תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

תוכנית פיתוח מערכת הרכבת בישראל

תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל. תחילת התוכנית ב"תוכנית החומש" שגובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 והמשכה בתוכנית האסטרטגית לשנת 2040. תוכנית זו משפיעה רבות על התחבורה בישראל, על התפתחות מרכזי התעסוקה ועל פיזור האוכלוסייה.

תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
לחצו כדי להקטין חזרה IsrTrainFutureMap-He.svg

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל:
שחור - קווים קיימים,
אדום - קווים בבנייה או שלבי תכנון מתקדם,
סגול - קווים שאושרו,
אפור - מסילות משא, מסופי מטענים ומתחמי תחזוקת רכבות.

מאפיינים כלליים
מיקום ישראל
מידע על ההקמה
עלות 25–30 מיליארד שקלים
תאריך התחלה 2004
תאריך סיום 2040
מידע נוסף הרחבה משמעותית של תשתית הרכבות בישראל

מאז קום המדינה ועד לתחילת תוכנית זו היה פיתוח הרכבת מועט ולא נבנו כמעט תחנות וקווים חדשים.

תוכנית החומש בתחילת המאה ה-21עריכה

תוכנית החומש גובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. בתחילה תוכנן גמר ביצוע התוכנית לסוף שנת 2008 (חמש שנים), אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב, חלק מיעדיה נדחו, והסתיימה בפרויקט הוספת המסילות בין תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה למחלף שמריהו מזרח ברבעון השלישי של 2019 (עדיין לא נפתח לתנועה).

ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ־55 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת מסילות רכבת, הקמת תחנות רכבת חדשות, החלפת מפגשי כביש־מסילה בהפרדות מפלסיות, הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת ציוד נייד לצי הרכבות של רכבת ישראל[1]. לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה[2][3].

התכנית האסטרטגית לשנת 2040עריכה

ביולי 2017 הציגה חטיבת התשתיות של רכבת ישראל בכנס שלה את התכנית האסטרטגית לשנת 2040. עלות התכנית 123,656 מיליון ש"ח: 94,782 מיליון ש"ח למסילות, תחנות ומסופי מטענים, 9,615 מיליון ש"ח לאתרי תחזוקה ודיור, ו־19,529 מיליון ש"ח לציוד נייד[4].

עיקרי התכניתעריכה

פרויקטים בביצועעריכה

חידוש המסילה המזרחיתעריכה

  ערך מורחב – המסילה המזרחית

בשנת 2019 החלה בניית מסילה זו. תוואי המסילה הוא מצומת רמז (הנמצא מזרחית לחדרה) לבין תחנת הרכבת לוד. במסגרת העבודות מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה - כפר סבא (בתוואי דומה לקו המזרחי ההיסטורי מחדרה לראש העין, שפעל עד שלהי שנות ה־60) ובהמשך הכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא - ראש העין - לוד. על פי התוכנית, בעתיד תיבנה שלוחה בסמוך לאחיטוב לכיוון חריש ובהמשך דרך מסילת מנשה אל מסילת העמק. התוואי מיועד לרכבות משא ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - באר שבע או קו חיפה - ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.

ב־31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ותעופה, בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – ראש העין צפון וראש העין דרום. את המקטע הצפוני בפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל ואת שדרוג המקטע הדרומי תבצע רכבת ישראל. המסילה צפויה להיפתח בשנת 2026[23][24][25].

מסילה רביעית באיילוןעריכה

  ערך מורחב – מסילת איילון

מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ובין תחנת הרכבת תל אביב מרכז. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב מרכז (סבידור) ועד לתחנת תל אביב דרום, ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מתחנת תל אביב דרום ועד לוד הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33)[26].

בשנת 2019 החלו עבודות לפיתוח אגן הניקוז לנחל האיילון (במטרה למנוע הצפה של הנחל בתעלת האיילון בתל אביב) באזור פארק אריאל שרון.

מסילת ראשון לציון - מודיעיןעריכה

  ערך מורחב – מסילת ראשון לציון - מודיעין

הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים (והלאה בין נתיביו של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה בו המסילה תתחבר למסילת מודיעין - ענבה ישירות ולקו הרכבת לירושלים), התוכנית כוללת גם את הקמת תחנת הרכבת מעוין שורק ותחנת הרכבת רמלה דרום ושדרוג משמעותי למחלף ענבה שיהפוך למחלף הרכבתי הגדול בארץ. העבודות החלו בשלהי 2019 והן צפויות להסתיים בשנת 2026[24].

פרויקט החשמולעריכה

תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך הרכבות הקיים מהנעה המבוססת על מנוע דיזל להנעה חשמלית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל[24].

פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת 2009, כשרשת המסילות כוללת כ־1,500 קילומטר.

במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים[24], יוקמו 14 תחנות השנאה רכבתיות (תה"ר-TS) אשר ימירו מתח עליון של חברת החשמל, 161kV למתח 25kV (חילופי), יותקנו קווי ההזנה העיליים (OCS) להנעה חשמלית ויוקמו מערכות שליטה ובקרה (SCADA)[27].

הצורך בחשמול מסילות רכבת הוא כלכלי וסביבתי: מחיר דלק מאובנים, שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל בגז טבעי. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש[24]. גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו אנרגיית שמש ורוח, תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר[28].

על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של הציוד הנייד[27].

בשנת 2001, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר[29]. אך במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. המשרד להגנת הסביבה טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום לזיהום אוויר, ובחברה להגנת הטבע אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים[30]. ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה במסילת ירושלים - גנות ובמסילת עכו - כרמיאל[31].

באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים למשרד התחבורה להמשיך בפרויקט החשמול[24].

בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, משתמש קו עכו - כרמיאל בקטרי דיזל, ולא בחשמל, כפי שתוכנן תחילה. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות רשאיות להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): אלסטום, סימנס, CRPM, SEMI ואלקנור[32].

בדצמבר 2015 זכתה חברת SEMI הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל[33], והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.

אחרי מאבק המשפטי סביב תוצאות המכרז הושגה פשרה לפיה הקמת מערך החשמול תבוצע בידי חברת SEMI הספרדית, שזכתה במכרז מלכתחילה, ואילו אפקון הישראלית תשולב כקבלן משנה, אלסטום תקבל כ־50% מעבודות התחזוקה בפרויקט, בשווי של כ־300 מיליון שקל, ליותר מ־20 שנה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021[34].

נכון לשנת 2020 נפרסה ופעילה תשתית החשמול במקטע נבון - הרצליה. מתקיימות עבודות להמשך פריסת תשתית החשמול במקטע קצר של המסילה המזרחית המתפצל באזור נתב"ג לבין מתחם התחזוקה ומוסך הקטרים החשמליים בלוד. הוקמה תה"ר השפלה אשר מספקת את המתח לרשת החשמל הנוכחית.

היעדים הבאים של פרויקט החשמול הם חשמול מקטע גנות - לוד, קשת מודיעין (לטובת קו הנוסעים החשמלי נבון - מודיעין) וחשמול מסילת תל אביב - בני דרום ובהמשך עד מוסך הקרונועים של סימנס באשקלון.

פרויקט שדרוג איתות וטכנולוגיית בטיחות (ERTMS)עריכה

מערכת האיתות הרכבתית מנהלת ומפקחת על תנועת הרכבות, מגדירה את מרחקי הבטיחות בין הרכבות ומהווה רכיב משמעותי לנסיעה בטוחה.

כיום, פועלת מערכת האיתות הרכבתית, באמצעות רמזורים (סימנורים) המותקנים בצדי המסילות ומציגים לנהג הרכבת אותות המנחים אותו באשר לזמינות המסילה בהמשך הדרך וסכנות אפשריות.

בפרויקט זה תשודרג מערכת האיתות והבטיחות למערכת ETCS level 2 - המתקדמת ביותר בעולם בתחום מערכות שליטה ברכבות, הפועלת באמצעות רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל ומציגה את ההתראות לנהג גם באמצעות אלמנטים הצמודים למסילה וגם באמצעות תצוגה דיגיטלית על מסך בתא הניהוג, בדומה לתא טייס. סיום פרויקט החלפת מערכת האיתות מתוכנן לשנת 2022.

יתרונות המערכת החדשהעריכה

לצד הגדלת תדירות הרכבות בצוואר הבקבוק (בכלל הרשת ייתכן שהתדירות תקטן בהתאם לניסיון שנצבר באירופה), המערכת תשפר את בטיחות הנסיעה, תוך שליטה ובקרה בזמן אמת במידע שמועבר לנהג הקטר: על מיקום הרכבת, מהירות הנסיעה והנחיות הבטיחות.

הודות למערכת מתקדמת זו תוכל רכבת ישראל להגדיל את קיבולת הרכבות במסילת איילון, המהווה צוואר בקבוק לרשת המסילתית כולה, מ-14 רכבות בשעה לכל כיוון ל-17 רכבות בשעה לכל כיוון, ללא תוספת תשתית מסילתית, ותאפשר שילוב רכבות נוספות שתופעלנה בקו הרכבת המהיר לירושלים.

המערכת תצמצם את עלויות התחזוקה ותאפשר שיפור ביצועים במהירות נסיעה גבוהה יותר.

לפרויקט שלושה חלקים:

פרויקט ETCS Level 2 תשתיתעריכה

חברת תאלס זכתה במכרז לאחר שהייתה המתמודדת היחידה בו (אחרי שחברות אלסטום וסימנס פרשו)[35]. בפרויקט זה יוחלף כל ציוד המסילה הנדרש להפעלת המערכת החדשה, כתחליף לרכיבי איתות ישנים דוגמת הסמפור.

פרויקט רשת התקשורת העצמאית GSM-Rעריכה

הקמת רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל אשר תכסה את כל תנועת הרכבות ברחבי הארץ. בסוף 2017 פורסם שחברות מוטורולה ונוקיה זכו במכרז לביצוע הפרויקט. משרד התקשורת הקצה לצורך הפרויקט תדרים ייעודיים בתחום ה-900 MHz שישמשו את הרכבת בלבד[36].

פרויקט ETCS Level 2 ניידעריכה

בסוף 2018 פורסם שחברת אלסטום זכתה במכרז להספקת מערכת האיתות והבקרה מסוג ETCS Level 2 עבור ציוד נייד ברכבת ישראל[37].

החוזה שהיקפו כ-186 מיליון ש"ח (45 מיליון אירו ללא האופציות) הוא עבור תכנון, אספקה, התקנה, בדיקה והכנת המערכת, המותקנת על גבי הקרונות והקטרים, לפעולה. אלסטום תספק את פתרון האטלס (Atlas) שלה.

תכנון הפרויקט צפוי להתחיל בינואר 2019. ניהול הפרויקט יבוצע על ידי אלסטום, וההתקנה תימשך כ-40 חודשים בכל הציוד הנייד הקיים של צי רכבת ישראל, המורכב מ-192 רכבות, עם אופציה ל-34 רכבות נוספות הכוללות בין היתר, גם כלים רכבתיים נוספים.

מתחמי תחזוקהעריכה

סדרת פרויקטים עוסקים בהקמת מתחמי התחזוקה החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים.

  • מתחם קישון (סדנאות אפרים) - ביצוע שלב א' ושלב ב', הקמת מבנה שו"ב ותשתית לתחזוקת ציוד נייד חשמלי.
  • מתחם באר שבע - הקמת מתחם צפוני DP3 ומתחם דרומי DP4, כולל הקמת מגדל פיקוח.
  • מתחם אשקלון (שלב א') - הקמת מתחם דיור רכבות ומוסך EMU. במאי 2018 פורסם שחברת י.ד עשוש תשתיות בע"מ זכתה במכרז הרכבת לביצוע הפרויקט.
  • מתחם לוד (שלב א') - הקמת מוסך לקטרים חשמלים. תכנון שלב ב'.
  • מתחם ב"אזור התעשייה רמלה, גזר, חבל מודיעין" (רג"מ) העתידי.
  • מתחם תפעולי באזור כפר ויתקין.

פרויקטים בתכנון במסגרת תוכנית 2040עריכה

הכפלת מסילת החוףעריכה

  ערך מורחב – תת"ל 65

הוספת שתי מסילות מהירות בין סדנאות אפרים (כ-2 ק"מ צפונית לתחנת מרכזית המפרץ) עד למחלף שמריהו מזרח באזור קיבוץ שפיים. המסילות יאפשרו תנועת רכבת מהירה (250 קמ"ש), ללא עצירות ביניים, מחיפה לתל אביב (מרכז).

מסילת מנשהעריכה

  ערך מורחב – מסילת מנשה

מסילת מנשה, מסילה מאחיטוב דרך עירון עד למסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון בית שאן ועפולה נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם לנצרת וטבריה לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.

הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונהעריכה

  ערך מורחב – מסילת עכו-כרמיאל

ביולי 2016 אושרה הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה, והיא תכלול תחנות גם בצומת חנניה שתחובר ברכבל להר מירון ובחצור הגלילית[38].

מסילת עפולה - טבריהעריכה

  ערך מורחב – מסילת עפולה-טבריה

ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף ממסילת העמק סמוך לתחנת הרכבת בעפולה, תכלול את תחנת טבריה שליד בית החולים פוריה, שבפאתי העיר טבריה ואת תחנת כפר תבור, המסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים[39].

מסילת שורק - פלשת ומסילת עוקף לודעריכה

במסגרת תת"ל 79 מתוכננת הקמה של שני מקטעים: המקטע הראשון הוא מסילת רחוב אשר יחבר צומת פלשת (אשדוד) למסילת הדרום ולמסילה לבית שמש דרך גדרה. המקטע השני כולל מסילה העוקפת את לוד ממזרח ותתחבר למסילת ירושלים - גנות (לשני הכיוונים) ולמסילה המזרחית בקשת רכבתית. הפרויקט כולל הוספת 4 מסילות ממונהרות עוקפות לעיר לוד, בין כפר מנחם למחלף לוד, וביניהם תיבנה מסילה כפולה מהירה (עבור מהירות הרכבת 250 קמ"ש). כמו כן יוקמו שלוש תחנות רכבת חדשות: בני דרום, גדרה וגזר. המסילה תחובר למתחם האחזקה הרכבתי ברג"מ העתידי. אורכו הכולל של הפרויקט כ־110 ק"מ, אורך הגשרים הכולל הוא כ־15 ק"מ, אורך מנהרות הכולל הוא כ־25 ק"מ[40].

נכון לקיץ 2020, הפרויקט נמצא בשלב תכנון מוקדם סטטוטורי. ניהול הפרויקט על ידי חברת ח.פ.ת.[40]

פרויקטים עתידייםעריכה

מסילת הרכבת לאילתעריכה

  ערך מורחב – מסילת הרכבת לאילת

בנובמבר 2010, הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ־2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.

בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך הר צין, אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, פארן, יהל, יטבתה ונמל התעופה רמון. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: אחת במרכז העיר ואחת באזור הנמל.

זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי[41][42], וייתכן שאפילו שעתיים[43].

מסילת באר שבע - ערדעריכה

  ערך מורחב – מסילת באר שבע - ערד

הקמת מסילה שתחבר בין באר שבע לערד ותשפר את הנגישות אל ערד והיישובים הבדואים, המסילה תכלול תחנות בנבטים, בכסייפה ובערד, תוואי המסילה יתחיל באזור התחנה התפעולית דרומית לנבטים בהסתעפות ממסילת הדרום ותהווה שלוחה שלה. המסילה תעבור ברובה לאורך כביש 80 ומקצת לאורך כביש 31 ותגיע לערד דרך אזור התעשייה.

יהודה ושומרוןעריכה

ב־24 ביולי 2013 המנהל האזרחי אישר מיזם לרישות יהודה ושומרון במסילות ברזל. המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות[44]. מיזם זה צפוי לשרת כל תושבי האזור, את אזרחי הרשות הפלסטינית וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. על פי התוכנית, יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לרצועת עזה. בין היתר מתוכננת באזור מסילת ראש העין - אריאל[45].

מסילת דימונה - ירוחםעריכה

  ערך מורחב – מסילת דימונה - ירוחם

הקמת מסילת רכבת שתסתעף מקו הרכבת לאילת בסמוך לדימונה דרומה לאורך 13 קילומטר ותחבר את ירוחם לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי.

מסילה לעיר הבה"דיםעריכה

קיימת תוכנית להארכת שלוחת הרכבת המגיעה לתחנת באר שבע מרכז ורמת חובב לכיוון עיר הבה"דים[46]. התוכנית אינה נמצאת בשלבי ביצוע וכיום מפעילה רכבת ישראל שאטלים של אוטובוסים מתחנות רכבת שונות ברחבי הארץ ישירות לעיר הבה"דים.

תחנות רכבת עתידיותעריכה

במסגרת תוכנית הפיתוח מתוכננת הרחבה גדולה של תחנות הרכבת ובין היתר בניית התחנות הבאות: נשר, סביוני ים, גדרה, רחובות – ששת הימים, אשדוד צפון וגלילות.

פרויקטים שהושלמו במסגרת תוכנית החומשעריכה

קו הרכבת המהיר לירושליםעריכה

  ערך מורחב – מסילת ירושלים - גנות

פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא חיבור שתי המטרופולינים הגדולים בישראל, תל אביב וירושלים, באמצעות מסילת רכבת. הפרויקט כולל גם סלילת שלוחה למודיעין והקמת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של כ־7 מיליארד ש"ח, עם חנוכת הקו[47]. חלקו המערבי של הקו עובר בצמוד לתוואי כביש 1, וחלקו המזרחי בתוך מנהרות שנחצבו בהרי יהודה. הקו מסתיים בתחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון בירושלים. הקו נפתח באופן חלקי ב-25 בספטמבר 2018 עד תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, בדצמבר 2019 הוארך קו הנוסעים עד תחנת ההגנה ובעתיד ימשיך צפונה עד תחנת הרכבת הרצליה.

בנוסף, קיימת תוכנית ראשונית להארכת מסילת הרכבת לשתי תחנות תת־קרקעיות נוספות: תחנת הכותל (או תחנת ירושלים ממילא) ותחנת ירושלים מרכז[48]. משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו ארבע רכבות בשעה. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלת ישראל, זכה להסתייגויות רבות, וביקורת חריפה נמתחה כנגד רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו [דרוש מקור].

הוספת מסילות בקטע שמריהו מזרח - תל אביב אוניברסיטהעריכה

כחלק מפרויקט הקמת לולאת השרון הושלמה בניית מסילת השרון אשר מקשרת את מסילת החוף במחלף שמריהו מזרח לתחנת רעננה מערב ומזרחה דרך תחנות נוסעים נוספות לכיוון המסילה המזרחית. כדי שרכבות הנוסעים יוכלו לנסוע גם מערבית לרעננה דרך מסילת החוף נדרשת הוספת שתי מסילות נוספות בין מחלף שמריהו מזרח לתחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה. הפרויקט הוא חלק מפרויקט מסילת השרון (שהושלמה) והוא עתיד להסתיים בשנת 2019. פרויקט זה כולל הוספת תקשורת ואיתות רכבתי מתאים וכמו כן שינויים נוספים בתחנת הרכבת הרצליה עד שתגיע לצורתה הסופית בעלת 6 רציפי רכבת פעילים. החל מפברואר 2019 תוכל תחנת הרכבת הרצליה לתפקד כתחנת הקצה של הקו העובר דרך מסילת השרון במקום תחנת הרכבת רעננה מערב.

מסילות רכבתעריכה

מסילה תאריך פתיחה פירוט
מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום מתל אביב עד יבנה מערב ב-25 בספטמבר 2011

בין יבנה מערב לאשדוד ב־4 באוגוסט 2013.

הקמת המסילה כללה הקמת 6 תחנות נוסעים חדשות.
מסילת אשקלון - באר שבע מאשקלון לשדרות נחנך ב-24 בדצמבר 2013.

משדרות לנתיבות נחנך בפברואר 2015.

מנתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך בספטמבר 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־2 בינואר 2016.

הנחת מסילת רכבת מתחנת הרכבת אשקלון דרומה לבאר שבע, דרך עיירות הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים, והקמת 3 תחנות נוסעים לאורך הקו.
מסילת העמק בחג הסוכות, 16 באוקטובר 2016 הנחת מסילה מחיפה אל בית שאן דרך עמק יזרעאל והעיר המרכזית שלו עפולה, בדומה לתוואי ההיסטורי של רכבת העמק. התוכנית כללה הקמת 5 תחנות נוסעים חדשות ומסוף מטענים בתחנת בית שאן[49][50]. על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר לגבולות מדינת ישראל ותחובר לאירביד שבירדן לצורך העברת מטענים[51].
מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017 הנחת מסילה כפולה שמסתעפת ממסילת החוף לעבר כרמיאל דרך אחיהוד. המסילה מסתעפת מתחנת הרכבת התפעולית נעמן שבין קריית מוצקין לעכו לכיוון מזרח. משך הנסיעה בין תחנת הרכבת מרכזית המפרץ לתחנת הרכבת כרמיאל הוא כ־32 דקות[52].
מסילת השרון מצומת חמד עד כפר סבא ב--13 באפריל 2003

מכפר סבא ועד הוד השרון ב-2 בספטמבר 2006

פתיחה מלאה ב-2 ביולי 2018

הנחת מסילה כפולה מתחנת הרכבת כפר סבא לעבר מסילת החוף בין נתיביו העתידיים של כביש 531 שיימתחו בין רעננה להרצליה
מסילת ירושלים - גנות מגנות ועד נתב"ג 2004

מנתב"ג ועד כפר דניאל 2007

מכפר דניאל ועד ירושלים 2018

הקמה מסילת רכבת חדשה בתוואי מהיר מתל אביב ממטרופולין תל אביב לירושלים ("קו הרכבת המהיר לירושלים"). חיבור נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית.

תחנות נוסעיםעריכה

שם התחנה נמצאת על מסילה תאריך פתיחה פירוט
צומת חולון מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
חולון - וולפסון מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
בת ים - יוספטל מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
בת ים - קוממיות מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
ראשון לציון משה דיין מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
יבנה מערב מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בפברואר 2012
שדרות מסילת אשקלון - באר שבע 24 בדצמבר 2013
נתיבות מסילת אשקלון - באר שבע 24 בדצמבר 2013
אופקים מסילת אשקלון - באר שבע 2 בינואר 2016
מרכזית המפרץ – קו העמק מסילת העמק 3 ביולי 2018 תחנה זו היא חלק ממרכזית המפרץ והיא הרחבה של תחנת הרכבת מרכזית המפרץ
מגדל העמק – כפר ברוך מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
יקנעם - כפר יהושע מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
עפולה מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
בית שאן מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
נתניה - ספיר מסילת החוף 5 בנובמבר 2016 משרתת את אזור התעשייה קריית ספיר בנתניה וסביבתו
אחיהוד מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017
כרמיאל מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017
ראש העין צפון המסילה המזרחית 13 בספטמבר 2003
כפר סבא – נורדאו מסילת השרון 13 באפריל 2003
הוד השרון – סוקולוב מסילת השרון 2 בספטמבר 2006
רעננה דרום מסילת השרון 2 ביולי 2018
רעננה מערב מסילת השרון 2 ביולי 2018
קריית מלאכי-יואב מסילת הדרום 18 בספטמבר 2018 משרתת את העיר קריית מלאכי וסביבתה, קרובה לכפר מנחם
ירושלים – יצחק נבון מסילת ירושלים - גנות 25 בספטמבר 2018 משרתת את העיר ירושלים וסביבתה
מזכרת בתיה מסילת הדרום 30 במאי 2019[53]

הכפלת מסילותעריכה

הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע נען - באר שבע במסילת הדרום, קטע קריית מוצקין - נהריה במסילת החוף וקטע קצר במסילת הירקון ממזרח לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה.

פרויקטים נוספיםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מחבר לא ידוע, רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות, באתר ynet, 11 בינואר 2006.
  2. ^ תמר ברזילי, לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון, באתר ynet, 19 בינואר 2005.
  3. ^ תני גולדשטיין, הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה, באתר ynet, 16 בפברואר 2005.
  4. ^ אבי בר־אלי, העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה
  5. ^ אורן דורי, 28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2017
  6. ^ אבי בר-אלי, העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2017
  7. ^ מאת עופר פטרסבורג, הרכבת מקדמת את התחנה במרכז העיר, באתר ynet, 29 ביולי 2018
  8. ^ רועי רובינשטיין, למרות ההתנגדויות: מתחם התחזוקה של הרכבת יוקם בין רמלה ללוד, באתר ynet, 27 במאי 2019
  9. ^ אילן גטניו, ‏כל הארץ רכבלים, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2017
  10. ^ אסנת ניר, מפת המטרו העדכנית נחשפת: כך צפויים להיראות הקווים הראשונים בגוש דן, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2020
  11. ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  12. ^ אסנת ניר, הצפיפות והעיכובים ברכבת יימשכו: מסילת החוף תוכפל רק באופן חלקי, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2019
  13. ^ אמיתי גזית, הרכבת ביקשה לדחות את הכפלת מסילת הרכבת בחיפה לשנת 2040, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019
  14. ^ רועי רובינשטיין ואחיה ראב"ד, ת"א-חיפה בחצי שעה: מסילות החוף יוכפלו ויחושמלו, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  15. ^ דניאל שמיל, ‏מסילה בהמשכים: תוכניות הרכבת מתחילות לזוז באיחור של 20 שנה, באתר גלובס, 18 ביוני 2019
  16. ^ יגאל חי, רכבת ישראל נחושה לסיים את פרויקט החשמול ב-2023, באתר כלבו – חיפה והצפון, 29 במרץ 2020
  17. ^ יגאל חי, קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף, באתר כלבו – חיפה והצפון, 13 בינואר 2020
  18. ^ יגאל חי, ניסיון לחלץ את מסילת זבולון מהתסבוכת, באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 בפברואר 2020
  19. ^ עמירם ברקת, ‏אלקטרה תקים את המקטע הראשון במסילת הרוחב בין מודיעין לראשון תמורת 385 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
  20. ^ דניאל שמיל, ‏באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה, באתר גלובס, 3 ביוני 2019
  21. ^ סוניה גורודיסקי, ‏נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון, באתר גלובס, 22 בינואר 2019
  22. ^ רכבת ישראל בתנופת פיתוח באתר משרד התחבורה
  23. ^ הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, 31 בינואר 2012
  24. ^ 1 2 3 4 5 6 הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים, 23 באוקטובר 2014
  25. ^ ""פתחנו את הקו לירושלים כדי לעמוד ביעד של כץ"". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2018. 
  26. ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
  27. ^ 1 2 אורלי הררי, הרכבת החשמלית יוצאת לדרך, ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014
  28. ^ "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת", הרוכב לאוטובוסים, 11 באוגוסט 2013.
  29. ^ ענת ג'ורג'י, 210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001
  30. ^ שחר הזלקורן, מי רוצה רכבת חשמלית?, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
  31. ^ הרכבות החשמליות יוצאות לדרך, הודעת דובר משרד התחבורה
  32. ^ דניאל שמיל, מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים
  33. ^ אורן דורי, הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית
  34. ^ "פרויקט חשמול הרכבת: AllCargo תשנע טרנספורמטורים לרחבי הארץ". פורט2פורט. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  35. ^ אורן דורי, המתחרות ברחו - והספקית של הרכבת זכתה ב-100 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2017.
  36. ^ גד פרץ, ‏מוטורולה ונוקיה זכו במכרז 350 מ' ש' לרישות רכבת ישראל, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2017.
  37. ^ ליאור גוטמן, אלסטום הצרפתית זכתה במכרז האיתות של הרכבת, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2018.
  38. ^ עופר פטרסבורג, התחנה הבאה, קריית־שמונה
  39. ^ עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה
  40. ^ 1 2 תת"ל 79 פלשת שורק
  41. ^ חיים זרזר, בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף, באתר ynet, 22 בנובמבר 2010.
  42. ^ קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?
  43. ^ שירות גלובס, ‏הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2012
  44. ^ המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית - מדיני ביטחוני - הארץ
  45. ^ מאת עופר פטרסבורג, תוכנית הענק לפיתוח התחבורה בשטחים, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  46. ^ ליאור גוטמן, משרד הביטחון יפעל להארכת מסילת הרכבת לעיר הבה"דים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2010
  47. ^ ליאור גוטמן, קו הרכבת מירושלים יעבוד בסוכות? תרגיל משטרתי גדול ינסה לאשר מחר את הנסיעות בחג, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2018
  48. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  49. ^ אחיקם משה דוד, רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007, באתר ynet, 30 בספטמבר 2003.
  50. ^ מחבר לא ידוע, הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק, באתר ynet, 10 ביולי 2006.
  51. ^ מחבר לא ידוע, רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004.
  52. ^ טדי סייבל, מחיפה לכרמיאל ב־37 דקות, באתר ynet, 13 באוקטובר 2003.
  53. ^ התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה
  54. ^ רוני סופר, בדרום חוששים מה"רכבת הפלסטינית", באתר ynet, 19 באוקטובר 2005
  55. ^ אסף זגריזק, טרמינלים חדשים: כך ייראו תחנות ת"א מרכז והשלום, באתר ynet, 6 במאי 2017
  56. ^ לוד הופכת למרכז התחבורה והתעסוקה הראשי של ישראל, לצד תל אביב, באתר ynet, 26 בפברואר 2019
  57. ^ מיכל מרגלית, ‏מנרב תבצע את פרויקט קריית הרכבת בלוד ב-180 מיליון ש', באתר גלובס, 17 ביוני 2012
  58. ^ לירן סהר, תחנות רכבת הופכות לקניונים ומתחמי מגורים, באתר ynet, 8 במאי 2016
  59. ^ אמיתי גזית, נחתם הסכם פירוק פי גלילות: המדינה תקבל שטח בשווי 500 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2020
  60. ^ גיא נרדי, ‏קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020