דוד אזולאי
דוד אזולאי (5 במאי 1954, ב' באייר ה'תשי"ד – 30 באוקטובר 2018, כ"א בחשוון ה'תשע"ט) היה השר לשירותי דת בממשלת ישראל ה־34 וחבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס במשך כ-22 שנה. כיהן גם כסגן שר הפנים תחת השר אלי ישי (2001 - 2003) שימש בכנסת ה־15, ובכנסת ה־18 כיושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (עד 2011), ולאחר מכן, כיושב ראש הוועדה לפניות הציבור. היה גם יושב ראש ועדת משנה לנושא ביטחון פנים.
 | |||||||
| דוד אזולאי, מאי 2015 | |||||||
| לידה |
5 במאי 1954 ב' באייר ה'תשי"ד  מקנס, מרוקו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 2018 (בגיל 64) כ"א בחשוון ה'תשע"ט  חיפה, ישראל | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1963 | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||||
| מפלגה | אגודת ישראל, ש"ס | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכה
נולד במקנס למסעוד ופרלה, מצאצאי החיד"א[1]. בשנת 1963, בגיל 9, עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ברכסים. כנער התייתם מאביו, ולמד בבית הילדים ציון-בלומנטל[2]. בהמשך למד בישיבה התיכונית הראשון לציון בחיפה, ושירת בצה"ל כחובש קרבי. לאחר שחרורו, למד בסמינר למורים "חזון יחזקאל"[3], ועבד כמורה בעכו בה התגורר, וגם ניהל בית ספר של החינוך העצמאי בעיר. עסק בחינוך עד לשנת 1993. במקביל, כיהן כחבר מועצת העיר עכו מטעם אגודת ישראל במשך שלוש קדנציות, מ-1978 עד 1993[4]. בין היתר היה ממונה על שירותי הרווחה, וחבר הנהלת רשת המתנ"סים העירונית. היה מקורב לרב העיר הרב שלום לופס[5].
בשנים 1993–1996 כיהן מטעם משרד הפנים כסגן ראש המועצה, ולאחר מכן כראש המועצה האזורית נחל עירון (שפורקה לאחר מכן למעלה עירון ובסמ"ה). היה חבר הוועדה הקרואה של המועצה הדתית קריית-אתא, וחבר המועצה הממונה ביישוב חצרות יסף, שהוקם עבור עולים מאתיופיה.
פעילות פרלמנטרית
עריכהבשנת 1996 נבחר לראשונה לכנסת, ומהכנסת הארבע עשרה כיהן ברציפות כחבר כנסת במשך כ-22 שנים ברציפות עד מותו.
בשנים 2000–2001 כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. הרבה לעסוק בזכויות אסירים, נושא שהיה קרוב ללבו, וקיים סיורים רבים בבתי כלא.
בשנים 2001–2003 כיהן כסגן שר הפנים בממשלתו הראשונה של אריאל שרון. במהלך כהונתו במשרד הפנים מונה על ידי שר הפנים אלי ישי, לעמוד בראש צוות מקצועי שיפעל לבדיקת מעמדם של בני הפלאשמורה - ביתא ישראל ששהו במחנות באתיופיה. בצוות המקצועי היו חברים הרב שלמה משה עמאר, אז אב בית דין בפתח תקווה, שריכז את המחקר ההלכתי, דוד אפרתי לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ואז ראש מועצת הר אדר, הרב יוסף הדנה רבה של יהדות אתיופיה, ועורך הדין חיים קנר, עוזרו של אזולאי, שריכז את פעילות הצוות. בעקבות הוועדה ופסיקת הרב עובדיה יוסף, התקבלה החלטת ממשלה לאפשר כניסתם של שארית יהודי אתיופיה.
לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. ב-2011, הוא פינה את כיסאו לחברו לסיעה אמנון כהן, והתמנה ליושב ראש הוועדה לפניות הציבור.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום השמיני ברשימת ש"ס. לאחר הבחירות היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים.
בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום החמישי ברשימת ש"ס, ועם הרכבת הממשלה החל לכהן כשר לענייני דתות, מחודש מאי 2015. מעט לאחר כניסתו לתפקיד, התבטא בחריפות כנגד הרפורמים ואמר כי אינו יכול להגיד שהם יהודים[6], לאחר שדבריו עוררו סערה, סייג אותם[7]. כשר הממונה התנגד למתווה הכותל.
בכהונתו בכנסת היה אזולאי גם חבר בוועדת הכספים, ובוועדת החוץ והביטחון. חבר בשדולות למען הדיור הציבורי, למען העסקה ישירה, למען השתלבות תעסוקתית של המגזר החרדי, למען אנשים עם מוגבלויות, למען חיזוק הפריפריה, ולמען השלטון המקומי. כן היה יו"ר השדולה למניעת הגירה בלתי חוקית לישראל. כן פעל לסבסוד משפחתונים וצהרונים למשפחות מעוטות יכולות, לסיוע של משרד הבריאות לילדים נכים, ולסיוע למפוני גוש קטיף.
חקיקה
עריכהבמהלך כהונתו בכנסת הגיש אזולאי כ-780 הצעות חוק, ויזם מספר חוקים, ובהם:
- חוק האוסר על גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים (יחד עם משה גפני ודב חנין)[8]
- תיקון לחוק קביעת הזמן הקובע את מועדי שעון הקיץ בישראל (יחד עם אלי אפללו)
- תיקון לחוק הגנת השכר הקובע את המועד שבו יש לתת לעובד את תלוש השכר ופרטים שחובה לציין בו (יחד עם שלי יחימוביץ' ומשה שרוני)
- תיקון לחוק המקרקעין הקובע כי אם דייר בבית משותף מעוניין להרחיב את דירתו לשם בניית מרחב מוגן, יידרשו לשם כך הסכמתם של 60% מבעלי הדירות (לעומת 75% עד אז)
- תיקון לחוק המקרקעין (חיזוק דירות מפני רעידות אדמה), שבין היתר הקטין את רף ההסכמה הנדרש מהדיירים כדי לבצע חיזוק מבנה לפי תמ"א 38 (יחד עם זבולון אורלב)
- תיקון לפקודת התעבורה המחייב מורים לנהיגה להתקין דיבורית (יחד עם יצחק לוי)
- חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (הצעתו מוזגה בהצעת חוק ממשלתית שבאה בעקבותיה).
- תיקון לפקודת העיריות המסדיר את אבטחתם של ראשי רשויות מקומיות מאוימים (יחד עם אופיר פינס-פז)
- תיקון לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) הפוטר בתי עלמין שאינם למטרות רווח מתשלום ארנונה (יחד עם משה גפני ואורי מקלב)
- תיקון לחוק הכניסה לישראל המאפשר את הארכת רישיונו של עובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי, מטעמים הומניטריים מיוחדים, גם אם העובד לא הועסק בכל פרק הזמן אצל אותו מטופל סיעודי, בהמלצת ועדה.
- תיקון לחוק פיצוי לנפגעי פוליו המרחיב את תחולתו גם על מי שנפגעו מחוץ לישראל (יחד עם ציון פיניאן).
- תיקון לחוק מרשם האוכלוסין הקובע כי פסק דין הצהרתי של בית דין רבני לעניין יהדותו של אדם בתובענה של בעל דין שהוא תושב בענייני נישואין וגירושין, יחייב, ככלל, את רישומו של אותו אדם כיהודי במרשם האוכלוסין.
מחלתו ומותו
עריכההתמודד כ-13 שנה עם מחלת הסרטן. ב-14 במרץ 2018, עקב החמרת המחלה שתקפה אותו, התפטר מהכנסת, ואת מקומו בכנסת תפס בנו, ינון אזולאי, שמוקם במקום ה-16 ברשימת ש"ס בבחירות לכנסת העשרים. הוא המשיך לכהן כשר לענייני דת עד 12 באוקטובר, אז החליף אותו השר אריה דרעי, עקב החמרת המחלה[9].
ב-30 באוקטובר 2018 נפטר מהמחלה[10]. בהלווייתו השתתפו אלפים בהם השרים אריה דרעי, מירי רגב, זאב אלקין. הספידוהו הרבנים שלום כהן, יצחק יוסף, ושלמה משה עמאר[11]. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[12]. יום לאחר מותו, קיימה הממשלה ישיבת אבל[13], ובנובמבר, שלושה שבועות לאחר מותו, קיימה מליאת הכנסת ישיבת אבל נוספת[14].
חיים אישיים
עריכהדוד אזולאי היה נשוי לפנינה ואב לארבעה, אחד מהם חבר הכנסת ינון אזולאי.
ב-2016 לאחר שנות מגורים רבות בעכו, עבר להתגורר בקריית שמואל בחיפה.
קישורים חיצוניים
עריכה
דוד אזולאי, באתר הכנסת 
דוד אזולאי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- דוד אזולאי, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – דוד אזולאי, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- יהודה שלזינגר, רפורמים? לא אהיה זה שנותן להם הכרה, באתר ישראל היום, 26 ביוני 2015
- ישי כהן, המערכת הפוליטית אבלה: "עולם הרבנות איבד את אחד מגדולי תומכיו", באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2018
- ישי כהן, ירושלים: נחנך מקווה לזכרו של השר דוד אזולאי ז"ל, באתר כיכר השבת, 10 בדצמבר 2018
- דוד אזולאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מורן אזולאי, קובי נחשוני ואיתמר אייכנר, השר דוד אזולאי הלך לעולמו בגיל 64, באתר ynet, 30 באוקטובר 2018
אדיר ינקו, מורן אזולאי, קובי נחשוני ואיתמר אייכנר, השר אזולאי הובא למנוחות: "מבטיחים שנשתדל לצאת מהחושך", באתר ynet, 31 באוקטובר 2018 - ^ ישראל קצובר, "צר לי עליך אחי דוד", עיתון "מרכז העניינים", כ"ז בחשון ה'תשע"ט, עמוד 18
- ^ יוסף גרינבוים, השר לשירותי דת דוד אזולאי ז"ל נפטר בגיל 64 לאחר מחלה קשה, באתר חרדים10, 30 באוקטובר 2018
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת עיריית עכו, ילקוט הפרסומים 2486, 5 בדצמבר 1978, עמ' 330-331
- ^ ישי כהן, רבי דוד אבוחצירא: "חכם שלום לופס זצ"ל נלחם על חיי אזולאי", באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2018
- ^ יאיר אטינגר, שר הדתות נגד הרפורמים: לא יכול להגיד שהם יהודים, באתר הארץ, 7 ביולי 2015
- ^ ישי כהן, אזולאי מבהיר: "הרפורמים יהודים, אבל הם הסכנה הגדולה ביותר לעם היהודי", באתר כיכר השבת, 8 ביולי 2015
- ^ לילך ויסמן, לא ייגבו דמי כניסה לגנים ציבוריים, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2007
- ^ עטרה גרמן, לאור מצבו הרפואי: דרעי יחליף את השר אזולאי, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2018
- ^ יאיר שרקי, המערכת הפוליטית נפרדת מהשר דוד אזולאי: "שליח ציבור אמיתי ואדם מקסים", באתר מאקו, 30 באוקטובר 2018
מורן אזולאי, קובי נחשוני ואיתמר אייכנר, השר דוד אזולאי הלך לעולמו בגיל 64, באתר ynet, 30 באוקטובר 2018 - ^ משה ויסברג, דרכו האחרונה של השר אזולאי, באתר בחדרי חרדים, 30 באוקטובר 2018
- ^ אריק בנדר, יניר קוזין, גדי דויטש, שר הדתות דוד אזולאי הובא למנוחות: "האיר פנים לכל אדם", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת, הלווית השר לשירותי דת הרב דוד אזולאי ז"ל, באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2018 - ^ ענבר טויזר, הממשלה בישיבת אבל לזכר אזולאי: "שליח ציבור אמיתי", באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
- ^ ישי כהן, הנאום המרגש של ינון אזולאי לזכר אביו. צפו, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2018
אריה ריבקינד, "מדהים איך היה אהוב על כולם": דיון מיוחד לזכרו של דוד אזולאי ז"ל, באתר חרדים10, 19 בנובמבר 2018
בנימין נתניהו, "פירותיו יעמדו לשנים ולדורות" • נתניהו ספד לשר דוד אזולאי ז"ל, באתר חרדים10, 19 בנובמבר 2018
הנאום המלא 30 לפטירת השר אזולאי: יחימוביץ' ספדה, באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2018