גרנד פרי אירופה
גרנד פרי אירופה הוא מרוץ גרנד פרי שהתקיים 23 פעמים כחלק ממרוצי אליפות הפורמולה 1. על פי הכללים כל מדינה רשאית לארח מרוץ גרנד פרי אחד בשנה. גרנד פרי אירופה היווה דרך לעקוף את התקנה ולקיים מרוץ שני במדינה שבה כבר מתקיים מרוץ באותה עונה. המרוץ הראשון התקיים בשנת 1983 במסלול ברנדס האטץ' הבריטי והמרוץ האחרון התקיים בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. כמחצית המרוצים (12) התקיימו במסלול נורבורגרינג בגרמניה.
| ענף | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1983 |
| תאריך פירוק | 2016 |
| ארגון מפעיל |
הפדרציה הבין-לאומית לרכב  |
| הכי הרבה זכיות |
נהגים: מיכאל שומאכר (6) יצרנים: פרארי (7) |
 | |
  | |
בשנים מוקדמות לא היה גרנד פרי אירופה אירוע בפני עצמו, אלא תואר כבוד שניתן לאחד ממרוצי העונה שהתקיימו באירופה. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923. המרוץ האחרון בו נעשה שימוש בשם היה גרנד פרי בריטניה שהתקיים בשנת 1977.
כתואר כבוד עריכה
.jpg)
גרנד פרי אירופה נוסד על ידי האיגוד הבינלאומי של מועדוני הרכב המוכרים (AIACR) כתואר של כבוד. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923 במונצה. בהמשך התקיים המרוץ בצרפת, בבלגיה ובספרד. בשנת 1929 לא התקיים המרוץ, אך הוא שב להתקיים בשנת 1930 בבלגיה. היה זה המרוץ האחרון שהתקיים עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה. בשנת 1947 חודש המרוץ והתואר הוענק למרוצים שונים במהלך 30 השנים הבאות (למעט 4 שנים שבהן לא התקיים המרוץ: 1953, 1969-1971).
פורמולה 1 עריכה
גרנד פרי אירופה לא תוכנן להתקיים מראש ונוצר כפתרון זמני. בעונת 1983 תוכנן לקיים מרוץ במהלך חודש ספטמבר בפארק פלאשינג מדוז, ניו יורק, אך האירוע בוטל כשלושה חודשים לפני התאריך. מנהלי מסלול ברנדס האטץ' שבבריטניה הציעו לקיים מרוץ חלופי במסלול. מכיוון שבותה עונה כבר התקיים גרנד בריטניה ניתן למרוץ הנוסף השם גרנד פרי אירופה. ההצלחה הגדולה של האירוע הובילה להחלטה לשוב לקיימו גם בעונה הבאה. ברנדס האטץ' היה המסלול שאירח את הגרנד פרי הבריטי בשנים זוגיות (בשנים אי זוגיות התקיים המרוץ במסלול סילברסטון) ולכן לא התאפשר לקיים בו את המרוץ בשנת 1984. במקום זאת נקבע כי המרוץ יתקיים במסלול הנורבורגרינג הגרמני. המרוץ שב לברנדס האטץ' בשנת 1985. לקראת שנת 1986 הוצא המרוץ מן הסבב ואת מקומו תפס גרנד פרי הונגריה.
בשנת 1990 בנה איש העסקים היפני את מסלול הניפון אוטופוליס במטרה לארח בו מרוצי פורמולה 1. בשנת 1992 נעשו תוכניות לקיים במסלול החדש את גרנד פרי אסיה, שאמור היה להתקיים שנה לאחר מכן. בסופו של דבר התוכניות נגנזו. במקומן החזיר ברני אקלסטון לסבב את גרנד פרי אירופה, שהתקיים במסלול דונינגטון פארק(אנ'). שנה לאחר מכן עבר המרוץ למסלול חרס בספרד. המרוץ שב להתקיים בחרס גם בעונת 1997 ונודע בעיקר בשל האירוע בו התנגש מיכאל שומאכר בז'אק וילנב. בעקבות התאונה נענש שומאכר באיבוד כל הנקודות שצבר במהלך העונה (לפני הפסילה דורג במקום השני בטבלת האליפות)[1].
המרוץ שב לנורבורגרינג בעונת 1995 והתקיים במסלול גם שנה לאחר מכן. בשנים 1997 ו-1998 שונה שם המרוץ לגרנד פרי לוקסמבורג. בשנת 1998 לא נכלל הגרנד פרי האירופאי בסבב התחרויות. המרוץ שב לגרמניה בעונת 1999 והמשיך להתקיים במסלול עד לשנת 2007. בין השנים 2008 - 2012 התקיים המרוץ בולנסיה, ספרד.
לאחר הפסקה של שלוש שנים בהן לא התקיים המרוץ הוא התחדש בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. שנה לאחר מכן שונה שם המרוץ לגרנד פרי אזרבייג'ן וגרנד פרי אירופה הוצא מסבב התחרויות.
מנצחי גרנד פרי אירופה עריכה
נהגים שניצחו את המרוץ מספר פעמים עריכה
ברשימה נכללים רק נהגים שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.
| מספר ניצחונות | נהג | שנים |
|---|---|---|
| 6 |  מיכאל שומאכר
|
1994, 1995, 2000, 2001, 2004, 2006 |
| 3 |  פרננדו אלונסו
|
2005, 2005, 2012 |
| 2 |  רובנס באריקלו
|
2002, 2009 |
| סבסטיאן פטל
|
2010, 2011 |
קבוצות שניצחו את המרוץ מספר פעמים עריכה
ברשימה נכללים רק קבוצות שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.
| מספר ניצחונות | יצרן | שנים |
|---|---|---|
| 7 |  פרארי
|
2000, 2001, 2002, 2004, 2006, 2008, 2012 |
| 4 |  מקלארן
|
1984, 1993, 1997, 2007 |
| 3 | ויליאמס
|
1985, 1996, 2003 |
| 2 | בנטון
|
1994, 1995 |
 רד בול
|
2010, 2011 |
מנצחים לפי שנה עריכה
| שנה | נהג | יצרן | מסלול |
|---|---|---|---|
| 2016 | ניקו רוזברג
|
מרצדס |  באקו
|
| 2015 – 2013 |
לא התקיים | ||
| 2012 | פרננדו אלונסו
|
פרארי | ולנסיה
|
| 2011 | סבסטיאן פטל
|
רד בול-רנו | |
| 2010 | סבסטיאן פטל
|
רד בול-רנו | |
| 2009 | רובנס באריקלו
|
בראון-מרצדס | |
| 2008 | פליפה מאסה
|
פרארי | |
| 2007 | פרננדו אלונסו
|
מקלארן-מרצדס | נורבורגרינג
|
| 2006 | מיכאל שומאכר
|
פרארי | |
| 2005 | פרננדו אלונסו
|
רנו | |
| 2004 | מיכאל שומאכר
|
פרארי | |
| 2003 | ראלף שומאכר
|
ויליאמס-ב.מ.וו | |
| 2002 | רובנס באריקלו
|
פרארי | |
| 2001 | מיכאל שומאכר
|
פרארי | |
| 2000 | מיכאל שומאכר
|
פרארי | |
| 1999 | ג'וני הרברט
|
סטויארט-פורד | |
| 1998 | לא התקיים | ||
| 1997 |  מיקה האקינן
|
מקלארן-מרצדס | חרס
|
| 1996 |  ז'אק וילנב
|
ויליאמס-רנו | נורבורגרינג
|
| 1995 | מיכאל שומאכר
|
בנטון-רנו | |
| 1994 | מיכאל שומאכר
|
בנטון-פורד | חרס
|
| 1993 | איירטון סנה
|
מקלארן-פורד | דוניגטון
|
| 1992 – 1986 |
לא התקיים | ||
| 1985 | נייג'ל מנסל
|
ויליאמס-הונדה | ברנדס האטץ'
|
| 1984 |  אלן פרוסט
|
מקלארן-טאג | נורבורגרינג
|
| 1983 | נלסון פיקה
|
ברבהאם-ב.מ.וו | ברנדס האטץ'
|
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Schumacher loses championship runner-up crown, BBC, 11 November 1997