ישראל ברזילי
ישראל (יוֹלק) ברזילי (אייזנברג) (1 באוקטובר 1913 – 12 ביוני 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מטעם מפ"ם.
 | |||||||
| ישראל ברזילי, 1966 | |||||||
| לידה |
1 באוקטובר 1913 נישאווה, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1970 (בגיל 56) נגבה, ישראל | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||||
| מקום קבורה | בית העלמין, קיבוץ נגבה | ||||||
| מפלגה |
מפ"ם  | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה
עריכהברזילי נולד בשנת 1913 בנישאווה שבפולין. למד בחדר ובגימנסיה היהודית בולוצלאווק. כבר בגיל 11 הצטרף לתנועת השומר הצעיר, מטעמה עבר הכשרה במזריץ לקראת העלייה לארץ. בשנת 1932 יצא לשנתיים לימודים בקונסרבטוריון בפריז שם בין מוריו היה פבלו קזאלס. ב-1934 עלה לארץ ישראל ועבד בפרדסים במסגרת גרעינים שהיו בהכשרה לקראת הקמת קיבוץ, וב-1938 נבחר לראש מחלקת המושבות של הקיבוץ הארצי.
בשנת 1939 היה ממייסדי קיבוץ נגבה. ב-1946 נשלח בשליחות לפולין אל שרידי השואה ואל ההנהגה הקומוניסטית החדשה במדינה. ב-1947 יצא לשליחות נוספת, שבה נפגש עם ההנהגות במדינות נוספות במזרח אירופה, ועם היהודים במחנות העקורים בגרמניה.
בעקבות הקשרים שיצר עם ההנהגה בפולין נשלח ברזילי בספטמבר 1948 לשמש כציר ישראל הראשון בפולין[1]. בתפקיד זה פעל על מנת לאפשר עליית יהודים לישראל. הוא התפטר בשל חילוקי דעות בין מפ"ם, שאליה השתייך, לבין מפא"י, בעניין יחס ישראל לגוש הקומוניסטי, והוא סיים את תפקידו ב-1951.
ב-1947 נבחר ברזילי למזכיר הברית העולמית של מפ"ם, וב-1953 נבחר לתפקיד המזכיר המדיני של המפלגה. ב-1955 נבחר לראשונה לכנסת השלישית, ועם כינון הממשלה כיהן כשר הבריאות, תפקיד בו החזיק ברציפות עד 1961, בחלק מהתקופה, מ-1958 ל-1959, כיהן גם כשר הדואר עקב פרישת שרי המפד"ל מהממשלה. בנוסף לתפקידו כשר הבריאות היה "השר המדיני" של מפ"ם ונציגה בוועדת השרים לענייני ביטחון. בתקופה שלפני מבצע קדש היה בין המתנגדים לחבירה לבריטניה וצרפת והזהיר שהיא תביא למעורבות סובייטית במצרים. ב-1961 היה נציג מפ"ם ב"ועדת השבעה" שדנה בעסק הביש.
בתקופת הכנסת החמישית, בין 1961 ל-1965 מפ"ם הייתה באופוזיציה. בחלק מתקופה זו, החל מ-1963 כיהן ברזילי כסגן יושב ראש הכנסת.
ב-1965, עם כינוס הכנסת השישית חזרה מפ"ם לקואליציה, וברזילי חזר לתפקיד שר הבריאות. אולם לפי מדיניות מפ"ם של הפרדה בין תפקידי השרים הוא לא כיהן גם בכנסת. מפברואר 1967 היה אחד משני נציגי הממשלה בוועדה למינוי שופטים. ב-1969, עם כינון ממשלת ישראל החמש עשרה שהייתה בתחילתה ממשלת ליכוד לאומי שבה השתתפה גם תנועת החרות, החליטה מפ"ם (שאז כבר הייתה חלק מהמערך) להצטרף לממשלה עם אחריות רק לנושאי ביטחון, ולכן שריה הצטרפו כשרים ללא תיק. ברזילי מונה לשר בלי תיק, אם כי הובטח שתיק הבריאות יישמר עבורו, אולם הוא נפטר ביוני 1970, מעט לפני שגח"ל פרשה מהממשלה ומפ"ם לקחה את התיקים שנשמרו עבורה.
כשר בריאות שם דגש על קידום הרפואה בפריפריה, והביא להקמתם של בתי החולים הממשלתיים באשקלון (כיום המרכז הרפואי ברזילי, שכשנה אחרי פטירתו נקרא על שמו) ובחדרה (המרכז הרפואי הלל יפה). הוא התעמת רבות עם החרדים בנושא של נתיחות שלאחר המוות, וגם של השתלות איברים. בתקופת כהונתו קבע מבקר המדינה שניתוחי מתים מבוצעים פעמים רבות בניגוד לחוק[2]. השתלת הלב הראשונה בישראל, בדצמבר 1968, עוררה סערה בשל טענות החרדים נגד קביעת המוות של התורם על פי מוות מוחי, ובשל אי קבלת אישור משפחתו, דבר שהיה אז חוקי. לאחר כישלון ההשתלה, פנה למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בבקשה לסייע בקביעת הנחיות להשתלות בישראל[3]. ביולי 1969, בכנס של ארגון הבריאות העולמי בבוסטון, קרא לקביעת הנחיות עולמיות בנוגע להשתלות[4]. בעת ערב ראיונות פומבי שהתקיים בהיכל התרבות ב-1 בפברואר 1969, שבו השתתף ברזילי יחד עם שני רופאים לשיחה על ההשתלה, התפרצו בני משפחתו של אברהם סדגת, שמגופתו נלקח הלב להשתלה, העלו האשמות, ויחד עם אנשים נוספים שהביאו אותם עוררו מהומה באולם. ברזילי חש ברע והובהל לבית החולים ביילינסון לבדיקות[5], שם נקבע שלקה בהתקף לב[דרוש מקור]. בסך הכל הוא כיהן כשר הבריאות במשך למעלה מתשע שנים – תקופת הכהונה הארוכה ביותר של שר בריאות במדינת ישראל.
במקביל לפעילותו הפוליטית, לא נטש את תחום המוזיקה. הוא ניצח על מקהלת קיבוצו, ונחשב לאחד ממנצחי המקהלות הטובים בארץ, היה פעיל בחבר הנאמנים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובארגון הזמריה, ואף עמד בראש הוועדה שבחרה את השירים לפסטיבל הזמר והפזמון בשנותיו הראשונות. הוא גם ליווה את מורו מימי לימודיו בפריז, פאבלו קזאלס, בביקורו הראשון בישראל.
נקבר בקיבוצו, נגבה, בהלוויה ממלכתית בהשתתפות ראשי המדינה. על שמו נקרא המרכז הרפואי ברזילי באשקלון.
לקריאה נוספת
עריכה- השביל השלישי בפילוסופיה, 1953.
- רומן פריסטר, בכל לבו: ישראל ברזילי – שרטוטים, 1975.
קישורים חיצוניים
עריכה
ישראל ברזילי, באתר הכנסת - ישראל ברזילי, באתר כנסת פתוחה
- ג'ני פרנקל שלום, מי אתה, ישראל ברזילי?, כאן דרום - אשקלון, 17 בפברואר 2018
- מתהפך בקברו: ישראל ברזילי היה מזדעזע מפרשת הקברים, nrg מעריב, 23 במרץ 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ משרד החוץ, העיתון הרשמי 18, עמ' 106
- ^ יהושע ביצור, נתיחת מתים - שוב מסעירה את הכנסת, מעריב, 13 במאי 1969
- ^ בקשה לחוות דעת בעניין השתלות לב, למרחב, 19 במרץ 1969
ברזילי: אין עדייו הנחיות בעניו השתלות לב, היום, 19 במרץ 1969 - ^ י. ברזילי קורא לקו־הנחייה עולמי בקשר לניתוחי לב, על המשמר, 11 ביולי 1969
- ^ השר ברזילי יעבור סדרה של בדיקות בבי"ח בילינסון, למרחב, 3 בפברואר 1969