אגודת קדושת ציון

(הופנה מהדף קדושת ציון (כתב עת))

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית השואפת לקדם אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה.

אגודת קדושת ציון
לוגו קדושת ציון.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.qdushat-zion.022.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על האגודהעריכה

 
הוועידה השלישית של האגודה, אולמי פארימה פאלאס, ליל כ"ו באייר תשע"ט (2019)

ייסודעריכה

האגודה הוקמה בכ"ח באייר תשע"ה על ידי קבוצת אברכים חרדים, בהם יהודה אפשטיין (יושב ראש האגודה), פסח הלפרין, חיים מאיר איינהורן, יהודה שרז ובצלאל גנז. כתב העת "קדושת ציון" יצא לאור לראשונה בחודש אלול של אותה שנה, ובכ"ח באייר תשע"ו התקיימה הוועידה הראשונה של האגודה באולמי תמיר בירושלים[1].

פעילותעריכה

האגודה מוציאה את כתב העת "קדושת ציון" (ראו להלן).

מדי שנה מקיימת האגודה ועידה בסמוך לכ"ח באייר (יום ירושלים) שהוא יום ייסודה, שבה דנים בחזון ובתחומי הפעילות של האגודה, וחוגגים את שחרור ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל במלחמת ששת הימים[2]. בכנס, הפונה לציבור החרדי, משתתפים מאות, ונושאים דברים אנשי האגודה ואורחים. בין היתר נשאו דברים בוועידות הרבנים שלמה משה עמאר, יואל שוורץ, יצחק ברנד, מנחם מנדל טוביאס, מרדכי שריקי ועובדיה יוסף נכדו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. וכן יוני יוסף, חבר מועצת העיר ירושלים ואלעד צדיקוב, סגן ראש עריית הרצליה מטעם דגל התורה.

האגודה מקיימת אירוע מצומצם בי"ז בכסלו, יום הצהרת בלפור[דרוש מקור]. וכן ערב עיון וגיבוש לפעילים בחנוכה.

מכון "דעת תורה" של האגודה מוציא לאור ומפיץ חומרי הסברה וספרות תורנית, כמו הספר "אם הבנים שמחה" והספר "נחמו נחמו עמי" על שבע דנחמתא, פרי עטם של רבני האגודה. האגודה מקיימת שיעורים מדי ליל שישי הפונים לבחורי ישיבות. היא עורכת טיולים וסיורים בירושלים, בשומרון ועוד, בהשתתפות עשרות חרדים.

האגודה מארגנת שבתות גיבוש לבחורי ישיבות חרדיים. בתשע"ט התקיימה שבת במצפה יריחו ובתש"פ התקיימה שבת בחברון[3].

בתשע"ט החלה האגודה לעסוק בעידוד התיישבות חרדית ביהודה ושומרון, ובייחוד בעמנואל. היא גם החלה לארגן סיבובי שערים סביב הר הבית, בהשתתפות עשרות.

 
הוועידה החמישית של האגודה, אולמי שירת ירושלים, ג' סיוון תשפ"א

בתחילת שנת תש"פ הכריזה האגודה על תחרות כתיבת מאמרים בנושאי גאולה. נושא השנה היה "למה יהודי שומר מצוות בחוץ לארץ צריך לעלות לארץ ישראל"[4]. הזוכה מקבל את "פרס הרב זילברמן", על שם הרב יצחק שלמה זילברמן שהאגודה רואה עצמה כממשיכת דרכו ההשקפתית בנושאים אלה.

בתש"פ החלה האגודה לשלוח מאמרים שבועיים בדואר אלקטרוני. באותה שנה, לאחר השגת שליטה יחסית בישראל על התפרצות נגיף הקורונה, הפיצה האגודה כרוזים בשש שפות, הקוראים ליהודי העולם לעלות לארץ ישראל, אשר בה ראו, לדבריה, שמירה מיוחדת מן השמים. במקביל, הוקמה באגודה מחלקה העוסקת בעידוד העלייה לישראל ובייעוץ ותמיכה לעולים.

בחג הסוכות תשפ"ב קיימה האגודה שמחת בית השואבה בעיר העתיקה בירושלים בשיתוף עם כולל "צילו של היכל" של הרב אביגדר נבנצאל, ובהשתתפות בנו הרב חזקיהו נבנצאל המכהן במקומו כרב העיר העתיקה.

כתב העת "קדושת ציון"עריכה

החל מאלול תשע"ה מוציאה האגודה לאור מדי חודש את ירחון "קדושת ציון", בעריכת יושב ראש האגודה הרב יהודה אפשטיין. הירחון נשלח למנויים בדואר ובדואר אלקטרוני, ומופץ בכעשרת אלפים עותקים בבתי כנסיות, ישיבות וריכוזים חרדיים.

בכתב העת מופיעים מאמרי הלכה והשקפה בענייני ארץ ישראל, בשאלת היחס של הציבור החרדי לעם ולארץ, ובדרכי עבודת ה' בימינו. יש בו מדורים בענייני הגאולה, עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל, הספר קול התור, יחס גדולי ישראל לארץ ישראל, דעת החת"ם סופר בעניין זה וסיפור עליית תלמידיו ארצה. בעבר הופיעה סדרת מאמרים של הרב חיים והב עם ביקורת על הספר "ויואל משה", וכן מאמרים בעניין שלוש השבועות.

באחד המדורים ישנה גם התייחסות לעניינים אקטואליים. בעקבות התגברות האנטישמיות בעולם ועוד קראה האגודה ליהודי הגולה לעלות לישראל, ובכך גם להכריע את שאלת הזהות של המדינה כמדינה יהודית ותורנית.

נכון לסוף 2019 יצאו לאור כ-50 גליונות.

עמדות האגודהעריכה

האגודה מדגישה כי מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מרכזית ביהדות, מפני שהתורה יכולה להתקיים בצורה האידיאלית רק כשעם ישראל נמצאים על אדמתם. היא רואה הכרח בלימוד הלכות דת ומדינה במטרה לגבש חוקה תורנית שתאפשר לנהל את המדינה כמדינת הלכה מוקדם ככל הניתן.

אנשי האגודה רואים בתהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, ובשיאם הקמת מדינת ישראל ב-1948, וכיבוש ירושלים, יהודה ושומרון ועוד ב-1967, כחלק מתהליך הגאולה וקץ שעבוד מלכויות. את קיומה של מדינת ישראל והצלחתה הם רואים כקידוש השם, ועובדות הסותמות את הגולל על טענות הנצרות שהיהודים נכרתו מעם ישראל. עם זאת, את העובדה שראשי המדינה הם חילונים והיא אינה מתנהלת לפי חוקי התורה הם רואים כחילול השם, שיש לפעול ככל האפשר לשנותו.

הם רואים באידאולוגיה שלהם המשך להשקפתם של אישים כמו החזון איש[5], הרב איסר זלמן מלצר והרב יוסף חיים זוננפלד, וכממשיכי עליות תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט[6] שנועדו, לדבריהם, ליישב את חרבות ארץ ישראל בזיקה ישירה לגאולה.

לדעת אנשי האגודה הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סאן רמו הם מעין הצהרת כורש. אחרי הרישיון שנתן כורש לבנות את בית המקדש, ואחרי שכבר החלה בנייתו, נכתבה "שטנה" על היהודים והמלך הורה לעצור את העלייה ואת בניית הבית, ובדומה לכך - אחרי שהכירו האנגלים בבעלותו של העם היהודי על ארץ ישראל כתבו את הספר הלבן, המגביל את עלייתם לארץ.

בשנת תש"פ, בסימן מאה שנים לוועידת סן רמו, יצאה האגודה בקמפיין לפרסום מכתבו של רבי מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", שבו כתב כי בעקבות ההחלטה בסאן רמו "סר פחד השבועות מעלינו", כלומר פג החשש להקים שלטון יהודי מכוח שלוש השבועות, מכיוון שהאומות נתנו רשות ליהודים להקים מדינה.

הם מצטטים את רבי חיים בן עטר, המאירי, אבן עזרא ואחרים הכותבים שתיתכן גם גאולה על ידי שיבת העם לארצו בצורה טבעית, מעין נס פורים המתואר במגילת אסתר, שהתרחש גם הוא בצורה טבעית[7].

אנשי האגודה מרבים להשתמש במושגים אתחלתא דגאולה, גאולה בדרך הטבע ואיתערותא דלתתא[8]. עם זאת, הם אינם רואים בממשלת ישראל ריבון מבחינה תורנית. לדעתם העובדה שראשי המדינה הם חילונים והיא אינה מתנהלת לפי חוקי התורה היא חילול השם. גם בשאלת הגיוס לצה"ל נוקטת האגודה בעמדה החרדית כי כל עוד אין הצבא מתנהל על פי תורה אסור לשרת בו[9].

בשנת תשפ"א הוציאה האגודה לאור את הספר "מדינה של תורה" המלקט מדברי רבנים שקראו לכינון חוקת התורה במדינת ישראל. באירוע ההשקה לספר נשא דברים בין היתר הרב מרדכי נויגרשל.

תמיכה והתנגדותעריכה

 
הרב מנחם מנדל טוביאס נואם בוועידה השלישית של האגודה

בין הרבנים התומכים באגודה: הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב לייב מינצברג, הרב יואל שוורץ, האדמו"ר מקופיטשניץ, הרב שלמה משה עמאר, הרב מרדכי שריקי, הרב יצחק ברנד, הרב פנחס זביחי ראש מוסדות "עטרת פז" בהר נוף, הרב זאב לף (אנ'), הרב מנחם מנדל טוביאס והרב חיים זאב מלינוביץ' - עורכו הראשי של ש"ס שוטנשטיין ומרבני הציבור החרדי-אנגלוסקסי בישראל.

אישים בחוגי הקנאים, בפרט הקשורים לנטורי קרתא וחסידות סאטמר, יצאו נגד האגודה והגדירו אותם כמינים ואפיקורסים. לפני כינוסי האגודה התפרסמו פשקווילים נגדה. יו"ר האגודה הרב אפשטיין ואחרים סבלו מהתנכלויות[10], וקנאים קיימו הפגנה מחוץ לאולם הכנס[11]. גם בין הרבנים המתונים יש שטענו כנגד קדושת ציון שהיא מפלסת לעצמה נתיב הנגוע בלאומיות ובציונות.

המתנגדים הוציאו לאור עלונים נגדיים, בשם "ישיב לציון" ו"חומת בת ציון"[12], שהכילו בעיקר דברי לעג. עלונים אלו היו חד-פעמיים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, כל הזמן, ‏2017-07-13
  2. ^ הזמנה לוועידה, באתר טל חיים
  3. ^ קדושת ציון, גיליון 48, חודש טבת תש"פ
  4. ^ קדושת ציון, גיליון 47, חודש כסלו תש"פ
  5. ^ קדושת ציון, גיליונות 46–47
  6. ^ ישראל שפירא, ‏החרד"לים שממשיכים את... "הגרי"ח זוננפלד", באתר כיכר השבת, 16 ביוני 2020
  7. ^ רבי מאיר מקוריסטשוב, מאיר עיני חכמים דרוש לפורים. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, קדושת לוי קדושה שניה לפורים.
  8. ^ התעוררות מלמטה - ביטוי קבלי המבטא שפעמים ניסים ותהליכים רוחניים מתרחשים דווקא כאשר היוזמה לכך מתחילה בידי בני אדם.
  9. ^ יהודה אפשטיין, כולם נקבצו באו לך, קדושת ציון 44, חודש אב תשע"ט
  10. ^ אבי רבינא, ‏"מארב לחרדי שחוגג את 'יום ירושלים'", באתר כיכר השבת, 7 במאי 2018
  11. ^ ראו: "מפגינים נגד קדושת ציון" באתר בעולמם של חרדים, חיים טוויל, מחאה וגז מדמיע: עימות עם מפגיני 'העדה' בכנס של ארגון חרדי ציוני, באתר חרדים10
  12. ^ ישיב לציון נמצא בפורום לתורה