יחסי איטליה–ישראל

יחסי חוץ

יחסי איטליה–ישראל הם היחסים הרשמיים בין איטליה למדינת ישראל. ישראל ואיטליה ביססו את קשריהן מיחסים זהירים לאחר הקמת מדינת ישראל, יחסים שידעו עליות ומורדות, עד ליחסי הידידות הקרובים השוררים ביניהן כיום.

יחסי איטליהישראל
איטליהאיטליה ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהגאורגיהטורקיהסוריהלבנוןעיראקירדןישראלסעודיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוספרדפורטוגלספרדספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהמלטהסן מרינויווןקפריסיןאלבניהמקדוניה הצפוניתקוסובוסרביהמונטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהשווייץגרנמניהצ'כיהפוליןלוקסמבורגבלגיההולנדדנמרקהממלכה המאוחדתאירלנדאיסלנדגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתשוודיהפינלנדאסטוניהלטביהליטארוסיהבלארוסאוקראינהמולדובהרומניהסלובקיההונגריהבולגריה
איטליה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
301,340 22,072
אוכלוסייה
59,293,250 9,961,867
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,254,851 509,901
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,029 51,185
משטר
רפובליקה פרלמנטרית דמוקרטיה פרלמנטרית
הנשיא ראובן ריבלין מקבל את כתב האמנתו של שגריר איטליה הנכנס, ג'יאנלואיג'י בנדטי, אוקטובר 2017

שתי המדינות מחזיקות שגרירויות; שגרירות ישראל ברומא, בירת איטליה, ושגרירות איטליה בתל אביב בישראל. בין המדינות פועלת לשכת מסחר ותיקה הדואגת לקשרי הסחר המפותחים בין שתי המדינות. כמו כן, ישראל ואיטליה מקיימות קשרים רחבים בפן הצבאי, הכלכלי, החינוכי והמדעי-טכנולוגי.

יחסים דיפלומטיים

עריכה
 
דוד בן-גוריון עם רנדולפו פיצ'יארדי, הפוליטיקאי האיטלקי הראשון שביקר בישראל. (שנת 1958)
 
גולדה מאיר מקבלת את פניו של שר החוץ האיטלקי, ג'וזפה מדיצ'י, בלשכתה בירושלים, 26 במרץ 1973

היחסים הדיפלומטיים בין איטליה וישראל כוננו לאחר הכרת איטליה במדינת ישראל בינואר 1949[1]. ישראל מינתה את אריה אורון לקונסול ברומא, באפריל מונה שלמה גינוסר לציר ישראל באיטליה, ובנובמבר 1949 הגיע לישראל ציר איטליה הראשון, אנריקו אנצילוטי.[2].

ב-1956 הועלה דרג היחסים בין המדינות לשגרירות.[3]

בסוף שנות ה-50, הקפידה איטליה לנהל מדיניות זהירה עם ישראל. בשנים אלו היא ניסתה לרכוש את אמונן של מדינות ערב ולבסס לעצמה מעמד נכבד במזרח התיכון. להסתייגות של איטליה מישראל תרם גם החשש שלה מהצטרפות של ישראל לארגונים כלכליים אירופיים, שמא מוצרי החקלאות של מדינת ישראל, יתחרו בייצוא החקלאי שלה ויפגעו בו. מנגד, ראתה ישראל באיטליה בעלת ברית חשובה באזור הים התיכון. ביקורה של שרת החוץ, גולדה מאיר ברומא באוגוסט 1958 והזמנתה לארח את מנהיגי איטליה בישראל, הם הוכחה לכך.[4]

לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין אוגנדה לישראל ב-1972, הייתה איטליה למעצמה מעניקת חסות עבור האינטרסים הישראלים באוגנדה.[5]

 
שגריר איטליה אלדו פירנטוני נפגש עם הנשיא שזר ושרת החוץ גולדה מאיר בבית הנשיא בירושלים, מרץ 1964

ב-12 ביולי 2001, ביקר ראש ממשלת ישראל אריאל שרון באיטליה. הביקור התקיים בשיאה של האינתיפאדה השנייה, במטרה לגייס את איטליה להפעלת לחץ אירופי על הרשות הפלסטינית להפסקת האלימות והפיגועים. במהלך הביקור, נפגש שרון עם נשיא איטליה קרלו צ'אמפי, ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני ושר ההגנה האיטלקי.[6] ב-17 בנובמבר 2003, שוב הגיע שרון לביקור בן שלושה ימים באיטליה, לאחר גל האנטישמיות שהתרחש באירופה ושוחח עם המנהיגים האיטלקיים.[7]

במאי 2002, החליטו שלטונות המכס באיטליה, להטיל הגבלות על הייבוא מישראל, עם חיוב כספי על יבואני סחורות מישראל, שיוחזר רק אם יתברר כי מקור הסחורה אינו בהתנחלויות. משרד החוץ אמר כי זהו צעד חמור העלול להפסיק את יחסי המסחר של איטליה עם ישראל.[8]

החל משנת 2004, החלו מאמצים איטלקיים גדולים לצירופה של ישראל לאיחוד האירופי.[9] בנובמבר 2006 תמכו חברי פרלמנט איטלקים באיחוד האירופי בצירוף ישראל לאיחוד, ואף תכננו יוזמה ובה ישראל יכלה להציע את מועמדותה כבר באותו זמן, אך צירופה המלא ייעשה לאחר חתימת הסכם שלום עם הפלסטינים.[10] בפועל יוזמות אלו לא פעלו, ונכון ל-2024, ישראל איננה חברה באיחוד האירופי.

ב-3 בנובמבר 2005, לאחר התבטאותו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", התקיימה ברומא שבאיטליה הפגנת תמיכה גדולה בישראל מול שגרירות איראן באיטליה במחאה על דבריה של איראן, וכללה כ-15 אלף מפגינים. במקביל נערכה הפגנה בת כ-2,000 אנשים תומכי ישראל, מול הקונסוליה האיראנית במילאנו. למחרת ההפגנה, התנוססו כותרות ראשיות באתרי החדשות האיטלקיים הגדולים שהעמידו את נושא התמיכה בישראל במרכז העניינים ודיברו על ההפגנה הגדולה שנערכה במדינה אמש. שגריר איראן זומן לשיחה במשרד החוץ האיטלקי, ושר הרפורמות האיטלקי קרא לגרש אותו מהמדינה.[11]

בינואר 2009, בעת מבצע עופרת יצוקה, החלו להתקיים הפגנות גדולות נגד ישראל באיטליה. אירועי המחאה במדינה הלכו וצברו תאוצה, והגיעו לשיאם כאשר ב-9 בינואר 2009, חמישה אלמונים רעולי פנים פרצו למשרדי חברת הספנות הישראלית צים סמוך לעיר ונציה.[12] יממה לאחר מכן, הופיעו ברחבי רומא כתובות נאצה אנטישמיות רבות, והפגנות המוניות נערכו בכל רחבי המדינה, בין השאר בעיר מילאנו, וארגון סוחרים מקומי קרא לחרם על חנויות יהודים. למרות ההפגנות לגנותה של ישראל, מרבית מנהיגי איטליה המשיכו לתמוך בישראל וגינו את פעילותו של חמאס ברצועת עזה.[13]

ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני היה ידוע בתמיכתו בישראל לאורך כל שנות הכהונה שלו. ב-1 בפברואר 2010, הגיע ברלוסקוני לישראל לביקור ממלכתי בן יומיים יחד עם עוד שבעה שרים איטלקיים.[14] באותה שנה, כמה חודשים לאחר מכן, עורר ברלוסקוני סערה בקרב הקהילה היהודית באיטליה, לאחר שסיפר בדיחות על השואה בפומבי וזכה לגינויים רבים, אפילו מצד הוותיקן. ב-7 באוקטובר, השתתף ברלוסקוני בעצרת תמיכה בישראל שהתקיימה ברומא, גינה את איומיה של איראן כלפי ישראל, ואף הכריז כי הוא מרגיש "ישראלי".[15]

ב-22 ביולי 2011, החליט שר החוץ האיטלקי להחרים את ועידת דרבן השלישית שתוכננה להתקיים בספטמבר, מאחר שלטענתו הפכה לבימה להטחת האשמות בישראל.[16]

ב-15 במרץ 2012, נעצר צעיר בן 20 ממוצא מרוקני, בחשד שניסה לבצע פיגוע נגד בית הכנסת בעיר מילאנו.[17] כמה חודשים לאחר שהכו בצפון איטליה בחודש אפריל רעידות אדמה רבות וגרמו לנזק רב, הגיע שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן ב-1 ביולי לאיטליה במטרה להעניק תרומה בשם איש עסקים קנדי-ישראלי לארבעה בתי חולים שדה בצפון המדינה למען נפגעי הרעידות.[18] בנוסף, נשלחה לאזור האסון באיטליה משלחת ישראלית של מומחי טראומה על ידי ראש הממשלה.[19] לאחר הרעידות, הוכרז על סטודנט ישראלי שנעדר במדינה, וב-8 באפריל, נמצאה גופתו של הסטודנט, שזוהה על ידי אביו ששהה במקום והיא הוטסה חזרה לישראל.[20]

ב-13 ביוני 2013, נחת בישראל לביקור ראשון, ראש ממשלת איטליה החדש אנריקו לטה, במהלכו נפגש עם ראש הממשלה נתניהו.[21]

ב-11 בדצמבר 2018 ביקר בישראל סגן ראש ממשלת איטליה ושר הפנים, מתאו סלביני, שידוע כאוהד ישראל.[22] הוא נפגש עם ראש הממשלה ושרים נוספים. נשיא המדינה ראובן ריבלין הודיע שלא ייפגש עם סלביני[23].

ביוני 2023 החליטה ממשלת ישראל למנות את בני כשריאל לשגריר באיטליה, החל מקיץ 2024[24][25], אך נשיא איטליה, סרג'ו מטרלה, פסל את כשריאל על רקע עברו כראש עיריית מעלה אדומים וכראש מועצת יש"ע.

ב-21 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הגיעה ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני לביקור בישראל לשם הבעת תמיכה וסולידריות ונפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ב-10 באוקטובר 2024, יוניפי"ל דיווח כי חיילי צה"ל ירו מכוונה לעבר עמדה שלו בדרום לבנון, מה שגרם לנזקים לכלי רכב ומכשירי קשר. שר ההגנה האיטלקי האשים את ישראל שהפגיעה הייתה מכוונת ושגריר ישראל זומן לשיחת נזיפה. [26]

יחסים צבאיים

עריכה
 
התרגיל האווירי הגדול של איטליה וישראל בסרדיניה ב-2009
 
ביקור הרמטכ"ל גבי אשכנזי באיטליה ב-2010
 
ביקור הרמטכ"ל האיטלקי ביאג'יו אבראטה בישראל ב-2012

היחסים הצבאיים בין איטליה לישראל גם הם התפתחו בהדרגה, והחלו לתפקד לאחר הקמת מדינת ישראל, עם אימון טייסים ישראלים בבתי ספר לטיס באיטליה.

באוקטובר 2009, הותר לפרסום קיומו של תרגיל אווירי גדול בין חיל האוויר הישראלי לאיטלקי בסרדיניה, תרגיל שהיה אמור להתקיים עם חיל האוויר הטורקי ובוטל. בתרגיל תורגלו קרבות אוויר, תקיפות קרקעיות ותדלוק אווירי.[27] ב-19 ביולי 2010, נפגש הרמטכ"ל גבי אשכנזי עם ראשי הצבא האיטלקי באיטליה.[28] שנה לאחר מכן, בדצמבר 2011, שוב התקיים תרגיל משותף בין חילות האוויר של המדינות שהתקיים בישראל. התרגיל נמשך במשך חודשיים והתקיים בבסיס עובדה.[29]

בסוף 2011, קיימה ישראל משא ומתן עם המדינות קוריאה הדרומית ואיטליה, על רכישת 30 מטוסי אימונים חדשים שיחליפו את מטוסי הסקייהוק הישנים שבבעלות חיל האוויר הישראלי. בנובמבר, גילתה קוריאה הדרומית כי ישראל חתמה על הסכם זיכרון דברים עם איטליה בנוגע לעסקה, והתלוננה בפני ישראל, כי משרד הביטחון שלה עבר על חוק חובת המכרזים, ונתן עדיפות לאיטליה. לעסקה ששווייה מוערך בכמיליארד דולר, הציעו הדרום קוריאנים את מטוס ה-T-50 שלהם, ואילו איטליה הציעה את מטוס ה-M-346.[30] בסופו של דבר, החליטה ישראל לקנות את המטוסים האיטלקיים, וחברת תור שותפת התעשייה האווירית ואלביט מערכות, החליטה לממן כ-600 מיליון דולר מהעסקה ששווייה הוערך לבסוף ב-6.3 מיליארד דולר, 4 מיליארד מהם תכסה איטליה בקנייה של כלי נשק ישראליים בעתיד. מטוסי ה-M-346 הראשונים הגיעו לישראל באמצע שנת 2014.[31] כחלק מעסקת התמורות, בתמורה ל-30 המטוסים האיטלקיים, תספק התעשייה האווירית לישראל לאיטליה לוויין תצפית ושני מטוסי התרעה, בעסקה של כחצי מיליארד דולר.[32]

ב-7 בדצמבר 2012, דיווחה סוכנות הידיעות האיטלקית, כי משטרת איטליה סיכלה ניסיון הברחת נשק על ידי אזרח מצרי בעיר נאפולי, הודות למידע מודיעיני ישראלי מוקדם שהגיע לאיטליה. הניסיון כלל חמש מכולות מלאות באמצעי נשק, ביניהם משגרי רקטות.[33] באוקטובר של אותה שנה, ביקר לראשונה רמטכ"ל איטליה בישראל, הגנרל ביאג'יו אבראטה, ונפגש עם הרמטכ"ל הישראלי בני גנץ.[34]

בינואר 2024 חשף שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני כי מדינתו הטילה אמברגו נשק על ישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023.[35] באיטליה קיימת חקיקה שאוסרת מכירת נשק למדינות שנמצאות במלחמה. [36]

יחסים מסחריים-כלכליים

עריכה

בשנת 1955 הוקמה לשכת המסחר והתעשייה איטליה-ישראל. בשנת 1993, קיבלה הלשכה הכרה רשמית מממשלת איטליה.[37] באפריל 1968 נחתמה אמנת מס בין ישראל ואיטליה למניעת כפל מס בין שתי המדינות, וב-8 בספטמבר 1995 נחתמה אמנה חדשה.[38][39]

באפריל 2008, נחתם הסכם תעופה בין איטליה לישראל המתיר לחברות תעופה נוספות של המדינות להפעיל טיסות ביניהן. בהסכם הוחלט כי כל צד יוכל להפעיל עד 26 טיסות שבועיות בקווי ישראל-איטליה, לעומת 20 טיסות שהיו לפני כן בחודשי הקיץ ו-15 בחודשי החורף.[40]

ב-2 בפברואר 2010, חתם שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, ביחד עם נציגי ממשלת איטליה וראש הממשלה האיטלקי על שלושה הסכמים של שיתופי פעולה; בתחום הכשרת עובדים עם שר הרווחה האיטלקי, בתחום המים עם השרה האיטלקייה לאיכות הסביבה, ובתחום הכלכלה עם שר הכלכלה האיטלקי.[41] באוקטובר 2012, עם ביקורו של ראש ממשלת איטליה מריו מונטי בישראל, חתמו הוא ובנימין נתניהו על חמישה הסכמים להגברת שיתוף הפעולה הישראלי-איטלקי. בין ההסכמים, נחתם הסכם בתחום רישיונות הנהיגה, בין שר התחבורה ישראל כץ עם שר הכלכלה והתשתיות האיטלקי, ובו יוכלו נהגים ישראליים להמיר את רישיון הנהיגה שלהם באיטליה לרישיון איטלקי, ללא צורך במבחני נהיגה חוזרים, כך גם לנהגים איטלקיים השוהים בישראל. על פי נתוני משרד התמ"ת, ההסכם צפוי להקל על כ-40 אלף אנשי עסקים ישראליים השוהים באיטליה.[42][43]

על פי נתוני התאחדות התעשיינים בישראל לשנת 2011, עלה הגירעון המסחרי של ישראל עם איטליה ב-77.5 אחוזים בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכם ב-1.3 מיליארד דולר. היצוא לאיטליה מישראל בתקופה זו של השנה עלה בארבעה אחוזים ועמד על מיליארד דולר, ואילו היבוא מאיטליה לישראל זינק ב-36 אחוזים ועמד על 2.35 מיליארד דולר.[44] בשנת 2009, עמד הייצוא הישראלי לאיטליה על כמיליארד דולר, והייבוא ממנה עמד על 2.1 מיליארד דולר. בשנת 2010, עמד הייצוא על 1.2 מיליארד דולר, והייבוא על 2.4 מיליארד דולר. בשנת 2011 כל הייבוא מאיטליה לישראל עמד על כשלושה מיליארד דולר.[45] נתונים אלו הפכו את איטליה לשותפת הסחר השביעית בגודלה בעולם עם ישראל, ושלישית באירופה.

יחסים מדעיים-טכנולוגיים

עריכה

שיתוף הפעולה המדעי עם איטליה החל בשנת 1971 עם חתימת הסכם מסגרת בין המדינות בתחום המדע. הסכם זה הביא לחתימתו של ההסכם הראשון לשיתוף פעולה במדע בין המדינות, אשר נחתם ביולי 1975. ביוני 2000 חודש ההסכם בין המדינות. בתוכנית שיתוף הפעולה שהחלה בשנת 2011 ושהוקצתה לה כשני מיליארד יורו, מומנו כ-11 פרויקטים בתחומי מחקר של אנרגיה מתחדשת, חקלאות ומזון.[46]

באוגוסט 2003, אישרה קרן המחקר והפיתוח ישראל-איטליה 6 פרויקטים חדשים בהיקף של 5.9 מיליון יורו בין חברות איטלקיות וישראליות, בהשתתפות המדען הראשי במשרד התמ"ת ומנהל אגף המזרח התיכון במשרד החוץ האיטלקי.[47]

בשנת 2008, הגיעה לישראל, במחווה לחגיגות ה-60 שלה, משלחת בת 30 מדענים איטלקיים במטרה לחזק את קשרי המדע בין המדינות.[48]

ב-16 ביוני 2009, חתם שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ בפריז, על הסכם שיתוף פעולה מחקרי במשימות חלל בין סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה בנוכחות ראשיהם. שיתוף הפעולה כולל פיתוח משותף של לווייני תצפית ותקשורת בין המדינות.[49]

ב-23 במאי 2011, הגיעה לישראל משלחת גדולה בתחום הביו-רפואה, הכוללים נציגים מהמוסד הלאומי לבריאות (ISS), מועצת המחקר הלאומי (CNR) והמוסד האיטלקי לטכנולוגיה (ITTׂׂ), נציגים מחברות תרופות גדולות באיטליה, נציגי בתי חולים ואוניברסיטאות איטלקיות ויועצים בתחום הביוטכנולוגיה לרגל תערוכת ביו-רפואה שנערכה בישראל.[50] שנה לאחר מכן, באפריל 2013, הגיעו לישראל נציגים מ-30 ארגונים ותעשיות בתחום החלל באיטליה, כדי לקדם את שיתוף הפעולה עם תעשיית החלל בישראל, בהשתתפות ראשי סוכנויות החלל של שתי המדינות ושגריר ישראל באיטליה.[51]

מ-11 באפריל עד 13 באפריל 2016 התקיים בארץ כנס מדעי בתחום של הפיזיקה של מערכות מחוץ לשווי משקל[52] . הכנס התקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן על ידי ד"ר עמנואל דלה טורה ושותפים איטלקיים נוספים. שגריר איטליה נכח בפתיחה של הכנס והזכיר את דברי ראש הממשלה בקשר לתנועת החרם נגד ישראל באומרו "מי שמחרים את ישראל מחרים את עצמו". הכנס סוקר בעיתונות בעברית[53] ובאנגלית.[54]

היחס לסכסוך הישראלי פלסטיני

עריכה

ב-11 במאי 2011, השתתף ברלוסקוני בחגיגות יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל ברומא בהשתתפותם של כ-1,000 אנשים, והבהיר כי יתנגד באו"ם להקמתה של מדינה פלסטינית בהצבעה שהתקיימה בספטמבר שלאחר מכן.[55] חודש אחר כך, ב-12 ביוני, נחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באיטליה ביחד עם עוד שרים, וקיים פגישה עם ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני.[56]

הקריאה להסכם שילומים עם איטליה

עריכה

כבר מאז החל הסכם השילומים עם גרמניה החלו קריאות להכליל את איטליה בדרישות דומות מפני שאחרונה הייתה מעורבת בצורה משמעות במעשי השואה בכל השטחים בהם שלטה ובהם גם נתנה יד חופשית לגרמנים. עם זאת תכנות אלה לרוב נידחות מצד הרבה גורמים מעורבים אם בין מצד הממשלה האיטלקית שהדיפה בהכחשת כל קשר למעשה השואה ואיטליה ועם מצד גורמים בישראל אשר בימי ההם להיו מוכנים להכיר ולהאמין בשואה שהתרחשה גם במדינות מרוחקות אלה.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ איטליה הכירה בישראל, קול העם, 26 בינואר 1949
  2. ^ ציר איטליה הגיע לישראל, דבר, 10 בנובמבר 1949
  3. ^ ישראל ואיטליה העלו את נציגויותיהן - לשגרירויות, על המשמר, 17 בינואר 1956
  4. ^ יחסי ישראל עם מדינות דרום אירופה, בקובץ תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, כרך 13, ארכיון המדינה
  5. ^ שגריר ישראל באוגנדה ימסור "העניינים" לנציג איטליה, מעריב, 3 באפריל 1972
  6. ^ עתי"ם, שרון באיטליה: להפעיל לחץ בינלאומי על הרשות, באתר ynet, 12 ביולי 2001
  7. ^ אלוף בן, שרון באיטליה: אנו עדים לגל גדול של שנאה ליהודים ולמדינת ישראל, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  8. ^ איתמר אייכנר ויוסי בר, איטליה: הגבלות על היבוא מישראל –"בגלל ההתנחלויות", באתר ynet, 5 בפברואר 2002
  9. ^ שרון פרדו, האיחוד האירופי? לא בשבילנו, באתר ynet, 22 באפריל 2009
  10. ^ מירון רפופורט‏, איטלקים בפרלמנט האירופי פתחו בקמפיין לצירוף ישראל לאיחוד, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2006
  11. ^ ניר מגל ורועי נחמיאס, הפגנה באיטליה: אל תמחקו את ישראל מהמפה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2005
  12. ^ יוסי בר, רומא, אלמונים השחיתו את משרדי "צים" ליד ונציה, באתר nrg‏, 9 בינואר 2009
  13. ^ יוסי בר, רומא, הפגנות ענק נגד ישראל ברחבי איטליה, באתר nrg‏, 10 בינואר 2009
  14. ^ ברק רביד, ברלוסקוני ינחת היום לביקור ממלכתי של יומיים בישראל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2010
  15. ^ ראש ממשלת איטליה מכה על חטא: "אני ישראלי", באתר ynet, 7 באוקטובר 2010
  16. ^ איטליה לצד ישראל- מחרימה את ועידת דרבן, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2011
  17. ^ סוכנויות הידיעות, חשד באיטליה: צעיר תכנן פיגוע בבית כנסת, באתר nrg‏, 15 במרץ 2012
  18. ^ טל שלו ויוסי מלמן‏, ליברמן ימסור תרומה לנפגעי רעש אדמה באיטליה, באתר וואלה, 29 ביוני 2012
  19. ^ מומחי טראומה מישראל יגיעו למוקד הרעש באיטליה, באתר ‏מאקו‏, 8 באפריל 2009
  20. ^ רונן ליבוביץ` וחדשות nana10, נמצאה גופתו של הישראלי חוסיין חמדה, שנהרג באיטליה, באתר nana10‏, 8 באפריל 2009
  21. ^ ראש ממשלת איטליה נחת בישראל, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2013
  22. ^ אלדד בק, "הידידות האמיצה עם ישראל אינה ניתנת לערעור", באתר ישראל היום, ‏05/06/2018
  23. ^ הנשיא ריבלין לא ייפגש עם שר הפנים של איטליה בביקורו בישראל השבוע, באתר רוטר
  24. ^ הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 30 ביולי 2023, באתר משרד ראש הממשלה
  25. ^ בנצי רובין, ‏המינוי אושר: התפקיד החדש של בני כשריאל, באתר "סרוגים", 30 ביולי 2023
  26. ^ ישי בר יוסף עמיחי שטיין, יוניפי"ל: צה"ל פגע באופן מכוון בעמדה של הארגון בלבנון, באתר כאן, ‏10.10.24
  27. ^ אור הלר, חילות האויר של ישראל ואיטליה ערכו תרגיל משותף בסרדיניה, באתר nana10‏, 19 באוקטובר 2009
  28. ^ הרמטכ"ל נפגש עם צמרת צבא איטליה, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2010
  29. ^ אחיקם משה דוד, שוב: תרגיל משותף עם חיל האוויר האיטלקי, באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2011
  30. ^ עמוס הראל, קוריאה: ישראל חתמה על הסכם לרכישת מטוסים מאיטליה מאחורי גבנו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2011
  31. ^ אריה אגוזי, פרטים מההסכם עם איטליה על מטוס האימונים החדש, באתר IsraelDefense,‏ 20 בפברואר 2012
  32. ^ אורה קורן, מוטי בסוק, התעשייה האווירית תספק לאיטליה לוויין ו-2 מטוסים בחצי מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2012
  33. ^ "איטליה סיכלה הברחת נשק בעקבות מידע מישראל", באתר וואלה, 8 בדצמבר 2012
  34. ^ רמטכ"ל איטליה ביקר השבוע בישראל, באתר צבא הגנה לישראל, 17 באוקטובר 2012
  35. ^ אודי עציון‏, שר החוץ של איטליה חשף חרם מכירת נשק לישראל: "החלטנו לעצור מ-7 באוקטובר", באתר וואלה, 20 בינואר 2024
  36. ^ אנה ברסקי, פרסום ראשון: המהלך שיאפשר לאיטליה לחדש את מכירת הנשק לישראל, באתר מעריב, ‏21.01.24
  37. ^ ברוכים הבאים לאתר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה, באתר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה
  38. ^ CONVENTION BETWEEN THE STATE OF ISRAEL AND THE ITALIAN REPUBLIC FOR THE PREVENTION OF DOUBLE TAXATION ON ESTATES AND INHERITANCES
  39. ^ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין איטליה
  40. ^ http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1329:2008-04-07&catid=57:dover-c-2&Itemid=66, באתר משרד התחבורה
  41. ^ ממשלת איטליה בארץ - שר התמ"ת יחתום היום שלושה הסכמים עם עמיתיו האיטלקיים - בתחומי המים, הכשרה מקצועית ושיתוף פעולה כלכלי, באתר משרד הכלכלה
  42. ^ מוטי בסוק, נתניהו ומונטי חתמו על 5 הסכמים לשיתוף פעולה בין ישראל ואיטליה, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2012
  43. ^ ישראל ואיטליה חתמו על הסכם בתחום רישיונות הנהיגה, באתר רכב ותחבורה
  44. ^ כתב כלכליסט, יחסי המסחר ישראל-איטליה: היצוא עלה ב-4%, אך היבוא זינק ב-36%, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2011
  45. ^ סקירה כלכלית ישראל - איטליה, באתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז
  46. ^ איטליה, באתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
  47. ^ הדס מנור, ‏קרן המו"פ איטליה-ישראל אישרה 6 פרויקטים חדשים בהיקף של 5.9 מיליון אירו, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2003
  48. ^ איטליה תחזק את קשרי המדע-תעשייה עם ישראל: במחווה לשנת ה-60 למדינה יגיעו לישראל 30 מבכירי המדענים באיטליה, באתר Economist‏, 15 באפריל 2008
  49. ^ משרד המדע, ‏שת"פ בין סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה בפיתוח לוויינים, באתר "הידען", 17 ביוני 2009
  50. ^ איטליה שלחה משלחת מומחים ענקית בתחום הביו-רפואה, באתר משרד הכלכלה, 23 במאי 2011
  51. ^ נציגים מ-30 ארגונים ותעשיות בתחום החלל מאיטליה הגיעו לישראל לקידום שיתופי פעולה, באתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 7 באפריל 2013
  52. ^ אתר של הכנס
  53. ^ כישלון ל-BDS : טובי הפיזיקאים מאיטליה יגיעו לארץ
  54. ^ Italian and Israeli physicists confer at Bar-Ilan University
  55. ^ רונן מדזיני, ברלוסקוני: לא נתמוך במדינה פלסטינית באו"ם, באתר ynet, 11 במאי 2011
  56. ^ נתניהו: ארדואן? לא אנחנו דרדרנו את היחסים, באתר ynet, 13 ביוני 2011