מכבי פתח תקווה (כדורגל)

**מכבי פתח תקווה**
מידע כללי
שם מלא	מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה
תאריך ייסוד	1912
אצטדיון	אצטדיון המושבה, פתח תקווה ; (תכולה: 11,500)
בעלים	אבי לוזון
מנכ"ל	עומר גולן
מאמן	רן קוז'וך
ליגה	ליגת העל
	m-pt.co.il
תלבושת

המונח "מכבי עירוני פתח תקווה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כדוריד, ראו מכבי פתח תקווה (כדוריד).

מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, אשר משחקת בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1912, והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר ואחת מהקבוצות המייסדות של הליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932).

לקבוצה שני גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הבכירה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.

היסטוריה עריכה

השנים הראשונות ורקע עריכה

סמל הקבוצה בשנים הראשונות

בין השנים 1889–1905 הוקמו באירופה אגודות ספורט יהודיות, כשהבולטות מביניהם היו מכבי ברלין ומכבי קושטא (איסטנבול). הקמת האגודות הובילה לייסוד אגודת המתעמלים "ראשון לציון" בנווה צדק בשנת 1906, אגודה שלימים הפכה לאגודת מכבי תל אביב.

במושבה בפתח תקווה, הקימו אגודת נוער בשם "התחיה" שבין חבריה בלטו בנימין סלור, אבשלום גיסין, גד מכנס, פרלין, גינזבורג, קלר, דנקנר, סנדרוב ויעקב קרול, שבחצר משפחתו התאמנה הקבוצה. הניסיון להמשכיות כשל תחת השלטון הטורקי בארץ ישראל ובהיעדר גוף ספורטיבי שהיה אמור לרכז את התחום בארץ ישראל.

אגודת הספורט החדשה מתל אביב שלחה לפתח תקווה מדריכים ומאמנים כמו יהושע חסין וצבי אורלוב נשרי. בסוף שנת 1911 נשלח גם שרגא נפחה לעזור, כאשר לצידו שימש בנימין סלור כמורה לספורט. בסוף 1912 נוסדה קבוצת מכבי פתח תקווה (כחלק מאגודת מכבי), ששיחקה בתחילה בסמוך ל"גורן" בעין גנים. משחקיה נגד הקבוצות הבולטות של התקופה ההיא כמו מכבי תל אביב, גימנסיה הרצליה, וקבוצה משכונת עג'מי שביפו, משכו את אנשי המושבה למגרש הכדורגל הסמוך לשכונת מחנה יהודה.

ב-1913 אגודת מכבי פתח תקווה מנתה 108 חברים, שהודרכו על ידי ארנסט הרמן, בנימין סלור ואבשלום גיסין. בסוף 1913 הפליג סלור להשתלמות מורי ספורט בקופנהגן שבדנמרק, נשאר והשתקע שם, ומאז גיסין לקח את המושכות על הקבוצה לבדו. מלחמת העולם הראשונה שהתחוללה החל מ-1914, בה נלחמה טורקיה נגד בנות הברית, אילצה הרבה מחברי האגודה להתגייס לצבא, וביניהם התגייס גם גיסין, כשעד סיום המלחמה האגודה השעתה את פעילותה.

בתום מלחמת העולם הראשונה חזר ב-1919 לארץ ישראל אבשלום גיסין משירות כקצין בצבא הטורקי. גיסין היה המגן הימני של מכבי פתח תקווה, הקפטן שלה וכן היושב ראש. בנוסף לכדורגל, שימש כסגנו של זקן השומרים, אברהם שפירא, וסייע בהגנה על המושבה פתח תקווה אשר הייתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ובראשם הכפר אומלבס.

בנוסף לכדורגל התקיימה במועדון פעילות בענפים: טניס, אתלטיקה, התעמלות ורכיבת אופניים^[1].

מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פתח תקווה נוסדה רק ב-1935), והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.

מגרשה הראשון של מכבי פתח תקווה היה בחורשה, סמוך לגורן המפורסמת, שם נהגו להתבודד צעירים וצעירות המושבה. כיום נמצאת שם שכונת עין גנים. בשנת 1921 הותקפה המושבה על ידי כנופיות ערביות, ואבשלום גיסין יצא להדוף את ההתקפה ונפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. לאחר מותו הוחלט כי הקבוצה תיקרא על שמו "מכבי אבשלום פתח תקווה". בשנת 1926 הוקם מגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר, עליו שיחקה הקבוצה עד אמצע שנות ה-70, כאשר עברה לאצטדיון האורווה שממוקם ברחוב שנקרא על שמו של אבשלום גיסין.

בשנת 1928 השתתפה בתחרות הארצית הראשונה שאורגנה על ידי ההתאחדות לכדורגל - גביע העם 1928, אך הודחה כבר בשלב הראשון על ידי מכבי תל אביב. כמו כן השתתפה הקבוצה בכל הגביעים הארץ ישראליים החל מ-1929 ועד 1947 (למעט הגביע של 1943) כאשר היא זוכה בגביע של 1935 ומגיעה לסגנות ב-1939 לאחר ניצחון על 1–0 הכח תל אביב.

כמו כן הקבוצה השתתפה בתחרויות הליגה הראשונות בארץ ישראל תחת ההתאחדות המקומית (שהוקמה ב-1928), החל מהליגה הארצ-ישראלית של 1929/1930 שהופסקה מוקדם ולא הגיע לסיומה, ועד הליגה של 1946/1947 אז הקבוצה הצעירה סיימה במקום השלישי בליגה ורשמה את הישג השיא שלה בשנים אלו. הדרבי הראשון של פתח תקווה נגד הפועל פתח תקווה התקיים באוקטובר 1941 והסתיים בניצחונה של מכבי 4–0. בגביע המלחמה 1944 נפגשו השניים בפעם השנייה בהיסטוריה בשלב חצי הגמר, שם ספגה מכבי הפסד שיא של 0–7 מול היריבה העירונית.

לאחר קום המדינה עריכה

מגרש מכבי פתח תקווה הישן בזמן משחק ב-1969 (בתמונה: אורי ניצן, שוער מכבי פתח תקווה, במשחק מול בני יהודה)

לאחר סיום מלחמת העצמאות, השתתפה מכבי פתח תקווה בעונת 1949/1950 שהייתה העונה הממוסדת הראשונה של ההתאחדות במסגרת מדינת ישראל, וסיימה במקום החמישי בטבלה.

בשני הליגות הבאות שהתקיימו ב-1951/1952 ו-1953/1954, סיימה מכבי פתח תקווה כסגניתה של מכבי תל אביב, הישג השיא שלה בליגה הבכירה. גם במסגרת הגביע ההצלחות לא איחרו לבוא ובגביע לעונת 1951/1952 נפגשה עם מכבי תל אביב בגמר, ניצחה אותה 1–0, וזכתה לראשונה בתואר ישראלי.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 התמקמה הקבוצה במרכז הטבלה ומטה ואף סיימה בעונת 1962/1963 במקום האחרון בליגה, אך בעקבות ההחלטה להגדיל את הליגה העליונה הוקפאו הירידות והקבוצה ניצלה מירידת הליגה הראשונה בהיסטוריה שלה. הקבוצה המשיכה להאבק על חייה בליגה ובעונת 1965/1966 ירדה לראשונה לליגת המשנה, מהמקום ה-15 מתוך 16. כעבור שנתיים בלבד בעונת 1968/1969 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך החזיקה שם עונה אחת בלבד וצנחה בחזרה לליגת המשנה ב1970/1971. עונה לאחר מכן (עם המאמן יעקב גרונדמן) עלתה בחזרה לליגה הבכירה^[2]. ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע הכ"ה לאחר ניצחון 4–2 בגמר על מכבי חיפה בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום הארכה.

שנות ה-70 המאוחרות התאפיינו בחוסר יציבות של הקבוצה שניסתה לשרוד בליגה. בעונת 1974/1975 נרשם מאזן שיא שלילי כשהקבוצה סיימה עם 13 נקודות ו-12 שערים בלבד בעונה אך לא ירדה ליגה כיוון שהתקבלה החלטה להרחיב את הליגה הבכירה פעם נוספת (מ-16 ל-18 קבוצות) והקבוצה ניצלה מירידה. כעבור שנתיים הקבוצה ירדה לליגת המשנה פעם נוספת, אך עלתה בחזרה כעבור שנתיים. בשנות ה-80 הקבוצה הצליחה לבסס את מעמדה במרכז הליגה הבכירה ושרדה 9 עונות רצופות בליגה ואף הצליחה לסיים במקום הרביעי. בעונת 1987/1988 ירדה הקבוצה לליגת המשנה פעם נוספת הפעם לתקופה של 3 שנים (בהם לקחה את תואר גביע הטוטו לליגת המשנה של 1989/1990 ו-1990/1991). בסיום עונת 1990/1991 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.

המעבר לשליטת משפחת לוזון עריכה

בשנת 1993 הקבוצה נרכשה על ידי עמוס ואבי לוזון, ואילו בעלות הקבוצה של עמותה בראשותו של נחמן מנדל. אבי לוזון היה יו"ר הקבוצה במשך כעשור, לאחר שהיה פעיל באגודה במשך שנים רבות, בין היתר בתפקיד הגזבר. לקראת היבחרו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל פרש לוזון מתפקידו בהנהלת המועדון והוחלף על ידי משה (שינו) זוארץ. עמוס לוזון הוא נשיא המועדון והספונסר הראשי.

הלוזונים חיזקו את המועדון, שלא ירד 21 עונות רצופות לליגת המשנה (עד סוף עונת 2011/2012), והתמקדו בטיפוח מחלקת הנוער של המועדון. תחת ידיהם הוציאה מחלקת הנוער שחקנים מוכשרים, ביניהם גל אלברמן, עומר גולן ותומר בן-יוסף, ובעשור הראשון של המאה ה-21 נהפכה לגורם דומיננטי בליגת העל, לאחר שנים רבות בהן נחשבה לקבוצת מרכז טבלה. בעונת 2004/2005 שחזרה הקבוצה את הישג השיא שלה, וסיימה כסגנית ליגת העל וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. ב-29 בספטמבר 2005 חוללה סנסציה כאשר הביסה את פרטיזן בלגרד 5-2 בבלגרד במשחק הגומלין לאחר הפסד 0–2 באצטדיון רמת גן, והקבוצה העפילה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה^[3].

מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית, אספניול הספרדית, פלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה^[4]. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס אחנס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א^[5].

בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי. באותה עונה הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה, ועל כן הייתה הקבוצה למשך עונה אחת לנציגה היחידה של פתח תקווה בליגת העל. בשנת 2007 הייתה מכבי פתח תקווה מדורגת במקום ה-184 בדירוג הקבוצות באירופה.

העשור השני של המאה ה-21 עריכה

בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי וזכתה במענק המיקום המקסימלי לפלייאוף האמצעי על סך 600,000 ש"ח, בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו אך הפסידה בו 0–1 לעירוני קריית שמונה. בסוף העונה עזב, עומר דמארי להפועל תל אביב בה חתם ל-5 שנים, תמורת 1.5 מיליון יורו על 50% מכרטיסו.

בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14^[6]. עונה לאחר מכן חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.

בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.

לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. כחודש לאחר מכן התפטר בן שמעון והוחלף בדני גולן, אשר תחתיו סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי. בעונה הבאה מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. רפואה הוביל את הקבוצה למקום הרביעי הפלייאוף העליון.

בעונת 2017/2018 הקבוצה הציגה את התקציב הגדול ביותר בתולדותיה עם 27 מיליון שקלים כולל מחלקת הנוער, כאשר תקציב הבוגרים לבדו עמד על 23 מיליון שקלים. המאמן רפואה שהחל את העונה התפטר עוד בתחילת העונה, ושרון מימר מונה במקומו לתפקיד המאמן הראשי, תחתיו סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה. אולם לאחר סיום העונה חוזהו לא חודש ומימר סיים את תפקידו במועדון.

לקראת עונת 2018/2019 מונה אלישע לוי למאמן הקבוצה, אך בינואר 2019 הוא פוטר לאחר שהקבוצה השיגה ניצחון אחד בלבד בשמונה משחקים, ובמקומו מונה עוזרו, שחקן העבר מוראד מגמאדוב, ולאחר כשבועיים מונה גיא לוזון שוב למאמן הקבוצה. במחזור ה-25 של העונה ספגה הקבוצה את אחת התבוסות הקשות בתולדותיה - 0–6 להפועל תל אביב, ובמחזור האחרון הפסידה שוב להפועל תל אביב וירדה לליגה הלאומית, שבע שנים לאחר הירידה הקודמת^[7]. בעונה זו זכתה קבוצת הנוער של המועדון לראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל לנוער.

העשור השלישי של המאה ה-21 עריכה

ב-18 ביוני 2020, תחת המאמן גיא לוזון, מעט לפני תום עונת 2019/2020 סיימה הקבוצה בתיקו 1-1 נגד הפועל קטמון ירושלים ועלתה חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית בתולדותיה, אך הפסידה להפועל באר שבע בתוצאה 0–2. עונת 2020/2021, בחזרה לליגה הבכירה, הייתה מוצלחת יחסית עבור הקבוצה, שסיימה במקום החמישי בליגה תחת הדרכתו של לוזון. בעונת 2021/2022 נקלעה הקבוצה למשבר וקרבות בתחתית, שבעקבותיהן הודיע המועדון על סיום תפקידו של המאמן גיא לוזון, בהסכמת שני הצדדים^[8] ב-28 בדצמבר 2021, כשהקבוצה במקום האחרון בליגה עם 10 נקודות בלבד. יום לאחר מכן מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה^[9]. אך עקב חוסר הצלחתה להתרומם מתחת לקו האדום גם הוא פוטר מתפקידו, ב-12 באפריל 2022^[10], ובמקומו מונה שחקן העבר והמנכ"ל בפועל עומר גולן למאמן עד תום העונה, בארבעת משחקי הליגה שנשארו במטרה להישאר בליגה, אך המהלך לא צלח ובסיום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, 3 עונות אחרי שירדה בפעם הקודמת. בסיום העונה חזר גולן לתפקידו בתור מנכ"ל המועדון, וב-16 במאי מונה שי ברדה למאמן הקבוצה לקראת עונת 2022/2023 בלאומית.ב-26 בדצמבר 2022 פוטר שי ברדה ומונה בני לם.

ב־1 במאי שבה הקבוצה לליגת העל לאחר ניצחון 0–7 על בני יהודה תל אביב.

ב-02/04/2024 העפילה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה בטוטו כשגברה 4-2 על יריבתה מכבי ת"א.

אצטדיון עריכה

אצטדיון המושבה

ערך מורחב – אצטדיון המושבה

בתחילה שיחקה קבוצת מכבי פתח תקווה בתחילה בחורשה במיקומה הנוכחי של שכונת עין גנים בעיר, והחל מ-1926 ועד לאמצע שנות השבעים שיחקה במגרש מכבי בפתח תקווה ברחוב שטמפפר בעיר.

האצטדיון שכונה "אצטדיון האורווה" נבנה ב-1967 בכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. הוא נחנך במשחק ידידות בין הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה ב-23 באוקטובר 1967. ומשחק הליגה הראשון שנערך בו התקיים בהמשך אותו שבוע, ובו הביסה הפועל פתח תקווה את הפועל חיפה בתוצאה 1:4. במשך השנים נשמעו ביקורות רבות על התנאים הנמוכים באצטדיון ועל מנהלי האצטדיון שלא היו מזוהים עם הקבוצה, לכן היסטוריון הפועל פתח תקווה, ניסים קלדרון הכריז במאמר במקומון "שחק" שחייבים לנקות את האורוות מהסוסים הטרויאנים האלה" מכאן החלו לכנות את "אצטדיון מועצת הפועלים בפתח תקווה" בשם הכינוי "האורווה". למרות זאת ראו בו רבים כאצטדיון "קשוח" שקשה יחסית להוציא ממנו נקודות. ב-1 ביוני 2010 הסתיימו עבודות ההריסה של האצטדיון^[11]. בסוף שנת 2011 נחנך אצטדיון המושבה החדיש, אשר החליף את אצטדיון האורווה המיושן כמגרשן הביתי של הפועל ומכבי פתח תקווה. שמו של אצטדיון המושבה ניתן לו על שם כינוי העיר פתח תקווה - "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת". בשנת 2020 שמו הוחלף לאצטדיון "שלמה ביטוח" לאחר שהחברה זכתה במכרז NAMING וכיום האצטדיון משמש כמגרש הביתי הקבוע של שתי הקבוצות העירוניות הבכירות, מכבי פתח תקווה והפועל פתח תקווה. האצטדיון הוקם ומנוהל ע"י חלפ"ת, עבור עיריית פתח תקווה.

יריבות הדרבי של פתח תקווה עריכה

ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה

תשומת לב רבה משכו משחקי הדרבי בין מכבי ליריבה העירונית הפועל פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של שתי הקבוצות במאבקיהן באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. מתוך 125 מפגשים בדרבי ניצחה מכבי ב-40 מפגשים, הפסידה ב-46 וסיימה 39 מפגשים בתוצאת תיקו.

תארים עריכה

ליגת העל

סגנות אליפות 2004/2005

גביע המדינה:

זכייה (2): 1935, 1951/1952
- סגנות (3): 1939, 2000/2001, 2019/2020

גביע הטוטו:

זכייה (4):1994/1995, 1999/2000, 2003/2004, 2015/2016
- סגנות (1):2010/2011

גביע הכ"ה:

זכייה (1): 1973

ליגות נמוכות עריכה

ליגה לאומית/ארצית:

זכייה (4): 1990/91, 2012/13, 2019/20, 2022/23

גביע הטוטו לליגת המשנה:

זכייה (2): 1989/1990, 1990/1991

אלוף האלופים לליגת המשנה:

זכייה (1): 1969

תארים אחרים עריכה

גביע "מגן הארץ" (לא רשמי):

זכייה (1): 1940/1941^[12]

שחקני עבר בולטים עריכה

ראו גם: רשימת כדורגלני מכבי פתח תקווה

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה עריכה

עונה	שם השחקן	שערים	הערות
1953/1954	אליעזר שפיגל	16
1980/1981	הרצל פיטוסי	22
1985/1986	דורון רבינזון	14	יחד עם אורי מלמיליאן מבית"ר ירושלים
1999/2000	אסי טובי	27
2001/2002	קובי רפואה	18

מאמני הקבוצה בעבר עריכה

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

המאה ה-20

שם	שנים	הערות/אירועים בולטים
ישראל גאול מכליס	1951–1953	זכייה בגביע המדינה (1951/1952) סגנית האלופה (1951/1952)
אוסטריה ישראל אגון פולק	1953–1955	סגנית האלופה (1953/1954)
ישראל אליעזר שפיגל	1955–1957
אנגליה ג'ק פיירברדר	1957–1958
ישראל שמואל בן דרור	1958–1959	זמני^[13]
רומניה ישראל אלכסנדר פוגל	1959–1960
ישראל אליעזר שפיגל	1960–1961
ישראל אלי פוקס	1961–1962
ישראל עמנואל שפר	1962–1963
ישראל ישראל בן דרור	1963–1965	זמני
בולגריה אלכסנדר פופוב	1965–1966	ירידה לליגה א' המשנה (1965/1966)
ישראל אברהם בנדורי	1968
ישראל יצחק קוז'ידלו	1968–1969	עלייה לליגה הלאומית (1968/1969)
ישראל אריה רדלר	1969–1970
ישראל יצחק קוז'ידלו	1970–1971	ירידה לליגה א' המשנה (1970/1971)
ישראל יעקב גרונדמן	1971–1973	עלייה לליגה הלאומית (1971/1972)
ישראל משה ליטבק	1973–1974
ישראל אריה רדלר	1974
ישראל משה מאירי	1974–1975

שם	שנים	הערות/אירועים בולטים
ישראל זאב זלצר	1975–1977	ירידה לליגה הארצית (1976/1977)
ישראל אליעזר שפיגל	1977–1978	עלייה לליגה הלאומית (1977/1978)
ישראל יוסף מרימוביץ'	1979–1981
ישראל זאב זלצר	1981–1983
ישראל משה מאירי	1983–1986
ישראל דרור בר-נור	1986
ישראל ליאון קונסטנטינובסקי	1986–1987
אנגליה ג'ק מנסל	1987
ישראל צבי רוזן	1987–1988
ישראל חזי אדן	1988	ירידה לליגה הארצית (1987/1988)
ישראל משה מאירי	1988–1989
ישראל אברהם מרצ'ינסקי	1989–1991	עלייה לליגה הלאומית (1990/1991)
ישראל דרור קשטן	1991–1992
ישראל זאב זלצר	1992–1993
ישראל שייע פייגנבוים	1993–1995	זכייה בגביע הטוטו (1994/1995)
ישראל משה נוריאל	1995–1996
ישראל אברהם מרצ'ינסקי	1996–1997
ישראל דב רמלר	1997
ישראל משה סיני	1997–1998
ישראל אייל לחמן	1998–1999

משנות ה-2000 ואילך

שם	שנים	הערות/אירועים בולטים
ישראל יוסי מזרחי	1999–2001	זכייה בגביע הטוטו (1999/2000) סגנית מחזיקת גביע המדינה (2000/2001)
ישראל אלי אוחנה	2001
ישראל גיא לוזון	2001–2007	זכייה בגביע הטוטו (2003/2004) סגנית האלופה (2004/2005)
ישראל יוסי מזרחי	2007
ישראל עופר פביאן	2007–2008
ישראל גיא לוזון	2008
ישראל ניצן שירזי	2008
ישראל גיא עזורי	2008
ישראל רוני לוי	2008–2009
ישראל פרדי דוד	2009–2011
ישראל מרקו בלבול	2011
ישראל אייל לחמן	2011–2012	ירידה לליגה הלאומית (2011/2012)
ישראל משה סיני	2012–2013	עלייה לליגת העל (2012/2013)
ישראל ייטב לוזון	2013
ישראל קובי רפואה	2013–2014
ישראל רן בן שמעון	2014–2016	זכייה בגביע הטוטו (2015/2016)
ישראל דני גולן	2016
ישראל קובי רפואה	2016–2017
ישראל שרון מימר	2017–2018
ישראל אלישע לוי	2018–2019
ישראל גיא לוזון	2019–2021	ירידה לליגה הלאומית (2018/2019) סגנית מחזיקת גביע המדינה (2019/2020) עלייה לליגת העל (2019/2020)
ישראל ניר קלינגר	2021–2022
ישראל עומר גולן	2022	מאמן זמני. ירידה לליגה הלאומית (2021/2022)
ישראל שי ברדה	2022
ישראל בני לם	2022–	עלייה לליגת העל (2022/2023)

ראו גם: רשימת מאמני מכבי פתח תקווה

סגל הקבוצה עריכה

נכון ל-6 ביולי 2023

מס'		עמדה	שם
1	ישראל	שוער	אופק מליקה
3	איטליה	בלם	לורנצו פרמאטי
5	ישראל	בלם	רוני לאופר
6	ישראל	קשר	יונתן טפר
8	ישראל	חלוץ	אנס מחאמיד
9	מאלי	חלוץ	סאליו גינדו
10	ישראל	חלוץ	אריאל לוגסי
11	ישראל	חלוץ	טל בן-חיים
12	ישראל	מגן	אלון אזוגי
14	ישראל	חלוץ	בן שהר
15	ישראל	קשר	מאור לוי
16	ישראל	מגן	ירדן כהן

מס'		עמדה	שם
19	ניגריה	קשר	אבראהים ג'באר
23	ישראל	קשר	אביאל זרגרי
28	ישראל	קשר	ניב יהושע
32	ישראל	מגן	מוחמד הנדי
34	ישראל	שוער	מרקו וולף
44	ישראל	הגנה	הדר פוקס
45		חלוץ	ז'ארד חאסה
55	ישראל	שוער	רובי לבקוביץ'
77	ישראל	מגן	תומר לוי
87	ישראל	חלוץ	עידן טוקלומטי
92	בנין	הגנה	מואיז עאדילהו
99	ישראל	חלוץ	אמיר אלטורי

צוות מקצועי עריכה

מאמן ראשי	ישראל רן קוז'וך
עוזר מאמן	רוסיה ישראל מוראד מגמאדוב, ישראל נאור לוזון
מאמן כושר	ישראל לידור גנון
מאמן שוערים	ישראל ויקטור בוחניק