חטיבה 460
חטיבה 460, המכונה גם עוצבת בני־אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון. החטיבה מהווה את בית־הספר לשריון (ביסל"ש), השוכן בבסיס שיזפון שבנגב.
 | |
| סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת בני־אור |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון/הכשרות |
| בסיס האם | מחנה שיזפון |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות |
 מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה קשת 120 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת אדום |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | ראו בהמשך |
היסטוריהעריכה
בית הספר לשריוןעריכה
בתחילת 1948 הוקם בנתניה בית הספר לשריון שקיבל את השם בסיס ההדרכה 11. באפריל 1948 עבר בית הספר לתל ליטוינסקי, אבל פעילותו הופסקה בזמן מלחמת העצמאות ומרבית הטנקים שימשו להקמת חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה של צה"ל. בספטמבר 1949 הוקם במחנה רמלה "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון. ב־1954 עבר בית הספר לבסיס ג’וליס (מחנה עמנואל) שם נשאר עד שנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש עבר באותה שנה לבסיס סיירים. כששלב הטירונות שנערך בניצנים הועבר גם הוא במקביל לבסיס "צוקי עובדה" כבסיסי הטירונים החיילי עד 1995, שאז שהועבר לחיל ההנדסה לשימוש כבה"ד 14 (בית הספר להנדסה צבאית). לאחר מלחמת סיני הורחב בית הספר וקיבל מעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454).
במלחמת ששת הימים פוזרו חיילי בית הספר לשריון בין היחידות השונות, 38 טנקי צנטוריון יחד עם צוותי סגל בית הספר ואנשי מנהלה צוותו לאוגדה 38. 21 צוותים של בית הספר לשריון איישו את גדוד 46 שכלל טנקי מגח. צוותים נוספים איישו טנקים בגדוד 63 של חטיבה 14. במסגרת לקחי המלחמה נקבע כי בעתיד לא יפורק בית הספק לשריון אלא ישמש כחטיבה בפני עצמה שתעשה שימוש בטנקים המשמשים אותה לאימונים.
חטיבה 460עריכה
החטיבה אורגנה בתחילת שנות השבעים כחטיבת חירום על בסיס סגל הקורסים הפיקודיים של בית הספר לשריון (קורס מפקדי טנקים והשלמה של קורס קציני שריון). היא הייתה מורכבת מגדוד 71 (מדריכי בית הספר לשריון, מדריכים שריון מבסיס צאלים, צוערים וקצינים מבה"ד 1), גדוד 196 (פלוגות מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון) וגדוד 198 (פלוגות מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון). בפרוץ מלחמת יום הכיפורים פיקד עליה אל"ם גבי עמיר. לאחר המלחמה הוחלט להותיר את חטיבה 460 כחטיבה סדירה, כשבבית הספר לשריון (חטיבה 454) התקיימו שלבי הטירונות והמקצועות ואילו בחטיבה 460 התקיימו קורסי המפקדים והשלמת קורס הקצינים, עד שבשנת 2003, כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ, אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460.
בעבר ישבה החטיבה בחצי האי סיני, באזור ביר תמדה, אולם לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים עברה החטיבה לבסיס קציעות. בשנת 1982, זמן קצר לפני שנטלה חלק במלחמת שלום הגליל, עברה החטיבה לבסיסים שנבנו עבור צה"ל בתחילת שנות השמונים על ידי האמריקאים כפיצוי לנסיגת ישראל מסיני לאחר הסכם השלום עם מצרים:
- מחנה שיזפון - בית הספר לפיקוד (מפקדי טנקים וקציני שריון). נקרא על שם עצי השיזף הנפוצים באזור.
- מחנה מגן־סיירים - בית הספר לשריון (מקצועות הטנק וקורס מדריכות שריון), נקרא על שם האלוף קלמן מגן ועל שם סיירי חטיבת הנגב שעברו במקום בדרך לכיבוש אילת כחלק ממבצע עובדה במלחמת העצמאות.
- מחנה צוקי־עובדה - בסיס הטירונות החיילי (שריון). נקרא כך על שום מיקומו סמוך לצוקי עובדה. ב־1995, המחנה הועבר לחיל הנדסה על מנת לשמש כבית ספר להנדסה צבאית (בהל"צ).
במלחמת לבנון הראשונה פעלה החטיבה במסגרת כמעט מלאה בגזרה המרכזית, שם כבשה את העיירה ג'זין בקרב ג'זין, שהיה קרב השריון הראשון נגד צבא סוריה באותה עת, וכן את הכפר עין א־תינה בקרב הידוע בשם קרב קמ"ט־קק"ש, שבו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה מירי דו־צדדי בין שני גדודים של החטיבה.
ב־2009 הושלם הארגון־מחדש שביצעה חטיבה 460, לפיו מפוצלת ההכשרה שלא לפי החטיבות בהן מיועדים הלוחמים להשתבץ, אלא לפי שלב ההכשרה. כמו כן, מחנה סיירים פונה מהכשרות בית־הספר לשריון חוץ מגדוד הצמ"פ (אימון מתקדם) של 188 שנשאר, ועבר לחזקת חיל האיסוף הקרבי על מנת לשמש כבית־הספר החילי (בית הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק).
במבצע צוק איתן ביולי 2014 השתתפה החטיבה בלחימה[1] בגזרת דיר אל־בלח וח'אן יונס.
מבנה החטיבהעריכה
החטיבה מורכבת מחמישה גדודים וממפקדת החטיבה, מפקדת החטיבה וארבעה מהגדודים (195, 196, 330 ו־532) ממוקמים דרך־קבע במחנה שיזפון, וגדוד 198 ממוקם במחנה מגן סיירים.
גדוד "אדם" - "בית הספר לשריון" (גדוד 195)עריכה
הגדוד הוקם במסגרת חטיבה 401 כגדוד חרמ"ש והוסב לגדוד טנקי מג"ח. במאי 1981 עבר לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500 הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי חטיבה 7.
ב-2001 אוחדו הכשרות טירוני השריון ומקצועות השריון למסגרת גדודית אחת כגדוד 195 בבית הספר לשריון.
גדוד "אדם" מהווה כיום את בית־הספר שבמסגרתו מתקיימות הטירונות, ההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") וקורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון. סיסמתו: "להכשיר את האדם שבטנק לנצח", או בקיצור "האדם שבטנק ינצח".
בגדוד זה מוכשרות כ-5 פלוגות תחת חיל שריון -
- פלוגה א' "אבירי הברזל" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 188.
- פלוגה ב' "בולדוג" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 401.
- פלוגה ג' "גרזן" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 7.
- פלוגת "טייגר" - הכשרת תומכי לחימה העתידיים לשרת תחת חיל שריון בגדודים, אוגדות וכו'.
- פלוגת קמ"ד - הכשרת מדריכות טנקים הישובצו ביחידות שונות ברחבי חיל השריון.
גדוד "מגן"עריכה
גדוד "מגן", ששכן בעבר במחנה מגן סיירים, מילא תפקיד דומה למפח"ט עבור מחנה סיירים, וכן היה אחראי על הכשרות נוספות כדוגמת קורס מדריכות שריון (קמ"ד), פלוגת הכשרת תומכי לחימה (ת"ל) ופלוגת המתנה. מאז המיזוג של מחנה סיירים לשיזפון, התמזג הגדוד עם גדוד 195 והפך לחלק מבית־הספר לשריון.
מפקדי גדוד 195עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יוסי פלד | 1968 - 1970 | |
| עוזי לבצור | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
| דני יתום | ||
| עמוס לוריא | ||
| עמי אבן | 1981 - 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| עוזי מוסקוביץ' | 1993-1995 | לימים מפקד אגף התקשוב |
| גיא חסון | 2004 - 2006 | לימים קשנ"ר |
| יאיר ולנסקי | 2006 - 2008 | לימים סגן מבקר מערכת הביטחון |
| חיים עידו | ||
| אוהד נג'מה | לימים קצין שריון ראשי | |
| רונן תמים | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| דביר אדרי | 2014 - 2016 | לימים מפקד חטיבה 14 |
| ברק צ'רני | 2016 - 2018 | לשעבר מפקד גדוד 71 |
| מאיר בידרמן | 2018 - 2020 | לימים סגן מפקד חטיבת הצנחנים |
| טל אלקובי | 30 ביולי 2020 |
גדוד "שחק" (196)עריכה
ערך מורחב – קורס קציני שריון- ערך מורחב – קורס מפקדי טנקים
גדוד "שחק" הוא גדוד הפיקוד, שבמסגרתו מתקיימים קורס מפקדי טנקים (קמ"ט), קורס מכים של הפלוגה המסייעת וקורס קציני שריון (קק"ש) לשלוש חטיבות השריון המבצעיות. סיסמת הגדוד היא "רק המעז מנצח".
מפקדי גדוד 196עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יעקב לפידות | 1972 - אוקטובר 1973 | |
| עמרם מצנע | אוקטובר 1973 - | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים |
| שלמה ינאי | 1979 - 1980 | |
| ספי שאומן | יוני 1982 | נפל במלחמת לבנון הראשונה כמפקד הגדוד |
| איל בן ראובן | 1984-1985 | לימים מפקד המכללות |
| אודי שני | 1987 | לימים ראש אגף התקשוב ומנכ"ל משהב"ט |
| גרשון הכהן | 1988 - 1990 | |
| עדו מזורסקי | 1990-1991 | |
| אבי מזרחי | ||
| אייל זמיר | 1996-1997 | |
| חלוצי רודוי | ||
| מאיר פינקל | 2001-2003 | |
| מוטי כידור | ||
| תמיר היימן | לימים ראש אמ"ן | |
| דן נוימן | ||
| אמיר חמוד | 2009 - ???? | |
| גל שוחמי | 2011 - 2013 | |
| רפי וולפסון | 2013 - אוגוסט 2015 | |
| רועי סבירסקי | לימים מפקד חטיבה 8 וסמאו"ג 143 | |
| בני אהרון | 2017 - 2019 | לימים מפקד חטיבה 8 |
| אלעד אפרתי | אוגוסט 2019 - |
גדוד "עזוז" (198)עריכה
גדוד "עזוז" הוא גדוד הצמ"פ ("צוות, מחלקה, פלוגה" - אימון מתקדם) של לוחמי חטיבה 188, וגדוד הכשרת והסבת לוחמות טנקים למה"ג.
הגדוד היווה המסגרת להכשרת מש"קים בבית הספר לשריון.
לאחר מלחמת יום כיפור הוא שימש כגדוד הכשרת בנפרד של מטק"ים לטנקי שוט קל
לאחר מעבר החטיבה לקציעות הגדוד התיישב דרומית לניצנה באזור נחל עזוז ומכאן שמו. בעבר היה גדוד ההכשרה של מפקדי טנקים של חטיבות 7 ו־188. גדוד זה הוא הגדוד היחיד שנותר במחנה סיירים גם לאחר פינוי המחנה מגדודי החטיבה והקמת ביסל"ק בשנת 2009. סיסמת הגדוד היא - "עזוז - גדוד מנצח".
מפקדי גדוד 198עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עמיר יפה | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
| דוד חודק | ||
| אהוד גרוס | ||
| בני לידור | ||
| רפי אבירם | ||
| הלל קוברינסקי | ||
| אייל זמיר | לימים סגן הרמטכ"ל | |
| עופר אופיר | ||
| בני פרץ | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה | |
| עמיחי אברהמס | לימים מפקד חטיבת הזקן | |
| ליאור הוכמן | ||
| ארז לב-רן | לימים מפקד חטיבת הזקן | |
| יואב טילן | ||
| ג'וני כהן | 2009 - 2011 | |
| חובב ורדי | 2011 - 2013 | לימים מפקד חטיבת הזקן וסמאו"ג אדום |
| אלעד שוורץ | 2013 - 2014 | |
| אריה ברגר, באתר הגבורה | 2014 - 2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש מפקד אוגדה |
| בני אהרון | 2015 - 2016 | לימים מפקד חטיבה 8 |
| ניר טל | 2016 - 2017 | |
| מיקי שרביט | 2017 - 2018 | |
| ניב דאובה | 2018 - 2019 | |
| אליעזר אברמוביץ' | 2019 -2020 | |
| אופיר וינטראוב | יולי 2020 - | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד "שלח" (532)עריכה
גדוד "שלח" הוא גדוד הצמ"פ של לוחמי חטיבות 401 ו־7.
הגדוד הוקם לאחר מלחמת יום כיפור לשם הכשרת מט"קים של טנקי מג"ח.
מפקדי גדוד 532עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם בן-ארצי | ||
| יצחק לב־ארי | ||
| דידי בן יואש | 1991 - 1992 | לימים מפקד בית הספר לשריון וקצין שריון ראשי בחירום |
| נדב לוטן | ???? - 2007 | לימים מפקד מל"י |
| צביקה צורן | 2007 - 2008 | |
| אפי דפרין | 2008 - 2010 | |
| גרמן גילטמן | 2010 - 2012 | |
| הישאם איברהים | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבה 460 |
| נריה ישורון | 2014 - 2016 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| חנוך דאובה | 2016 - 2018 | לימים מפקד חטיבת קרייתי, מעוטר עיטור העוז |
| אחסאן דקסה | 2018 - 2019 | |
| ניב דאובה | נובמבר 2019 - אוגוסט 2020 | |
| יואב שניידר | אוגוסט 2020 - |
"בית הספר לסיוע קרבי" (ענף 330)עריכה
מהווה את בית הספר למקצועות הסיוע בחיל השריון - תצפית, סיור ומרגמות. בית הספר מכשיר את לוחמי הפלוגות המסייעות בטירונות ובאימון המתקדם ובקורס מפקדי הכיתות. מפקדי ביהס"פ: עומר לוין, גל דובינגר, עידן חמו, עידן גולדשטיין.
פלס"ר 460עריכה
פלוגת הסיור של החטיבה מורכבת מחיילי מילואים יוצאי פלס"רי השריון הסדירים 7, 401 ו־500 (פורקה ב־2003).
מפח"טעריכה
מפקדת החטיבה (מפח"ט) אחראית לגדודים השונים בשיזפון על האימונים, על הכשירות המבצעית לחירום, על שרותי לוגיסטיקה, הרפואה, ההדרכה וכו'.
סמלים של הגדודיםעריכה
תג בית הספר לשריון (גדוד 195, גדוד מגן)
סיכת גדוד אדם עוצב בתקופה שגדוד היה חלק מחטיבה 500, לכן כולל אלמנטים מסמל החטיבה הנ"ל
סמל גדוד עזוז 198
סמל גדוד שלח 532
מפקדי החטיבהעריכה
שגיב דהן צפוי להתמנות למפקד הבא של חטיבה.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט של החטיבה
- חטיבה 460 באתר יד לשריון
- חטיבה 454 - עוצבת "בני חיל" באתר יד לשריון.
- אופיר ששון, 18 עובדות על ביסל"ש. ספירת מלאי, אתר זרוע היבשה
- חגי כהן, ללמוד מההצלחות: לחימת חטיבה 460 בשל״ג בראי הזמן שחלף, מערכות 444, אוגוסט 2012
- עדות גבי עמיר, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים, בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שולייםעריכה
- ^ ניר סגל, חיל השריון הרג בצוק איתן למעלה מ־500 מחבלים, באתר מאקו, 28 באוגוסט 2014