פורמולה 1 עונת 2018

עונת 2018 בפורמולה 1 היא העונה ה-69 בה התקיימה האליפות. העונה החלה ב-25 במרץ 2018 והסתיימה ב-25 בנובמבר 2018, במהלכה התקיימו 21 מרוצים.

פורמולה 1 עונת 2018
2018 FIA Formula One World Championship
לואיס המילטון, זכה באליפות בפעם החמישית
לואיס המילטון, זכה באליפות בפעם החמישית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 25 במרץ 2018
תאריך סיום 25 בנובמבר 2018
מספר עונה 69
מספר מרוצים בעונה 21
זוכה באליפות הנהגים לואיס המילטון
נקודות הנהג הזוכה 408
זוכה באליפות היצרנים מרצדס
נקודות היצרן הזוכה 655
אתר רשמי

לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים בפעם השנייה ברציפות ובפעם החמישית בסך הכל. בכל השווה את הישגו של חואן מנואל פנג'יו. קבוצת מרצדס זכתה באליפות היצרנים בפעם החמישית בתולדותיה.

קבוצת פורס אינדיה נקלעה במהלך העונה לבעיות כלכליות, החלה בהליך של פשיטת רגל ונאלצה להפסיק את פעילותה באליפות ולאבד את כל הנקודות שצברה באליפות היצרנים. קבוצת משקיעים בראשות לורנס סטרול רכשו את הקבוצה והקימו אותה מחדש אתחת השם "רייסינג פוינט פורס אינדיה" שהצטרפה לאליפות בגרנד פרי בלגיה.

רשת נטפליקס, בשיתוף עם קבוצת פורמולה 1 ליוו במהלך העונה את הקבוצות והפיקו את הסדרה דוקומנטרית "פורמולה 1: המרוץ לניצחון" שעלתה לשידור במרץ 2019.

נהגים וקבוצות

עריכה
קבוצה יצרן נהגים מרוצים
מספר נהג
איטליה  פרארי פרארי 5 גרמניה  סבסטיאן פטל[1] 1–21
7 פינלנד  קימי רייקונן[2] 1–21
הודו  פורס אינדיה פורס אינדיה-מרצדס 11 מקסיקו  סרחיו פרס[3] 1–12
31 צרפת  אסטבן אוקון[4] 1–12
בריטניה  רייסינג פוינט פורס אינדיה פורס אינדיה-מרצדס 11 מקסיקו  סרחיו פרס 13–21
31 צרפת  אסטבן אוקון 13–21
ארצות הברית  האס[5] האס 8 צרפת  רומן גרוז'אן 1–21
20 דנמרק  קווין מגנוסן 1–21
בריטניה  מקלארן מקלארן-רנו 2 בלגיה  סטופל ונדורן[6] 1–21
14 ספרד  פרננדו אלונסו[7] 1–21
גרמניה  מרצדס מרצדס 44 בריטניה  לואיס המילטון[8] 1–21
77 פינלנד  ולטרי בוטאס[9] 1–21
אוסטריה  רד בול רד בול-טאג הויר 3 אוסטרליה  דניאל ריקארדו[10] 1–21
33 הולנד  מקס ורסטאפן 1–21
צרפת  רנו רנו 27 גרמניה  ניקו הולקנברג[11] 1–21
55 ספרד  קרלוס סאינס[12] 1–21
שווייץ  אלפא רומיאו-סאובר סאובר-פרארי 9 שוודיה  מרכוס אריקסון[13] 1–21
16 מונקו  שארל לקלר[13] 1–21
איטליה  טורו רוסו טורו רוסו-הונדה 10 צרפת  פייר גאסלי 1–21
28 אוסטרליה  ברנדון הארטלי 1–21
בריטניה  ויליאמס ויליאמס 18 קנדה  לאנס סטרול 1–21
35 רוסיה  סרגיי סירוטקין[14] 1–21

שינויים בקבוצות

עריכה
  • קבוצת מקלארן ביטלה את החוזה לאספקת מנועים עם הונדה ובמקומו חתמה על חוזה לשלוש שנים עם חברת רנו[15]. כחלק מהעסקה קבוצת טורו רוסו ויתרה על החוזה שהיה לה עם רנו וחתמה עם הונדה על חוזה לאספקת מנועים לעונת 2018[16].
  • קבוצת סאובר חתמה עם פרארי על חוזה לשדרוג המנועים שלה, לאחר שבעונת 2017 עשתה הקבוצה שימוש במנועים מדגם ישן[17].
  • בעקבות בעיות משפטיות הקשורות להעברת הבעלות הופסקה פעילותה של קבוצת סהרה פורס אינדיה לפני גרנד פרי בלגיה ונמחקו כל הנקודות שצברה העונה ב-12 המרוצים הראשונים של העונה. במקומה הוקמה הקבוצה תחת השם רייסינג פוינט פורס אינדיה[18].

שינויים בנהגים

עריכה

רשימת מרוצים

עריכה
סיבוב מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח
1 אוסטרליה  מלבורן, אוסטרליה 25 במרץ 2018 בריטניה  לואיס המילטון אוסטרליה  דניאל ריקארדו גרמניה  סבסטיאן פטל
2 בחריין  סאח'יר, בחריין 8 באפריל 2018 גרמניה  סבסטיאן פטל פינלנד  ולטרי בוטאס גרמניה  סבסטיאן פטל
3 הרפובליקה העממית של סין  שאנגחאי, סין 15 באפריל 2018 גרמניה  סבסטיאן פטל אוסטרליה  דניאל ריקארדו אוסטרליה  דניאל ריקארדו
4 אזרבייג'ן  באקו, אזרבייג'ן 29 באפריל 2018 גרמניה  סבסטיאן פטל פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון
5 ספרד  ברצלונה, ספרד 13 במאי 2018 בריטניה  לואיס המילטון אוסטרליה  דניאל ריקארדו בריטניה  לואיס המילטון
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 27 במאי 2018 אוסטרליה  דניאל ריקארדו הולנד  מקס ורסטאפן אוסטרליה  דניאל ריקארדו
7 קנדה  מונטריאול, קנדה 10 ביוני 2018 גרמניה  סבסטיאן פטל הולנד  מקס ורסטאפן גרמניה  סבסטיאן פטל
8 צרפת  לה קסטל, צרפת 24 ביוני 2018 בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון
9 אוסטריה  שפילברג, אוסטריה 1 ביולי 2018 פינלנד  ולטרי בוטאס פינלנד  קימי רייקונן הולנד  מקס ורסטאפן
10 בריטניה  סילברסטון, בריטניה 8 ביולי 2018 בריטניה  לואיס המילטון גרמניה  סבסטיאן פטל גרמניה  סבסטיאן פטל
11 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 22 ביולי 2018 גרמניה  סבסטיאן פטל בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון
12 הונגריה  בודפשט, הונגריה 29 ביולי 2018 בריטניה  לואיס המילטון אוסטרליה  דניאל ריקארדו בריטניה  לואיס המילטון
13 בלגיה  סטבלוט, בלגיה 26 באוגוסט 2018 בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  ולטרי בוטאס גרמניה  סבסטיאן פטל
14 איטליה  מונצה, איטליה 2 בספטמבר 2018 פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון
15 סינגפור  מרינה ביי, סינגפור 16 בספטמבר 2018 בריטניה  לואיס המילטון דנמרק  קווין מגנוסן בריטניה  לואיס המילטון
16 רוסיה  סוצ'י, רוסיה 30 בספטמבר 2018 פינלנד  ולטרי בוטאס פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון
17 יפן  סוזוקה, יפן 7 באוקטובר 2018 בריטניה  לואיס המילטון גרמניה  סבסטיאן פטל בריטניה  לואיס המילטון
18 ארצות הברית  אוסטין, טקסס, ארצות הברית 21 באוקטובר 2018 בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן
19 מקסיקו  מקסיקו סיטי, מקסיקו 28 באוקטובר 2018 אוסטרליה  דניאל ריקארדו פינלנד  ולטרי בוטאס הולנד  מקס ורסטאפן
20 ברזיל  סאן פאולו, ברזיל 11 בנובמבר 2018 בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון
21 איחוד האמירויות הערביות  אבו דאבי 25 בנובמבר 2018 בריטניה  לואיס המילטון גרמניה  סבסטיאן פטל בריטניה  לואיס המילטון

שינויים בלוח המרוצים

עריכה

דירוג האליפות

עריכה

הניקוד באליפות מחולק בהתאם למפורט בטבלה הבאה:

מיקום 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1

אליפות הנהגים

עריכה
מיקום נהג
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

ארצות הברית 

מקסיקו 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות
1 בריטניה  לואיס המילטון 2 3 4 1 1 3 5 1 פרש 2 1 1 2 1 1 1 1 3 4 1 1 408
2 גרמניה  סבסטיאן פטל 1 1 8 4 4 2 1 5 3 1 פרש 2 1 4 3 3 6 4 2 6 2 320
3 פינלנד  קימי רייקונן 3 פרש 3 2 פרש 4 6 3 2 3 3 3 פרש 2 5 4 5 1 3 3 פרש 251
4 הולנד  מקס ורסטאפן 6 פרש 5 פרש 3 9 3 2 1 15 4 פרש 3 5 2 5 3 2 1 2 3 249
5 פינלנד  ולטרי בוטאס 8 2 2 14 2 5 2 7 פרש 4 2 5 4 3 4 2 2 5 5 5 5 247
6 אוסטרליה  דניאל ריקארדו 4 פרש 1 פרש 5 1 4 4 פרש 5 פרש 4 פרש פרש 6 6 4 פרש פרש 4 4 170
7 גרמניה  ניקו הולקנברג 7 6 6 פרש פרש 8 7 9 פרש 6 5 12 פרש 13 10 12 פרש 6 6 פרש פרש 69
8 מקסיקו  סרחיו פרס 11 16 12 3 9 12 14 פרש 7 10 7 14 5 7 16 10 7 8 פרש 10 8 62
9 דנמרק  קווין מגנוסן פרש 5 10 13 6 13 13 6 5 9 11 7 8 16 18 8 פרש נפסל 15 9 10 56
10 ספרד  קרלוס סאינס 10 11 9 5 7 10 8 8 12 פרש 12 9 11 8 8 17 10 7 פרש 12 6 53
11 ספרד  פרננדו אלונסו 5 7 7 7 8 פרש פרש 16 8 8 16 8 פרש פרש 7 14 14 פרש פרש 17 11 50
12 צרפת  אסטבן אוקון 12 10 11 פרש פרש 6 9 פרש 6 7 8 13 6 6 פרש 9 9 נפסל 11 14 פרש 49
13 מונקו  שארל לקלר 13 14 19 6 10 18 10 10 9 פרש 15 פרש פרש 11 9 7 פרש פרש 7 7 7 39
14 צרפת  רומן גרוז'אן פרש 15 17 פרש פרש 15 12 11 4 פרש 6 10 7 נפסל 15 11 8 פרש 16 8 9 37
15 צרפת  פייר גאסלי פרש 4 18 12 פרש 7 11 פרש 11 13 14 6 9 14 13 פרש 11 12 10 13 פרש 29
16 בלגיה  סטופל ונדורן 9 8 13 9 פרש 14 16 12 15 11 13 פרש 15 12 12 16 15 11 8 15 14 12
17 שוודיה  מרקוס אריקסון פרש 9 16 11 13 11 15 13 10 פרש 9 15 10 15 11 13 12 10 9 פרש פרש 9
18 קנדה  לאנס סטרול 14 16 14 8 11 17 פרש 17 14 12 פרש 17 13 9 14 15 17 14 12 18 13 6
19 ניו זילנד  ברנדון הארטלי 15 13 20 10 12 19 פרש 14 פרש פרש 10 11 14 פרש 17 פרש 13 9 14 11 12 4
20 רוסיה  סרגיי סירוטקין פרש 17 15 פרש 14 16 17 15 13 14 פרש 16 12 10 19 18 16 13 13 16 15 1
מיקום נהג
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

ארצות הברית 

מקסיקו 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות

אליפות היצרנים

עריכה
מקום יצרן מספר
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

ארצות הברית 

מקסיקו 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות
1 גרמניה  מרצדס 44 2 3 4 1 1 3 5 1 פרש 2 1 1 2 1 1 1 1 3 4 1 1 655
77 8 2 2 14 2 5 2 7 פרש 4 2 5 4 3 4 2 2 5 5 5 5
1 איטליה  פרארי 5 1 1 8 4 4 2 1 5 3 1 פרש 2 1 4 3 3 6 4 2 6 2 571
7 3 פרש 3 2 פרש 4 6 3 2 3 3 3 פרש 2 5 4 5 1 3 3 פרש
3 אוסטריה  רד בול-טאג הויר 3 4 פרש 1 פרש 5 1 4 4 פרש 5 פרש 4 פרש פרש 6 6 4 פרש פרש 4 4 419
33 6 פרש 5 פרש 3 9 3 2 1 15 4 פרש 3 5 2 5 3 2 1 2 3
4 צרפת  רנו 27 7 6 6 פרש פרש 8 7 9 פרש 6 5 12 פרש 13 10 17 10 7 פרש 12 6 122
55 10 11 9 5 7 10 8 8 12 פרש 12 9 11 8 8 12 פרש 6 6 פרש פרש
5 ארצות הברית  האס-פרארי 8 פרש 13 17 פרש פרש 15 12 11 4 פרש 6 10 7 נפסל 15 11 8 פרש 16 8 9 93
20 פרש 5 10 13 6 13 13 6 5 9 11 7 9 16 18 8 פרש נפסל 15 9 10
6 בריטניה  מקלארן-רנו 14 5 7 7 7 8 פרש פרש 16 8 8 16 8 פרש פרש 7 14 14 פרש פרש 17 11 62
2 9 8 13 9 פרש 14 16 12 15 11 13 פרש 15 12 12 16 15 11 8 15 14
7 בריטניה  רייסינג פוינט פורס אינדיה-מרצדס 11 - - - - - - - - - - - - 5 7 16 10 7 8 פרש 10 8 52
31 - - - - - - - - - - - - 6 6 פרש 9 9 נפסל 11 14 פרש
8 שווייץ  סאובר-פרארי 9 פרש 9 16 11 13 11 15 13 10 פרש 9 15 10 15 11 13 12 10 9 פרש פרש 48
16 13 14 19 6 10 18 10 10 9 פרש 15 פרש פרש 11 9 7 פרש פרש 7 7 7
9 איטליה  טורו רוסו-הונדה 28 15 13 20 10 12 19 פרש 14 פרש פרש 10 11 14 פרש 17 פרש 13 9 14 11 12 33
10 פרש 4 18 12 פרש 7 11 פרש 11 13 14 6 9 14 13 פרש 11 12 10 13 פרש
10 בריטניה  ויליאמס-מרצדס 18 14 16 14 8 11 17 פרש 17 14 12 פרש 17 13 9 14 15 17 14 12 18 13 7
35 פרש 17 15 פרש 14 16 17 15 13 14 פרש 16 12 10 19 18 16 13 13 16 15
- הודו  פורס אינדיה-מרצדס 11 11 16 12 3 9 12 14 פרש 7 10 7 14 - - - - - - - - - 0 (59)[א]
31 12 10 11 פרש פרש 6 9 פרש 6 7 8 13 - - - - - - - - -
מקום יצרן מספר
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

ארצות הברית 

מקסיקו 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות
  1. ^ פעילות הקבוצה הופסקה לאחר 12 מרוצים וכל הנקודות שצברה נמחקו

קהל צופים

עריכה

למעלה מ-4 מיליון איש צפו מהיציע במהלך ימי המרוץ, גידול של 2.7% בהשוואה לעונה שעברה. בשליש מהמרוצים כמות הקהל עלתה על 200,000 איש. 1.7 מיליון איש צפו במרוצים עצמם, שהתקיימו ביום ראשון. גרנד פרי בריטניה היה האירוע שמשך את מספר הצופים הגדול ביותר: 140,500 צופים במרוץ עצמו ו-340,000 צופים במצטבר במהלך שלושת ימי האירוע[24].

שני המרוצים שנוספו ללוח המרוצים השנה, גרנד פרי צרפת וגרנד פרי גרמניה, משכו ביחד 315,000 צופים (150,000 בצרפת, 165,000 בגרמניה) מספר הגבוה מ-110,604 הצופים שהשתתפו בשנה הקודמת בגרנד פרי מלזיה, שהוצא מלוח המרוצים[24].

מספר הצופים בטלוויזיה רשם עלייה, שנה שנייה ברציפות, והסתכם ב-1.758 מיליארד צופים במצטבר. גרנד פרי מונקו היה האירוע הנצפה ביותר עם קהל של 110 מיליון צופים. בשישה מרוצים נוספים צפו למעלה מ-90 מיליון איש. סין הייתה המדינה בה נרשמה העלייה הגדולה ביותר במספר הצופים עם גידול של 69% וזאת בשל העובדה שהמרוצים שודרו בערוץ CCTV שהוא ערוץ חינמי[25].

גידול משמעותי נרשם גם ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב שהגיעו ביחד ל-18.5 מיליון עוקבים והפכו את הפורמולה 1 לענף הספורט הצומח ביותר בפלטפורמות האלה[25]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2018 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Extension of the agreement between Scuderia Ferrari and Sebastian Vettel". Scuderia Ferrari. Ferrari. 26 באוגוסט 2017. נבדק ב-26 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Renewal of the agreement between Scuderia Ferrari and Kimi Raikkonen". Scuderia Ferrari. 22 באוגוסט 2017. נבדק ב-22 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Baretto, Lawrence (17 בספטמבר 2017). "Sergio Perez keeps Force India seat for 2018 Formula 1 season". Autosport. Motorsport Network. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Force India signs Ocon on multi-year deal". motorsport.com. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "The honeymoon period is over - exclusive Gene Haas Q&A". formula1.com. 21 ביולי 2017. נבדק ב-21 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "McLaren Honda confirms Stoffel Vandoorne will race for the team in 2018 as planned". McLaren.com. 23 באוגוסט 2017. נבדק ב-23 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ McLaren and Fernando Alonso extend relationship, 19 October 2017
  8. ^ Parkes, Ian (20 במאי 2015). "Lewis Hamilton and Mercedes announce three-year new F1 deal". Autosport.com. Haymarket Publications. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2015. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Silver Arrows and Valtteri Bottas together in 2018". mercedesamgf1.com. Mercedes-AMG Motorsport. 13 בספטמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Red Bull rules out signing Alonso for '18". GPUpdate.net. JHED Media BV. 23 ביוני 2017. ארכיון מ-23 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Nico Hülkenberg joins Renault Sport Formula One Team". Renault Sport F1. נבדק ב-14 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Carlos Sainz joins Renault Sport Formula One Team for 2018, Renaultsport.com, 15 September 2017
  13. ^ 1 2 Sauber confirms Ericsson alongside Leclerc for 2018, Motorsport.com, 2 December 2017
  14. ^ 1 2 Sergey Sirotkin beats Robert Kubica to 2018 Williams F1 seat, Autosport, 16 January 2018
  15. ^ McLaren Racing and Renault Sport Racing confirm partnership, Mclaren.com, 15 September 2017
  16. ^ Scuderia Toro Rosso to join forces with Honda, Scuderiatororosso.com, 15 September 2017
  17. ^ Sauber seals new Ferrari F1 engine deal instead of Honda for 2018, Autosport, 28 July 2017
  18. ^ FIA approves all-new Racing Point Force India F1 entry, Motorsport.com, 23 August 2018
  19. ^ Massa announces F1 retirement after 2017 season, Motorsport.com, 4 November 2017
  20. ^ Toro Rosso keeps Pierre Gasly, Brendon Hartley for 2018 F1 season, Autosport, 16 November 2017
  21. ^ Sauber confirms Ericsson alongside Leclerc for 2018, Mtorsport.com, 2 December 2017
  22. ^ FIA announces World Motor Sport Council decisions, FIA.com, 19 June 2017
  23. ^ German GP future remains uncertain, Reuters, 2 August 2016
  24. ^ 1 2 F1 race weekends attended by over four million fans in 2018, Formula1.com, 28 December 2018
  25. ^ 1 2 Formula 1's TV and digital audiences grow for the second year running, Formula1.com, 18 January 2019



הקודם:
לואיס המילטון
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2018
לואיס המילטון
הבא:
לואיס המילטון
הקודם:
מרצדס
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2018
מרצדס
הבא:
מרצדס