אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001. בעבר, שימש רב הטכניון ומרצה בפקולטה למתמטיקה ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות.

אליהו רחמים זייני

הרב זייני נואם בטכניון
לידה	11 באוגוסט 1946 (בן 78) י"ד באב ה'תש"ו אלג'יריה
מדינה	ישראל
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מקום פעילות	אלג'יריה, צרפת, ישראל
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תלמוד, מחשבת ישראל, הלכה, ספרות הגאונים, קבלה
מעסיק	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
תפקידים נוספים	דוקטור במתמטיקה ומרצה בטכניון
רבותיו	הרב מאיר זייני (אביו), הרב לוי סעדיה נחמני, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, הרב שלמה דהן (החכם דהן)
חיבוריו	"עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" "עץ ארז" ועוד
מנחה לדוקטורט	Moshe Marcus

קורות חייו

נולד כבן בכור לרחל ולרב מאיר זיני, רבה של טאהרת שבאלג'יריה. מקורה של משפחת זיני הוא בשושלת רבי יוסף יושתו מהעיר חאאן (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה שבספרד, מתלמידי הרי"ף. אמו רחל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פגשה את אביו ששירת כקצין בצבא צרפת החופשית בזמן שחרור המחנה.

עם תום השלטון הצרפתי באלג'יריה, בשנת 1962, עקר עם משפחתו לפריז, שם השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת פריז. בתקופה זו, למד קארטה, והוסמך כבעל חגורה שחורה דאן 2. למד גם אצל הרב שלמה דהן.

בשנת 1970 עלה לישראל ונשא שבוע לאחר מכן את אסתר. סיים בטכניון דוקטורט במתמטיקה שאותו החל באוניברסיטת פריז בנושא משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא-ליניאריות. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע, ולא כמקובל מחוץ לישראל, מפני סירובו לעזוב את ישראל. לאחר כשנה שב לטכניון כמרצה בכיר נלווה בפקולטה למתמטיקה, ומרצה בכיר נלווה לתלמוד ולפילוסופיה יהודית במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. לאחר הגעתו לארץ, נפגש עם הרב צבי יהודה קוק והתרשם מאוד מהמפגש, מאז היה עמו בקשר והתחיל ללמוד וללמד מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לימים ישיבתו של הרב תוציא לאור את חומש הראי"ה מתורת הרב קוק.

שירת בחיל הרפואה כחובש קרבי, ונלחם במלחמת שלום הגליל.

בשנת 1979 הוסמך לרבנות עיר על ידי הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט והרבנות הראשית לישראל.

משהחליט רב הטכניון הקודם לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זיני, והחל משנת 1980 שימש הרב זיני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בפקולטה למתמטיקה ומרצה לתלמוד ופילוסופיה יהודית בפקולטה ללימודים כלליים.

משנת 1982 ועד שנת 1992 שימש כאחראי על המקומות הקדושים בארץ מטעם משרד הדתות.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2001 (ה'תשס"א) הקים את ישיבת אור וישועה בשכונת נווה שאנן, המונה כ-150 תלמידים וסביבה קהילה המונה כ-300 משפחות. בקמפוס הישיבה פועלים גני ילדים, ושלושה בתי כנסת: אשכנזי, ספרדי ותימני. הרב זיני מתפלל לסירוגין בבית הכנסת האשכנזי והספרדי. בכל שבת לאחר שחרית הוא מעביר שיעור לאנשי הקהילה בן כשעה לכ-400 גברים ונשים.

נשוי ואב לשמונה ילדים. מתגורר בשכונת נווה שאנן. אחיו הוא הרב יוסף זיני, רב שכונה ד' באשדוד ואביו של אלוף דוד זיני.

שיטתו הלמדנית

דרך הלימוד שקיבל מרבותיו מבוססת על בקיאות רחבה בכל ספרות התנאים והאמוראים ועיון במקורות הקדומים לפני הדיון בדברי התלמוד. הוא מקפיד לקרוא כל מובאה ממקורה ולא מכלי שני. הוא מסתייג מדרך הלימוד הליטאית המחפשת לדבריו את הסברא והאוקימתא לצורך הסברת מחלוקות בתלמוד ואחר גדרים להסברת הלכות. בשיעוריו הוא אינו מרבה בלימוד ספרי אחרונים, ומעדיף את דברי הקדמונים – הגאונים שנתגלו בגניזה הקהירית וראשונים המצטטים את כתבי הגאונים כדוגמת ספר האשכול ושיבולי הלקט. הוא משתמש רבות בכתבי יד עתיקים של התלמוד הבבלי והירושלמי וכתבי הראשונים.

מפסיקותיו וחידושיו הבולטים

• לאחר הקמת מדינת ישראל – נוהגים דיני שמיטה בארץ ישראל מדאורייתא, על פי שיטת רוב הגאונים.
• יש לומר הלל עם ברכה בליל יום העצמאות וביומו.
• יש לברך על חצי הלל (בראש חודש ובחול המועד פסח), כדעת רבני צפון אפריקה ואירופה, ולא כדעת השולחן ערוך והרמב"ם. (עץ ארז א)
• אדם ששכח לספור ספירת העומר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, כדעת הגאונים ולא כדעת השולחן ערוך. (עץ ארז ב)
• גם על 'לחמניית מזונות' יש לברך המוציא וברכת המזון, ודין קביעת סעודה לא נקבע לפי כמות המזון אלא לפי כוונתו של האוכל. (עץ ארז ב)
• בניגוד להרבה מהאחרונים, דעת הגאונים היא שמצוות אינן צריכות כוונה. (עץ ארז ד).
• מי שטעה ולא אמר 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה אינו צריך לחזור, כפסק הגאונים וכגרסאות קדומות ולא כפסק השולחן ערוך. (עץ ארז ד)
• במאמר ארוך קבע כי רבנו תם "לא שמע על 'צאת הכוכבים דרבנו תם'" והבנה שגויה של דבריו הולידה את המושג 'שתי שקיעות'. (עץ ארז ה')
• מחלוקת רש"י ור"ת לגבי סדר הבתים בתפילין, היא מחלוקת תנאים ותלויה בשאלה ההגותית האם קבלת עול מלכות שמים קודמת לקיום המצוות.
• איסור קבלת תרומות מנכרים כולל נוצרים, וקביעה כי הנצרות נחשבת עבודה זרה לכל דבר ועניין (חסד לאומים חטאת)

פעילות ציבורית

פעילותו החינוכית והמחקרית בתחומי היהדות

הרב זיני יזם בטכניון תוכניות לימוד המאפשרות שילוב עיסוק הנדסי-מדעי בלימוד תורה.

מחקריו התורניים עוסקים בספרות הגאונים. הוציא לאור את חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" – פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). כן הוציא לאור מכתבי הרב אליהו בן אמוזג, תרגומים של פרופ' עמנואל לוינס, תרגומים של הרב יהודה ליאון אשכנזי (אליו היה מקורב) ועוד. כן הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלוש רגלים "מועדי ה' ".

הרב זיני דוגל בחיבור תורה למדע, וטוען שבאופן עקרוני לא יכולה להיות סתירה ביניהם. הוא מתנגד לשיטתו של פרופסור נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא", המשתמשת בהסברים מדעיים להוכחת נכונות התורה, שכן לדעתו הסברים אלו אינם נצרכים.

הרב זיני עוסק גם בפילוסופיה. הוא הכיר את פרופ' עמנואל לוינס עוד בצרפת ותרגם מחיבוריו. פרסם ארבעה מאמרים של לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל" ומביא בשיעוריו ממאמריו.

עידוד העלייה לישראל והקליטה בה

הרב זיני עלה לארץ בשנת 1970. את דירתו קבע בבני ברק, והחל בהשלמת לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. עם שובו לטכניון כמרצה נלווה, החל הרב זיני בפעולות לקירוב העולים החדשים מבין הסטודנטים. ביזמתו הכיר הטכניון בתעודת הבגרות הצרפתית, מה שהקל על סטודנטים מצרפת להתקבל למוסד, וכך נוצר עוד בשנות השמונים גרעין גדול של סטודנטים עולים מצרפת.

רב הטכניון

בתחילת פעילותו בטכניון פעל הרב זיני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב הטכניון הקודם (הרב אהרן שאר ישוב), והמליץ על הרב זיני כממלא מקומו.

כרב הטכניון, עמד הרב זיני בראש ארגון הסטודנטים הדתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זיני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' פסק הרב זיני שיש להסיר את המזוזות באותם חדרים, אולם הטכניון לא ציית לפסיקה זו.

בשנת 2013, עם הגיעו לגיל פרישה, פרש מתפקידו והוחלף על ידי הרב אלעד דוקוב.

עמדתו הפוליטית

הרב ידוע בהשקפת עולם הרואה בארץ ישראל אחד מיסודות היהדות, והשקפת עולם זו באה לידי ביטוי בעמדתו הפוליטית. בנובמבר 1994, בזמן הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הסכמי אוסלו, אמר בפינתו השבועית בערוץ 7: "כנראה יודע הקב"ה למה דרך הרשעים המנהלים כעת את המדינה צלחה, כי כנראה אנו ואתם לא עשינו את שהוא מצפה מאתנו... בינתיים לאחראי העיקרי על התדרדרות המצב מר רבין נאמר בושה לחגך מחר וכל אלו שישמחו אתך, ויהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו".

בשנת 1997 פורסם במקומון "כלבו" שהרב זיני נחקר במשטרה בחשד של הסתה לרצח רבין. הרב הגיש תביעת דיבה נגד העיתון. השופט קיבל את עמדתו וקבע כי זהו מידע שקרי, אך פסק לו פיצוי בסך 1,000 ש"ח בלבד, לאור ציטוטים קיצוניים שהציגו הנתבעים לבית המשפט.

בספר "ברוך הגבר" פורסם מכתב מפרי עטו – שנכתב במקורו כחוות דעת, לפי בקשתו של הרב עידו אלבה, במסגרת טיעונים לבית המשפט – הקובע כי מאמרו של הרב אלבה "בירור הלכות הריגות גוי" הוא דיון תאורטי בלבד (המעמד המשפטי של מאמרו של אלבה הוכרע לבסוף בבית המשפט העליון).

במאמר שפורסם ב-12 באוגוסט 1995 בעיתון "עלה" כתב: "פקודת פינויי יישובים אזרחיים איננה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. … כל פקודת פינוי תחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע פעולה זו".

הרב זיני יצא כנגד התבטאויותיו של הרב שך ופסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בעניין מסירת שטחים. בספרו 'ארץ חמדתנו' הוא כותב שמהמקורות שהביא הרב יוסף אין הוכחה שמותר למסור שטחים.

לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, פרסם מאמר שבו האשים את השמאל בישראל באחריות מוסרית לפיגוע, בכך שהעניק לגיטימציה למחבלים (אש"ף). בעקבות המאמר הורה נשיא הטכניון כי עליו להוסיף בכל מאמר הבהרה לפיה "דברים אלה נכתבים על דעתי ולא דעת המוסד בו אני מועסק".

בעקבות מלחמת לבנון השנייה כתב:

מסקנה אחת מתבקשת מיד, והיא החובה המוטלת על הדור הנפלא הזה, שניהל ביד רמה את הקרב במסירות עילאית שכדוגמתה לא ראינו זה אלפיים שנה, לעשות ככל יכולתו כדי לשלוח לפח אשפה של ההיסטוריה את הממשלה הזו, כל כולה ליקוט של גרוטאות שנאספו על ידי אספן פוליטיקאים חלשים המוכנים לכל, אספן עריץ שרמס בדרכו כל ערכי מוסר וכל ערכי העם, והכל כדי להציל עורו בפני מערכת משפט – כהצהרת הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון – שככל הנראה אינה יודע רחמנות אלא כלפי חבריה וחברי חבריה".

בבחירות לכנסת ה-20, השתתף לראשונה בכנס תמיכה במפלגת הבית היהודי בשנת 2016 עם פתיחת המפקד במפלגה קרא לתלמידיו ולאנשי קהילתו להתפקד לבית היהודי.

ספריו

חלק מהספרים שפרסם הרב אליהו זיני

ספרים שכתב

• עולמות באיחודם – (חוברות מס' 1–3): דת ומדע, אקטואליה ויהדות, יחסי חילונים-דתיים, יהדות וציונות
• עולמות באיחודם – חוברת מס' 4: ענייני פסח בהלכה ובהגות
• רבנן סבוראי וכללי ההלכה – מחקר תלמודי, חיפה תשנ"ב. הספר הוא חלק מסדרת ספרים העוסקת בנושא שטרם יצאה לאור
• עץ ארז סדרת ספרים ובה מאמרים בהלכה ובהגות:
  • כרך א': הלל בר"ח ובחוה"מ פסח, הלל ביחיד, איסור בשר בחלב, יהושע בן פרחיה
  • כרך ב': אפיקומן לאחר חצות, הסבה באישה, מי שאין לו אלא כזית ממצה שמורה, ספירת העומר, מרד בר-כוכבא. שני כרכים אלה יצאו מחדש בתשע"ד עם הוספות.
  • כרך ג': מצוות ה'הסבה' בליל הסדר, מכירת החמץ, שבת וחנוכה.
  • כרך ד': על אמירת פיוטים באמצע התפילה, מנהג הכפרות, אבינו מלכנו וצדקתך בר”ה שחל בשבת, עמידה בתקיעות דמיושב, האם מצוות צריכות כוונה, סליחות תשובה ורחמים. כרכים ג–ד יצאו שוב בתשע"ח, עם הוספות.
  • כרך ה', תשע"ד: בין השמשות דר"ת, זמן הדלקת נרות חנוכה, דין אכסנאי בנרות חנוכה, קדיש, נוסח על הניסים, פת הבאה בכיסנין, נשים עצלניות, פרשת עקדת יצחק, חידת החשמונאים ופשרה.
  • כרך ו', תש"פ: על הדלקת נרות שבת וקבלת שבת, תפילת הדרך וברכת הגומל, ברכה על ארבע כוסות, קריאת פרשת זכור ודיניה, קריאת התורה מדאורייתא או מדרבנן, מיחייב איניש לבסומי בפוריא, מאמרים בהגות בענייני פסח ופורים ועוד.
  • כרך ז', תשפ"ב: עניית ברוך הוא וברוך שמו בברכות. חימום אוכל בשבת. למה אין אומרים הלל בפורים. דינא דמלכותא דינא. נוסח “נחם”. שעת תפילת מנחה הנכונה ואיסור אכילה בסמוך למנחה. קידוש במקום סעודה וסעודה שלישית. מאמר על ההשגחה בהלכה ואף בטעיותיה. נפילת אפים. נוסח ברכת אתה חונן. מצוות הסבה מהי? באור אגדה, ריש לקיש מציין מערות החכמים. לוגיקה ומטפיזיקה בדרשות חז”ל. ביאור אגדות מסכת גיטין. “על בורות מדעית ובורות פילוסופית” – תשובה לפרופ’ נח הררי וספרו.
• ארץ חמדתנו – ברור הלכתי לגבי איסור מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים, חיפה תשנ"ד
• על השואה – הוצאת ישיבת "אור וישועה", הדפסה שנייה מתוקנת חיפה תשע"ב
• ארזים א' – לפורים, חיפה תשע"ד
• חסד לאומים חטאת – ברור הלכתי יסודי לגבי האיסור המוחלט על קבלת צדקה מנוכרים, חיפה תשע"ז
• ישועת ה' – דיון הלכתי והגותי בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות, חיפה תשפ"א

ספרים שתרגם או ערך

• הרב שמעון בר צמח דוראן, חידושי הרשב"ץ על מסכת ראש השנה ומסכת קינים, על פי כתבי יד עתיקים ודפוסים ראשונים
• אוצר הגאונים מסכת עבודה זרה – הוצאת ישיבת "אור וישועה" ה'תשע"ו
• אוצר הגאונים מסכת חולין – הוצאת ישיבת "אור וישועה" ח"א ה'תשפ"א, ח"ב ה'תשפ"ג
• אוצר הגאונים מסכת נדה – הוצאת ישיבת "אור וישועה" התשפ"ג
• הרב צמח בן שלמה דוראן, יכין ובועז, שאלות ותשובות, חלק א'
• הרב שמעון בר צמח דוראן, מגן אבות, על מסכת אבות, ארז הוצאה לאור, ירושלים ה'תש"ס, מהדורה שנייה ה'תשע"ד.
• הגדה של פסח עם פירוש מגיד דבריו ליעקב, לר' ישראל יעקב אלגאזי, הוצאת אור וישועה, חיפה ה'תש"ע
• הרב אליהו בן אמוזג, מבוא לתורה שבעל פה, כרך א', ירושלים ה'תשס"ב
• הרב אליהו בן אמוזג, מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי, הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה ה'תשס"ז
• הרב אליהו בן אמוזג, "המסורת" (בצרפתית), הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה
• עמנואל לוינס, דברי עמנואל, ארבעה מאמרים מתוך "חרות קשה"
• תרגומים של עמנואל לוינאס (אורכב 08.04.2008 בארכיון Wayback Machine), שמונה מאמרים מתוך "חרות קשה", מהדורת אינטרנט
• מחזור לשלש רגלים "מועדי ה'", מושתת על נוסח ליבורנו כמנהג הספרדים בארץ ישראל, בהוצאת ישיבת "אור וישועה", מהדורה שנייה – התשס"ז
• "מרפא לנפש" תפילות הקשורות לסליחות, תיקונים, התרת נדרים ועוד, לפי נוסח ליבורנו
• סידור "תפילת החדש", נוסח ליוורנו, מהדורת ארץ-ישראל כמנהג יהודי צפון-אפריקה ושאר קהילות הספרדים, על פי פסקי החיד"א, הרב אברהם אנקאווא והרב שלום משאש
• סידור כיס "מנחת ערב" כולל מנחה, ערבית וברכת המזון.
• זמירון אשירה לה', כולל קידוש, הבדלה, ברכת המזון ועוד
• זמירון שיר ושבחה, כולל קידוש, הבדלה, ברכת המזון ועוד

קישורים חיצוניים

• אליהו רחמים זייני, דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של אליהו רחמים זייני באתר רמב"י
• צביה שקרוב, ריאיון עם הרב זייני במקור ראשון, מובא באתר בחדרי חרדים
• נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, כיפה (אתר אינטרנט).
• שיעורים ושיחות של הרב אליהו רחמים זייני שליט"א YouTube
• הרב אליהו זייני – מה בין המוסר הנוצרי ליהודי, תמיר דורטל - פודקאסט ״על המשמעות״
• כל הכתבות על הרב אליהו זייני, באתר ערוץ 7
• גנאלוגיה מתמטית של אליהו רחמים זייני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

מכּתביו:

• מיהו יהודי-מזרחי-חרדי, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2010
• אל תשלחו בנות לגוב החיות הטורפות, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2013