות הייתה מגי סטפנס שכבר במשחק הראשון כבשה 7 שערים לזכות ארצות הברית והשוותה את השיא האולימפי לשערים במשחק בודד. בכל התחרות כבשה 21 שערים, שיא אולימפי לתחרות, וזכתה במדליית זהב עם נבחרת ארצות הברית.

גברים עריכה

מקום נבחרת
  קרואטיה  קרואטיה
  איטליה  איטליה
  סרביה  סרביה

כדורסל עריכה

  ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת לונדון (2012)

נשים עריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית  ארצות הברית
  צרפת  צרפת
  אוסטרליה  אוסטרליה


גברים עריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית  ארצות הברית
  ספרד  ספרד
  רוסיה  רוסיה

כדורעף עריכה

נשים עריכה

מקום נבחרת
  ברזיל  ברזיל
  ארצות הברית  ארצות הברית
  יפן  יפן


גברים עריכה

מקום נבחרת
  רוסיה  רוסיה
  ברזיל  ברזיל
  איטליה  איטליה

סיף עריכה

איטליה זכתה ב-3 מדליות זהב בסיף ובסך הכול זכתה ב-7 מדליות, שנייה הייתה קוריאה הדרומית עם 2 מדליות זהב ו-6 מדליות בסך הכול. 13 מדינות התחלקו במדליות, מהן 6 מדינות זכו במדליות הזהב.

קליעה עריכה

קוריאה הדרומית זכתה ב-3 מדליות זהב בקליעה ובסך הכול זכתה ב-5 מדליות, שנייה הייתה ארצות הברית אף היא עם 3 מדליות זהב ו-4 מדליות בסך הכול. סין צברה את מרב המדליות, 7 בסך הכול (2 זהב). 23 מדינות התחלקו במדליות, מהן 9 מדינות זכו במדליות הזהב.

רכיבה עריכה

בריטניה זכתה ב-3 מדליות זהב ברכיבה ובסך הכול זכתה ב-5 מדליות. 8 מדינות התחלקו במדליות.

שחייה עריכה

  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת לונדון (2012)

בתחרויות השחייה זכתה ארצות הברית ב-16 מדליות זהב (מחצית מדליות הזהב שחולקו) וב-30 מדליות בסך הכול, לפני סין – 5 מדליות זהב ו-10 מדליות בסך הכול וצרפת עם 4 מדליות זהב ו-7 מדליות בסך הכול. יפן זכתה במקום שני, במספר הכולל של המדליות, אחרי ארצות הברית, עם 11 מדליות בסך הכול, כאשר אף לא אחת מוזהבת.

בתחרות נשברו 9 שיאי עולם חדשים, 6 אצל נשים ו-3 אצל גברים ו-16 שיאים אולימפיים חדשים, 4 אצל גברים ו-12 אצל נשים.

שחיינים גברים בולטים עריכה

  • מייקל פלפס מארצות הברית היה השחיין המצטיין בתחרות בפעם שלישית ברציפות לאחר שזכה ב-6 מדליות, (4 זהב ו-2 כסף). לאחר משחקים אלו היה לספורטאי המעוטר ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים, עם 22 מדליות מתוכן 18 זהב. נוסף לכך, היה לשחיין היחידי בהיסטוריה שזכה באותו משחה ב-3 אולימפיאדות שונות, מעשה אותו עשה פעמיים במהלך התחרויות.
  • ראיין לוכטה מארצות הברית זכה ב-5 מדליות (2 זהב, 2 כסף ו-1 ארד).
  • סון יאנג מסין קבע שיא עולם חדש במשחה ל-1500 מטר חופשי וזכה ב-4 מדליות (2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד).
  • מאט גרוורס מארצות הברית זכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • נתן אדריאן מארצות הברית זכה במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי ובסך הכול ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • יאניק אנייל מצרפת זכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • קמרון ואן דר בורג מדרום אפריקה קבע שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר חזה.
  • דניאל גיורטה מהונגריה קבע שיא עולם חדש במשחה ל-200 מטר חזה.
  • אוסמה מלולי מתונסיה היה לשחיין הראשון בהיסטוריה שזכה במדליה אולימפית גם בשחייה בבריכה (ארד ב-1500 מטר חופשי) וגם בשחייה במים פתוחים (זהב ב-10 ק"מ). הוא גם היה לשחיין הראשון בהיסטוריה שהיה אלוף אולימפי בשני המקצועות (זהב ב-1500 מטר חופשי באולימפיאדת בייג'ינג).

שחייניות בולטות עריכה

  • מליסה פרנקלין מארצות הברית קבעה שיא עולם חדש במשחה ל-200 מטר גב והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-5 מדליות (4 זהב ו-1 ארד).
  • אליסון שמיט מארצות הברית הייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב וזכתה ב-5 מדליות (3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד)
  • דנה ולמר מארצות הברית קבעה שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר פרפר והייתה לשחיינית הראשונה בהיסטוריה ששחתה משחה זה מתחת ל-56 שניות והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-3 מדליות זהב
  • רבקה סוני שיפרה פעמיים את שיא העולם במשחה ל-200 מטר חזה והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • ראנומי קרומווידג'ויו מהולנד זכתה בשתי מדליות זהב במשחים היוקרתיים ביותר ל-50 ול-100 מטר חופשי ובסך הכול זכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • קמיל מופה מצרפת זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג.
  • יה שיוון מסין קבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי וזכתה ב-2 מדליות זהב.
  • אלישיה קוטס מאוסטרליה זכתה ב-5 מדליות (1 זהב, 3 כסף ו-1 ארד).

שחייה צורנית עריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  רוסיה  רוסיה (197.030 נק')
  הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין (194.010 נק')
  ספרד  ספרד (193.120 נק')

תחרות זוגות:

מקום נבחרת
  רוסיה  רוסיה (197.100 נק')
  ספרד  ספרד (192.900 נק')
  הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין (192.870 נק')

אירועים מיוחדים עריכה

  • השחיין האמריקאי מייקל פלפס היה הספורטאי המעוטר ביותר באולימפיאדה זו, בפעם השלישית ברציפות לאחר שזכה ב-6 מדליות, מהן 4 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף ובכך היה לספורטאי המעוטר ביותר במשחקים האולימפיים בכל הזמנים לאחר צבירת 22 מדליות אולימפיות בסך הכול, מהן 18 מדליות זהב.
  • כבר ביום המשחקים הראשון, נבחרת קוריאה הצפונית בכדורגל נשים סירבה לעלות לכר הדשא, לאחר שהבחינו כי לצד שמות השחקניות מתנוסס דגל קוריאה הדרומית – יריבתה המושבעת. המשחק התחיל לבסוף באיחור של 45 דקות לאחר תיקון הטעות והתנצלות המארגנים.[12]
  • לאחר החלטת הוועד האולימפי שלא לקיים דקת דומיה לזכר נרצחי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972 (וזאת חרף קמפיין ציבורי רחב שקרא לקיים אותו),[13] פנתה מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון לנשיא הוועד, ז'ק רוג, ודרשה ממנו לחזור בו מההחלטה ולקיים "אירוע זיכרון ראוי" באולימפיאדת לונדון לזכר הקורבנות.[14] המתעמלת אלי רייזמן, שזכתה במדליית זהב בהתעמלות קרקע, ביצעה את התרגיל לצלילי הבה נגילה כמחאה על החלטה זו של הוועד האולימפי.[15]
  • יה שיוון בת ה-16 מסין קבעה הישג כאשר זכתה בזהב בתחרות השחייה ב-400 מ' מעורב ושברה ביותר משנייה את השיא העולמי (שנקבע בתקופה בה מותר היה להשתמש בחליפות שחייה מיוחדות אשר שיפרו את מהירות השחיינים). שיוון הגיעה לקטע האחרון של המשחה, 100 מ' חופשי, בפיגור של שנייה מהשחיינית הפייבוריטית, אליזבת בייזל, אך סיימה שתי שניות לפניה, כאשר ב-50 המטרים האחרונים היא שחתה במהירות גבוהה יותר מאשר המנצח במשחה המקביל לגברים, ראיין לוכטה. מאמן השחייה האמריקני גרג טרוי אמר על כך לעיתונאים: "אתם חבר'ה תעשו את התחקירים. למיטב זיכרוני, מדובר בספליט (מקטע השחייה) הכי מהיר בהיסטוריה הנשית", כאשר בכך רמז לשימוש בחומרים אסורים.[16]
  • שין א-לאם, סייפת דרום קוריאנית, הפסידה בחצי הגמר בשנייה האחרונה של הקרב, בשל החלטת שיפוט שנויה במחלוקת. הקרב של שין נמשך מעבר לזמן החוקי לאחר שהשעון שמודד את הזמן נתקע וגרם ליריבתה הגרמניה לצבור ניקוד מעבר לזמן החוקי של התחרות. שין חיכתה בזירה להחלטת השופטים במשך כשעה שלמה לאחר ההפסד, תוך שהיא ממררת בבכי. בקרב על המקום השלישי הפסידה הסייפת את הקרב. איגוד הסייף העולמי החליט להעניק לשין מדליית ארד כפרס ניחומים אך שין סירבה.
  • ארבעה צמדים של שחקניות בדמינטון נפסלו והודחו מהמשחקים, לאחר שמארגני התחרות טענו כי השחקניות לא התאמצו לנצח בשלב הבתים על מנת לסדר לעצמן הגרלה נוחה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Delivering London 2012: ICT enabling the Games 
  2. ^ Case Study: 2012 Olympics Presents Formidable IT Multisourcing Challenge
  3. ^ Three dimensions, 5,000 hours, and an audience of billions
  4. ^ NBC and YouTube Partner to Live Stream 2012 Olympics
  5. ^ אלי לאון, אבטחה צריך לקיים, בישראל היום, מוסף "שישבת", עמ' 42, 13 ביולי 2012
  6. ^ רשימת המדינות, באתר BBC
  7. ^ ספורט הארץ, הדרום סודאני מריאל קיבל אישור להתחרות בלונדון, באתר הארץ, 21 ביולי 2012
  8. ^ בריטניה, באתר אולימפיאדת לונדון
  9. ^ ארצות הברית, באתר אולימפיאדת לונדון
  10. ^ רמי היפש, הענפים בייסבול וסופטבול הוצאו מהאולימפיאדה, באתר הארץ, 8 ביולי 2005
  11. ^ נערת הזהב: ג'סיקה אניס היא סמל המין החדש של בריטניה, באתר Xnet‏, 14 באוגוסט 2012
  12. ^ התחלה מקרטעת: צפון קוריאה לא עלתה לשחק, באתר ynet, 25 ביולי 2012
  13. ^ נדב צנציפר, גם אחרי 40 שנה: אין טקס לזכר י"א הספורטאים, באתר ynet, 27 ביולי 2011
  14. ^ סוכנויות הידיעות, קלינטון דורשת: דקת דומיה בטקס הפתיחה, באתר nrg‏, 26 ביולי 2012
  15. ^ אסי ממן, ‏אלי רייזמן: חיי השתנו מאז ההישג, ישראל נהדרת, באתר ONE‏, 21 ביולי 2013
  16. ^ עמית לוינטל, חשודה, עד שיוכח אחרת, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2012