ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/שבע ברכות
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה |
ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ג'; הלכות אישות, פרק י', הלכה ג' |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ס"ב |
שֶׁבַע בְּרָכוֹת (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה. הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.
שבעת ימי המשתה הם שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות את הסעודות עצמן "שבע ברכות".
מקור עריכה
מספר דעות נאמרו למקור ברכת חתנים (שבע ברכות):
- בשעה שלקח אליעזר עבד אברהם עמו את רבקה לאישה עבור יצחק, באו בני משפחתה "וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה"[1] במסכת כלה דרשו את הפסוק: ”מנין לברכת חתנים מן התורה? שנאמר 'ויברכו את רבקה'”[2]. דרשה זו אינה אלא אסמכתא, שכן אותה ברכה נאמרה בלא כוס יין[3], ובלא מניין[4].
- בבריאת אדם וחוה, מיד אחר הנאמר כי ”זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם”[5], נכתב בתורה ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים”[6], ודרשו בחז"ל כי היינו ברכת חתנים[7].
- אצל בעז, בעת שבא להציע לקרוב משפחתן של נעמי ורות לגאול את הקרקע שנמכרה על ידן ולשאת את רות לאישה: ”וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ”[8], ודרשו בחז"ל כי היה זה גם לצורך ברכת חתנים[9].
- מהפסוק ”בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱ-לֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל”[10] נדרש כי יש לברך ברכת חתנים[11], שנישואי אישה מכונים "מקור"[12].
נוסח הברכות עריכה
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
- שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה,[13] בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
- שַׂמֵחַ תְּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱ-לֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.
פרטי הלכות עריכה
תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון. בקרב יוצאי מרוקו, מקדימים תמיד את ברכת היין, וכל שבע הברכות נאמרות על כוס אחת כמו תחת החופה.
הברכות נאמרות על כוס יין, ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.
לשם אמירת הברכות יש צורך במניין. לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה. כמו כן, הוא צריך להיות מספיק חשוב ש"מרבים בשבילו בסעודה", בהלכה מוגדר אדם כזה כ"פנים חדשות". ב"שבע ברכות" הנערכים בשבת אין צורך ב"פנים חדשות" כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש שמרבים בשבילו בסעודה וממילא "פנים חדשות".
בעבר כל הסעודות של שבעת ימי המשתה נערכו בבית החתנים ואמירת שבע ברכות הוגבלה לשם, אבל בימינו מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לברכם גם בסעודה הנערכת בבית של אחרים.
כאשר אין "פנים חדשות", או - לדעתו של הרב עובדיה יוסף - בכל סעודת מצווה במניין שאיננו בבית החתנים, מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא".
לקריאה נוספת עריכה
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך "ברכת חתנים" כרך ד', טור תרל"א-תרנ"א
- הרב מיכאל פרץ, אוצר ברכת חתנים, ירושלים תשס"א
קישורים חיצוניים עריכה
- שבע ברכות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תבנית:אתר ישיבה
- ברכת חתנים וברכת אבלים, מאמר העוסק בהשתלשלות 'שבע ברכות'. מחברים: מרדכי סבתו ומנחם כץ.
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים נ"ט–ס'.
- ^ מסכת כלה, פרק א'. וראה בתוספות, על מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב', ד"ה שנאמר, שכתבו כי דרשה זו היא על ברכת אירוסין ולא על ברכת חתנים.
- ^ מסכת כלה רבתי, פרק א', הלכה ב'.
- ^ ראה תוספות, על מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב', ד"ה שנאמר.
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז.
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח.
- ^ רבי יוחנן במסכת כלה, פרק א'; פרקי דרבי אליעזר, פרק י"ב; רב שמלאי בבראשית רבה, פרשה ח', פסקה י"ג; ספר הזוהר, חלק ג', דף מ"ד, עמוד ב'.
- ^ מגילת רות, פרק ד', פסוק ב'.
- ^ רב נחמן, בשם רב הונא בריה דרב נתן, בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד א'; מסכת כלה, פרק א'.
- ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק כ"ז.
- ^ רבי אבהו, בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'.
- ^ פירוש רש"י לתלמוד, על מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב', ד"ה במקהלות.
- ^ כן הנוסח אצל רוב הראשונים ובמרבית נוסחי התפילה, אך במנהג אשכנז גורסים "העקרה"
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
קטגוריה:סעודות מצווה קטגוריה:ברכות קטגוריה:הלכות אישות קטגוריה:נישואים ביהדות