משרד הבריאות
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: גיבוב של נושאים לא מושלמים וללא כל סדר ו/או קשר הגיוני. | |
משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. אחראי על נושא הבריאות בישראל.
מטה משרד הבריאות, במגדלי הבירה בירושלים | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה | 1948 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | אוריאל בוסו |
תאריך כניסה | 12 באוקטובר 2023 |
מנכ"ל | משה בר סימן טוב |
מטה מרכזי | מגדלי הבירה בירושלים |
תקציב | 49.1 מיליארד ש"ח (2023) |
http://www.health.gov.il | |
תחומי האחריות של המשרד הם:
- אחריות על מערכת הבריאות בישראל, כולל בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים.
- בקרת ומניעת מחלות – אחריות על כלל הפעילות בתחום הבריאות בישראל, ובין היתר: רפואה מונעת, בריאות הציבור, בריאות הסביבה, בריאות תלמידים ועובדים, וקידום בריאות.
- אחריות על רישוי מקצועות הבריאות, ופיקוח על העיסוק במקצועות אלה בישראל. עם בעלי המקצוע בתחום זה נמנים, בין היתר, רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מיילדות, רוקחים, דיאטניות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, ועוד.
- אחריות על פיקוח על פעילות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
- אחריות על נושאים נוספים כגון מחקרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים, פיקוח על פעילות מגן דוד אדום, שותפות בפיקוח על נושאי איכות הסביבה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פיקוח על ייצור וייבוא מזון, תרופות וכדומה.
משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, למשרד עוצמה בתוך הממשלה בגלל חברותו בארגון הבריאות העולמי ועקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי[דרוש מקור], ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.
היסטוריה
עריכהמשרד הבריאות הוקם על בסיס מחלקת הבריאות של הועד הלאומי. כבר באפריל 1948 נעשו הכנות להתחלת פעילות משרד הבריאות בתל אביב ב-15 במאי 1948.[1]
תקציב
עריכהבשנת 2001 תקציב משרד הבריאות עמד על 13.1 מיליארד ש"ח. ב-2005 עלה ל-14.8 מיליארד, ב-2009 עלה ל-16.4 מיליארד ש"ח, ב-2015 עלה ל-27.8 מיליארד ש"ח וב-2020 הוא זינק ל-45.1 מיליארד ש"ח.[2]
מבנה המשרד
עריכהמטה משרד הבריאות מחולק לחטיבות ואגפים העוסקים בקביעת מדיניות ביחס לנושאים השונים עליהם אחראי המשרד. כמו כן פועלות שבע לשכות בריאות מחוזיות ועוד כתשע לשכות נפתיות כיחידות שטח של המשרד, האחראיות על ביצוע תפקידי המשרד ברמה המקומית.
המשרד, כיחידות סמך, מספר בתי חולים כלליים, בתי חולים לחולי נפש ומרכזים גריאטריים. לשכות הבריאות מפעילות כיחידות סמך שלהן שירותים רפואיים בקהילה כגון תחנות לבריאות המשפחה, או תחנות אם וילד (טיפת חלב).
משרד הבריאות מספק שירותי בריאות לציבור באופן ישיר מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בתחומי רפואת התלמיד, בריאות הנפש, רפואה מונעת, גריאטריה ורכישת מכשירי שיקום ועזרים לניידות. למשל, בפברואר 2020 הוקם מוקד טלפוני לגמילה מעישון. הוא איפשר לכל מעשן לפנות בחינם ובלי הפנייה, ולקבל סיוע מקצועי במשך 6 שבועות.[3]
הבניין המרכזי של המשרד, בו יושבים שר הבריאות והנהלת המשרד, נמצא במגדלי הבירה בירושלים (לשם עבר במהלך שנת 2013 לאחר שהיה שנים רבות בשכונת סן סימון בעיר). יחידות ושלוחות של המשרד נמצאות במקומות רבים בארץ.
המנהל הכללי (מנכ"ל)
עריכהאחראי על הסדרה, בקרה ופיקוח על מערכת הבריאות דרך מנהלי הרפואה, הסיעוד, בריאות הציבור, חטיבת הבריאות, פיקוח על קופות החולים וגופי המטה השונים של המשרד. אחראי על אספקת שירותי הבריאות שבאחריות המשרד ועל תפעול של בתי החולים בבעלות הממשלה.
אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה
עריכהמהווה גוף מקצועי, מרכזי בתחום הרכש וניהול הנכסים במערכת הבריאות הממשלתית, הפועל לטובת יישום מדיניות, ומקסום היתרון לגודל של המערכת הממשלתית והקניית כלים וגיבוש מדיניות רכש וניהול הנכסים לעוסקים בתחום.
מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה
עריכהפועל הן כגוף ביצוע המופקד על יישום תוכניות בנייה ותשתיות והן כגוף מטה המגבש תוכניות לפיתוח מערכת הבריאות, קביעת סטנדרטים, פרוגרמות, הנחיות תכנון ונוהלי תפעול ואחזקת מערכות אלקטרומכניות.
חטיבת הבריאות
עריכהעוסקת בתיאום מדיניות מקצועית, קידום בריאות ורפואה מונעת מול הגורמים הרלוונטיים במשרד ומחוצה לו.
חטיבת הרפואה
עריכהגוף רגולטורי וקובע מדיניות שבמסגרת פעילותה, אחראית על קביעת סטנדרטים ומדיניות תוך ניהול בקרה ופיקוח על יישומם. מובילה תהליכים לשיפור השירות הרפואי לאזרח, איכות הטיפול וחיזוק הרפואה הציבורית.
אגף המידע
עריכהשותף בתכנון ובהקמת מערך המידע בתחום הבריאות, במטרה לסייע למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות. אחריות זו כוללת ניהול מידע, איסוף מידע אמין, בקרה שוטפת על המידע, מיפוי המידע הקיים, תחקור המידע, איתור חריגים, הגדרות וחישוב מדדי בריאות, הפצת מידע ומענה שוטף לשאילתות.
אגף שעת חירום
עריכהאחראי על הערכות מערך האשפוז, הרפואה בקהילה ומגן דוד אדום לקליטה ולטיפול בנפגעים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, באירועים רבי-נפגעים בחיי יומיום ובעיתות מלחמה, תוך מתן טיפול רפואי נדרש לאוכלוסייה
הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה
עריכהאמונה על יישום חוק השימוש בהיפנוזה, מתן מענה לפניות הציבור המעוניין לעבור טיפול בהיפנוזה, טיפול בפניות על הפרות לכאורה של חוק ותקנות ההיפנוזה, הפקת ימי עיון מטעם הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה, בדיקה ואישור לביצוע מחקרים הכוללים היפנוזה, בדיקת מכונים המבקשים לקבל מעמד של מכון מוכר ללימודי היפנוזה, טיפול במורשים להפנוט החורגים מתחומי מומחיותם ואו המשתמשים בהיפנוזה בניגוד לחוק.
האגף לרפואה כללית
עריכההאגף לרפואה כללית אחראי על פיקוח בקרה ורגולציה של מוסדות רפואיים.
האגף לאפידמיולוגיה
עריכהאחראי על ריכוז וניתוח מידע אודות מחלות מחייבות הודעה, הפקת דוחות תקופתיים, כתיבה ועדכון תדריך החיסונים של משרד הבריאות, כתיבה ועדכון הנחיות ליוצאים לחו"ל, ריכוז וניתוח מידע אודות חיסונים ותופעות לואי מחיסונים, כתיבת הנחיות בהסתמך על מדיניות משרד הבריאות וגופים בינלאומיים, ייעוץ וסיוע בגיבוש מדיניות בנוגע למניעת מחלות זיהומיות וחשיפות וסיכונים סביבתיים, הנחית הצוותים האפידמיולוגיים בלשכות בריאות בחקירת התפרצויות של מחלות זיהומיות ואירועים בריאותיים חריגים, ביצוע סקרים ומחקרים מיוחדים, קשר עם ארגונים בינלאומיים.
אגף גריאטריה
עריכהאחראי על קביעת מדיניות בטיפול בקשישים בכל המסגרות הטיפוליות ועל הטמעת הסטנדרטים שנקבעו, אחראית על מימון האשפוז הסיעודי על ידי המדינה ("קודים"), אחראית מקצועית על הגריאטריים המחוזיים ועל מנהלי בתי החולים הגריאטריים הממשלתיים, מנהלת את צוות האגף לגריאטריה.
היחידה ארצית למכשירי שיקום וניידות
עריכההיחידה אחראית על קביעה ויישום מדיניות משרד הבריאות בתחום מכשירי השיקום והניידות, ניהול מקצועי ותקציבי של מערך העבודה השוטפת, פיקוח, בקרה והדרכה לעוסקים בתחום קביעת סטנדרטים ונהלים, התויות והנחיות מקצועיות, פיקוח ובקרה על ספקי השירות, קיום מערך הדרכה והשתלמויות לעוסקים בתחום, ביצוע תיקונים למכשירי שיקום וניידות, טיפול בפניות הציבור.
מחלקה להתפתחות הילד ושיקומו
עריכהעוסקת בקביעת המדיניות והגישה המקצועית לילדים עם הפרעות התפתחותיות. אנשי המקצוע העוסקים בהתפתחות הילד הם מתחומים רבים: רפואה, מקצועות הבריאות, ועבודה סוציאלית.
היחידה הוטרינרית
עריכההיחידה אחראית על יישום תוכנית הפיקוח בנושא בטיחות ואיכות המזון מן החי במסגרת שירות המזון הארצי, קביעת מדיניות וקידום חקיקה בנושא מזון מן החי לרבות למניעת העברת מחלות זואונוטיות מהמזון לבני אדם.
עוסק במחקר ישומי עבור הנהלת משרד הבריאות. היחידות המרכזיות עוסקות בניהול מאגרי מידע על מחלות כגון רישום הסרטן הלאומי, ביצוע סקרים לאומיים ביניהם: סקר התנהגויות בריאותיות, סקרי תזונה, פעילות גופנית, פרסום דוחות תקופתיים על מצב בריאות האוכלוסייה, ניטור תחלואת שפעת, ניהול בנק סרומים לאומי.
השרות הארצי לעבודה סוציאלית
עריכהמסדיר פעילותם המקצועית של העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות באמצעות נהלים, סטנדרטים פיקוח ובקרה.
מחיר שירותים
עריכהאגף ציוד רפואי (אמ"ר)
עריכהיחידה זו הוקמה בשנת 1993. היא מטפלת ברישוי ובפיקוח של אביזרים ומכשירים רפואיים בישראל. היא עוקבת אחר שיווק האביזרים, בוחנת את ייבואם לישראל ובייצואם למדינות אחרות. המחלקה פעילה במסגרות מקצועיות שונות במשרד הבריאות ומחוץ לו, כגון ועדות להכללת אמ"רים בסל שירותי הבריאות וועדות תקינה במכון התקנים הישראלי. במהלך שנת 2010 טיפלה היחידה בכ-8,000 בקשות יבוא חד פעמיות, מעל 2,000 בקשות ועדכונים לאישור לפי צו יבוא חופשי ומעל 50 בקשות לתרומה לרשות הפלסטינית. כמו כן טיפלה היחידה בכ-1,000 רישומים בפנקס וסייעה ליצואנים.[4]
הטבות
עריכהמשרד הבריאות מעניק תוספת שכר לרופאים מומחים העוברים לעבוד מהמרכז לפריפריה,[5][6] אך ביטלו אפשרות זו למתמחים.[7]
תעריפי אשפוז ושאר שירותים
עריכהבשנת 2006 נקבעו תעריפי אשפוז ושאר שירותים כשמחיר יום אשפוז או ניתוח נע בין 188–746,027 ש"ח.[8][9] כשמחיר הזמנת אמבולנס נע בין 330–2,500 ש"ח, תלוי במרחק והאם היה עילה סבירה להזמין את האמבולנס.[10]
המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי
עריכה- ערך מורחב – המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי
בהוראת פרק י"א בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוקמה במשרד הבריאות המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי (או בשמה המקוצר מועצת הבריאות), מועצה מייעצת בת 46 חברים לייעוץ לשר במגוון תחומים.
ביקורת
עריכה- טרם נקבעה חקיקה שתחייב רופאים להציע לבני זוג לבצע בדיקה גנטית לבדיקת אפשרות למחלות והתאמה גנטית טרם נישואים.[11][12]
- טרם נחקקו חקיקות המחייבות פיטורי עובדים לאחר מקרה של הפרת שמירה על סודיות רפואית, או במקרה של התעללות בחוסים מצד מטפלים/ות, אחים/יות, רופאים/ות וכו'. אף על פי שמשרד הבריאות ממשיך לקבל פניות שבועיות בנושא זה, הן מצד התקשורת והן מצד גורמים פרטיים.[13][14][15][16]
- טרם הוחלפו כלל מכשירי ה-CT ב-MRI בבתי החולים וקופות החולים הממשלתיים. בנוסף טרם נחקקו חקיקות שייחיבו רופאים לשלוח מטופלים לבדיקות MRI - במקרה וידרשו זאת, על-מנת להימנע מאפשרות קרינה מבדיקות ה-CT. עד היום מתעדפים קרובי משפחה של עובדי שירותי הבריאות או מקורבים לבדיקות אלו.[17]
- במאי 2023 בעקבות עומסים כבדים ולקחי משברי הקורונה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון.[18]
שרי הבריאות
עריכהמס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | משה שפירא
(1902-1970) |
הפועל המזרחי | 14 במאי 1948 | 8 באוקטובר 1951 | הזמנית | ||
החזית הדתית המאוחדת הפועל המזרחי |
הראשונה | ||||||
השנייה | |||||||
2 | יוסף בורג
(1909-1999) |
הפועל המזרחי | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | השלישית | ||
3 | יוסף ספיר
(1902-1972) |
הציונים הכלליים | 24 בדצמבר 1952 | 29 בדצמבר 1952 | הרביעית | ||
4 | יוסף סרלין
(1906-1974) |
29 בדצמבר 1952 | 29 ביוני 1955 | ||||
החמישית | |||||||
5 | דב יוסף
(1899-1980) |
מפא"י | 29 ביוני 1955 | 3 בנובמבר 1955 | השישית | ||
6 | ישראל ברזילי
(1913-1970) |
מפ"ם | 3 בנובמבר 1955 | 2 בנובמבר 1961 | השביעית | ||
השמינית | |||||||
התשיעית | |||||||
(1) | חיים משה שפירא
(1902-1970) |
מפד"ל | 2 בנובמבר 1961 | 12 בינואר 1966 | העשירית | ||
האחת עשרה | |||||||
השתים עשרה | |||||||
(6) | ישראל ברזילי
(1913-1970) |
מפ"ם
לא כיהן בכנסת |
12 בינואר 1966 | 15 בדצמבר 1969 | השלוש עשרה | ||
המערך השני
העבודה, לא ח"כ | |||||||
הארבע עשרה | |||||||
7 | חיים גבתי
(1901-1990) |
המערך השני | 22 בדצמבר 1969 | 27 ביולי 1970 | החמש עשרה | ||
8 | ויקטור שם-טוב
(1915-2014) |
המערך השני | 27 ביולי 1970 | 20 ביוני 1977 | |||
השש עשרה | |||||||
השבע עשרה | |||||||
9 | אליעזר שוסטק
(1911-2001) |
הליכוד | 20 ביוני 1977 | 13 בספטמבר 1984 | השמונה עשרה | ||
התשע עשרה | |||||||
העשרים | |||||||
10 | מרדכי גור
(1930-1995) |
המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 20 באוקטובר 1986 | העשרים ואחת | ||
11 | שושנה ארבלי-אלמוזלינו
(1926-2015) |
20 באוקטובר 1986 | 22 בדצמבר 1988 | העשרים ושתיים | |||
12 | יעקב צור
(1937-) |
22 בדצמבר 1988 | 15 במרץ 1990
התפטר מתפקידו |
העשרים ושלוש | |||
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | |||||||
13 | אהוד אולמרט
(1945-) |
הליכוד | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
14 | חיים רמון
(1950-) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 8 בפברואר 1994 | העשרים וחמש | ||
15 | ראש הממשלה
(1922-1995) |
8 בפברואר 1994 | 1 ביוני 1994 | ||||
16 | אפרים סנה
(1944-) |
1 ביוני 1994 | 18 ביוני 1996 | ||||
העשרים ושש | |||||||
17 | צחי הנגבי
(1957-) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
18 ביוני 1996 | 12 בנובמבר 1996 | העשרים ושבע | ||
18 | יהושע מצא
(1931-2020) |
12 בנובמבר 1996 | 6 ביולי 1999 | ||||
הליכוד | |||||||
20 | שלמה בניזרי
(1961-) |
ש"ס | 6 ביולי 1999 | 11 ביולי 2000 | העשרים ושמונה | ||
21 | רוני מילוא
(1949-) |
מפלגת המרכז | 10 באוגוסט 2000 | 7 במרץ 2001 | |||
22 | נסים דהן
(1954-) |
ש"ס | 7 במרץ 2001 | 23 במאי 2002 | העשרים ותשע | ||
3 ביוני 2002 | 28 בפברואר 2003 | ||||||
23 | דני נוה
(1960-) |
הליכוד | 28 בפברואר 2003 | 14 בינואר 2006 | השלושים | ||
24 | יעקב אדרי
(1950-) |
קדימה | 18 בינואר 2006 | 4 במאי 2006 | |||
25 | יעקב בן יזרי
(1927-2018) |
גיל | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | ||
26 | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | ||
27 | יעל גרמן
(1947-) |
יש עתיד | 18 במרץ 2013 | 4 בדצמבר 2014
התפטרה מתפקידה |
השלושים ושלוש | ||
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | |||||||
(26) | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 25 במרץ 2015 | 2 בספטמבר 2015 | |||
השלושים וארבע | |||||||
28 | יעקב ליצמן
(1948-) |
יהדות התורה אגודת ישראל |
2 בספטמבר 2015 | 28 בנובמבר 2017 | |||
(26) | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 28 בנובמבר 2017 | 29 בדצמבר 2019 | |||
(28) | יעקב ליצמן
(1948-) |
יהדות התורה אגודת ישראל |
29 בדצמבר 2019 | 17 במאי 2020 | |||
29 | יולי אדלשטיין
(1958-) |
הליכוד | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
30 | ניצן הורוביץ
(1965-) |
מרצ | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
31 | המשנה לרה"מ
(1959-) |
ש"ס | 29 בדצמבר 2022 | 24 בינואר 2023 | השלושים ושבע | ||
מילוי מקום על-ידי השר יואב בן צור | |||||||
32 | משה ארבל
(1983-) |
ש"ס | 19 באפריל 2023 | 12 באוקטובר 2023 | |||
33 | אוריאל בוסו
(1973-) |
12 באוקטובר 2023 | מכהן |
סגני שרים
עריכהמנכ"לי משרד הבריאות
עריכהמספר | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערה |
---|---|---|---|---|---|
1 | אברהם קצנלסון | 1948 | מרץ 1949 | ||
2 | יוסף מאיר | מאי 1949 | ספטמבר 1950 | ||
3 | חיים שיבא | דצמבר 1950 | דצמבר 1952 | ||
4 | שמעון בטיש | 1953 | ינואר 1960 | ||
5 | גדעון מר | 1956 | 1957 | בפועל | |
6 | שאול זימן | 1960 | מאי 1963 | ||
7 | רפאל גז'בין | 1963 | 1971 | ||
8 | ברוך פדה | 1971 | 1974 | ||
9 | יעקב מנצ'ל | 1974 | 1978 | ||
10 | מרדכי שני | 1979 | 1979 | ||
11 | ברוך מודן | אוגוסט 1979 | 1984 | ||
12 | דן מיכאלי | 1984 | 1986 | ||
13 | תיאו דב גולן | דצמבר 1986 | דצמבר 1987 | ||
14 | יורם לס | 1988 | 1989 | ||
15 | משה משיח | 1989 | 1993 | ||
(10) | מרדכי שני | 1993 | 1994 | קדנציה שנייה בתפקיד | |
16 | מאיר אורן | פברואר 1995 | אוגוסט 1996 | ||
17 | גבי ברבש | 1996 | 1999 | ||
18 | יהושע שמר | 1999 | 2001 | ||
19 | בעז לב | 2000 | 2003 | ||
20 | אבי ישראלי | 2003 | 2009 | ||
21 | איתן חי-עם | יולי 2009 | מרץ 2010 | ||
22 | רוני גמזו | מאי 2010 | 2014 | ||
23 | ארנון אפק | יוני 2014 | יולי 2015 | ||
24 | משה בר סימן טוב | יולי 2015 | יוני 2020 | המנכ"ל הראשון שלא הגיע מעולם הרפואה | |
25 | חזי לוי | יוני 2020 | יולי 2021 | ||
26 | נחמן אש | יולי 2021 | ינואר 2023 | ||
(24) | משה בר סימן טוב | ינואר 2023 | מכהן | קדנציה שנייה בתפקיד |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של משרד הבריאות (בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית)
- משרד הבריאות, ברשת החברתית פייסבוק
- משרד הבריאות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- משרד הבריאות, ביישום טלגרם
- משרד הבריאות, ברשת החברתית אינסטגרם
- משרד הבריאות, ברשת החברתית טיקטוק
- משרד הבריאות, ברשת החברתית LinkedIn
- משרד הבריאות, סרטונים בערוץ היוטיוב
- תקציב משרד הבריאות במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- ישראל, משרד הבריאות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מיניסטריון הבריאות יתחיל לפעול בת"א ב־15 במאי, מעריב, 18 באפריל 1948
- ^ מערכת דיומא, מדד-דיומא – תקציב משרד הבריאות בעשרים השנה האחרונות, באתר "דיומא", 2 באוקטובר 2021
- ^ טוויטר, באתר mobile.twitter.com
- ^ אמ"ר, האתר הרשמי
- ^ מענקים למקצועות במצוקה או בפריפריה. ההסתדרות הרפואית בישראל.
- ^ אורית א. בראון, הממשלה סיכמה על מענקים מוגדלים לרופאים שיעברו לפריפריה, מעריב, 31 במרץ 2016
- ^ יואב אבן, פרסום ראשון: יבוטלו המענקים למתמחים בפריפריה, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2016
- ^ תקציבים ותעריפים. משרד הבריאות.
- ^ תעריפי אשפוז ושאר השירותים החל מ - משרד הבריאות
- ^ יהודית יהב, מזמינים אמבולנס: כמה זה עולה ומתי מקבלים החזר, באתר ynet, 4 בפברואר 2005
- ^ רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית.
- ^ רשלנות רפואית בבדיקות קדם הריון. שאלה משפטית.
- ^ עידו אפרתי, משרד הבריאות שינה כיוון: למרות פרשות ההתעללות, בתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים ימשיכו לפעול, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2015
- ^ פשעי משרד הרווחה. אמנון לוי בתכניתו "שומר מסך".
- ^ פז שוורץ, תיעוד מזעזע: התעללות קשה בחוסים חסרי ישע במוסד "אילנית", באתר nana10
- ^ דודו דהן, קטגוריה:התעללות בחוסים. המכון לחקר העבודה הסוציאלית.
- ^ איילת רוזן, מה עדיף – בדיקת CT או MRI?, באתר מאקו, 14 במאי 2015
- ^ אדריאן פילוט, על רקע המשבר במערכת: משרד הבריאות מקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2023
- ^ 1 2 סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה, ניהל את ענייני המשרד באופן שוטף
משרד הבריאות - תבניות ניווט | |
---|---|
|